יקרא דשבתא · חלק ב · סי' י"ז
Reading settings
מבואר בפנים שצריך ליזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת ולקבל שבת בשמחה גדולה ועצומה ועי"ז היראה בשלימות דהיינו עם דעת. כי בחול אפשר שתהיה היראה עם כסילות. ועיקר הכסילות הוא מחמת השיעבוד שיש בחול שעי"ז הדעת מבולבל ואינו בשלימות אבל בשבת הוא חירות ואז הדעת שלם.
ועיקר החירות הוא ע"י התענוג והשמחה של שבת בחי' אז תתענג על ה' הנאמר בשבת ועי"ז נעשה חירות בחי' כי בשמחה תצאו. וכשיש חירות אז הדעת בשלימות ואזי היראה כראוי בבחי' ירא שבת ועי"ז מעלין היראות הנפולות דהיינו מה שיריאים לפעמים משר וכדומה כי ע"י הדעת מרימין אותם. ועיקר הדעת הוא בשבת ע"י השמחה שעי"ז יש חירות וכו' וכנ"ל כל זה מבפ"נ.
וזה אם תשיב משבת רגלך עשות חפצך ביום קדשי היינו שישמור עצמו מעשיית חפציו בשבת שהם מבחי' השיעבוד שיש בחול שעי"ז הדעת מבולבל וקראת לשבת ענג וכו' שיקיים הענג והשמחה של שבת שעי"ז נעשה חירות ואז הדעת בשלימות והיראה כראוי כנ"ל.
וזה אז תתענג על ה' כי הדעת והמוחין שם עיקר הענג כנ"ל כ"פ. והרכבתיך על במותי ארץ היינו בחי' עליית המלכות עד המוחין כידוע. והמלכות היא בחי' יראה בחי' מוראה של מלכות כידוע ועולה עד המוחין היינו שהיראה עם דעת ואין בה אחיזת הכסילות ח"ו.
וזשדרז"ל שניצול משיעבוד מלכיות שהם מבחי' מלך זקן וכסיל גם כי עי"ז ניצול מכל מיני יראות נפולות שמתיירא לפעמים משר וכדומה שזה ג"כ בחי' שיעבוד מלכיות. והאכלתיך נחלת יעקב אביך דא ז"א שהוא מחבר כביכול היראה בחי' מלכות עם המוחין והדעת וע"כ הוא בחי' נחלה בלי מצרים כידוע וע"כ נאמר אצל יעקב אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי (וממילא מובן אבל עכשיו יודע שזה בחי' דעת ותיכף נאמר) ויירא ויאמר וכו' היינו שהיתה היראה עם דעת. וזה מה נורא המקום הזה אין זה כ"א בית אלקים וכו' כי הבימה"ק הוא בחי' דעת כשארז"ל כל מי שיש בו דיעה כאלו נבנה ביהמ"ק בימיו. וע"כ שם שלימות היראה שזה בחי' המצוה של מורא מקדש כי שם היראה עם דעת. וזה את שבתותי תשמרו ומקדשי תיראו כי ע"י שמירת שבת זוכין ליראה עם דעת שזה בחי' ומקדשי תיראו כנ"ל.