ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ד · אות י׳י וְזֶה פֵּרוּשׁ
תִּקְעוּ – לְשׁוֹן שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו כ״ב:כ״ג): וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן.
בַּחֹדֶשׁ שׁוֹפָר – בְּהִתְפָּאֲרוּת חָדָשׁ, הַיְנוּ הִתְעַלּוּת כְּבוֹדוֹ עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת הַגֵּרִים אוֹ בַּעֲלֵי־תְּשׁוּבָה.
בַּכֶּסֶא – זֶה בְּחִינַת יִרְאָה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכָּבוֹד; וְכֶסֶא לְשׁוֹן הִתְכַּסְיָא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב, נֶאֱמַר בּוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ", שֶׁזֶּה הַדָּבָר מְכֻסֶּה מֵעֵין כֹּל.
לְיוֹם – זֶה בְּחִינַת שְׁלוֹם בַּיִת, כִּי יוֹם הוּא בְּחִינַת אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א׳:ה׳): וַיִּקְרָא אֱלֹקִים לָאוֹר יוֹם, וְאוֹר הוּא שְׁלוֹם בַּיִת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת כג:): נֵר־שַׁבָּת קוֹדֵם לְקִדּוּשׁ הַיּוֹם, כִּי שְׁלוֹם בַּיִת קוֹדֵם.
חַגֵּנוּ – זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, עֲבוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קיח.): לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת עַכּוּ"ם לְמוֹעֲדִים, לוֹמַר: כָּל הַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעָדוֹת, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדַת אֱלִילִים. נִמְצָא, שְׁמִירַת הַמּוֹעֵד זֶה בְּחִינַת עֲבוֹדָה תַּמָּה, וְאֵין עֲבוֹדָה אֶלָּא תְּפִלָּה, וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּה יָבוֹא לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי כַּנַּ"ל.
נִמְצָא, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם הַכְּלָלִי, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ, הַיְנוּ לַיִּרְאָה, וְעַל־יְדֵי הַיִּרְאָה הוּא זוֹכֶה לִשְׁלוֹם־בַּיִת, וְעַל־יְדֵי שְׁלוֹם־בַּיִת הוּא זוֹכֶה לִתְפִלָּה, וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּה הוּא זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ד · אות י״איא זֹאת הַתּוֹרָה שַׁיָּךְ עַל פְּסוּקִים אֵלּוּ (תהילים קמ״ה:ט׳): טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו וְכוּ'.
טוֹב ה' לַכֹּל – זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁמַּאֲמִין בַּה', שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טוֹב לַכֹּל – הֵן לִרְפוּאָה, הֵן לְפַרְנָסָה, הֵן לְכָל הַדְּבָרִים. כְּשֶׁמַּאֲמִין כָּךְ, בְּוַדַּאי יִהְיֶה עִקַּר הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בָּתַר קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא, וְלֹא יִרְדֹּף אַחַר תַּחְבּוּלוֹת רַבּוֹת; כִּי מִי שֶׁאֵין מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר תַּחְבּוּלוֹת רַבּוֹת. לְמָשָׁל, כְּשֶׁצָּרִיךְ לִרְפוּאָה, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר עֲשָׂבִים רַבִּים, וְלִפְעָמִים אֵלּוּ עֲשָׂבִים הַצְּרִיכִים לוֹ אֵינָם בַּנִּמְצָא בִּמְדִינָתוֹ, וְהָעֲשָׂבִים הַנִּמְצָאִים אֵינָם טוֹבִים לְמַכָּתוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טוֹב לְכָל הַמַּכּוֹת לְרַפְּאוֹתָם, וְהוּא בַּנִּמְצָא תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ד׳:ז׳): מִי כַּה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו.
וְעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה זוֹכֶה לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי. וְזֶה: וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו; הַיְנוּ שֶׁרַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתְמַשֵּׁךְ עַל כָּל הַבְּרוּאִים, וְכָל הַבְּרוּאִים יְרַחֲמוּ אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ, וְיִהְיֶה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו י״א:ו׳): וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי וְכוּ', לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ, כִּי יִהְיֶה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. וְזֶה: וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחֲמֶךָ.
וְאַחַר־כָּךְ מְפָרֵשׁ הַפָּסוּק אֵיךְ יִזְכֶּה לִתְפִלָּה – עַל־יְדֵי שְׁלוֹם־בַּיִת יְהֵא שָׁלוֹם בַּעֲצָמָיו, בֵּין גּוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה: יוֹדוּךָ כָּל מַעֲשֶׂיךָ. מַעֲשֶׂיךָ זֶה בְּחִינַת עֲשִׂיָּה, בְּחִינַת גּוּף;
וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה – חֲסִידֶיךָ זֶה בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״א:י״ז): גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חֶסֶד.
וְאַחַר־כָּךְ מְפָרֵשׁ הַפָּסוּק, אֵיךְ יִזְכֶּה לִשְׁלוֹם־ בַּיִת – עַל־יְדֵי שֶׁיַּעֲלֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְשֹׁרֶשׁ הַיִּרְאָה, הַנִּקְרָאִים גְּבוּרוֹת. וְזֶהוּ: כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ – שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ וְיִתְעַלֶּה לְשָׁרְשׁוֹ; וְזֶהוּ: וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ. וּגְבוּרָה זֶה בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נט.): וֶאֱלֹקִים עָשָׂה שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו – אֵלּוּ רְעָמִים, וּכְתִיב (איוב כ״ו:י״ד): וְרַעַם גְּבוּרוֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָן: (מִסִּימָן יב עַד כָּאן – לְשׁוֹנוֹ זַ"ל)
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״ד · אות י״ביב וְזֶה בְּחִינַת מִצְוַת נֵר־חֲנֻכָּה, שֶׁמִּצְוָתָהּ לְהַדְלִיק סָמוּךְ לְפֶתַח הַבַּיִת. כִּי הַדְלָקַת הַנֵּר הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הַכָּבוֹד, בְּחִינַת: וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן מִצְוָתָהּ לְהַדְלִיק סָמוּךְ לְפֶתַח הַבַּיִת – דָּא פִּתְחָא עִלָּאָה, בְּחִינַת יִרְאָה, הַיְנוּ לְהַחֲזִיר הַכָּבוֹד לְשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לַיִּרְאָה כַּנַּ"ל.
וְאֵימָתַי עוֹלֶה הַכָּבוֹד, כְּשֶׁמַּחֲזִירִין בְּנֵי־אָדָם בִּתְשׁוּבָה וְעוֹשִׂין בַּעֲלֵי־תְּשׁוּבָה וְגֵרִים, שֶׁזֶּה עִקַּר כְּבוֹדוֹ כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ שֶׁזְּמַן הַדְלָקַת נֵר־חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא הֶאָרַת הַכָּבוֹד, הוּא מִשְּׁעַת יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים, עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק (שבת כא: ובשו"ע סי' תרעב). יְצִיאַת הַכּוֹכָבִים זֶה בְּחִינַת (דניאל י״ב:ג׳): מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים; דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם מַצְדִּיקֵי הָרַבִּים וְעוֹשִׂין בַּעֲלֵי־תְּשׁוּבָה וְגֵרִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר הַכָּבוֹד וְחוֹזֵר לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁהוּא הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְשָׁלוֹם, וְנִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ: עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק (הַשּׁוּק הוּא מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים). רֶגֶל זֶה בְּחִינַת: נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ בַּעֲלֵי לְשׁוֹן הָרָע וּמַחֲלֹקֶת, הַהוֹלְכִים וּמְרַגְּלִים וּמְדַבְּרִים רְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרָע וְעוֹשִׂין מְרִיבָה וּמַחֲלֹקֶת בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, בְּחִינַת (תהילים ט״ו:ג׳): לֹא רָגַל עַל לְשׁוֹנוֹ.
וְזֶהוּ שֶׁצְּרִיכִין לְהָאִיר וּלְהַדְלִיק נֵר־חֲנֻכָּה סָמוּךְ לַפֶּתַח, דְּהַיְנוּ לְהָאִיר הַכָּבוֹד וּלְהַחֲזִירוֹ לְשֹׁרֶשׁ הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְשָׁלוֹם וִיבַטֵּל וִיכַלֶּה הַ"נִּרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף". וְזֶהוּ: עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק – שֶׁיִּתְבַּטֵּל בַּעֲלֵי לְשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, אֲשֶׁר רָגַל עַל לְשׁוֹנָם, וְיִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם בָּעוֹלָם:
וְעַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם זוֹכִין לִתְפִלָּה, וְעַל־יְדֵי־ זֶה זוֹכִין לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וַאֲזַי כְּשֶׁזּוֹכִין לַשָּׁלוֹם הַכְּלָלִי, אֲזַי יִתְבַּטֵּל כָּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן מִן הָעוֹלָם, כִּי כָּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁבָּעוֹלָם הוּא מֵהֶעְדֵּר הַשָּׁלוֹם, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹן הַמּוֹכֵר וְהַקּוֹנֶה שָׁוֶה, כִּי זֶה רוֹצֶה לִמְכֹּר וְזֶה רוֹצֶה לִקְנוֹת, וְאִם הָיָה רְצוֹנָם שָׁוֶה, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה שׁוּם מַשָּׂא וּמַתָּן.
נִמְצָא, שֶׁכָּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן וְהַסְּחוֹרוֹת הוּא רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַחֲלֹקוֹת, שֶׁאֵין שָׁלוֹם בֵּין הָרְצוֹנוֹת. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית י״ג:ז׳): וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט, וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. כְּנַעֲנִי, בְּחִינַת סוֹחֵר, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק (הושע י״ב:ח׳): כְּנַעַן בְּיָדוֹ וְכוּ', הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת רִיב וּמַחֲלֹקֶת, בְּחִינַת: וַיְהִי רִיב וְכוּ', עַל־יְדֵי־זֶה: וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ – עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ סוֹחֲרִים וּמַשָּׂא וּמַתָּן בָּעוֹלָם;
אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁיִּהְיֶה הַשָּׁלוֹם הַמֻּפְלָא בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי; אֲזַי יִתְבַּטֵּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה י״ד:כ״א): וְלֹא יִהְיֶה כְּנַעֲנִי עוֹד כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת: עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק, הַיְנוּ שֶׁמִּצְוָה לְהַדְלִיק נֵר־חֲנֻכָּה עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק, הַיְנוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַחֲזָרַת הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל, עַד שֶׁיִּתְבַּטֵּל כָּל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק – שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר שׁוּם רֶגֶל בַּשּׁוּק, כִּי יִתְבַּטֵּל כָּל הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל: