Nisan and Pesach
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
Opening the day with Rabbeinu's teaching
Tuesday, 11 Nisan 5782 · April 12, 2022
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ״ז · אות א׳ – אות א׳
about 7 min · about 670 words · 53% of the book by the end of today
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם (מיכה ז׳:כ׳): הָעִנְיָן הוּא, כִּי אָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ תֵּכֶף כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, מִתְעוֹרְרִין עָלָיו דִּינִים. וְהַסְּבָרָא הוּא לְהֵפֶךְ. אַךְ, כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יִרְאָה, יִרְאַת הָעֹנֶשׁ וְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת. יִרְאַת הָעֹנֶשׁ נִקְרָא צֶדֶק, וְיִרְאַת הָרוֹמְמוּת נִקְרָא אֱמוּנָה. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין, הוּא יָרֵא מִמֶּנּוּ. וְיָדוּעַ הוּא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמוּנָה רַק עַל יְדֵי יִרְאַת הָעֹנֶשׁ. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא יָרֵא מֵהָעֹנֶשׁ, מַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא תַּקִּיף וּבַעַל הַיְכֹלֶת וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, וּמִזֶּה בָּא לֶאֱמוּנָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה. נִמְצָא, תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, צָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ יִרְאָה, הַנִּקְרָא צֶדֶק. וּבְצֶדֶק כְּתִיב (תהילים ט׳:ט׳): וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק – לְפִיכָךְ מִתְעוֹרְרִין עָלָיו הַדִּינִים. אַךְ כְּשֶׁבָּא אֶל הָאֱמֶת, הַיְנוּ אֶל הַיִּרְאָה הַנִּקְרָא אֱמוּנָה, אָז כָּל הַדִּינִין נִמְתָּקִין בְּשָׁרְשָׁן.
וְזֶהוּ: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב – הַיְנוּ לְהַיִּרְאָה, כִּי יַעֲקֹב הוּא יִרְאָה, מִלְּשׁוֹן (משלי כ״ב:ד׳): עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה'. אָז בְּוַדַּאי: חֶסֶד לְאַבְרָהָם – כִּי אַבְרָהָם נִקְרָא מִי שֶׁבָּא לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִלְּשׁוֹן אָבוֹא רָם. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (בזוהר בלק דף קצח:): וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וֶאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו, הַיְנוּ צֶדֶק וְהַיְנוּ אֱמוּנָה, אֶלָּא עַד לָא אִתְחַבְּרַת אֱמֶת בַּהֲדָהּ אִקְרִי צֶדֶק, כֵּיוָן דְּאִתְחַבֵּר אֱמֶת בַּהֲדָהּ אִקְרִי אֱמוּנָה, וְכָל טִיבוּ וְכָל נְהוֹרָא שַׁרְיָא בָּהּ:
הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר (תהילים קמ״ז:ח׳): הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לָבוֹא לָעוֹלָם אֶלָּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ יָדַיִם בַּמֶּה לְקַבְּלָם, דְּהַיְנוּ אַהֲבָה וְיִרְאָה, כִּי הֵם הַיָּדַיִם לְקַבֵּל בָּהֶם כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת. וְצָרִיךְ הַצַּדִּיק כָּזֶה לִגְנֹז הָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַטְרְגוּ הַמְקַטְרְגִים עָלָיו, וְיִגְזְלוּ מִמֶּנּוּ הַהַשְׁפָּעוֹת. וְזֶהוּ: הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים – הַיְנוּ אֵשׁ וּמַיִם. הַיְנוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק יָכוֹל לְכַסּוֹת שָׁמַיִם, הַיְנוּ אֵשׁ וּמַיִם, הַיְנוּ הָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה שֶׁלּוֹ, אֲזַי: הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר – הַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַבְּרָכוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מָטָר:
אַךְ כְּשֶׁהַצַּדִּיק הוּא מְפֻרְסָם גָּדוֹל, אֲזַי הַמְקַטְרְגִים יוֹדְעִים וּמַשְׁגִּיחִים עָלָיו הֵיטֵב, וְאֵינָם מַנִּיחִים לוֹ לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בְּלֵב צַדִּיק אַחֵר לְהַחַזִיק עָלָיו בְּמַחֲלֹקֶת כְּדֵי לְכַסּוֹתוֹ, וְשֶׁיּוּכַל לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע. וְזֶהוּ מַחֲלֹקֶת שֶׁהוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, הַיְנוּ לְשֵׁם צַדִּיק, שֶׁהוּא מְכֻנֶּה בְּשֵׁם שָׁמַיִם, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַהֲבָה וְיִרְאָה. הַיְנוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, הָאַהֲבָה וְיִרְאָה, וּכְדֵי לְהָכִין מָטָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁפָּעוֹת וּבְרָכוֹת:
וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹקִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ (תהילים ח׳:ו׳): הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לָאָדָם, הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי, הַחִסָּרוֹן הוּא בְּהַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים. וְזֶהוּ וַתְּחַסְּרֵהוּ – בְּוַדַּאי מְעַט מֵאֱלֹקִים; הַיְנוּ הַחִסָּרוֹן בְּוַדַּאי מֵאֱלֹקִים, הַיְנוּ בְּהַשְּׁכִינָה. אַךְ כְּשֶׁיֵּדַע זֹאת, שֶׁהַחִסָּרוֹן הוּא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, בְּוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ צַעַר גָּדוֹל וְעַצְבוּת, וְלֹא יוּכַל לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה. לְכָךְ צָרִיךְ לְהָשִׁיב לְעַצְמוֹ: מָה אֲנִי וּמֶה חַיַּי, כִּי הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ מְסַפֵּר לִי הַחִסָּרוֹן שֶׁלּוֹ, וְכִי יֵשׁ כָּבוֹד גָּדוֹל מִזֶּה. מִתּוֹךְ כָּךְ בָּא לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְנִתְחַדְּשׁוּ הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ. וְזֶהוּ: וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ – הַיְנוּ עַל־יְדֵי כָּבוֹד וְהָדָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ, שֶׁהַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ מְסַפֵּר לוֹ הַחִסָּרוֹן, תְּעַטְּרֵהוּ בְּמֹחִין חֲדָשִׁים:
אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ, יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ (תהילים ק״ד:ל״ד-ל״ה) הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁבָּאִים לָאָדָם, הֵן בָּאִין מֵחֲמַת הַשְּׁבִירָה, שֶׁנָּפְלוּ נִיצוֹצוֹת וְנֶחְסְרוּ מֵהַשְּׁכִינָה כַּיָּדוּעַ. וְהַתִּקּוּן הוּא עַל יְדֵי שֶׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱלֹקָיו, אֲזַי נִשְׁלְמוּ כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת מֵהַשְּׁבִירָה, וְנִתְעַלֶּה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת. וְזֶה: אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה', יִתַּמּוּ וְנִשְׁלְמוּ כָּל הַחֲטָאִים – הַיְנוּ הַחֶסְרוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים־א א): וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים. מִן הָאָרֶץ – הַיְנוּ אֶרֶץ הָעֶלְיוֹנָה, בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה:
וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ (שמות י״ז:י״ב): כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי אֱמוּנָה. יֵשׁ אֱמוּנָה, שֶׁהוּא רַק בַּלֵּב. וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לָאָדָם אֱמוּנָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים. כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, שֶׁצָּרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ יָדָיו בִּשְׁעַת נְטִילָה נֶגֶד הָרֹאשׁ, כְּדֵי לְקַבֵּל הַקְּדֻשָּׁה. נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ לָזֶה אֱמוּנָה בְּהַיָּדַיִם, לְהַאֲמִין שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמַּגְבִּיהַּ יָדָיו כְּנֶגֶד הָרֹאשׁ מְקַבֵּל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה אֵינוֹ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קי״ט:פ״ו): כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה כָּזוֹ, בָּא מִן הָאֱמוּנָה אֶל הַשֵּׂכֶל, וְכָל מַה שֶּׁמַּחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה, בָּא אֶל שֵׂכֶל יוֹתֵר. כִּי הַדָּבָר שֶׁהָיָה צָרִיךְ מִתְּחִלָּה לְהַאֲמִין, עַכְשָׁו כְּשֶׁבָּא אֶל אֱמוּנָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה, מֵבִין הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן בַּשֵּׂכֶל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּמשֶׁה: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה – שֶׁהָיָה לוֹ אֱמוּנָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה, עַד שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים, שֶׁאֲפִלּוּ בְּיָדָיו הָיָה הָאֱמוּנָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה, עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ – הַיְנוּ לְהַשֵּׂכֶל שֶׁל הַדָּבָר, וְשֶׁמֶשׁ הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ (לעיל בסימן א):
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות קמ״ח
about 1 min · about 80 words · 56% of the book by the end of today
וכשספר המעשה של הבעל תפלה הנדפסת ב״ספורי המעשיות״ שאל אותנו אחר כך: ״מי ספר המעשה שהיה כתוב בהקראויניקוס שלהם מענין הכתות שנעשו בעת שהיה רוח סערה בעולם וכו'?״ השבנו לו שזה ספר אחד מהגבורים של הגבור להבעל תפלה, כמבאר שם, ונענע בראשו שכן הוא. והבנו מדבריו שיש בזה מכון גדול מאד מה שדיקא אחד מהגבורים ספר זאת. ומזה תלמד שבכל דבור ודבור של המעשיות יש מכון גדול מאד מאד, מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב:
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ח
about 1 min · about 30 words · 55% of the book by the end of today
והיה שם בשעת הסעדה שמחה גדולה ובקש הצדיק הנ"ל את רבנו, זכרונו לברכה, שיאמר תורה. ולא רצה בשום אפן, ואמר הצדיק הנ"ל בעצמו תורה. וכן היה בסעדה שניה ושלישית.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רנ״ג – אות רנ״ה
about 2 min · about 210 words · 44% of the book by the end of today
(יג) אָמַר כָּל מַה שֶּׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילִי יֵשׁ עַל זֶה כַּמָּה וְכַמָּה מְנִיעוֹת. כִּי כַּמָּה וְכַמָּה עוֹמְדִים וְאוֹרְבִים עַל־זֶה לְקַלְקֵל אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילִי. כִּי לְהֶפֶךְ כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַדָּבָר מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים מִזֶּה כַּמָּה וְכַמָּה עוֹלָמוֹת, וְהֵם עוֹמְדִים וּמְצַפִּים שֶׁיִּהְיֶה נִגְמָר וְנַעֲשֶׂה הַדָּבָר, וְזֶה לְעֻמַּת זֶה עוֹמֶדֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא לִמְנֹעַ וּלְעַכֵּב שֶׁלֹּא יֵצֵא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וְכוּ'. וְזֶה נֶאֱמַר אֲפִלּוּ עַל דְּבָרִים קְטַנִּים יִהְיֶה הַדָּבָר מַה שֶּׁיִּהְיֶה, מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּשְׁבִילוֹ יֵשׁ עַל זֶה כַּמָּה מְנִיעוֹת:
(יד) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר עוֹד יִהְיֶה זְמַן שֶׁיִּתְמְהוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְיֹאמְרוּ אֶחָד לַחֲבֵרוֹ הַאַתָּה הִכַּרְתָּ אֶת ר' נַחְמָן, אַתָּה הָיִיתָ בְּבֵיתוֹ, אַתָּה הִכַּרְתָּ אֶת אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו אֶת זֶה אוֹ אֶת זֶה וְיִהְיֶה פֶּלֶא גָּדוֹל בָּעוֹלָם מַה שֶּׁזָּכָה אָדָם לְהַכִּיר אוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁיִּהְיֶה מַכִּיר אֶת אֲנָשָׁיו יִהְיֶה גַּם־כֵּן חִדּוּשׁ גָּדוֹל. (כִּי כָּל כָּךְ יִגְדַּל שְׁמוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ הָאֲמִתִּי וְיֵדְעוּ הַכֹּל אֲמִתַּת הַפְלָגַת גְּדֻלָּתוֹ הָעֲצוּמָה עַד אֵין סוֹף עַד שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ בְּעֵינֵיהֶם מִי שֶׁזָּכָה לְהַכִּירוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל). שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁהוּא יִלְמוֹד תּוֹרָה וְכוּ' (אָמַר הַמַּעֲתִּיק: עַיֵּן בְּאִגֶּרֶת הַבַּעל־שֵׁם־טוֹב הַנִּדְפַס בְּסוֹף סֵפֶר "פּוֹרַת יוֹסֵף" מוּבָא שָׁם שֶׁמָּשִׁיחַ יִלְמוֹד תּוֹרָה עִם הַשִּׁבְעָה רוֹעִים):
(טו) אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב בְּסִימָן ע"ט בְּלִקּוּטֵי א' הָיָה הוֹלֵךְ בְּבֵיתוֹ אָנָה וָאָנָה כְּדַרְכּוֹ וְאָחַז מַטֶּה בְּיָדוֹ וְאָמַר וּמַטֵּה אֱלֹקִים בְּיָדִי (שְׁמוֹת יז) הַיְנוּ שֶׁזָּכָה לִכְבֹּשׁ אֶת בְּחִירָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת כַּמְבֹאָר בַּשִּׂיחוֹת לְעֵיל (סִימָן לו):
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות צ״ה – אות ק׳
about 1 min · about 60 words · 57% of the book by the end of today
צה. הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית, נְכָסָיו מִתְמוֹטְטִין וְאֵינָן עוֹלִין.
Read the complete passage on Sefaria ↗צו. עַל־יְדֵי שֶׁמְּבַטְּלִין זֶמֶר שֶׁל שְׂחוֹק, בָּא זוֹל.
Read the complete passage on Sefaria ↗צז. מִי שֶׁאֵין לוֹ פַּרְנָסָה, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל עַל פַּרְנָסָה, בְּוַדַּאי יִתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗צח. אֵין לָאָדָם לִמְכּר מִקְחוֹ הָרִאשׁוֹן.
Read the complete passage on Sefaria ↗צט. מִי שֶׁיּוֹרֵד לְפַרְנָסַת חֲבֵרוֹ, נִקְרָא רָשָׁע.
Read the complete passage on Sefaria ↗ק. לֹא יָבוֹא שׁוּם אֶחָד לְהַזִּיק אֶת חֲבֵרוֹ אִם לא מִגַּאֲוַת לִבּוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות מ״ח – אות מ״ט
about 2 min · about 250 words · 58% of the book by the end of today
וְהַשָּׂרִים רָאוּ וְתָמְהוּ עַל שֶׁיָּצָא בְּשָׁלוֹם וַאֲזַי צִוָּה [זֶה הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת] לִקַּח אֶת הָאָדָם הַנַּ"ל וּלְהַעֲמִיד אוֹתוֹ בִּפְנִים בְּתוֹךְ הַגָּן וְכֵן עָשׂוּ וַאֲזַי עָבְרוּ כָּל הַשָּׂרִים בְּתוֹךְ הַגָּן וְנִכְנְסוּ וְיָצְאוּ בְּשָׁלוֹם, בְּלִי פֶּגַע כְּלָל
Read the complete passage on Sefaria ↗אָמְרוּ לוֹ הַשָּׂרִים אַף עַל פִּי כֵן, אַף עַל פִּי שֶׁרָאִינוּ מִמְּךָ דָּבָר כָּזֶה אַף עַל פִּי כֵן בִּשְׁבִיל דָּבָר אֶחָד אֵין רָאוּי לִתֵּן לְךָ הַמְּלוּכָה נְנַסֶּה אוֹתְךָ עוֹד בְּדָבָר אֶחָד אָמְרוּ לוֹ. הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ כָּאן כִּסֵּא מֵהַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה וְהַכִּסֵּא גָּבוֹהַּ מְאד וְאֵצֶל הַכִּסֵּא עוֹמְדִים כָּל מִינֵי חַיּוֹת וְעוֹפוֹת שֶׁל עֵץ [הַיְנוּ שֶׁהֵם חֲתוּכִים וּמְתֻקָּנִים מִן עֵץ] וְלִפְנֵי הַכִּסֵּא עוֹמֵד מִטָּה וְאֵצֶל הַמִּטָּה עוֹמֵד שֻׁלְחָן וְעַל הַשֻּׁלְחָן עוֹמֵד מְנוֹרָה וּמִן הַכִּסֵּא יוֹצְאִים דְּרָכִים כְּבוּשִׁים וְהַדְּרָכִים הֵם בְּנוּיִים בְּבִנְיַן חוֹמָה וְאֵלּוּ הַדְּרָכִים יוֹצְאִים מִן הַכִּסֵּא לְכָל צַד וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ כְּלָל מָה עִנְיַן הַכִּסֵּא הַזֶּה עִם הַדְּרָכִים הַלָּלוּ וְאֵלּוּ הַדְּרָכִים כְּשֶׁהֵם יוֹצְאִים וּמִתְפַּשְּׁטִים לְהַלָּן אֵיזֶה שִׁעוּר עוֹמֵד שָׁם אַרְיֵה שֶׁל זָהָב וְאִם יֵלֵךְ וְיִתְקָרֵב אֶצְלוֹ אֵיזֶה אָדָם אֲזַי יִפְתַּח אֶת פִּיו וְיִבְלָעֶנּוּ וּלְהַלָּן מִן אוֹתוֹ הָאַרְיֵה מִתְפַּשֵּׁט הַדֶּרֶךְ עוֹד לְהַלָּן יוֹתֵר וְכֵן בִּשְׁאָר הַדְּרָכִים, הַיּוֹצְאִים מִן הַכִּסֵּא הַיְנוּ שֶׁגַּם הַדֶּרֶךְ הַשֵּׁנִי, הַיּוֹצֵא מִן הַכִּסֵּא לְצַד אַחֵר, הוּא גַּם כֵּן כָּךְ כְּשֶׁמִּתְפַּשֵּׁט וְנִמְשָׁךְ הַדֶּרֶךְ אֵיזֶה שִׁעוּר עוֹמֵד שָׁם מִין חַיָּה אַחֵר כְּגוֹן לָבִיא שֶׁל מִינֵי מַתָּכוֹת וְשָׁם גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו כַּנַּ"ל וּלְהַלָּן מִתְפַּשֵּׁט הַדֶּרֶךְ יוֹתֵר וְכֵן בִּשְׁאָר הַדְּרָכִים וְאֵלּוּ הַדְּרָכִים הֵם מִתְפַּשְּׁטִים וְהוֹלְכִים בְּכָל הַמְּדִינָה כֻּלָּהּ וְאֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ עִנְיַן הַכִּסֵּא הַנַּ"ל עִם כָּל הַדְּבָרִים הַנַּ"ל עִם הַדְּרָכִים הַנַּ"ל עַל כֵּן תִּתְנַסֶּה בָּזֶה אִם תּוּכַל לֵידַע עִנְיַן הַכִּסֵּא עִם כָּל הַנַּ"ל
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · מועדי ה' · חנכה · אות א׳ – קטע ג׳
about 2 min · about 150 words · 57% of the book by the end of today
עַל־יְדֵי מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה מֵאִיר כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִתְעַלֶּה וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ בָּעוֹלָם, וּמְעוֹרְרִין הָרְחוֹקִים לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזוֹכִין לְיִרְאָה וְלִשְׁלוֹם בַּיִת וְלִתְפִלָּה, וְנִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת וְלָשׁוֹן הָרָע, וְנִמְשָׁךְ שָׁלוֹם הַכְּלָלִי בְּכָל הָעוֹלָמוֹת: (לק"א סי' י"ד אות י"ב)
עַל־יְדֵי מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמוֹ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁמֶן הַטּוֹב, שֶׁהִיא בְּחִינַת זִכָּרוֹן, דְּהַיְנוּ לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי בִּכְלָל וּבִפְרָט. עַיֵּן זִכָּרוֹן אוֹת ד': (לק"א סי' נ"ד אות ו' בסוף)
יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה וְהַלֵּל, שֶׁזֶּה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין שֶׁיָּאִיר הָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת וְלִלְמֹד תּוֹרָה בֶּאֱמֶת מִפִּי רַב אֲמִתִּי, וְלַעֲשׂוֹת שִׁדּוּכִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁכָּל זֶה הֵם ג' קַוֵּי הָאֱמֶת, וְהֵם מְאִירִין לְכָל חֶלְקֵי הַדִּבּוּר וּמַשְׁלִימִין הַדִּבּוּר. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ. וְכָל אֵלּוּ הַתִּקּוּנִים נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה וְעַל־יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה שֶׁל חֲנֻכָּה. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְחֲנֻכָּה כָּזֶה, לְהַמְשִׁיךְ בּוֹ כָּל תִּקּוּנִים הַנּוֹרָאִים הָאֵלּוּ: (לק"ת סי' ב')
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ז · קטע א׳ – קטע ג׳
about 5 min · about 480 words · 60% of the book by the end of today
אֱלֹהַי, נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם זַכֵּנִי לִהְיוֹת אִישׁ שָׁלוֹם בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם תָּמִיד בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וְלֹא אַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת כְּלָל לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ נֶגֶד הַחוֹלְקִים עָלַי וְקָמִים כְּנֶגְדִּי וְחוֹתְרִים חֲתִירוֹת תַּחְתַּי חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹשִׂים לִי מַה שֶּׁעוֹשִׂים הָרַחֲמָן יִשְׁמְרֵנִי, תְּזַכֵּנִי וְתַעַזְרֵנִי שֶׁלֹּא אֶעֱמד כְּנֶגְדָּם לַעֲשׂוֹת לָהֶם כְּנֶגְדָּם כְּמוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים לִי, רַק אַדְרַבָּא אֶזְכֶּה לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת, וּלְקַיֵּם בֶּאֱמֶת וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אַל תּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ", וּכְתִיב. "אַל תּאמַר אֲשַׁלְּמָה רָע, קַוֵּה לַיהוָה וְיוֹשַׁע לָךְ" וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת כְּעָפָר מַמָּשׁ, שֶׁהַכּל דָּשִׁין עָלֶיהָ וְהִיא נוֹתֶנֶת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְבַטֵּל וּלְהָפֵר מַחְשְׁבוֹת אוֹיְבַי וְשׂוֹנְאַי, "וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה" וִיקֻיַּם בָּהֶם. "כּוֹרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפּל וְגוֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב", וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם.
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתִפְתַּח עֵינַי לִבִּי וְדַעְתִּי שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַבְחִין בֵּין מַחֲלֹקֶת שֶׁל רְשָׁעִים לְמַחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים, וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים הִיא טוֹבָה גְדוֹלָה לָזֶה שֶׁהֵם חוֹלְקִים עָלָיו, כִּי מְרִימִין וּמְנַשְּׂאִין אוֹתוֹ עַל יְדֵי זֶה, וּמַמְתִּיקִים דִּינִים מֵעָלָיו וְלֹא תַנִּיחֵנִי לִטְעוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים כְּאִלּוּ הִיא מַחֲלֹקֶת גְּמוּרָה חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן אֲחִיזָה לְהַמַּחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא בְּזאת הַמַּחֲלֹקֶת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל צַדִּיקִים וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה".
Read the complete passage on Sefaria ↗אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל רִבּוּי הַמַּחֲלוֹקֶת שֶׁנִּתְרַבָּה בְּדוֹרוֹתֵינוּ בְּכַמָּה אֳפָנִים, בֵּין צַדִּיקִים בֵּינוֹנִים וּרְשָׁעִים וְהַמַּחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא רוֹצָה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְפַּשֵּׁט בְּכָל יוֹם, בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְּיָא עַד אֲשֶׁר רַבִּים נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ עַל יְדֵי רִבּוּי הַמַּחֲלֹקוֹת וְחִלּוּקֵי הַדֵּעוֹת וּפֵרוּד לְבָבוֹת שֶׁנִּתְרַבָּה מְאד בְּדוֹרוֹתֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כִּי נַעֲשָׂה קַטֵּגוֹרְיָא בֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּבֵין הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, עַד אֲשֶׁר קָשֶׁה לְהַבְחִין וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַמַּחֲלֹקֶת דִּקְדֻשָּׁה לְמַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְרַבִּים נָפְלוּ מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים עַל יְדֵי זֶה לְגַמְרֵי, וְעַל יְדֵי זֶה נָפְלוּ לְמַה שֶּׁנָּפְלוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן כִּי אֱמוּנַת חֲכָמִים יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְארֶךְ יָמֵינוּ, וּבִלְעָדָם לֹא נָרִים אֶת יָדֵינוּ וְאֶת רַגְלֵינוּ בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וּבְצוֹק הָעִתִּים אֲשֶׁר אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת וּמָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד, וְדַעְתֵּנוּ אֵינָה צְלוּלָה כְּלָל, אֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, וְאֵיךְ לְכַוֵּן דַּעְתִּי בָּזֶה אֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים אֶפְנֶה שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי, לְהַבְחִין וְלֵידַע מִי הֵם הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ לְיָעֵץ אוֹתִי עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת וּלְהַדְרִיכֵנִי בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת וּלְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים דַּעְתִּי קְצָרָה כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ אֲפִלּוּ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בָּזֶה בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, כִּי צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מְאד מְאד בְּלֹא זֶה וְנוֹסַף לָזֶה, רִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת וּפֵרוּד לְבָבוֹת שֶׁנִּתְרַבָּה בָּעוֹלָם, בְּכַמָּה בְּחִינוֹת וָאֳפָנִים וְעִנְיָנִים שׁוֹנִים וְעַתָּה אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, וְאֵיךְ לְדַבֵּר, וְאֵיךְ לְצַפְצֵף וְאֵיךְ לְרַמֵּז, וְאֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה וַאֲנִי מְבֻלְבָּל כַּשִּׁכּוֹר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם, וּמַה יִּהְיֶה הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית מִמֶּנִּי.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות נו · פסקה 3 – פסקה 4
about 1 min · about 60 words · 59% of the book by the end of today
וְזֶה שֶׁמְּבָאֵר בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי מָה זָכִיתִי לָזֶה. אֲנִי קְרָאתִיךָ כִּי תַּעֲנֵנִי אֵל. שֶׁזֶּהוּ כָּל עִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ וּבֵין קוֹנוֹ שֶׁצְּרִיכִין לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בָּזֶה הַרְבֵּה לִכְסֹף תָּמִיד כִּסּוּפִים טוֹבִים וּלְהוֹצִיאָם מִפִּיו בְּכָל יוֹם כַּנַּ"ל).
וְעַיֵּן עוֹד בְּסֵפֶר "עָלִים לִתְרוּפָה" מִמּוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן זַ"ל (מִכְתָּב שכ"ג) שֶׁכָּתַב שָׁם, כִּי הַכֹּל יְכוֹלִים לִפְעֹל עַל־יְדֵי רְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִים וּלְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר הַכִּסּוּפִין וְהָרְצוֹנוֹת בְּפִיו.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות נז · פסקה 3 – פסקה 4
about 1 min · about 80 words · 58% of the book by the end of today
"אֵיזִיל וְאֶתְהַנֵי בְּהַאי עָלְמָא", מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ עוֹלָם הַבָּא, חַס וְשָׁלוֹם. וְאֵלּוּ הֵם בְּוַדַּאי טְמֵאִים וַאֲסוּרִים לְגַמְרֵי, כִּי זֶה בְּחִינַת: "הַשֶּׁרֶץ הַשּׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ" דַּיְקָא שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַנָּחָשׁ וְהַטֻּמְאָה חַס וְשָׁלוֹם.
אֲבָל זֶה הַתּוֹלָע הַיְנוּ מִי שֶׁנָּפַל לִבְחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטוּנָפִים הַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תּוֹלָע רַק שֶׁהוּא דָּבוּק בִּמְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ פּוֹרֵשׁ אֶל הַחוּץ עַל כָּל פָּנִים. כִּי יוֹדֵעַ כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם מָקוֹם לִבְרֹחַ וּלְהִסָּתֵר מִפָּנָיו חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח אִם אֶסַּק שָׁמַיִם" וְכוּ'.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · מועדים · אות יב
about 1 min · about 40 words · 63% of the book by the end of today
וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת נוֹהֲגִין כָּל יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל וּבִתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת דִּבּוּרִים חַמִּים כְּגַחֲלֵי־אֵשׁ, בְּחִינַת: כִּי עַזָּה כַּמָּוֶת אַהֲבָה וְכוּ', הַיְנוּ עַל־יְדֵי גֹּדֶל הָאַהֲבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל זוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה:
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב רצז · פסקה 8 – פסקה 3
about 6 min · about 590 words · 58% of the book by the end of today
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה וּרְחִימְתָּן עֲזִיזָא. וּבִפְרָט לִידִיד נַפְשִׁי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר נֶכְדּוֹ זַ"ל. חֲזַק וֶאֱמַץ אָחִי וּבְנִי חֲבִיבִי וְתִרְאֶה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וְתִכְסֹף וְתִתְגַּעְגֵּעַ לָבוֹא אֵלֵינוּ עַד שֶׁיַּעַזְרְךָ ה' בְּרַחֲמָיו.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אוֹר לְיוֹם א' וָאֵרָא ת"ר.
שָׁלוֹם לִבְנִי חֲבִיבִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ שֶׁיִּחְיוּ.
מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי עַתָּה וְהָיָה לִי לְנַחַת אֲשֶׁר קִיַּמְתָּ שְׁלִיחוּתִי לִשְׁלֹחַ הָאִגֶּרֶת לִלְבוֹב. ה' יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לְטוֹבָה. וּתְהִלָּה לָאֵל עָבַר גַּם שַׁבָּת זֶה בְּשָׁלוֹם וְשִׂמְחָה קְצָת. וְדִבַּרְנוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה אֲמִתִּיִּים בְּעִנְיַן הַתּוֹרָה "יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה" וּבְעִנְיַן "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי" וְכוּ'. אַךְ מָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חַבִיבִי, כִּי אֲנִי מֻכְרָח לְהוֹדִיעֲךָ צַעֲרִי, כִּי בְּנִי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה חָזַר וְנֶחֱלַשׁ עַל כְּאֵבוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבַּת קֹדֶשׁ אֲשֶׁר קָשֶׁה לִסְבֹּל מְרִירַת צַעֲקָתוֹ. וְעַתָּה הֵקֵל עָלָיו קְצָת, אַךְ עֲדַיִן לֹא קָם מִמִּטָּתוֹ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִסְעָדֵהוּ מְהֵרָה וִישִׁיבֵהוּ לְאֵיתָנוֹ. אֵין לִי שׁוּם בִּטָּחוֹן עַל שׁוּם תַּחְבּוּלָה כִּי אִם עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְּלוּיוֹת עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ. זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי מַה שֶּׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לִי שׁוּם סְמִיכָה כִּי אִם עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. וַאֲנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ וְאֶת רַבִּי נַחְמָן וְרַבִּי דָּוִד וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁתִּתְפַּלְלוּ הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲבוּרוֹ, כִּי הָרַחֲמָנוּת גָּדוֹל מְאֹד עָלָיו וְעָלַי וְנוֹגֵעַ לְכֻלְּכֶם. וִיקַבֵּל מִמּוֹסֵר כְּתָב זֶה שְׁנֵי זְהוּבִים וִיחַלְּקֵם לְר' דָּוִד וְר' נַחְמָן הַנַּ"ל וְיִהְיוּ לְפִדְיוֹן עָלָיו וְיַרְבּוּ רַחֲמִים עֲבוּרוֹ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמַע תְּפִלָּתָם וּתְפִלָּתֵנוּ בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל זַ"ל וּבִזְכוּת מְעַט הַצְּדָקָה. אוּלַי יָחוּס אוּלַי יְרַחֵם וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וְיֵשׁ לִי הַרְבֵּה לְדַבֵּר, כִּי אַף עַל פִּי כֵן חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ. וּבְוַדַּאי יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ עַתָּה. וּבַעַל הָרַחֲמִים יְרַחֵם עָלָיו וְיִרְפָּאֵהוּ וְיוֹשִׁיעוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד וְלֹא יָבוֹא עוֹד לִידֵי מַחֲלָה כְּלָל, וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁאוֹדִיעוֹ מְהֵרָה יְשׁוּעָתוֹ.
דִּבְרֵי הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' בֹּא, אוֹר בֹּקֶר ת"ר.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה. שָׁלוֹם לְךָ וּלְבֵיתְךָ וּלְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֶיךָ שָׁלוֹם. שָׁלוֹם בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן.
נִכְסַפְתִּי לְהַחֲיוֹתְךָ בְּדִבְרֵי מִכְתָּבִי, אַךְ בֶּאֱמֶת אֵינִי יוֹדֵעַ נַפְשִׁי מַה לִּכְתֹּב לְךָ. כִּי תְּהִלָּה לָאֵל כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ, וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ הַרְבֵּה. אַךְ צְרִיכִין לְחַדֵּשׁ דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּכָל יוֹם שֶׁיִּהְיוּ בְּכָל יוֹם כַּחֲדָשִׁים. עַל כֵּן חֲזַק וֶאֱמַץ וּזְכֹר הֵיטֵב מַה שֶּׁכְּבָר דִּבַּרְנוּ, וּבְכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ חֲדָשִׁים מַמָּשׁ. כִּי בֶּאֱמֶת הֵם חֲדָשִׁים מַמָּשׁ בְּכָל יוֹם. כִּי בְּכָל יוֹם נַעֲשִׂים שִׁנּוּיִים רַבִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, וְהַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ הַנִּצְחִית. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ. וּבְכָל יוֹם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל הִתְפָּאֲרוּת חָדָשׁ מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָט וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת מִכָּל אֵיבָר וְאֵיבָר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּכָל יוֹם. כִּי כְּמוֹ שֶׁבִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיָה הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַהִתְפָּאֲרוּת בִּכְלָל וְכוּ', כְּמוֹ כֵן עַתָּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם עִם רִבּוּי הַשִּׁנּוּיִים הַנִּפְלָאִים שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הַכֹּל כְּפִי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמְּקַבֵּל מִיִּשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט וְכוּ'. וְעַל כֵּן תֵּדַע וְתַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל מִמְּךָ גַּם כֵּן הִתְפָּאֲרוּת בִּפְרָטִיּוּת בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁמִּשָּׁם קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֶיךָ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוּב בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וּתְקַיֵּם בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סֻכָּה נו.) 'בְּכָל יוֹם וָיוֹם תֵּן לוֹ מֵעֵין בִּרְכוֹתָיו'. שֶׁצְּרִיכִין לָשׂוּם לֵב לְכָל הַטּוֹבוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִם הָאָדָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְאִם לִפְעָמִים אֵינָם זוֹכִים לִרְאוֹת בְּעֵינֵי שִׂכְלוֹ מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הַחֹמֶר, צְרִיכִין עַל כָּל פָּנִים לְהַאֲמִין בָּזֶה הֵיטֵב, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים שְׁלשָׁה פְּעָמִים בְּכָל יוֹם עַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וְכוּ'. כִּי לוּלֵא הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת הַנִּגְלוֹת וְהַנִּסְתָּרוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וְכוּ', לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ בִּמְעַט דִּמְעַט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְזַכֵּנוּ בְּכָל יוֹם לְחַיּוֹתֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 14 – פסקה 15
about 1 min · about 50 words · 58% of the book by the end of today
רַב יַנְטָה בַּר חִינְנָא. יַעֲבֶץ בֶּן ר' יְהוּדָה הַנָּשִׂיא. ר' יַעֲבֶץ.
ר' יַעֲקֹב בֶּן בִּתּוֹ שֶׁל אֱלִישָׁע. ר' יַעֲקֹב בֶּן קוּרְשָׁאִי. ר' יַעֲקֹב סְתָּם שֶׁבַּמִשְׁנָה. ר' יַעֲקֹב סְתַּם דִגְמָרָא.
ר' יַעֲקֹב בַּר חֲנִינָא. ר' יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה. ר' יַעֲקֹב דִכְּפַר חָנָן. ר' יַעֲקֹב בַּר אַחָא.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן ק׳ · סעיף כ״א – סעיף ו׳
about 5 min · about 480 words · 54% of the book by the end of today
הָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּמֵזִיד, אֲפִלּוּ עָשָׂה תְּשׁוּבָה, לֹא יִשָֹא אֶת כַּפָּיו. וְאִם הָרַג בִּשְׁגָגָה וְעָשָׂה תְשׁוּבָה, נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. וְכֵן מוּמָר שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה, נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. נָשָׂא גְּרוּשָׁה אוֹ חֲלוּצָה אוֹ שֶׁנִּטְמָא לְמֵּת שֶׁאָסוּר לוֹ לִטְמָא אֵלָיו, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה תְשׁוּבָה עַל פִּי תַּלְמִיד חָכָם. וּשְׁאָר עֲבֵרוֹת, אֵינָן מוֹנְעוֹת מִנְּשִׂיאַת כַּפָּיִם. חָלָל, אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו.
אוֹנֵן אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו. וְאָבֵל תּוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ אוֹ תוֹךְ שְׁלֹשִׁים עַל שְׁאָר קְרוֹבִים, אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו, וְצָרִיךְ לָצֵאת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת קֹדֶם רְצֵה עַד אַחַר נְשִׂיאַת כַּפָּיִם. וְאִם אֵין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שְׁנֵי כֹּהֲנִים אֲחֵרִים, מֻתָּר לְאָבֵל לִשָּא אֶת כַּפָּיו תּוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ וְתוֹךְ שְׁלֹשִׁים עַל שְׁאָר קְרוֹבִים. אֲבָל תּוֹךְ שִׁבְעָה, כְּגוֹן הַקּוֹבֵר מֵתוֹ בָּרֶגֶל, אֲפִלּוּ אִם אֵין שָׁם שְׁנֵי כֹּהֲנִים אֲחֵרִים, אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו (קכ"ח).
כָּל הַמְּלָאכוֹת הַמֻּתָּרוֹת לַעֲשׂוֹתָן בְּיוֹם טוֹב, זֶה דַּוְקָא לְצֹרֶךְ אוֹתוֹ הַיּוֹם. אֲבָל לְהָכִין מִיּוֹם רִאשׁוֹן לְיוֹם שֵׁנִי (אֲפִלּוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה), וּמִכָּל שֶׁכֵן לְיוֹם חֹל, אָסוּר. אַךְ אִם הוּא צָרִיךְ לְבַשֵּׁל בִּשְׁבִיל הַיּוֹם, מֻתָּר לוֹ לָקַחַת קְדֵרָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה וּלְמַלֵּא אוֹתָהּ בָּשָׂר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ הַיּוֹם כָּל כָּךְ, וְיוֹתִיר גַּם לַלַיְלָה אוֹ לְמָחָר. וְדַוְקָא בְּתַבְשִׁיל בַּקְּדֵרָה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהַתַּבְשִׁיל מֻטְעָם יוֹתֵר כְּשֶׁמִּתְבַּשֵּׁל הַרְבֵּה בָשָׂר בְּיַחַד, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר בַּפֶּה, שֶׁהַמּוֹתָר יִהְיֶה לְצֹרֶךְ הַלַּיְלָה אוֹ לְצֹרֶךְ מָחָר, אֶלָּא יְבַשֵּׁל סְתָם. אֲבָל בִּשְׁאָר מַאֲכָלִים, אָסוּר לְהוֹסִיף בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ קְצָת טִרְחָא בְּמַה שֶּׁהוּא מוֹסִיף.
אֲפִלּוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְלָאכָה, כְּגוֹן לְהָבִיא מַיִם אוֹ אֲפִלוּ יַיִן לְקִדּוּשׁ אוֹ לְהַבְדָּלָה, אָסוּר לְהָכִין. וְכֵן אָסוּר לְהַעֲמִיד אֶת הַנֵּרוֹת בַּמְּנוֹרָה אוֹ לְתַקֵּן אֶת הַפְּתִילוֹת וְהָעֲשָׁשִׁיּוֹת בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן לְצֹרֶךְ הַלַּיְלָה, אֶלָּא אִם הוּא צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם גַּם קֹדֶם הַלַּיְלָה אוֹ לִכְבוֹד בֵּית הַכְּנֶסֶת.
נָכְרִי שֶׁהֵבִיא בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן דָּגִים אוֹ פֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא נִצּוֹדוּ הַיּוֹם אוֹ נִתְלְשׁוּ הַיּוֹם, אוֹ הוּבְאוּ מִחוּץ לַתְּחוּם, אֲסוּרִים הַיּוֹם בְּטִלְטוּל, וְלָעֶרֶב מֻתָּרִים. שֶׁאִם הָאֵינוֹ יְהוּדִי מַכִּירוֹ וְנוֹתְנָם לוֹ בְּלֹא קְצִיצַת דָּמִים, מֻתָּר לְקַחְתָּם וּלְאָכְלָם (וְעַיֵּן עוֹד בְּסִימָן צ"ט סָעִיף ב' וְתִלְמַד לְכָאן) חוּץ מִיּוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאֲפִלּוּ הוּבְאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אֲסוּרִים בְּיוֹם שֵׁנִי.
אִם הֱבִיאָם הַנָּכְרִי בִּשְׁבִיל יִשְֹרָאֵל לְדוֹרוֹן אוֹ לְמָכְרָם לוֹ, יֵשׁ לֶאֱסוֹר גַּם בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי. וְאַךְ אִם חָל יוֹם טוֹב בַּיוֹם הַחֲמִשִּׁי וּבַיוֹם הַשִׁשִּׁי וְהֵבִיא בַּיוֹם הַחֲמִשִּׁי, אִם יֵשׁ צֹרֶךְ גָּדוֹל, מֻתָּר לְטַלְטְלָן בַּיוֹם הַשִׁשִּׁי וּלְבַשְּׁלָם לִכְבוֹד שַׁבָּת. וּבְיוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, גַּם זֶה אָסוּר (תקט"ו).
חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ אֵינוֹ יְהוּדִי בְּיוֹם רִאשׁוֹן וְיִשְֹרָאֵל רוֹאֵהוּ, מֻתָּר בְּיוֹם שֵׁנִי. וְאִם חֲלָבוֹ בַּשַׁבָּת, וְיוֹם רִאשׁוֹן הוּא יוֹם טוֹב אֲסוּר בְּיוֹם רִאשׁוֹן (וְעַיֵּן עוֹד בְּסִימָן צ"ט סָעִיף ב' וְתִלְמָד גַם לְכָאן). וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִם חֲלָבוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל יוֹם טוֹב, אָסוּר גַּם בְּיוֹם שֵׁנִי, וְגַם בַּשַׁבָּת הַסְּמוּכָה לוֹ (כְּמוֹ שֶכָּתַבְתִּי בְּסִימָן צט סָעִיף ב) (תקה).
פְּתִילוֹת שֶׁהִדְלִיק בָּהֶן בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְכָבוּ, מֻתָּר לְהַדְלִיק בָּהֶן בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי. אַךְ בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אָסוּר לְהַדְלִיק בְּיוֹם טוֹב שֵנִי בִּפְתִילָה שֶׁכָּבְתָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וַאֲפִלּוּ בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי. וּמִכָּל מָקוֹם מֻתָּרוֹת בְּטִלְטוּל לַהֲסִירָן וְלָתֵת חֲדָשׁוֹת. וְכֵן בְּיוֹם טוֹב שֶׁלְּאַחַר שַׁבָּת (ט"ז סוֹף סִימָן תקא).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ז
אֱלֹהַי, נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם זַכֵּנִי לִהְיוֹת אִישׁ שָׁלוֹם בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם תָּמִיד בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וְלֹא אַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת כְּלָל לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ נֶגֶד הַחוֹלְקִים עָלַי וְקָמִים כְּנֶגְדִּי וְחוֹתְרִים חֲתִירוֹת תַּחְתַּי חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹשִׂים לִי מַה שֶּׁעוֹשִׂים הָרַחֲמָן יִשְׁמְרֵנִי, תְּזַכֵּנִי וְתַעַזְרֵנִי שֶׁלֹּא אֶעֱמד כְּנֶגְדָּם לַעֲשׂוֹת לָהֶם כְּנֶגְדָּם כְּמוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים לִי, רַק אַדְרַבָּא אֶזְכֶּה לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת, וּלְקַיֵּם בֶּאֱמֶת וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אַל תּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ", וּכְתִיב. "אַל תּאמַר אֲשַׁלְּמָה רָע, קַוֵּה לַיהוָה וְיוֹשַׁע לָךְ" וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת כְּעָפָר מַמָּשׁ, שֶׁהַכּל דָּשִׁין עָלֶיהָ וְהִיא נוֹתֶנֶת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְבַטֵּל וּלְהָפֵר מַחְשְׁבוֹת אוֹיְבַי וְשׂוֹנְאַי, "וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה" וִיקֻיַּם בָּהֶם. "כּוֹרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפּל וְגוֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב", וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם.
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתִפְתַּח עֵינַי לִבִּי וְדַעְתִּי שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַבְחִין בֵּין מַחֲלֹקֶת שֶׁל רְשָׁעִים לְמַחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים, וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים הִיא טוֹבָה גְדוֹלָה לָזֶה שֶׁהֵם חוֹלְקִים עָלָיו, כִּי מְרִימִין וּמְנַשְּׂאִין אוֹתוֹ עַל יְדֵי זֶה, וּמַמְתִּיקִים דִּינִים מֵעָלָיו וְלֹא תַנִּיחֵנִי לִטְעוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים כְּאִלּוּ הִיא מַחֲלֹקֶת גְּמוּרָה חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן אֲחִיזָה לְהַמַּחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא בְּזאת הַמַּחֲלֹקֶת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל צַדִּיקִים וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה".
Read the complete passage on Sefaria ↗אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל רִבּוּי הַמַּחֲלוֹקֶת שֶׁנִּתְרַבָּה בְּדוֹרוֹתֵינוּ בְּכַמָּה אֳפָנִים, בֵּין צַדִּיקִים בֵּינוֹנִים וּרְשָׁעִים וְהַמַּחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא רוֹצָה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְפַּשֵּׁט בְּכָל יוֹם, בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְּיָא עַד אֲשֶׁר רַבִּים נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ עַל יְדֵי רִבּוּי הַמַּחֲלֹקוֹת וְחִלּוּקֵי הַדֵּעוֹת וּפֵרוּד לְבָבוֹת שֶׁנִּתְרַבָּה מְאד בְּדוֹרוֹתֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כִּי נַעֲשָׂה קַטֵּגוֹרְיָא בֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּבֵין הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, עַד אֲשֶׁר קָשֶׁה לְהַבְחִין וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַמַּחֲלֹקֶת דִּקְדֻשָּׁה לְמַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְרַבִּים נָפְלוּ מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים עַל יְדֵי זֶה לְגַמְרֵי, וְעַל יְדֵי זֶה נָפְלוּ לְמַה שֶּׁנָּפְלוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן כִּי אֱמוּנַת חֲכָמִים יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְארֶךְ יָמֵינוּ, וּבִלְעָדָם לֹא נָרִים אֶת יָדֵינוּ וְאֶת רַגְלֵינוּ בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וּבְצוֹק הָעִתִּים אֲשֶׁר אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת וּמָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד, וְדַעְתֵּנוּ אֵינָה צְלוּלָה כְּלָל, אֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, וְאֵיךְ לְכַוֵּן דַּעְתִּי בָּזֶה אֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים אֶפְנֶה שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי, לְהַבְחִין וְלֵידַע מִי הֵם הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ לְיָעֵץ אוֹתִי עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת וּלְהַדְרִיכֵנִי בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת וּלְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים דַּעְתִּי קְצָרָה כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ אֲפִלּוּ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בָּזֶה בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, כִּי צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מְאד מְאד בְּלֹא זֶה וְנוֹסַף לָזֶה, רִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת וּפֵרוּד לְבָבוֹת שֶׁנִּתְרַבָּה בָּעוֹלָם, בְּכַמָּה בְּחִינוֹת וָאֳפָנִים וְעִנְיָנִים שׁוֹנִים וְעַתָּה אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, וְאֵיךְ לְדַבֵּר, וְאֵיךְ לְצַפְצֵף וְאֵיךְ לְרַמֵּז, וְאֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה וַאֲנִי מְבֻלְבָּל כַּשִּׁכּוֹר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם, וּמַה יִּהְיֶה הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית מִמֶּנִּי.
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Daily Breslov Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 218 of 384 in the cycle of 5782
Estimated study time today: short about 2 min · full about 32 min
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on April 12, 2022, at about 19:05.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ניסן ופסח
יְמֵי נִיסָן הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה כְּמוֹ תִּשְׁרֵי: (לק"א סי' מ"ט אות ו')
Leap year: the study is divided into 384 days.
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only, once you allow saving. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.