ליקוטי הלכות · יורה דעה א · בשר בחלב ד · פסקאות חסרות, מאור הגנוז
Reading settings
לא תבשל גדי בחלב אמו. כתיב (דברים כב, ו): "כי יקרא קן צפור לפניך וכו' שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך":
כי זה כלל גדול, שצריך האדם להתחיל בכל פעם מחדש, כאשר הזהיר רבינו ז"ל על זה פעמים אין מספר כמבאר בספריו הקדושים בכמה מקומות. וכמבאר בספור שבחיו הקדושים שהוא בעצמו זכה למה שזכה על-ידי שהתחיל בכל פעם מחדש ולא נפל בדעתו משום דבר שבעולם ואפילו ביום אחד היה לו כמה התחלות (כמבאר שם, עין שם). וכמבאר בדברי חכמינו ז"ל, כמו שפרשו על פסוק (דברים ו, ז): "אשר אנכי מצוך היום" – 'בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים', וכתיב (שם כז, ט): "היום הזה נהיית לעם", ודרשו רבותינו ז"ל ומובא בפרוש רש"י: 'בכל יום ידמה בעיניך כאלו היום נכנסת עמו בברית'.
כי באמת אם יסתכל האדם על עצמו היטב יראה שכל הבלבולים ונפילות וירידות וחלישות הדעת שיש לו, הכל הוא על-ידי רבוי המחשבות מיום שעבר ליום הבא ומשעה לשעה, שרב העולם הם כזקנים בעיני עצמן, וכל אחד נחשב בעיני עצמו כאלו כבר נזקן בדרכיו שרגיל בהם ימים רבים עד שאי אפשר לו לשוב לדרך אחר. ומחמת שהוא יודע בעצמו שהוא רחוק מדרך הישר באמת, על-כן נמצאים רבים שמיאשים עצמם מלהתקרב באמת להשם יתברך, ואפילו מעט העבודה והמצוות שמקימים הוא כמו מצות אנשים מלמדה, ועשים אותם בלי התעוררות וחיות, והכל מחמת הזקנה שקפצה עליהם שנחשבים בעיניהם כזקנים כנ"ל, שזה מזיק מאד מאד, כמו שהזהיר אדמו"ר ז"ל מאד מאד, ואמר שאסור להיות זקן, הן חסיד זקן, הן צדיק זקן וכו' (שיחות הר"ן סימן נא). כי לא מבעיא מי שתעה מדרך הישר לגמרי ועושה מה שעושה רחמנא ליצלן, כל אחד כפי מה שיודע בנפשו ונדמה בעיניו כזקן ורגיל במעשיו אשר לא טובים לאיש כזה בודאי מזקת הזקנה הזאת בלי שעור, כי יכול לילך לאבוד לגמרי חס ושלום אם לא יתעורר להתחדש, שזה עקר התשובה בחינת (איכה ה, כה) "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו" וכו', 'חדש' דיקא. אלא אפילו הכשרים קצת, ואפילו צדיקים וחסידים, אם הם כזקנים אצלם ועושים עבדתם כזקן הרגיל מכבר בזה, גם כן אינו טוב, כמו שאמר רבינו ז"ל שאפילו צדיק זקן אינו טוב.
כי היצר הרע נקרא "מלך זקן וכסיל" (משלי ד, יג), כי עקר העבודה הוא התחדשות, בחינת (ישעיה מ, לא) "וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים", שצריכין להתחדש בכל יום ממש בבחינת 'אשר אנכי מצוך היום' – 'בכל יום יהיו בעינך כחדשים' הנאמר בקריאת שמע וכו', כנ"ל. כי מי שמחזק עצמו להתחיל בכל פעם מחדש בודאי לא יפול לעולם אפילו אם יעבור עליו מה, כי צריך האדם לסלק מדעתו ולהעביר ממחשבתו לגמרי כל מה שעבר ביום העבר או בשעה העוברת, וידמה בעיני עצמו בכל יום ואפילו בכל שעה, כאלו היום נולד בבחינת (תהלים ב, ז) "אני היום ילדתיך". וכתיב (שם צה, ז): "היום אם בקולו תשמעו", שצריך לחשב בכל יום ובכל עת ושעה כאלו היום ובאותה השעה הוא נולד ובא לעולם ורוצה להתחיל להכיר את מי שאמר והיה העולם, ואף-על-פי שכבר היה כן אלפים ורבי רבבות פעמים שרצה להתחדש ולהתחיל להתקרב להשם יתברך ולא עלתה בידו, ואפילו אם נפל בכל פעם למה שנפל רחמנא לצלן, אף-על-פי-כן אל יסתכל על זה כלל, וישכח כל זה, כי זה היום והשעה שהוא עומד בו עתה עדין לא היה בעולם ומי יודע מה יכול לזכות עדין עתה באותו היום ובאותה השעה.
וכל אלו השנויים לאין קץ של כל העולמות, הכל בשביל לקרב ולהמשיך את כל בני עולם בכל עת אליו יתברך, שזה עקר התכלית ובשביל זה האציל וברא ויצר ועשה הוא יתברך את כל העולמות מראש ועד סוף, הכל בשביל האדם השפל הזה, כדי שיכיר אותו יתברך בזה העולם דיקא כידוע, ובשביל זה משנה השם יתברך הנהגת העולמות בכל עת ורגע הכל בשביל האדם, כי השם יתברך מתגלגל עם העולם בכל דור ודור, ובפרטיות עם כל אדם ואדם בכל יום ובכל עת ובכל שעה, ומשנה הנהגת כל העולמות מראש ועד סוף בכל עת ורגע כנ"ל, הכל בשביל לרמז לכל אחד ואחד רמזים כפי מה שהוא שיתקרב אליו יתברך ממקום שהוא שם בעת ההוא. וכמו שכתב אדמו"ר ז"ל בהתורה 'ויהי מקץ – זכרון' (בסימן נד), עין שם מה שכתוב שם, שהשם יתברך מצמצם עצמו מאין סוף עד אין תכלית ומרמז לכל אחד ואחד רמזים כפי האדם וכפי היום וכפי המקום כדי שיתקרב לעבודתו וכו', [עין שם היטב].
נמצא, שאין ראיה כלל מיום לחברו ומשעה לחברתה כי העולמות והגלגלים וכו', משתנים בכל עת, ויכול להיות שאף-על-פי שעד הנה היה מה שהיה, אף-על-פי-כן עתה עתה יכול לעשות איזה נחת רוח להשם יתברך באשר הוא שם. כי כל השתנות העולמות וכו' הכל בשביל כל אדם, כי חיב כל אדם לומר 'בשבילי נברא העולם' (סנהדרין לז.). ועל-כן צריך כל אדם להאמין שבכל עת ושעה ורגע כל ימי חייו יש בכח האדם להתחיל מעתה ואל יסתכל כלל על יום שלפניו ולאחריו, רק יחזק עצמו עתה להתקרב לה' יתברך במה שיוכל בעסק התורה או תפלה, או איזה מצוה. ואם אינו יכול לעשות דבר באותה השעה, על כל פנים ישתוקק ויכסוף לה' יתברך כי רצון וכסופין דקדשה יקר מן הכל, [כמבאר בדבריו הקדושים כמה פעמים]: