יקרא דשבתא · חלק א · סימן פד - במה הארכת ימים
Reading settings
שבת הוא מנוחת אהבה ונדבה בחינת סטרא דימינא.
ומסטרא דימינא מוחא חוורא ככספא. ועל כן זוכין בשבת לבחינת זכות וצחות המוחין והמחשבה.
ועל כן מסוגל אז ביותר לכנוס להטוב הגנוז ולהשיג רזין דאורייתא כמובא. גם שבת בעצמו הוא בחינת טוב שזה בחינת מזמור שיר ליום השבת טוב וכמבואר בזוהר הקדוש. וגם כי שקולה שבת ככל התורה.
והתורה נקרא טוב כמו שכתוב כי לקח טוב ועל ידי קדושת שבת זוכין לצחות המחשבה שעל ידי זה נקראים כל ישראל טובים כמו שכתוב הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם. ועל כן הכל מודים שבשבת ניתנה תורה שזה בחינת יבא טוב יקבל טוב מטוב לטובים כמו שאמרו רז"ל (מנחות נג ע"ב) ואז נמשך בשלימות מה שמבואר בפנים בשם הזוהר הקדוש דמאן דאיהו טוב וכו' ההוא טוב גניז יימא ליה פתחו ליה בהאי תרעא דאתקרי אהבה היינו כנ"ל. או בההוא תרעא דאיהו תשובה כי שבת הוא בחינת תשובה מאהבה כנ"ל כמה פעמים וכמבואר בפנים סימן נח. ועל כן צריכין להתנהג לענין כבוד שבת במדת הותרנות כמו שאמרו רז"ל כל המוסיף מוסיפין לו. כי על ידי הותרנות שהוא מדתו של אברהם אבינו איש החסד על ידי זה זוכין לזכות וצחות המחשבה והמוחין שזה בחינת קדושת שבת עולם המחשבה. וזוכין להשיג על ידי זה הטוב הגנוז שזה עיקר בחינת אריכת ימים כמבואר בפנים. ועל כן אמרו רז"ל בפרקי דר"א במקדש על היין בלילי שבתות מאריכין לו ימיו ושנותיו וכו' וכן אמרו רז"ל (מגילה כז ע"ב) על ר' זכאי שהאריך ימים על שמימיו לא ביטל קידוש היום. כי עיקר התחלת התגלות קדושת שבת הוא על ידי הקידוש. ועל כן אמרו רז"ל קידוש היום קודם לכבוד יום וכבוד לילה (פסחים קה ע"ב) ועל כן זוכין על ידו לאריכת ימים היינו כנ"ל: