ליקוטי הלכות · חושן משפט א · שתפין ב
Reading settings
אין השתפות נגמר בדברים אלא בקנין וכל דבר לפי קנינו מתקים שתופו וכו':
על פי מה שמובא במאמר המתחיל תקעו וכו' (סימן יד( להמשיך שלום בעולם צריך להעלות את הכבוד לשרשו וכו' ואי אפשר להעלות את הכבוד אלא על ידי בעלי תשובה וגרים. ולעורר הבעלי תשובה וגרים הוא על ידי התורה שמאירין להם אל המקום שהם שם. כי על ידי התורה מאירין בשרש הנשמות שעלו במחשבה תחלה ועל ידי התנוצצות הנשמות מאירין ונולדין נשמות הבעלי תשובה וגרים, עין שם כל זה היטב, ועל ידי זה נתגדל כבוד ה' יתברך וזוכין לשלום עין שם. וגרים שמתגירין באין תחת כנפי הקדשה בחינת כנפי מצוה, בחינת וכבדתו כבדהו בכסות נקיה, עין שם היטב. ואיתא שם בסוף שכשנמשך השלום אזי יתבטל כל המשא ומתן מן העולם, כי עקר המשא ומתן הוא על ידי המחלקת, כי אי אפשר שיהיה רצון המוכר והקונה בשוה וכו' בבחינת ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני אז בארץ וכו', עין שם. ולעתיד שיתגדל השלום יתבטל המשא ומתן וכו', עין שם כל זה היטב:
וזה בחינת כל הקנינים שצריכין קנין דוקא לגמר המשא ומתן ואין המקח נגמר בדברים בלבד, כי מחמת שהמשא ומתן נמשך ממחלקת כנ"ל, מחמת זה אי אפשר לסמך על דברים לבד, כי יכול להיות שיחזר הקונה או המוכר, כי החזרה זה בחינת מחלקת שמשם עקר אחיזת החזרה והשקר, כי אמת הוא בחינת אחדות כמובא במקום אחר, בחינת שלום, כמו שכתוב, "האמת והשלום אהבו". אבל השקר הוא בחינת רבוי, בחינת מחלקת, כי באחד אין שיך מחלקת ועקר המחלקת הוא בבחינת רבוי שהוא בחינת שקר, כמבאר במקום אחר, כי זה שהוא משקר וחוזר מדבריו, זהו בעצמו בחינת מחלקת, שהוא בחינת דעה שאינה מישבת, כי בתחלה נתרצה על המקח ואחר כך חוזר, נמצא, שלבו חולק בחינת מחלקת, ומחמת שעקר המשא ומתן נמשך ממחלקת על כן אין לו קיום בדבור לבד כי אם בקנין, כי יכול להיות שיהיה שנוי וחזרה, שזהו בחינת מחלקת, מאחר שעקר המשא ומתן נמשך מבחינת מחלקת כנ"ל. על כן צריכין לעשות קיום להמשא ומתן, דהינו על ידי קנין סודר שעל ידו רב הקנינים, כי עקר קיום ותקון המשא ומתן הוא על ידי בחינת המשכת שלום, כי כל זמן שיש מחלקת יש משא ומתן כנ"ל, אבל באמת המשא ומתן בעצמו כשזוכין לעשותו כתקונו הוא תקון גדול והוא בעצמו תקון המחלקת, כי זה עקר בחינת המשא ומתן לתקן המחלקת שמשם נמשך שצריכין לעשות דיקא משא ומתן, אבל על ידי המשא ומתן בעצמו מתקנין את בחינת המחלקת, כי על ידי המשא ומתן ממשיכין שלום, כי עשית המשא ומתן בקדשה כראוי הוא ממש בחינת עשית גרים שעל ידם נתגדל כבוד ה' יתברך, שעל ידי זה נמשך שלום, כי כבר מבאר וידוע שיש ניצוצות קדושות בכל דבר שצריכין להעלותם על ידי המשא ומתן, כמבאר בדברי רבנו זכרונו לברכה כמה פעמים, שעל ידי המשא ומתן מעלין הניצוצות ואלו הניצוצות הם בחינת נשמות קדושות שנפלו. וכשמעלין אותן ומבררין אותן על ידי המשא ומתן, זה בחינת גרים ממש, כי חוזרין מהקלפה אל הקדשה, שזהו ממש בחינת גרים. וגרים שמתגירין באים תחת כנפי הקדשה בחינת כנפי מצוה כסות נקיה כנ"ל. וזה בחינת קנין סודר שמעלין את הנשמות והניצוצות שבהמשא ומתן שהן בחינת גרים, מעלין אותן אל כנפי הקדשה, שהם בחינת כנף הבגדים שבהם קונין בקנין סודר ועל ידי זה נתגדל כבוד ה' יתברך כנ"ל ועל ידי זה נעשה שלום כנ"ל ועל ידי השלום מתקנין את המחלקת. נמצא, שעל ידי משא ומתן שנמשך מבחינת מחלקת, על ידי זה בעצמו מתקנין את המחלקת ונעשה שלום ועל כן אחר הקנין סודר שוב אין יכולים לחזר בהם, כי על ידי הקנין, שהוא בחינת עלית הניצוצות שבמשא ומתן, שהוא בחינת גרים, אל כנפי הבגדים, שהם בחינת כבוד כנ"ל, על ידי זה נמשך שלום כנ"ל וכשנמשך שלום ונתבטל המחלקת שוב אין שום חזרה ושנוי, כי עקר החזרה והשנוי הוא מבחינת מחלקת, שהוא בחינת שקר כנ"ל, אבל כשנמשך שלום נתבטל השקר והחזרה, כי שלום הוא בחינת אמת כנ"ל ועל כן אי אפשר לחזר אחר הקנין סודר כנ"ל:
כי באמת המשא ומתן שבקדשה הוא בחינת עשית גרים ממש כנ"ל ועל כן צריכין לקשר את המשא ומתן אל התורה, כמבאר בדברי רבנו זכרונו לברכה במקום אחר (סימן ר"פ). וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, טוב תורה עם דרך ארץ וכו'. כי אי אפשר לעשות גרים כי אם על ידי התורה, שעל ידי זה מאירין ומתנוצצין שרשי הנשמות ומתנוצצין זה לזה, ועל ידי זה נולדים הגרים, כמבאר שם במאמר הנ"ל. ועל כן צריכין לקשר המשא ומתן אל התורה כדי שיוכל לעשות גרים על ידי המשא ומתן כנ"ל. וזהו בחינת יששכר וזבולון, כי על ידי שיששכר עסק בתורה, על ידי זה היה כח לזבולון לעשות משא ומתן ולברר הניצוצות, שזהו בחינת גרים, שהם נעשין על ידי התורה כנ"ל. וזהו שכתוב, "שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך, עמים הר יקראו וכו'". ופרש רש"י, על ידי סחורתו של זבולון באים גרים ומתגירין, כי המשא ומתן הוא בחינת עשית גרים ממש וזה דיקא על ידי שנתקשר זבולון ליששכר שעסק בתורה, כי על ידי תורתו של יששכר היה כח לזבולון לעשות גרים על ידי המשא ומתן בחינת שמח זבולן וכו' ויששכר וכו', 'עמים הר יקראו', הינו גרים כנ"ל. וזהו "טוב תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון" דהינו בחינת גרים ובעלי תשובה שנשכח ונתבטל העוון והקלפה וחוזרים הניצוצות אל הקדשה וזה דיקא על ידי התורה עם הדרך ארץ. שעל ידי זה דיקא נעשין גרים כנ"ל:
נמצא, שעקר תקון המשא ומתן הוא על ידי בחינת המשכת שלום כנ"ל וזהו בחינת שתפות, כי זהו עקר בחינת השתפות, כי עקר תקון המשא ומתן שהוא בחינת גרים, הוא על ידי התנוצצות הנשמות, שהוא בחינת זווג הנשמות שעל ידי זה נולדין נשמות הגרים כנ"ל. ועל כן לפעמים אי אפשר להרים ולהעלות המשא ומתן כי אם על ידי שמתקשרים ומשתתפים יחד שנים או שלשה אנשים ועל ידי שתפות שלהם מתקשרים גם נשמותיהם ומאירין זה לזה ועל ידי זה יכולים להרים ביותר את המשא ומתן שהוא בחינת גרים, כי עקר הגרים נתהוין על ידי בחינה זו כנ"ל. וזה בחינת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, מזלא דבי תרי עדיף. מזל זה בחינת שרש הנשמות שבמחשבה תחלה, בחינת ונוזלים מן לבנון, מן לבונא דמחא, ששם שרש הנשמות שבמחשבה תחלה וזה בחינת מזל, וזהו מזלא דבי תרי עדיף, מחמת שמתקשרים ומזדוגים יחד נשמותיהם, שעל ידי זה נולדים נשמות הגרים, שעקר תקון המשא ומתן על ידי בחינה זו כנ"ל ועל כן צריכין קנין אל השתפות כדי להעלות הניצוצות שבהמשא ומתן שמשתתפים עבורו לבחינת כנפי הבגדים, שהם בחינת כבוד וכו' כנ"ל, ועל ידי זה מתקים השתפות. כי גם השתפות שבמשא ומתן, שהוא בחינת המשכת שלום כנ"ל, אי אפשר לו להתקים כי אם על ידי הקנין סודר, שהוא בחינת עלית הכבוד, שעל ידי זה נמשך השלום ונתבטל השקר וכו' כנ"ל. כי מאחר שהשתפות בשביל משא ומתן שנמשך ממחלקת אין לו קיום בדברים בעלמא, כי יכול להתבטל השתפות ולהתחלק מאחר שעקר המשא ומתן נמשך ממחלקת וכנ"ל, על כן צריכין לעשות קנין כמו הקנין של כל דבר כשקונין אותו, דהינו קנין סודר שהוא עקר הקנין בכל הדברים, כי על ידי זה נתגדל הכבוד כנ"ל ונמשך שלום ואזי אין שום חזרה כנ"ל, כי עקר תקון המשא ומתן על ידי בחינת המשכת שלום. וזה עקר השתפות בשביל להמשיך שלום, שעקר תקון המשא ומתן על ידי זה כנ"ל: