יקרא דשבתא · חלק א · סימן ע - ויהי ביום השמיני

שבת הוא בחינת הצדיק יסוד עולם כמבואר בזוהר הקדוש והוא בחינת הצדיק אשר הוא רק יחיד בעולם. בבחינת ימים יוצרו ולו אחד בהם זה שבת.

Copy passage with reference

ויש לו כח המושך להמשיך הכל אליו ועל כן נקרא חמדת הימים כי כל הימים וכל הנבראים כולם משתוקקים ונכספין לקדושת שבת בבחינת ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה. מה היה העולם חסר מנוחה בא שבת בא מנוחה וכו' ואפילו הקב"ה בעצמו כביכול נכסף אליה כמו שאמרו רז"ל. והוא בבחינת ענוה ושפלות בחינת שבו איש תחתיו הנאמר בשבת וכמבואר במקום אחר. וממנו נמשכין כל ההשפעות לעולם. וההוצאה שמפזרין על ענג וכבוד שבת הוא בבחינת צדקה לעניים כמבואר בזוהר הקדוש ובתיקונים. והוא בבחינת זריעה בחינת זרעו לכם לצדקה כמו כשזורעין על ארץ טובה היא מצמחת תיכף כפל כפלים. כמו כן לענין הוצאת שבת כל המוסיף מוסיפין לו והוא בבחינת כגנה זרועיה תצמיח כמבואר בתיקונם תיקון תשסרי דף ל"ח. גם על ידי קדושת שבת נמשך כביכול השראת שכינת אלקותו יתברך על ישראל כמבואר בזוהר ויקרא דף קע"ט דבגין כך לא זזת שכינתא מישראל בכל שבתות וימים טובים וכו'.

Copy passage with reference

וזה בחינת לעשות את השבת לדרתם כתיב לעשות דירה נאה לשכינה וכו' כמו שאמרו רז"ל. ועל כן נסמך שבת אצל מקדש ומשכן. כי השראת שכינתו יתברך במשכן ומקדש הכל נמשך על ידי קדושת שבת ועל כן אמרו רז"ל לא חרבה ירושלים אלא שחללו בה את השבת ועל כן דבר גדול לשבות אצל צדיקי אמת כי הם בחינת הענפים של שבת בפרט כשזוכין לשבות אצל הצדיק יסוד עולם שהוא בעצמו בחינת קדושת שבת ואז יכולין לקבל על ידו הארת קדושת שבת בשלימות גדול עד שיזכה גם כן לבחינת השראת השכינה ולכל הנ"ל.

Copy passage with reference

וזה בחינת ויקהל משה את כל עדת ישראל. כי משה הוא הצדיק יסוד עולם שהוא בחינת שבת כנ"ל כמה פעמים. ועל כן היה לו כח להקהיל את כל ישראל ולמושכם אליו בכח המושך שלו ואז צוום על מלאכת המשכן ושמירת שבת. וזה לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת כי האש טבעו להגביה עצמו למעלה ההיפך מבחינת העפר שיש לה כח המושך על ידי בחינת הענוה והשפלות ובמקדש ומשכן היה כח המושך כל כך עד שירדה אש מן השמים לשם היפך מטבעו וזה שכתוב (ירמיה י"ז) והיה אם שמוע וכו' ולקדש את יום השבת ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים יושבים על כסא דוד וכו' היינו בחינת הכבוד והגדולה שנמשך על ידי זה הצדיק יסוד עולם בחינת שבת שמשם מקבלים כבודם כל הראשים והממונים והמלכים כמבואר בפנים וזה סוד כבוד שבת ואם לא תשמעון אלי וכו' והצתי אש בשעריה וכו' בחינת אש הנ"ל שהוא ההיפך מבחינת כח המושך כנ"ל.

Copy passage with reference

וזה בחינת הנפש יתרה שזוכה האדם בשבת הכל על ידי גודל כח המושך של קדושת שבת שעל ידי זה השכינה שהוא בחינת סוכת שלום פורשת כנפיה על ישראל ועמה יורדין נשמות הצדיקים לשרות עם ישראל וכן מלאכי מעלה כמבואר בזוהר הקדוש ובתיקונים וזה שאמרו רז"ל כיון ששבת וי אבדה נפש. היינו כי בהסתלקות קדושת שבת שהוא בחינת כח המושך ואז מתחיל שליטת כח המכריח. אזי על כל פנים צריכין להזכיר את עצמו בכל פעם בנעימות קדושת כח המושך שזה בחינת הנפש יתרה של שבת כנ"ל ולהתגעגע אחריה. וזה גם כן בחינת מה שאמרו רז"ל זכרהו מאחד בשבת היינו כנ"ל. ואז על ידי התגברות כח המכריח ועל ידי שהאדם מתגבר את עצמו בכל פעם לזכור בכח המושך ולהשתוקק אליו ולחזור ולמשוך את עצמו אחריו על ידי זה דייקא מבררין כל הבירורים הקדושים שנעשין על ידי עובדין דחול ותיכף כשמגיע קדושת שבת השני אז מתגבר הכח המושך ביותר ואז כל הבירורים הנ"ל עולם למקומם ומנוחתם בשלימות וזוכה אז לקבל קדושת הנפש יתרה של שבת בשלימות יותר גדול. וזה שאמרו רז"ל בזוהר ויקרא דף קע"ט הנ"ל בגין כך לא זזת שכינתא מישראל בכל שבתות וימים טובים ואפילו בשבתות (נ"א ביומי) דחול אלא דאיהו סוגרת ומסוגרת בהון. כי על ידי שמקיימין זכור את יום השבת זכרהו מאחד בשבת כנ"ל. שזה בחינת שממשיך קדושת שבת גם על ששת ימי החול על ידי זה ממשיך השראת השכינה כביכול גם בימי החול וזה בחינת שבתות דחול אלא דאיהו סוגרת ומסוגרת בהון היינו שנעלם אז כח המושך על ידי התגברות כח המכריח אבל באמת גם בכח המכריח בעצמו מלובש בו החיות של בחינת כח המושך ועל כן על ידי השתוקקות שמשתוקקין ומתגעגעין וממשיכין עצמן אחר כח המושך גם בששת ימי החול על ידי זה נעשין בירורים קדושים דייקא על ידי שיתוף שני הכוחות הנ"ל כח המושך וכח המכריח וכמבואר בזה הרבה בליקוטי הלכות ואז גם המלאכות ועסקים של חול הם בבחינת מלאכת המשכן שמאיר בהם בחינת השראת השכינה כביכול כנ"ל.

Copy passage with reference

וזה מ'זמור ש'יר ל'יום ה'שבת ראשי תיבות למש"ה כי משה הוא הצדיק יסוד עולם בחינת שבת כנ"ל. וזה טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון היינו להמשיך עצמו באמת אחר כח המושך המאיר בשבת ולהודות ולזמר לשמו יתברך שהוא עיקר כח המושך כמו שכתוב לשמך ולזכרך תאוות נפש וזה להגיד בבוקר חסדך היינו בעת התגלות אור הקדושה אז צריכין להגיד את חסדיו יתברך שהן בבחינת כח המושך בחינת משוך חסדך לידועיך ואמונתך בלילות אפילו בעת החשכות וההעלמה שמתגבר כח המכריח שזה בעצמו בחינת חשך מלשון מניעה כמו ולא חשכת וכו'.

Copy passage with reference

וכמבואר במקום אחר. צריכין אז גם כן לדבר דיבור אמונה ולהמשיך את עצמו אליו יתברך ולהאמין כי בכח המכריח בעצמו מלובש בו גם כן החיות של כח המושך. והתגברות כח המכריח אינו אלא לפי שעה כרגע קלה בשביל כח הבחירה ותיכף כשיפסוק כח המכריח יתגבר כח המושך ביתר שאת. וזה עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכינור. כי ניגון דקדושה יש לו כח המושך מאד להמשיך לב האדם להשם יתברך וכמבואר במקום אחר. ונעימות הניגון הוא בחינת התבררות הרוח שזה בחינת הבירורים הקדושים שנעשין דייקא על ידי שיתוף שני הכחות הנ"ל.

Copy passage with reference

וזה כי שמחתני ה' בפעלך במעי ידך ארנן. כי כלל הבריאה נעשה גם כן על ידי בחינת שני הכחות הנ"ל שזה סוד הצמצום של החלל הפנוי שהוא בחינת הסתרת אורו יתברך שזה בחינת כח המכריח והמשכת אורו יתברך לתוך בחינת הכלים בשביל התגלות והתהוות כל הבריאה וזה מה גדלו מעשך ה' עשיה הוא בחינת כח המכריח שנעלם שם מאד אור אלקותו יתברך מאד עמקו מחשבותך כי גם שם נעלם חיות המחשבה העליונה שהוא בחינת כח המושך שזה בחינת שבת שהוא עולם המחשבה כידוע. וזה איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און. כי עיקר גידול כל הצמחים הוא על ידי כח המושך שיש בעפר כמובן בפנים. כי הכח המושך מושך לעצמו את הכל וממשיך חיות והשפעה לכל. ועל כן הכסיל שהוא רחוק מחכמה אמתיית דקדושה שהוא בחינת כח המושך בחינת ומשך חכמה מפנינים וכמבואר במקום אחר על כן הוא מתפעל מהצלחת הרשעים. כי הלא הם בוודאי מבחינת כח המכריח ואם כן מהיכן מקבלים כח לפרוח ולציץ בהצלחה גדולה כל כך. מאחר שרחוקים כל כך מקדושת כח המושך. אבל באמת גם בכח המכריח בעצמו מלובש בו החיות של כח המושך שזה בעצמו בחינת מאד עמקו מחשבותך מאד הוא סטרא דמותא כמבואר במקום אחר וכמו שאמרו רז"ל וגם שם יש בחינת חיותו יתברך רק שהחיות שנמשך אל בחינת כח המכריח הזה הוא לרע לו. היינו בכדי לברר על ידי זה הנצוצות הקדושים כידוע ואז בלע המות לנצח ויתבטל בחינת הרע של כח המכריח לגמרי ויומשכו הכל אחר כח המושך. וזה בפרוח רשעים כמו עשב וכו'. כי הצלחתם וגידולם הוא רק כמו עשב שהוא לשעה קלה בבוקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש. וגם זה הוא רק בשביל מפלתם להשמדם עדי עד ואתה מרום לעולם ה' לעולם ידך על העליונה כי כח המושך דקדושה גדול ותקיף מאד ולעולם ידו על העליונה כי כולם כבגד יבלו וכו' ואתה הוא ושנותיך לא יתמו וכו' וזה כי הנה אויביך ה' כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו כל פועלי און ותרם כראם קרני וכו' היינו כנ"ל. בקמים עלי מרעים (בחינת התגברות כח המכריח) תשמענה אזני צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה ודרשו רז"ל מה תמר וארז לבם מכוונין למעלה וכו' מה תמר וארז יש להם תאוה כך צדיקים יש להם תאוה ומה תאוותם השם יתברך וכו'. מה תמר עושה פירות וכו' מה ארז גזעו מחליף וכו'. היינו שהצדיקים שנמשכים באמת אחר כח המושך דקדושה שזה בחינת לבם מכוון למעלה ויש להם תאוה והשתוקקות גדול להשם יתברך על ידי זה מקבלים כח הגודל וכח הצומח וגידוליהם מתקיימים לנצח וגזעם מחליף ועושין פירות.

Copy passage with reference

שתולים בבית ה' ששם עיקר שיתולם שרשם ונטיעתם בקדושת כח המושך. בחצרות אלקינו יפריחו היינו שאפילו החיצוניות שלהם (אכילה ושתיה וכיוצא) שהם בחינת חצרות הוא גם כן בקדושה גדולה ועל ידי זה דייקא נכלל הטוב שבבחינת כח המכריח גם כן בקדושת כח המושך ונעשה מזה פרחים ופירות נפלאים דייקא משיתוף שני הכחות הנ"ל שזה בחינת מה שהצדיקים זוכין בשעת אכילתם וסעודתם דייקא להארת הרצון מופלא ומופלג מאד וכמבואר מזה במקום אחר.

Copy passage with reference

וזה להגיד כי ישר ה' צורי ולא עולתה בו כי הכל ישר ונכון נאמן ואהוב וכו' כי ישר דבר ה' וכו'.

Copy passage with reference

וזה ה' מלך גאות לבש וכו' זה בחינת כח המושך ששם עיקר המלכות והגדולה כמבואר בפנים. וזה אף תכון תבל בל תמוט כי על ידי בחינת הכח המושך הזה מתקיים העולם ותולה באמצע אורו יתברך כביכול ונכסף ונמשך אליו יתברך מכל צד וכמבואר באור החיים על פסוק ויכלו השמים וכו' עיין שם בנעימות דבריו הקדושים. או יאמר ה' מלך גאות לבש שהלביש וצמצם גאוותו ועוזו יתברך (וכמבואר לקמן בפנים בסימן רי"ט) וזה בחינת כח המכריח כנ"ל והכל בשביל קיום העולם. כי בכח המושך לבד לא היה מקים כביכול לבריאת העולם והיו הכל נמשכין אליו יתברך עד שהיו מתבטלין ממציאותם לגמרי. וזה אף תכון תבל בל תמוט. וזה נכון כסאך מאז מעולם אתה כי אף על פי כן כח המושך קודם לכל ואחרון לכל בחינת אני ראשון ואני אחרון בבחינת אתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור. ועל כן אף על פי שנשאו נהרות ה' היינו כמו שפירש רש"י אף על פי שהאומות עכו"ם נשאו קולם והם רק מבחינת כח המכריח דסטרא אחרא.

Copy passage with reference

וזה ישאו נהרות דכים פירש רש"י עומקם וכו' כי הכח המכריח דסטרא אחרא מתגבר בכל פעם ביותר עד שנתגלה בכל פעם ביותר עומק הרע שבו שרוצה לעקור את האדם לגמרי ולהפרידו ממנו יתברך ח"ו וזה מקולות מים רבים אדירים וכו' אדיר במרום ה' כמו שפירש רש"י ידו תקיפה עליהם כי אף על פי כן הכח המושך תקיף ואדיר ובוודאי יגמור את שלו וזה עדותיך (והבטחותך) נאמנו מאד לביתך נאוה קדש ה' לאורך ימים כי בוודאי יחזור ויבנה הבית המקדש ויתגלה קדושתו שיש בו כח המושך להמשיך שכינת אלקותו יתברך וזה יהיה לאורך ימים לא כמו כח המכריח שהוא רק לפי שעה כנ"ל. וכן אף על פי שלדעת האדם השפל נדמה לו כי זה כבר ימים ארוכים הרבה שגבר כח המכריח ועד מתי קץ הפלאות אף על פי כן אם יתמהמה חכה לו.

Copy passage with reference

וצריכין לידע ולהאמין שכל מה שמתארך הקץ ביותר בוודאי על ידי זה דייקא יוגמר התיקון בשלימות נפלא יותר ויותר כי בוודאי כח המושך יגמור את שלו בתכלית השלימות ודייקא על ידי התגברות כח המכריח כנ"ל וזה שאמרו רז"ל אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין. כי שבת הוא בחינת כח המושך ואחר שבת מתגבר כח המכריח ואז צריכין להתחזק ביותר להמשך גם אז אחר כח המושך בכל כחו ויכלתו. ועל ידי זה זוכה לברר בירורים ולקבל הארת קדושת כח המושך בשבת השני בשלימות יותר ועל ידי זה דייקא תבא הגאולה כנ"ל.

Copy passage with reference

וזה שמתחיל שיר השירים שכולו דיבורים של גיעגועים וכיסופין והשתוקקות אחרי הכח המושך. וזה שיר השירים אשר לשלמה למלך שהשלום שלו שזה בחינת קדושת שבת כידוע. וזה משכני אחריך נרוצה וכו' היינו התעוררות כח המושך ומבטיח לו שבוודאי נרוץ אחריו עם שני הכחות כי גם כח המכריח יוכלל בקדושת כח המושך כנ"ל. וזה שהתחיל משכני בלשון יחיד וסיים אחריך נרוצה בלשון רבים. וזה בחינת ולעבדו בכל לבבכם בשני יצריכם ומרבה לבאר בענין זה בכל הספר וסיים מי יתנך כאח לי וכו' שימני כחותם על לבך וכו' כי עזה כמות אהבה וכו'. כי כל מה שהאהבה מתעוררות ביותר שהיא מבחינת כח המושך מתעורר כנגדו ביותר הקנאה של בחינת כח המכריח רק שכח המושך גובר כל כך עד שאדרבא כל מה שכח המכריח מתגבר ביותר אזי ישראל מתגברין באהבה והשתוקקות יתרה ביותר כי המניעה הוא רק בשביל החשק וכמבואר במקום אחר.

Copy passage with reference

וזה רשפיה רשפי אש שלהבת יה בחינת השלהובא דאשא שיורד בערב שבת ומכוה ראשי הקליפות שהם מבחינת כח המכריח דסטרא אחרא כי מהאש יצאו ואש תאכלם כי המכריח הוא מבחינת אש שהוא היפוך בחינת עפר כנ"ל ואז אש דקדושה מכריח את טבעו לירד למטה ומכניע אותם. וזה מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה בחינת הנהרות הנ"ל אם יתן איש וכו' אחות לנו קטנה ושדים אין לה ומבואר בכתבי האריז"ל ושדי"ם ראשי תיבות ש'מאל ד'וחה י'מין מ'קרבת היינו בחינת שני הכחות הנ"ל, שבקדושה צריכין שניהם. אבל צריכין להיות אומן וחכם גדול לזה לכוון את המשקל ולילך בדרך הממוצע להשתמש עם כח המושך בשעתו ובמקומו ועם כח המכריח בשעתו ובמקומו. כי כל זמן שאין זוכין לדעת שלימה אזי צריך להרחיק עצמו מקצה האחד עד קצה השני לגמרי. כמבואר בהלכות דעות וכמובן בדבריו ז"ל שזה בחינת בשעת הגזירה אפילו אערקתא דמסאני יהרג ואל יעבור. וזה אחות לנו קטנה שאינה שלימה בדעת עדיין ושדים אין לה היינו שאינה יכולה לכוון המשקל בענין השני כחות הנ"ל להשתמש בהם בבחינת שמאל דוחה וימין מקרבת מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה פירש רש"י כשהאומות עכו"ם יתלחשו עליה להכחידה היינו כשירצה הרע של כח המכריח דסטרא אחרא להתגבר עליה ולהכחידה לגמרי ח"ו.

Copy passage with reference

אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף אם תהא חזקה כחומה שתמסור נפשה על כל דבר בכדי שלא תלכד חס וחלילה ברשת הכח המכריח אזי נבנה עליה טירת כסף היינו שימשיכו עליה הארת כח המושך ביותר עד שתזכה לכסופין חזקים מאד אחרי השם יתברך וזה שפירש רש"י נבנה לה עיר הקודש ובית הבחירה ששם עיקר הכח המושך ושם מתגברין הכיסופין דקדושה ביותר בבחינת תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים. ואם דלת היא וכו' ואומרת כנסת ישראל אני חומה וכו' אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום היינו שזכתה בשלימות להתדבק בכח המושך שהיא בחינת שבת שלום כנ"ל.

Copy passage with reference

וזה אם תשיב משבת רגלך כי בחול ששולט כח המכריח אזי עיקר התגברותו על בחינת הרגלין בבחינת רגליה יורדות מות ומונע מלילך ולרוץ אחר כח המושך דקדושה בבחינת אחריך נרוצה וזה בחינת פרש רשת לרגלי. אבל בשבת עולין הרגלין אל הקדושה.

Copy passage with reference

וזה עשות חפצך ביום קדשי שימנע מעשיית חפציו של חול שיש בהם אחיזת כח המכריח רק יעסוק בחפצי שמים בבחינת כי אם בתורת ה' חפצו וכתיב במצוותיו חפץ מאד וכתיב ועבדה בלב שלם ונפש חפצה.

Copy passage with reference

וזה וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכובד. כי בשבת שמאיר הכח המושך אז תענוגי הגוף יקרים וקדושים מאד כנ"ל וגם שם עיקר הכבוד כנ"ל וזה וכבדתו מעשות דרכך שלא יפסיע פסיעה גסה בשביל דבר הרשות אבל בשביל דבר מצוה מצוה לרוץ גם בשבת כמו שאמרו רז"ל. כי זה בחינת אחריך נרוצה אבל לא לרוץ ולמשוך אחר דבר הרשות שיש בו אחיזת הכח המכריח. וזה ממצוא חפצך ודבר דבר שלא ידבר דיבור של חול. כי עיקר התגברות הכח המושך דקדושה הוא על ידי שירגיל את עצמו לדבר תמיד דיבורים קדושים בבחינת כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו כי הדיבור יש לו כח גדול לעורר את לב האדם לימשך אל השם יתברך. על כן צריכין ליזהר בשבת על כל פנים מלדבר דיבורים של חול רק דיבורים קדושים שהם בבחינת קדושת שבת בחינת כח המושך דקדושה. וזה אז תתענג על ה' דא עתיקא קדישא ששם שורש הארת הרצון העליון בחינת ועתיקא קדישא גלי רצון דיליה שזה בחינת שורש כח המושך דקדושה. ומחמת שמבחינת כח המושך שורש כל ההשפעות טובות על כן דרשו רז"ל על זה שנותנין לו כל משאלות לבו.

Copy passage with reference

וזה והרכבתיך על במותי ארץ דא חקל תפוחין קדישין בחינת עליית המלכות. כי שם שורש כל הכבוד והמלכות. ובגמרא דרשו על זה שניצול משיעבוד מלכיות שהם רק מבחינת כח המכריח בבחינת היו צריה לראש. והאכלתיך נחלת יעקב אביך דא ז"א שהוא עמודא דאמצעיתא שמחבר השני הכחות יחד היינו הכח המושך שהוא בחינת חסד ואהבה בבחינת בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה. עם בחינת כח המכריח שהוא בחינת דין. ויעקב בחינת תפארת עמודא דאמצעיתא הוא כלול משניהם ועל ידם גומר כל הפעולות ומדות טובות. וזה בחינת עולמי עולמי וכו' מי בראך וכו' יעקב בראך כי הבריאה היתה על ידי שיתוף שני הכחות יחד כנ"ל וזה שדרשו רז"ל שזוכה לנחלה בלי מצרים כי אז נתבטלין כל המיצרים מאחר שכח המכריח עצמו נכלל בקדושת כח המושך.

Copy passage with reference

וזה כי פי ה' דבר כי שבת הוא בחינת קדושת הדיבור בשלימות כנ"ל כמה פעמים בשם הזוהר הקדוש וזה בחינת הוא אשר דבר ה' שבתון שבת קדש לה' וכו' ודבר ה' בוודאי יש לו כח המושך גדול ונורא מאד בבחינת נפשי יצאה בדברו עד שעל ידו יתבטל כל אחיזת הרע שבכח המכריח שממנו הצלחת הרשעים כנ"ל שזה בחינת יבש חציר נבל ציץ ודבר אלקינו יקום לעולם ונאמר ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר ונאמר ענו בכבל רגלו ברזל באה נפשו בחינת התגברות כח המכריח על יוסף הצדיק יסוד עולם שהוא בחינת כח המושך עד עת בא דברו אמרת ה' צרפתהו שלח מלך ויתירהו וכו' היינו כנ"ל. ויוסף הצדיק הוא גם כן בחינת שבת כמבואר בזוהר הקדוש:

Copy passage with reference