ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רכ״ו · אות א׳מַה שֶּׁהָרְשָׁעִים עַל־פִּי רֹב הֵם מְזַמְּרִים נִגּוּנִים שֶׁל יְלָלָה וְעַצְבוּת, כִּי הֵם בְּחִינַת נִשְׁמַת עֵרֶב רַב, וְאִמָּא דְּעֵרֶב רַב הִיא לִילִית שֶׁהִיא מְיַלֶּלֶת תָּמִיד, וְעַל־כֵּן הֵם עוֹשִׂים נִגּוּנִים שֶׁל יְלָלָה כַּנַּ"ל.
וּמַה שֶּׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִמְשֹׁךְ אֶל נִגּוּנִים הַלָּלוּ, כִּי יְנִיקָתָם מִבְּחִינַת: וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת (בראשית כ״ט:י״ז), מִבְּחִינַת קִלְקוּל הָרְאוּת, בִּבְחִינַת מְאֹרֹת חָסֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם א): יְהִי מְאֹרֹת – חָסֵר, דָּא לִילִית (ת"ז תיקון מד דף עט:),
וְעִקַּר הַנִּגּוּן הוּא מִבְּחִינַת שֵׁבֶט לֵוִי שֶׁהָיוּ מְנַצְּחִים בְּשִׁיר, שֶׁהֵם מִבְּנֵי לֵאָה, וְאָז כְּשֶׁנּוֹלַד לֵוִי נֶאֱמַר (שם כט): הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנּוֹלַד לֵוִי שֶׁהוּא סִטְרָא דְּנִגּוּנָא (זוהר שמות דף יט), עַל־יְדֵי־זֶה בְּחִינַת הַהַמְשָׁכָה, שֶׁיִּלָּוֶה וְיֻמְשַׁךְ אֵלֶיהָ, וְעַל כֵּן נְגִינָה שֶׁהוּא נִשְׁתַּלְשֵׁל וְיוֹרֵד מִשָּׁם, מִבְּחִינַת וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לִמְשֹׁךְ, בִּבְחִינַת הַפַּעַם יִלָּוֶה כַּנַּ"ל.
וּכְשֶׁמְּזַמְּרִים אֵלּוּ הַנִּגּוּנִים הַנַּ"ל בְּשַׁבָּת, עַל־יְדֵי־זֶה מַעֲלִין אוֹתָם, כִּי בְּשַׁבָּת נִשְׁלָם הָאוֹר, בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות מג:): פְּסִיעָה גַּסָּה נוֹטֶלֶת מְאוֹר עֵינָיו וְכוּ' וּמְהַדְּרָא לֵהּ בְּקִדּוּשָׁא דְּבֵי שִׁמְשָׁא. נִמְצָא שֶׁבְּשַׁבָּת הָאוֹר בִּשְׁלֵמוּת, בִּבְחִינַת: פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה; וַאֲזַי מַעֲלִין הַנִּגּוּנִים הַנַּ"ל שֶׁיְּנִיקָתָם מִקִּלְקוּל הָרְאוּת כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הָרְאוּת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רכ״ז · אות א׳שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁסִּפֵּר בְּשֵׁם צַדִּיק אֶחָד, שֶׁדָּרַשׁ בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, שֶׁמַּה שֶּׁאוֹמְרִים כְּשֶׁעוֹבְרִין עַל הַקּוֹצְרִים: ה' יַעְזֹר (ב"פ) –
כִּי יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁהֵם מְגֻלְגָּלִים בָּעֲשָׂבִים הַגְּדֵלִים עַל הַגַּגּוֹת, וְאֵין לָהֶם עֲלִיָּה, כִּי אֵין קוֹצְרִין אוֹתָן הָעֲשָׂבִים, וְזֶה בְּחִינַת (תהילים קכ״ט:ו׳): יִהְיוּ כְּחָצִיר גַּגּוֹת וְכוּ', שֶׁלֹּא מִלֵּא כַפּוֹ קוֹצֵר וְכוּ', וְלֹא אָמְרוּ הָעוֹבְרִים בִּרְכַּת ה' וְכוּ'. כִּי אֵין קוֹצְרִין אוֹתָן וְאֵין אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם בִּרְכַּת ה' בְּשָׁעָה שֶׁעוֹבְרִין עֲלֵיהֶם, וְעַל כֵּן אֵין לָהֶם עֲלִיָּה,
אֲבָל אוֹתָהּ הַתְּבוּאָה שֶׁקּוֹצְרִין, אוֹמְרִים הָעוֹבְרִים בִּרְכַּת ה' כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לָהּ עֲלִיָּה:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רכ״ח · אות א׳דַּע שֶׁכְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִסְתַּכֵּל בַּנְּשָׁמָה שֶׁתּוּכַל לְהַחֲזִיר בְּנֵי אָדָם בִּתְשׁוּבָה וְלַעֲשׂוֹת גֵּרִים, אֲזַי הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל מְבַקֵּשׁ וְרוֹאֶה שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת עָלָיו,
כִּי אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְלֹא בִּימֵי שְׁלֹמֹה (יבמות כד) מִשּׁוּם שֻׁלְחַן מְלָכִים, כִּי אָז אֵינָן מִתְגַּיְּרִין מֵאַהֲבָה, רַק מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִין גְּדֻלַּת יִשְׂרָאֵל, וְעִקַּר הַגֵּרִים הוּא כְּשֶׁמִּתְגַּיְּרִין בְּעֵת שֶׁיִּשְׂרָאֵל סְחוּפִים בְּעֹנִי וָדֹחַק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ד:ט״ו): מִי גָר אִתָּךְ – בַּעֲנִיּוּתֵךְ וְכוּ' (שם בגמרא).
וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת עַל מִי שֶׁמַּחֲזִיר בְּנֵי אָדָם לְמוּטָב וּמְגַיֵּר גֵּרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם שַׁלְוָה, כִּי אָז מִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֵלָיו הוּא בֶּאֱמֶת, וַאֲזַי יָכוֹל לְגַיֵּר גֵּרִים בֶּאֱמֶת, לֹא מִשּׁוּם שָׁלוֹם וָנַחַת כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ: וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו, וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ' פד): מְגוּרֵי אָבִיו – שֶׁהָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים כְּמוֹ אֲבוֹתָיו, כְּמוֹ מִגִּיּוּרֵי אָבִיו,
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב – בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, מִיָּד קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף; הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה מְגַיֵּר גֵּרִים, בְּחִינַת מְגוּרֵי אָבִיו, עַל־יְדֵי־זֶה לֹא הָיָה יָכוֹל לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַגֵּרִים בֶּאֱמֶת, וְאִם יִהְיֶה לוֹ שַׁלְוָה לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת גֵּרִים, כִּי אֵין מְקַבְּלִין גֵּרִים לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רכ״ט · אות א׳דַּע, שֶׁיֵּשׁ עֵצִים, שֶׁכְּשֶׁעוֹשִין מֵהֶם מִטָּה, הֵם מְסֻגָּלִים לְהוֹלָדַת בָּנִים וּלְגַדְּלָם, וְכֵן לְהֵפֶךְ יֵשׁ שֶׁאֵינָם מְסֻגָּלִים וְכוּ'.
וְזֶה מְרֻמָּז בַּפָּסוּק: שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ (בראשית מ״ג:ז׳). וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ' צ"א): אֲפִלּוּ עֲצֵי עֲרִיסוֹתֵינוּ גִּלָּה לָנוּ. כִּי עַל־יְדֵי עֲצֵי הַמִּטָּה עַל־יְדֵי־זֶה סְגֻלַּת הַהוֹלָדָה כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ר״ל · אות א׳דַּע, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם לִרְאוֹת, יָכוֹל לִרְאוֹת וּלְהַכִּיר בַּפָּנִים שֶׁל הַתַּלְמִיד מִי הוּא רַבּוֹ, וּבִלְבַד שֶׁרָאָה רַבּוֹ פַּעַם אַחַת, כִּי (קהלת ח׳:א׳): חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, נִמְצָא כְּשֶׁהַתַּלְמִיד מְקַבֵּל חָכְמַת רַבּוֹ הוּא מְקַבֵּל פָּנָיו,
וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי רַבּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁמְּקַבֵּל חָכְמָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ל׳:כ׳): וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ; כִּי הַחָכְמָה הוּא בַּפָּנִים כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד יָכוֹל לֵידַע מִי הוּא רַבּוֹ כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רל״א · אות א׳בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמְרִים "וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְךָ מִשְׁתַּחֲוִים", רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל דָּבָר, כִּי כָּל הָרְפוּאוֹת עַל־יְדֵי כֹּחוֹת הַגַּלְגַּלִּים שֶׁהֵם צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְכָל אֶחָד נוֹתֵן כֹּחַ בְּאֵיזֶה סַם וְעֵשֶׂב הַשַּׁיָּךְ לוֹ, וּמֵהֶם מְקַבְּלִים הַסַּמִּים וַעֲשָׂבִים כֹּחַ לְרַפְּאוֹת, וּכְשֶׁצְּרִיכִים רְפוּאָה מִתְחַבְּרִים כַּמָּה כֹּחוֹת מֵהַגַּלְגַּלִּים, שֶׁזֶּה נוֹתֵן כֹּחַ בְּעֵשֶׂב זֶה וְזֶה בְּעֵשֶׂב אַחֵר וְכַיּוֹצֵא, וּמִתְחַבְּרִים כֻּלָּם וְעוֹשִׂין מֵהֶם הַרְכָּבָה לִרְפוּאָה,
עַל כֵּן טוֹב לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֵת שֶׁאוֹמְרִים: וּצְבָא הַשָּׁמַיִם וְכוּ', שֶׁאָז בָּאִים כֻּלָּם לְהִשְׁתַּחֲווֹת וְלִתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּצַוֶּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לָהֶם שֶׁיַּמְשִׁיכוּ אֵלּוּ הַכֹּחוֹת הַצְּרִיכִים לִרְפוּאָתוֹ בְּתוֹךְ חֲתִיכַת לֶחֶם אוֹ בְּדָבָר אַחֵר, וְיִתְרַפֵּא מִמֵּילָא, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: (עַיֵּן עִנְיָן זֶה בַּאֲרִיכוּת בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסִימָן א):
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה רל״ב · אות א׳בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֵר: הַלְלוּ אֶת ה' מִן הַשָּׁמַיִם וְכוּ', הַלְלוּהוּ כָל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו וְכוּ'; אֲזַי הָאָדָם קוֹרֵא לְכֻלָּם וּמְצַוֶּה לְכֻלָּם שֶׁיְּהַלְּלוּ אֶת ה'. וּמִזֶּה רָאוּי לָאָדָם לְהִתְעוֹרֵר לִתְפִלָּה בְּכַוָּנַת הַלֵּב, מֵאַחַר שֶׁבִּתְפִלָּתוֹ קוֹרֵא לְכָל הָעוֹלָמוֹת לְהַלְּלוֹ וּלְשַׁבְּחוֹ יִתְבָּרַךְ: