זמרת הארץ: ליקוטי תנינא, סיפורי מעשיות ושיחות · סימן יז. צריך ליזהר מאד
Reading settings
כבר מבואר לעיל שא"י היא בחינת קדושת שבת. ושם עיקר שלימות היראה בחינת ארץ יראה. והיראה היא בלי כסילות רק בבחינת חכמה כמ"ש ראשית חכמה יראת ד' וכמ"ש חכם ירא וסר מרע וגו' כי שם עיקר החכמה כנ"ל כמ"פ. ומחמת שע"י עצבות המוח בשיעבוד ובגלות ע"כ צריכים להתגבר שם ביותר להיות בשמחה תמיד וכנ"ל כמה פעמים וכמפורש בזוה"ק עבדו את ד' בשמחה בזימנא דישראל שראן בארעא קדישא ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל כמ"ש ביום הניח ד' לך מעצבך ומרגזך וגו' רק להתענג על ד' ולשמוח בו בכל עוז כמ"ש שכן ארץ ורעה אמונה והתענג על ד' וכן וענוים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום. גם מחמת ששם מאיר אור ההשגחה ביותר ע"כ ע"פ רוב שכיחין שם יסורים רח"ל מחמת שמשלמין לאיש כמעשהו. ואע"פ שגם זה הוא ממדת חסדו ית' בבחי' ולך ד' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו כמבואר בלקו"מ סי' קפ"ז גם כן לענין א"י עי"ש. אעפ"כ הרוצה להנצל מיסורים צריך לדקדק שם ביותר לבל להביט על שום אדם לרעה למצוא בו פגמים וחסרונות ח"ו רק אדרבא להביט על הטוב שבכל אחד ועי"ז במדה שאדם מודד מודדין לו. ואז גם השי"ת מעלים עינו כביכול מהרע והחסרונות שיש בו בהאדם הזה ומסתכל רק על טובותיו וזכיותיו וכמובן בפנים: