ליקוטי הלכות · אורח חיים א · ענין קריאת התורה ג

ענין קריאת התורה בשעת התפלה בשני וחמישי וכו':

Copy passage with reference

על-פי מה שכתב רבנו זכרונו לברכה בלקוטי תנינא ( סימן פז) שכונות אלול הם תקון הברית, כי כונות אלול הם בחינת הנותן בים דרך, שצריך להאיר הדרך בים וכו' ועל -ידי זה הוא מוצא זווגו והיא אינה כנגדו וכו' וסוד זה מסר אברהם לאליעזר בעת ששלח אותו למצא הזווג של יצחק בנו וזה שאמר לו, ו'אם ל'א תאבה האשה ל'לכת א'חריך", ראשי תבות אלול ובאמצע הם תבות 'תאבה האשה', כי על-ידי כונות אלול, שעל-ידי זה נעשה תקון הברית, על-ידי זה נעשה בה רצון אליו, ואזי תאבה האשה, כי על-ידי פגם הברית היא נוטה מרצונו וכו' ועל-ידי תקון הברית, על -ידי כונות אלול, שהם בחינת הנותן בים דרך, על-ידי זה תאבה האשה וכו', עין שם ענין זה היטב, כי הוא סוד עמק ונסתר מאד מאד:

Copy passage with reference

וזה בחינת 'ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך', 'ללכת' דיקא, כי על-ידי כונת אלול המרמז בראשי תבות, מתקן בחינת הדרך, בחינת הנותן בים דרך ואזי תאבה האשה ללכת אחריך, 'ללכת' דיקא, כי היא מרצה לילך בדרך אחריו מאחר שכבר תקן והאיר בה בחינת הדרך, שהוא בחינת כונות אלול המרמז בראשי תבות של זה הפסוק, שהם בחינת הנותן בים דרך כנ"ל ועל-כן על-ידי זה תאבה האשה ללכת וכו', 'ללכת' דיקא, שהוא בחינת דרך כנ"ל:

Copy passage with reference

וזה בחינת תפלה, כי תקון התפלה הוא בחינת זווג דקדשה כידוע , כמו שאמר רבנו זכרונו לברכה במקום אחר שאצל הצדיקים הגדולים אין הפרש בין תפלה לזווג, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה על מאמר רבותינו זכרונם לברכה, שתהא תפלתי סמוכה למטתי וכו', עין שם כי התפלה היא בחינת אשה יראת ה', ועקר תקון התפלה הוא על -ידי בחינת כונות אלול, שהוא בחינת הנותן בים דרך, שעל -ידי זה תאבה האשה ללכת וכו' וזהו בחינת תקון התפלה, שהוא בחינת אשה יראת ה', כי עקר תקון התפלה הוא בבחינת אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקבל, שהוא בחינת ( בראשית כד) ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת וכו' ההוא דכתיב ( תהלים פה), "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו" כמו שכתוב בתקונים ( תקון תמני סרי, עין שם) ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת, שהוא בחינת תקון התפלה, בחינת שגורה תפלתי בפי כנ"ל, הוא בחינת תאבה האשה ללכת אחריך שהאשה יראת ה', שהיא רבקה אשת יצחק, נמשך בה רצון על-ידי כונות אלול, שעל -ידי זה "ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת". וזה בעצמו תקון התפלה בחינת שגורה תפלתי בפי, כמבאר בתקונים כנ"ל שהאשה יראת ה', שהיא בחינת התפלה, הולכת ונמשכת אחר האדם בחינת אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקבל וכל זה על-ידי כונות אלול, שהוא בחינת הנותן בים דרך וכמו שסים שם בתקונים, ההוא דכתיב, "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו" כי צריך להאיר בבחינת התפלה, בחינת הדרך, שהוא בחינת כונות אלול כדי שתהיה התפלה כראוי בבחינת שגורה תפלתי בפי וכו' בבחינת ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת וכו' כנ"ל ועל -כן עקר תקון התפלה הוא בחדש אלול שאז מרבים ישראל בתפלות ותחנונים, כי עקר התקון התפלה על-ידי כונות אלול, שהם בחינת הנותן בים דרך, שעל-ידי זה תאבה האשה ללכת אחריך, שזה בחינת ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת, שזה בחינת תקון התפלה כנ"ל:

Copy passage with reference

כי צריך להאיר בחינת הדרך בהתפלה כדי שתוכל התפלה ללכת בדרך הישר מחוץ לארץ לארץ ישראל, ומשם לירושלים ולבית המקדש ולקדשי קדשים בבחינת ( מלכים -א ח) והתפללו אליך דרך ארצם 'דרך' דיקא, כי התפלה צריכה לילך לארץ ישראל וכו' ולקדש קדשים, ומשם לשמים, ואחר כך מרקיע לרקיע ומעולם לעולם עד שתלך ותעלה למקומה ועל-כן צריכין להאיר בה בחינת הדרך, על-ידי כונות אלול, שהוא בחינת הנותן בים דרך כנ"ל:

Copy passage with reference

וזה בחינת קריאת התורה בשעת התפלה, כי עקר הדרך מאיר על-ידי התורה, כי התורה מאירה את הדרך, כי על שם זה נקראת תורה, על שם שהיא מורה לנו את הדרך, כמו שכתוב ( שמות יח), "להורות להם את הדרך אשר ילכו וכו'" וכמו שכתוב ( תהלים קיט), "דרך מצותיך ארוץ וכו' דרך פקודך בחרתי וכו'" וכתיב ( משלי ג), "דרכיה דרכי נעם" ועל-כן על -ידי התורה שקורין בשעת התפלה, על-ידי זה מאירין את הדרך בים, דהינו בבחינת התפלה, ואזי התפלה מקבלת בבחינת אם שגורה תפלתי בפי יודע אני שהוא מקבל, שזה בחינת ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת, שהוא בחינת והיה טרם יקראו ואני אענה וכו' כי התורה מאירה בחינת דרך, שהוא בחינת כונות אלול בבחינת התפלה ועל-כן נתקן קריאת התורה בשעת התפלה בשני ובחמישי שהם הימים שעלה וירד משה בארבעים ימים האחרונים, שהם ימי אלול לקבל לוחות אחרונות, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( תוספות בבא קמא דף פב בשם המדרש) כי באלו הימים שקבל לוחות אחרונות, שהם ימי אלול, עשה משה דרך כבושה, שהוא כונות אלול, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה במקום אחר ( לקוטי תנינא סימן פב) ועל-כן קורין באלו הימים שעלה משה וירד, כי עקר קריאת התורה בשעת התפלה הוא כדי להאיר הדרך בים כנ"ל:

Copy passage with reference

ועל-כן עקר קריאת התורה בשני וחמישי נתתקן בעת שהלכו ישראל בדרך בלא תורה שלשה ימים ונתיגעו וכו', עמדו נביאים שביניהם ותקנו שיהיו קורין בתורה בשני וחמישי, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( בבא קמא פב). כי עקר תקון קריאת התורה בשני וחמישי הוא בשביל תקון בחינת דרך כנ"ל כי עקר תקון הדרך הוא על-ידי התורה שהיא מורה דרך כנ"ל וזה בחינת ( משלי ו) בהתהלכך תנחה אתך וכו' ועל-כן כשהלכו ישראל בדרך בלא תורה נתיגעו ועל-כן תקנו אז דיקא קריאת התורה, כי על -ידי התורה מתקנים בחינת דרך כנ"ל, ועל-כן תקנו קריאת התורה בשעת התפלה בימים שעלה משה בימי אלול לקבל את התורה ועשה דרך כבושה כנ"ל, כדי להמשיך בחינת כונות אלול להאיר הדרך בים, כדי שתהיה התפלה בבחינת אם שגורה התפלה בפי יודע אני שהוא מקבל, שהוא בחינת ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יוצאת בחינת טרם יקראו ואני אענה, שזהו בחינת תאבה האשה, שהיא רבקה, ללכת וכו', שזה נעשה על-ידי כונות אלול שנמשך על-ידי קריאת התורה בשני וחמישי וכו' כנ"ל:

Copy passage with reference

כי שני וחמישי הם בבחינת כונות אלול, בחינת הנותן בים דרך הנ"ל כי בשני נאמר, "יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים", בין מים עליונים למים תחתונים וזה בחינת סוד כונות אלול, בחינת דרך הנ"ל שנעשה על-ידי בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך 'אם אסק שמים ואציעה שאול' הם בחינת יו"ד עליונה שעל האלף ויו"ד תחתונה שתחת האלף, שהם בחינת סגול דקס"א וחיריק דס"ג, שמהם נעשה בחינת הדרך, כמבאר בכונות וכמבאר במאמר "ויאמר ה' אל משה קרא את יהושע" ( בסימן ו לקוטי חלק א) ובמאמר "כי תצא" ( לקוטי תנינא סימן פב), עין שם היטב וזה בחינת יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים, שזה בחינת סוד תמונת אלף, כמובא בתקונים, כי מים עליונים הם בחינת יו"ד עליונה שעל גג האלף, ומים תחתונים הם בחינת יו"ד תחתונה שתחת גג האלף, ורקיע המבדיל בין מים למים הוא בחינת הוא"ו שבתוך האלף כידוע, וזה בחינת הנותן בים דרך שהוא בבחינת הבדלה בין מים למים, שעל-ידי זה נעשה דרך בים, שזה עקר בריאת העולם, כי על-ידי זה נעשו שמים וארץ, כי בחינת הדרך הנ"ל, שהוא בחינת דרך התשובה, בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך, זה עקר בריאת העולם וקיומו כי תשובה קדם לעולם, ובלא זה אין העולם מתקים, כי עקר בריאת העולם בגין דישתמודעין לה, דהינו להכיר אותו יתברך בכל מקום, בבחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך נמצא, שיום שני הוא בבחינת הנותן בים דרך, שהוא בחינת כונות אלול, בחינת אלף כנ"ל, שהוא בחינת יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל וכו':

Copy passage with reference

וזה בחינת יום חמישי, כי בחמישי נאמרה ברכה לדגים, ודגים הם בבחינת זרעו של יוסף שנתברכו 'וידגו לרב' וכו' כי עקר הדרך המאיר בים הנ"ל הוא בבחינת יוסף שהוא בחינת שמירת הברית שעל-ידי זה מאיר הדרך בים כנ"ל ועל-כן עקר קריעת ים סוף שעליו נאמר 'הנותן בים דרך', היה על-ידי יוסף, כמו שכתוב ( תהלים קיד), "הים ראה וינס"-ויצא החוצה, כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה. כי יוסף הוא בחינת שמירת הברית, שעל-ידי זה הוא בחינת הנותן בים דרך כנ"ל, שזה הוא בחינת קריעת ים סוף שנעשה דרך בים, בחינת ( תהלים עז) בים דרכך, על-ידי גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה ( שם) כי הדרך נעשה על -ידי בחינת יעקב ויוסף שהם בחינת שמירת הברית כנ"ל, ועל-כן נתברכו זרעו של יוסף בברכת דגים, כי הדגים יש להם דרך בים יותר מכל מין חי, כי עקר חיותם במים וכל מין חי אין לו דרך בים, כי יהיה נטבע שם, והדגים עקר חיותם שם נמצא, שיש להם דרך בים שחיים והולכים שם, ועל-כן הם בבחינת זרעא דיוסף, שהם בבחינת הנותן בים דרך כנ"ל, ועל-כן בחמישי שנאמרה בו ברכה לדגים תקנו חכמינו זכרונם לברכה בו נשואין, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה בכתבות ( דף ה) כי הנשואין דקדשה, דהינו נשואין של ישראל הם בבחינת הנותן בים דרך, כמובן בדברי רבנו הנ"ל, על-כן תקנו נשואין בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים, כי ברכת דגים הם בבחינת זרעא דיוסף, שהוא בחינת הנותן בים דרך, שהוא בחינת תקון הברית, בחינת נשואין דקדשה כנ"ל:

Copy passage with reference

נמצא, ששני וחמישי הם בבחינת הנותן בים דרך, שהוא בחינת כונות אלול, ועל-כן בהם עלה משה וירד במ"ם ימים האחרונים, שהם ימי אלול, לקבל לוחות האחרונות, שאז עשה משה בשעת קבלת הלוחות דרך כבושה הנ"ל, כמבאר בדברי רבנו זכרונו לברכה, ועל-כן בימים אלו, דהינו בשני וחמישי קורין בתורה בשעת התפלה כדי להמשיך כונות אלול, כדי להאיר הדרך בים, שזה עקר תקון התפלה כנ"ל:

Copy passage with reference

וזה בחינת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( בבא קמא פב), כשהלכו ישראל במדבר שלשה ימים בלא תורה היו יגעים ובשביל זה תקנו קריאת התורה בשני וחמישי כמובא לעיל ועקר הקפידא שלא ילכו שלשה ימים בלא תורה, כי עקר קריאת התורה הוא בשביל בחינת תקון הדרך, כי על -ידי התורה מאיר הדרך כנ"ל, ועקר תקון בחינת הדרך הוא בבחינת משלש, שהוא בחינת שלשה ימים, כי שלשה ימים הם בחינת ימין ושמאל ואמצע, ועקר תקון הדרך הוא בבחינת המכריע, שהוא בחינת ממצע בין ימין ושמאל, בבחינת בכל הדרך אשר צויתי אתכם תלכו לא תסורו ימין ושמאל , כי זה עקר תקון הדרך שלא לנטות לימין ושמאל וזה בחינת אלף הנ"ל, שהוא בחינת אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך והוא"ו שבתוך האלף הוא בחינת הדרך שמכריע בין יוד עליונה ליו"ד תחתונה וכלול משניהם וזה עקר בחינת הדרך שעשה משה בחדש אלול שנוכל למצוא את השם יתברך תמיד הן בבחינת אם אסק שמים שם אתה הן בבחינת ואציעה שאול חס ושלום, כי יש מי שנוטה מהשם יתברך חס ושלום, על-ידי עליתו, שהוא בחינת אסק שמים ושם דיקא הוא תועה מן הדרך ושוכח בהשם יתברך ויש להפך, שעל -ידי נפילתו הוא תועה ושוכח בהשם יתברך ומשה רבנו, עליו השלום, עשה דרך כבושה לבלי לנטות ימין ושמאל רק להשיב הכל אל הדרך הישר, אל הדרך הממצע, כי משה רבנו מאיר לשניהם ומורה אותם דרך ישרה לבל יתעו מן הדרך, הן העולים למעלה בחינת אם אסק שמים, לבל יתעו מן הדרך חס ושלום, על-ידי עליתם, רק בכל עליה ועליה ימצאו את השם יתברך בבחינת אם אסק שמים שם אתה וכן משה רבנו מאיר גם להיורדים חס ושלום, אפלו לאותן שנפלו מאד מקדשתם והם בשאול תחתיות חס ושלום, גם להם מאיר משה רבנו, עליו השלום, ומורה להם את הדרך לבל ישכחו בהשם יתברך, כי גם שם נמצא הוא יתברך בבחינת ואציעה שאול הנך וכמבאר במאמר "כי תצא" הנ"ל וזה עקר בחינת הדרך, שהוא בחינת מכריע בין ימין לשמאל, בין עליונים ותחתונים ומשלים לשניהם להשיבם כלם להדרך הישר. ועל-כן בחינת הדרך כלול משלשה, שהוא בחינת אלף שכלול מתלת, נקדה עליונה ונקדה התחתונה וואו שבאמצע וכנ"ל ועל-כן התורה שהוא בחינת דרך כנ"ל, כל בחינותיה הוא שלש שלש כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ( שבת פח), בריך רחמנא דיהיב לן אוריאן תליתאה ביום תליתאה על-ידי תליתאה וכו' ועל-כן דיקא כשהלכו ישראל שלשה ימים בלא תורה נתיגעו, כי שלשה ימים אי אפשר לילך בלא תורה, כי שלשה ימים הם בחינת ימין ושמאל ואמצע, שהוא בחינת כלליות הדרך ועקר הוא בחינת יום השלישי, הוא בחינת ממצע, שזה עקר בחינת דרך הישר שלא לנטות לימין ולשמאל כנ"ל ועל-כן אי אפשר להיות שלשה ימים בלא תורה, שהוא בחינת הדרך שעקרו בבחינת שלשה ימים וכו' כנ"ל ועל-כן תקנו קריאת התורה וכנ"ל:

Copy passage with reference

ועל-כן אין קורין בתורה בפחות משלשה אנשים שהם, כהן, לוי, ישראל וכן כל אחד אינו קורא פחות משלשה פסוקים, כי עקר קריאת התורה הוא בשביל להאיר בחינת הדרך, שהוא כלול משלשה, שהוא בחינת אלף, שהוא בחינת כהן, לוי, ישראל, כמובא וכנ"ל:

Copy passage with reference