Opening the day with Rabbeinu's teaching
Shabbat, 17 Nisan 5783 · April 8, 2023
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ז · אות א׳ – אות ד׳
about 8 min · about 750 words · 51% of the book by the end of today
וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ זכריה יד): דְּהִנֵּה הַכְּלָל הוּא, שֶׁכָּל מַה שֶּׁאָנוּ עוֹשִׂים, הֵן הַתְּפִלָּה וְהֵן לִמּוּד, הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי הַהֶבֶל פֶּה, הוּא בְּחִינַת ה', וְהַקּוֹל הוּא בְּהַמְשָׁכָה, הוּא בְּחִינַת ו', וּכְשֶׁלּוֹמֵד אוֹ מִתְפַּלֵּל בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת י"ה (תיקון י), וּכְשֶׁלּוֹמֵד הֲלָכָה בְּאֹפֶן זֶה, בּוֹרֵא עוֹלָם אֶחָד, וּכְשֶׁלּוֹמֵד כָּל הַמַּסֶּכְתָּא, נַעֲשֶׂה מַטְרוֹנִיתָא, וְהַהֲלָכוֹת הֵן עָלְמִין דִּילֵהּ (בהקדמת התיקונים דף יד). כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עַם. וְזֶה: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ – שֶׁנִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ: מְבֹאָר לַמְעַיֵּן שֶׁחָסֵר כָּאן רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ, כִּי עִקַּר הַמְכֻוָּן חָסֵר מִן הַסֵּפֶר, וְלֹא זָכִיתִי לַעֲמֹד כְּלָל עַל דְּבָרִים אֵלּוּ:
וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ שמואל־א ב): הִנֵּה יֵשׁ בָּזֶה בְּחִינַת מָשִׁיחַ, וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, וְיִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וּתְחִיָּה. כִּי תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיָה כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה מִדַּת מַלְכוּתוֹ, וּמֵחֲמַת גֹּדֶל הֶאָרָתוֹ לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לְקַבֵּל, וְהֻכְרַח לְהִתְצַמְצֵם בְּתוֹךְ עוֹלָמוֹת. וְזֶה (תהילים קמ״ה:י״ג): מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים, הַיְנוּ שֶׁמִּדַּת מַלְכוּת הִתְלַבֵּשׁ בְּתוֹךְ עוֹלָמוֹת, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְקַבֵּל. וְאֵין מִי שֶׁיְּקַבֵּל עֹל מַלְכוּתוֹ, לָכֵן יוֹצְאוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּקַבְּלוּ עֹל מַלְכוּתוֹ, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם. וּמֵאַיִן יוֹצְאוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, מֵעוֹלַם הַדִּבּוּר. וְזֶהוּ (שיר השירים ה׳:ו׳): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, הַיְנוּ שֶׁנַּפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹצְאוֹת מֵעוֹלַם הַדִּבּוּר. וְהַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ: מַלְכוּת פֶּה. וּבְחִינוֹת שְׁכִינָה גַּם כֵּן, כִּי שׁוֹכֶנֶת אִתָּם תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק רֶגַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא ט״ז:ט״ז): הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאוֹתָם, וְהוּא בְּחִינַת: אֵם הַבָּנִים. הַיְנוּ, כְּמוֹ שֶׁהָאֵם הוֹלֶכֶת תָּמִיד עִם בָּנֶיהָ, וְאֵינָהּ שׁוֹכַחַת אוֹתָם, כֵּן הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁכִינָה, הוֹלֶכֶת עִם הָאָדָם תָּמִיד. וְזֶהוּ (ירמיהו ל״א:כ׳): כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ; הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהַדִּבּוּר זוֹכֶרֶת אוֹתוֹ תָּמִיד, וְהוֹלֶכֶת עִמּוֹ אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת.
וְזֶהוּ בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, שֶׁהַדִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה, בַּגָּלוּת, וְנִתְאַלֵּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ט:ג׳): נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה. וְזֶהוּ (תהילים נ״ח:ב׳): הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן; הַיְנוּ כִּי צֶדֶק זֶה מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, כַּנּוֹדַע, וּמַלְכוּת, הוּא הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, כְּשֶׁהוּא בַּגָּלוּת הוּא אִלֵּם. וְלָכֵן בַּמֶּה שֶּׁפָּגַם יְתַקֵּן, הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (הושע י״ד:ג׳): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים – שֶׁיִּתְוַדֶּה תָּמִיד בְּכָל לִבּוֹ, נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי. אֲזַי: וְשׁוּבוּ אֶל ה' – שֶׁיָּשׁוּבוּ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁפָּגַם אֶל שָׁרְשׁוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, כִּי מְיַחֵד הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה כַּנַּ"ל, אֶל ה'. וְזֶהוּ גַּם כֵּן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיהו מ׳:ה׳): וְנִגְלָה כְּבוֹד ה' וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִי ה' דִּבֵּר. הַיְנוּ, כְּשֶׁמְּיַחֵד הַדִּבּוּר עִם ה', שֶׁהוּא יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ כַּנַּ"ל, אֲזַי: וְנִגְלָה כְּבוֹד ה'. כָּבוֹד זוֹ שְׁכִינָה, כַּנּוֹדַע. הַיְנוּ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה וְנִתְגַּדֵּל הֶאָרַת הַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת. כִּי עַכְשָׁו נִקְטָן אוֹרָהּ וְנֶחֱלָשׁ כֹּחָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהַשְּׁכִינָה צוֹוַחַת: סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת וְכוּ', כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי; הַיְנוּ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵן אִתָּם אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ טֻמְאוֹתָם, וְזֶהוּ גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. אֲבָל כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ [שֶׁעַל־יְדֵי] שֶׁיְּתַקֵּן פַּרְצוּף מַלְכוּת, וִייַחֵד הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת וּבְחִינַת שְׁכִינָה, עִם ה', יִתְגַּלֶּה וְיִתְגַּדֵּל אוֹרָהּ שֶׁל פַּרְצוּף מַלְכוּת. וְזֶהוּ (משלי ט״ז:ט״ו): בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים; הַיְנוּ [שֶׁעַל־ יְדֵי] שֶׁיִּתֵּן הֶאָרָה בְּפַרְצוּף מַלְכוּת, יָכוֹל לִחְיוֹת, כִּי שׁוֹאֵב חַיִּים מִמִּדַּת מַלְכוּת, שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל:
וְגַם זֶהוּ בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, כִּי מַה שֶּׁאָדָם חַי, אֵינוֹ כִּי אִם מֵחֲמַת שֶׁנּוֹשֵׁם נְשִׁימוֹת, וּמַה הִיא נְשִׁימָה, שֶׁמּוֹצִיא וּמַכְנִיס הָרוּחַ. וְזֶהוּ בְּחִינַת (יחזקאל א׳:י״ד): הַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב. וְלָכֵן, כְּשֶׁאָדָם דָּבוּק לְמַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, וּמְדַבֵּר תּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה, מוֹצִיא וּמַכְנִיס רוּחַ הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶהוּ (שם לו): וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם – הַיְנוּ קֶרֶב שֶׁלָּכֶם, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׁם נְשִׁימָה שֶׁל קְדֻשָּׁה, אֲזַי: וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן – הַיְנוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה (בראשית א׳:ב׳): וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם; הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, כִּי מַיִם זוֹ תּוֹרָה, כַּיָּדוּעַ, אֲזַי: וְרוּחַ אֱלֹקִים, שֶׁהוּא רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, מְרַחֶפֶת וְחוֹפֵף עָלָיו וְשׁוֹאֵב רוּחַ חַיִּים. כִּי בְּלֹא תּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בתיקוני זוהר תקון יג דף כז:): אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְרֵאָה דָּא מַיָּא זוהר פנחס דף ריח:), וּמַיָּא דָּא תּוֹרָה. כִּי כְּשֶׁהָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בּוֹעֵר בְּלִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לִהְיוֹת אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, אֲבָל כְּשֶׁיִּתְלַבֵּשׁ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה, מֵגֶנֶת וּמַצֶּלֶת עָלָיו. וְכֵן, חַס וְשָׁלוֹם, לְהֶפֶךְ, כְּשֶׁבּוֹעֵר אֶל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, הֲוָה אוֹקִיד גַּם כֵּן כָּל גּוּפָא, אֲבָל כְּשֶׁאַחַר כָּךְ לוֹמֵד תּוֹרָה אוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה, הִיא מֵגֶנֶת וּמַצֶּלֶת עָלָיו, וְיָכוֹל לִחְיוֹת. כִּי שׁוֹאֵב רוּחַ חַיִּים, שֶׁהוּא רוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ, מִמִּדַּת מַלְכוּת, שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ. וְלָכֵן רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים (ברכות יח:), כִּי מֵחֲמַת שֶׁנִּפְסָק מֵחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, מֵאַיִן יִהְיֶה לוֹ חִיּוּת, וְשׁוֹאֵב רוּחַ שֶׁל שְׁטוּת, כִּי דָּבוּק אֶל מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל (קהלת ד׳:י״ג). וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ג): אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת. אֲבָל לְהֵפֶךְ, נִכְנַס בּוֹ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ הוּא בְּחִינוֹת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (אסתר ה׳:א׳): וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יד:): שֶׁלְּבָשַׁתָּהּ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ.
וּבְחִינַת תְּחִיָּה גַּם כֵּן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק (בראשית מ״ה:כ״ז): וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב – שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ.
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות קמ״ב
about 2 min · about 150 words · 54% of the book by the end of today
שיך למה שאמר רבנו זכרונו לברכה על פסוק ״אודיע אמונתך בפי״ (תהילים פט ב), שעקר האמונה תולה בפה של האדם וכו', בלקוטי תנינא סימן מ"ד ראה זה מצאתי מכתב יד החברים בבאור יותר קצת, וזו לשונו: כשנופל לאדם ספקות באמונת הבורא יתברך שמו, יאמר בפה מלא: ״אני מאמין באמונה שלמה שהוא יחיד ראשון ואחרון״. כי ידוע שיצר הרע נמשך מגבורות הנפולין, ויש גבורות דקדשה שבהם ממתיקים הגבורות דקלפה; והדבור הוא בחינת גבורות דקדשה, כמו שכתוב: ״וגבורתך ידברו״. נמצא, כשיאמר ״אני מאמין״ כנ"ל הוא גבורות דקדשה, ובזה הוא ממתיק את הספקות, שהוא בחינת גבורה דקלפה. וזהו שאמרו בגמרא: ״לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע״, דהינו: שבגבורות דקדשה ממתיק גבורות דקלפה.
וזהו שאמרו בגמרא שמי שרוצה שלא יהיה רגזן יהיה דבורו בנחת; נמצא שהדבור בנחת הוא אינו כל כך רגז. והשתיקה משתק הרגז, אבל הדבור בפה מלא הוא בחינת רגז, שהוא בחינת גבורה, כנזכר לעיל: (כתב יד החברים והוא שיך לסימן רס"ג בחלק ראשון):
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ח
about 1 min · about 40 words · 53% of the book by the end of today
ואחר שמחת תורה אמר להאיש שהיה עמו ברוך השם פעלתי מה שרציתי על צד היותר טוב ונכון, ואף על פי כן היה בדעתי להתמהמה כאן מחמת חבוב ארץ ישראל, ועכשיו ברצוני לנהג נסיעות לבתינו לחוץ לארץ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רל״ט
about 1 min · about 140 words · 41% of the book by the end of today
(י) שָׁמַעְתִּי מִפִּי הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁאַחַר שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מַאֲמַר תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד וְכוּ' (סִימן רו בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן) אָמַר לוֹ שֶׁזֶּה הָעִנְיָן הוּא הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁלּוֹ בָּעִתִּים הַלָּלוּ. עֲמֹד וְהִתְבּוֹנֵן עַל גֹּדֶל עִנְוְתָנוּתוֹ וּפְשִׁיטוּת וּתְמִימוּת שֶׁל עֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כָּל יְמֵי חַיָּיו. שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁזָּכָה לְמַה שֶׁזָּכָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן הָיוּ הַתְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁלּוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּרוּחַ נְמוּכָה וְלֵב נִשְׁבָּר כָּזֶה. עוֹד שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁפַּעַם אַחַת שָׁאַל אוֹתוֹ אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים הַקְּטַנִּים אֵיךְ לְהִתְבּוֹדֵד, וְלִמֵּד אוֹתוֹ לוֹמַר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַחֵם עָלַי וְכוּ' כִּי הֲיִתָּכֵן שֶׁיַּעַבְרוּ יָמַי בְּהֶבֶל כָּזֶה וְכִי בִּשְׁבִיל כָּךְ נוֹצָרְתִּי וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז "כִּי הֲיִתָּכֵן אַז סֶע זָאל מִיר אַזוֹי אַוֶועק גֶעהין דִיא וֶועלְט בִּין אִיךְ דֶען פוּן דֶעסְט וֶועגִין בַּאשַׁאפֶען גִיוָוארְן" וְכוּ'. אַחַר־כָּךְ בְּאֵיזֶה עֵת עָמַד זֶה הָאִישׁ אַחַר כָּתְלֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְשָׁמַע שֶׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ שָׁפַךְ אֶת לִבּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּדִבּוּרִים כָּאֵלּוּ:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות כ״ז – אות ל״ט
about 1 min · about 110 words · 55% of the book by the end of today
כז. הַתִּקּוּן לְמָטָר – יַרְבֶּה בִּתְפִלָּה.
Read the complete passage on Sefaria ↗כח. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִתְרַבֶּה פַּרְנָסָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗כט. כְּשֶׁיֵּשׁ שֹבַע בָּעוֹלָם, אֲזַי הַחֻלְשׁוֹת נִתְמַעֲטִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗ל. אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין אֶלָּא עַל פּוֹסְקֵי צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵינָם נוֹתְנִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗לא. מְאִיסוּתָא דְבֵיתָא מֵבִיא לִידֵי עֲנִיּוּת.
Read the complete passage on Sefaria ↗לב. שְׁלשָׁה דְּבָרִים מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לִידֵי עֲנִיּוּת: הַמַּשְׁתִּין בִּפְנֵי מִטָּתוֹ עָרוֹם וְהַמְזַלְזֵל בִּנְטִילַת־יָדַיִם וּמִי שֶׁאִשְׁתּוֹ מְקַלַּלְתּוֹ בְּפָנָיו.
Read the complete passage on Sefaria ↗לג. הַמַּעֲשֵׂר מְסֻגָּל לַעֲשִׁירוּת דַּוְקָא בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.
Read the complete passage on Sefaria ↗לד. כְּבוֹד הַתּוֹרָה וּכְבוֹד שַׁבָּת מְסֻגָּל לַעֲשִׁירוּת.
Read the complete passage on Sefaria ↗לה. כַּזַּיִת מָרוֹר שֶׁאוֹכְלִין בְּפֶסַח, מְסֻגָּל לְפַרְנָסָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗לו. לִכְתּב סֵפֶר תּוֹרָה מְסֻגָּל לְפַרְנָסָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗לז. בַּת־כּהֵן לְיִשְׂרָאֵל אוֹ בַּת־תַּלְמִיד־חָכָם לְעַם־הָאָרֶץ, מְבִיאָתוֹ לִידֵי עֲנִיּוּת.
Read the complete passage on Sefaria ↗לח. לְהִשְׁתַּתֵּף עִם מִי שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ טוֹב לְהַצְלָחָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗לט. מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּאֲכִילָתוֹ וּבִשְׁתִיָּתוֹ וּשְׁאָר תַּעֲנוּגִים, זוֹכֶה לְפַרְנֵס אֶת עַמִּים רַבִּים.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ל״ז
about 1 min · about 60 words · 56% of the book by the end of today
בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא לְשָׁם עוֹד אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל סוּס וְרָצָה לִכָּנֵס וְלא הִנִּיחוּ אוֹתוֹ גַּם כֵּן לִכָּנֵס מֵחֲמַת הַנַּ"ל בְּתוֹךְ כָּךְ רָאָה שֶׁעוֹמֵד הַסּוּס שֶׁל אוֹתוֹ הָאָדָם וְלָקַח הַכְּלִי הַנַּ"ל וְהִנִּיחָהּ עַל הַסּוּס וְהִתְחִיל לְנַגֵּן הַנִּגּוּן הַנִּפְלָא מְאד כַּנַּ"ל וּבִקֵּשׁ מְאד הָאָדָם שֶׁל הַסּוּס שֶׁיִּמְכּר לוֹ הַכְּלִי הַזּאת וְלא רָצָה לְמָכְרָהּ וְהֵשִׁיב לוֹ מַה תּוּכַל לִתֵּן לִי בְּעַד כְּלִי נִפְלָאָה כָּזוֹ ?
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · מועדי ה' · אלול · קטע ד׳
about 1 min · about 110 words · 55% of the book by the end of today
עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי הֵם יְמֵי רָצוֹן שֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְקַבֵּל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת וּפָתַח דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לֵילֵךְ בָּהּ. וְעִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, הוּא לֵידַע שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, וְלִמְצֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, בְּכָל הַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם וּבְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי לִפְעָמִים עַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם עוֹלֶה לְמַעְלָה כְּגוֹן שֶׁנִּתְעַשֵּׁר, אֲזַי הוּא שׁוֹכֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ. גַּם אֲפִלּוּ בַּעֲבוֹדַת ה' מָצִינוּ, שֶׁיֵּשׁ שֶׁעָלָה לְמַעֲלָה גְּדוֹלָה וְכָפַר בָּעִקָּר רַחֲמָנָא לִצְלָן. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּקָרְבֵהוּ בְּהִתְקָרְבוּת שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ. וְכֵן בְּכָל הַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם חַ"ו, אֲפִלּוּ בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, אֲפִלּוּ בַּעֲשָׂרָה כִּתְרִין דִּמְסָאֲבוּתָא, גַּם שָׁם צְרִיכִין לְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְעַיֵּן כָּל זֶה בְּהִתְחַזְּקוּת וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים: (לק"ת סי' פ"ב)
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ב · קטע א׳ – קטע ג׳
about 6 min · about 580 words · 58% of the book by the end of today
"אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶלָה", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַצִּילֵנִי מִמַּחֲלֹקֶת, וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱחֹז תַּאֲוָתִי מִמַּחֲלֹקֶת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי שׁוּם תַּאֲוָה לְהַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם רַק תָּמִיד אֶתְחַזֵּק בְּכָל עז לְהַשְׁקִיט הָרִיב וְהַמַּחֲלֹקֶת, וְלִרְדּף אַחַר הַשָּׁלוֹם תָּמִיד בֶּאֱמֶת עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִים דְּבַר הֲלָכָה בִּשְׁמִי לְאַחַר פְּטִירָתִי מִן הָעוֹלָם, וְיִהְיוּ שִׂפְתוֹתַי דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר וְאֶזְכֶּה לָגוּר בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת וְלֹא אָמוּת לְעוֹלָם, רַק תָּמִיד אֶהְיֶה בִּכְלָל הַחַיִּים בֶּאֱמֶת.
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יָדַעְתִּי גַּם יָדַעְתִּי כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה עַתָּה עַל יְדֵי תַאֲוֹתַי הָרָעוֹת וְהַמָּרוֹת מְאד, אֲבָל עֲדַיִן יֵשׁ לִי תִּקְוָה וּבִטָּחוֹן אֵלֶיךָ לְבַד, בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁתְּמַהֵר לְהוֹצִיאֵנִי וּלְחַלְּצֵנִי מִכָּל הַתַּאֲווֹת עַד שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לָבוֹא לְכָל זֶה, וְאֶחְיֶה וְלֹא אָמוּת כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, זַכֵּנִי לִהְיוֹת נִמְנֶה בֵּין הַחַיִּים תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים, וּלְמַעַן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַקְּרוּיִים בְּמִיתָתָם חַיִּים, הַחֲיֵינִי וְקַיְּמֵנִי בְּאוֹר פָּנֶיךָ.
Read the complete passage on Sefaria ↗מָלֵא רַחֲמִים חַי הַחַיִּים, אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ "תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְּלֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעַזְרוּנִי כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי, רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ" וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם", לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, אָמֵן וְאָמֵן
Read the complete passage on Sefaria ↗יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת יָחִיד קַדְמוֹן, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, צוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵראשׁ, הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ וּלְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְהַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמר מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְּהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה בְּכָל יוֹם תָּמִיד נִסִּים וְנִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת מְאד מְאד, אֲשֶׁר נֶעֶלְמוּ וְשָׂגְבוּ מֵאִתָּנוּ מְאד כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין עצֶם גְּדֻלָּתְךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת, וְכָל עֲסָקֶיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כֻּלָּם כְּאֶחָד אֵינָם כִּי אִם בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא כְּדֵי לְסַבֵּב סִבּוֹת שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּהוּ עִקָּר תַּכְלִית הַטּוֹבָה הָאֲמִתִּיִּית שֶׁבְּכָל הַטּוֹבוֹת וְרַק אַתָּה בְּעַצְמְךָ יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בְּכָל יוֹם בִּשְׁבִיל לְהַחֲזִירֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, כְּדֵי לְטַהֵר וּלְתַקֵּן נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה אַתָּה עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי אֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וָרֶגַע, אַתָּה מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת לְשַׁנּוֹת הַנְהָגַת הָעוֹלָמוֹת בְּשִׁנּוּיִים רַבִּים וְנִפְלָאִים עַד אֵין קֵץ וָסוֹף, וְהַכּל לְטוֹבַת הָעוֹלָם, לְטוֹבָתָם הָאֲמִתִּיִּית וְהַנִּצְחִיִּית, כְּדֵי לְרַמֵּז לָהֶם רְמָזִים בְּכַמָּה בְּחִינוֹת וָאֳפַנִּים שׁוֹנִים בְּלִי שִׁעוּר לִקְרא אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם בָּעֵת וּבָרֶגַע הַזּאת, לְקָרְבוֹ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּי רַק זֶהוּ טוֹבָה בֶּאֱמֶת, וְאֵין שׁוּם טוֹבָה אַחֶרֶת בָּעוֹלָם זוּלָתָהּ כְּלָל
Read the complete passage on Sefaria ↗וְהִנֵּה אֲנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה לְפָנֶיךָ אָבִי אָב הָרַחֲמָן הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכּל, עַל כָּל הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר אַחַר כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי, וְאַחַר כָּל מַה שֶּׁעָבַרְתִּי בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן, וְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה, עֲדַיִן לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה מְעוֹרְרֵנִי וּמְחַזְּקֵנִי עֲדַיִן לְצַפּוֹת לִישׁוּעָתְךָ, וּלְסַדֵּר דְּבָרַי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ מִלְּבַד מַה אֲשֶׁר אַתָּה מְזַכֵּנִי בְּכָל יוֹם בִּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְנוֹרָאוֹת לְקַדְּשֵׁנִי בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשַּׁת מִצְוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה מְזַכֵּנִי בְּכָל יוֹם לַחֲטף בָּזֶה הָעוֹלָם הַכָּלֶה וְהַנִּפְסָד, הַחוֹלֵף וְעוֹבֵר כְּהֶרֶף עַיִן, מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי, "מָה אָשִׁיב לַיהוָה כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלַי" עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ עֲדַיִן לְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ מוּל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות נב – אות נג
about 1 min · about 90 words · 57% of the book by the end of today
וּבָזֶה יַעֲלֶה אֶת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ, דְּהַיְנוּ לַדַּעַת, שֶׁיִּזְכֶּה לְדַעַת שָׁלֵם שֶׁיֵּדַע מִמִּי יִתְיָרֵא, הַיְנוּ לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד יִרְאַת הָרוֹמְמוּת. וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה שֶׁבַּנִּגְלֶה. וְיִזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לְשִׁפְלוּת בֶּאֱמֶת.
וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לִתְפִלָּה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁיְּבַטֵּל כָּל גַּשְׁמִיּוּתוֹ וְיֵשׁוּתוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וְיִתְפַּלֵּל בְּלִי שׁוּם כַּוָּנַת תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ וְלֹא יַחֲשֹׁב לִכְלוּם אֶת עַצְמוֹ, רַק יְבַטֵּל כָּל גַּשְׁמִיּוּתוֹ וְעַצְמִיּוּתוֹ כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם. וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לְהַשָּׂגַת סִתְרֵי תּוֹרָה שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת הַנַּ"ל (שָׁם, סִימָן ט"ו).
הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִים לְפָנָיו הֵם מְמַלְּאִים תַּאֲוָתוֹ וְהוּא מְקַבֵּל תַּעֲנוּג מֵאִתָּם (שָׁם).
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות נו · פסקה 6
about 2 min · about 150 words · 56% of the book by the end of today
אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֱמֶת וְיַצִּיב וְכוּ' רַק שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לַהֲבִינָם בִּשְׁלֵמוּת וּבְוַדַּאי כֹּחַ מִצְוַת צִיצִית גָּדוֹל מְאֹד וִיכוֹלִין לְהַצִּיל אֶת בֶּן אָדָם מֵהַיֵּצֶר הָרַע וְתַאֲווֹתָיו, וְכַמּוּבָא הַמַּעֲשֶׂה בַּגְּמָרָא, מִזֶּה שֶׁטָּפְחוּ לוֹ הַצִּיצִית עַל פָּנָיו.
אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן לָאו כָּל בְּנֵי אָדָם שָׁוִין וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁנִּמְשָׁךְ כְּבָר אַחֲרֵי הַיֵּצֶר הָרָע כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ אִם לוֹבֵשׁ צִיצִית קָשֶׁה לוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אַדְּרַבָּא, הוּא דַּיְקָא צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לִלְבֹּשׁ צִיצִית וְכֵן בְּכָל הַמִּצְווֹת, וְטוֹב לְפָנָיו שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִשָּׁאֵר לוֹ זְכוּת מִצְוַת צִיצִית וְכַיּוֹצֵא וְלֹא יֵאָבֵד לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם.
וּבְרֹב הַזְּמַנִּים אוּלַי יִצְטָרְפוּ זְכוּת מִצְוַת צִיצִית וְכֵן שְׁאָרֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ בִּשְׁלֵמוּת. וְאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה עַל־כָּל־פָּנִים מַה שֶּׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר טוֹב אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ אַחַר־כָּךְ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה. וְיֵשׁ גַּם בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת וְכַמָּה עִנְיָנִים, שֶׁנֶּעֶלְמוּ מִבְּנֵי אָדָם וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל כֹּחַ הַבְּחִירָה.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · מועדים · אות י
about 3 min · about 250 words · 61% of the book by the end of today
מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם מַמָּשׁ, כִּי עִקַּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הוּא מַה שֶּׁיּוֹצְאִין מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה מִטֻּמְאַת וְזֻהֲמַת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם לִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹֹקִים וְכוּ', וְזֶה מֻכְרָח לַעֲבֹר עַל הָאָדָם בְּכָל זְמַן וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, כִּי כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַל יִשְׂרָאֵל בִּיצִיאַת מִצְרַיִם וְקַבָּלַת הַתּוֹרָה וְאַחַר־כָּךְ, וְכָל הַמִּלְחָמוֹת לִכְבּשׁ אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלֵינוּ אַחַר־כָּךְ, הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל עוֹבֵר עַל כָּל הָאָדָם הָרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְחַיֵּי עוֹלָם, שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו כַּמָּה מִינֵי מִלְחָמוֹת בְּלִי שִׁעוּר, וּבְכָל עֵת שֶׁרוֹצֶה לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אֲזַי מִתְגַּבְּרִים בְּכָל פַּעַם בְּיוֹתֵר, בִּפְרָט בַּהַתְחָלָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה וְכוּ', הַנֶּאֱמַר בְּהַתְחָלַת גְּאֻלַּת מִצְרַיִם, כִּי הַסִּטְרָא אַחֲרָא כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁבָּא צַדִּיק אֲמִתִּי בְּחִינַת מֹשֶׁה וְרוֹצֶה לְהוֹצִיא אֶת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִגָּלוּת נַפְשׁוֹ, הוּא מִתְגָּרֶה וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר וּמַכְבִּיד עָלָיו עֹל הָעוֹלָם הַזֶּה וְהַתַּאֲווֹת וְהַפַּרְנָסָה, עַד שֶׁקָּשֶׁה עָלָיו לָזוּז מִמְּקוֹמוֹ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲבָל דֶּרֶךְ יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, שֶׁהֵם תּוֹפְסִים אָמָּנוּת אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם, וּבְכָל פַּעַם הֵם צוֹעֲקִין אֶל הַשֵּׁם וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מַכְנִיעִין בְּכָל פַּעַם פַּרְעֹה וְחֵילוֹתָיו, שֶׁהֵם הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְכִתּוֹתֵיהֶם, אֲבָל אַף־עַל־פִּי שֶׁמַּכְנִיעִים אוֹתָם, אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם חוֹזְרִין וּמִתְגַּבְּרִין בְּכָל פַּעַם, וְכֵן פַּעַם אַחַר פַּעַם כַּמָּה פְּעָמִים, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ אֵצֶל פַּרְעֹה, שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה מַכָּה נִכְנַע קְצָת, וְאַחַר־כָּךְ הִכְבִּיד לִבּוֹ וְחָזַר וְהִתְגַּבֵּר, וַאֲפִלּוּ אַחַר כָּל יְצִיאַת מִצְרַיִם לְגַמְרֵי, חָזַר וְקִבֵּץ חֵילוֹתָיו וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְהִשִּׂיגָם עַל הַיָּם, וְאָז הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּצָרָה גְּדוֹלָה וּבְדַחֲקוּת גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק:
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ט · מכתב רפז · פסקה 1 – פסקה 3
about 3 min · about 310 words · 56% of the book by the end of today
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' רְאֵה תקצ"ט.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי הַיּוֹם. וְצַעֲרִי גָּדוֹל מְאֹד מֵחֲלִישַׁת בִּנְךָ שֶׁיִּחְיֶה, אֲבָל כְּבָר יָדַעְתִּי שֶׁאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. בַּעַל הָרַחֲמִים יִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. וְכָעֵת אֵין בִּלְשׁוֹנִי מִלָּה לַהֲשִׁיבוֹ, כִּי הוּא סָמוּךְ לְאַפּוּקֵי שַׁבְּתָּא. וְיִשְׁמַע מִפִּי רַבִּי דָּוִד נֵרוֹ יָאִיר שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל הָיִינוּ שְׂמֵחִים בְּשַׁבַּת הֶעָבַר. וְאֶפְשָׁר יְסַפֵּר לְךָ קְצָת מַה שֶּׁדִּבַּרְנוּ בּוֹ בִּישׁוּעַת חַסְדּוֹ, וְגַם אַתָּה תִּשְׂמַח בִּישׁוּעָתֵנוּ. כִּי כֻּלָּנוּ כְּאִישׁ אֶחָד וְנַפְשְׁךָ קְשׁוּרָה בְּנַפְשֵׁנוּ, בִּפְרָט בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְחַזֵּק לְבָבֵנוּ שֶׁנַּתְחִיל לְהָכִין עַצְמֵנוּ לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת אֱלוּל כָּרָאוּי.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִשְׁמֹעַ הַטּוֹב מֵאִתְּךָ תָּמִיד.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם וְכוּ'.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל תקצ"ט בְּרֶסְלֶב.
שָׁלוֹם לִבְנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה
מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי עַתָּה. וַאֲנִי לֹא גָּמַרְתִּי עֲדַיִן הַתְּפִלָּה, כִּי הָיִיתִי חָלוּשׁ קְצָת כְּדַרְכִּי אַחַר שַׁבָּת, וְנִתְאַחַרְתִּי בִּתְפִלָּתִי. כָּעֵת תֵּדַע שֶׁכְּבָר קִבַּלְתִּי תְּהִלָּה לָאֵל בִּילֶעט [כַּרְטִיס] מֵחָדָשׁ, וּבְדַעְתִּי לִנְסֹעַ אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּיוֹם מָחָר אַחַר חֲצוֹת יוֹם, וְדַעְתִּי חָזָק לִבְלִי לְעַכֵּב יוֹתֵר. וַה' יַעֲזֹר לִי בְּחַסְדּוֹ לִסַּע לְמָקוֹם שֶׁאֶסַּע לְהִשְׁתַּטֵּחַ בְּמָקוֹם שֶׁאֶשְׁתַּטַּח. אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל עוֹד עַד הֵיכָן הַדָּבָר מַגִּיעַ, אֲבָל זֶה אֲנִי יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִסַּע לְשָׁם בְּכָל עֵת, וּבִפְרָט עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא וְהָאָיֹם מְאֹד מְאֹד. וְגַם אֲנִי צָרִיךְ לְעוֹרֵר וּלְחַזֵּק אֶתְכֶם בְּכָל כֹּחִי בְּכָל מִינֵי דִּבּוּרֵי אֱמֶת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁתִּזְכּוּ גַּם־כֵּן לִהְיוֹת שָׁם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וְכוּ' וְכוּ'. וְאִם כִּי כְּבָר אַתֶּם יוֹדְעִים קְצָת מִזֶּה, אֲבָל צְרִיכִין עַתָּה לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, בִּפְרָט עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז עִקַּר הַהִתְחַדְּשׁוּת לְטוֹבָה. וְיֵשׁ הַרְבֵּה הַרְבֵּה מְאֹד מְאֹד לְדַבֵּר בָּזֶה, אַךְ אֵין הַפְּנַאי וְהַנְּיָר מַסְפִּיק. וְגַם הַמִּכְתָּב מֵרַבִּי מָרְדְּכַי קִבַּלְתִּי, וְהַכֹּל קֹדֶם שֶׁעָמַדְתִּי לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מוּסָף שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל, עִם אֶחָד זָהוּב, וּקְרִיתִיו הֵיטֵב. וְהוֹדִיעוּ לִי שֶׁהָעֵגֶל נֶאֱבַד וּצְרִיכִים רַחֲמִים שֶׁהַפָּרָה תִּתֵּן חֲלָבָהּ. יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם כֵּן.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 11
about 1 min · about 40 words · 56% of the book by the end of today
ר' יוֹסֵי בַּר אֶלְעָאִי. ר' יוֹסֵי בַּר רַב חוּנִי. רַב יוֹסֵי רֵישָׁא. ר' יוֹסֵי בֶּן אֱלִישָׁע. ר' יוֹסֵי בַּר חָמָא.
ר' יוֹסֵי דִכְּפַר דָּן. ר' יוֹסֵי בַּר סִימוֹן. יוֹסֵי בֶּן סִימָאִי. ר' יֵיסָא שֶׁבַּזֹּהַר. אַבָּא יוֹסֵי הַתּוֹרָתִי.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ח · סעיף י״א – סעיף כ׳
about 5 min · about 460 words · 52% of the book by the end of today
עִסָּה שֶׁלָּשָׁה בְּיוֹם טוֹב מֻתָּר לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּהּ חַלָּה. אֲבָל אָסוּר לְשָׂרְפָהּ, דְּאֵין שׂוֹרְפִין קָדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב. וְגַם אָסוּר לֶאֱפוֹתָהּ, מִשּׁוּם דְּאֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילָה, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּנוּ טְמֵאֵי מֵתִים. וַאֲסוּרָה גַּם בְּטִלְטוּל. רַק בְּעוֹדָהּ בְּיָדוֹ, יַנִּיחֶנָּהּ בְּמָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר עַד מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב וְיִשְׂרְפֶנָּהּ. וְעִסָּה שָׁלֹשׁ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אָסוּר לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּהּ חַלָּה בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא אוֹפֶה וְאוֹכֵל וּמַנִּיחַ קְצָת פַּת שֶׁיַּפְרִישׁ מִמֶּנּוּ בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב. וְצָרִיךְ שֶׁיַּנִּיח פַּת כְּדֵי שֶׁיַּפְרִישׁ מִמֶּנּוּ וְיִשָׁאֵר עוֹד קְצָת (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ל"ה סָעִיף ט') (תק"ו).
אָסוּר לְגַבֵּל טִיט בְּיוֹם טוֹב, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. וְלָכֵן אִם צָרִיךְ לִסְתּוֹם אֶת הַתַּנּוּר שֶׁמַּטְמִינִין בּוֹ לְצֹרֶךְ שַׁבָּת, צָרִיךְ שֶׁיָּכִין לוֹ טִיט מְגֻבָּל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, גַּם לִקַּח רֶפֶשׁ מֵהָרְחוֹב, אָסוּר, אֶלָּא אִם כֵּן הֱכִינוֹ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב וְהִנִיחוֹ בְּקֶרֶן זָוִית. וְנָכוֹן לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לָטוּחַ אֶת הַטִּיט אוֹ הָרֶפֶשׁ, אֶלָּא יִסְתְּמוּהוּ בְּלֹא טִיחָה, מִשּׁוּם דְּיֵשׁ אוֹסְרִים אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ (עַיֵּן חכ"א כלל צב סָעִיף א).
עוֹפוֹת שֶׁהֵם בְּבֵיתוֹ אוֹ בֶּחָצֵר הָעוֹמְדִים לַאֲכִילָה, וְהֵם כְּבָר הֻרְגְּלוּ בַּבַּיִת, שֶׁאֲפִלּוּ יוֹצְאִין לַחוּץ בָּאִים לָעֶרֶב לְבֵיתוֹ, מֻתָּר לְצוּדָן אֲפִלּוּ חוּץ לֶחָצֵר לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב לְשָׁחֳטָן. אֲבָל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֲכִילָה, אָסוּר לְצוּדָן. וְאִם הֵם חֲדָשִׁים שֶׁלֹּא הֻרְגְּלוּ, אָסוּר לְצוּדָן אֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ אֲכִילָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהֵן בְּבֵיתוֹ. אַךְ בַּלַּיְלָה כְּשֶׁהֵן יוֹשְׁבִין, מֻתָּר לְקַחְתָּן. וּבְכָל עִנְיָן יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁיִּבְרוֹר מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב אֵיזֶה שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׁחֹט בְּיוֹם טוֹב, כִּי שֶׁמָּא זֶה שֶׁיִּטוֹל יִמָּצֵא כָּחוּשׁ, וְנִמְצָא שֶׁטִּלְטֵל שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ. וְעוֹפוֹת שֶׁאֵינָן עוֹמְדִין לַאֲכִילָה אֶלָּא לְבֵיצִים, הֵן מֻקְצִים.
יוֹנֵי שׁוֹבָךְ וְיוֹנֵי עֲלִיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הֻרְגְּלוּ לָבֹא לְקִנֵּיהֶן, אָסוּר לְצוּדָן, אֲפִלּוּ הִזְמִינָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב.
הָאֶגֶד שֶׁעַל רַגְלֵי הָעוֹפוֹת, מֻתָּר לְאַחַר שְׁחִיטָה לְחָתְכוֹ אוֹ לְשָׂרְפוֹ. וּמֻתָּר לִתְפּוֹר עוֹפוֹת שֶׁמְמַלְּאִין אוֹתָן, אַךְ צָרִיךְ לִזָּהֵר לְהַכְנִיס אֶת הַחוּט בְּתוֹךְ הַמַּחַט בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב. וְאִם לֹא הִכְנִיסוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אָסוּר לְהַכְנִיסוֹ בְּיוֹם טוֹב. לְאַחַר שֶׁתְּפָרוֹ, מֻתָּר לִשְׂרוֹף אֶת הַחוּט הַנִּשְׁאָר (תק"ט).
דָּגִים שֶׁבְּבֵיבָר, אִם אִי אֶפְשָׁר לְתָפְסָן בְּיָּדַיִם אֶלָּא בִּכְלִי, אָסוּר לְתָפְסָן. אֲבָל אִם אֶפְשָׁר לְתָפְסָן בְּיָּדַיִם מֻתָּר לְתָפְסָן אֲפִלּוּ בִּכְלִי. וְאִם יֵשׁ שָׁם דָּגִים הַרְבֵּה, צָרִיךְ שֶׁיַּזְמִין בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב אֶת זֶה שֶׁהוּא רוֹצֶה לָקַחַת בְּיוֹם טוֹב שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ אֵיזֶה סִימָן. וְאִם צָרִיךְ לְכֻלָּם, יַזְמִין אֶת כֻּלָּם, דְּהַיְנוּ שֶׁיֹּאמַר בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב: כָּל אֵלּוּ הַדָּגִים אֲנִי מַזְמִין לְיוֹם טוֹב (סִימָן תצ"ז ובחיי"א).
סָפֵק צֵידָה וְסָפֵק מוּכָן, אָסוּר. וּלְצֹרֶךְ גָּדוֹל, יֵשׁ לְהָקֵל בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, אַךְ לֹא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.
כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁהֵם מֻקְצִין, אָסוּר לְהַשְׁקוֹתָן אוֹ לִתֵּן לָהֶם מְזוֹנוֹת בְּסָמוּךְ לָהֶם, אֶלָּא בְּרָחוֹק קְצָת.
שָׁחַט עוֹף וְנִמְצָא טְרֵפָה, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ, כְּמוֹ שְׁאָר מֻקְצֶה. אֲבָל אִם שָׁחַט בְּהֵמָה וְנִמְצֵאת טְרֵפָה, מֻתָּר לְהַצְנִיעָהּ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא תִּתְקַלְקֵל. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְהַצְנִיעָהּ שֶׁלֹּא תִּתְקַלְקֵל, מֻתָּר לְמָכְרָהּ לְאֵינוֹ יְהוּדִי בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִקְצֹץ דָּמִים וְלֹא יִשְׁקוֹל. וְאוּלַי גַּם בְּאַוָּזִים מְפֻטָּמִים דְּשָׁכִיחַ בְּהוּ טְרֵפוֹת, יֵשׁ לְהָקֵל.
אֵין לִשְׁחֹט בְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל. וְאָסוּר לִמְכּוֹר אֶת הַבָּשָׂר בְּמִשְׁקָל וְלֹא בִּקְצִיצַת דָּמִים, אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ אֵיזֶה חֵלֶק סְתָם וּלְאַחַר יוֹם טוֹב יְשַׁלֵּם לוֹ (תצ"ח ת"ק).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ב
"אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים אֶחֱסֶה בְסֵתֶר כְּנָפֶיךָ סֶלָה", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַצִּילֵנִי מִמַּחֲלֹקֶת, וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לֶאֱחֹז תַּאֲוָתִי מִמַּחֲלֹקֶת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִי שׁוּם תַּאֲוָה לְהַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת חַס וְשָׁלוֹם רַק תָּמִיד אֶתְחַזֵּק בְּכָל עז לְהַשְׁקִיט הָרִיב וְהַמַּחֲלֹקֶת, וְלִרְדּף אַחַר הַשָּׁלוֹם תָּמִיד בֶּאֱמֶת עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה שֶׁיִּהְיוּ אוֹמְרִים דְּבַר הֲלָכָה בִּשְׁמִי לְאַחַר פְּטִירָתִי מִן הָעוֹלָם, וְיִהְיוּ שִׂפְתוֹתַי דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר וְאֶזְכֶּה לָגוּר בִּשְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת וְלֹא אָמוּת לְעוֹלָם, רַק תָּמִיד אֶהְיֶה בִּכְלָל הַחַיִּים בֶּאֱמֶת.
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יָדַעְתִּי גַּם יָדַעְתִּי כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִזֶּה עַתָּה עַל יְדֵי תַאֲוֹתַי הָרָעוֹת וְהַמָּרוֹת מְאד, אֲבָל עֲדַיִן יֵשׁ לִי תִּקְוָה וּבִטָּחוֹן אֵלֶיךָ לְבַד, בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, שֶׁתְּמַהֵר לְהוֹצִיאֵנִי וּלְחַלְּצֵנִי מִכָּל הַתַּאֲווֹת עַד שֶׁאֶזְכֶּה מְהֵרָה לָבוֹא לְכָל זֶה, וְאֶחְיֶה וְלֹא אָמוּת כִּי אַתָּה הוּא מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, זַכֵּנִי לִהְיוֹת נִמְנֶה בֵּין הַחַיִּים תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים, וּלְמַעַן הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַקְּרוּיִים בְּמִיתָתָם חַיִּים, הַחֲיֵינִי וְקַיְּמֵנִי בְּאוֹר פָּנֶיךָ.
Read the complete passage on Sefaria ↗מָלֵא רַחֲמִים חַי הַחַיִּים, אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, לְמַעַנְךָ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ "תְּחִי נַפְשִׁי וּתְהַלְּלֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ יַעַזְרוּנִי כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי, רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה כְּמִשְׁפָּטֶיךָ חַיֵּנִי דָּבְקָה לֶעָפָר נַפְשִׁי חַיֵּנִי כִּדְבָרֶךָ" וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם", לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, אָמֵן וְאָמֵן
Read the complete passage on Sefaria ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ג
יְהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת יָחִיד קַדְמוֹן, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, צוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ, קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵראשׁ, הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה, רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ וּלְמַעַן אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְהַחֲזִירֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וַעֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקֶּיךָ אֵלֵךְ וְאֶת מִצְוֹתֶיךָ אֶשְׁמר מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ, פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת, בַּעַל מִלְחָמוֹת, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְּהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, הַמְחַדֵּשׁ בְּטוּבוֹ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה בְּכָל יוֹם תָּמִיד נִסִּים וְנִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת מְאד מְאד, אֲשֶׁר נֶעֶלְמוּ וְשָׂגְבוּ מֵאִתָּנוּ מְאד כִּי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין עצֶם גְּדֻלָּתְךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה בָּעוֹלָם בְּכָל עֵת, וְכָל עֲסָקֶיךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, כֻּלָּם כְּאֶחָד אֵינָם כִּי אִם בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית הַטּוֹב הָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא כְּדֵי לְסַבֵּב סִבּוֹת שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּהוּ עִקָּר תַּכְלִית הַטּוֹבָה הָאֲמִתִּיִּית שֶׁבְּכָל הַטּוֹבוֹת וְרַק אַתָּה בְּעַצְמְךָ יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה חֲדָשׁוֹת בְּכָל יוֹם בִּשְׁבִיל לְהַחֲזִירֵנִי אוֹתִי וְאֶת כָּל יִשְׂרָאֵל בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, כְּדֵי לְטַהֵר וּלְתַקֵּן נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה אַתָּה עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי אֵין יוֹם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ, וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וָרֶגַע, אַתָּה מַפְלִיא לַעֲשׂוֹת לְשַׁנּוֹת הַנְהָגַת הָעוֹלָמוֹת בְּשִׁנּוּיִים רַבִּים וְנִפְלָאִים עַד אֵין קֵץ וָסוֹף, וְהַכּל לְטוֹבַת הָעוֹלָם, לְטוֹבָתָם הָאֲמִתִּיִּית וְהַנִּצְחִיִּית, כְּדֵי לְרַמֵּז לָהֶם רְמָזִים בְּכַמָּה בְּחִינוֹת וָאֳפַנִּים שׁוֹנִים בְּלִי שִׁעוּר לִקְרא אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם בָּעֵת וּבָרֶגַע הַזּאת, לְקָרְבוֹ אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת כִּי רַק זֶהוּ טוֹבָה בֶּאֱמֶת, וְאֵין שׁוּם טוֹבָה אַחֶרֶת בָּעוֹלָם זוּלָתָהּ כְּלָל
Read the complete passage on Sefaria ↗וְהִנֵּה אֲנִי מוֹדֶה וּמִתְוַדֶּה לְפָנֶיךָ אָבִי אָב הָרַחֲמָן הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכּל, עַל כָּל הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת וְהַיְשׁוּעוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אֲשֶׁר אַחַר כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלַי, וְאַחַר כָּל מַה שֶּׁעָבַרְתִּי בְּשׁוֹגֵג וּבְמֵזִיד בְּאנֶס וּבְרָצוֹן, וְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה, עֲדַיִן לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי, וְאַתָּה מְעוֹרְרֵנִי וּמְחַזְּקֵנִי עֲדַיִן לְצַפּוֹת לִישׁוּעָתְךָ, וּלְסַדֵּר דְּבָרַי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ מִלְּבַד מַה אֲשֶׁר אַתָּה מְזַכֵּנִי בְּכָל יוֹם בִּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְנוֹרָאוֹת לְקַדְּשֵׁנִי בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשַּׁת מִצְוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, אֲשֶׁר אַתָּה מְזַכֵּנִי בְּכָל יוֹם לַחֲטף בָּזֶה הָעוֹלָם הַכָּלֶה וְהַנִּפְסָד, הַחוֹלֵף וְעוֹבֵר כְּהֶרֶף עַיִן, מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי, "מָה אָשִׁיב לַיהוָה כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלַי" עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ עֲדַיִן לְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ מוּל רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Daily Breslov Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 195 of 355 in the cycle of 5783
Estimated study time today: short about 2 min · full about 33 min
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on April 8, 2023, at about 19:02.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ניסן ופסח
נִיסָן הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי שִׂמְחָה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת וְשִׂמְחַת נִיסָן בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְזוֹכִין לְתַקֵּון הַבְּרִית וּלְהִנָּצֵל מִמִּקְרֵה לַיְלָה חַ"ו: (לק"ת סי' ה' אות י')
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · שלש רגלים
יוֹם טוֹב קֹדֶשׁ קוֹרֵא וּמַכְרִיז וּמְגַלֶּה אֶת הָרָצוֹן, שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל. כִּי בְּכָל יוֹם־טוֹב וְיוֹם־טוֹב עָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ אוֹתוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁהֵם הֶפֶךְ הַטֶּבַע. בְּפֶסַח – יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת. בְּשָׁבוּעוֹת – מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁנָּתַן אֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹתוֹת נוֹרָאוֹת. בְּסֻכּוֹת – הֶקֵּף עַנְנֵי כָּבוֹד. שֶׁעַל־יְדֵי כָּל אֵלּוּ הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים נוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּכָל הַשָּׁלֹשׁ רְגָלִים, נִתְגַּלֶּה שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְאֵין שׁוּם חִיּוּב הַטֶּבַע כְּלָל. אַךְ צְרִיכִין לְהַטּוֹת אָזְנוֹ וְלִבּוֹ הֵיטֵב לִשְׁמֹעַ קוֹל הַקְּרִיאָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לִשְׁמֹעַ בְּלִבּוֹ קוֹל הַקְּרִיאָה הַנַּ"ל שֶׁל יוֹם טוֹב שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי צְדָקָה (עַיֵּן צְדָקָה). עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה קֹדֶם כָּל רֶגֶל, כְּדֵי לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי זֶה לְשִׂמְחַת יוֹם טוֹב בִּשְׁלֵמוּת: (לק"ת סי' ד' אות ו' ט')
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only, once you allow saving. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.