ימי התלאות · ז
Partial book: see the table of contents for what is missing.
Reading settings
והנה קדם לזה בערב סכות שחל אז בערב שבת, שלחו מקרבי הרב מסווראן שהיו בברסלב, מתנה להרב מסווראן, אתרוג נאה ומהדר על־ידי ערל שיצא מיד בערב סכות עם האתרוג מברסלב, באפן שיגיע להרב מסווראן בליל שני דסכות, יען כי ביום ראשון של סכות שחל אז בשבת, ממילא אין צריכים לברך עליו. והערל נתיגע מאד בדרך הלוכו, וישכב לישן על הארץ והעמיד את התבה הקטנה שהיה שם האתרוג סמוך אצלו על הארץ, ובתוך שנתו עבר עליו ערל אחד, וירא את הערל הזה ישן ותבה קטנה עומדת סמוכה אצלו, ויפתח את התבה וירא את האתרוג ולא ידע כלל איזה פרי הוא, כי במדינתנו רבם ככלם לא ראו פרי כזאת מימיהם, ורצה לטעם טעם הפרי הזאת, ונשך בשניו את הפטמא עם קצת מהאתרוג, כי דמה בנפשו שהוא פרי מתוק לחיך, וכשטעם והרגיש בו טעם לא טוב כלל, נתפלא מאד על שהניחו אותו בתבה מיחדת לזה.
וילך משם לבית־המלון קריטשמא שהיה סמוך לשם, ויספר את הפליאה הזאת לפני הערלים שנמצאו שם אז, ובעל המלון שמע את דבריו. ואחר כך בא להמלון הזה גם הערל השליח בעצמו, וישאלהו בעל־המלון, מי שולחך ולאן אתה הולך? ויספר לו שנשלח מברסלב להרב מסווראן. ויאמר לו בעל־המלון שאין לו עוד מה לילך לשם כי כבר נתקלקל במעות אשר לא יוכל לתקן. ואחר־כך ביום א' דחל המועד, נסע בעל־המלון לברסלב, ויספר שם את כל המארע הנ"ל, ונתפרסם הדבר בכל העיר.