זמרת הארץ · סימן טז. ר'י משתעי
Reading settings
עיקר הארת קדושת החכמה העליונה מאיר בא"י כנ"ל. אך אף על פי כן הארת החכמה הזאת היא בבחי' ועינינו מאירות כשמש וכירח. וזה בחי' קדושה ראשונה של א"י שלא קדשה לעתיד לבא וקדושה שניה דייקא קדשה לעתיד לבא. כמבואר (בחגיגה ג':) עי' רש"י שם (יבמות פ"ב:). ועי' בהרמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה ט"ו שיטת הרמב"ם והראב"ד בענין זה. וזה מחמת שקדושה ראשונה הי' האור גדול מאד בבחי' אור השמש ממש. ונסתלק אחר כך ע"י התגברות האומות הכלולים בעשו וישמעאל שהם בחינת עננים מכסין דמכסיין על עיינין. אבל קדושה שניה שוב לא היה האור גדול כ"כ שזה בחי' חמשה דברים שחסרו בבית שני. ואז הי' האור רק בבחי' אור הירח. וקדושה זו נשארה קיימת לעולם. כי גם בעבדותינו לא עזבנו אלקינו וכו'. כי אפילו בשעה שהצדיק מוכרח לבטל קצת מדביקותו אעפ"כ אינו מבטל ונפסק לגמרי מזה ח"ו. רק שאז האור הוא בבחי' אור הירח כמובא בפנים. אבל כשנזכה לביאת המשיח אז יתבטלו העננין הנ"ל לגמרי ולא יצטרכו להבטל עוד מהדביקות. ואז יתעורר כח הקדושה הנעלם עתה בא"י שהוא בחי' אור הלבנה ותאיר אז כאור החמה ואור החמה יהי' שבעתים וכו' כי אז יאיר אור החמה בהארה גדולה ויתרה מאד מאד. ואולי יש לומר שזה בחי' עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל העולם. היינו קדושת ההארה של בחי' אור הלבנה של עתיד. ובארץ ישראל עצמה יהי' האור בבחינת אור החמה של עתיד: