ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות ו׳וְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק:
יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים וְיִירְאוּ אוֹתוֹ. כְּלוֹמַר: כִּי הַבְּרָכָה, כְּשֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת יִרְאָה,
כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. כְּלוֹמַר: כָּל אַרְצִיּוּת נַעֲשִׂים אֶפֶס, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות ז׳וּבְתוֹרָה וּתְפִלָּה יֵשׁ שְׁנֵי גְּוָנִים, מַחֲשָׁבָה וּצְעָקָה, וְהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה וְדָוִד. כִּי הַצְּעָקָה בְּחִינַת: חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה, וּבְמַחֲשָׁבָה בְּחִינַת: חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ. בְּמשֶׁה כְּתִיב: וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, וּכְתִיב: וַיֵּלֶךְ וַיְדַבֵּר וְכוּ', כְּלוֹמַר שֶׁהָיָה מַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים, וְזֶה בְּחִינַת: חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה. וּבְדָוִד כְּתִיב: בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹקִים, וְהוּא גַּם כֵּן: חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות ח׳גַּם זֹאת הַתּוֹרָה, הַלָּשׁוֹן אֵינוֹ מְתֻקָּן וּמְסֻדָּר כְּלָל, גַּם חָסֵר הַרְבֵּה. וְכָל אֲשֶׁר מָצְאָה יָדִי לְהָבִין מִדְּבָרִים אֵלּוּ בְּעֵזֶר ה' יִתְבָּרַךְ, הֻכְרַחְתִּי לַחֲזֹר וּלְכָתְבָם בְּמַהֲדוּרָא תִּנְיָנָא. וְזֶהוּ:
יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ (תהילים ס״ז:ז׳-ח׳):
כִּי יֵשׁ מִדַּת נִצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת וּמִלְחָמָה, וּמִדָּה זֹאת בָּאָה מִדָּמִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי עִקַּר מִדַּת הַנִּצָּחוֹן הוּא מֵהַדָּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ס״ג:ג׳): וְיֵז נִצְחָם, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: דָּמִים.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות ט׳וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לְבַטֵּל מִדַּת הַנִּצָּחוֹן וְהַמַּחֲלֹקֶת, וְלִרְדֹּף אַחַר הַשָּׁלוֹם, כִּי לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה אֶלָּא הַשָּׁלוֹם (עוקצין פג). וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי שֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְשָׁלוֹם.
כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת, צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם. וְזֶה הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם הוּא בִּבְחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין. כִּי כְּשֶׁנּוֹפֵל לָאָדָם אֵיזֶה קֻשְׁיָא, הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי חָלוּק לִבּוֹ, וְאֵינוֹ מֵבִין הַדָּבָר, כִּי נִרְאֶה לוֹ כְּאִלּוּ הַדְּבָרִים סוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה, וְחוֹלְקִין זֶה עַל זֶה. וְהַתֵּרוּץ הוּא בְּחִינַת הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם, כִּי עַל־יְדֵי הַתֵּרוּץ הוּא עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּין הַדְּבָרִים הַנִּרְאִים כְּחוֹלְקִים וְסוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין. [כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין, הוּא בְּחִינַת הִשְׁתּוֹקְקוּת וְאַהֲבָה שֶׁמְּעוֹרֵר אֶחָד לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ. כְּגוֹן כְּשֶׁאֶחָד מִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹ לִנְסֹעַ לְצַדִּיק אֲמִתִּי, זֶהוּ בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְחַבְּרִין וּמִתְקַשְּׁרִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְצַדִּיקָיו. נִמְצָא שֶׁזֶּה הָעוֹשֶׂה שָׁלוֹם, שֶׁמַּכְנִיס אַהֲבָה בְּלֵב כָּל אֶחָד לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ, וּמְקָרְבָם יַחַד, וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, זֶהוּ בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין].
וְלִפְעָמִים זֶה הַשָּׁלוֹם עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהוּא בְּחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין לְמָקוֹם אַחֵר.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות י׳וְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבְּרִים בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, הֵם בִּבְחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין, כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ז:י״ט): בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. כִּי בִּשְׁעַת בְּרִיאָה נָפְלוּ עוֹלָמוֹת לְמַטָּה (עַל יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, כַּיָּדוּעַ), וְהָעוֹלָמוֹת הֵן בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת, וְנִתְפַּזְּרוּ לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת. וְעַל־יְדֵי הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, נַעֲשֶׂה צֵרוּף מֵהַנִּיצוֹצוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת, וְנַעֲשֶׂה עוֹלָם,
וְזֶהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, כִּי קֹדֶם שֶׁמַּכְנִיס אֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת תּוֹךְ דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, אֵין לָהֶם שׁוּם צֵרוּף וְחִבּוּר, וְהֵם בִּבְחִינַת שְׁבָרִים וּמַחֲלֹקֶת, כִּי כָּל נִיצוֹץ מִתְגַּבֵּר עַל חֲבֵרוֹ. וּכְשֶׁמַּכְנִיסָם אֶל הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, הוּא מְצָרְפָם וּמְחַבְּרָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם. כִּי עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה נַעֲשֶׂה הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקְּנִין וְנִתְחַדְּשִׁין כָּל הָעוֹלָמוֹת הַנְּפוּלִין, וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ בְּרָאָן מֵחָדָשׁ.
וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הקדמת הזוהר דף ה'): וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה – אַל תִּקְרֵי עַמִּי אֶלָּא עִמִּי בְּשֻׁתָּפִי, מָה אֲנָא בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ בְּמִלּוּלִי, אַף אַתָּה כֵּן וְכוּ'. כִּי בְּוַדַּאי הוּא בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ בְּדִבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּי חוֹזֵר וּמְחַדֵּשׁ וּמְתַקֵּן הָעוֹלָמוֹת הַנְּפוּלִין כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת (ויקרא כ״ו:ו׳): וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ; כִּי מֵהָאַרְצִיּוּת נִתְעַלִּין הַנִּיצוֹצוֹת וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל. עַל כֵּן צְרִיכִין לְדַבֵּר רַק דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, וְלֹא דְּבָרִים אֲחֵרִים, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַנִּיצוֹצוֹת הַנַּ"ל, לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָמוֹת.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות י״אכִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ג:ו׳): בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. וְעַל־יְדֵי הַשְּׁבִירָה נָפְלוּ נִיצוֹצוֹת בְּכָל הַדְּבָרִים, בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְמַלְבּוּשׁ, וּבְכָל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי הַתַּעֲנוּג שֶׁיֵּשׁ בְּהַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, הוּא מֵהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם,
וְהַנִצּוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת כַּנַּ"ל. וְקֹדֶם שֶׁמּוֹצִיאָם אֶל הַדִּבּוּר, הֵם בִּבְחִינַת דָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא י״ז:י״ד): כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְּנַפְשׁוֹ הוּא. וּכְשֶׁמּוֹצִיאָם עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, זֶהוּ בְּחִינַת (שיר השירים ה׳:ו׳): נַפְשִׁי יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ; וְאָז מַעְלָה הַנִּיצוֹצוֹת וּמְחַבְּרָם יַחַד, וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם.
וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה, שֶׁעַל־יְדֵי הַדָּמִים שֶׁלֹּא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִזֶּה בָּא נִצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת. כִּי עִקַּר הַנִּצָּחוֹן וְהַמַּחֲלֹקֶת, הוּא מִבְּחִינַת הַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין הַנַּ"ל, קֹדֶם שֶׁמְּחַבְּרָם וּמְתַקְּנָם, שֶׁאָז הֵם בִּבְחִינַת מַחֲלוֹקֶת כַּנַּ"ל, וַאֲזַי הֵם בְּחִינַת דָּמִים כַּנַּ"ל.
וְעַל כֵּן צָרִיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַטִּפֵּי דָּם שֶׁנִּמְצָאִים בּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִכָּל הַדָּמִים דִּבּוּרִים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה. כִּי הַדִּבּוּר הוּא מֵהַנֶּפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּמִים כַּנַּ"ל. וַאֲזַי מְבַטֵּל כָּל הַנִּצָּחוֹן וְהַמַּחֲלֹקֶת הַנִּמְשָׁךְ מֵהַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין הַנַּ"ל, שֶׁהֵם הֵם בְּחִינַת הַדָּמִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל: