ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ד׳ · אות י״א · part 2 of 3 (site division)זִמְנָא חֲדָא הֲוָה אָזְלֵינָא בִּסְפִינְתָּא וְחָזֵינָא הַהוּא אֶבֶן טָבָא דְּהָדַר לֵהּ תַּנִּינָא, וְנָחֵת בַּר אָמוֹרַאי לַאֲתוּיֵהּ. אֲתָא תַּנִּינָא, קָא בָּעֵי בָּלַע לִסְפִינְתָּא. אֲתָא צִפָּרָא פּוּשְׁקַנְצָא, פְּסַקֵהּ לְרֵישֵׁה. אִתְהֲפִכוּ מַיָּא וַהֲווֹ דְּמָא אֲתָא תַּנִּינָא חַבְרֵהּ, שְׁקַלֵהּ וְתָלְיָא לָהּ וְאַחְיֵהּ. הָדַר אָתֵי, קָא בָּעֵי בָּלְעָה לִסְפִינְתָּא. הָדַר אָתֵי צִפָּרָא (פּוּשְׁקַנְצָא), פְּסַקָה לְרֵישֵׁהּ, שְׁקַלֵהּ לְהַהוּא אֶבֶן טָבָא, שַׁדְיֵהּ לִסְפִינְתָּא. הֲוָה צִפָּרָא מְלִיחֵי בַּהֲדָן, אוֹתְבִינְהוּ עֲלַיְהוּ, שְׁקַלוּהוּ וּפְרַחוּ לְהוּ בַּהֲדֵהּ: (ב"ב עד:)
זִמְנָא חֲדָא אָזְלֵינָא בִּסְפִינְתָּא – זֶה בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, שֶׁשָּׁם קְבוּרַת מֹשֶׁה, שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת סְפִינְתָּא, בְּחִינַת (דברים ל״ג:כ״א): כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן.
וְחָזֵינָא הַהוּא אֶבֶן טָבָא דְּהָדַר לֵהּ תַּנִּינָא – הַיְנוּ בְּחִינַת: אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ, בְּחִינַת הָרָצוֹן הַנַּ"ל.
דְּהָדַר לֵהּ תַּנִּינָא – זֶה מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁמְּסַבֵּב וּמִתְגַּבֵּר עַל הָרָצוֹן כַּנַּ"ל.
וְנָחֵת בַּר אָמוֹרַאי לַאֲתוּיֵהּ – הַיְנוּ בְּחִינַת הֶחָכָם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת (משלי ז׳:ד׳): אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ, שֶׁהֶחָכָם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה רָצָה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהַעֲלוֹת הָרָצוֹן, לְקַשְׁרוֹ לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן כַּנַּ"ל.
אֲתָא תַּנִּינָא קָא בָּעֵי בָּלַע לִסְפִינְתָּא, הַיְנוּ שֶׁבָּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, וְרָצָה לִבְלֹעַ הַסְּפִינָה, בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, בְּחִינַת: כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן, כִּי מֵצַח הַנָּחָשׁ רָצָה לְהִתְגַּבֵּר גַּם בְּשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, לְהַטִּיל פְּגָם וּכְפִירָה שָׁם, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל.
אֲתָא פּוּשְׁקַנְצָא – הַיְנוּ עוֹרֵב,
פְּסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ. פֵּרוּשׁ, שֶׁבָּא בְּחִינַת עוֹרֵב, דְּהַיְנוּ צְדָקָה כַּנַּ"ל, כִּי עִקָּר עֲבוֹדַת הַצְּדָקָה – בִּבְחִינַת עוֹרֵב, בְּחִינַת: וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי וְכוּ'; לַהֲפֹךְ אַכְזָרִיּוּת לְרַחֲמָנוּת, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְגַּבְּרִים עַל מֵצַּח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע כַּנַּ"ל, כִּי מִנֵּהּ וּבֵהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּהּ נַרְגָּא כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ שֶׁאֲתָא פּוּשְׁקַנְצָא, דְּהַיְנוּ עוֹרֵב, בְּחִינַת צְדָקָה, וּפְסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ, שֶׁחָתַךְ רֹאשׁ הַנָּחָשׁ בְּחִינוֹת מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֶׁהִכְנִיעוֹ וַהֲרָגוֹ עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל.
אִתְהֲפִכוּ מַיָּא וַהֲווֹ דְּמָא – הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁהִכְנִיעַ מֵצַח הַנָּחָשׁ, שֹׁרֶשׁ חָכְמַת הַטֶּבַע, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנְעוּ וְנָפְלוּ קוֹל שַׁאֲגַת הַחַיּוֹת רָעוֹת, הַדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ כַּנַּ"ל, וַאֲזַי נִשְׁמַע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, וַאֲזַי: יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם וְכוּ' כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ אִתְהֲפִכוּ מַיָּא – הַיְנוּ שַׁאֲגַת הַחַיּוֹת רָעוֹת, בְּחִינַת (איוב ג׳:כ״ד): יִתְּכוּ כַמַּיִם שַׁאֲגֹתָי. וַהֲווֹ דְּמָא – זֶה בְּחִינַת: יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי הַכְנָעַת קוֹל שַׁאֲגַת הַחַיּוֹת רָעוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ד׳ · אות י״א · part 3 of 3 (site division)יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם וְכוּ', כִּי נִשְׁמַע קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל יוֹם טוֹב כַּנַּ"ל.
אֲתָא תַּנִּינָא חַבְרֵהּ, שְׁקַלֵהּ וְתָלְיָא לֵהּ וְאַחְיֵהּ – שֶׁבָּא בְּחִינַת מֵצַח הַנָּחָשׁ, וּשְׁקַלֵהּ לָאֶבֶן טוֹב הַנַּ"ל, שֶׁנָּטַל אֶת הָאֶבֶן טוֹב, בְּחִינַת: אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ. וְתָלְיָא לֵהּ, הַיְנוּ שֶׁהִטִּיל בּוֹ סָפֵק, וְזֶהוּ: וְתָלְיָא לֵהּ, כְּמוֹ דָּבָר הַתּוֹלֶה בְּסָפֵק, שֶׁהִטִּיל סָפֵק בָּרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶבֶן טוֹב הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה וְאַחְיֵהּ – שֶׁחָזַר וְחָיָה חָכְמַת הַטֶּבַע, מֵצַח הַנָּחָשׁ, כִּי חָכְמַת הַטֶּבַע חָזְרָה וְנִתְגַּבְּרָה עַל־יְדֵי שֶׁהָיָה סָפֵק בְּרָצוֹן כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ: הָדַר אָתֵי קָא בָּעֵי בָּלְעָה לִסְפִינְתָּא – שֶׁחָזַר וּבָא הַתַּנִּין מֵצַח הַנָּחָשׁ לִבְלֹעַ הַסְּפִינָה, בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל.
הָדַר אָתֵי צִפָּרָא פּוּשְׁקַנְצָא, פְּסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ – הַיְנוּ שֶׁחָזַר וּבָא הָעוֹרֵב בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ"ל, וּפְסַקֵהּ לְרֵישֵׁהּ, שֶׁהָרַג אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ וְהִכְנִיעוֹ, כִּי תָּמִיד מַכְנִיעִין אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה כַּנַּ"ל.
וּשְׁקַלֵהּ לְהַהוּא אֶבֶן טָבָא וְשַׁדְיֵהּ לִסְפִינְתָּא – כִּי אַחַר שֶׁהִכְנִיעַ אֶת מֵצַח הַנָּחָשׁ, חָכְמַת הַטֶּבַע, לְגַמְרֵי, אֲזַי נָטַל אֶת הָאֶבֶן טוֹב, בְּחִינַת הָרָצוֹן, בְּחִינַת: אֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנוֹ, וְשַׁדְיֵהּ לִסְפִינְתָּא – שֶׁהִשְׁלִיכוֹ לְשֹׁרֶשׁ הָרָצוֹן, שֶׁשָּׁם מְקַשְּׁרִין כָּל הָרְצוֹנוֹת כַּנַּ"ל:
הֲוָה צִפֳּרֵי מְלִיחֵי בַּהֲדָן, אוֹתְבִינְהוּ עֲלַיהוּ, שְׁקַלוּהוּ וּפְרַחוּ לְהוּ, פֵּרוּשׁ, שֶׁהָיָה עִמָּנוּ צִפֳּרֵי מְלִיחֵי, הַיְנוּ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל מִבְּנֵי עַמֵּנוּ שֶׁטָּעוּ אַחֲרֵיהֶם, אַחֲרֵי חַכְמֵי הַטֶּבַע, שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיּוֹת רָעוֹת, שֶׁדּוֹרְסִים וְטוֹרְפִים רַבִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ: צִפֳּרֵי מְלִיחֵי, כִּי הֵם כַּצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח (קהלת ט׳:י״ב). וְזֶהוּ מְלִיחֵי – לְשׁוֹן מְמֻלָּח, הַיְנוּ מְבֻלְבָּל, כִּי גַּם הֵם נִתְבַּלְבְּלוּ עַל־יְדֵי חַיּוֹת רָעוֹת הַנַּ"ל, וְטָעוּ גַּם כֵּן אַחֲרֵיהֶם, וְעַכְשָׁו פָּרְחוּ לְהוּ וְיָצְאוּ לְשָׁלוֹם עַל־יְדֵי הָאֶבֶן טוֹב הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי בְּחִינַת הָרָצוֹן שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַתָּה כַּנַּ"ל.
וַאֲזַי כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, אֲזַי נַעֲשֶׂה יִרְאָה, וְעַל־יְדֵי יִרְאָה מְקַבְּלִין הַחֶסֶד כַּנַּ"ל. וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת פָּרְחוּ, בְּחִינַת: וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי, הַיְנוּ בְּחִינַת הַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד עַל־יְדֵי הַיִּרְאָה, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ד׳ · אות י״ביב וְזֶה בְּחִינַת רְפוּאוֹת, כִּי הוּא רְפוּאָה לְכָל הַמַּכּוֹת, כִּי כָל בְּחִינוֹת אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת רְפוּאוֹת.
צְדָקָה הִיא רְפוּאָה, בִּבְחִינַת (מלאכי ג׳:כ׳): צְדָקָה מַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ. זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה (קדושין לב), הוּא בְּחִינַת רְפוּאָה, בִּבְחִינַת (משלי י״ב:י״ח): לְשׁוֹן חֲכָמִים מַרְפֵּא. רָצוֹן הוּא בְּחִינַת רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ס״א:א׳): ה' שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן. מְלֶאכֶת מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית הוּא רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ד"ה ב כד): וַתַּעַל אֲרוּכָה לַמְּלָאכָה בְּיָדָם.
כִּי רְפוּאוֹת הַמַּכָּה הִיא עַל־יְדֵי כַּמָּה בְּחִינוֹת. שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִין שֶׁיֻּפְתַּח פִּי הַמַּכָּה, אַחַר כָּךְ צָרִיךְ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, שֶׁיִּמְשֹׁךְ וְיוֹצִיא הַלֵּחָה וְהַדָּמִים הַמְקֻלְקָלִים מִתּוֹךְ הַמַּכָּה, אַחַר־כָּךְ צְרִיכִין לְהָדִיחַ כָּל הַדָּמִים, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם קִלְקוּל וַעֲכִירוּת, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַדָּמִים לֵילֵךְ וּלְסַבֵּב כָּל סֵדֶר סִבּוּבָם כְּסֵדֶר בְּלִי שׁוּם עִכּוּב. כִּי כְּשֶׁהַדָּמִים הוֹלְכִים וּמְסַבְּבִים בַּגּוּף כְּדַרְכָּם, כְּשֶׁבָּאִים לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קִלְקוּל, דְּהַיְנוּ בִּמְקוֹם הַמַּכָּה, נִתְעַכְּבִים שָׁם, וְשָׁם נִתְעַכֵּב וְנִמְשָׁךְ כָּל עֲכִירוּת וְקִלְקוּל שֶׁיֵּשׁ בְּהַדָּמִים, כִּי כֵן הַדֶּרֶךְ – שֶׁבַּמָּקוֹם הַמְּקֻלְקָל שָׁם נִתְעַכֵּב כָּל מִינֵי עֲכִירוּת וְקִלְקוּל שֶׁיֵּשׁ בְּהַדָּמִים, וַאֲזַי נִתְעַכְּבִים שָׁם הַדָּמִים, וְאֵין יְכוֹלִים לְסַבֵּב סִבּוּבָם כְּסֵדֶר הִלּוּכָם וּמְרוּצָתָם, כִּי יֵשׁ לְהַדָּמִים סֵדֶר הַהִלּוּךְ, שֶׁהוֹלְכִים וּמְסַבְּבִים הַגּוּף כָּךְ וְכָךְ פְּעָמִים בְּשָׁעָה, וְכַיּוֹצֵא, וּכְשֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֲכִירוּת, נִתְעַכְּבִים בַּמָּקוֹם הַמְּקֻלְקָל כַּנַּ"ל, וְאֵינָם יְכוֹלִים לְסַבֵּב כַּסֵּדֶר, עַל־כֵּן צְרִיכִין לַהֲדִיחָם וּלְכַבְּסָם. אַחַר כָּךְ צְרִיכִים לִסְגֹּר פִּי הַמַּכָּה.
וְכָל אֵלּוּ בְּחִינוֹת רְפוּאוֹת נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל,
כִּי צְדָקָה הִיא בְּחִינַת פְּתִיחַת פִּי הַמַּכָּה, בִּבְחִינַת: פָּתוֹחַ תִּפְתַּח.
חָכְמָה הִיא בְּחִינַת כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, בִּבְחִינַת (איוב כ״ח:י״ח): וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה מִפְּנִינִים – מִלִּפְנַי וְלִּפְנִים (וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי שבת פ' המצניע) עַל פָּסוּק: יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים – מִלִּפְנַי וְלִפְנִים, עַיֵּן שָׁם), שֶׁבְּחִינַת חָכְמָה מוֹשֶׁכֶת וּמוֹצִיאָה הַקִּלְקוּל מִלִּפְנַי וְלִפְנִים, מִכָּל מְקוֹמוֹת הַפְּנִימִיִּים.
רֶגֶל שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הֲדָחַת וְכִבּוּס הַדָּמִים, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ הַדָּמִים לְסַבֵּב סִבּוּבָם כַּסֵּדֶר. וְזֶה בְּחִינַת רֶגֶל, בְּחִינַת (מלכים־א א): עֵין רוֹגֵל – עֵין כּוֹבֵס, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם. הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי רֶגֶל וְיוֹם טוֹב, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת הֲדָחַת וְכִבּוּס הַדָּמִים כַּנַּ"ל, וַאֲזַי יְכוֹלִים הַדָּמִים לְסַבֵּב כַּסֵּדֶר. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא הָרֶגֶל חַג – לְשׁוֹן סִבּוּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ׳:כ״ב): הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ – עַל סִבּוּב הָאָרֶץ, כִּי עַל־יְדֵי הֲדָחַת וְכִבּוּס הַדָּמִים, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְסַבְּבִים כַּסֵּדֶר כַּנַּ"ל.
מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית – דְּהַיְנוּ בְּחִינַת: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה,
כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ הַנַּ"ל זוֹכִין לְהַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד, שֶׁיִּתְקַיֵּם הָעוֹלָם בְּחַסְדּוֹ, בְּחִינַת: וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי בְּחִינָה זוֹ, בְּחִינַת כֹּהֵן, חֶסֶד – עַל־יְדֵי־זֶה נִסְגָּר פִּי הַמַּכָּה, בִּבְחִינַת (ויקרא י״ג:ד׳): וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע; שֶׁעַל יְדֵי בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת כֹּהֵן, נִסְגָּר הַמַּכָּה לְגַמְרֵי וְנִתְרַפֵּא בִּשְׁלֵמוּת: