Opening the day with Rabbeinu's teaching
Thursday, 25 Iyar 5782 · May 26, 2022
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רי״ט · אות א׳ – אות א׳
about 9 min · about 880 words · 67% of the book by the end of today
בִּצַּע אֶמְרָתוֹ (איכה ב׳:י״ז) – בִּזַּע פּוֹרְפִירָא דִּילֵהּ, (מדרש שם). כִּי בְּוַדַּאי אֵין הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ יָכוֹל לִסְבֹּל כְּבוֹדוֹ וְגַאֲוָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים־א ח): הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה וְכוּ'. רַק מֵחֲמַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל צִמְצֵם וְהִלְבִּישׁ אֶת גַּאֲוָתוֹ כְּדֵי לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת (תהילים צ״ג:א׳): ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ – שֶׁכִּבְיָכוֹל בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ, הִלְבִּישׁ וְצִמְצֵם אֶת גֵּאוּת שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִסְבֹּל קַבָּלַת עֹל מַלְכוּתוֹ עָלֵינוּ, אֲבָל כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל חָטְאוּ לְפָנָיו, אֲזַי כִּבְיָכוֹל הֶרְאָה וְגִלָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ, וְלֹא רָצָה לְהַלְבִּישׁוֹ וּלְצַמְצְמוֹ עוֹד, וּמִמֵּילָא נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי לֹא הָיָה יָכוֹל לְסָבְלוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה: בִּצַּע אֶמְרָתוֹ – בִּזַּע פּוֹרְפִירָא דִּילֵהּ, שֶׁקָּרַע אֶת הַלְּבוּשׁ שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ שֶׁקָּרַע אֶת הַלְּבוּשׁ וְהַצִּמְצוּם הַנַּ"ל בְּחִינַת גֵּאוּת לָבֵשׁ הַנַּ"ל, וּמִמֵּילָא נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי מֵאַחַר שֶׁקָּרַע וּבִטֵּל אֶת הַצִּמְצוּם וְהַלְּבוּשׁ, שׁוּב אֵין הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ יָכוֹל לִסְבֹּל גַּאֲוָתוֹ וּגְאוֹנוֹ, כִּי הֵן הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ כַּנַּ"ל:
עוֹד שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ לָעִנְיָן הַנַּ"ל, שֶׁהִלְבִּישׁ וְצִמְצֵם אֶת גַּאֲוָתוֹ כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ, שֶׁהִזְכִּיר אָז מַה שֶּׁאָמַר בַּיּוֹם שֶׁלְּפָנָיו. וְהָעִנְיָן, שֶׁיִּרְאָה בְּחִינַת מַלְכוּת הוּא בְּחִינַת הַכְנָעָה, וְזֶה שֶׁכָּתוּב (דברים י׳:י״ב): מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה – שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל וְשׁוֹאֵל מֵהֶם יִרְאָה, כִּי "שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ" הוּא בְּחִינַת הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת, כְּמוֹ הַשּׁוֹאֵל וּמְבַקֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ. כִּי יִרְאָה הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אבות פ"ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת (כַּמּוּבָא כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים). וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת עֹנִי וְהַכְנָעָה, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲנִיּוּת דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמַהּ כְּלוּם (כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר), הַיְנוּ שֶׁמִּדַּת הַמַּלְכוּת אֵין לָהּ מִצַּד עַצְמָהּ כְּלוּם, כִּי אִם עַל־יְדֵי הָעוֹלָם נִתְגַּלֶּה מִדַּת הַמַּלְכוּת, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, נִמְצָא שֶׁמִּדַּת הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת יִרְאָה, הִיא בְּחִינַת עֹנִי וְהַכְנָעָה. וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה שֶׁרָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִרְאָתוֹ, הִכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְיִשְׂרָאֵל כִּבְיָכוֹל, וּבִקֵּשׁ מֵהֶם שֶׁיְּקַבְּלוּ מַלְכוּתוֹ, וְהִבְטִיחַ לָהֶם כַּמָּה הַבְטָחוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות י״ט:ו׳): וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ וְכוּ', שֶׁכָּל אֵלּוּ הַהַבְטָחוֹת הֵם בְּחִינַת הַכְנָעָה, וְכָל זֶה הָיָה בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִרְאָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כ): וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם וְכוּ', כִּי כָּל זֶה הָיָה בִּשְׁבִיל הַיִּרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת כַּנַּ"ל, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ. ה' מָלָךְ, הַיְנוּ כְּשֶׁרָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ, אֲזַי: גֵּאוּת לָבֵשׁ, שֶׁהִלְבִּישׁ וְצִמְצֵם אֶת גַּאֲוָתוֹ וְהִקְטִין אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל כַּנַּ"ל:
גַּם שָׁמַעְתִּי, שֶׁאָמַר אָז דִּבְרֵי צַחוּת לְדַרְשָׁן אֶחָד שֶׁיָּשַׁב עַל שֻׁלְחָנוֹ אָז: בִּצַּע אֶמְרָתוֹ – שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה בִּשְׁבִיל בֶּצַע וּמָמוֹן:
עוֹד מֵעֵין הַנַּ"ל, שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר עַל פָּסוּק (ירמיהו כ״ג:כ״ד): אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ, כִּי כְּשֶׁאָדָם מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם מִתְגָּאֶה וּמִתְגַּדֵּל, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם־כֵּן מַרְאֶה גַּאֲוָתוֹ וְגָדְלוֹ, וְזֶהוּ: אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים – שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם מַקְטִין וּמַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּמִסְתָּרִים, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּסְתִּיר וּמַעֲלִים וּמַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בַּעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, אֲזַי: וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ – שֶׁאֲנִי גַּם־כֵּן מַרְאֶה עַצְמִי אֵלָיו בִּבְחִינַת לֹא, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן וָאֶפֶס, בְּחִינַת עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת, וְכַנַּ"ל:
דַּע כִּי יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים יְקָרִים בָּעוֹלָם: הֶחָכָם הוּא יָקָר מְאֹד, וְכֵן גִּבּוֹר, וְכֵן עָשִׁיר וּמוֹשֵׁל, דְּהַיְנוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה הִתְנַשְּׂאוּת. וְדַע, שֶׁאֵצֶל כָּל אֶחָד מֵהֶם, יְכוֹלִים לִפְעֹל וּלְהִוָּשַׁע מִצַּעֲרוֹ, שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה צַעַר, חַס וְשָׁלוֹם, וְיֵלֵךְ אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם וִיסַפְּרוֹ לְפָנָיו עַד שֶׁיְּעוֹרֵר רַחֲמִים אֶצְלוֹ עָלָיו, מִזֶּה יוּכַל לְהִוָּשַׁע:
עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין מַעֲשֵׂר נִצּוֹל מִשּׂוֹנְאִים, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְכַסֶּה אוֹתוֹ בְּיָדוֹ וּמַצִּילוֹ, כִּי הָאֱלֹקִים יְבַקֵּשׁ הַנִּרְדָּף, וַאֲפִלּוּ צַדִּיק רוֹדֵף אֶת הָרָשָׁע (מ"ר אמור פ' כז). וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו נ״א:ט״ז): וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ – שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְכַסֶּה עָלָיו בְּצֵל יָדוֹ וּמַצִּילוֹ, וּכְשֶׁהַנִּרְדָּף צַדִּיק, שֶׁהוּא סָמוּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ מַצִּילוֹ בְּיָדוֹ, כִּי הוּא סָמוּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל כְּשֶׁהַנִּרְדָּף רָשָׁע, נִמְצָא שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַצִּילוֹ, כִּי הָאֱלֹֹקִים יְבַקֵּשׁ וְכוּ', אֲזַי כִּבְיָכוֹל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַגְדִּיל יָדוֹ וּמוֹשִׁיטָהּ וּמְחַפֶּה עָלָיו, אַף שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂר נַעֲשֶׂה בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה, כִּי יָד הַגְּדוֹלָה הוּא בְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר י״א:כ״ב): הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם, אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם וְכוּ' וּמָצָא לָהֶם, וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: הֲיִסְפַּק לְהוֹן, וְהֱשִׁיבוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ: הֲיַד ה' תִּקְצָר, נִמְצָא שֶׁבְּחִינַת יָד הַגָּדוֹלָה הִיא יְכוֹלָה לְהַסְפִּיקָם, נִמְצָא שֶׁבְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת הוּא בִּבְחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה. וְעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂר הוּא בִּבְחִינַת הִסְתַּפְּקוּת, כִּי אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ, כִּי יֵשׁ לוֹ מָנֶה מְבַקֵּשׁ מָאתַיִם וְכוּ', וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ אֵין מַסְפִּיק לוֹ, אֲבָל בְּמַעֲשֵׂר כְּתִיב (מלאכי ג׳:י׳): הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וּבְחָנוּנִי נָא בְּזֹאת וְכוּ', עַד בְּלִי דַּי; וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לב:): עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר דַּי. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי מַעֲשֵׂר נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הִסְתַּפְּקוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יָד הַגְּדוֹלָה כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹשִׁיט יָדוֹ וּמְכַסֶּה עָלָיו וְנִצּוֹל מִשּׂוֹנְאִים כַּנַּ"ל:
שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד – בְּחִינַת מִתְנַגֵּד:
צָרִיךְ לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבֹד ה' בְּשִׂמְחָה. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, צָרִיךְ לְחַזֵּק עַצְמוֹ בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים שֶׁהָיָה מַזְרִיחַ לוֹ אֵיזֶה הֶאָרָה קְצָת. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁכַּמָּה סוּמִים מַחֲזִיקִים עַצְמָן בְּאִישׁ אֶחָד שֶׁאֵינוֹ סוּמָא וּמַאֲמִינִים בּוֹ וְהוֹלְכִים אַחֲרָיו, וְגַם הַסּוּמָא מַאֲמִין לְמַקְלוֹ שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר מַקְלוֹ, אַף שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה כְּלָל, מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁרָאוּי לֵילֵךְ אַחַר עַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁבַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים הִזְרִיחַ לוֹ קְצָת וְהָיָה מִתְחַזֵּק וּמִתְעוֹרֵר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף שֶׁעַכְשָׁו נָפַל מִזֶּה וְנִסְתְּמוּ עֵינָיו וְלִבּוֹ, עִם כָּל זֶה רָאוּי שֶׁיֹּאחַז בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים וְיֵלֵךְ אַחֲרֵיהֶם, דְּהַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאָז הָיָה מִתְעוֹרֵר לִבּוֹ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן גַּם עַכְשָׁו יְחַזֵּק לִבּוֹ מְאֹד, וְיֵלֵךְ אַחַר הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַזְּרִיחָה שֶׁהָיָה לוֹ אָז, אַף שֶׁעַכְשָׁו נָפַל מִזֶּה כַּנַּ"ל, עַד אֲשֶׁר בִּקְצָת יָמִים יַעַזְרוֹ ה', וְיַחֲזֹר וְיִזְרַח לוֹ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, אָמֵן: (עַיֵּן בְּסוֹף הַסֵּפֶר מַה שֶׁשַּׁיָּךְ לָזֶה)
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות קפ״ב – אות קפ״ג
about 2 min · about 160 words · 66% of the book by the end of today
פַּעַם אַחַת עָנָה וְאָמַר: “עָלַי אֵין חוֹלְקִים כְּלָל, רַק הֵם חוֹלְקִים עַל מִי שֶׁעָשָׂה כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁבּוֹדִים הַחוֹלְקִים עָלָיו, וְעַל אִישׁ כָּזֶה בְּוַדַּאי רָאוּי לַחֲלֹק”. כְּלוֹמַר: כִּי הַחוֹלְקִים בּוֹדִים עָלָיו כְּזָבִים וּשְׁקָרִים אֲשֶׁר לֹא עָלוּ עַל לִבּוֹ שֶׁעָשָׂה כָּךְ וְכָךְ, מַה שֶּׁהַכֹּל שֶׁקֶר וְכָזָב; וְעַל אִישׁ כָּזֶה שֶׁעָשָׂה כָּךְ כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים הֵם, בְּוַדַּאי רָאוּי לַחֲלֹק. נִמְצָא שֶׁעָלָיו אֵינָם חוֹלְקִים כְּלָל, כִּי אִם הָיוּ יוֹדְעִין גֹּדֶל צִדְקָתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ וּמַעֲלָתוֹ וְכוּ’, בְּוַדַּאי לֹא הָיוּ חוֹלְקִים עָלָיו, רַק אַדְּרַבָּא - הָיוּ רָצִים אַחֲרָיו בְּהִתְלַהֲבוּת נִפְלָא כָּרָאוּי, רַק הֵם חוֹלְקִים עַל מִי שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים כָּאֵלֶּה כְּמוֹ שֶׁהֵם אוֹמְרִים, עַל אִישׁ כָּזֶה בְּוַדַּאי רָאוּי לַחֲלֹק. וְאָמַר שֶׁהֵם חָתְכוּ וְצִיְּרוּ לְעַצְמָם אָדָם וְחוֹלְקִים עָלָיו: ״זֵייא הָאבִּין זִיךְ אוֹיס גִּישְׁנִיצְט אַה מֶענְטְשׁ אֵין קְרִיגְן אוֹיף אִיהם״ (הַיְנוּ כַּנַּ”ל, שֶׁאֵינָם חוֹלְקִים עָלָיו רַק עַל זֶה הָאִישׁ שֶׁצִּיְּרוּ לְעַצְמָן בְּשֶׁקֶר שֶׁעָשָׂה כָּךְ וְכוּ’, וכנ”ל).
פַּעַם אַחַת בָּא מִן הַחוּץ וְחָשׁ בְּמֵעָיו, וְאָמַר שֶׁהִרְגִּישׁ בָּזֶה שֶׁיָּבוֹא לוֹ מָעוֹת, וְהָרֶמֶז: “וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כִּמְעוֹתָיו” (יְשַׁעְיָה מח); וְכֵן הָיָה, שֶׁבָּא מָעוֹת עַל הַבֵּי דֹּאַר.
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
about 1 min · about 60 words · 68% of the book by the end of today
ורבנו זכרונו לברכה, בשעת בריחתו בעצם הרעש לא כון לכנס בספינה ששכרו לו, כי לא ידע היכן הוא, ונכנס בשעת בהלה בספינה זו. ולא ידע כלל שהיא ספינה של מלחמה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ולקחו אותם הישמעאלים, והכניסו אותם אל הספינה הגדולה ונתנו להם חדר מיחד. וגם נתנו להאיש הנ"ל שהיה עם רבנו זכרונו לברכה, קנה שרפה טעונה ולא היו יכולים לשאול אותם דבר כי לא ידעו הלשון.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שנ״ט – אות שס״א
about 3 min · about 280 words · 60% of the book by the end of today
(כ) פַּעַם אַחַת אָמַר כְּמַתְמִיהַּ, אֵצֶל הָעוֹלָם הַכֹּל שָׁוִין סֵפֶר הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים, וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל וְעָצוּם בֵּין סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבֵין סֵפֶר הַתִּקּוּנִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁסֵּפֶר הַזֹּהַר הוּא קָדוֹשׁ וְנוֹרָא מְאֹד אֵין לוֹ שׁוּם עֵרֶךְ נֶגֶד קְדֻשַּׁת וְסוֹדוֹת שֶׁל סֵפֶר הַתִּקּוּנִים:
(כא) אָמַר אֵינִי אוֹמֵר לָכֶם מִתּוֹרָתִי כִּי־אִם הַפְּסֹלֶת וְהִיא נְמוּכָה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רִבְבוֹת מַדְרֵגוֹת מִכְּפִי מַה שֶּׁאֲנִי מַשִּׂיגָהּ, וְאֵינִי יָכוֹל לוֹמַר נָמוֹךְ יוֹתֵר וּכְבָר נִרְשַׁם מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר:
(כב) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר כְּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹרוֹת בְּלִי לְבוּשִׁים. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלְבִּישׁ אוֹתָהּ בְּשׁוּם לְבוּשׁ. וְאָמַר קְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא, שֶׁסּוֹמֵךְ הַתּוֹרָה עַל הַמִּקְרָא כְּמוֹ שֶׁסּוֹמְכִין עַל אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבְּוַדַּאי הַסּוֹמֵךְ גָּדוֹל יוֹתֵר מִן הַנִּסְמָךְ, כֵּן הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ גָּבוֹהַּ מְאֹד, עַד שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְלַבֵּשׁ כִּי־אִם דֶּרֶךְ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא, וְהָבֵן. וְאָמַר שֶׁמַּה שֶּׁמִּתְיַגֵּעַ כָּל כָּךְ קֹדֶם הַתּוֹרָה הוּא מֵחֲמַת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהוֹרִיד הַשָּׂגוֹת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ בִּלְבוּשִׁים וְדִבּוּרִים שֶׁיּוּכַל לְאָמְרָהּ וּלְגַלּוֹתָהּ, עַל־כֵּן צָרִיךְ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת לָזֶה. וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה (לְעֵיל טו), כִּי דַּרְכּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה קֹדֶם הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עִמָּנוּ כְּמוֹ שָׁעָה וּשְׁתַּיִם וְהָיָה מִתְיַגֵּעַ מְאֹד בְּכַמָּה תְּנוּעוֹת וּגְנִיחוֹת. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁיָּשַׁב בִּשְׁתִיקָה הָיָה נִכָּר מִתְּנוּעוֹתָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד. וְאַחַר־כָּךְ פָּתַח פִּיו וְהִתְחִיל לוֹמַר. וּפַעַם אַחַת רָאִיתִי בְּעֵינַי בְּשָׁעָה שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר הַתּוֹרָה תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין וְכוּ' (סִימָן כ' בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן) שֶׁהָיָה כּוֹפֵל אֵלּוּ הַתֵּבוֹת תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין וְכוּ' כַּמָּה פְּעָמִים. וּבְכָל פַּעַם תָּפַס בְּכֹחַ בִּזְקָנוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו בִּשְׁנֵי צְדָדֵי זְקָנוֹ שֶׁעַל הַלְּחָיַיִם וְכִמְעַט שֶׁהָיָה תּוֹלְשָׁם מִגֹּדֶל הַיִּרְאָה וְהַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ הֶעָצוּם עַד אֵין סוֹף שֶׁהָיָה לוֹ אָז. וּכְבָר נִרְשַׁם (שִׁיחוֹת הָרַ"ן רי) שֶׁאָמַר שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה בָּרַבִּים קָשֶׁה עָלָיו מְאֹד מְאֹד, וּכְשֶׁאוֹמֵר תּוֹרָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁתֵּכֶף שֶׁיּוֹצִיא מִפִּיו הַדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן מִיָּד תֵּצֵא נַפְשׁוֹ, וְכֵן בְּהַקִּדּוּשׁ נִדְמֶה לוֹ גַּם־כֵּן שֶׁתֵּכֶף שֶׁיּוֹצִיא מִפִּיו וְיֹאמַר הַדִּבּוּר הָרִאשׁוֹן תֵּצֵא נַפְשׁוֹ:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · עצה · אות ד׳ – אות ד׳
about 1 min · about 100 words · 69% of the book by the end of today
ד. מִי שֶׁהוּא בַּעַל מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, אַל תִּקַּח עֵצָה מִמֶּנּוּ.
Read the complete passage on Sefaria ↗ה. עַל יְדֵי שֶׁאַתָּה נוֹטֵל עֵצָה מֵהָרַב, עַל יְדֵי זֶה תִּזְכֶּה לִישׁוּעָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ו. כְּשֶׁאַתָּה רוֹאֶה, שֶׁרֵעֶיךָ אֵינָם עוֹזְרִים לְךָ, בְּיָדוּעַ שֶׁאֵין שׁוּם עֵצָה מוֹעִיל לְךָ.
Read the complete passage on Sefaria ↗ז. כְּשֶׁאַתָּה עוֹזֵר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, יוֹעִיל לְךָ עֵצָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ח. הָעֵצָה הִיא מְסֻגֶּלֶת יוֹתֵר בַּשָּׂדֶה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ט. הַהוֹלֵךְ אַחַר עֲצַת אִשְׁתּוֹ, נוֹפֵל בְּגֵיהִנֹּם.
Read the complete passage on Sefaria ↗י. אַל תִּשְׁאַל עֵצָה אֶלָּא מֵאִישׁ וְלֹא מֵאִשָּׁה.
Read the complete passage on Sefaria ↗א. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַזּוּת, בְּיָדוּעַ שֶׁעָבַר עֲבֵרָה לְהַכְעִיס.
Read the complete passage on Sefaria ↗ב. עַזּוּת בָּא עַל יְדֵי כַּעַס.
Read the complete passage on Sefaria ↗ג. עַל יְדֵי עַזּוּת לֹא יְקַבֵּל מוּסָר.
Read the complete passage on Sefaria ↗ד. עַל יְדֵי עַזּוּת נַעֲשֶׂה אַבִּיר לֵב,. גַּם בְּיָדוּעַ שֶׁעֲדַיִן לֹא תִּקֵּן פִּשְׁעֵי אָבִיו.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות מ״ז
about 2 min · about 210 words · 70% of the book by the end of today
כַּת אַחַת אָמְרוּ, שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא כָּבוֹד כִּי אָנוּ רוֹאִים, שֶׁהַכָּבוֹד הוּא הָעִקָּר אֵצֶל הָעוֹלָם כִּי כְּשֶׁאֵין נוֹתְנִין לְאָדָם כְּבוֹדוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁמְּדַבְּרִים לוֹ אֵיזֶה דִּבּוּר כְּנֶגֶד כְּבוֹדוֹ יֵשׁ לוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים כִּי הָעִקָּר הוּא הַכָּבוֹד אֵצֶל כָּל הָעוֹלָם וַאֲפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה מַקְפִּידִים לִתֵּן לְהַמֵּת כְּבוֹדוֹ לְקָבְרוֹ בְּכָבוֹד וְכַיּוֹצֵא [וְאוֹמְרִים לוֹ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂין הַכּל עוֹשִׂין לְךָ בִּשְׁבִיל כְּבוֹדְךָ] אַף עַל פִּי שֶׁאַחַר מִיתָה אֵין שַׁיָּךְ מָמוֹן וְשׁוּם תַּאֲוָה אֵצֶל הַמֵּת אַף עַל פִּי כֵן עַל כְּבוֹד הַמֵּת מַקְפִּידִים נִמְצָא שֶׁהַכָּבוֹד הוּא הָעִקָּר הַתַּכְלִית וְכַיּוֹצֵא בִּסְבָרוֹת כָּאֵלּוּ [שֶׁל מְבוּכָה וּשְׁטוּת וְכֵן כָּל הַכִּתּוֹת הַמְבאָרִים לְמַטָּה, כֻּלָּם הָיוּ לָהֶם סְבָרוֹת הַרְבֵּה לְדַעְתָּם הַנְּבוּכָה וְהַסְּכָלָה וּקְצָתָם מְבאָרִים לְמַטָּה אַךְ רַבֵּנוּ זַ"ל לא רָצָה לְבָאֵר כָּל הַסְּבָרוֹת הַנְּבוּכוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּאֵלּוּ הַדֵּעוֹת כִּי יֵשׁ בָּזֶה סְבָרוֹת נְבוּכוֹת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֶפְשָׁר חַס וְשָׁלוֹם לִטְעוֹת בֶּאֱמֶת בְּאֵלּוּ הַסְּבָרוֹת שֶׁל שֶׁקֶר, רַחֲמָנָא לִצְּלַן] עַד שֶׁנִּסְכַּם אֶצְלָם, שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא כָּבוֹד עַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ אִישׁ מְכֻבָּד וְגַם שֶׁיִּהְיֶה רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד וְיַשִּׂיג אֶת הַכָּבוֹד [שֶׁזֶּהוּ אִישׁ מְכֻבָּד, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּבוֹד] כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא אִישׁ מְכֻבָּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּבוֹד, וְהוּא רוֹדֵף אַחַר כָּבוֹד, וּמְסַיֵּעַ אֶת הַטֶּבַע שֶׁהִיא רוֹצָה בְּכָבוֹד כַּנַּ"ל נִמְצָא שֶׁזֶּה הָאִישׁ מִשְׁתַּדֵּל אַחַר הַתַּכְלִית וּמַשִּׂיגוֹ כִּי הַתַּכְלִית הוּא כָּבוֹד [כָּל זֶה הָיָה דַעְתָּם הַסְּכָלָה וְהַנְּבוּכָה] כַּנַּ"ל עַל כֵּן זֶה הָאִישׁ רָאוּי לִהְיוֹת מֶלֶךְ .
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · צדיק · אות ע״ז – אות פ״ב
about 2 min · about 230 words · 68% of the book by the end of today
הַשַּׁבָּתִים שֶׁשּׁוֹבְתִים אֵצֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא כְּמוֹ תַּעֲנִית: (לק"א סי' קס"ז)
צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְגָרֵשׁ מִקִּרְבּוֹ הָרוּחַ שְׁטוּת, מַה שֶּׁלִּבּוֹ מָלֵא מֵרוּחַ שְׁטוּת הַדָּבוּק בּוֹ. וְעַל־יְדֵי שֶׁנִּתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ שֶׁיֶּאֱהֹב אֶת הַצַּדִּיק אַהֲבַת נֶפֶשׁ, עַל־יְדֵי זֶה מְגָרֵשׁ בִּמְהִירוּת גָּדוֹל אֶת הָרוּחַ שְׁטוּת מִקִּרְבּוֹ. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְלֵב נִשְׁבָּר: (לק"א סי' קע"ו)
מִי שֶׁמַּאֲמִין הֵיטֵב בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, הוּא רוֹאֶה מֵהֶם מוֹפְתִים גְּדוֹלִים בְּכָל עֵת. כִּי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מְלֵאִים מוֹפְתִים, וּמִי שֶׁמַּאֲמִין בָּהֶם וּמֵשִׂים לֵב לְדִבְרֵיהֶם, הוּא רוֹאֶה וּמוֹצֵא אַחַר כָּךְ שֶׁכָּל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה אַחַר כָּךְ, הַכֹּל הָיָה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵיהֶם: (לק"א סי' קפ"ו)
קֹדֶם שֶׁיּוֹצֵא הָאָדָם לַאֲוִיר הָעוֹלָם מְלַמְּדִין וּמַרְאִין לוֹ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיךְ לַעֲבֹד וּלְהַשִּׂיג בְּזֶה הָעוֹלָם. וְכֵיוָן שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם, מִיָּד נִשְׁכָּח וְנֶאֱבָד מִמֶּנּוּ הַכֹּל. וּבִשְׁבִיל זֶה הוּא צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לְבַקֵּשׁ אַחַר אֲבֵדָתוֹ. כִּי כָּל הָאֲבֵדוֹת הַלָּלוּ שֶׁל כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, כֻּלָּם הֵם אֵצֶל הַצַּדִּיק: (לק"א סי' קפ"ח)
כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבְּרִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת וְעַל אֲנָשָׁיו הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד בְּגַשְׁמִי וּבְרוּחָנִי: (לק"א סי' קפ"א)
מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ דִּבּוּר מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וּבִפְרָט כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ, אֲזַי הוּא מְקַבֵּל בְּחִינַת הַפָּנִים שֶׁל הַצַּדִּיק, וּבְחִינַת שִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ. אַךְ צָרִיךְ לִשְׁמֹר מִשִּׁכְחָה, כִּי שִׁכְחָה מַשְׁכַּחַת כָּל זֶה מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְזִכָּרוֹן, לִזְכֹּר דִּבְרֵי הַצַּדִּיק כְּמוֹ שֶׁאָמְרָם, אוֹ עַל־יְדֵי מַה שֶּׁחוֹזֵר ק"א פְּעָמִים, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכְרוֹ, אָז כְּשֶׁאוֹמֵר זֶה הַדָּבָר בְּשֵׁם הַצַּדִּיק, נִצְטַיֵּר לְפָנָיו דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ אֲמָרוֹ הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, אַךְ שֶׁיִּהְיֶה הַזִּכָּרוֹן בֶּאֱמֶת בְּכֹחַ הַזִּכָּרוֹן: (לק"א סי' קצ"ב)
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קנ״א · קטע א׳ – קטע ג׳
about 3 min · about 350 words · 67% of the book by the end of today
שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שְׁמר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְאַל יָבא שׁוּם חוֹלַאַת וּכְאֵב וּמַכְאוֹב עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ בְּכָל עֵת שֶׁלֹּא נאכַל יוֹתֵר מֵהַהֶכְרַח כְּלָל רַק נִזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ וּשְׁתִיָּתֵנוּ בַּמִּדָּה וּבְמִשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה, שֶׁלֹּא נאכַל שׁוּם אֲכִילָה יְתֵרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה, וְכֵן תַּצִּילֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ שֶׁלֹּא יָבא לְתוֹךְ פִּינוּ שׁוּם מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן מִמַּאֲכַל בְּהֵמָה לְמַאֲכַל אָדָם חוּסָה עָלֵינוּ כְּרב רַחֲמֶיךָ וֶהְיֵה בְעֶזְרֵנוּ וְשָׁמְרֵנוּ בְּכָל עֵת שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ רַק מַאֲכָל אָדָם לְבַד, וְלֹא שׁוּם מַאֲכַל בְּהֵמָה כְּלָל וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה שֶׁתִּשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי חֳלָאִים, וּבִפְרָט מֵחֹלִי הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁבָּאָה עַל יְדֵי שֶׁאוֹכְלִין אֲכִילָה יְתֵרָה חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהִיא בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה, אוֹ עַל יְדֵי שֶׁאוֹכְלִין מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן לְמַאֲכַל אָדָם, שֶׁהוּא גַם כֵּן בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה
Read the complete passage on Sefaria ↗רַחֵם מָלֵא רַחֲמִים, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה פְגָמִים וּמִכְשׁוֹלוֹת בָּאִים עַל יְדֵי רִבּוּי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְכַמָּה חֳלָאִים בָּאִים עַל יְדֵי זֶה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּבִפְרָט חֹלִי הַקַּדַּחַת שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה עַתָּה מְאד, יְהוָה יִשְׁמְרֵנוּ מֵעַתָּה רַחֵם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְעָלַי וְשָׁמְרֵנִי תָמִיד שֶׁאֶזָּהֵר מֵעַתָּה, וְאֶשְׁמר אֶת נַפְשִׁי לִבְלִי לֶאֱכל שׁוּם אֲכִילָה יְתֵרָה כְּלָל, וְאַתָּה תָגֵן בַּעֲדֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁלֹּא יָבא לְתוֹךְ פִּינוּ שׁוּם מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר לְמַאֲכַל אָדָם, בְּאפֶן שֶׁתַּצִּיל אוֹתִי וְאֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִכָּל מִינֵי חֳלָאִים, וּמִכָּל מִינֵי מַכּוֹת וּמַכְאוֹבוֹת וּמֵחוּשִׁים וּבִפְרָט מֵחֹלִי הַקַּדַּחַת וּתְרַחֵם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַל כָּל מִי שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ עָלָיו חֹלִי הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לִצְּלָן וְתִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וּתְסַבֵּב בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתִשְׁלַח עֲלֵיהֶם זֵעָה טוֹבָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְעַל יְדֵי זֶה תִּתְיַשֵּׁב דַּעְתָּם וְיִתְמַזְּגוּ הַחֲסָדִים וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁהֵם כּחַ הָאֵשׁ וּמַיִם שֶׁבָּהֶם בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה וְלֹא יִתְעָרְבוּ וְלֹא יִתְבַּלְבְּלוּ עוֹד וְלֹא יִתְגַּבֵּר זֶה עַל זֶה כְּלָל, בְּאפֶן שֶׁתַּצִּיל אוֹתָם וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מֵרִבּוּי קְרִירוּת וַחֲמִימוּת וּרְעִידַת הָאֵיבָרִים שֶׁל חֹלִי הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לְשֵׁזְבָן וְיִזְכּוּ כֻלָּם לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְיִתְיַשֵּׁב דַּעְתָּם בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת
Read the complete passage on Sefaria ↗וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת תָּמִיד בְּדַעַת שָׁלֵם כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד, שָׁמְרֵנוּ תָּמִיד מִכָּל דָּבָר רָע בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יְהוָה יִשְׁמר צֵאתְךָ וּבאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם", אָמֵן
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות עב · פסקה 3
about 1 min · about 90 words · 71% of the book by the end of today
וְאַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁמִּתְפַּלֵּל וּמִתְבּוֹדֵד וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁלֹּא פָּעַל כְּלָל, אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר אֵינוֹ נֶאֱבָד וְכֻלָּם מְנוּיִים וּסְפוּרִים וּגְנוּזִים בְּאוֹצְרוֹתָיו יִתְבָּרַךְ וְגַם כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהָאָדָם כְּלָל לֵידַע בְּזֶה הַגּוּף אִם פָּעַל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אִם לָאו.
וַאֲפִלּוּ אִם לֹא פָּעַל כָּל יָמָיו כִּי אִם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה אַחַת גַּם זֶה יָקָר מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק בָּזֶה מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר, וּכְשֶׁיִּהְיֶה חָזָק כַּנַּ"ל בִּבְחִינַת: "נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי", אָז סוֹף כָּל סוֹף בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ וּלְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת שָׁוֶה עִם אֶחָיו הַכְּשֵׁרִים וְהַצַּדִּיקִים (לִקּוּטֵי הַלָכוֹת, הִלְכוֹת תְּפִלִּין, הֲלָכָה ה').
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות עח · פסקה 3
about 1 min · about 120 words · 71% of the book by the end of today
אַךְ כָּל זֶה הוּא עִנְיָן הַנַּ"ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר הִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת וְהִתְקָרְבוּת הַנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב. כִּי תֵּכֶף שֶׁיִּטְעֶה בְּעַצְמוֹ לוֹמַר, שֶׁכְּבָר הוּא קָרוֹב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז יֵדַע בְּוַדַּאי שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וּמִזֶּה הָיוּ כָּל הַחֻרְבָּנוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן.
כִּי גַּם בִּזְמַן הַבַּיִת שֶׁאָז בְּוַדַּאי הָיָה זְמַן הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁזָּכוּ לַעֲמֹד בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁשָּׁם תַּכְלִית שְׁלֵמוּת מְקוֹם הַהִתְקָרְבוּת, בִּפְרָט בְּבַיִת רִאשׁוֹן שֶׁהָיָה שָׁם עֲדַיִן הָאָרוֹן וְהַלּוּחוֹת וְכוּ', אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיוּ צְרִיכִין לֵידַע כַּמָּה הֵם רְחוֹקִים עֲדַיִן מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ וּמִקְּדֻשַּׁת הַמָּקוֹם הַנּוֹרָא הַזֶּה, רַק לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה וְלִבְטֹחַ בְּחַסְדֵּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מְקָרֵב גַּם כָּל הָרְחוֹקִים, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁצִּמְצֵם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, אֲשֶׁר הֵן הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · צדיק · אות ח
about 1 min · about 70 words · 73% of the book by the end of today
עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, הוּא לְהַסְתִּיר וּלְהַעֲלִים אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה דַּיְקָא, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁעִקַּר הַמַּחֲלֹקֶת - עַל הַצַּדִּיק שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, וְאַחַר־כָּךְ, בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים, מוֹדִים הָעוֹלָם גַּם בְּזֶה הַצַּדִּיק וְאוֹמְרִים, שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי הָיָה צַדִּיק, רַק שֶׁחוֹלְקִים עַל זֶה הַצַּדִּיק שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּעִנְיַן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיָה עַל הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּיָמָיו, וְאַחַר־כָּךְ הוֹדוּ כֻּלָּם בִּקְדֻשַּׁת הָאֲרִ"י וְחָלְקוּ עַל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכֵן בְּכָל דּוֹר.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'ב · מכתב שסט · פסקה 1 – פסקה 4
about 7 min · about 710 words · 71% of the book by the end of today
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ה' וַיֵּצֵא תר"ב.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ'. מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר עִם כָּל יוֹצְאֵי חֲלָצָיו שֶׁיִּחְיוּ.
תְּהִלָּה לָאֵל בָּאתִי לְפֹה קְהִלַּת אוּמַאן בְּיוֹם ג' תּוֹלְדוֹת, עַד הֵנָּה עֲזָרוּנִי רַחֲמֶיךָ וְכוּ', וּמָצָאתִי פֹּה מִכְתָּבָיו. וּבְיוֹם אֶתְמוֹל קִבַּלְתִּי מִכְתָּבוֹ עַל יְדֵי חֲתַן אָחִי הַנָּגִיד מוֹרֵנוּ הָרַב שָׁאוּל נֵרוֹ יָאִיר שֶׁהֵבִיא לִי מִכְתָּבוֹ בְּעַצְמוֹ. וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל. בִּפְרָט אֲשֶׁר הוֹדִיעַ לִי מֵרַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, ה' יַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִדְרֹךְ לְשָׁם כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנִזְכֶּה לִגְמֹר חֶפְצֵי שָׁמַיִם בִּישׁוּעָתוֹ הַנִּפְלָאָה וְלַה' הַיְשׁוּעָה, כָּעֵת אֵין לְחַדֵּשׁ דָּבָר.
וּמַה שֶּׁכָּתַבְתָּ מֵעֹצֶם תְּשׁוּקָתוֹ לְהִתְוַעֵד עִמִּי בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, גַּם אָנֹכִי מְאֹד נִכְסַפְתִּי לָזֶה, אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי כִּי רָחוֹק מְאֹד שֶׁאָשׁוּב לְבֵיתִי עַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. כִּי אֵין לִי כֹּחַ לֵילֵךְ וְלַחֲזֹר, וַאֲנִי מֻכְרָח לְהִתְעַכֵּב פֹּה עוֹד אֵיזֶה זְמַן, וַעֲדַיִן אֵין אִתִּי יוֹדֵעַ בָּרוּר אֵיךְ יְסַבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמִּי בְּחַסְדּוֹ בְּשַׁבַּת חֲנֻכָּה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד, וַחֲדָשׁוֹת נַעֲשִׂים בְּכָל יוֹם, חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה וְכוּ' וְהַכֹּל לְעוֹרֵר וּלְחַזֵּק אֶת הָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה לִשְׁמֹר אֶת הַזִּכָּרוֹן עַל פָּסוּק "וַיְהִי מִקֵּץ" - "ה' אֱלֹקַי גָּדַלְתָּ מְאֹד" וְכוּ'. וּמִגֹּדֶל הַנְּחִיצָה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל, אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק מִלְּהַזְכִּירְךָ רֶמֶז מִזֶּה לְמַעַן תַּזְכִּיר אֶת עַצְמְךָ בְּכָל עֵת בִּשְׁמִירַת הַזִּכָּרוֹן הַנֶּאֱמַר שָׁם. וְהִנֵּה מְאֹד הֵיטַבְתָּ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁבֵּאַרְתָּ לִי הֵיטֵב אֵיךְ נִתְקַבֵּל רַבִּי נַחְמָן בְּשִׂמְחָה וְכוּ'. הַכֹּל רֶמֶז וּצְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה וְכוּ', אַךְ עֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִין בִּכְלָל וּבִפְרָטִיּוּת כָּל אֶחָד יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים רַבִּים מְאֹד.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. אוֹר בֹּקֶר יוֹם ג' וַיִּשְׁלַח תר"ב אוּמַאן.
הָאִגֶּרֶת הָרָצוּף פֹּה אֵלֶיךָ בְּנִי יְדִידִי, הֵכַנְתִּי עוֹד יוֹם ה' וַיֵּצֵא הֶעָבַר, וְלֹא אִיסְתַּיַע מִלְּתָא לְשָׁלְחוֹ. גַּם אֶתְמוֹל הִגִּיעַ לִי מִכְתָּבוֹ מִיּוֹם ה' וַיֵּצֵא וְהָיָה לִי לְנַחַת. וּמַה שֶּׁמַּרְבֶּה לְהַפְלִיא עַל יְדִידֵנוּ רַבִּי אַבְרָהָם בֶּער נֵרוֹ יָאִיר בִּדְבַר הַמָּעוֹת בְּעַד הַשֶּׁמֶן זַיִת, הָאֱמֶת אִתְּךָ. אַךְ דַּע שֶׁבְּוַדַּאי לֹא תַּפְסִיד אֲפִלּוּ פְּרוּטָה אַחַת. אַךְ מַה שֶּׁיִּתְעַכֵּב הַמָּעוֹת אֵיזֶה זְמַן, מֻכְרָח אַתָּה לִסְבֹּל. וּכְדַאי וּכְדַאי לִסְבֹּל בִּשְׁבִיל הַמִּצְוָה רַבָּה שֶׁזָּכִיתָ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ חֵלֶק כָּזֶה בְּהַדְלָקַת נֵר תָּמִיד בְּשֶׁמֶן זַיִת עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר אָנוּ חוֹסִים בְּאוֹרוֹ הַקָּדוֹשׁ. וּבֶאֱמֶת גַּם אָנֹכִי לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי שֶׁתּוֹצִיא עַל הַשֶּׁמֶן סַךְ כָּזֶה. אַךְ מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הוֹצֵאתָ עַל פִּי הַהֶכְרֵחַ, וְגַם כָּתַבְתָּ שֶׁחָזַרְתָּ וְדִבַּרְתָּ עִמּוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַדָּבָר לְשִׁעוּרִין, בְּוַדַּאי לֹא תַּפְסִיד אֲפִלּוּ פְּרוּטָה אַחַת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וַאֲנִי עֲדַיִן לֹא כָּתַבְתִּי לְרַבִּי אַבְרָהָם בֶּער נֵרוֹ יָאִיר, מֵחֲמַת שֶׁהָיִיתִי מַמְתִּין עַל מִכְתָּבְךָ זֶה שֶׁקִּבַּלְתִּי בְּסָמוּךְ מְקַבָּלַת הַמָּעוֹת, וְהָעִקָּר מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי מְצַפֶּה בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא לְפֹה יְדִידֵנוּ רַבִּי אַבֶּלֶי מִטְּשֶׁעהרִין וַאֲדַבֵּר עִמּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים, שֶׁזֶּה טוֹב יוֹתֵר. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב הֵיטֵב. וְאַף עַל פִּי כֵן אֶרְאֶה לִכְתֹּב לוֹ מֵעַתָּה בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּבְוַדַּאי לֹא תַּפְסִיד וְכַנַּ"ל.
וּכְבָר יָדַעְתָּ בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִגְמֹר שׁוּם דָּבָר וְשׁוּם עֵסֶק אֲפִלּוּ בְּעִנְיְנֵי חֹל בְּלִי יִסּוּרִים וְעִכּוּבִים וְסִכְסוּכִים, מִכָּל שֶׁכֵּן דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה הַמֻּפְלָג בְּמַעֲלָה. בִּפְרָט בְּעִסְקֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לַעֲסָקָיו הַקְּדוֹשִׁים רַבִּים הַמּוֹנְעִים כִּמְעַט בְּלִי שִׁעוּר. אַךְ מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ לְסַיְּעֵנוּ לִגְמֹר עֲסָקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם זְכוּת הָרַבִּים לְדוֹרוֹת, כִּי אַתָּה מָרוֹם לְעוֹלָם ה'. וְהִנֵּה יֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר, וְהוּא נִצְרָךְ לְעִסְקֵי הַכְּלָל וְגַם בִּפְרָטִיּוּת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל עֵת, כְּפִי הַמִּצְוָה וְהָעֵסֶק דִּקְדֻשָּׁה שֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בּוֹ הַנּוֹגֵעַ לְהִתְקָרְבוּת לַאֲמִתַּת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, כַּאֲשֶׁר יָדַעְתָּ מִכְּבָר, אַךְ עֲדַיִן צְרִיכִין לַחֲזֹר זֹאת בְּכָל פַּעַם.
מָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי, בְּכָל יוֹם רוֹאִים אֲמִתַּת דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל (סוֹף סֻכָּה) מַה שֶּׁאָמְרוּ עַל פָּסוּק צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, שֶׁבְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ וְכוּ'. וְעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְגַּבֵּר בְּכָל יוֹם כְּפִי בְּחִינָתוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּיל לְכָל אֶחָד כְּפִי בְּחִינָתוֹ. כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרַחֵם עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וּמַצִּילוֹ, אַף עַל פִּי כֵן לָאו כָּל אַפִּין שָׁוִין וְיֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים בָּזֶה לְאֵין מִסְפָּר בֵּין בְּנֵי אָדָם וּבֵין הַזְּמַנִּים וְהַיָּמִים. וְהַכֹּל כְּפִי הֲכָנַת הָאָדָם וּתְשׁוּקָתוֹ וְכִסּוּפָיו אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּלְהִתְקַרֵב לַצַּדִּיקִים וּכְשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִם כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה אִתְעַרוּתָא דִּלְתַתָּא וְכוּ', עַל כֵּן יְסוֹד הַכֹּל הוּא הַהִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם הַמֵּאִיר בְּכָל דּוֹר. וְלוּלֵא זֹאת לֹא הָיָה מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם; עַל כֵּן חוֹבָה עָלֵינוּ לְהִתְגַּבֵּר לִשְׂמֹחַ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת עַל נְעִימַת חֶלְקֵנוּ. אַשְׁרֵינוּ וְכוּ', בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ שֶׁבְּרָאנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים בְּכַמָּה בְּחִינוֹת.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ס' · פסקה 2
about 1 min · about 70 words · 69% of the book by the end of today
רַב סַמָּא בַּר רַב יִרְמְיָה. רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְרַב מָרִי. רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְרָבָא. רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְרַב יֵיבָא.
רַב סַמָּא בַּר יְהוּדָה. רַב סַמָּא בְּרַב אַסִי. רַב סַמָּא בַּר חֶלְקָאִי. רַב סַמָא בַּר רַקְתָּא.
רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְרַב מְשַׁרְשְׁיָא. רַב סַמָּא בְּרַב אַשִׁי. ר' סַמְיָא. סַמַלְיוֹן. אַבָּא סַמוֹקִיד. רַב סְעוּרָם אֲחוּהּ דְרָבָא. רַב סַפְרָא.
רַב סַפְרָא בְּרֵיהּ דְרַב יֵיבָא. רַב סַפְרָא בַּר טוּבְיָה. רַב סַפְרָא בְּרַב סְעוּרָם.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן קכ״ט · סעיף י״ח – סעיף כ״א
about 4 min · about 420 words · 66% of the book by the end of today
אִם יֵשׁ מִילָה, מָלִין לְאַחַר הַהַפְטָרָה קֹדֶם תְּקִיעַת שׁוֹפָר. וְהָרֶמֶז, זְכֹר בְּרִית אַבְרָהָם (זוֹ מִילָה). וַעֲקֵדַת יִצְחָק (זֶה שׁוֹפָּר). וּבְשַׁבָּת, מָלִין אַחַר אַשְׁרֵי. וְאִם צְרִיכִין לָמוּל אֵצֶל הַיּוֹלֶדֶת, מָלִין אַחַר הַיְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת.
מִי שֶׁיָּצָא בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר וְצָרִיךְ לִתְקֹעַ בִּשְׁבִיל אֲחֵרִים, יָכוֹל גַּם כֵּן לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם יוֹתֵר נָכוֹן שֶׁזֶּה שֶׁצָרִיךְ לָצֵאת, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָבְּרָכוֹת. וְהַתּוֹקֵעַ בִּשְׁבִיל נָשִׁים, אִם הוּא כְּבָר יָצָא, לֹא יְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכוֹת, אֶלָּא הָאִשָּׁה תְּבָרֵךְ, כֵּיוָן דְּמִצַּד הַדִּין נָשִׁים פְּטוּרוֹת מִתְּקִיעַת שׁוֹפָר, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְּמִי שֶׁיָּצָא, לֹא יִתְקַע כְּלָל בִּשְׁבִיל נָשִׁים. וְהָרוֹצֶה לִתְקֹעַ בִּשְׁבִיל נָשִׁים, יִתְקַע קֹדֶם שֶׁיִשְׁמַע הַתְּקִיעוֹת בְּבֵית הַכְנֶסֶת, וִיבָרֵךְ עַל הַתְּקִיעוֹת וִיכַוֵּן שֶׁיֵּצֵּא בָּהֶן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה זֶה בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁל הַיּוֹם, כִּי אָז אֵין לִתְקֹעַ בִּיחִידוּת, אוֹ שֶׁיִּתְקַע לָהֶן בְּשָׁעָה שֶׁתּוֹקְעִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אוֹ לְאַחַר הַתְּקִיעוֹת שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא שֶׁיְכַוֵּן שֶׁלֹּא לָצֵאת בִּתְקִיעוֹת אֵלּוּ, אֶלָּא בַּתְּקִיעוֹת שֶׁהוּא יִתְקַע לִפְנֵי הָאִשָּׁה וִיבָרֵךְ עֲלֵיהֶן. וְאַף עַל גַּב שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר כָּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף וְלִשְׁמֹעַ הַתְּקִיעוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, אֵין הַהֶפְסֵק מַצְרִיכוֹ לְבָרֵךְ שֵׁנִית, דְּכֻלְהוּ תְּקִיעוֹת חֲדָא מִצְוָה נִינְהוּ. וְאִם הָאִשָּׁה חֲלוּשָׁה וּצְרִיכָה לֶאֱכוֹל קֹדֶם הַתְּקִיעוֹת, יְכוֹלָה לֶאֱכוֹל (תקפה תקפט).
כְּשֶׁיּוֹצְאִין מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, יֵשׁ לָלֶכֶת בְּשׁוּבָה וָנַחַת, שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, בְבִטָּחוֹן כִּי שָׁמַע ה' בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ וּתְקִיעוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים, וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין כְּיַד ה' הַטּוֹבָה. וּמִכָּל מָקוֹם יִזָּהֵר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֲכִילָה גַּסָּה, וּתְהֵא יִרְאַת ה' עַל פָּנָיו. וְיֵשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה עַל הַשֻּׁלְחָן. לְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אֵין לִישֹׁן, אֶלָּא הוֹלְכִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאוֹמְרִים תְּהִלִּים בְּצִבּוּר עַד תְּפִלַּת מִנְחָה. וְאַךְ מִי שֶׁרֹאשׁוֹ כָּבֵד עָלָיו, יָכוֹל לִישוֹן מְעַט קֹדֶם שֶׁיֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת.
לְאַחַר תְּפִלַּת מִנְחָה, הוֹלְכִין אֶל הַנָּהָר (לִזְכֹּר זְכוּת הָעֲקֵדָה, דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ כְּשֶׁהָלַךְ אַבְרָהָם אָבִינוּ עִם יִצְחַק בְּנוֹ לָעֲקֵדָה, עָשָׂה הַשָּׂטָן אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ נָהָר לְעַכְּבוֹ, וְעָבַר אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בַּנָּהָר עַד צַוָּארוֹ וְאָמַר, הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ. וְעוֹד יֵשׁ טַעַם, מִפְּנֵי שֶׁאָנוּ מַמְלִיכִין הַיּוֹם אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ, וְהַדֶּרֶךְ הוּא לִמְשֹׁחַ אֶת הַמְּלָכִים אֵצֶל הַנָּהָר, לִרֶמֶז שֶׁתִּמָּשֵׁךְ מַלְכוּתָם) וְטוֹב שֶׁיִּהְיֶה מִחוּץ לָעִיר וְיֶשׁ בּוֹ דָּגִּים (לְזֵכֶר שֶׁאָנוּ מְשׁוּלִים כְּדָגִים חַיִּים הַלָּלוּ שֶׁנֶּאֱחָזִים בַּמְּצוֹדָה, כָּךְ אָנוּ נֶאֱחָזִים בִּמְצוּדַת הַמָּוֶת וְהַדִּין, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נְהַרְהֵר יוֹתֵר בִּתְשׁוּבָה. עוֹד טַעַם, סִימָן שֶׁלֹּא תִשְׁלֹט בָּנוּ עַיִן רָעָה כְּמוֹ בְּדָגִים, וְנִפְרֶה וְנִרְבֶּה כְּדָגִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, הַטַּעַם, כִּי לְדָגִים אֵין גְּבִינִים [עַפְעַפַּיִם] וְעֵינֵיהֶם תָּמִיד פְּתוּחוֹת, כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר עֵינָא פְּקִיחָא דִּלְעֵילָא) וְאִם אֵין שָׁם נָהָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּגִּים, הוֹלְכִין לְנָהָר אַחֵר אוֹ לִבְאֵר, וְאוֹמְרִים הַפְּסוּקִים מִי אֵל כָּמוֹךָ וְכוּ' כַּכָּתוּב בַּסִּדּוּרִים בְּסֵדֶר תַּשְׁלִיךְ. וּמְנַעֲרִים שׁוּלֵי הַבְּגָדִים, וְהוּא לְרֶמֶז בְּעָלְמָא, לִתֵּן לֵב לְהַשְׁלִיךְ אֶת הַחֲטָאִים וּלְחַפֵּשׂ וְלַחֲקֹר דְּרָכָיו מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה, שֶׁיִּהְיוּ בְּגָדָיו לְבָנִים וּנְקִיִּים מִכָּל חֵטְא. אִם חָל יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַׁבָּת הוֹלְכִין בְּיוֹם שֵׁנִי (תקפג ובסידור).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קנ״א
שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שְׁמר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְאַל יָבא שׁוּם חוֹלַאַת וּכְאֵב וּמַכְאוֹב עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְשָׁמְרֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ בְּכָל עֵת שֶׁלֹּא נאכַל יוֹתֵר מֵהַהֶכְרַח כְּלָל רַק נִזְכֶּה שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ וּשְׁתִיָּתֵנוּ בַּמִּדָּה וּבְמִשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה, שֶׁלֹּא נאכַל שׁוּם אֲכִילָה יְתֵרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה, וְכֵן תַּצִּילֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ שֶׁלֹּא יָבא לְתוֹךְ פִּינוּ שׁוּם מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן מִמַּאֲכַל בְּהֵמָה לְמַאֲכַל אָדָם חוּסָה עָלֵינוּ כְּרב רַחֲמֶיךָ וֶהְיֵה בְעֶזְרֵנוּ וְשָׁמְרֵנוּ בְּכָל עֵת שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתֵנוּ רַק מַאֲכָל אָדָם לְבַד, וְלֹא שׁוּם מַאֲכַל בְּהֵמָה כְּלָל וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה שֶׁתִּשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי חֳלָאִים, וּבִפְרָט מֵחֹלִי הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁבָּאָה עַל יְדֵי שֶׁאוֹכְלִין אֲכִילָה יְתֵרָה חַס וְשָׁלוֹם שֶׁהִיא בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה, אוֹ עַל יְדֵי שֶׁאוֹכְלִין מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר עֲדַיִן לְמַאֲכַל אָדָם, שֶׁהוּא גַם כֵּן בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה
Read the complete passage on Sefaria ↗רַחֵם מָלֵא רַחֲמִים, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה פְגָמִים וּמִכְשׁוֹלוֹת בָּאִים עַל יְדֵי רִבּוּי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְכַמָּה חֳלָאִים בָּאִים עַל יְדֵי זֶה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּבִפְרָט חֹלִי הַקַּדַּחַת שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה עַתָּה מְאד, יְהוָה יִשְׁמְרֵנוּ מֵעַתָּה רַחֵם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְעָלַי וְשָׁמְרֵנִי תָמִיד שֶׁאֶזָּהֵר מֵעַתָּה, וְאֶשְׁמר אֶת נַפְשִׁי לִבְלִי לֶאֱכל שׁוּם אֲכִילָה יְתֵרָה כְּלָל, וְאַתָּה תָגֵן בַּעֲדֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁלֹּא יָבא לְתוֹךְ פִּינוּ שׁוּם מַאֲכָל שֶׁלֹּא נִתְבָּרֵר לְמַאֲכַל אָדָם, בְּאפֶן שֶׁתַּצִּיל אוֹתִי וְאֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִכָּל מִינֵי חֳלָאִים, וּמִכָּל מִינֵי מַכּוֹת וּמַכְאוֹבוֹת וּמֵחוּשִׁים וּבִפְרָט מֵחֹלִי הַקַּדַּחַת וּתְרַחֵם עַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַל כָּל מִי שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ עָלָיו חֹלִי הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לִצְּלָן וְתִשְׁלַח לָהֶם מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וּתְסַבֵּב בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתִשְׁלַח עֲלֵיהֶם זֵעָה טוֹבָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְעַל יְדֵי זֶה תִּתְיַשֵּׁב דַּעְתָּם וְיִתְמַזְּגוּ הַחֲסָדִים וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁהֵם כּחַ הָאֵשׁ וּמַיִם שֶׁבָּהֶם בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה וְלֹא יִתְעָרְבוּ וְלֹא יִתְבַּלְבְּלוּ עוֹד וְלֹא יִתְגַּבֵּר זֶה עַל זֶה כְּלָל, בְּאפֶן שֶׁתַּצִּיל אוֹתָם וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מֵרִבּוּי קְרִירוּת וַחֲמִימוּת וּרְעִידַת הָאֵיבָרִים שֶׁל חֹלִי הַקַּדַּחַת רַחֲמָנָא לְשֵׁזְבָן וְיִזְכּוּ כֻלָּם לִרְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְיִתְיַשֵּׁב דַּעְתָּם בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת
Read the complete passage on Sefaria ↗וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת תָּמִיד בְּדַעַת שָׁלֵם כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְהַכִּיר אוֹתְךָ בֶּאֱמֶת, וּלְעָבְדְּךָ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם שׁוֹמֵר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד, שָׁמְרֵנוּ תָּמִיד מִכָּל דָּבָר רָע בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יְהוָה יִשְׁמר צֵאתְךָ וּבאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם", אָמֵן
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Daily Breslov Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 262 of 384 in the cycle of 5782
Estimated study time today: short about 3 min · full about 38 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 27 Iyar): Bamidbar
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on May 26, 2022, at about 19:35.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
Leap year: the study is divided into 384 days.
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only, once you allow saving. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.