ליקוטי הלכות · יורה דעה ב · חלה ב
Reading settings
על-פי המאמר המתחיל ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר וכו' סימן לד) , עין שם: והכלל כי הנקדה הקדושה היא בחינת צדיק יסוד עולם, בחינת ברית שלום. ושם שורה אהבה דקדשה בחינת כהן ועל-כן על-ידי שהצדיק שהוא בחינת הנקדה ששם שורה האהבה דקדשה מאיר בלב ישראל, על-ידי-זה נתבטל החרפות השורין על הלב שהם שבירת לב וכל אחד צריך לקבל מהנקדה שיש בעצמו ומנקדת חברו וכל הנקדות כלם מקבלין מנקדה הכלליות שהוא בחינת הצדיק ועל-ידי הארת הנקדה שמאירה בלבו על-ידי-זה נתבטלין החרפות השורין על הלב שהם שבירת לב וכו', עין שם כל זה היטב:
וזה בחינת חלה שצריכין להפריש מן הלחם, כמו שכתוב, והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה וכו' ראשית ערסתיכם וכו'. כי חלה היא נקראת ראשית ונקראת קדש שהוא בחינת נקדה הקדושה, כי הנקדה הקדושה היא בחינת ראשית, בחינת קדש, כמבאר שם במאמר הנ"ל שהנקדה היא בחינת קדש, עין שם. וזהו בחינת ראשית כמובא בתקונים בראשית נקדה בהיכלה וזה בחינת חלה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל, בזכות חלה שנקראת ראשית נברא העולם. כי עקר קיום ותקון העולם הוא על-ידי הנקדה שהיא בחינת חלה ראשית בבחינת בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ. ראשית היא הנקדה כנ"ל, כי לחם לבב אנוש יסעד, כמו שפרש רש"י בחמש, פתא סעדא דלבא. ועקר החרפות שורין על הלב בבחינת שבירת לב, בחינת חרפה שברה לבי, כמו שמבאר שם. ועל-כן הלחם שהוא סעדא דלבא צריך תקון שלא יקלקל את בחינת הלב, כי כל הדברים נפגמו ונתקלקלו על-ידי בחינת השבירה כידוע. ועל-כן הכל צריך תקון, בפרט הפת והלחם שהוא סעדא דלבא ששם צריכין עקר התקון שלא יהיה מזה חס ושלום בחינת חרפות ושבירת לב כנ"ל. והתקון הוא על-ידי שמאירה הנקדה הקדושה ששם שורה אהבה דקדשה כנ"ל. שעל-ידי-זה נתבטלין החרפות והשבירות לב כמבאר היטב במאמר הנ"ל, עין שם. וזה בחינת חלה שמפרישין מן הלחם, כי חלה היא ראשית קדש בחינת נקדה כנ"ל. ועל-ידי שנתגלה הנקדה הקדושה שיש בתוך הלחם על-ידי-זה נתבטלין כל השבירות והחרפות שחופין שם ועל-ידי-זה נתתקן הלחם והתר לאכילת ישראל, כי כבר יצא מבחינת אהבות נפולות מבחינת חרפות ושבירות לב על-ידי שנתגלה שם הנקדה הקדושה שהיא בחינת חלה ששם אצל הנקדה שורה האהבה דקדשה. שעל-ידי-זה נתבטלין החרפות וכו' כנ"ל. וכמבאר במאמר הנ"ל, עין שם. ועל-כן נותנין החלה לכהן שהוא בחינת אהבה דקדשה ששורה אצל הברית שלום בבחינת ברית כהנת עולם, כי עקר הכהנה שהיא בחינת אהבה דקדשה תלויה בשמירת הברית. ועל-כן הכהן מצוה בקדשה יתרה בשמירת הברית ומזהר בכמה אסורי אישות יותר מישראל. ועקר קדשת כהנתו תלויה בזה. כמו כתוב בפרשת אמר, וקדשתו ולא יחלל זרעו. וכמו שפרש רש"י שם, כי עקר קדשת הכהנה שהיא בחינת אהבה דקדשה תלויה בשמירת הברית, כי שם שורה האהבה דקדשה אצל בחינת הברית שלום ששם בחינת הנקדה הקדושה כנ"ל. ועל-כן נותנין החלה לכהן, כי החלה שהיא בחינת נקדה צריכין להרימה אל הכהן שהיא בחינת נקדה הכלליות של ישראל, כי הכהן הוא בחינת הצדיק והרב שבדור שהוא הנקדה הכלליות, כמבאר במאמר הנ"ל, כמו שכתוב, כי שפתי כהן ישמרו דעת, ודרשו רבותינו ז"ל, אם הרב דומה וכו'. נמצא שהרב והכהן הם בחינה אחת, כי הם בחינת נקדה הכלליות של ישראל שכל הנקדות צריכין לקבל משם ועל-כן נותנין החלה לכהן, כי החלה, שהיא בחינת נקדה נתנת לכהן. שהיא נקדה הכלליות שמאירה בכל הנקדות ועל-ידי שמאירה הנקדה בחינת חלה בתוך הלחם, על-ידי-זה נתבטל כל החרפות והשבירות, כי אצל הנקדה שורה האהבה דקדשה בחינת כהן שעל-ידי-זה נתתקן הכל כנ"ל:
ועל-כן איתא בשלחן ערוך שהמנהג להדר להפריש חלה לכבוד שבת, כמבאר בארח חיים בתחלת הלכות שבת, הינו כי באשכנז אוכלין בחל פת עכו"ם ובשבת מהדרין לעשות עסת ישראל כדי להפריש חלה לכבוד שבת) כי שבת קדש היא בחינת הנקדה הקדושה, בחינת ברית עולם ביני ובין בני ישראל, ושם שורה האהבה דקדשה שהוא בחינת ענג שבת, בחינת אהבה בתענוגים ועל-כן אכילת שבת קדש יקרה מאד, כי אז האכילה מן הקדשה מאחר שנתגלה מאהבה דקדשה ונתבטלין האהבות הנפולות, כי הששת ימי החל הם בחינת ששה בחינות, בחינת לב הנ"ל ששורין שם האהבות נפולות, בחינת שבירת לב ובשבת עולין הששת ימי חל ונמשך עליהם קדשת שבת שהיא בחינת נקדה בחינת יו"ד. ועל-ידי-זה נתבטלין החרפות והשבירות שהיו נאחזין בששת ימי החל ועין במאמר הנ"ל ענין יו"ד וא"ו הנ"ל. ועל-כן מפרישין חלה בחינת נקדה לכבוד שבת כנ"ל:
ועל-כן נוהגין נשים להפריש חלה, כי בחינת חלה הנתנה לכהן כדי לתקן הלחם שהוא סעדא דלבא כנ"ל. זה בחינת הנקדה של הרב שמאירה בהתלמיד כנ"ל. ורב ותלמיד הם משפיע ומקבל בחינת איש ואשה, בחינת פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות, וצריך אתערותא דלתתא תחלה כידוע ועל-כן צריך תחלה התלמיד להתעורר לבא להרב לקבל הארה מהנקדה של הרב ועל-כן צריכה האשה בחינת מקבל, בחינת תלמיד, בחינת לב להפריש חלה הנתנה לכהן כדי לקבל הארת הנקדה כדי לתקן שבירת לב. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל, היא קלקלה חלתו של עולם וכו', דהינו על-ידי חטא עץ הדעת שהיה על ידה, כי על-ידי פגם עץ הדעת נתחדש בחינת השבירה כידוע, ותקון השבירה הוא על-ידי הנקדה כנ"ל שהוא בחינת חלה לפיכך היא צריכה להפריש חלה וכנ"ל. ועל-כן על-ידי חלה נמשך ברכה והברכה מצויה בעסה כמו שמצינו בהאמהות וכמו שאיתא בדברי רבותינו ז"ל אצל אליהו שצוה להצרפית, והוצאת לי משם עגה, שהיא חלה. ועל-ידי-זה באה ברכה בהקמח והשמן, כי כשנתבטל בחינת החרפות והשבירות על-ידי החלה שהוא בחינת נקדה כנ"ל. אזי נתבטלין כל הקללות שבאין מן השבירות מחטא אדם הראשון ואזי נמשך ברכה על האהבה דקדשה שהוא בחינת כהן שממנו נמשכין כל הברכות: ברוך ה' לעולם, אמן ואמן:
ועל-כן שעור עסה שמפרישין ממנה חלה הוא עמר, כי העמר עשירית האיפה הוא בחינת יו"ד בחינת נקדה. כמבאר במאמר הנ"ל שהנקדה היא בחינת יו"ד ועל-כן כשיש בעסה שעור עמר אזי יש שם בחינת הארת הנקדה שהיא בחינת יו"ד. ועל-כן מפרישין ממנה חלה כנ"ל. ועל-כן החלה אין לה שעור, כי נקדה בעצמה אין לה שעור כידוע ועל-כן עקר חלה מדאוריתא הוא בארץ ישראל ובזמן שכל ישראל יושבין שם, כמו שכתוב, בבאכם אל הארץ וכו'. כי בארץ ישראל שם מאירה בחינת הנקדה, כי יש שם עשר קדשות והקדשה העליונה שבכאן היא קדש קדשים אבן שתיה שהיא הנקדה שממנה השתת העולם, שזה בחינת חלה ראשית שבזכותה נברא העולם ועל-כן עקר החלה בארץ ישראל: