יקרא דשבתא · חלק א · סימן ב - אמור אל הכהנים
Reading settings
עיקר שלימות התפלה הוא בשבת שזה בחינת מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' וכמבואר בזוהר הקדוש ובתיקונים שאז עיקר שלימות עליית התפלה.
גם שבת הוא בחינת שמירת הברית כמו שכתוב ברית עולם וכמבואר במאמר בירא בדברא סימן ל"א. והוא בחינת יוסף כנ"ל בסימן א', ועל כן אז עיקר קדושת הזווג ועונת תלמיד חכם משבת לשבת וכמבואר בזוהר הקדוש. וזה בחינת (שבת ס"ג) לא יצא לא בסייף וכו' כי אז נתבטלין כל הכלי זיין. ואז עיקר הכלי זיין הוא התפילה שזה בחינת שהביאו שם הפסוק שנאמר על לעתיד וכתתו חרבותם לאתים וכו'. גם שבת הוא בחינת משפט בחינת עמודא דאמצעיתא כמובא בתיקונא תשסרי דף מ'. שהתיו של שבת מרמז על תפארת שהוא עמודא דאמצעיתא. וכן מבואר בספר הקנה דף ג'. תפארת נקרא שבת ומלך וכו' וזה ואת משפטי שמרו וכו' ואת שבתותי קדשו וכו' (יחזקאל כ) והוא בחינת יעקב. כי יעקב הוא הראשון שנאמר בו שמירת שבת כמו שכתוב ויחן את פני העיר וכמו שדרשו רז"ל גם שבת הוא בחינת שלימות הצדקה בחינת שמש בשבת צדקה לעניים. ועל כן פתח התנא מסכת שבת פשט העני את ידו וכו'. וכמבואר במאמר בירא בדברא הנ"ל ועין גם כן במאמר פוסעים בו סימן פ"ו. וזה שאמרו רז"ל פוסקין צדקה לעניים בשבת וכו' (שבת דף קג) וזה שמרו משפט ועשו צדקה וכו' אשרי אנוש וכו' שומר שבת מחללו וכו' ומחזיקים בבריתי.
גם שבת הוא בחינת ביטול המחשבות זרות שהם בחינת עננין דמכסין על עיינין כי שבת הוא בחינת עולם המחשבה כידוע ועל ידו נתבטלין העננין הנ"ל וזורחת השמש כמו שכתוב וזרחה לכם יראי שמי אלו שומרי שבת כמו שפירש רש"י (תענית דף ח:) שמש צדקה.
גם שבת הוא בחינת עיינין בחינת תלת גוונין דעינא ובת עין כידוע.
גם שבת הוא בחינת הצדיק כמבואר בתיקונים ששבת וצדיק הם מבחינה אחת והוא בחינת משה משיח בחינת ישמח משה במתנת חלקו כידוע. והוא בחינת הקמת המשכן. ועל כן נסמך ענין שבת למלאכת המשכן. ואין מלאכת המשכן דוחה שבת כי אדרבא עיקר בנין המשכן על ידי שמירת שבת.
גם שבת הוא בחינת לימוד התורה כי אמרו רז"ל בירושלמי לא ניתנו שבתות אלא לדברי תורה והכל מודים שבשבת ניתנה תורה ואז קריאת התורה בשלימות ובשעת התפלה דייקא. ואז בחינת התחדשות הנשמות כי שבת הוא עולם הנשמות כמבואר בזוהר הקדוש ועיין בתיקון ואו מענין בתולות אחריה וכו' וזה בחינת השמים מספרים כבוד אל שמתחילין במזמורי שבת שמרמז על ענין הנ"ל כמבואר בפנים. גם אז בחינת ביטול בחינת הסתרת פנים כמבואר בכתבי האריז"ל שבשבת הוא בחינת יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה פנים בפנים. ובערב שבת במנחה עולין כל התפלות של חול שזה בחינת הכנה ליחוד הנ"ל בחינת אפיה ובישול כמבואר בפנים. שזה בחינת את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העודף הניחו לכם למשמרת עד הבוקר, בחינת בוקר דאברהם בחינת חסד כי גמר התיקון הוא רק על ידי חסד של השם יתברך שמאיר בשבת כמובן בזוהר הקדוש. וזה בחינת מזמור שיר ליום השבת וכו' להגיד בבוקר חסדך וכו' ומחמת שקדושת שבת כלול מכל הבחינות הנ"ל שהם בחינת תיקוני התפלה שהוא חיותו של משיח על כן נאמר (ירמיה יז) והיה אם שמוע תשמעון וכו' לבלתי הביא משא וכו' ולקדש את יום השבת וכו' ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים יושבים על כסא דוד וכו' בחינת מפרי בטנך אשית לכסא לך המבואר בפנים ועל כן אמרו רז"ל אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין. כי ביאת המשיח והתקרבות הגאולה תלוי בשמירת שבת כנ"ל: