Opening the day with Rabbeinu's teaching
Thursday, 10 Nisan 5784 · April 18, 2024
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ״ג · אות א׳ – אות א׳
about 6 min · about 550 words · 53% of the book by the end of today
מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אַף (משלי כא). דַּע, כִּי בְּהָאָלֶף־בֵּית יֵשׁ שִׁשָּׁה פֵּאִין. דְּהַיְנוּ: אָלֶף אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹת בְּלֹא פ'. גַּם כָּף ך"ף, פ', ף, וְקוּף, גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לִקְרֹא אוֹתָן בְּלֹא פ', נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ בְּהָא"ב שִׁשָּׁה פֵּאִין. וְשִׁשָּׁה פְּעָמִים פ', גִּימַטְרִיָּא ת"פ, כְּמִנְיַן לִילִית. וְהִנֵּה חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁאֵרַע לָאָדָם מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר, הוּא עַל־יְדֵי הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל, כַּיָּדוּעַ. וְהִנֵּה הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל יוֹנֶקֶת מִן הָאָלֶף־בֵּית כְּמִנְיַן שְׁמָהּ, הַיְנוּ מִן הַפֵּאִין הַנַּ"ל, וְנַעֲשֶׂה מִן פֵּא אַף. לְפִיכָךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יז): אִישׁ וְאִשָּׁה, זָכוּ – שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם, לֹא זָכוּ – הַיְנוּ שֶׁהוּא בִּלְתִּי טָהוֹר, אֵשׁ אוֹכַלְתּוֹ. כִּי דַּע וּרְאֵה, כִּי הָאוֹתִיּוֹת עַצְמָן שֶׁל הַפֵּאִין (הַיְנוּ א, כ, ך, פ, ף, ק, הַנַּ"ל), הֵם גִּימַטְרִיָּא "אֵשׁ", וְנוֹקְמִין בּוֹ. וּכְשֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה בַּסֵּתֶר, פּוֹדֶה הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מִן הַקְּלִפָּה, וְנַעֲשֶׂה מִן הָאַף פֵּא. וְזֶהוּ: מַתָּן בַּסֵּתֶר יִכְפֶּה אָף – מִלְּשׁוֹן כּוֹפֶה עָלָיו כְּלִי (שֶׁהוּא לְשׁוֹן הֲפִיכָה). וְזֶה: יִכְפֶּה אָף, שֶׁכּוֹפֶה וְהוֹפֵךְ הָ"אַף", וְנַעֲשֶׂה פֵּא, [וְהוּא פִּלְאִי]:
אִיתָא בַּגְּמָרָא: בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים, אָמַר לוֹ: וַתְּרָן הָיִיתִי בְּמָמוֹנִי (מגילה כח)., לְבָאֵר זֶה צָרִיךְ לֵידַע מַה דְּאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ' נשא דף קכג), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: תָּא חֲזִי לְשִׁית יְמֵי בְּרֵאשִׁית, לְכָל חַד אִית לֵהּ פַּרְצוּפֵהּ דְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּאַנְהִיג לֵהּ, וְלָא תִּשְׁכַּח יוֹם דְּלֵית בֵּהּ טוֹב וְכוּ'. וְכָל יוֹמָא אִית לֵהּ גָּדֵר מִלְּבַר, דְּלָא יֵעוֹל כָּל בַּר נָשׁ לְהַהוּא טוֹב, כְּגוֹן חֹשֶׁךְ דְּכַסְיָא לִנְהוֹרָא וְכוּ'. וּבְגִין דָּא, מָאן דְּאִיהוּ חַיָּבָא וְיֵעוֹל לְמִנְדַּע רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, כַּמָּה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ, דְּלָא יֵעוֹל לַאֲתָר דְּלָאו דִּילֵהּ. אֲבָל מָאן דְּאִיהוּ טוֹב, כָּל אִילֵין נְטִירִין אִנּוּן לְמֵימְרֵהּ, וְקָטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סַנֵּגוֹר, וְיֵעֲלוּן לֵהּ לַטּוֹב הַגָּנוּז, וְיֵמְרוּן: מָרָנָא, הָא בַּר נָשׁ טוֹב וְצַדִּיק וִירֵא שָׁמַיִם בָּעֵי לְעַיְלָא קֳדָמָךְ וְכוּ'. הַהוּא טוֹב גָּנוּז יֵימָא לוֹן: פָּתְחוּ לֵיה בְּהַאי תַּרְעָא דְּאִתְקְרִי אַהֲבָה, אוֹ בְּהַאי תַּרְעָא דְּאִיהוּ תְּשׁוּבָה, כָּל צַדִּיק יֵעוֹל כְּפוּם דַּרְגָּא דִּילֵהּ. וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה (ע"ז יט:), וּכְשֶׁאָדָם רוֹצֶה לַהֲגוֹת וְלַחֲשֹׁב בַּתּוֹרָה, הַיְנוּ בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא, אִנּוּן נְטִירִין וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ, וְאֵלּוּ הֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבָּאִין לָאָדָם. וּכְשֶׁאָדָם רוֹצֶה וְחוֹשֵׁק עַד מְאֹד, וּפוֹתְחִין לוֹ, כַּנַּ"ל בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, אֲזַי כָּל יוֹם וָיוֹם אֶצְלוֹ גָּדוֹל עַד מְאֹד, כִּי רוֹאֶה וּמַשִּׂיג הַטּוֹב הַגָּנוּז, הַיְנוּ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא, הַשַּׁיָּךְ לְאוֹתוֹ הַיּוֹם: וְזֶה שֶׁשָּׁאַל הַתַּנָּא: בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים – הַיְנוּ בְּאֵיזָה מִדָּה מִן הַמִּדּוֹת נִכְנַסְתָּ לְהַטּוֹב הַגָּנוּז, וְהֶאֱרַכְתָּ הַיָּמִים שֶׁלְּךָ לִהְיוֹת גְּדוֹלִים כַּנַּ"ל. וְהֵשִׁיב לוֹ: וַתְּרָן הָיִיתִי בְּמָמוֹנִי – שֶׁזּוֹ הִיא מִדַּת אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְהִיא תַּרְעָא דְּאִיתְקְרִי אַהֲבָה, וְהוּא סִטְרָא דִּימִינָא. וְאִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר (תיקון ע' דף קיח) מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא. הַיְנוּ שֶׁכָּל הַמְקַטְרְגִים וְכָל הַנְּחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, הַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁמְּבַלְבְּלִין מַחֲשַׁבְתֵּהּ, נַעֲשִׂין חִוָּרָא כְּכַסְפָּא. וּלְכָךְ נֶאֱמַר בְּאַבְרָהָם (בראשית כ״ד:א׳): וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, הַיְנוּ שֶׁהָיוּ כָּל הַיָּמִים שֶׁלּוֹ שְׁלֵמִים וּגְדוֹלִים. כִּי מִסִּטְרָא דִּימִינָא מֹחָא חִוָּרָא כְּכַסְפָּא, וּמִן הַקָּטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סַנֵּגוֹר, וְהָיָה יָכוֹל לָבוֹא בְּכָל יוֹם אֶל הַטּוֹב הַגָּנוּז הַשַּׁיָּךְ לוֹ:
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פּוֹסְעִים בּוֹ פְּסִיעָה קְטַנָּה – כִּי מִתְּחִלָּה הַמַּלְכוּת הִיא אֵצֶל זְעֵיר אַנְפִּין, בִּבְחִינַת אוֹשִׁיט פְּסִיעָה לְבַר, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בלק דף רג: וכמבואר בכתבי האריז"ל). סוֹעֲדִים בּוֹ – פֵּרוּשׁ כְּשֶׁאָנוּ רוֹצִים לְתַקְּנָהּ וּלְגַדְּלָהּ, בִּבְחִינַת סַעַד וְעֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁיְּהֵא פָּנִים בְּפָנִים. וּלְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים – פֵּרוּשׁ שֶׁצָּרִיךְ לְהָאִיר אֶת נֶצַח הוֹד יְסוֹד דִּזְעֵיר אַנְפִּין, כִּי מִשָּׁם עִקַּר בִּנְיָנָהּ. צִדְקָתָם תַּצְהִיר – פֵּרוּשׁ עַל יְדֵי מָה מִתְבָּרְכִין נֶצַח הוֹד יְסוֹד דִּזְעֵיר אַנְפִּין, עַל יְדֵי הַמֹּחִין שֶׁהוּא מְקַבֵּל, כַּמּוּבָא. וְהַמֹּחִין הֵם אַרְבַּע: חָכְמָה בִּינָה חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְהֵם מְלֻבָּשִׁים בְּנֶצַח־הוֹד־יְסוֹד דְּבִינָה. וְזֶה בְּחִינוֹת: כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, שֶׁהֵם סוֹד שִׁין שֶׁל שְׁלֹשָׁה רָאשִׁין וְשִׁין שֶׁל אַרְבָּעָה רָאשִׁין: (עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ זַ"ל)
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות קמ״ו
about 1 min · about 140 words · 55% of the book by the end of today
שיך להתורה ״קשיא ראשי תבות ׳שמע י"י קולי אקרא׳ (כ) (בלקוטי תנינא סימן מ"ו), קדם תבת ״ועל כל פנים השם יתברך שומע קולו, שזה ישועתו״, שנראה לי שחסר שם: והעקר כי הצעקה בלבו בעצמה הוא בחינת אמונה, כי אף על פי שבאים עליו כפירות גדולות וקשיות, עם כל זאת מאחר שצועק - על כל פנים בלבו בודאי עדין יש בו ניצוץ ונקדה מהאמונה הקדושה, כי אם חס ושלום לא היה בו עוד שום נקדה מהאמונה כלל, לא היה צועק כלל. נמצא שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה. והבן זה. וגם על ידי הצעקה זוכין לאמונה, הינו: שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה, כנזכר לעיל, רק שהאמונה הוא בקטנות גדול, ועל ידי הצעקה בעצמה יכול לזכות לאמונה, הינו: להעלות ולגדל את האמונה עד שיסתלקו הקשיות ממנו. ואפלו אם אינו זוכה לזה עדין, אף על פי כן הצעקה בעצמה טוב מאד, וכנזכר לעיל:
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ח
about 1 min · about 40 words · 55% of the book by the end of today
וביום מחר שח בשבילו, וקבלו על שבת הראשון פרשת נח ובליל שבת כפף רבנו זכרונו לברכה, את ראשו שיברך אותו, וקפץ ארבע אמות ממנו לאחוריו ברעדה גדולה. ודבר בהתלהבות גדול ולא היה אפשר להבין מה שאמר.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רמ״ז – אות רנ״א
about 3 min · about 270 words · 43% of the book by the end of today
(ז) פַּעַם אַחַת יָשַׁב יַחַד עִם הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַמַּגִּיד מִטֶּירָאוִיצֶע, כִּמְדֻמֶּה שֶׁהָיָה בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת, וְתָפַס בִּזְקָנוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד הַנַּ"ל בְּדֶרֶךְ חִבָּה וְאָמַר לוֹ חִדּוּשׁ כָּמוֹנִי עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם (אָמַר הַמַּעְתִּיק אַל תִּתְפַּלֵּא כִּי הֲלֹא הָיוּ הָאָבוֹת וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכוּ' וְכוּ' כִּי מִי יוּכַל לְהָבִין כַּוָּנָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בָּזֶה. וּבִפְשִׁיטוּת יֵשׁ לוֹמַר דִּרְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁחִדּוּשׁ נוֹרָא וְנִשְׂגָּב כָּזֶה, וּבְאֹפֶן כָּזֶה, וּבְהִתְגַּלּוּת כָּזֶה בְּהַעֲלָמָה כָּזֹאת וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן לֹא הָיָה בָּעוֹלָם):
(ח) פַּעַם אַחַת אָמַר: הָעוֹלָם הָיוּ צְרִיכִין לְהַעְתִּיר הַרְבֵּה עֲבוּרִי, כִּי הָעוֹלָם הֵם צְרִיכִים אוֹתִי מְאֹד מְאֹד, כִּי הָעוֹלָם אֵין יְכוֹלִין לִהְיוֹת בִּלְעָדַי כְּלָל:
(ט) אָמַר בִּקְרִימִינְטְשַׁאק עוֹד יֹאמְרוּ בַּיָּמִים הַבָּאִים "מֶען וֶועט אַמָאהל זָאגְן אַיי אִיז דָאס גִוֶוען אַ ר' נַחְמָן" [אַיי, הָיָה כָּזֶה ר' נַחְמָן] כִּי יִתְגַּעְגְּעוּ מְאֹד אַחֲרַי. גַּם אָמַר שֶׁבַּיָּמִים הַבָּאִים יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל עַל שֶׁחָלְקוּ עָלָיו, וְיֹאמְרוּ בְּדֶרֶךְ תְּמִיָּהּ עַל זֶה הָיוּ חוֹלְקִים בִּתְמִיהָה. גַּם אָמַר שֶׁכְּשֶׁיַּחְלוֹקוּ עַל אֶחָד יֹאמְרוּ הֲלֹא גַּם עָלָיו הָיוּ חוֹלְקִים, כְּלוֹמַר עַל־כֵּן אֵין רְאָיָה מִן מַחֲלֹקֶת:
(י) אָמַר אוֹתִי צְרִיכִים כָּל הָעוֹלָם, לֹא מִבָּעֲיָא אַתֶּם כִּי אַתֶּם יוֹדְעִים בְּעַצְמְכֶם אֵיךְ אַתֶּם צְרִיכִים אוֹתִי, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל הַצַּדִּיקִים צְרִיכִים אוֹתִי, כִּי גַּם הֵם צְרִיכִים לְהַחֲזִיר אוֹתָם לְמוּטָב. וְגַם אֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם צְרִיכִין אוֹתִי. אַךְ דַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ (בְּרָכוֹת נח:):
(יא) כְּשֶׁנָּסַע לְנָאוְורִיטְשׁ בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל הָעֲגָלָה אָמַר יֵשׁ לְאֵל יָדִי לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְמוּטָב, וְלֹא בִּלְבַד אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים אֶלָּא אֲפִלּוּ צַדִּיקִים וַאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים אֲנִי יָכוֹל לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב. כִּי גַּם הַצַּדִּיקִים צְרִיכִים לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב. וְלֹא מִבָּעֲיָא יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים אֶלָּא כָּל הָאֻמּוֹת הָעוֹלָם כֻּלָּם אֲנִי יָכוֹל לְהַחֲזִירָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיִיתִי יָכוֹל לְהוֹלִיכָם סָמוּךְ לְדַת יִשְׂרָאֵל. אַךְ דַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות ע״ב – אות פ״ז
about 1 min · about 120 words · 57% of the book by the end of today
עב. כְּשֶׁאֵיזֶה בּוּשָׁה בָּאָה עַל הָאָדָם הוּא סִימָן לְדַלּוּת.
Read the complete passage on Sefaria ↗עג. מִי שֶׁהוּא שֹוֹנֵא מָמוֹן, מְלַמְּדִין אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה הַדֶּרֶךְ, שֶׁיֵּלֵךְ בָּהּ.
Read the complete passage on Sefaria ↗עד. לִפְעָמִים מִיתַת כָּרֵת נִתְחַלֵּף עַל עֲנִיּוּת.
Read the complete passage on Sefaria ↗עה. עָנִי הוּא מְבֻלְבָּל כְּשִׁכּוֹר.
Read the complete passage on Sefaria ↗עו. עַל־יְדֵי אוֹנָאָה נַעֲשֲֶׂה עָנִי.
Read the complete passage on Sefaria ↗עז. מִי שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשָׂיו בִּמְהִירוּת בְּלִי יִשּׁוּב־הַדַּעַת, נַעֲשֲֶׂה בַּעַל־חוֹב.
Read the complete passage on Sefaria ↗עח. מִי שֶׁמְּקַפֵּחַ פַּרְנָסָה לְאֶחָד, כְּאִלּוּ הֲרָגוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗עט. לְעוֹלָם יַחֲזִיק אָדָם בְּנַחֲלַת אֲבוֹתָיו, וְאַל יִמְכּר וְאַל יַחֲלִיף אוֹתָם.
Read the complete passage on Sefaria ↗פ. מִי שֶׁהוּא תָּאֵב לְמָמוֹן, הוּא נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗פא. עַל־יְדֵי כְּפִירָה בָּא דַּלּוּת.
Read the complete passage on Sefaria ↗פב. מִי שֶׁהוּא עָנִי, יִשְׁתַּדֵּל לְסַפֵּק מָזוֹן לְדוֹרְשֵׁי הַשֵּׁם.
Read the complete passage on Sefaria ↗פג. אֱמוּנָה הוּא טוֹב לְפַרְנָסָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗פד. כְּאֵב עֵינַיִם הוּא סִימָן לַעֲנִיּוּת.
Read the complete passage on Sefaria ↗פה. עַל־יְדֵי הַכְנָעָה בַּהֲמוֹתָיו שֶׁל אָדָם נִתְרַבָּה.
Read the complete passage on Sefaria ↗פו. עַל־יְדֵי צְדָקָה זוֹכִין לְפַרְנָסָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗פז. מִי שֶׁנּוֹתֵן מָמוֹן לִמְכַשְּׁפִים, עַל־יְדֵי זֶה תּוֹלִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּבַיִת שֶׁל נָכְרִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות מ״ה – אות מ״ו
about 1 min · about 150 words · 57% of the book by the end of today
וְהָלַךְ אֶל הַגָּן [הַיְנוּ זֶה הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת] וְרָאָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹמָה סָבִיב, וְהַשַּׁעַר פָּתוּחַ, וְאֵין שָׁם שׁוֹמְרִים כִּי בְּוַדַּאי אֵין צְרִיכִים שׁוֹמְרִים לְזֶה הַגָּן וְהָיָה הוֹלֵךְ אֵצֶל הַגָּן וְהִסְתַּכֵּל וְרָאָה, שֶׁעוֹמֵד שָׁם אֵצֶל הַגָּן אָדָם הַיְנוּ שֶׁהָיָה מְצֻיָּר שָׁם אָדָם וְהִסְתַּכֵּל וְרָאָה שֶׁלְּמַעְלָה, מֵעַל הָאָדָם, יֵשׁ דַּף, [שֶׁקּוֹרִין לוח] וְכָתוּב שָׁם, שֶׁזֶּה הָאָדָם הָיָה מֶלֶךְ לִפְנֵי כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים וּבִימֵי הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הָיָה שָׁלוֹם כִּי עַד אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ הָיָה מִלְחָמוֹת וְכֵן אַחֲרָיו הָיָה מִלְחָמוֹת וּבִימֵי הַמֶּלֶךְ הַזֶּה הָיָה שָׁלוֹם
Read the complete passage on Sefaria ↗וְהִתְבּוֹנֵן מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, כַּנַּ"ל שֶׁהַכּל תָּלוּי בְּזֶה הָאָדָם שֶׁכְּשֶׁנִּכְנָסִין לַגָּן וְרוֹדְפִין אוֹתוֹ אֵין צְרִיכִין לִבְרחַ כְּלָל, רַק לַעֲמד עַצְמוֹ אֵצֶל הָאָדָם, וְעַל יְדֵי זֶה יִנָּצֵל וְיוֹתֵר מִזֶּה שֶׁאִם יִקְּחוּ אֶת הָאָדָם הַזֶּה וְיַעֲמִידוּ אוֹתוֹ לִפְנִים בְּתוֹךְ הַגָּן הַזֶּה אֲזַי יוּכַל כָּל אָדָם לִכָּנֵס בְּשָׁלוֹם אֶל הַגָּן הַזֶּה [כָּל זֶה הֵבִין זֶה הַבֶּן מֶלֶךְ הָאֱמֶת עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, כַּנַּ"ל]
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · מועדי ה' · סכות · אות ד׳ – קטע ט׳
about 2 min · about 170 words · 57% of the book by the end of today
תְּפִלָּה בְּכֹחַ וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמִצְוַת סֻכָּה הֵם בְּחִינָה אַחַת וּתְלוּיִים זֶה בָּזֶה: (שם)
כְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּמִצְוַת סֻכָּה, עַל־יְדֵי זֶה נוֹפְלִים מִשֶּׁפַע שֶׁל אָדָם לְשֶׁפַע שֶׁל בְּהֵמָה, וְעַל־יְדֵי זֶה בָּא מִיתַת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלֹא זְמַנָּם רַחֲמָנָא לִצְלָן: (לק"א סי' רס"ו)
עַל־יְדֵי שֶׁמְּקַיְּמִין מִצְוַת סֻכָּה כָּרָאוּי, עַל־יְדֵי זֶה יָכוֹל לַעֲסֹק בְּבִנְיָן וְלֹא מַזִּיק לוֹ. כִּי הָעוֹסְקִין בְּבִנְיָן מַזִּיק לָהֶם הַבִּנְיָן, וְעַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה נִצּוֹלִין מִזֶּה: (שם)
עַל־יְדֵי שֶׁנִּכְנָסִין בַּסֻּכָּה נַעֲשִׂים בְּעַצְמָם בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה, כִּי מִבְּחִינַת סֻכָּה יוֹצֵאת כָּל הַתּוֹרָה: (שם)
עַל־יְדֵי מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב וּמִינָיו, זוֹכֶה לְגַלּוֹת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לֵידַע שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּלְגַלּוֹת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, אֲפִלּוּ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים. וּלְהַכִּירוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו אֲפִלּוּ בְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת. וּלְקַשֵּׁר הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לְתוֹךְ הַלֵּב, שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, וְלֶאֱהֹב אֶת עַצְמוֹ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה, וְלָבוֹא לְאוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבַּדַּעַת שֶׁהוּא אוֹר הַגָּנוּז, וְיִתְגַּלּוּ הַצַּדִּיקִים וְהַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה. וְעַל־יְדֵי זֶה יִתְרַבֶּה שָׁלוֹם רָב בָּעוֹלָם: (לק"א סי' ל"ג אות ז')
עַל־יְדֵי הַבְּכִיָּה שֶׁבּוֹכִין בְּיָמִים נוֹרָאִים, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְאֶתְרוֹג נָאֶה. וּמִי שֶׁבּוֹכֶה בְּיוֹתֵר רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֶתְרוֹג נָאֶה בְּיוֹתֵר (עַיֵּן לְעֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה): (שיחות הר"ן סי' פ"ז)
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ה · קטע ז׳ – קטע ט׳
about 6 min · about 600 words · 59% of the book by the end of today
וְעַתָּה עַתָּה, אַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִמִּי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עוֹדֶנָּה תִּכְלֶינָה עֵינַי לִישׁוּעָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת מֵאִתְּךָ לְבַד, בְּכחַ וּזְכוּת תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים רַחֵם עָלַי בַּעַל הָרַחֲמִים, הוֹשִׁיעֵנִי נָּא בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, חוּס וְחָנֵּנִי וַחֲמל עָלַי בַּעַל הַחֶמְלָה וְהַחֲנִינָה, הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע קוֹל צַעֲקָתִי, קוֹל שַׁוְעָתִי, קוֹל פְּגִיעָתִי קוֹל תְּפִלָּתִי תתרכט וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלַי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, כְּלָלִיּוּת כָּל הָעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשְׁגָּחָתְךָ הַפְּרָטִיִּית אֲשֶׁר אַתָּה מַשְׁגִּיחַ בִּפְרָטִיּוּת בְּכָל עֵת וָרֶגַע בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְאַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי וְעִם כָּל הָעוֹלָם בְּכָל עֵת וָרֶגַע נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְאֵין מִסְפָּר, כָּאָמוּר "לְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ", וְהַכּל בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הָאֲמִתִּיִּים נַעֲשִׂים עַל יְדֵיהֶם תָּמִיד סַיְּעֵנִי וְאַמְּצֵנִי וְחַזְּקֵנִי בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד הַנִּמְשֶׁכֶת עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע מִמִּי לְסַפֵּר וְאֵיךְ לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁתִּטָּהֵר מַחֲשַׁבְתִּי עַל יְדֵי זֶה וְאֶזְכֶּה לָצֵאת מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי בִלְבּוּל הַדַּעַת, וּמִכָּל מִינֵי עִרְבּוּב הַדַּעַת, וּמִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים וְרַעְיוֹנִים פְּגוּמִים וּמַחֲשָׁבוֹת חוּץ, לְטַהֵר מַחֲשַׁבְתִּי מִכֻּלָּם, וְלִזְכּוֹת לְמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת זַכּוֹת וּנְכוֹנוֹת וּתְסַיְּעֵנִי וְתַעַזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת לַעֲלוֹת לְעוֹלָם הַמַּחֲשָׁבָה דִּקְדֻשָּׁה, לַחְשׁב מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה וּבִגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּבִגְדֻלַּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וּלְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין אֲמִתִּיִּים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי, וְלֹא יִהְיֶה כּחַ לְשׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה וְחִיצוֹנָה שֶׁבָּעוֹלָם לְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי כְּלָל, וְאֶזְכֶּה לִשְׁתּק אָז לְגַמְרֵי בָּעֵת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲלוֹת לְעוֹלָם הַמַּחֲשָׁבָה, לַחֲרשׁ וְלִשְׁתּק לְגַמְרֵי לִבְלִי לְדַבֵּר אָז אֲפִלּוּ דִבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הוּא גַם כֵּן מְבַלְבֵּל אֶת הַמַּחֲשָׁבָה וְתִגְעוֹר בְּכָל הַמַּסְטִינִים וְהַמְּקַטְרְגִים הַחֲפֵצִים לִמְנעַ אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מִלַּעֲלוֹת לְמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וְתִתֵּן בִּי כחַ לְגָרֵשׁ כָּל הַבִּלְבּוּלִים מִמֶּנִּי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָּמִיד, בְּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת זַכּוֹת וְצַחוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתַצִּילֵנִי וְתִפְדֵּנִי מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל מִינֵי יִסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם, וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל
Read the complete passage on Sefaria ↗רַחֵם עָלֵינוּ וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים וְהוֹצִיאֵנִי מְהֵרָה מִמּחִין דְּקַטְנוּת לְמחִין דְּגַדְלוּת וְזַכֵּנִי לַעֲסֹק הַרְבֵּה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְטַהֵר מַחֲשַׁבְתִּי בְּתַכְלִית הַטָּהֳרָה וְתִהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה תָמִיד רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי צְרָכַי מְרֻבִּים מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ, וְדַעְתִּי קְצָרָה מְאד לְבָאֵר וּלְפָרֵט חֵלֶק אֶלֶף וּרְבָבָה מֵהֶם וּבְכָל מַה שֶּׁאֲנִי מַתְחִיל לְדַבֵּר לֹא יַסְפִּיקוּ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם לְפָרֵט כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִכָּל בְּחִינָה וּבְחִינָה מִזֶּה, וְכַמָּה אֲנִי צָרִיךְ לִפּוֹל עַל פָּנַי וּלְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן עַל זֶה, עַל כֵּן יִהְיוּ נָא בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ הָיִיתִי פּוֹרֵט כָּל צְרָכַי לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי וְאַתָּה תִמָּלֵא רַחֲמִים עָלַי, וְתוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה בְּכָל הַיְשׁוּעוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וּתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע", כִּי אַתָּה יְהוָה הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, בָּרוּךְ הָעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה" יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי".
Read the complete passage on Sefaria ↗וּתְרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים בְּכָל עֵת שֶׁתָּקִים עָלֵינוּ מֶלֶךְ חָדָשׁ, שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ שֶׁל חֶסֶד, שֶׁיְּרַחֵם עַל עַמְּךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָקֵל מֵעֲלֵיהֶם על הַנְּתִינוּת, וִיבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵינָם טוֹבוֹת מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יְחַדֵּשׁ חַס וְשָׁלוֹם גְּזֵרוֹת חֲדָשׁוֹת עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ לְמַעַן רַחֲמֶיךָ, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד, כִּי אֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמד לָנוּ בְּעֵת צָרָה חֲמל עַל עֲנִיֵּי הַצּאן וְהַטֵּה לֵב הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְהוָה עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפּץ יַטֶּנּוּ", וּכְתִיב. "לֵב מֶלֶךְ וְשָׂרִים בְּיַד יְהוָה אֶל כָּל אֲשֶׁר יַחְפּץ יַטֶּנּוּ חֲמל עַל עַמֶּךָ רַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ, מָלֵא רַחֲמִים, "מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵים מַלְכִין הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם", וְהַטֵּה לֵב כָּל הַמְּלָכִים וְהַיּוֹעֲצִים וְהַשָּׂרִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות נו · פסקה 3
about 1 min · about 110 words · 59% of the book by the end of today
וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַיְלָה צְרַפְתָּנִי בַל תִּמְצָא, הַיְנוּ שֶׁאָמַר בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא עָמַדְתִּי בַּנִּסָּיוֹן כָּרָאוּי, כִּי לֹא זָכִיתִי עֲדַיִן לְהִנָּצֵל מִכִּסּוּפִים דְּהַאי עָלְמָא, אַךְ זַמּוֹתִי בַּל יַעֲבָר פִּי כִּי עַל כָּל פָּנִים אֲנִי שׁוֹמֵר עַצְמִי שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא הַכִּסּוּפִים אֵלּוּ עַל הַדִּבּוּר פִּי חַס וְשָׁלוֹם, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ נַעֲשִׂים עַל־יְדֵי־זֶה פְּעֻלּוֹת רָעוֹת בָּעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, רַק אֲנִי מַרְגִּיל עַצְמִי לְדַבֵּר תָּמִיד דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל כִּסּוּפִים טוֹבִים לִקְרוֹת אֵלֶיךָ תָּמִיד שֶׁתְּשִׁיבֵנִי אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת וּבְרָכָה לְכָל הָעוֹלָמוֹת.
וְזֶה לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ שֶׁאֲנִי נִשְׁמָר לְדַבֵּר רַק דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁהֵם דִּבְרֵי שְׂפָתֶיךָ כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיוּ נִגְרָמִים כָּל פְּעֻלּוֹת אָדָם לְטוֹבָה.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות נז · פסקה 2
about 1 min · about 80 words · 58% of the book by the end of today
כִּי מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת קְלִפַּת תּוֹלָע שֶׁהִיא קְלִפָּה קָשָׁה וַחֲזָקָה מְאֹד וּמִתְגַּבֶּרֶת בְּכָל יוֹם לְכַלּוֹת כָּל הָעוֹלָם לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, כַּמְבֹאָר בְּכַוָּנוֹת. וּמִבְּחִינַת קְלִפָּה זֹאת נִמְשָׁכִין כָּל מִינֵי שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים שֶׁאֲסוּרִים בַּאֲכִילָה בְּאִסּוּר חָמוּר מֵאַחַר שֶׁהֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: "וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן".
אֲבָל עַל־יְדֵי הַבַּקָּשָׁה וְהַחִפּוּשׂ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ גַּם מִשָּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה עוֹלֶה בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה וְנִמְשֶׁכֶת לוֹ סְלִיחָה וּמְחִילָה מִבְּחִינַת תְּלֵיסַר תִּקּוּנֵי דִּקְנָא שֶׁהֵם בְּחִינַת צֶמֶר כַּיָּדוּעַ. וְזֶה: "אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ".
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · מועדים · אות יב
about 1 min · about 60 words · 62% of the book by the end of today
אַף־עַל־פִּי שֶׁבֶּאֱמֶת צְרִיכִין לְזָרֵז וּלְמַהֵר מְאֹד מְאֹד לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ, וּבִפְרָט מִי שֶׁכְּבָר נִכְשַׁל וְנִלְכַּד בַּמֶּה שֶּׁנִּלְכַּד, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִי אֶפְשָׁר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה, וּצְרִיכִין לְהַמְתִּין וּלְהַמְתִּין עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא הַשֵּׁם מִשָּׁמַיִם, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם בְּתוֹךְ זְמַן הַהַמְתָּנָה וְהַשְּׁהִיָּה אָסוּר לְהַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִזֶּה, רַק לְיַחֵל וּלְקַוּוֹת וּלְצַפּוֹת וְלִמְנוֹת וְלִסְפֹּר הַיָּמִים וְלִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק בְּכָל עֵת, מָתַי יִזְכֶּה לְיוֹם יְשׁוּעַת נַפְשׁוֹ בִּשְׁלֵמוּת.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב רצה · פסקה 8 – פסקה 3
about 5 min · about 460 words · 57% of the book by the end of today
הֲלֹא כֹּה דִּבְרֵי הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה וּמַעְתִּיר בַּעַדְכֶם וּמְצַפֶּה לִרְאוֹתָם בְּשִׂמְחָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ה' וַיְחִי ת"ר.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה, וְנִכְסַפְתִּי לִכְתֹּב לְךָ בַּאֲרִיכוּת, אַךְ אֵין דַּעְתִּי צְלוּלָה. וְהַהֶכְרֵחַ לְהוֹדִיעֲךָ צַעֲרִי. כִּי בְּנִי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה חָזַר וְנֶחֱלַשׁ אֶתְמוֹל קֹדֶם אוֹר הַבֹּקֶר שֶׁל יוֹם ד', וְצָעַק בְּקוֹל מַר עַל כְּאֵבוֹ, וּמוּטָל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי מֵאֶתְמוֹל עַד עַתָּה אֲשֶׁר כָּזֹאת לֹא עָבַר עָלָיו. וּבְיוֹם אֶתְמוֹל הָיָה כְּאֵבוֹ כָּבֵד מְאֹד, וּבַלַּיְלָה הוּקַל עָלָיו מְעַט מְעַט לְאֵיזֶה שָׁעוֹת, וְכֵן הַיּוֹם, אֲבָל עֲדַיִן מֻנָּח עַל עֶרֶשׂ דְּוַי. וְהָרַחֲמָנוּת שֶׁעָלָיו אֵין לְשַׁעֵר, וַאֲנִי בִּלְתִּי אֶל ה' עֵינַי תְּלוּיוֹת וְכַפַּי פְּרוּשׂוֹת אֶל רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו הַמְרֻבִּים, מֵאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם יְחָנֵּנוּ בִּזְכוּת וְכֹחוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל הָאֵשֶׁל הַגָּדוֹל שֶׁאָנוּ נִשְׁעָנִים עָלָיו, וְיִשְׁלַח לוֹ מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וְאַף עַל פִּי כֵן צְרִיכִין לְחַזֵּק עַצְמוֹ לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֲנִי חָזָק בָּזֶה, אַךְ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ מְרֻבִּים מְאֹד, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן "אֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים" בִּפְשִׁיטוּת שֶׁיָּשׁוּב לְאֵיתָנוֹ בִּשְׁלֵמוּת מְהֵרָה. וְאַתָּה תַּזְהִיר אֶת כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ וְיַעְתִּירוּ הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲבוּרוֹ, הַרְבּוּ עָלָיו רַחֲמִים בִּפְרָט כִּי צַעֲרֵנוּ נוֹגֵעַ לְכֻלָּם, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם. וּמוֹסֵר כְּתָב זֶה נָחוּץ וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ. וְאַף עַל פִּי כֵן בְּנִי אַל תִּהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחַר הַצַּעַר חַס וְשָׁלוֹם הַרְבֵּה, רַק תְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְנִבְטַח בַּה' כִּי בְּוַדַּאי יִרְפָּאֵהוּ מְהֵרָה וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם. כִּי חַסְדֵי ה' אֵינָם תָּמִים וְרַחֲמָיו לֹא כָּלִים. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אוֹדִיעֲךָ יְשׁוּעָתוֹ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' שְׁמוֹת ת"ר.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
דַּע שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל עֲזָרָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּחֲסָדָיו, וְשָׁב בְּנִי דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה לִבְרִיאוּתוֹ בַּלַּיְלָה הַשַּׁיָּכָה לְיוֹם ו', עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ אֵיזֶה שָׁעָה אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה. וּמֵאֵלֶיךָ תָּבִין גֹּדֶל הַצַּעַר וְכִלְיוֹן עֵינַיִם עַד הַנֶּפֶשׁ שֶׁעָבַר עָלַי, מִיּוֹם ד' קֹדֶם אוֹר הַבֹּקֶר עַד לֵיל ו', שֶׁהֵם שְׁנֵי מֵעֵת לְעֵת פָּחוֹת מְעַט שֶׁשָּׁכַב עַל עֶרֶשׂ דְּוַי וְזָעַק בְּקוֹל מַר מְאֹד, רַק בְּתוֹךְ כָּךְ הִנִּיחַ קְצָת וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְצָעַק. וּבְיוֹם ה' שֶׁכָּתַבְתִּי לְךָ מִכְתָּבִי הוּקַל מֵעָלָיו בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, קְצָת וַעֲדַיִן הָיָה כּוֹאֵב לוֹ. וְאַחַר כָּךְ בְּעֵת מִנְחָה וּמַעֲרִיב חָזַר וְצָעַק בְּקוֹל מַר, כִּי חָזַר כְּאֵבוֹ יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה. וְכֵן הָיָה עַד אַחַר חֲצוֹת לַיְלָה הַנַּ"ל. וַאֲנִי וְכָל בְּנֵי בֵיתִי עוֹמְדִים מַרְעִיד וּמִשְׁתּוֹמֵם, וּמַה שֶּׁעָבַר עָלַי בָּזֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר. רַק לֹא רָצִיתִי לַעֲשׂוֹת שׁוּם פְּעֻלָּה כְּלָל, רַק סָמַכְתִּי עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. וְכַמָּה פְּעָמִים הִתְפַּלַּלְתִּי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאַף שֶּׁרָאִיתִי שֶׁעֲדַיִן לֹא פָּעַלְתִּי, כִּי חָזַר וְצָעַק עַל כְּאֵבוֹ רַחֲמָנָא לִצְלַן, אַף עַל פִּי כֵן נִתְחַזַּקְתִּי וְהִתְפַּלַּלְתִּי וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים. וַה' בְּרַחֲמָיו הִפְלִיא חַסְדּוֹ, וּפִתְאֹם חָזְרוּ בְּנֵי מֵעָיו לִפְנִים, בְּלִי שׁוּם עֲשִׂיַּת אָדָם וּבְלִי שׁוּם סִבָּה וְתַחְבּוּלָה עַל יְדֵי אָדָם, וְתֵכֶף נָפְלָה עָלָיו שֵׁנָה כַּמָּה שָׁעוֹת מַה שֶּׁלֹּא יָשֵׁן תְּחִלָּה כָּל הַזְּמַן הַנַּ"ל כִּי אִם מְעַט דִּמְעַט שֶׁהָיָה מִתְנַמְנֵם קְצָת עַד שֶׁאָמַר שֶׁחוֹשֵׁשׁ שֶׁלֹּא יֵצֵא מִדַּעְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 14
about 1 min · about 40 words · 57% of the book by the end of today
ר' יַנַאי הַקַּדְמוֹן. ר' יַנַאי רַבָּה. ר' יַנַאי בַּר בְּרֵיהּ דְרַב יַנַאי סָבָא. ר' יַנַאי זְעִירָא.
ר' יַנַאי בַּר שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי. ר' יַנַאי חֲמּוּי דְּר' אַמִי. ר' יַנַאי בַּר אַמִי הַכֹּהֵן. ר' יַנַאי בַּר יִשְׁמָעֵאל.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן ק׳ · סעיף י״ג – סעיף י״ז
about 4 min · about 410 words · 53% of the book by the end of today
בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים אֶת הַתֵּבוֹת, אֵין לַצִּבּוּר לוֹמַר שׁוּם פָּסוּק, רַק יִשְׁמְעוּ הֵיטֵב בְּכַוָּנָה אֶת הַתֵּבוֹת מִפִּי הַכֹּהֲנִים, כִּי כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁמְבָרְכִים אוֹתוֹ וְאֵינוֹ מַאֲזִין וּמְכַוֵּן לַבְּרָכָה. וְאִם אוֹמְרִים הַפְּסוּקִים, אֵינָם יְכוֹלִים לְכַוֵּן לַבְּרָכָה. אַךְ קְצָת, נוֹהֲגִים לוֹמַר פְּסוּקִים. וְיִזָהֲרוּ שֶׁלֹּא לְאָמְרָם אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר אוֹ הַכֹּהֲנִים מְנַגְּנִים, וְלֹא בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמְרִים אֶת הַתֵּבוֹת.
אַחַר כָּךְ מַתְחִיל שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר שִׂים שָׁלוֹם, וְאָז הַכֹּהֲנִים מַחְזִירִים אֶת פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ שֶׁבַּמִּזְרָח, וְאוֹמְרִים, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים וְכוּ', וְיַאֲרִיכוּ בִּתְפִלָּה זוֹ עַד שֶׁיְסַיֵּם שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בַּשָּׁלוֹם, כְּדֵי שֶיַּעֲנוּ הַצִּבּוּר אָמֵן גַּם עַל תְּפִלָּתָם. וְאִם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַאֲרִיךְ כָּל כָּךְ יֹאמְרוּ עוֹד, אַדִּיר בַּמָּרוֹם וְכוּ', וּבְרֹאשׁ הַשָׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁמְנַגְּנִים הַיּוֹם תְּאַמְּצֵנוּ וְכוּ', לֹא יַתְחִילוּ הַכֹּהֲנִים רִבּוֹן הָעוֹלָמִים וְכוּ', עַד קָרוֹב לַסּוֹף, כְּדֵי שֶׁיְסַיְמוּ בְּשָׁוֶה עִם שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר.
אֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לְהַתְחִיל בִּרְכַּת אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ וְכוּ', עַד שֶׁתִּכְלֶה לְגַמְרֵי תֵּבַת כֹּהֲנִים מִפִּי הַמַּקְרֶא. וְאֵין הַמַּקְרֶא רַשַּׁאי לְהַתְחִיל יְבָרֶכְךָ, עַד לְאַחַר שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי כָּל הַצִּבּוּר. וְכֵן בְּאָמֵן שֶׁעוֹנִים אַחַר וְיִשְׁמֶרְךָ, וִיחֻנֶּךָ, שָׁלוֹם, יַמְתִּין הַמַּקְרֶא וְלֹא יַתְחִיל יָאֵר, יִשָּׂא, שִׂים שָׁלוֹם, עַד לְאַחַר שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי כָּל הַצִּבּוּר. וְאֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִים לְהַחְזִיר פְּנֵיהֶם מִן הַצִּבּוּר לַהֵיכָל, עַד שֶׁיַּתְחִיל שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר שִׂים שָׁלוֹם. וְאֵינָם רַשָּׁאִים לָכֹף אֶצְבְּעוֹתֵיהֶן מִפְּשִׁיטָתָן, עַד שֶׁיַּחְזִירוּ פְּנֵיהֶם מִן הַצִּבּוּר. וְאֵינָם רַשָּׁאִים לַעֲבוֹר מִן הַדּוּכָן, עַד שֶׁיְסַיְמוּ הַצִּבּוּר אָמֵן, לְאַחַר הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל בַּשָּׁלוֹם.
כְּשֶׁמַּחְזִירִין הַכֹּהֲנִים אֶת פְּנֵיהֶם, בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף, לֹא יַחְזִירוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין. לָכֵן בַּתְּחִלָּה כְּשֶׁעוֹמְדִים וּפְנֵיהֶם לַמִּזְרָח, יִפְנוּ לַדָּרוֹם וְאַחַר כָּךְ לַמַּעֲרָב. וְאַחַר הַדּוּכָן כְּשֶׁהוֹפְכִין פְּנֵיהֶם לַמִּזְרָח, פּוֹנִים דֶּרֶךְ צָפוֹן. וּכְשֶׁהֵם יוֹרְדִין מִן הַדּוּכָן, יִהְיֶה פְּנֵיהֶם קְצָת לְנֶגֶד אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְיִפְסְעוּ לְאַחֲרֵיהֶם כְּתַלְמִיד הַנִּפְטָר מִלִּפְנֵי רַבּוֹ. כְּשֶׁנּוֹעֲלִין הַמִּנְעָלִים, לֹא יִגְּעוּ בָּהֶם. וְאִם נָגְעוּ, צְרִיכִין לִטּוֹל יְדֵיהֶם.
מִשְׁתַּדְּלִים שֶׁשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר לֹא יִהְיֶה כֹּהֵן. וְאִם הוּא כֹּהֵן, לֹא יַעֲלֶה לַדּוּכָן, וְגַם לֹא יַקְרֶא לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים, אֶלָּא אִישׁ אַחֵר יַעֲמֹד אֶצְלוֹ שֶׁיִּקְרָא כֹּהֲנִים, וְגַם יִקְרֶא לִפְנֵיהֶם אֶת הַתֵּבוֹת יְבָרֶכְךָ וְגוֹ', וּשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר עוֹמֵד וְשׁוֹתֵק עַד שִׂים שָׁלוֹם. וְאֵינוֹ עוֹבֵר בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ עוֹלֶה לַדּוּכָן, אַף שֶׁזֶּה קָרָא כֹּהֲנִים בְּקוֹל, כִּי אֵין הַכַּוָּנָה אֶלָּא עַל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בִּתְּפִלָּה וְעָקַר רַגְלָיו בִּרְצֵה. וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אַחֵר אֶלָּא הוּא, אֲזַי כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל מִצְוַת נְשִׂיאַת כַּפַּיִם, יַעֲלֶה הוּא לַדּוּכָן וְסוֹמֵךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם שֶׁל שַׁחֲרִית. כֵּיצַד עוֹשֶׂה. עוֹקֵר רַגְלָיו קְצָת כְּשֶׁאוֹמֵר רְצֵה, וְאוֹמֵר עַד וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת, וְאַחֵר אוֹמֵר, אֱלֹקֵינוּ וֵאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה וְכוּ', וּשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר עוֹלֶה לַדּוּכָן, וְזֶה הָאַחֵר מַקְרֶא לוֹ, וְחוֹזֵר שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר וְאוֹמֵר שִׂים שָׁלוֹם, וְלֹא יֹאמַר רִבּוֹן הָעוֹלָמִים וְכוּ', עַד לְאַחַר הַקַּדִּישׁ. וְאִם לֹא עָקַר רַגְלָיו בִּרְצֵה, אֵינוֹ רַשַּׁאי לַעֲלוֹת.
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ה
וְעַתָּה עַתָּה, אַחֲרֵי כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עִמִּי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, עוֹדֶנָּה תִּכְלֶינָה עֵינַי לִישׁוּעָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת מֵאִתְּךָ לְבַד, בְּכחַ וּזְכוּת תְּפִלַּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים רַחֵם עָלַי בַּעַל הָרַחֲמִים, הוֹשִׁיעֵנִי נָּא בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת, חוּס וְחָנֵּנִי וַחֲמל עָלַי בַּעַל הַחֶמְלָה וְהַחֲנִינָה, הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע קוֹל צַעֲקָתִי, קוֹל שַׁוְעָתִי, קוֹל פְּגִיעָתִי קוֹל תְּפִלָּתִי תתרכט וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיֻּמְשַׁךְ עָלַי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, כְּלָלִיּוּת כָּל הָעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשְׁגָּחָתְךָ הַפְּרָטִיִּית אֲשֶׁר אַתָּה מַשְׁגִּיחַ בִּפְרָטִיּוּת בְּכָל עֵת וָרֶגַע בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְאַתָּה עוֹשֶׂה עִמִּי וְעִם כָּל הָעוֹלָם בְּכָל עֵת וָרֶגַע נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְאֵין מִסְפָּר, כָּאָמוּר "לְעוֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ", וְהַכּל בְּכחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הָאֲמִתִּיִּים נַעֲשִׂים עַל יְדֵיהֶם תָּמִיד סַיְּעֵנִי וְאַמְּצֵנִי וְחַזְּקֵנִי בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד הַנִּמְשֶׁכֶת עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע מִמִּי לְסַפֵּר וְאֵיךְ לְסַפֵּר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁתִּטָּהֵר מַחֲשַׁבְתִּי עַל יְדֵי זֶה וְאֶזְכֶּה לָצֵאת מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי בִלְבּוּל הַדַּעַת, וּמִכָּל מִינֵי עִרְבּוּב הַדַּעַת, וּמִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים וְרַעְיוֹנִים פְּגוּמִים וּמַחֲשָׁבוֹת חוּץ, לְטַהֵר מַחֲשַׁבְתִּי מִכֻּלָּם, וְלִזְכּוֹת לְמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת זַכּוֹת וּנְכוֹנוֹת וּתְסַיְּעֵנִי וְתַעַזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת לַעֲלוֹת לְעוֹלָם הַמַּחֲשָׁבָה דִּקְדֻשָּׁה, לַחְשׁב מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה וּבִגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּבִגְדֻלַּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, וּלְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין אֲמִתִּיִּים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי, וְלֹא יִהְיֶה כּחַ לְשׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה וְחִיצוֹנָה שֶׁבָּעוֹלָם לְבַלְבֵּל אֶת דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי כְּלָל, וְאֶזְכֶּה לִשְׁתּק אָז לְגַמְרֵי בָּעֵת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לַעֲלוֹת לְעוֹלָם הַמַּחֲשָׁבָה, לַחֲרשׁ וְלִשְׁתּק לְגַמְרֵי לִבְלִי לְדַבֵּר אָז אֲפִלּוּ דִבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הוּא גַם כֵּן מְבַלְבֵּל אֶת הַמַּחֲשָׁבָה וְתִגְעוֹר בְּכָל הַמַּסְטִינִים וְהַמְּקַטְרְגִים הַחֲפֵצִים לִמְנעַ אוֹתִי חַס וְשָׁלוֹם מִלַּעֲלוֹת לְמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וְתִתֵּן בִּי כחַ לְגָרֵשׁ כָּל הַבִּלְבּוּלִים מִמֶּנִּי, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָּמִיד, בְּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת זַכּוֹת וְצַחוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְתַצִּילֵנִי וְתִפְדֵּנִי מִכָּל הַצָּרוֹת וּמִכָּל מִינֵי יִסּוּרִין שֶׁבָּעוֹלָם, וְתַמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל
Read the complete passage on Sefaria ↗רַחֵם עָלֵינוּ וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים וְהוֹצִיאֵנִי מְהֵרָה מִמּחִין דְּקַטְנוּת לְמחִין דְּגַדְלוּת וְזַכֵּנִי לַעֲסֹק הַרְבֵּה בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְטַהֵר מַחֲשַׁבְתִּי בְּתַכְלִית הַטָּהֳרָה וְתִהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה תָמִיד רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי צְרָכַי מְרֻבִּים מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ, וְדַעְתִּי קְצָרָה מְאד לְבָאֵר וּלְפָרֵט חֵלֶק אֶלֶף וּרְבָבָה מֵהֶם וּבְכָל מַה שֶּׁאֲנִי מַתְחִיל לְדַבֵּר לֹא יַסְפִּיקוּ כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם לְפָרֵט כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִכָּל בְּחִינָה וּבְחִינָה מִזֶּה, וְכַמָּה אֲנִי צָרִיךְ לִפּוֹל עַל פָּנַי וּלְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן עַל זֶה, עַל כֵּן יִהְיוּ נָא בְּעֵינֶיךָ כְּאִלּוּ הָיִיתִי פּוֹרֵט כָּל צְרָכַי לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי וְאַתָּה תִמָּלֵא רַחֲמִים עָלַי, וְתוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה בְּכָל הַיְשׁוּעוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים מֵעַתָּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ וְלִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וּתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע", כִּי אַתָּה יְהוָה הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה, פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, בָּרוּךְ הָעוֹנֶה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּעֵת צָרָה" יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי".
Read the complete passage on Sefaria ↗וּתְרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים בְּכָל עֵת שֶׁתָּקִים עָלֵינוּ מֶלֶךְ חָדָשׁ, שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ שֶׁל חֶסֶד, שֶׁיְּרַחֵם עַל עַמְּךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָקֵל מֵעֲלֵיהֶם על הַנְּתִינוּת, וִיבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת שֶׁאֵינָם טוֹבוֹת מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יְחַדֵּשׁ חַס וְשָׁלוֹם גְּזֵרוֹת חֲדָשׁוֹת עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ לְמַעַן רַחֲמֶיךָ, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד, כִּי אֵין מִי יַעֲמד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמד לָנוּ בְּעֵת צָרָה חֲמל עַל עֲנִיֵּי הַצּאן וְהַטֵּה לֵב הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְהוָה עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפּץ יַטֶּנּוּ", וּכְתִיב. "לֵב מֶלֶךְ וְשָׂרִים בְּיַד יְהוָה אֶל כָּל אֲשֶׁר יַחְפּץ יַטֶּנּוּ חֲמל עַל עַמֶּךָ רַחֵם עַל נַחֲלָתֶךָ, מָלֵא רַחֲמִים, "מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵים מַלְכִין הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם", וְהַטֵּה לֵב כָּל הַמְּלָכִים וְהַיּוֹעֲצִים וְהַשָּׂרִים עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְתָבִיא לָנוּ אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 216 of 383 in the cycle of 5784
Estimated study time today: short about 3 min · full about 32 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 12 Nisan): Metzora
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on April 18, 2024, at about 19:09.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ניסן ופסח
נִיסָן הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי שִׂמְחָה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת וְשִׂמְחַת נִיסָן בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְזוֹכִין לְתַקֵּון הַבְּרִית וּלְהִנָּצֵל מִמִּקְרֵה לַיְלָה חַ"ו: (לק"ת סי' ה' אות י')
Leap year: the study is divided into 383 days.
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only, once you allow saving. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.