ליקוטי הלכות · חושן משפט ב · אפטרופוס א
Reading settings
אפטרופוס ממנה על היתומים וכו':
יש לרמז כי יתומים הם נקראים הרחוקים מעבודתו יתברך. כי כל המצות ומעשים טובים שאדם עושה הכל על ידי בחינת הלבושין שיש לו מאביו, ואמו כמובא, וכשחוטא חס ושלום אזי אובד לבושו חס ושלום, ונתלבש בבגדים צואים ועל כן הוא בחינת יתום בלא אב מאחר שאבד לבושו, כי עקר מה שמקבל מן האב הוא הלבוש כנ"ל, ואלו היתומים צריכין אפטרופוס שהוא הצדיק המנהיג הדור שהוא משתדל בתקנת היתומים הנ"ל לקרבם לעבודתו יתברך, כי אפטרופוס, שהוא הצדיק המנהיג הדור, שהוא משתדל בתקנת היתומים הנ"ל לקרבם לעבודתו יתברך. כי אפטרופוס הוא אביהם של יתומים, כמו שפרש רש"י, כי הוא אביו ממש מאחר שהוא מתקנו ואזי מפשיט ממנו הבגדים צואים ומלבישו בבגדים נקיים. ועל כן הוא אביו ממש כנ"ל. וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה
(סנהדרין יט), כל המלמד בן חברו תורה כאלו ילדו. כי הוא כאלו ילדו ממש על ידי תקון הלבושין כנ"ל. וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שהאפטרופוס לובש מן היתומים כדי שיהיה מכבד ויהיו דבריו נשמעין. כי לו נאה הכבוד בבחינת כי מכבדי אכבד, כי זה עקר כבודו יתברך כשמקרבין הרחוקים לעבודתו, כמו שכתב רבנו נרו יאיר בסימן יד). וזה בחינת וכבדתו, כבדהו בכסות נקי שהם בחינת תקון הבגדים נקיים כנ"ל, כמו שכתב שם רבנו נרו יאיר. ועל כן מאחר שעל ידו נתגדל ונתרומם כבודו יתברך מאד מאד, על כן צריך שיהיה האפטרופוס הנ"ל מכבד בבחינת כי מכבדי אכבד כנ"ל. וזהו שלובש מנכסי יתומים, כי הצדיק המקרב נפשות הוא מתלבש בנפשותם כי הם נעשין בחינת לבושי יקר אצלו בבחינת יקרה היא מפנינים שהתלמיד חכם יקר מן הכהן הגדול שנכנס לפני ולפנים, כי הוא לפני ולפנים והם מלבישים אותו, כמו שהביא כל זה רבנו נרו יאיר במאמר אשרי העם יודעי תרועה של השגחה שלמה (סימן יג) וזהו בעצמו כבודו, כי עקר הכבוד על ידי הלבושין כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא קמא צא עב) רבי יוחנן קרא למאנה מכבדותא:
וכשזוכה שיהיה לו לבושין מנפשות ישראל שקרבן לעבודתו יתברך אין כבוד גדול מזה, כי הם לבושים יקרים מאד מאד, כי נפשות ישראל הם גבוהים מאד כידוע והוא זוכה לעשות לעצמו לבושין מהם. וכמו שאיתא בזהר גדל הכבוד שמגיע למי שמקרב הרחוקים אליו יתברך. וזה בחינת (משלי לא) עז והדר לבושה וכו'. שזוכה לבגדים נאים וחזקים וזה על ידי פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, הינו שמחזיר בני אדם בתשובה, שזה בחינת תורת חסד שהוא הלומד תורה על מנת ללמדה, כמו שכתב רבנו נרו יאיר במאמר להמשיך שלום בעולם (סימן יד) וזה בחינת מדה כנגד מדה, כי הוא תקן אותם ותקן בחינת הלבושין שלהם כנ"ל, על כן זוכה לבגדים יקרים כנ"ל. והן נעשין מנפשותם בעצמן כנ"ל. וזהו בחינת שאפטרופוס לובש מן היתומים כדי שיהיה מכבד. וכן כל הפרשה של 'אשת חיל מי ימצא' מדברת מזה מהמקרב בני אדם לעבודתו יתברך, כמו שכתוב שם, ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וכו'. שפרשו רבותינו זכרונם לברכה שהוא המלמד תורה לתלמידים וכן כל הפרשה, עין שם. וכן מדבר שם מבחינת תקון הלבושין, כמו שכתוב, סדין עשתה ותמכר, דהינו שעושה לבושין נאים לאחרים שמקרבן כנ"ל ועל ידי זה עז והדר לבושה כנ"ל. וזהו כדי שיהיו דבריו נשמעין בעסקי היתומים, כי הוא צריך להשתדל בעדם בכל תקנתם ולטען בעדם, כי דרך היתומים שיש עליהם דין ודברים ותביעות, כי אלו שנתרחקו ממנו יתברך כשנתקרבין אחר כך אזי יש עליהם קטרוגים ומניעות גדולות על ידי הבגדים צואים שהלבישו כמו שכתב רבנו נרו יאיר שם והאפטרופוס שהוא אביהם, הוא טוען בעדם ולוחם מלחמתם כדי להצילם מכל הקטרוגים ולתקנם:
וזה בחינת אפטרופוס שמנהו אבי יתומים לא ישבע, מנהו בית דין ישבע. כי יש שני בחינות בזה שנתמנה להיות אפטרופוס ומנהיג את ישראל, כי כתב רבנו נרו יאיר (סימן ו) שיש שני מיני כבוד, יש כבוד אלקים ולזה זוכה הבורח מן הכבוד וכשזוכה לזה הכבוד שהוא כבוד אלקים אזי אסור לחקר על כבודו, כי הוא בבחינת כבוד אלקים הסתר דבר. אבל הרודף אחר הכבוד אינו זוכה כי אם לכבוד מלכים שהוא בחינת חקר דבר ואזי הכל חוקרין על כבודו וכו', עין שם. וזה בחינת שני מיני אפטרופוס שהוא בחינת כבוד וממשלה להנהיג את ישראל, כי יש שמקבל הכבוד מה' יתברך בעצמו בבחינת כבוד אלקים הנ"ל שה' יתברך בעצמו נותן לו הכבוד וזה בחינת מנהו אבי יתומים, הינו ה' יתברך בעצמו שהוא אבי יתומים וכו' ואזי אין להשביעו, כי השבועה הוא שחוקרין אחריו ומשביעין אותו אם לא העלים ופגם באפטרופסות וזה שמנהו אבי יתומים בעצמו שהוא בחינת כבוד אלקים אסור לחקר על כבודו כנ"ל ועל כן לא ישבע, כי אסור לחקר אחריו כנ"ל, כמו שכתוב (תהלים ב) ה' אמר אלי בני אתה וכו' שאל ממני ואתנה וכו', דהינו שה' יתברך בעצמו אמר שאהיה מלך ומושל, כמו שפרש רש"י שם. ועתה מלכים השכילו, כלומר ועתה השכילו וחשבו עצה לבטל כבודי חס ושלום, כי אי אפשר כלל, כי אסור אפלו לחקר על זה הכבוד כנ"ל. אבל יש בחינת אפטרופוס שמנהו בית דין בחינת כבוד מלכים שמקבל כבודו והתמנותו על פי בית דין, דהינו על פי דין בחינת דינא דמלכותא והכבוד בעצמו הוא דן הדין, כמו שכתב רבנו נרו יאיר במקום אחר (סימן קלא). ומאחר שעדין לא זכה לבחינת כבוד אלקים הסתר דבר, על כן הכל חוקרין עליו כנ"ל, כי הוא תמיד על המשקל על פי דין בבחינת מאזני צדק, כמו שכתב רבנו זכרונו לברכה. ועל כן צריך לשבע, הינו שצריך לברר שמנהיג כבודו ואפטרופסות שלו באמת ואמונה, כי הכל חוקרין ושואלין עליו כנ"ל. וזה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה שצריך לשבע, כי לא ימנע מלהיות אפטרופוס מחמת זה מאחר שיש לו כבוד שהוא אפטרופוס, כי זה שהוא אפטרופוס על פי בית דין שהוא בחינת כבוד מלכים כנ"ל, הוא רוצה בכבוד בודאי, כי זה תלוי בזה, כי על ידי שרודף אחר הכבוד על ידי זה אינו זוכה רק לכבוד מלכים כנ"ל ועל כן חוקרין אחריו ונותנין לו שבועה, כי לא ימנע עבור זה מאחר שרוצה בהכבוד כנ"ל, אבל מנהו אבי יתומים בעצמו לא ישבע, כי אסור לחקר אחריו כנ"ל, כי הוא בורח מן הכבוד שעל ידי זה זכה לבחינת כבוד אלקים הסתר דבר כנ"ל: