יקרא דשבתא · חלק א · סימן קב - אתה תהיה וכו'

שבת הוא בחינת יראה בחינת ירא שבת כידוע וכנ"ל כמה פעמים. ואז בא היראה להאדם ממילא מלמעלה על ידי אור קדושת שבת שהוא קביעא וקיימא. אך אף על פי כן צריך האדם לשמרה שלא תאבד ממנו על ידי בחינת היסח הדעת ושכחה והעלמת עין כידוע כי האדם הוא בעל בחירה אך העיקר לעורר על עצמו יראה עילאה בשבת קדש שזה עיקר שלימות היראה בחינת צדיק מושל יראת אלקים כמבואר בפנים.

Copy passage with reference

וזה ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם ודרשו רז"ל (יומא פ"ה:) היא מסורה בידכם ואין אתם מסורים בידה היינו כי היראה הבאה מלמעלה ממילא היא מושלת על האדם והוא מסור בידה כי מגיע אליו מתי שתרצה.

Copy passage with reference

והעיקר הוא שהאדם בעצמו יעורר וימשיך עליו היראה שהוא בחינת קדושת שבת בבחינת צדיק מושל יראת אלקים כנ"ל שזה בחינת היא מסורה בידכם ולא אתם מסורים בידה כנ"ל. וזה גם כן ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת וכו' לעשות דייקא לעצמו היראה כנ"ל וזה בחינת אלמלי שמרו ישראל שתי שבתות היינו השתי מיני יראות דייקא. כי גם יראה הראשונה צריכה שמירה כנ"ל. וזה בחינת את שבתותי תשמרו שתי שבתות כנ"ל ועל כן עיקר שלימות התפלה והשפעת השפע רב לישראל והתגלות מלכותו יתברך והכנעת הקליפות תחת הקדושה הכל נמשך בשלימות על ידי קדושת שבת כנ"ל כמה פעמים. וזה אז תתענג על ה' ודרשו רז"ל שנותנין לו כל משאלות לבו היינו שזוכה לשלימות התפלה ויוכל לעורר השפע בעולם על ידי תפלתו והרכבתיך על במותי ארץ ודרשו רז"ל שניצול משיעבוד מלכיות שנאמר ואתה על במותימו תדרוך היינו שנכנעין הקליפות תחת רגלי הקדושה והאכלתיך נחלת יעקב אביך הוא בחינת היראה בחינת ביראתך בזכות יעקב כי פי ה' דבר כי שבת הוא בחינת התגלות הדיבור דקדושה כנ"ל ומשם נתגלה יראה בבחינת ומדברך פחד לבי וכתיב הירא דבר ה'. וגם על ידי היראה נשלם הדיבור שיהיה יכול להמשיך שפע בבחינת כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין כמבואר בפנים. וזה כי פי ה' דבר. כי על ידי היראה דבריו הם בבחינת דבר ה' וממשיכין שפע בבחינת ויברך אתכם כאשר דבר לכם:

Copy passage with reference