Nisan and Pesach
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
Opening the day with Rabbeinu's teaching
Tuesday, 18 Nisan 5782 · April 19, 2022
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ק״ה · אות ג׳ – אות ו׳
about 7 min · about 720 words · 55% of the book by the end of today
גַּם זֹאת הַתּוֹרָה הִיא מִלָּשׁוֹן הַחֲבֵרִים, וְלֹא נִכְתְּבָה בְּבֵאוּר הֵיטֵב. אַךְ אַחַר כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ עִנְיַן תְּפִלַּת ה' הַמְבֹאָר כָּאן, וְהוּא: כִּי יֵשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רַחֲמִים פְּשׁוּטִים וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כַּנַּ"ל). וְהִנֵּה לְמָשָׁל, כְּשֶׁיֵּשׁ בְּעִיר שְׁנֵי עֲשִׁירִים, אֶחָד יֵשׁ לוֹ עֲשִׁירוּת פָּשׁוּט, וְהַשֵּׁנִי הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל מְאֹד וּמֻפְלָג בַּעֲשִׁירוּת עָצוּם וְהוֹן רַב מְאֹד מְאֹד, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲרִיךְ עֲשִׁירוּתוֹ. וְהֻצְרַךְ אָדָם אֶחָד לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה, הָעוֹלָה לְסַךְ רַב. וְהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקָרֵב לְבַקֵּשׁ מְבֻקָּשׁוֹ, כִּי אִם לְהֶעָשִׁיר הַקָּטָן בְּמַעֲלָה, כִּי לְהֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל אִי אֶפְשָׁר לוֹ לָבוֹא אֵלָיו. אֲבָל זֶה הֶעָשִׁיר הַקָּטָן, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רוֹצֶה לַעֲזֹר לוֹ בְּכָל יְכָלְתּוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא יוּכַל לְקַבֵּל מְבֻקָּשׁוֹ מִמֶּנּוּ, כִּי אֵין בִּיכָלְתּוֹ לְמַלֹּאת מִשְׁאֲלוֹתָיו שֶׁל זֶה הָאִישׁ, כִּי מִשְׁאֲלוֹתָיו גְּדוֹלִים מִיכָלְתּוֹ. עַל כֵּן עֵצָה הַיְּעוּצָה לְזֶה הָאִישׁ הַצָּרִיךְ יְשׁוּעָה, שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ. שֶׁיֵּלֵךְ לְזֶה הֶעָשִׁיר הַקָּטָן שֶׁבְּקַל יָכוֹל לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, וּלְעוֹרֵר רַחֲמִים אֵלָיו. שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו, וְיֹאמַר לוֹ: הִנֵּה אֲנִי נִצְרָךְ לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה, וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה חָפֵץ לְרַחֵם עָלַי, אֲבָל אֵין בִּיכָלְתְּךָ לְמַלְאוֹת מִשְׁאֲלוֹתַי, עַל כֵּן מְבֻקָּשִׁי מִמְּךָ, כִּי הֲלֹא אַתָּה רוֹצֶה לְרַחֵם עָלַי, יִהְיֶה זֹאת הָרַחֲמָנוּת שֶׁלְּךָ עָלַי, שֶׁאַתָּה תֵּלֵךְ לְהֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל מְאֹד לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמֶּנּוּ שֶׁיְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתַי, כִּי לְעֹצֶם עֲשִׁירוּתוֹ הַגָּדוֹל, הוּא יָכוֹל לְמַלֹּאת מִשְׁאֲלוֹתַי בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם, רַק שֶׁאָנֹכִי אֵינִי יָכוֹל לִכְנֹס וְלָבוֹא לְאִישׁ גָּדוֹל כָּזֶה, אֲבָל אַתָּה יָכוֹל לָבוֹא אֵלָיו. תְּרַחֵם עָלַי בָּזֶה, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עֲבוּרִי שֶׁיְּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתַי, וּבָזֶה תּוֹשִׁיעֵנִי בְּוַדַּאי כָּל צָרְכֵי יְשׁוּעָתִי בִּשְׁלֵמוּת. כְּמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ כִּבְיָכוֹל, שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים אֵצֶל הָרַחֲמִים פְּשׁוּטִים, שֶׁיְּעוֹרְרוּ רַחֲמִים אֵצֶל הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים, וּמִשָּׁם יְקַבְּלוּ רַחֲמִים לְהוֹשִׁיעֵנוּ כָּל צְרָכֵינוּ בִּשְׁלֵמוּת. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת תְּפִלַּת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל, הַיְנוּ שֶׁכִּבְיָכוֹל בְּחִינוֹת הָרַחֲמִים פְּשׁוּטִים מְבַקְּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים וּמְעוֹרְרִים הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים. כִּי אָנוּ אֵין בָּנוּ כֹּחַ כִּי אִם לְעוֹרֵר הָרַחֲמִים פְּשׁוּטִים, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת רַחֲמִים סְתָם דִּזְעֵיר אַנְפִּין, אֲבָל אֵלּוּ הָרַחֲמִים יֵשׁ לָהֶם גְּבוּל, וּכְפִי מִדַּת הָרַחֲמִים הַפְּשׁוּטִים הָאֵלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, אִי אֶפְשָׁר לְהוֹשִׁיעַ לָנוּ. עַל כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ שֶׁהָרַחֲמִים סְתָם שֶׁאָנוּ מְעוֹרְרִין בִּתְפִלָּתֵנוּ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵלּוּ הָרַחֲמִים בְּעַצְמָם יִתְפַּלְּלוּ וִיעוֹרְרוּ הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ רַחֲמִים רַבִּים מִשָּׁם, וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לָנוּ יְשׁוּעָה בְּוַדַּאי, וְזֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כַּנַּ"ל: וְהָבֵן הֵיטֵב, כִּי הֵם דְּבָרִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד:
עוֹד שָׁמַעְתִּי, שֶׁזֶּהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק (במדבר י״ב:י״ג): אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ. דְּלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ מְאֹד כֶּפֶל תֵּבַת נָא. אַךְ עַתָּה מְבֹאָר הֵיטֵב, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בִּקֵּשׁ זֹאת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, יִתְפַּלֵּל וִיבַקֵּשׁ מֵעַצְמוֹ שֶׁיְּרַפֵּא אוֹתָהּ. וְעַתָּה מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ הֲתָכַת הַמִּקְרָא הַזֶּה. וְזֶהוּ: אֵל נָא – הַיְנוּ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וְאָמַר לוֹ: אֵל, נָא, וּבַקֵּשׁ וְהִתְפַּלֵּל בְּעַצְמְךָ מִלְּפָנֶיךָ, רְפָא נָא לָהּ – הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁמֹּשֶׁה הִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבִקֵּשׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יִתְפַּלֵּל וִיבַקֵּשׁ: רְפָא נָא לָהּ. וְעַתָּה מְדֻקְדָּק וּמְבֹאָר הֵיטֵב כֶּפֶל תֵּבַת נָא:
וּכְלַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוּא, שֶׁעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה, דְּהַיְנוּ לְהָשִׁיב כָּל הַדְּבָרִים וְכָל הַצֵּרוּפִים וְהָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּדְּחוּ בַּעֲווֹנוֹתָיו לְמָקוֹם שֶׁנִּדְּחוּ וְנִתְגָּרְשׁוּ מִמְּקוֹמָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה לֹא הָיָה הַדַּעַת מְיֻשָּׁב, כִּי כָל זְמַן שֶׁאֵינָם בִּמְקוֹמָם אֵין הַדַּעַת מְיֻשָּׁב וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי עַל־יְדֵי הָעֲווֹנוֹת נִתְגָּרְשִׁין מִמְּקוֹמָם חֶלְקֵי הָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת כְּפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, וְזֶה בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵין הַדַּעַת מְיֻשָּׁב כַּנַּ"ל, וּמֵחֲמַת זֶה אֵין יָכוֹל לְעוֹרֵר רַחֲמִים כַּנַּ"ל. וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא עֲנִיָּה בִּמְקוֹמָהּ וַעֲשִׁירָה בְּמָקוֹם אַחֵר, וּמְקָרֵב וּמְקַשֵּׁר עַל־יְדֵי־זֶה כָּל הָאוֹתִיּוֹת וְהַצֵּרוּפִים שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מִמְּקוֹמָם, וּמֵשִׁיב כֻּלָּם לִמְקוֹמָם. וְאָז הַדַּעַת מְיֻשָּׁב, וְזוֹכֶה לְעוֹרֵר רַחֲמִים. כִּי עִקַּר הָרַחֲמִים תָּלוּי בַּדַּעַת, כִּי כָּל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו וְכוּ'. (וְכַמְבֹאָר מִזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ ז"ל, עַיֵּן שָׁם). נִמְצָא, עַל יְדֵי תּוֹרָה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה וְנִשְׁלָם הַדַּעַת, וְאָז זוֹכִין לְעוֹרֵר רַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעִקַּר הָרַחֲמָנוּת הוּא, שֶׁאָנוּ מְעוֹרְרִים רַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁבְּאֵלּוּ הָרַחֲמִים יְעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ אֶת הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם, רַק הוּא בְּעַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל־זֶה כַּנַּ"ל. דְּהַיְנוּ שֶׁבְּרַחֲמָיו הַפְּשׁוּטִים שֶׁאָנוּ מְעוֹרְרִים, עַל־יְדֵי אֵלּוּ הָרַחֲמִים יְרַחֵם עָלֵינוּ וִיעוֹרֵר בָּהֶם הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵם רַחֲמִים גְּדוֹלִים דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, וּמִשָּׁם יִהְיֶה לָנוּ יְשׁוּעָה בְּוַדַּאי.
וְזֶהוּ: עָזִּי – אֵין עֹז אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִתְשׁוּבָה וּלְדַעַת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְעוֹרְרִים רַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל מִתְפַּלֵּל עָלֵינוּ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ וְזִמְרָת י"ק. זִמְרָת י"ק דַּיְקָא, הַיְנוּ תְּפִלַּת ה'. אָז: וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה וַדַּאי, כִּי עַל־יְדֵי זִמְרָת י"ק, שֶׁהוּא תְּפִלַּת ה', שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּרַחֲמָיו הַפְּשׁוּטִים לְעוֹרֵר רַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים, אָז בְּוַדַּאי יְקַבֵּל יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל. כִּי רַחֲמָיו הַגְּדוֹלִים אֵינָם נִפְסָקִים לְעוֹלָם, וּכְשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֵינוּ בְּאֵלּוּ הָרַחֲמִים, בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם עָווֹן וּפְגָם שֶׁיִּהְיֶה חוֹצֵץ בִּפְנֵי אֵלּוּ הָרַחֲמִים הַגְּדוֹלִים, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לָנוּ יְשׁוּעָה בִּשְׁלֵמוּת, אָמֵן וְאָמֵן:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות קנ״א
about 1 min · about 120 words · 57% of the book by the end of today
(וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת בְּיוֹרֶה־דֵּעָה הִלְכוֹת תּוֹלָעִים ה”ד שָׁם מְבֹאָר הָעִנְיָן מַה שֶּׁהֵאִיר ה’ עֵינַי בָּזֶה). הַכְּלָל, שֶׁבְּכָל מַעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר נִתְגַּלְגֵּל הַסִּפּוּר עַל־יְדֵי אֵיזֶה שִׂיחָה שֶׁהָיָה מֵשִׂיחַ וּמְדַבֵּר עִמָּנוּ מִסִּפּוּרֵי הָעוֹלָם, וּבְתוֹךְ כָּךְ הִתְחִיל לְסַפֵּר מַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שֶׁנִּמְצָא בְּהַסִּפּוּר אֵיזֶה דִּבּוּרִים שֶׁהָיָה לָהֶם אֵיזֶה שַׁיָּכוּת לְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ. וְזֶה הָיָה בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת שֶׁהִלְבִּישׁ בְּתוֹךְ אוֹתָהּ הַמַּעֲשֶׂה. וְכֵן הָיָה אֵצֶל כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה. וְכֵן אֵצֶל כַּמָּה תּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה שֶׁלֹּא בָּעֵת הַקָּבוּעַ לְקִבּוּץ (הזמנים הקבועים לאמירת תורה בברסלב היו ראש השנה, שבת חנוכה ושבועות. בשבת שירה, שנת נחמו ועוד שבת אחת במשך השנה נסע רבינו לעיירות אחרות ואמר שם תורה). וּבְכָל זֶה רָאִינוּ תָּמִיד נוֹראוֹת ה’ וּגְדֻלַּת מַעֲלַת הַצַּדִּיק, שֶׁכָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם הֵם אֶצְלוֹ תּוֹרָה וְהִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּת.
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ט
about 1 min · about 40 words · 57% of the book by the end of today
וענין ההנהגה, שנהג עם המסור הנ"ל, תקצר היריעה לספר. כי נהג עמו בחכמה נפלאה עד שהמסור נתבטל נגדו. וציוה להאיש שהיה עם רבנו, זכרונו לברכה, שיעשה כרוז שיחזרו כל הבורחים, וחזרו כולם על ידי זה לתוך העיר.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רס״ט
about 2 min · about 240 words · 46% of the book by the end of today
(כט) יוֹם ד' דֶּאֱלוּל תקס"ט בְּרֶסְלֶב. אָמַר אֲנִי עָנָו מִכָּל הַמְפֻרְסָמִים, כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ עֲבוֹדָתוֹ וַאֲנִי עָנָו הַיְנוּ כִּי אֵינָם נֶחְשָׁבִים אֶצְלִי כְּלָל, כִּי מִדַּת עֲנָוָה הִיא לִבְלִי לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ לְשׁוּם דָּבָר וְלִהְיוֹת בְּעֵינָיו אַיִן וָאֶפֶס, וּמֵאַחַר שֶׁאֵינָם נֶחְשָׁבִים אֶצְלִי כְּלָל נִמְצָא שֶׁאֲנִי עָנָו שֶׁלָּהֶם. פֵּרוּשׁ שֶׁמִּכָּל הַמְפֻרְסָמִים אֲנִי הֶעָנָו שֶׁזֶּה עוֹשֶׂה זֹאת וְזֶה זֹאת, וַאֲנִי אֵינִי מַחֲזִיק מֵהֶם כְּלָל נִמְצָא שֶׁבְּצֵרוּף כֻּלָּם יֵשׁ לִי מִדַּת הָעֲנָוָה בֵּינֵיהֶם. אַךְ אֶת מִי אֲנִי מַחֲזִיק יוֹתֵר לְאַיִן אֶת עַצְמִי אוֹ אוֹתָם וְכוּ' וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַנִּרְאֶה שֶׁאֶת עַצְמוֹ הוּא מַחֲזִיק יוֹתֵר לְאַיִן וָאָפֶס. וְכֵן בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֵינוֹ מְיֻשָּׁב אֶצְלִי מַה שֶּׁכָּתוּב בּוֹ שֶׁהָיָה עָנָו מְאֹד מִכָּל הָאָדָם אֵיךְ שַׁיָּךְ זֹאת מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם הָיוּ תַּלְמִידָיו אֵיךְ הָיָה עָנָו כְּנֶגְדָּם, אַךְ צָרִיךְ לוֹמַר גַּם־כֵּן כַּנַּ"ל שֶׁהָיָה עָנָו מִכָּל הָאָדָם, שֶׁהָיָה לוֹ מִדַּת הָעֲנָוָה שֶׁל כָּל הָאָדָם הַיְנוּ שֶׁאֶצְלוֹ הָיְתָה הָעֲנָוָה שֶׁל כֻּלָּם כִּי כֻּלָּם הָיוּ אֶצְלוֹ בְּחִינַת עֲנָוָה בִּבְחִינַת אַיִן וָאֶפֶס כַּנַּ"ל אַךְ אֶת עַצְמוֹ הָיָה מַחֲזִיק יוֹתֵר לְאַיִן וָאֶפֶס יוֹתֵר מִבְּחִינַת אַיִן וָאֶפֶס שֶׁהָיָה מַחֲזִיק אוֹתָם וְהָבֵן הֵיטֵב. אָמַר הַמַּעְתִּיק נִרְאֶה לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי, דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר כִּי הִשִּׂיג כָּל־כָּךְ בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד אֲשֶׁר הָעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל אָדָם הָיָה אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת אַיִן וָאֶפֶס נֶגֶד גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהוּא בְּעַצְמוֹ אַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה רַבָּן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי הִשִּׂיג יוֹתֵר מִכֻּלָּם, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיָה מַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְאַיִן וָאֶפֶס יוֹתֵר מִכֻּלָּם. כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁהָיְתָה הַשָּׂגָתוֹ גְּבוֹהָה כָּל־כָּךְ, עַל־יְדֵי־זֶה הִשִּׂיג שֶׁכְּפִי מַדְרֵגָתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ אֵין עֲבוֹדָתוֹ נֶחֱשֶׁבֶת כְּלוּם בְּיוֹתֵר נֶגֶד גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְקַל לְהָבִין:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · מפלת · חלק ראשון · אות ג׳ – אות ב׳
about 1 min · about 50 words · 59% of the book by the end of today
ג. אִשָּׁה שֶׁהִיא מַפֶּלֶת, תִּשָּׂא אֶצְלָהּ מֵי טַל.
Read the complete passage on Sefaria ↗ד. סְגֻלָּה לְמַפֶּלֶת – שֶׁתִּמְכּר עֻבָּרָהּ
Read the complete passage on Sefaria ↗ה. בַּעֲווֹן שִׂנְאַת־חִנָּם הָאִשָּׁה מַפֶּלֶת נְפָלִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗ו. עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁלָּהּ הִיא מַפֶּלֶת.
Read the complete passage on Sefaria ↗א. אִשָּׁה הַמַּפֶּלֶת נְפָלִים, לא תֵּלֵךְ בְּקִשּׁוּטֵי זָהָב.
Read the complete passage on Sefaria ↗ב. הַטְּחִינָה שֶׁל קֶמַח וְהַלִּישָׁה שֶׁל הַמַּצּוֹת שֶׁל פֶּסַח הִוא סְגֻלָּה לְאִשָּׁה, שֶׁמַּפֶּלֶת נְפָלִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות א׳ – אות ג׳
about 1 min · about 130 words · 61% of the book by the end of today
סיפורי מעשיות משנים קדמוניות-מעשה יב - מבעל תפילה
Read the complete passage on Sefaria ↗- מַעֲשֶׂה פַּעַם אֶחָד הָיָה בַּעַל תְּפִלָּה שֶׁהָיָה עוֹסֵק תָּמִיד בִּתְפִלּוֹת וְשִׁירוֹת וְתוּשְׁבָּחוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהָיָה יוֹשֵׁב חוּץ לַיִּשּׁוּב וְהָיָה רָגִיל לִכָּנֵס לַיִּשּׁוּב וְהָיָה נִכְנָס אֵצֶל אֵיזֶה אָדָם מִסְּתָמָא הָיָה נִכְנָס לְהַקְּטַנִּים בְּמַעְלָה, כְּגוֹן עֲנִיִּים וְכַיּוֹצֵא וְהָיָה מְדַבֵּר עַל לִבּוֹ מֵהַתַּכְלִית שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הֱיוֹת שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם תַּכְלִית, כִּי אִם לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדַת ה' כָּל יְמֵי חַיָּיו וּלְבַלּוֹת יָמָיו בִּתְפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת וְכוּ'.
Read the complete passage on Sefaria ↗וְהָיָה מַרְבֶּה לְדַבֵּר עִמּוֹ דִּבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת כָּאֵלּוּ, עַד שֶׁנִּכְנְסוּ דְּבָרָיו בְּאָזְנָיו עַד שֶׁנִּתְרַצָּה אוֹתוֹ הָאָדָם לְהִתְחַבֵּר עִמּוֹ וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּתְרַצָּה עִמּוֹ, הָיָה לוֹקְחוֹ וּמוֹלִיכוֹ לִמְקוֹמוֹ, שֶׁהָיָה לוֹ חוּץ לַיִּשּׁוּב כִּי אוֹתוֹ הַבַּעַל תְּפִלָּה הַנַּ"ל בָּחַר לוֹ מָקוֹם חוּץ לַיִּשּׁוּב כַּנַּ"ל וּבְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם הָיָה שָׁם נָהָר לְפָנָיו גַּם הָיָה שָׁם אִילָנוֹת וּפֵרוֹת וְהָיוּ אוֹכְלִים מִן הַפֵּרוֹת וְעַל בְּגָדִים לא הָיָה מַקְפִּיד כְּלָל.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · סבלנות · אות ד׳ – אות ה׳
about 1 min · about 140 words · 59% of the book by the end of today
עִקַּר הַצַּעַר שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם מְהַיִּסּוּרִין וְהַצָּרוֹת וְהַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו חַ"ו, הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁלּוֹקְחִין מִמֶּנּוּ הַדַּעַת, עַד שֶׁאֵין מִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב. כִּי אִם יִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית בְּוַדַּאי אֵינָם רָעוֹת כְּלָל רַק טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת. כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא בְּוַדַּאי רַק לְטוֹבָה, אִם לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אִם לְמָרֵק עֲווֹנוֹתָיו עַל־יְדֵי יִּסּוּרִין הָאֵלּוּ. וְרָאוּי לוֹ לִשְׂמֹחַ מְאֹד בְּהַיִּסּוּרִין, כְּשֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב כַּנַּ"ל. וּמִזֶּה בָּא מַה שֶּׁנִּטְבָּע בָּאָדָם לִסְתֹּם עֵינָיו בְּחָזְקָה מְאֹד כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים וּכְאֵבִים גְּדוֹלִים מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁסּוֹתֵם עֵינָיו, עַל יְדֵי זֶה בּוֹרֵחַ בְּשָׁרְשׁוֹ אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הַנִּצְחִי, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִכָּלֵל בּוֹ כִּי אִם בִּסְתִימוּ דְּעַיְנִין מֵחֵיזוּ דְּהַאי עָלְמָא לְגַמְרֵי (עַיֵּן בִּפְנִים בְּסִימָן ס"ה): (לק"א סי' ס"ה אות ג')
עַל־יְדֵי קַבָּלַת הַיִּסּוּרִין בְּשִׂמְחָה כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה. וְזֶה סִימָן שֶׁפָּעַל עַל־יְדֵי הַיִּסּוּרִין וְקִבְּלָם כָּרָאוּי, כְּשֶׁזּוֹכֶה אַחַר כָּךְ לְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא: (שם אות ד')
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״י · קטע ד׳
about 4 min · about 420 words · 61% of the book by the end of today
אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמעַ לִלְמד וּלְלַמֵּד לִשְׁמר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ לִשְׁמָהּ בְּאַהֲבָה, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וַעֲזר וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ בְּכָל מִינֵי יְשׁוּעוֹת בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בְּעֵסֶק תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ, וְנַכְנִיס כָּל דַּעְתֵּנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְכָל רַעְיוֹנֵנוּ בְּתוֹךְ תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה, בְאפֶן שֶׁתָּאִיר לָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אוֹר פָּנֶיהָ הַנְּעִימִים הַקְּדוֹשִׁים וְיָאִירוּ וְיָגֵנוּ עָלֵינוּ כָּל הָעַיִ"ו פָּנִים לַתּוֹרָה שֶׁזָּכוּ הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים לְהַשִּׂיגָם, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הַתַּאֲווֹת וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת מֵאִתָּנוּ, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבְחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה שֶׁאַתָּה חוֹמֵל עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, תָּחוֹס וּתְרַחֵם וְתַחְמל עָלֵינוּ עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַזּאת, וְתַעֲשֶׂה לְמַעַנְךָ וּלְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ, וּלְמַעַן כָּל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַד הֵנָּה וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים מְהֵרָה מֵאִתָּנוּ כָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת הֵן אוֹתָם שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ עָלֵינוּ, הֵן אוֹתָם שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם תַּעֲקר וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְלֹא יִשָּׁאֵר מֵהֶם שׁוּם רשֶׁם כְּלָל תתרנז מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שְׁמר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְאַל יאבַד יִשְׂרָאֵל הָאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל עַתָּה בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֲמָד כָּזֶה, עִם כָּל זֶה "הֱקִיצוֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ" כִּי עֲדַיִן אָנוּ אוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תָּמִיד וְעַל זֶה לְבַד תָּמַכְנוּ יְתֵדוֹתֵינוּ לָבוֹא לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל עַתָּה גַּם עַתָּה לְהַפִּיל תְּחִנָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעָבְדוּ אוֹתְךָ בַּקּדֶשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ, וּבְשֵׂכֶל נִפְלָא, וּבִתְמִימוּת גָּדוֹל כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, וּבִזְכוּת כָּל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ, וְנִשְׁחֲטוּ וְנִצְלְבוּ וְנֶהֶרְגוּ וּמֵתוּ בְּכַמָּה מִינֵי עִנּוּיִים מְְשֻׁנִּים, וְנִשְׁפַּךְ דָּמָם כַּמַּיִם אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים נְעָרִים וּזְקֵנִים מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד הֵנָּה הֵן עַל כָּל אֵלֶּה בָּאנוּ לְפָנֶיךָ, הָעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה, שֶׁתִּמָּלֵא רַחֲמִים עָלֵינוּ בְּעֵת צָרָה הַמָּרָה הַזּאת, וּתְמַהֵר לְהוֹשִׁיעֵנוּ יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה חִישׁ קַל מְהֵרָה, וִיקֻיַּם מְהֵרָה. "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ" חוּסָה עָלֵינוּ כְּרב רַחֲמֶיךָ, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, כִּי צְרָכֵינוּ מְרֻבִּים מְאד מְאד, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְדַעְתֵּנוּ קְצָרָה לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ חֵלֶק אֶלֶף וּרְבָבָה מֵהֶם רַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, בְּכָל מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים לְהִוָּשַׁע וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן, וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, "וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז" חוּסָה עָלֵינוּ בְּאֶרֶץ שִׁבְיֵנוּ וְאַל תִּשְׁפּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְּרִיתֶךָ "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", אָמֵן
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות נט · פסקה 2
about 1 min · about 60 words · 61% of the book by the end of today
וְגַם מַה שֶּׁזָּכִינוּ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתֵנוּ בַּיּוֹם לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא גַּם כֵּן יָקָר מְאֹד מְאֹד, כִּי לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְקַיֵּם כָּל הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת.
וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְהִתְבּוֹדְדוּת אֲפִלּוּ בַּיּוֹם, אֲבָל אַשְׁרֵי וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְקַיֵּם בִּפְשִׁיטוּת הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וְכוּ', עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל עַל־יְדֵי־זֶה בְּחִיּוּב הַמְּצִיאוּת וּלְהַעֲלוֹת כָּל הָעוֹלָם הַתָּלוּי בּוֹ, לְהִכָּלֵל בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת. יְהִי חֶלְקִי עִמָּהֶם לְעוֹלָם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל הַמִּכְתָּב.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות נח · פסקה 3 – אות נט
about 1 min · about 110 words · 60% of the book by the end of today
אַךְ אֲפִלּוּ אִם 'ראֹשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָד חַד' גַּם כֵּן אֵין לִסְמֹךְ עַל זֶה לְאָכְלָן, כִּי לִפְעָמִים נִמְצָא בְּאֹפֶן כָּזֶה גַּם אֵצֶל הָרְשָׁעִים שֶׁסּוֹבְלִין צַעַר וּמְרִירוּת גָּדוֹל בִּשְׁבִיל אֵיזֶה תִּקְוָה מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה מָמוֹן אוֹ כָבוֹד וְכַיּוֹצֵא וּבִשְׁעַת הַיִּסּוּרִין הֵם מְנַחֲמִין אֶת עַצְמָם בַּמֶּה שֶּׁאַחַר־כָּךְ יַשִּׂיג עַל־יְדֵי־זֶה תַּאֲוָתוֹ מֵעוֹלָם הַזֶּה.
וְצַעַר כָּזֶה וְתִקְוָה כָּזֹאת הִיא בְּוַדַּאי לֹא טוֹב מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל בִּשְׁבִיל תַּאֲוַת עוֹלָם הַזֶּה. עַל־כֵּן אַפִלּוּ ראֹשׁוֹ אֶחָד כַּד וְאֶחָר חַד אֵין לְאָכְלָן, עַד שֶׁיֵּדַע שֶׁהוּא מִמִּין טָהוֹר, הַיְנוּ שֶׁהַצַּעַר וְהַתִּקְוָה הוּא רַק בִּשְׁבִיל תַּכְלִית הַנִּצְחִי. (הִלְכוֹת בֵּיצִים הֲלָכָה ה'):
עִנְיַן הִתְחַזְּקוּת לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מֵחָדָשׁ, [עַיֵּן יִרְאָה וַעֲבוֹדָה אוֹת נ"ד בּוּשָׁה וְעַזּוּת אוֹת ג] (עַיֵּן בַּהַשְׁמָטוֹת):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · מועדים · אות טו
about 1 min · about 80 words · 64% of the book by the end of today
זַכָּאָה מָאן דְּעַיִל וְנָפִיק, וְאָז דַּיְקָא, כְּשֶׁהוֹלְכִים בַּמִּדְבָּר בִּמְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת וְנָפִיק, וּכְשֶׁזּוֹכִים אָז לִמְצֹא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ - אָז דַּיְקָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹפֵף עַל יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה מְאֹד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֶקֵּף עַנְנֵי־כָּבוֹד שֶׁזָּכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, שֶׁהֵם בְּחִינַת סֻכָּה, בְּחִינַת אִמָּא דְּמִסַכְּכָא עַל בְּנִין, שֶׁהוּא קְדֻשָּׁה גְּבוֹהָה מְאֹד וְחוֹפֶפֶת וְסוֹכֶכֶת עַל הָאָדָם דַּיְקָא בְּעֵת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת וְנָפִיק בִּכְדֵי לְשָׁמְרוֹ וּלְהַצִּילוֹ לְבַל יִפֹּל שָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹזֶרֶת אוֹתוֹ לְהַכְנִיעַ הַסִּטְרָא אַחֲרָא וּלְבָרֵר מִשָּׁם דַּיְקָא אֶת הַקְּדֻשָּׁה.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב שו · פסקה 4 – פסקה 4
about 5 min · about 470 words · 60% of the book by the end of today
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ה' בְּחֻקֹּתַי ת"ר. בְּרֶסְלֶב.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ'. מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
תְּהִלָּה לָאֵל בָּאתִי לְבֵיתִי לְשָׁלוֹם אֶתְמוֹל אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם הַכֹּל עַל נָכוֹן מֵעִם ה'. וּמֵחֲמַת גֹּדֶל תְּשׁוּקָתְךָ לֵידַע מִשְּׁלוֹמִי, בִּפְרָט מִבִּיאָתִי לְבֵיתִי מֵאוּמַאן קֹדֶם שָׁבוּעוֹת, עַל כֵּן אֲנִי מְזָרֵז עַצְמִי עַתָּה קֹדֶם הַתְּפִלָּה לִכְתֹּב לְךָ, אַף שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ עֲדַיִן עִם מִי לְשָׁלְחוֹ. וּלְהַאֲרִיךְ אִי אֶפְשָׁר, כִּי הִגִּיעַ זְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית. מִכְתָּבְךָ הַנָּעִים מִיּוֹם ה' הֶעָבַר קִבַּלְתִּי בְּיוֹם א' הֶעָבַר בְּאוּמַאן. וְשָׁתִינוּ מְעַט בִּשְׁבִיל שִׂמְחַת הַבְּרִית מִילָה שֶׁלְּךָ, וּבֵרַכְנוּ אוֹתוֹ בְּבִרְכַּת מַזָּל טוֹב. גַּם עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ הִזְכַּרְתִּי מִזֶּה בְּתוֹךְ צְרָכֵינוּ הַמְרֻבִּים מְאֹד אֲשֶׁר אֵין לְהֵאָמֵר. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֶּה אֶתְכֶם לְגַדְּלוֹ לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת אָמֵן.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ מֵחָדָשׁ עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַקָּדוֹשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה, בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה. וּבִפְרָט לְנֶכֶד אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה הַוָּתִיק וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה עִם שְׁאָר כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ. תּוֹדִיעוּ כִּי אֲנִי זוֹכֵר וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב בְּכָל עֵת וּבִפְרָט עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ. מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבוֹ זֶה לוֹ לִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ גַּם כֵּן הֵיטֵב מִי הוּא, וְהֵיכָן הוּא, אֲנָא בְּרִיָּה קַלָּה שֶׁבַּיָּם וְכוּ'. וַה' יָאִיר עֵינֵינוּ שֶׁיִּמְצָא דֶּרֶךְ לְהִתְוַעֵד עִמָּנוּ לְמַעַן יִיטַב לוֹ לָעַד וְלָנֶצַח.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם יוֹם ב' חֻקַּת ת"ר.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עוֹד הַפַּעַם אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב פֹּה קְהִלַּת פִּילִיטְשִׁינִיץ. וּכְבָר שָׁלַחְתִּי לְךָ מִכְתָּבִי עַל יְדֵי הַפָּאסְט מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב בְּיוֹם ו' הֶעָבַר. כָּעֵת אֲנִי מוּכָן לִנְסֹעַ לְבַארְדִּיטְשׁוֹב וְשָׁם אֶרְאֶה לִשְׂכֹּר עֲגָלָה לְדַרְכִּי לְרַאדִיווִיל, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם. וּמִכְתָּבְךָ קָרִיתִי הֵיטֵב, וְצַעֲקָתְךָ אֲנִי יוֹדֵעַ מִכְּבָר. וְאֵינִי יוֹדֵעַ עַתָּה מַה לְּהָשִׁיב לְךָ, כְּבָר שָׁמַעְתָּ הַרְבֵּה בָּזֶה שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ כִּרְצוֹנְךָ. וְאִם אַף עַל פִּי כֵן אַף עַל פִּי כֵן הִיא חוֹזֶרֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת בְּרַעְיוֹנִים רָעִים וּבִלְבּוּלִים רַבִּים וְשׁוֹנִים, שֶׁנִּקְרָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל "תִּמְהוֹן לֵב וְעֹל בַּרְזֶל", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל זֶה רַעְיוֹן, עִם כָּל זֶה הַבְּחִירָה בְּיַד הָאָדָם בְּכָל פַּעַם. וּכְמוֹ שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ בְּיָדוֹ לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל פַּעַם, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים נִמְלַט מִמֶּנּוּ וְכוּ', כְּמוֹ כֵן וְיוֹתֵר מִזֶּה יֵשׁ כֹּחַ בִּפְנִימִיּוּת הַטּוֹב שֶׁבָּאָדָם לַחֲזֹר וּלְהִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל פַּעַם, כִּי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה.
וְהַכֹּל בְּדַרְכֵי הָעֵצוֹת הַפְּשׁוּטוֹת וְהָעֲמֻקּוֹת שֶׁל הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה. וְעַל כֻּלָּם, לִשָּׂא עֵינָיו לַמָּרוֹם בְּכָל פַּעַם וְלִצְעֹק מֵעֹמֶק הַלֵּב וְכוּ'. וְיוֹתֵר מִזֶּה צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר בְּשִׂמְחָה עַל פִּי כָּל הַדְּרָכִים וְהָעֵצוֹת שֶׁדִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה בָּזֶה. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם יֵשׁ לְךָ בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ שֶׁאַתָּה מְחַיֶּה אוֹתִי בְּכָל פַּעַם בְּמִכְתָּבֶיךָ וּבְטִרְחוֹתֶיךָ בַּעֲסָקַי, וְאַתָּה מְסַיְּעֵנִי תְּהִלָּה לָאֵל בְּזֶה הָעֵסֶק סִיּוּעַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ. כִּי (סֻכָּה מט:) 'גְּדוֹלָה גְּמִילוּת חֲסָדִים יוֹתֵר מִן הַצְּדָקָה'. וְגַם תְּהִלָּה לָאֵל הָיִיתָ עַל שָׁבוּעוֹת קֹדֶשׁ הֶעָבַר. וְהָיִיתָ בִּכְלַל הַבּוֹטְחִים בִּשְׁמוֹ בֶּאֱמֶת, הַצּוֹעֲקִים בְּשִׂמְחָה מִלֵּב נִשְׁבָּר (תְּהִלִּים כב) "בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ בָּטְחוּ וּתְפַלְּטֵמוֹ" וְכוּ' וְכוּ'. יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי עַתָּה לְהַאֲרִיךְ כַּאֲשֶׁר תָּבִין מֵעַצְמְךָ טִרְדָּתִי עַתָּה.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 17
about 1 min · about 40 words · 59% of the book by the end of today
ר' יִצְחָק אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ. רַב יִצְחָק דִּיהֲבָא. ר' יִצְחָק פַּסְקָאָה. ר' יִצְחָק קַסְקַסָאָה. ר' יִצְחָק בַּר יַעֲקֹב בַּר גִיוֹרִי.
ר' יִצְחָק אִישׁ כְּפַר עִיטוּשׁ. ר' יִצְחָק בֶּן אֶלְיָשִׁיב. ר' יִצְחָק מַגְדַּלָאָה. רַב יִצְחָק בַּר מָרִי. ר' יִצְחָק בַּר מַרְיוֹן.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן ק״ח · סעיף א׳ – סעיף ז׳
about 4 min · about 440 words · 56% of the book by the end of today
כְּתִיב וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת, מִכָּאן, שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמוֹר אֶת הַחִטִּין לְשֵׁם מַצּוֹת מִצְוָה, שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ עֲלֵיהֶם מַיִם. וּלְדַעַת קְצָת מִגְּדוֹלֵי הַפּוֹסְקִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, צְרִיכִין שְׁמִירָה זוֹ מִיָּד מִשְּׁעַת קְצִירָה וָאֵילָךְ. אֲבָל הַמִּנְהָג הוּא כְּהַפּוֹסְקִים דְּסַגֵּי לְהוּ בִּשְׁמִירָה מִשָּׁעָה שֶׁמּוֹלִיכִין אוֹתָן לִטְחוֹן וָאֵילֶךְ. וְאַךְ הַמְדַקְדְּקִין בַּמִצְווֹת, חוֹשְׁשִׁין לִשְׁמִירָה מִשְּׁעַת קְצִירָה, וְכֵן נָכוֹן לַעֲשׂוֹת. וְרָאוּי לְדַקְדֵּק שֶׁלֹּא יַעַמְדוּ הַשִּׁבָּלִים בִּמְחֻבָּר עַד שֶׁיִּתְיַבְּשׁוּ כָּל צָרְכָּן וְיַלְבִּינוּ, כִּי אָז אִם יֵרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים, יַחְמִיצוּ אֲפִלּוּ בִּמְחֻבָּר, כֵּיוָן שֶׁאֵינָן צְרִיכוֹת עוֹד לַקַּרְקַע. עַל כֵּן רָאוּי וְנָכוֹן לִקְצוֹר בְּעוֹד שֶׁיֶשׁ בָּהֶן עוֹד קְצָת מַרְאֵה יַרְקוּת. וּמִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ בְּחִטִּין שְׁמוּרוֹת מִשְּׁעַת קְצִירָה לְכָל יְמֵי הָחָג, מַה טּוֹב. וְאִם לָאו, רָאוּי לוֹ עַל כָּל פָּנִים לְהַדֵּר בָּזֶה לַמַּצּוֹת שֶׁעַל הַסֵּדֶר בִּשְׁנֵי הַלֵּילוֹת (עַיֵן חַיֵּי אָדָם כְּלָל קכ"ח סִימָן ל').
חִטִּים שֶׁנִּמְצְאוּ בָהֶן מְבֻקָּעוֹת אוֹ מְצֻמָּחוֹת, הַשְּׁאָר מֻתָּר. וּבִלְבַד שֶׁיִּבְרְרוּ אוֹתָן, אוֹ צְרִיכִין לְדַקְדֵק הֵיטֵב, אִם יֵשׁ שָׁם עַל כָּל פָּנִים שִׁשִּׁים כְּנֶגֶד הַמְבֻקָּעוֹת וְהַמְצֻמָּחוֹת. וּלְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְהַדֵּר לִבְרֹר גַּם מִן הַחִטִּים שֶׁאָכְלוּ מֵהֶן עַכְבָּרִים אוֹ שֶׁיִּהְיֶה שִׁשִּׁים כְּנֶגְדָּן. וְהַחִטִּים שֶׁבָּאוּ בַּסְּפִינָה אוֹ שֶׁהָיוּ מֻנָּחוֹת בַּבּוֹרוֹת, אִם הֵן יְבֵשׁוֹת וְקָשׁוֹת וְלֹא נִשְׁתַּנָּה מַרְאֵיהֶן, כְּשֵׁרוֹת. וְאִם הָיוּ מֻנָּחוֹת בַּעֲלִיָּה וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶן גְּשָׁמִים דֶּרֶךְ הַגַּג בִּקְצָת מְקוֹמוֹת, אֲסוּרוֹת. אֲבָל אִם נָפַל עֲלֵיהֶן קְצָת שֶׁלֶג אוֹ קְצָת מַיִם בְּמָקוֹם אֶחָד, מְסַלֵּק אוֹתָן שֶׁיֵּשׁ לְהִסְתַּפֵּק בָּהֶן. וְהַשְּׁאָר מֻתָּרוֹת (תנ"ג תס"ז).
כְּבָר נָהֲגוּ יִשְֹרָאֵל לְדַקְדֵק בְּהֶכְשֵׁר הָרֵיחַיִם, לְנַקֵּר הֵיטֵב וּלְנַקּוֹת בְּכָל הָאֶפְשָׁרִי. וְכִיסִים לוֹקְחִים חֲדָשִׁים וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֵמָּה הוֹלְכִים אֶל הָרֵיחַיִם לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁיְהֵא הַהֶכְשֵׁר כָּרָאוּי, וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים רָאוי לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁיֵּלֵךְ בְּעַצְמוֹ לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַהֶכְשֵׁר דְּמִצְוָה בּוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁלוֹחוֹ, וְנוֹהֲגִין שֶׁהַקֶּמַח הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּטְחַן לְאַחַר הַהֶכְשֵׁר אֵין אוֹכְלִין אוֹתוֹ בְּפֶסַח, אִם טוֹחֲנִין בָּרֵיחַיִם גַּם תְּבוּאָה לְתוּתָה, צְרִיכִין לְהַפְסִיק בִּמְחִצָּה, שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב בּוֹ מִן הָאָבָק הַהוּא (תנ"ג).
שַׂק עִם קֶמַח שֶׁנִּתְלַחְלַח מִמַּיִם, אִם הוּא בְּמָקוֹם אֶחָד, בֵּין שֶׁהוּא עֲדַיִן לַח בֵּין שֶׁנִּתְיַבֵּשׁ, יֹאחֵז אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה בְּיָדוֹ וְיָרִיק הַשְּׁאָר, וּמֻתָּר. רַק זֶה שֶׁנִּתְלַחְלַח, אָסוּר. וְאִם נִתְלַחְלַח בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן, אֲזַי אִם עֲדַיִן הוּא לַח, יְרַקֵד אֶת הַקֶּמַח. וּמַה שֶׁנִּשְׁאַר עַל הַנָּפָּה פֵּרוּרִין, זֶהוּ לְבַד חָמֵץ וְהַשְּׁאָר מֻתָּר. וְכֵן אִם אָכְלוּ עַכְבָּרִים מִן הַקֶּמַח, יְרַקְּדֶנוּ. אֲבָל אִם כְּבָר נִתְיַבֵּשׁ, לֹא מַהֲנֵי לֵה הַרְקָדָה וְכָל הַקֶּמַח אָסוּר (תס"ו).
בַּיּוֹם שֶׁטָּחֲנוּ אֶת הַקֶּמַח, אָסוּר לֶאֱפוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאָז הַקֶּמַח הוּא חַם וּמְמַהֵר לְהַחְמִיץ כְּשֶׁנּוֹתְנִים בּוֹ אֶת הַמַּיִם, עַל כֵּן יִשְׁהֶה אַחַר הַטְּחִינָה לְכָל הַפָּחוֹת מֵעֵת לְעֵת.
הַשַּׂקִּים שֶׁמַּנִּיחִים בָּהֶם אֶת הַקֶּמַח, טוֹב לַעֲשׂוֹתָן חֲדָשִׁים, אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת לְהַתִּיר אֶת הַתְּפִירוֹת וּלְכַבֵּס הֵיטֵב הֵיטֵב בְּחַמִּין וּבְאֵפֶר וּבְשִׁפְשׁוּף וַחֲבִיטָה.
אָסוּר לְהַנִּיחַ שַׂק עִם קֶמַח עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, אֶלָּא אִם יֵשׁ עוֹר עָבֶה תַּחְתָּיו, דְּאִם לֹא כֵּן יִתְחַמֵּם וְיִתְלַחְלֵח מִן הַזֵּעָה. וְאִם אֶפְשָׁר, יִזָּהֵר גַּם כֵּן שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַרְבֵּה שַׂקִּים זֶה עַל זֶה, מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְחַמֵּם וְיַחְמִיץ בַּלִּישָׁה.
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״י
אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ וְתֵן בְּלִבֵּנוּ בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל, לִשְׁמעַ לִלְמד וּלְלַמֵּד לִשְׁמר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ לִשְׁמָהּ בְּאַהֲבָה, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וַעֲזר וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ בְּכָל מִינֵי יְשׁוּעוֹת בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בְּעֵסֶק תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁמָהּ, וְנַכְנִיס כָּל דַּעְתֵּנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ וְכָל רַעְיוֹנֵנוּ בְּתוֹךְ תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה, בְאפֶן שֶׁתָּאִיר לָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה אוֹר פָּנֶיהָ הַנְּעִימִים הַקְּדוֹשִׁים וְיָאִירוּ וְיָגֵנוּ עָלֵינוּ כָּל הָעַיִ"ו פָּנִים לַתּוֹרָה שֶׁזָּכוּ הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים לְהַשִּׂיגָם, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הַתַּאֲווֹת וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת מֵאִתָּנוּ, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבְחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה שֶׁאַתָּה חוֹמֵל עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, תָּחוֹס וּתְרַחֵם וְתַחְמל עָלֵינוּ עַתָּה בְּעֵת צָרָה הַזּאת, וְתַעֲשֶׂה לְמַעַנְךָ וּלְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ, וּלְמַעַן כָּל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַד הֵנָּה וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים מְהֵרָה מֵאִתָּנוּ כָּל הַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת הֵן אוֹתָם שֶׁכְּבָר נִגְזְרוּ עָלֵינוּ, הֵן אוֹתָם שֶׁרוֹצִים לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם תַּעֲקר וּתְשַׁבֵּר וּתְבַטֵּל בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים, וְלֹא יִשָּׁאֵר מֵהֶם שׁוּם רשֶׁם כְּלָל תתרנז מָלֵא רַחֲמִים, שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שְׁמר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְאַל יאבַד יִשְׂרָאֵל הָאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל כִּי אֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים לְהִתְפַּלֵּל עַתָּה בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֲמָד כָּזֶה, עִם כָּל זֶה "הֱקִיצוֹתִי וְעוֹדִי עִמָּךְ" כִּי עֲדַיִן אָנוּ אוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם תָּמִיד וְעַל זֶה לְבַד תָּמַכְנוּ יְתֵדוֹתֵינוּ לָבוֹא לְפָנֶיךָ אֲדוֹן כּל עַתָּה גַּם עַתָּה לְהַפִּיל תְּחִנָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעָבְדוּ אוֹתְךָ בַּקּדֶשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ, וּבְשֵׂכֶל נִפְלָא, וּבִתְמִימוּת גָּדוֹל כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, וּבִזְכוּת כָּל הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ, וְנִשְׁחֲטוּ וְנִצְלְבוּ וְנֶהֶרְגוּ וּמֵתוּ בְּכַמָּה מִינֵי עִנּוּיִים מְְשֻׁנִּים, וְנִשְׁפַּךְ דָּמָם כַּמַּיִם אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים נְעָרִים וּזְקֵנִים מִיּוֹם הַחֻרְבָּן עַד הֵנָּה הֵן עַל כָּל אֵלֶּה בָּאנוּ לְפָנֶיךָ, הָעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה, שֶׁתִּמָּלֵא רַחֲמִים עָלֵינוּ בְּעֵת צָרָה הַמָּרָה הַזּאת, וּתְמַהֵר לְהוֹשִׁיעֵנוּ יְשׁוּעָה שְׁלֵמָה חִישׁ קַל מְהֵרָה, וִיקֻיַּם מְהֵרָה. "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ" חוּסָה עָלֵינוּ כְּרב רַחֲמֶיךָ, יֶהֱמוּ מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, כִּי צְרָכֵינוּ מְרֻבִּים מְאד מְאד, בְּגוּף וָנֶפֶשׁ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, וְדַעְתֵּנוּ קְצָרָה לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ חֵלֶק אֶלֶף וּרְבָבָה מֵהֶם רַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ, בְּכָל מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים לְהִוָּשַׁע וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אוֹיֵב דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וְיָגוֹן, וְהָסֵר שָׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, "וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה, כִּי עָלֶיךָ עֵינֵינוּ הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ, כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז" חוּסָה עָלֵינוּ בְּאֶרֶץ שִׁבְיֵנוּ וְאַל תִּשְׁפּךְ חֲרוֹנְךָ עָלֵינוּ כִּי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְּרִיתֶךָ "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי", אָמֵן
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Daily Breslov Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 225 of 384 in the cycle of 5782
Estimated study time today: short about 2 min · full about 31 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 22 Nisan): Acharei Mot
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on April 19, 2022, at about 19:09.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ניסן ופסח
בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בַּתְּפִלָּה: (לק"א סי' ר"א)
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · שלש רגלים
סְגֻלָּה לְהִנָּצֵל מִגַּדְלוּת, לְכַבֵּד אֶת הַיָּמִים טוֹבִים וּלְקַבְּלָם בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה, וּלְעַנְּגָם בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּכְסוּת כָּרָאוּי כְּפִי יְכָלְתּוֹ: (לק"א סי' קל"ה)
Leap year: the study is divided into 384 days.
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only, once you allow saving. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.