Opening the day with Rabbeinu's teaching
Shabbat, 24 Tishrei 5785 · October 26, 2024
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ט׳ · אות ג׳ – אות ד׳
about 8 min · about 820 words · 6% of the book by the end of today
ג אֲבָל כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל, אֲזַי בָּאִים מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּקְלִפּוֹת וּמְסַבְּבִין אוֹתוֹ, וְנִשְׁאָר בַּחשֶׁךְ, וְאֵין יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג׳:מ״ד): סַכֹּתָ בֶעָנָן לָךְ מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה, וּכְתִיב (תהילים י״ב:ט׳): סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן – שֶׁהָרְשָׁעִים, הַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת, מְסַבְּבִין אוֹתוֹ, כְּרֻם זֻלֻּת – הַיְנוּ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם (ברכות ו:). וְדַע, שֶׁיֵּשׁ פְּתָחִים הַרְבֵּה בַּחשֶׁךְ הַזֶּה לָצֵאת מִשָּׁם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לח:): הַבָּא לִטָּמֵּא פּוֹתְחִין לוֹ – יֵשׁ לוֹ פְּתָחִים הַרְבֵּה*). נִמְצָא, שֶׁיֵּשׁ פְּתָחִים הַרְבֵּה בַּחשֶׁךְ גַּם לָצֵאת מִשָּׁם, אֲבָל הָאָדָם הוּא עִוֵּר וְאֵין יוֹדֵעַ לִמְצֹא הַפֶּתַח. וְדַע, שֶׁעַל־יְדֵי אֱמֶת זוֹכֶה לִמְצֹא הַפֶּתַח, כִּי עִקַּר אוֹר הַמֵּאִיר הוּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ז:א׳): ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי, וְעַל־יְדֵי שֶׁקֶר הוּא מְסַלֵּק אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ׳:ז׳): לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' לַשָּׁוְא, כִּי עַל־יְדֵי שָׁוְא מְסַלֵּק אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָיו**), אֲבָל עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹכֵן עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ״ה:י״ח): קָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו לְכֹל וְכוּ'; וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עִמּוֹ, הוּא מֵאִיר לוֹ אֵיךְ לֵיצֵא מֵהַחשֶׁךְ הַמּוֹנֵעַ אוֹתוֹ בִּתְפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ה' אוֹרִי. וְזֶה פֵּרוּשׁ: (בראשית ו׳:ט״ז) צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: יֵשׁ אוֹמְרִים חַלּוֹן, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב. וְהַחִלּוּק שֶׁבֵּין חַלּוֹן לְאֶבֶן טוֹב – כִּי הַחַלּוֹן אֵין לוֹ אוֹר בְּעַצְמוֹ, אֶלָּא דֶּרֶךְ שָׁם נִכְנָס הָאוֹר, אֲבָל כְּשֶׁאֵין אוֹר, אֵין מֵאִיר; אֲבָל אֶבֶן טוֹב, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין אוֹר מִבַּחוּץ, הוּא מֵאִיר בְּעַצְמוֹ. כֵּן יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם, שֶׁדִּבּוּרָם הוּא חַלּוֹן, וְאֵין כֹּחַ לְהָאִיר לָהֶם בְּעַצְמָם. וְזֶה: יֵשׁ אוֹמְרִים, וַאֲמִירָתָם נַעֲשֶׂה חַלּוֹן; וְיֵשׁ, שֶׁאֲמִירָתָם נַעֲשֶׂה אֶבֶן טוֹב וּמֵאִיר: וְדַע, שֶׁהַכֹּל לְפִי גֹּדֶל הָאֱמֶת, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא הוּא עֶצֶם הָאֱמֶת, וְעִקַּר הִשְׁתּוֹקְקוּת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ אֶלָּא אֶל הָאֱמֶת. וְזֶה: וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה – לְשׁוֹן וַתְּכַל נֶפֶשׁ דָּוִד (שמואל־ב יג). אַמָּה הִיא ה' מוֹצָאוֹת, הַכְּלוּלִים מֵאֵשׁ וּמַיִם, הַיְנוּ שֶׁתִּרְאֶה שֶׁיֵּצְאוּ הַדִּבּוּרִים מִפִּיךָ בֶּאֱמֶת, וְאָז יִשְׁתּוֹקֵק הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִלְמַעְלָה לִשְׁכֹּן אֶצְלְךָ, וּכְשֶׁיִּשְׁכֹּן אֶצְלְךָ, הוּא יָאִיר לְךָ. וְזֶה אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה, רָאשֵׁי־תֵבוֹת אֱמֶת, כִּי עַל־יְדֵי אֱמֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חוֹמֵד מִלְּמַעְלָה לִשְׁכֹּן עִם הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: קָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו וְכוּ'. וְאָז: וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים, הַיְנוּ הַתֵּבָה הַיּוֹצֵאת בֶּאֱמֶת, הִיא תָּשִׂים לְךָ פֶּתַח בַּחשֶׁךְ שֶׁאַתָּה נִצּוֹד בּוֹ. וְזֶה: בְּצִדָּהּ, הַיְנוּ הַקְּלִפָּה הַצָּד צַיִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כ״ה:כ״ח): כִּי צַיִד בְּפִיו, כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר מֵחֲמַת הַחשֶׁךְ הַסּוֹבֵב אוֹתוֹ, וְעַל־יְדֵי שֶׁיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַחשֶׁךְ וּמִתְפַּלֵּל הֵיטֵב, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְתַקֵּן תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִישִׁים, הַיְנוּ עוֹלָם הַשָּׁפָל וְעוֹלַם הַגַּלְגַּלִים וְעוֹלַם הַשֵּׂכֶל. (אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל, רַק כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, כִּי לֹא עַם־הָאָרֶץ חָסִיד (אבות פ"ב); וּכְתִיב (משלי כ״ח:ט׳): מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה, גַּם תְּפִלָּתוֹ תוֹעֵבָה (כְּתַב יַד הַחֲבֵרִים)):
ד וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְקַשֵּׁר אֶת תְּפִלָּתוֹ לְצַדִּיק הַדּוֹר, וְהַצַּדִּיק יוֹדֵעַ לְכַוֵּן הַשְּׁעָרִים וּלְהַעֲלוֹת כָּל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה לַשַּׁעַר הַשַּׁיָּךְ, כִּי כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק הוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה־מָשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ: מֹשֶׁה, שַׁפִּיר קָאָמַרְתְּ, וּכְתִיב (בראשית מט): עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה – דָּא מֹשֶׁה (זוהר בראשית כה:). וּמָשִׁיחַ הוּא כָּלוּל כָּל הַתְּפִלּוֹת, וּבִשְׁבִיל זֶה יִהְיֶה מָשִׁיחַ מוֹרַח וְדָאִין (כמו שאמרו רז"ל סנהדרין צג:), כִּי הַתְּפִלּוֹת הֵם בְּחִינַת חֹטֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מח): וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ: וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר־ חָנָה: זִמְנָא חֲדָא הֲוֵי קָאָזְלִינַן בְּמַדְבְּרָא, וְאִתְלַוֵּי בַּהֲדָן הַהוּא טַיְעָא, דַּהֲוָה שָׁקִיל עַפְרָא וּמוֹרַח לֵהּ. וְאָמַר: הָא אֹרְחָא לְדוּכְתָּא פְּלָן, וְהָא אֹרְחָא לְדוּכְתָּא פְּלָן. אָמְרִינַן לֵהּ: כַּמָּה מְרַחֲקִינַן מִמַּיָּא. וְאָמַר לָן: הָבוּ לִי עַפְרָא. יָהֲבִינַן לֵהּ. אָמַר לָן: תְּמַנְיָא פַּרְסֵי. תָּנֵינַן וְיָהֲבִינַן לֵהּ, אָמַר לָן: דִּמְרַחֲקִינַן תְּלָתָא פַּרְסֵי. אֲפֵכִית לֵהּ וְלָא יָכֵלִית לֵהּ: זִמְנָא חֲדָא אִתְלַוִּין בַּהֲדָן הַהוּא טַיְעָא – סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל. זֶה בְּחִינַת צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא כָּלוּל כָּל הַתְּפִלּוֹת כְּמָשִׁיחַ. וּתְפִלּוֹת זֶה בְּחִינַת סוֹחֵר יִשְׁמָעֵאל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ט״ז:י״א): כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ, וְתַרְגּוּמוֹ: קַבֵּיל ה' צְלוֹתֵיךְ. וְזֶה: סוֹחֵר, כִּי סָבִיב תַּרְגּוּמוֹ סְחוֹר, וְזֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ. וְאִתְלַוִּין בַּהֲדָן הַהוּא טַיְעָא – שֶׁקָּשַׁרְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ עִם צַדִּיק הַדּוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, כְּלָלִיּוּת הַתְּפִלָּה. וְשָׁקִיל עַפְרָא וּמוֹרַח, וְאָמַר: הָא לְדוּכְתָּא פְּלָן, הָא לְדוּכְתָּא פְּלָן – עַפְרָא זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״א:ב׳): יִתֵּן כְּעָפָר חַרְבּוֹ; וְחֶרֶב זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי. וּמוֹרַח, כִּי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַזֶּה לְהָרִיחַ, עַל־יְדֵי שֶׁהוּא כָּלוּל כָּל הַתְּפִלּוֹת, וּכְתִיב: וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ. וְאָמַר: הָא לְדוּכְתָּא פְּלָן – שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שַׁעֲרֵי תְּפִלּוֹת, וְהָיָה יוֹדֵעַ כָּל תְּפִלָּה הַשַּׁיָּךְ לְשִׁבְטוֹ. וְאָמְרִינַן לֵהּ: כַּמָּה מְרַחֲקִינַן מִמַּיָּא, וְאָמַר: הָבוּ לִי עַפְרָא. וְיָהֲבִינַן לֵהּ. אָמַר לָן: תְּמַנְיָא פַּרְסֵי. תָּנֵינַן וְיָהֲבִינַן לֵהּ, אָמַר לָן: תְּלָתָא פַּרְסֵי. אֲפֵכִית וְלֹא יָכֵלִית לֵהּ. – הַיְנוּ: אָמְרִינַן לֵהּ: כַּמָּה אֲנַן מְרַחֲקִינַן מִמַּיָּא – מִבְּחִינַת (איכה ב׳:י״ט): שִׁפְכִי לִבֵּךְ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה'. אָמַר לָן, תְּמַנְיָא בְּחִינוֹת, הַיְנוּ לִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה, וְשְׁלשָׁה תְּפִלּוֹת. תָּנֵינַן וְיָהֲבִינַן לֵהּ – תָּנֵינַן לְשׁוֹן לִמּוּד, וְאַחַר הַלִּמּוּד יָהֲבִינַן לֵהּ לְהָרִיחַ כַּמָּה מְרַחֲקִינַן מִזֹּאת הַבְּחִינָה שֶׁל מַיִם. וְאָמַר לָן תְּלָתָא פַּרְסֵי – הַיְנוּ שְׁלשָׁה בְּחִינוֹת תְּפִלּוֹת. וְהֶרְאָה לָנוּ סִימָן עַל זֶה, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגַּעְנוּ לְמַדְרֵגָה זֹאת, שֶׁנִּתְפַּלֵּל כָּל כָּךְ בְּכַוָּנָה, עַד שֶׁנִּשְׁפֹּךְ לִבֵּנוּ לְפָנָיו כַּמַּיִם. וְהָא רְאָיָה: אֲפֵכִית – כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): אַף תָּשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ וְלֹא הֲקֵמוֹתוֹ בַּמִּלְחָמָה; כִּי כָּל הַתְּפִלּוֹת הֵם בְּחִינַת חֶרֶב אֵצֶל מָשִׁיחַ, וְאִם הָיוּ הַתְּפִלּוֹת בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה מֵשִׁיב צוּר חַרְבּוֹ, וְזֶה סִימָן שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגַּעְנוּ לְמַדְרֵגַת: שִׁפְכִי לִבֵּךְ כַּמַּיִם נֹכַח פְּנֵי ה':
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות כ״ב – אות כ״ג
about 2 min · about 170 words · 7% of the book by the end of today
טוב מאד מי שזוכה להיות מקורב לצדיק אמיתי, כי לעתיד לבוא כתיב (איוב לח, יג): "לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה" – שיאחז ב״כנפות הארץ״ וינער את ה״רשעים״; אבל מי שהוא מקורב לצדיק אמיתי, אזי יחזיק ויאחז עצמו בהצדיק, ויהיה נשאר קיים ולא יהיה ננער עם הרשעים, מאחר שיחזיק ויאחז עצמו בהצדיק:
ענה ואמר: הרחמנות של העולם הזה הכל רואין, ובשביל זה הכל רודפין אחר העולם הזה; כי רואין כשהאדם רעב וצמא וכיוצא קשה לו מאד ויש רחמנות גדול עליו, וכן מי שהולך עירום ויחף יש רחמנות גדול עליו. אבל מי שיש לו עינים ורואה גודל הרחמנות שיש על הנשמות שבעולם הבא, כי שם בעולם הבא נמצאים בני אדם שהולכים ערומים ממש ואי אפשר לרחם עליהם כלל; כי בעולם הזה כשהאדם עירום בלא מלבוש, אזי אפשר לקבץ נדבות עבורו ולעשות לו קאפטין אחד, אבל בעולם הבא מי שהולך עירום אי אפשר לרחם עליו כלל, כי שם אין מועיל שום רחמנות, כי איזה מלבוש הוא צריך? הלא הוא רק מלבוש של תורה ומצוות, ולזה אין מועיל שם רחמנות.
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות ט׳
about 1 min · about 70 words · 5% of the book by the end of today
והיה מתענה הרבה מאד וכמה פעמים התענה משבת לשבת – והכל בימי נעוריו ממש, קדם היותו בן עשרים שנה. ולפעמים התענה שני פעמים משבת לשבת רצופים זה לזה, ואף על פי שהיה "ילד שעשועים" (ירמיהו לא יט) ומגדל בתפנוקי, והיה אדם דק מאד – אף על פי כן לא היה חס על עצמו כלל, והתענה וסגף עצמו מאד, והתענה ח"י [שמונה עשרה] פעמים משבת לשבת בשנה אחת.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות כ״ו
about 2 min · about 160 words · 5% of the book by the end of today
(כו) בַּחֹרֶף בִּשְׁנַת תקס"ה נָסַע רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע עַל שַׁבַּת שִׁירָה לוֹמַר שָׁם תּוֹרָה כְּמִנְהָגוֹ. בְּאוֹתָהּ הָעֵת הָיְתָה בִּתּוֹ חַיָּה שֶׁהָיְתָה אָז בַּקְּהִלָּה קְדוֹשָׁה הַנַּ"ל, וְהָיְתָה חוֹלָה עַל הָעֵינַיִם שֶׁגָּדַל לָהּ עַל הָעֵינַיִם מַה שֶּׁקּוֹרִין בִּילְמֶא [יַבֶּלֶת], וְכִמְעַט שֶׁנִּסְמֵית בְּעֵינֶיהָ. וּכְשֶׁבָּא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע נוֹדַע לוֹ, וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה וַיַּסֵּב אֱלֹקִים הַנִּדְפֶּסֶת בְּלִקּוּטֵי א' בְּסִימָן ס"ב, שֶׁמּוּבָא שָׁם מַאֲמַר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עֻלֵמְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עַיְנִין, וְנִתְרַפְּאָה עַל יְדֵי זֶה. וּכְשֶׁבָּא לְבֵיתוֹ סִפֵּר לְפָנַי זֹאת הַמַּעֲשֶׂה בְּעַצְמוֹ, וְהֵבַנְתִּי מִתְּנוּעוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ דָּבָר גָּדוֹל וְנִפְלָא עִנְיָן זֶה שֶׁהִמְשִׁיךְ לָהּ רְפוּאָה עַל־יְדֵי דִּבּוּר מִתּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַל זַרְעוֹ הַקְּדוֹשִׁים נוֹגֵעַ עַד לְמֵרָחוֹק. כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אָדָם יֵשׁ בּוֹ נִסְתָּרוֹת הַרְבֵּה כִּי אֵין דָּבָר לָרִיק חַס וְשָׁלוֹם וְכָל הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה יוֹתֵר כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו נוֹגֵעַ לְמֵרָחוֹק יוֹתֵר, אֲבָל זַרְעוֹ הַקְּדוֹשִׁים עָצְמָה וְגָדְלָה מַעֲלָתָם בְּרוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן תקפג), וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עֲלֵיהֶם הָיָה בְּכָל דָּבָר מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת כִּי נוֹגֵעַ לְמֵרָחוֹק מְאֹד:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · אכילה · חלק ראשון · אות ט׳ – אות ה׳
about 1 min · about 140 words · 7% of the book by the end of today
ט. אֵין שׁוֹתִין מַיִם בִּפְנֵי רַבִּים.
Read the complete passage on Sefaria ↗א. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צֶלֶם־אֱלקִים, עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ דָּבָר מִן הַחַי נִתְעַלֶּה וְכֵן לְהֵפֶךְ.
Read the complete passage on Sefaria ↗ב. אֲכִילַת הַדָּגִים מְעוֹרְרִין תַּאֲוַת הַזִּוּוּג.
Read the complete passage on Sefaria ↗ג. עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן נִתְוַדַּע הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם.
Read the complete passage on Sefaria ↗ד. עַל־יְדֵי בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן נִתְיַשֵּׁב הַמַּלְכוּת מִן הַמְּרִיבוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ה. מִי שֶׁלִּמּוּדוֹ בַּתּוֹרָה בְּמחִין זַכִּים, שֶׁאֲכִילָתוֹ כָּל־כָּךְ בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁנִּזּוֹן מִמָּזוֹן שֶׁהַמַּלְאָכִים נִזּוֹנִין מִמֶּנּוּ, עַל־יְדֵי זֶה שֹוֹנְאָיו נִדּוֹנִין בְּחֶנֶק. וְסִימָן לַדָּבָר: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת הַבּקֶר", "וּבַבּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל", "וַיְהִי בְּאַשְׁמרֶת הַבּקֶר". ·. (פֵּרוּשׁ סִימָן זֶה שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, כִּי "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת הַבּקֶר" נֶאֱמַר בְּמַתַּן־תּוֹרָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְבאָר לְעֵיל, מִי שֶׁלִּמּוּדוֹ בְּמחִין זַכִּים. "וּבַבּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל" נֶאֱמַר בַּמָּן, שֶׁהוּא מָזוֹן שֶׁהַמַּלְאָכִים נִזּוֹנִין מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. "וַיְהִי בְּאַשְׁמרֶת הַבּקֶר" נֶאֱמַר בִּקְרִיעַת יַם־סוּף, שֶׁנִּטְבְּעוּ הַמִּצְרִים בַּיָּם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֶנֶק כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְלָמַד בּקֶר מִבּקֶר, עַל־יְדֵי זֶה מָצָא [הַשָׂגָה] הַנַּ"ל בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה).
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה ב׳ · אות ט״ו
about 1 min · about 110 words · 6% of the book by the end of today
אַחַר כָּךְ אָמְרָה לָהֶם שֶׁתְּכַבֵּד אוֹתָם בְּיַיִן טוֹב, נִפְלָא מְאד, שֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּסְּפִינָה שֶׁאֵינָהּ מִסְתַּפֶּקֶת מִמֶּנּוּ רַק הוּא טָמוּן אֶצְלָהּ עַד יוֹם שֶׁיְּזַמֵּן לָהּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַזִּוּוּג שֶׁלָּהּ וְנָתְנָה לָהֶם הַיַּיִן בִּשְׁנֵים עָשָׂר גְּבִיעִים וְאָמְרָה, שֶׁכָּל אֶחָד יִשְׁתֶּה לְכָל אֶחָד מֵהַשְּׁנֵים עָשָׂר וְשָׁתוּ וְנִשְׁתַּכְּרוּ וְנָפְלוּ וְאָמְרָה לְחַבְרוֹתֶיהָ הַנַּ"ל: לְכוּ וְשַׁחֲטוּ כָּל אֲחַת אֶת בַּעֲלָהּ וְהָלְכוּ וְשָׁחֲטוּ כֻּלָּם וּמָצְאוּ שָׁם עֲשִׁירוּת מֻפְלָג מְאד, שֶׁלּא הָיָה אֵצֶל שׁוּם מֶלֶךְ וְהִסְכִּימוּ שֶׁלּא לִקַּח נְחֹשֶׁת וְלא כֶּסֶף כִּי אִם זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְהִשְׁלִיכוּ מִן הַסְּפִינָה שֶׁלָּהֶם דְּבָרִים שֶׁאֵינָם חֲשׁוּבִים כָּל כָּךְ וְטָעֲנוּ כָּל הַסְּפִינָה עִם דְּבָרִים יְקָרִים זָהָב וַאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁמָּצְאוּ שָׁם וְהִסְכִּימוּ שֶׁלּא לֵילֵךְ עוֹד מְלֻבָּשׁ כְּמוֹ נָשִׁים וְתָפְרוּ לָהֶם בִּגְדֵי זְכָרִים, מַלְבּוּשֵׁי אַשְׁכְּנַז, וְהָלְכוּ עִם הַסְּפִינָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · הכנסת אורחים · אות א׳ – אות ד׳
about 2 min · about 210 words · 7% of the book by the end of today
עַל־יְדֵי הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה וּלְשַׁבֵּר הַכְּפִירוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה מַעֲלִין וּמְתַקְּנִין הַתּוֹרָה הַנְפוּלָה שֶׁל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁדִין יְהוּדָאִין, שֶׁמֵּהֶם בָּא כָּל הַהִתְנַגְּדוּת עַל יִרְאֵי הַשֵּׁם. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמִּתְנַגְּדִים (לק"א סי' כ"ח)
הַכְנָסַת אוֹרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם הוּא תִּקּוּן הַתְּפִלָּה. כִּי יֵשׁ לְכָל אָדָם תְּפִלּוֹת רָעוֹת, וְהֵם מְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ כְּשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה הָרָאוּי לְהִתְפַּלֵּל. וְהַכְנָסַת אוֹרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם הוּא הַתִּקּוּן לָזֶה (לק"א סי' ר"ט)
עִקַּר אֱמוּנָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת נִסִּים, אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם עִקַּר עֲלִיַּת הַתְּפִלּוֹת. וְיָכוֹל לִפְעֹל בִּתְפִלָּתוֹ מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים וּמוֹפְתִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם: (לק"א סי' ז' אות א')
כְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה, אָז יוֹרְדִין לַגָּלוּת. וְעִקָּר – שֶּׁיּוֹרֶדֶת הַתְּפִלָּה בַּגָּלוּת, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת נִסִּים בָּעוֹלָם: (שם)
מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי כָּל עֲלִיּוֹת שֶּׁצְּרִיכִין לַעֲלוֹת אֶל הַקְּדֻשָּׁה הוּא רַק עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכֵן כָּל עֲלִיּוֹת הַתְּפִלּוֹת הוּא רַק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: (חיי מוהר"ן סי' ט"ו לק"א סי' כ')
בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין זוֹכִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵן עַל־יְדֵי שֶׁנִּמְצָאִים אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּשָׁעָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ תּוֹרָה וְדוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, אָז יֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה גַּם כֵּן לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל: (שם אות ד' ו')
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ג · קטע ט׳ – קטע י״ז
about 7 min · about 740 words · 10% of the book by the end of today
וְגַם בְּעֵת אֲשֶׁר גּוֹבְרִים רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים עָלַי, וְאַתָּה עוֹזֵר לִי מְעַט לְהִתְעוֹרֵר אֵלֶיךָ, וּלְהַתְחִיל לִכְנוֹס בַּעֲבוֹדָתֶךָ, אֵינִי זוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתְךָ, שֶׁיֻּמְשַׁךְ דֶּרֶךְ הַקּדֶשׁ אֶצְלִי זְמַן רַב לְעוֹלָם וָעֶד כִּי בְּכָל פַּעַם וּפַעַם שֶׁעָזַרְתָּ לִי בְּרַחֲמֶיךָ לֹא חַסְתִּי עַל נַפְשִׁי וְלֹא הִשְׁתַּדַּלְתִּי לַעֲמד בְּטוֹבָתִי אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד בִּשְׁלֵמוּת, "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ" וְאַף עַל פִּי כֵן רַחֲמֶיךָ גּוֹבְרִים עָלֵינוּ תָּמִיד וְאַתָּה עוֹזֵר לָנוּ בְּכָל עֵת אַתָּה גְּמַלְתָּנוּ הַטּוֹבוֹת וַאֲנַחְנוּ גְּמַלְנוּךָ הָרָעוֹת וּבְעצֶם דָּחְקֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ וַחֲלִישׁוּתֵנוּ בָּעֵת הַזּאת אָנוּ צְרִיכִים שֶׁתִּתֶּן לָנוּ מַנְהִיג אֲמִתִּי, שֶׁיַּשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, "יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ", אֲשֶׁר יאחֵז בְּיָדֵינוּ, וְיַעֲלֶה אוֹתָנוּ וְיוֹצִיאֵנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וְיוֹרֶה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֵךְ בָּהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְעַתָּה עַתָּה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָרָא דְעָלְמָא כּלָּא, מָלֵא רַחֲמִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת "הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם", כִּי נִתְקַיֵּם עַתָּה בָּנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּי מִי יַחְמוֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם וּמִי יָנוּד לָךְ וּמִי יָסוּר לִשְׁאוֹל לְשָׁלוֹם לָךְ".
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּבָר הִבְטַחְתָּנוּ כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם, וּבְוַדַּאי גַּם עַכְשָׁו בַּדּוֹר הַזֶּה נִמְצָאִים צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם זֶה הַכּחַ לְקַבֵּץ אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ לְחַדֵּשׁ אוֹתָנוּ לְטוֹבָה וּלְהוֹרִיד וּלְהַמְשִׁיךְ לָנוּ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, לְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמָּלֵא עָלֵינוּ רַחֲמִים וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וּתְזַכֶּה אוֹתָנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים לְגַלּוֹת לָנוּ וּלְהַרְאוֹת לָנוּ אֶת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, וּתְזַכֶּה אוֹתָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר עַל יָדָם אַתָּה עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗אָנָּא יְהוָה, זַכֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲווֹתֵינוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ הָרָעוֹת, וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְבַטֵּל וּלְשַׁבֵּר אֶת תַּאֲוַת מָמוֹן מֵאִתָּנוּ וְאֶהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי יְהוָה, וְלֹא אֶהְיֶה אָץ לְהַעֲשִׁיר וְלֹא אֶרְדּף אַחַר מוֹתָרוֹת לְהַרְבּוֹת הוֹן מֵהָבֶל וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוּת מַה שֶּׁאֲנִי מֻכְרָח לַעֲסוֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק אוֹ מַשָּׂא וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיִּהְיֶה הָעֵסֶק בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּתְזַכֵּנִי לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה וְתִהְיֶה תּוֹרָתִי קֶבַע וּמְלַאכְתִּי עֲרַאי וְלֹא אַטְרִיד אֶת דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי כְּלָל בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן וַאֲפִלּוּ בְּעֵת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ, שֶׁתִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי קְשׁוּרָה וּדְבוּקָה בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה הַמְלֻבֶּשֶׁת וְנֶעֱלֶמֶת בְּכָל עִסְקֵי מַשָּׂא וּמַתָּן וּמְלָאכוֹת וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם
Read the complete passage on Sefaria ↗וְזַכֵּנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי מִדַּת הַבִּטָּחוֹן בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, וְאֶהְיֶה בּוֹטֵחַ בַּיהוָה תָּמִיד, וְאֶזְכֶּה לְהַשְׁלִיךְ אֶת כָּל יְהָבִי עָלֶיךָ וְאַתָּה תְּכַלְכְּלֵנִי שֶׁתִּתֶּן לִי עֵצָה טוֹבָה בְּכָל פַּעַם בְּכָל עִנְיָנֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן, לָדַעַת מָה וּמָתַי לִקְנוֹת וְלִמְכּוֹר, בְּאפֶן שֶׁתַּצְלִיחַ אֶת מַעֲשֵׂי יָדַי וְתַזְמִין לִי פַּרְנָסָתִי בְּרֶוַח בְּסִבָּה קַלָּה בְּלִי שׁוּם טִרְדָּא וּבִלְבּוּל כְּלָל, לְמַעַן אוּכַל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ תָּמִיד.
Read the complete passage on Sefaria ↗אָנָּא יְהוָה, חוּס וַחֲמל עַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה וְעַל נַפְשׁוֹת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְתַבְדִּילֵנוּ מִן הַתּוֹעִים הָאוֹבְדִים אֶת עוֹלָמָם עַל יְדֵי תַּאֲווֹת מָמוֹן, הַטְּרוּדִים כָּל יְמֵיהֶם בְּעִסְקֵי פַּרְנָסָתָם וְאוֹכְלֵי לֶחֶם בְּעִצָּבוֹן בְּזֵעַת אַפָּם יאכְלוּ לֶחֶם עַד שׁוּבָם אֶל הָאֲדָמָה, וּמְאוּמָה לֹא יִשְׂאוּ בַּעֲמָלָם מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלֵינוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵהֶם
Read the complete passage on Sefaria ↗רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל, אוֹתִי וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִתַּאֲוַת מָמוֹן, אֲשֶׁר זאת הַתַּאֲוָה הָרָעָה נִתְגַבְּרָה וְנִתְפַּשְּׁטָה מְאד מְאד עַכְשָׁו בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ כְּלָל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמֵנוּ לְיַשֵּׁב דַּעְתֵּנוּ, לַחֲשׁב הֵיטֵב מַה יְהֵא בְּסוֹפֵנוּ, בְּהָאֵיךְ אַנְפִּין נֵיעוֹל קֳדָם מַלְכָּא, מֵחֲמַת טִרְדַּת דַּעְתֵּנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ בְּכָל עֵת עַל עִסְקֵי פַּרְנָסוֹתֵינוּ, וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוֹת, מְבַלְבְּלִין אוֹתָנוּ מְאד מְאד
Read the complete passage on Sefaria ↗יְהוָה אֱלֹהִים, חוּסָה עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְהַצֵּל אוֹתָנוּ מִתַּאֲוָה הָרָעָה הַזּאת שֶׁל מָמוֹן וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב וְתִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים מְהֻגָּנִים וְכָל עִקַּר כַּוָּנוֹת עִסְקֵנוּ בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן יִהְיֶה רַק בִּשְׁבִיל הַצְּדָקָה וְנִזְכֶּה לִתֵּן צְדָקָה יוֹתֵר מִכְּפִי כּחֵנוּ, וְתַזְמִין לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ עֲנִיִּים מְהֻגָּנִים לִזְכּוֹת בָּהֶם וְתַעַזְרֵנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּתְזַכֵּנוּ לִתֵּן צְדָקָה בְּאפֶן שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ הֶעָנִי בְּקַבָּלָתוֹ, וְאֶזְכֶּה לְדַבֵּר עַל לֵב עֲנִיִּים וּמְרוּדִים לְפַיְּסָם וּלְהַרְחִיב דַּעְתָּם וּלְשַׂמֵּחַ אֶת לִבָּם
Read the complete passage on Sefaria ↗"הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי" שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּתְנַדֵּב לִבִּי תָּמִיד לַעֲזר לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים בְּכָל כּחִי, הֵן לְפַזֵּר מִשֶּׁלִּי לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים לְהַעֲנִיק לָהֶם וְלִתֵּן לָהֶם בִּשְׁתֵּי יָדַיִם מִבִּרְכַּת יְהוָה אֲשֶׁר אַתָּה נוֹתֵן לִי בְּכָל עֵת, הֵן לְהִשְׁתַּדֵּל עֲבוּרָם בְּכָל כּחִי לֵילֵךְ וּלְסַבֵּב עֲבוּרָם וּלְקַבֵּץ עַל יָד נִדְבַת לֵב אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְתָמְכָם וּלְסַעֲדָם לְמַלֹּאת יְדֵי עֲנִיִּים הֲגוּנִים דֵּי מַחְסוֹרָם אֲשֶׁר יֶחְסַר לָהֶם, הֵן מְזוֹנוֹת הֵן מַלְבּוּשִׁים וְכָל מַה שֶּׁהֵם צְרִיכִים
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי בְּחַסְדְּךָ וְתִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד בְּעֵינֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָעִים דְּבָרַי אֶצְלָם, וְיִכָּנְסוּ דְּבָרַי בְּאָזְנֵיהֶם שֶׁיִּתְנַדְּבוּ לְבָבָם לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל מֵהֶם מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מָנָה יָפָה אַפָּיִם וְתַעַזְרֵנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי כּחַ לַהֲפךְ בִּדְבָרַי לֵב אַכְזָר לְלֵב נְדִיבָה, וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה בֶּאֱמֶת תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּי.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 27
about 1 min · about 130 words · 7% of the book by the end of today
וְגִלָּה לָנוּ אֲשֶׁר אֵין שׁוּם עֵצָה לְהִנָּצֵל מִגֹּדֶל הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר שֶׁתָּמִיד הוּא שׁוֹקֵק וּמִתְאַוֶּה לְהַכְשִׁיל אֶת הָאָדָם.
רַק עַל־יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת אֲשֶׁר כָּל אָדָם בְּאֵיזֶה מָקוֹם וּזְמַן שֶׁהוּא וּבְאֵיזֶה מַדְרֵגָה שֶׁהוּא כְּפִי אֲשֶׁר כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבֵי נַפְשׁוֹ, יִקְבַּע לְעַצְמוֹ מָקוֹם מְיֻחָד לִשְׁפֹּךְ שָׁם לְבָבוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּלָשׁוֹן שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים בּוֹ וּלְבַקְּשׁוֹ, שֶׁיְּקָרְבֵהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְיַעְזְרֵהוּ שֶׁלֹּא יִתָפֵס בְּרֶשֶׁת הַבַּעַל דָּבָר חַס וְשָׁלוֹם, וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר חַס וְשָׁלוֹם, נִכְשַׁל בַּמֶּה שֶּׁנִּכְשַׁל אִם לֹא יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִצְּעָקָה וּתְפִלָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יִזְכֶּה בְּוַדַּאי לָקוּם מִנְּפִילָתוֹ, וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: אֲפִלּוּ אָז מֶע פַאלְט אִין אַבְּלָאטֶא אַרַיין, שְׁרַייט מֶען אוּן מֶען שְׁרַייט אוּן מֶען שְׁרַייט אוּן מֶען שְׁרַייט [אֲפִלּוּ אִם נוֹפְלִים לְתוֹךְ בּוֹץ, צוֹעֲקִים וְצוֹעֲקִים וְצוֹעֲקִים] (שִׂיחוֹת הָרַ"ן), וְכֵן עוֹד דִּבֵּר מִזֶּה בְּכַמָּה וְכַמָּה לְשׁוֹנוֹת.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף א · אות כא
about 1 min · about 100 words · 7% of the book by the end of today
עֵצָה לְהִתְחַזְּקוּת הוּא הַדִּבּוּר, דְּהַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל אַף־עַל־פִּי־כֵן יִתְחַזֵּק גַּם שָׁם לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת, דְּהַיְנוּ דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְיִרְאַת שָׁמַיִם וְלָשׂוּחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְלָשׂוּחַ עִם חֲבֵרוֹ וּמִכָּל שֶׁכֵּן עִם רַבּוֹ, כִּי הַדִּבּוּר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ גָּדוֹל לְהַזְכִּיר אֶת הָאָדָם בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְחַזְּקוֹ תָּמִיד אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵהַקְּדֻשָּׁה מְאֹד, (שָׁם ע"ח), עַיֵּן דִּבּוּר אוֹת י"ט וְזוֹ לְשׁוֹנוֹ שָׁם:
גַּם הַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת אֵם הַבָּנִים, הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁהָאֵם הוֹלֶכֶת תָּמִיד עִם בָּנֶיהָ אֲפִלּוּ לַמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וְאֵינָהּ שׁוֹכַחַת אוֹתָם, כְּמוֹ כֵן הַדִּבּוּר הוֹלֵךְ עִם הָאָדָם תָּמִיד אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפוֹת, וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ תָּמִיד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · אמת ואמונה · אות יב
about 1 min · about 120 words · 10% of the book by the end of today
וְזֶה עִקַּר בַּקָּשָׁתֵנוּ:
וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר־וָדָם, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לִטְעוֹת וְלַחֲשֹׁב שֶׁהוּא מְקַבֵּל מֵהַבָּשָׂר־ וָדָם מַמָּשׁ, רַק שֶׁיֵּדַע, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא מְקַבֵּל טוֹבָה מֵחֲבֵרוֹ, הוּא מְקַבֵּל רַק מֵהַכֹּחַ הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְאָז הוּא בְּוַדַּאי אֵינוֹ נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא מְקַבֵּל מֵהֶם, וְזֶה בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת אֱמֶת, כִּי זֶה עִקַּר הָאֱמֶת.
כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַפֹּעַל מְקֻשָּׁר בַּכֹּחַ, וְאֵין שׁוּם דָּבָר בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ, רַק כֻּלּוֹ חָד - אָז דַּיְקָא זוֹכִין לָאֱמֶת, כִּי אֱמֶת הוּא רַק אֶחָד, וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיּוֹדְעִין שֶׁהַכֹּל אַיִן נֶגְדּוֹ, אַיִן מַמָּשׁ, וְאַחַר הַבְּרִיאָה הוּא מַמָּשׁ כְּמוֹ קֹדֶם הַבְּרִיאָה, כִּי הַפֹּעַל מְקֻשָּׁר בְּהַכֹּחַ בְּאַחְדוּת גָּמוּר, וַאֲזַי הוּא בְּחִינַת אֱמֶת. וְדָבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר, רַק כָּל חָד כְּפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ (הִלְכוֹת מַתְּנַת שְׁכִיב־מֵרָע, הֲלָכָה ב' אוֹת ב'):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקפ'ט · מכתב כב · פסקה 1 – פסקה 3
about 8 min · about 830 words · 8% of the book by the end of today
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' בָּלָק תקפ"ט.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי מַחְמַד עֵינַי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר וּבְוַדַּאי צַעֲרִי גָּדוֹל מְאֹד מִצַּעֲרוֹ, וּבִפְרָט עַל בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁמְּבַטֵּל אוֹתוֹ, אַךְ מַה מְּאֹד הֶחֱיִיתַנִי בִּדְבָרֶיךָ שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁאַתָּה מִתְחַזֵּק עַל פִּי הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְתָּ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת הֶעָבַר, וְאַתָּה חוֹטֵף אֵיזֶה טוֹב כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לַחֲטֹף, וּבִשְׁאָר הָעִתִּים אַתָּה מִתְחַזֵּק בְּרָצוֹן וְכִסּוּפִין דִּקְדֻשָּׁה וְשׁוֹמֵר וּמַמְתִּין לִישׁוּעָתוֹ יִתְבָּרַךְ. כָּךְ הוּא הַמִּדָּה וְכָךְ יָפֶה לְךָ לְהִתְנַהֵג, כִּי אֲפִלּוּ כַּאֲשֶׁר יַעְזֹר ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ הַיִּסּוּרִים הָאֵלֶּה מֵאִתְּךָ, וְתִזְכֶּה לַחֲזֹר עַל מְקוֹמְךָ לְהַתְמִיד בְּלִמּוּדֶיךָ יוֹמָם וָלַיְלָה כְּבַתְּחִלָּה, גַּם אָז צְרִיכִין לִזְכֹּר כָּל דְּבָרֵינוּ וּלְהִתְנַהֵג בָּהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בָּהֶם קֹדֶם שָׁבוּעוֹת. בִּפְרָט כִּי אִי אֶפְשָׁר בְּלֹא בִּטּוּלִים הַמִּזְדַּמְּנִים בְּכָל יוֹם, כִּי כָּל יוֹמָא אִית לֵהּ גָּדֵר מִלְּבַר, אֲבָל לֵית יוֹם דְּלֵית בֵּהּ טוֹב וְכוּ' כַּאֲשֶׁר כְּבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה בְּעֶזְרָתוֹ הַגְּדוֹלָה. נָא בְּנִי חֲבִיבִי חֲזַק וַחֲזַק כִּי עַל פִּי דְּבָרִים הָאֵלֶּה אַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק כָּל יָמֶיךָ. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ בַּתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה בֵּינְךָ לְבֵין קוֹנְךָ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, וְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה, כִּי אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וְכוּ'.
וְהִנֵּה דַּע בְּנִי כִּי בְּיוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ צִוִּיתִי לִסְתֹּר בֵּיתִי, וּכְבָר סָתְרוּ אוֹתָה לְגַמְרֵי עַד הַסֻּכָּה. וְגַם עַל זֶה הָיָה כַּמָּה מְנִיעוֹת, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרָתוֹ עֲזָרַנִי עַד כֹּה, וְעַתָּה אֲנִי מְצַפֶּה לִישׁוּעָתוֹ שֶׁבְּיוֹם מָחָר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יָבוֹא הַבַּעַל מְלָאכָה עִם כַּמָּה פּוֹעֲלִים לְהַתְחִיל לַעֲסֹק הֵיטֵב בַּבִּנְיָן, וּבְיוֹם שְׁלִישִׁי אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם תִּהְיֶה הַזַּאקְלַאשְׁצִינֶע [הַנָּחַת הַיְסוֹד] לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְאוֹדוֹת בְּנִי חוֹרְגִי שְׁמֶעלְקֶא שֶׁיִּחְיֶה, כְּפִי הַנִּרְאֶה אִי אֶפְשָׁר לִמְנֹעַ אוֹתָם שָׁם מִלַּעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת, וּלְדַעְתִּי הִיא סַכָּנָה לְעֵינָיו יוֹתֵר כָּל עִסְקֵי רְפוּאוֹת שֶׁלָּהֶם, עַל־כֵּן דִּבַּרְתִּי עִם זוּגָתִי, וְהִסְכִּימָה לְדַעְתִּי, שֶׁתֹּאמַר לָהֶם, שֶׁבְּאִם לֹא הִתְחִילוּ עֵינָיו לְהִתְרַפְּאוֹת שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד יַחְזְרוּ וְיִשְׁלְחוּ אוֹתוֹ לְפֹה וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁפֹּה יִהְיֶה לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם רְפוּאָה גַּשְׁמִיּוֹת וְיִכְתֹּב לִי תֵּכֶף תְּשׁוּבָה עַל זֶה כִּי נָחוּץ הוּא מִכַּמָּה טְעָמִים.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַטָּרוּד מְאֹד כַּאֲשֶׁר תָּבִין בְּעַצְמְךָ וְדוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְךָ בְּאַהֲבָה וּמַעְתִּיר בַּעַדְכֶם
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' מַסְעֵי תקפ"ט.
לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
מוֹסֵר כְּתָב זֶה יְדִידִי בֶּן אֲחוֹתִי רַבִּי אַיְיזִיק שֶׁיִּחְיֶה יְסַפֵּר לְךָ טִרְדוֹתַי, בִּפְרָט מֵהַדֶּלֶף הַטּוֹרֵד שֶׁהָיָה בַּשָּׁבוּעַ הֶעָבַר אֲשֶׁר הֻכְרַחְתִּי לְטַלְטֵל אֶת עַצְמִי הַרְבֵּה כַּאֲשֶׁר תָּבִין מֵעַצְמְךָ, אַךְ הוּא הִפְצִיר בִּי הַרְבֵּה לִכְתֹּב לְךָ אִגֶּרֶת לְהַחֲיוֹת אוֹתְךָ וַאֲנִי מֻכְרָח לִכְתֹּב אֶת אֲשֶׁר יִשְׁלַח ה' בְּלִבִּי.
וְדַע בְּנִי חֲבִיבִי כִּי עַתָּה אֲנִי מְחַיֶּה אֶת עַצְמִי בְּהַתּוֹרָה (לִקּוּטֵי תִנְיָנָא ע"ד) שֶׁל הַפְּרָאסְטַאק הַגָּדוֹל שֶׁמְחַיֶּה כָּל הַפְּרָאסְטַקֶיס, הֵן הַיּוֹדְעִים לִלְמֹד וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה שֶׁצְּרִיכִין לְהַחֲיוֹתָם בְּשָׁעָה וָעֵת שֶׁהֵם מְבַטְּלִין מֵהַתּוֹרָה, הֵן פְּרָאסְטַאקֶיס לְגַמְרֵי, וַאֲפִלּוּ הַמֻּנָּחִים בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית, כֻּלָּם הוּא מְחַיֶּה עַל יְדֵי פְּשִׁיטוּתוֹ שֶׁאָז הוּא מְקַבֵּל מֵהָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אַשְׁרֵינוּ אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ דִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים כָּאֵלֶּה. מַה נְּדַבֵּר מַה נְּדַבֵּר, כַּמָּה וְכַמָּה אוֹצְרֵי אוֹצְרֵי מַתְּנַת חִנָּם הִשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּזֶה לְבַד שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁל הָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם, וּבָזֶה בְּוַדַּאי אַתָּה יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמְךָ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ, בִּפְרָט בָּעִתִּים הַלָּלוּ שֶׁאַתָּה בְּחִינַת פְּרָאסְטִיק בְּכַמָּה שָׁעוֹת וְעִתִּים, אֲבָל תִּזְכֹּר אֶת עַצְמְךָ תָּמִיד בְּכָל עֵת הַבִּטּוּל, שֶׁיֵּשׁ פְּרָאסְטִיק גָּדוֹל כָּזֶה שֶׁגִּלָּה הַשִּׂיחָה וְהַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁהוּא מְחַיֶּה הַכֹּל אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ זֹאת וְאֵין יוֹדְעִין מִזֶּה וַאֲפִלּוּ הַחוֹלְקִים עָלָיו, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ שֶׁאָנוּ זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ כָּל זֶה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וּמִפִּי סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, בְּוַדַּאי אָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ בָּזֶה תָּמִיד. וְהִנֵּה יֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה לְדַבֵּר, אַךְ אֵין הַפְּנַאי מַסְכִּים כְּלָל וַהֲלֹא הַסְּפָרִים לְפָנֶיךָ פּוּק עַיֵּן וְתִשְׁכַּח בָּהֶם כָּל מַה שֶּׁיֶּחְסַר לְךָ, וְעַיֵּן בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כִּי הִיא מֻכְרַחַת לְךָ עַתָּה בְּיוֹתֵר, וְהָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה שֶׁצְּרִיכִין לְהַאֲמִין בְּכָל עֵת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא כָּל דָּבָר בִּרְצוֹנוֹ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, וּבְאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נֶעְלָמִין עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁהֵם כְּלַל הַתּוֹרָה, וְעַל כֵּן בְּכָל מַה שֶּׁעוֹשִׂין הֵן מְלָאכָה אוֹ שֶׁיּוֹשְׁבִין בַּחֲנוּת, צְרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין וְלִזְכֹּר בְּכָל עֵת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה תּוֹרָה הַנֶּעְלֶמֶת בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא כָּל דָּבָר, וְכָל מִין סְחוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בְּהַחֲנוּת, כִּי הַכֹּל בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. וּזְכֹר זֹאת הֵיטֵב הֵיטֵב בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כִּי הִיא חַיֶּיךָ, וּבִפְרָט בְּכֹחַ הַפְּרָאסְטִיק הַגָּדוֹל אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל מֵהָאוֹצַר מַתְּנַת חִנָּם וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וּכְשֶׁתְּחַיֶּה אֶת עַצְמְךָ בָּזֶה בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ בְּעֵת הַבִּטּוּלִים הַגְּדוֹלִים, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא אֲנִי בָּטוּחַ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ תָּשׁוּב בְּכָל עֵת אֶל הַלִּמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְאֶל עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה. אַף גַּם יִתּוֹסֵף לְךָ חֵשֶׁק חָדָשׁ בְּכָל פַּעַם אֶל הַתּוֹרָה וְתַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה, וְהָעִקָּר שֶׁתִּתְחַזֵּק אֶת עַצְמְךָ בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וְתִבְטַח בַּה', כִּי הַכֹּל לְטוֹבָתְךָ, וּבְקָרוֹב תִּוָּשַׁע בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּתְבַַשְּׂרֵנִי מְהֵרָה בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל, אַךְ לְעֵת עַתָּה תַּעֲבִיר הַכֹּל מִדַּעְתְּךָ, וְתַעֲבִיר מִדַּעְתְּךָ כָּל הַדְּאָגוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הַמַּטְרִידִים וּמְבַלְבְּלִים חַס וְשָׁלוֹם, רַק הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ, וְיוֹשִׁיעַ לְךָ וּלְכָל הַנִּלְוִים אֵלֶיךָ בְּכָל מַה שֶּׁאַתֶּם צְרִיכִים לְהִוָּשַׁע.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָתְךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' דְּבָרִים תקפ"ט.
לִבְנִי יְדִידִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר שָׁלוֹם וְכָל טוּב.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר. וְהֶחֱיִיתַנִי בִּדְבָרֶיךָ בַּמֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ שֶׁדְּבָרַי עָשׂוּ רֹשֶׁם אֶצְלְךָ. כִּי זֶה חֶלְקִי כְּשֶׁאֲנִי זוֹכֶה לִשְׁמֹעַ שֶׁדִּבְרֵי הַנַּחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה פּוֹעֲלִים בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל, וְהִנֵּה כָּעֵת אֵין לִי פְּנַאי כְּלָל וּמוֹסֵר כְּתָב זֶה יְסַפֵּר לְךָ.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות הצדיקים · פסקה 10 – פסקה 11
about 1 min · about 40 words · 6% of the book by the end of today
אֶלְדָּד. וּמֵידָד. חוּר. יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה. נֹבַח.
נְשִׂיאִים שְׁהִנְחִילוּ הָאָרֶץ לְיִשְׂרָאֵל - כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה. שְׁמוּאֵל בֶּן עֲמִיהוּד. אֶלִידָד בֶּן כִּסְלוֹן. בֻּקִי בֶּן יָגְלִי. חֲנִיאֵל בֶּן אֵפֹד.
קְמוּאֵל בֶּן שִׁפְטָן. אֱלִצָפָן בֶּן פַּרְנָךְ. פַּלְטִיאֵל בֶּן עַזָן. אֲחִיהוּד בֶּן שְׁלוֹמִי. פְּדַהְאֵל בֶּן עֲמִיהוּד.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן י״א · סעיף כ״ג – סעיף ג׳
about 4 min · about 430 words · 5% of the book by the end of today
חַיָּב אָדָם לְהִזָּהֵר מְאֹד בְּמִצְוַת מְזוּזָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא חוֹבַת הַכֹּל תָּמִיד. וְכָל זְמַן שֶׁיִּכָּנֵס וְיֵצֵא, יִפְגַּע בְּיִחוּד הַשֵּׁם, שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיִזְכֹּר אַהֲבָתוֹ וְיֵעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וּשִׁגְיּוֹתָיו בְּהַבְלֵי הַזְּמָן, וְיֵדַע כִּי אֵין דָּבָר הָעוֹמֵד לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אֶלָּא יְדִיעַת צוּר הָעוֹלָם, וּמִיָּד הוּא חוֹזֵר לְדַעְתּוֹ וְהוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי מֵישָׁרִים. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כֹּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וּבִזְרוֹעוֹ וְצִיצִית בְּבִגְדוֹ וּמְזוּזָה בְּפִתְחוֹ, מֻחְזָק הוּא שֶׁלֹּא יֶחֱטָא, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ מַזְכִּירִין רַבִּים וְהֵן הֵן הַמַּלְאָכִים שֶׁמַּצִּילִין אוֹתוֹ מִלַּחֲטֹא, שֶׁנֶּאֱמַר, חוֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם. עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בַּעֲוֹן מְזוּזָה, בָּנָיו וּבְנוֹתָיו מֵתִים קְטַנִּים. וְכָל הַזָּהִיר בַּמְּזוּזָה יַאֲרִיכוּ יָמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם (סִימָן רפ"ה ובטור וברמב"ם).
וּלְפִי שֶׁהַמְּזוּזָה הִיא לְהַזְכִּיר יִחוּד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, לָכֵן כְּשֶׁיֵּצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ וְכֵן כְּשֶׁנִּכְנָס יְנַשֵּׁק אוֹתָהּ. אֲבָל לֹא יַנִּיחַ אֶת הַיָּד עַל הַמְּזוּזָה עַצְמָהּ אֶלָּא יִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה זְכוּכִית עַל הַשֵּׁם (תשובת רבינו עקיבא איגר זצ"ל סִימָן נ"א ע"ש. עַיֵּן בספרי קה"ס מה"ת חקירה י"ט). וּכְשֶׁיּוֹצֵא מִבֵּיתוֹ וּמַנִּיחַ יָדוֹ עַל הַמְּזוּזָה יֹאמַר, ה' שׁוֹמְרִי ה' צִלִּי עַל יַד יְמִינִי, ה' יִשְׁמָר צֵאתִי וּבוֹאִי מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
מְזוּזַת הַיָּחִיד נִבְדֶּקֶת שְׁתֵּי פְּעָמִים בְּשֶׁבַע שָׁנִים, וְשֶׁל רַבִּים (שֶׁאֵין לְהַטְרִיחַ עֲלֵיהֶם) נִבְדֶּקֶת שְׁתֵּי פְעָמִים בַּיּוֹבֵל (עַיֵּן רא"ש הלכות תפילין) (רצ"א).
כְּתִיב, הִכּוֹן לִקְרַאת אֱלֹהֶיךָ יִשְֹרָאֵל, פֵּרוּשׁ שֶׁיָּכִין אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיַּלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל כְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ לִפְנֵי שַׂר נִכְבָּד. וַאֲפִלּוּ אִם מִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ בִּיחִידוּת יַלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ כָּרָאוּי. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לֵילֵךְ בַּחֲגוֹרָה, אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל עַד שֶׁיַּחְגֹּר אֶת עַצְמוֹ.
טוֹב לִתֵּן צְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ. גַּם יְקַבֵּל עָלָיו קֹדֶם כָּל תְּפִלָּה מִצְוַת וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, וִיכַוֵּן לֶאֱהֹב אֶת כָּל אֶחָד מִיִשְֹרָאֵל כְּנַפְשׁוֹ, כִּי אִם חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ פֵּרוּד לְבָבוֹת יִשְֹרָאֵל לְמַטָּה אֲזַי גַּם לְמַעְלָה אֵין הִתְאַחֲדוּת אֲבָל הִתְאַחֲדוּת בְּגוּפֵיהֶם שֶׁלְּמַטָּה גּוֹרֵם הִתְאַחֲדוּת וּדְבֵקוּת נַפְשׁוֹתֵיהֶם לְמַעְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה גַּם תְּפִלּוֹתֵיהֶם מִתְאַחֲדוֹת. וְאָז בִּהְיוֹת תְּפִלּוֹתֵיהֶם כְּלוּלוֹת יַחַד, הִיא רְצוּיָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ (סִימָן צ"ב ובסידור).
כְּתִיב, שְׁמֹר רַגְלֶיךָ כַּאֲֹשֶר תֵּלֵךְ אֶל בֵּית הָאֱלֹהִים, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּרַגְלֶיךָ הַיְנוּ הַנְּקָבִים שֶׁאֵצֶל הָרַגְלַיִם. וְלָכֵן צָרִיךְ לִבְדֹּק אֶת עַצְמוֹ קֹדֶם הַתְּפִלָּה אִם אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו. וְאִם מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ אֲפִלּוּ קְצָת הַרְגָּשָׁה לִצְרָכָיו, אָסוּר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל. וַאֲפִלּוּ בְּדִבְרֵי תוֹרָה אָסוּר כָּל זְמַן שֶׁגּוּפוֹ מְשֻׁקָּץ עַד שֶׁיְּנַקֶּה אֶת עַצְמוֹ. וּבְדִיעֲבַד אִם הִתְפַּלֵּל כְּשֶׁהוּא נִצְרָךְ לִנְקָבָיו, אִם הוּא מְשַׁעֵר בְּעַצְמוֹ שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַעֲמִיד אֶת עַצְמוֹ שִׁעוּר הִלּוּךְ פַּרְסָה (שָׁעָה וָחֹמֶשׁ), תְּפִלָּתוֹ תְפִלָּה. וְאִם לָאו, אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אִם הִתְפַּלֵּל, תְּפִלָּתוֹ תוֹעֵבָה וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם יָכוֹל לְהַעֲמִיד אֶת עַצְמוֹ שִׁעוּר פַּרְסָה, אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה מֻתָּר לוֹ לְהִתְפַּלֵּל. וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל זֶה אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁבְּעוֹד שֶׁיִּפָּנֶה יַעֲבֹר זְמַן תְּפִלָּה. וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן י"ח סָעִיף ט"ז (סִימָּן צ"ב).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה י״ג
וְגַם בְּעֵת אֲשֶׁר גּוֹבְרִים רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים עָלַי, וְאַתָּה עוֹזֵר לִי מְעַט לְהִתְעוֹרֵר אֵלֶיךָ, וּלְהַתְחִיל לִכְנוֹס בַּעֲבוֹדָתֶךָ, אֵינִי זוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתְךָ, שֶׁיֻּמְשַׁךְ דֶּרֶךְ הַקּדֶשׁ אֶצְלִי זְמַן רַב לְעוֹלָם וָעֶד כִּי בְּכָל פַּעַם וּפַעַם שֶׁעָזַרְתָּ לִי בְּרַחֲמֶיךָ לֹא חַסְתִּי עַל נַפְשִׁי וְלֹא הִשְׁתַּדַּלְתִּי לַעֲמד בְּטוֹבָתִי אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד בִּשְׁלֵמוּת, "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ" וְאַף עַל פִּי כֵן רַחֲמֶיךָ גּוֹבְרִים עָלֵינוּ תָּמִיד וְאַתָּה עוֹזֵר לָנוּ בְּכָל עֵת אַתָּה גְּמַלְתָּנוּ הַטּוֹבוֹת וַאֲנַחְנוּ גְּמַלְנוּךָ הָרָעוֹת וּבְעצֶם דָּחְקֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ וַחֲלִישׁוּתֵנוּ בָּעֵת הַזּאת אָנוּ צְרִיכִים שֶׁתִּתֶּן לָנוּ מַנְהִיג אֲמִתִּי, שֶׁיַּשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, "יָחֹס עַל דַּל וְאֶבְיוֹן וְנַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים יוֹשִׁיעַ", אֲשֶׁר יאחֵז בְּיָדֵינוּ, וְיַעֲלֶה אוֹתָנוּ וְיוֹצִיאֵנוּ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, וְיוֹרֶה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֵךְ בָּהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְעַתָּה עַתָּה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָרָא דְעָלְמָא כּלָּא, מָלֵא רַחֲמִים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת "הַגִּידָה לִי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה, אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם", כִּי נִתְקַיֵּם עַתָּה בָּנוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּי מִי יַחְמוֹל עָלַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם וּמִי יָנוּד לָךְ וּמִי יָסוּר לִשְׁאוֹל לְשָׁלוֹם לָךְ".
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּבָר הִבְטַחְתָּנוּ כִּי אֵין דּוֹר יָתוֹם, וּבְוַדַּאי גַּם עַכְשָׁו בַּדּוֹר הַזֶּה נִמְצָאִים צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם, אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם זֶה הַכּחַ לְקַבֵּץ אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ לְחַדֵּשׁ אוֹתָנוּ לְטוֹבָה וּלְהוֹרִיד וּלְהַמְשִׁיךְ לָנוּ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, לְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּמָּלֵא עָלֵינוּ רַחֲמִים וְאַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנּוּ, וּתְזַכֶּה אוֹתָנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים לְגַלּוֹת לָנוּ וּלְהַרְאוֹת לָנוּ אֶת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, וּתְזַכֶּה אוֹתָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר עַל יָדָם אַתָּה עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗אָנָּא יְהוָה, זַכֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲווֹתֵינוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ הָרָעוֹת, וְתַעַזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְבַטֵּל וּלְשַׁבֵּר אֶת תַּאֲוַת מָמוֹן מֵאִתָּנוּ וְאֶהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקִי אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי יְהוָה, וְלֹא אֶהְיֶה אָץ לְהַעֲשִׁיר וְלֹא אֶרְדּף אַחַר מוֹתָרוֹת לְהַרְבּוֹת הוֹן מֵהָבֶל וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוּת מַה שֶּׁאֲנִי מֻכְרָח לַעֲסוֹק בְּאֵיזֶה עֵסֶק אוֹ מַשָּׂא וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה תְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁיִּהְיֶה הָעֵסֶק בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּתְזַכֵּנִי לַעֲשׂוֹת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה וְתִהְיֶה תּוֹרָתִי קֶבַע וּמְלַאכְתִּי עֲרַאי וְלֹא אַטְרִיד אֶת דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי כְּלָל בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן וַאֲפִלּוּ בְּעֵת עֲשִׂיַּת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ, שֶׁתִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי קְשׁוּרָה וּדְבוּקָה בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה הַמְלֻבֶּשֶׁת וְנֶעֱלֶמֶת בְּכָל עִסְקֵי מַשָּׂא וּמַתָּן וּמְלָאכוֹת וַעֲסָקִים שֶׁבָּעוֹלָם
Read the complete passage on Sefaria ↗וְזַכֵּנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי מִדַּת הַבִּטָּחוֹן בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, וְאֶהְיֶה בּוֹטֵחַ בַּיהוָה תָּמִיד, וְאֶזְכֶּה לְהַשְׁלִיךְ אֶת כָּל יְהָבִי עָלֶיךָ וְאַתָּה תְּכַלְכְּלֵנִי שֶׁתִּתֶּן לִי עֵצָה טוֹבָה בְּכָל פַּעַם בְּכָל עִנְיָנֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן, לָדַעַת מָה וּמָתַי לִקְנוֹת וְלִמְכּוֹר, בְּאפֶן שֶׁתַּצְלִיחַ אֶת מַעֲשֵׂי יָדַי וְתַזְמִין לִי פַּרְנָסָתִי בְּרֶוַח בְּסִבָּה קַלָּה בְּלִי שׁוּם טִרְדָּא וּבִלְבּוּל כְּלָל, לְמַעַן אוּכַל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ תָּמִיד.
Read the complete passage on Sefaria ↗אָנָּא יְהוָה, חוּס וַחֲמל עַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה וְעַל נַפְשׁוֹת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְתַבְדִּילֵנוּ מִן הַתּוֹעִים הָאוֹבְדִים אֶת עוֹלָמָם עַל יְדֵי תַּאֲווֹת מָמוֹן, הַטְּרוּדִים כָּל יְמֵיהֶם בְּעִסְקֵי פַּרְנָסָתָם וְאוֹכְלֵי לֶחֶם בְּעִצָּבוֹן בְּזֵעַת אַפָּם יאכְלוּ לֶחֶם עַד שׁוּבָם אֶל הָאֲדָמָה, וּמְאוּמָה לֹא יִשְׂאוּ בַּעֲמָלָם מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלֵינוּ וְהַצִּילֵנוּ מֵהֶם
Read the complete passage on Sefaria ↗רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל, אוֹתִי וְאֶת כָּל חֶבְרָתֵנוּ וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִתַּאֲוַת מָמוֹן, אֲשֶׁר זאת הַתַּאֲוָה הָרָעָה נִתְגַבְּרָה וְנִתְפַּשְּׁטָה מְאד מְאד עַכְשָׁו בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ כְּלָל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמֵנוּ לְיַשֵּׁב דַּעְתֵּנוּ, לַחֲשׁב הֵיטֵב מַה יְהֵא בְּסוֹפֵנוּ, בְּהָאֵיךְ אַנְפִּין נֵיעוֹל קֳדָם מַלְכָּא, מֵחֲמַת טִרְדַּת דַּעְתֵּנוּ וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ בְּכָל עֵת עַל עִסְקֵי פַּרְנָסוֹתֵינוּ, וַאֲפִלּוּ הַהֶכְרֵחִיּוֹת, מְבַלְבְּלִין אוֹתָנוּ מְאד מְאד
Read the complete passage on Sefaria ↗יְהוָה אֱלֹהִים, חוּסָה עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ וְהַצֵּל אוֹתָנוּ מִתַּאֲוָה הָרָעָה הַזּאת שֶׁל מָמוֹן וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב וְתִהְיֶה בְּעֶזְרֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה לַעֲנִיִּים מְהֻגָּנִים וְכָל עִקַּר כַּוָּנוֹת עִסְקֵנוּ בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן יִהְיֶה רַק בִּשְׁבִיל הַצְּדָקָה וְנִזְכֶּה לִתֵּן צְדָקָה יוֹתֵר מִכְּפִי כּחֵנוּ, וְתַזְמִין לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ עֲנִיִּים מְהֻגָּנִים לִזְכּוֹת בָּהֶם וְתַעַזְרֵנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת צְדָקָה כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב וּבְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וּתְזַכֵּנוּ לִתֵּן צְדָקָה בְּאפֶן שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ הֶעָנִי בְּקַבָּלָתוֹ, וְאֶזְכֶּה לְדַבֵּר עַל לֵב עֲנִיִּים וּמְרוּדִים לְפַיְּסָם וּלְהַרְחִיב דַּעְתָּם וּלְשַׂמֵּחַ אֶת לִבָּם
Read the complete passage on Sefaria ↗"הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי" שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּתְנַדֵּב לִבִּי תָּמִיד לַעֲזר לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים בְּכָל כּחִי, הֵן לְפַזֵּר מִשֶּׁלִּי לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים לְהַעֲנִיק לָהֶם וְלִתֵּן לָהֶם בִּשְׁתֵּי יָדַיִם מִבִּרְכַּת יְהוָה אֲשֶׁר אַתָּה נוֹתֵן לִי בְּכָל עֵת, הֵן לְהִשְׁתַּדֵּל עֲבוּרָם בְּכָל כּחִי לֵילֵךְ וּלְסַבֵּב עֲבוּרָם וּלְקַבֵּץ עַל יָד נִדְבַת לֵב אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְתָמְכָם וּלְסַעֲדָם לְמַלֹּאת יְדֵי עֲנִיִּים הֲגוּנִים דֵּי מַחְסוֹרָם אֲשֶׁר יֶחְסַר לָהֶם, הֵן מְזוֹנוֹת הֵן מַלְבּוּשִׁים וְכָל מַה שֶּׁהֵם צְרִיכִים
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי בְּחַסְדְּךָ וְתִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד בְּעֵינֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁמָעִים דְּבָרַי אֶצְלָם, וְיִכָּנְסוּ דְּבָרַי בְּאָזְנֵיהֶם שֶׁיִּתְנַדְּבוּ לְבָבָם לִתֵּן צְדָקָה הַרְבֵּה וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל מֵהֶם מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מָנָה יָפָה אַפָּיִם וְתַעַזְרֵנִי שֶׁיִּהְיֶה לִי כּחַ לַהֲפךְ בִּדְבָרַי לֵב אַכְזָר לְלֵב נְדִיבָה, וְאֶזְכֶּה לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה בֶּאֱמֶת תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיָּי.
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 24 of 355 in the cycle of 5785
Estimated study time today: short about 4 min · full about 41 min
Torah portion of the week: Bereshit
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on October 26, 2024, at about 17:55.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · שבת
עִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת הִיא הָאֲכִילָה שֶׁל שַׁבָּת. כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת יְקָרָה מְאֹד, כִּי הוּא כֻּלּוֹ אֱלֹהוּת כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ. וְעַל־כֵּן מִצְוָה גְּדוֹלָה לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילַת שַׁבָּת וְהוּא תִּקּוּן לְחִלּוּל שַׁבָּת: (לק"א סי' רע"ז)
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.