ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · ראשית הגז א

על-פי התורה "תפלה לחבקוק" בסימן יט: כי הלבושין שנעשין מגזת צמר הם בבחינת הלכות כמובא במאמר 'תהלה' על פסוק וכרחל לפני גזזיה. שגוזזין ממנה הלכות בבחינת כבשים ללבושך בסימן יב) וזה בחינת חלוקא דרבנן ועל-כן המלבושין הם תקון ושמירה מן הקלפות, כמובא בדברי רבנו נרו יאיר והם בבחינת תקון הברית, דהינו כשהבגדים נקיים כראוי בבחינת בגדים לבנים הם בבחינת תקון הברית כמבאר במאמר האי מאן וכו' בסימן כט) וכמו שכתוב, ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם. ותרגומו ובתר דחבו עבד להון וכו'. נמצא שהם בבחינת תקון שנעשה אחר התשובה, כי עקר אחיזת הסטרא אחרא הוא מן המחלקת, כי הם בבחינת מחלקת, כמובא במאמר ויסב אלקים בסימן סב) וכל זה נעשה על-ידי פגם עץ הדעת שהוא בחינת פגם הברית שעל-ידי-זה נתערב טוב ורע ונתערבב הדעת ומזה נעשה מחלקת שהוא מערוב הדעת ומשם יניקתם כנ"ל. ועל-כן הפסקי הלכות הם תקון לזה, כי על-ידי שמבררין ההלכה האסור והמתר ומכריעין בין המחלקת שבקדשה ונעשה שלום, על-ידי-זה נכנע מחלקת הסטרא אחרא שיניקתם ממחלקת. ועל-כן הבגדים שהם בבחינת פסקי הלכות, בבחינת חלוקא דרבנן כנ"ל, על-כן הם שמירה מן הקלפות, והם בבחינת תקון הברית, כי הם בחינת תקון המחלקת כנ"ל. ועל-כן צריך לתן ראשית הגז לכהן, כי הכהן הוא בחינת ברית שלום ועל-ידי ראשית הגז שנותן לכהן על-ידי-זה נעשין הבגדים בבחינת שלום שהוא בחינת פסק הלכה שעושה שלום בין המחלקת כנ"ל. ועל-כן ההוראה נתנה לכהנים, כמו שכתוב, יורו משפטיך ליעקב. כי על-ידי שהם בבחינת שלום הם יכולים להכריע הפסק הלכה ולהורות כי זה בחינת שלום כנ"ל. ואזי הבגדים בבחינת שמירה ותקון על-ידי בחינת שלום שהוא בחינת פסקי הלכות כנ"ל: וזה בחינת אסור שעטנז, כי צריך לשמר הבגדים ממחלקת, דהינו צמר ופשתים שהם בחינת מחלקת, כי הם שני הפכים כנ"ל בהלכות כלאי בגדים הלכה א) והבגדים צריכין להיות בבחינת שלום. ועל-כן הכהן בשעת עבודה שאז הוא בתכלית השלום, כי העבודה היא בחינת ברית שלום, כמו שכתוב, הנני נתן לו כו'. והיתה לו ברית כהנת עולם, דהינו העבודה ועל-כן בשעת עבודה שלובש בגדי כהנה מתר בהם שעטנז, אדרבא, זה עקר מצותם, כי מחמת שהוא בתכלית השלום אזי יכול להכריע ולעשות שלום אפלו בין צמר ופשתים שהם שני הפנים. וזהו תכלית השלום, כי עקר מעלת השלום כשעושין שלום בין שני הפכים, כמו שכתב רבנו נרו יאיר בסימן פ) ועל כן עקר מצות בגדי כהנה שיהיה מכלאים כנ"ל: גם צריך לשמר הבגדים מכתמים ולהמשיך להם לבנונית מן המח שיהיו בבחינת בגדים לבנים כמובא כל זה במאמר 'האי מאן' וזהו בחינת תקון הברית כמו שמבאר שם, עין שם. וזה בחינת ראשית הגז הנתן לכהן כי הכהן הוא בחינת חכמה, בחינת קדש ועל ידי הראשית שנותן לו על ידי זה ממשיך לבנונית מן המח שהוא בחינת ראשית חכמה. ומשם נמשך לבנונית אל הבגדים הנעשין מגזת צמר ונעשין בבחינת בגדים לבנים כנ"ל. וזה בחינת בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר שעל ידי שמן על ראשך וכו', שהוא בחינת הדעת, בחינת שמן משחת קדש, בחינת הכהן הנמשח בשמן בבחינת כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן זקן אהרן, על ידי זה יהיה בגדיך לבנים כנ"ל:

Copy passage with reference