כוכבי אור · שיחות וסיפורים · י
Partial book: see the table of contents for what is missing.
Reading settings
שגם בכל הנ"ל מבאר יותר מה שכתבתי (בספר כוכבי אור חלק ג') על אודות השם השמיני שקרא להיצר הרע כח המדמה, שהוא שנתגבר זה לעמת זה ביום שעלה אדמו"ר ז"ל לתבונתו מעצמו דבר מתוך דבר שבמדה השמינית עין שם.
וענין הצחוק שמדמים את עצמם כקוף בפני אדם הוא עקר קלפת המדמה.
וגם בהמובא בסימן ח' לקוטי תנינא ובסימן ח' לקוטי א'. נראה מבאר שביד וכח המלך מהעלה המגן עליו לבלתי לבלעו בשום אפן חס ושלום, חוזר קלפת העשו (אשר ציד בפיו) להקיא ולהוציא גם מעצמות חיותו שהן הן השבויים והגרים הנזכרים בהמעשה והתורה שבסימן ח' לקוטי תנינא הנ"ל. ומחמת שלפעמים חוזר הקלפה לבלע אותם (כמבאר בדברי מוהרנ"ת שעל התורה הזאת), וממילא מובן שבזה נהפכים חס ושלום למהות המבלעם ואוכלם, ולרדף גם כן לזבוב המלכות, תבין מרחוק גם בדבר אבשלום (שבמזמור הנ"ל) שהוא מהיפת תאר שבשבית דוד המלך כמובא בדברי חכמינו ז"ל:
כתב יד הרב מטשעהרין ז"ל
העתקה מכתב יד הרב החסיד הירא הנעלה מאנשי שלומנו האמתיים מורנו הרב שמואל העשיל בן רבי אברהם צבי פרידמן ז"ל נפטר בעיר הקדש יפו שנת תרע"ח י"ד כסלו תנצב"ה.
העתקה מכתב יד הרב הגאון החסיד וכו' מורנו הרב ר' נחמן ז"ל אב בית דין דקהלת קדש טשעהרין.
שמעתי מר' דוד צבי ששמע מזקנו הרב ר' ישעיה שלום ז"ל, שפעם אחת ספר רבנו ז"ל בזה הלשון, אני הייתי במקום אחד, ושם נתנו לי ליינען [מטלה לקרא], הינו שאמר הצרופי אותיות מכל התורה מ"בראשית" עד "לעיני כל ישראל". [ומזה יכולים להבין מעט גדלת רבנו ז"ל, כי התפאר עצמו בשיחותיו הקדושים (אות כ"ב) בזה הלשון התורה שלי גבוה מאד ובכל מקום שאני משתמש עם צרופי אותיות היא גדולה ביותר וכו'] ואמרתי את הליינען, ואחר כך נתנו לי עוד הפעם ליינען שאמר הצרופי אותיות בבחינת תשר"ק מן לעיני כל ישראל עד בראשית, ואמרתי גם זאת הליינען. ואחר כך חלקו את התורה לשני חלקים, והעמידו את החלק האחרון מן התורה בראשונה, והחלק הראשון באחרונה, ואמרו לי שאמר הצרופי אותיות ולא יכלתי. והיה לי בושה גדולה אזו וויא מען גיט אגוט יונגעל א ליינען און ער קען ניט, און סע שטיין דער בייא מענטשין האט ער בושה. האב איך מיך דערמאנט וויא באלד חסרון איז זיך אחסרון הן בגשמיות והן ברוחניות, וזהו ותחסרהו מעט מאלהים, האב איך ניט גיקאנט דינען להשם יתברך בשמחה. האב איך זיך מישב גיווען ווער בין איך [כמו שנותנים לילד טוב לקרא, והוא לא יודע, ועומדים שם אנשים ויש לו בושה. אז נזכרתי היות וחסרון הוא הרי חסרון בגשמיות וברוחניות, וזהו ותחסרהו מעט מאלקים, לא יכולתי לעבד את השם יתברך בשמחה. התישבתי בדעתי מי אני] שהמלך בעצמו יספר לו החסרון שלו כביכול, היש כבוד גדול מזה. ומזה בעצמו באתי לשמחה גדולה, וזהו "וכבוד והדר תעטרהו", ובמחין חדשים. ואז אמרתי הליינען הזאת (ועין לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן פ"ט):
שמעתי מר' יח"ד ששמע מרבי נפתלי ז"ל וכו' וכו':
שמעתי מאבי ששמע מאנשי שלומנו המקרבים אליו ז"ל. שפעם אחת בראש השנה אמר רבנו ז"ל לאנשיו, מה אתם נוסעים אלי, מה אתם רוצים ממני, הלא אם לא הייתם אצלי הייתי ישן, וכשהיו תוקעין בשופר הייתי נעור ובלשון אשכנז: וואלט איך מיר געשלאפין מע וואלט א בלאז געטאהן מיט דעם שופר וואלט איך מיך אוף געחאפט והמשכיל יבין עד היכן הדברים מגיעים:
שמעתי שספר ר' ניסן קאוליר (והוא היה מגדולי החשובים של הרב הקדוש רבי ברוך זצ"ל, והוא היה עיל אצלו בלא בר) לפני הרב המגיד מטירהווצע איך שבא פעם אחת לחדר של הרב ר' ברוך ז"ל, וראה אותו בעצבות מאד וכו' (כנדפס בחיי מוהר"ן שנדפס מחדש):
שמעתי מאבי ששמע מפי ר' יצחק חתן המגיד מטירהווצע וכו' וכו':
שמעתי מאבי שרבנו ז"ל צוה לקצת מאנשי שלומנו שנתקרבו אליו במעדוודאווקע, ולפי שעה צוה עליהם בתחלת התקרבות ללמד ספר מסלת ישרים:
שמעתי מאבי שפעם אחת נתקרבו אנשים חדשים אליו ז"ל, והיה אומר לפניהם תורה גבוה כדרכו ז"ל. אחר כך ספרו לפניו על אלו האנשים שאומרים שאינם מבינים תורתו, כי מאי נפקא מינה להם בתורתו הגבוה, כי הם צריכים תורה פשוטה ודברי מוסר פשוטים כפי מדרגתם הפשוטה והנמוכה. וחרה לו ז"ל עליהם ואמר אז מי שאומר שאינו יכול למצא עצמו בדברי תורתו, הוא אפיקורוס. כי באמת תורתו היא כלליות גדול מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין: