ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט · אות ו׳ו וְזֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל־ב כג): הוּקַם עָל – עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה (מו"ק טז:). וּתְשׁוּבָה הִיא אוֹתִיּוֹת תָּשׁוּב ה', שֶׁנַּעֲשֵׂית מִדָּלֶת ה'.
וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה תָּלוּי בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ו): וּלְבָבוֹ יָבִין וְשָׁב. וְזֶה בְּחִינַת: מִי זֹאת עוֹלָה – מִי עִם זֹאת עוֹלָה. עֻלָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה – עֲלִיָּתָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, עִם מִי.
וְזֶהוּ בְּחִינַת (יומא פו): גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְזֶה (שם:): גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁמְּקָרֶבֶת הַגְּאֻלָּה.
כִּי לֶעָתִיד, לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, יִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ח:י״ד): אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' – עַל ה' דַּיְקָא, הוּא עַתִּיקָא סְתִימָאָה (זוהר ויחי דף ריט ע"ש), וְזֶה עִקַּר עֹנֶג שַׁבָּת.
וְשַׁבָּת זֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל): וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ.
וְזֶה בְּחִינַת: גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה – כְּשֶׁמַּעֲלֶה תְּשׁוּבָה מִבְּחִינַת: אֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, מִבְּחִינַת: אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה, לִבְחִינַת גְּדוֹלָה, לִבְחִינַת (ישעיה ל): וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה. שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד – הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יַגִּיעַ וְיַשִּׂיג אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה.
וְזֶה כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁמְּכַסִּין אוֹתָהּ. בִּבְחִינַת (משלי כז): וּכְבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ, דְּבָרִים שֶׁהֵם כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יִהְיוּ תַּחַת לְבוּשֶׁךָ (חגיגה יד). שֶׁמְּכַסִּין אוֹתָהּ, בִּבְחִינַת (משלי כה): כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר. וְזֶה כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁמְּכַסִּין מִפְּנֵי כְּבוֹד אֱלֹקִים, וְאַתָּה תַּגִּיעַ וְתַשִּׂיג אוֹתָה:
וְזֶה בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית, בֵּי"ת רֵאשִׁית, הַיְנוּ שְׁנֵי רֵאשִׁית. וְהֵם רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְנִיסָן, שֶׁגַּם נִיסָן הוּא רֹאשׁ־הַשָּׁנָה. וְאִיתָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא דף מה.): וְהִיא נִקְרֵאת קַבָּלָה, כַּד אִיהִי בֵּין תְּרֵין דְּרוֹעִין דְּמַלְכָּא. וּתְרֵין דְּרוֹעִין, הֵם תִּשְׁרֵי וְנִיסָן. וְהֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה, כִּי בָּם הוּא יְמֵי תְּשׁוּבָה, כִּי בְּנִיסָן עֲתִידִין לִגְאֹל ר"ה יא), וְאֵין הַגְּאֻלָּה אֶלָּא עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נט): וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וְכוּ' (יומא פו:).
וְעִקַּר יְדִיעַת הַקַּבָּלָה, הַיְנוּ יְדִיעַת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, הוּא יִהְיֶה לֶעָתִיד, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא, בִּבְחִינַת תַּעֲנוּג שַׁבָּת, בִּבְחִינַת: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'.
וְזֶה לְשׁוֹן תִּשְׁרֵי, לְשׁוֹן שִׁירָה; וּלְשׁוֹן פֶּסַח, פֶּה סָח (שער הכוונות דף פב), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ל׳:כ״ט): הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֵּשׁ חַג; כִּי יִתְעַר שִׁיר וְנִגּוּנָא בְּעָלְמָא, בִּבְחִינַת פֶּ"ה סָ"ח, בִּבְחִינַת (תהילים ל׳:י״ג): לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם – וְלֹא יִדֹּם דַּיְקָא, הַיְנוּ פֶּה סָח. כָּבוֹד, זֶה בְּחִינַת מֶלֶךְ הַכָּבוֹד (תהילים כ״ד:ז׳), בְּחִינַת: שָׂרָה עַל כָּל הָעוֹלָם, בְּחִינַת שִׁיר שֶׁלֶּעָתִיד:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט · אות ז׳ז וְזֶה בְּחִינַת צִיצִית, הַיְנוּ בְּחִינַת תְּכֵלֶת, דְּאָכְלִי כֹּלָּא וְשָׁצֵי כֹּלָּא. כִּי עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה יִתְבַּטֵּל מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא,
אֲבָל יִשְׂרָאֵל הַדְּבוּקִים בָּהּ יְקַבְּלוּ חִיּוּתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בראשית דף נא.): וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּכֵלֶת, דְּאָכְלֵי כֹּלָּא וְשָׁצֵי כֹּלָּא, אַף־עַל־פִּי־כֵן: חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. כִּי עִקַּר הַחִיּוּת בָּא מִשָּׁם, בִּבְחִינַת: דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם ר"ה כה.).
וְזֶה בְּחִינַת כַּלָּה, בְּחִינַת תְּכֵלֶת, דְּאָכְלֵי כֹּלָּא וְשָׁצֵי כֹּלָּא. אֲבָל יִשְׂרָאֵל הַדְּבֵקִים בָּהּ, חַיִּים וְקַיָּמִים. וְזֶה בְּחִינַת (ירמיהו ל׳:י״א): כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם וְכוּ'.
וְזֶה (שמואל־ב יג): וַתְּכַל נֶפֶשׁ דָּוִד. נֶפֶשׁ דָּוִד, הִיא בְּחִינַת תְּכֵלֶת, דְּאָכְלֵי כֹּלָּא וְשָׁצֵי כֹּלָּא: וְזֶה בְּחִינַת (ברכות ג:): רוּחַ צָפוֹן הָיְתָה מְנַשֶּׁבֶת בְּכִנּוֹר שֶׁל דָוִד, וְהָיָה מְנַגֵּן. רוּחַ צָפוֹן, זֶה בְּחִינַת דִּינִים גְּבוּרוֹת, בְּחִינַת תְּכֵלֶת. מִשָּׁם הַנְּגִינָה, בִּבְחִינַת (ישעיהו כ״ד:ט״ז): מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ. מִכְּנַף דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּכֵלֶת, וְשָׁם בְּחִינַת: נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל.
וְזֶה בְּחִינַת ה', דָּ"לֶת עִם יוּ"ד. דָּלֶת, זֶה בְּחִינַת דָּלֶת כְּנָפוֹת, בְּחִינַת מִכְּנַף הָאָרֶץ; יוּד, זֶה בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נִגּוּנָא, בְּחִינַת: זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ:
וְזֶה פֵּרוּשׁ (במדבר כ״ח:ה׳): וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת לְמִנְחָה וְכוּ'.
כִּי עִקַּר כֹּחַ הַ"כַּלָּה", הַיְנוּ כֹּחַ בְּחִינַת תְּכֵלֶת, הִיא מְקַבֶּלֶת בִּבְחִינַת: אִמָּא אוֹזְפַת מָאנְהָא לִבְרַתָּהּ (הקדמת הזוהר ב.). כִּי בִּינָה, דִּינִין מִתְעָרִין מִנַּהּ (זוהר ויחי רכ:, ויקרא י:, אחרי סה), וְהִיא שָׁרְשָׁן, שֶׁעַל יָדָהּ נִמְתָּקִין.
וְזֶה (בראשית ו׳:ו׳): וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ – בִּבְחִינַת דִּינִין מִתְעָרִין מִנַּהּ; וַיֹּאמֶר אֶל לִבּוֹ לֹא אוֹסִיף עוֹד לְקַלֵּל (שם ח) – בִּבְחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים בְּשָׁרְשָׁן.
וְזֶה פֵּרוּשׁ: וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. אֵיפָה – אִי פֶה. מַלְכוּת פֶּה, בְּחִינוֹת כְּבוֹד אֱלֹקִים, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. כַּד אִיהִי סְלֵיקִית, מַלְאָכַיָּא שְׁאֵלִין בְּגִינַהּ: אֵי פֶה, אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ (זוהר בראשית כד ובתיקון י). וַעֲשִׂירִית, זֶה בְּחִינַת יוּ"ד, בְּחִינַת קְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל.
הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹצִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשָּׁה לְתוֹךְ מַלְכוּת, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ בִּבְחִינַת אֵי פֶה – סֹלֶת לְמִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, צָרִיךְ לְחַבֵּר שְׁנֵי בָּתִּים לִהְיוֹת אֶחָד. בֵּיתָא עִלָּאָה. נִקְרָא סֹלֶת לְמִנְחָה. מִנְחָה, זֶה בְּחִינַת דִּינִים, בְּחִינַת (ברכות כו:): יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת מִנְחָה. סֹלֶת, לְשׁוֹן (תהילים קי״ט:קי״ח): סָלִיתָ כָּל שׁוֹגִים מֵחֻקֶּיךָ, שֶׁבֵּיתָא עִלָּאָה מַמְתִּיק וּמְשַׁבֵּר הַדִּינִים כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (שם קו): מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת ה'.
וְצָרִיךְ שֶׁיֻּבְלַל בֵּיתָא עִלָּאָה עִם בֵּיתָא תַּתָּאָה, הַנִּקְרָא שֶׁמֶן, בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מה): עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹקִים אֱלֹקֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן,
וְעַל יְדֵי זֶה: רְבִיעִת הַהִין, נַעֲשֶׂה מִדַּלְתִין הֵהִין:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט · אות ח׳וְזֶה פֵּרוּשׁ:
לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם. כִּי הַצַּדִּיק נִקְרָא שֶׁמֶשׁ, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין עב:): עַד שֶׁלֹּא שָׁקְעָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל עֵלִי וְכוּ', וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ.
וּזְרִיחָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, הַיְנוּ הַשָּׂגָתוֹ, אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל, כַּמַּאֲמָר (שמות ל״ב:ז׳): לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ, כְּלוּם נָתַתִּי לְךָ גְּדֻלָּה אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל (ברכות לב.). וְזֶהוּ: אֹהֶל בָּהֶם. אֹהֶל, לְשׁוֹן זְרִיחָתוֹ, כְּמוֹ (איוב כט): בְּהִלּוֹ נֵרוֹ.
וְזֶהוּ: בָּהֶם – עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, נִכְנָסִין בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁל הָאֻמּוֹת, אֲזַי נוֹפֵל הַצַּדִּיק מֵהַשָּׂגָתוֹ, וְנִתְחַפֶּה וְנִתְכַּסֶּה הַשָּׂגָתוֹ.
וּכְשֶׁיּוֹצְאִין יִשְׂרָאֵל מֵחָכְמָתָן שֶׁל הָאֻמּוֹת. אֲזַי:
וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ – הַצַּדִּיק יוֹצֵא מֵהַחֻפָּה וְהַמִּכְסֶה שֶׁהָיָה לוֹ עַד עַכְשָׁו, וְאָז:
יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח – כִּי הַצַּדִּיקִים הֵם גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ (תהילים ק״ג:כ׳). כִּי צָרִיךְ הִתְגַּבְּרוּת כְּדֵי לָרוּץ אֹרַח הַזֶּה שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לֵילֵךְ בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל נְזוּפִים, וְעַכְשָׁו רָצִים בִּמְהִירוּת גָּדוֹל זֶה הַדֶּרֶךְ.
וְהִתְגַּבְּרוּת הַזֹּאת, הִיא בְּחִינַת צִיצִית, בְּחִינַת תְּכֵלֶת כַּנַּ"ל, בְּחִינוֹת מַקִיפִים. וְזֶה:
מִקְּצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ – בְּחִינוֹת מַקִּיפִים, וְעִם בְּחִינַת תְּכֵלֶת הַזֹּאת, מְכַלִּים וְשָׁצִים הָעַכּוּ"ם, בִּבְחִינַת: כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם. וְזֶה:
וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ – מֵחַמָּתוֹ זֶה בְּחִינַת כַּלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״ט:י״ד): כַּלֵּה בְחֵמָה כַּלֵּה וְאֵינֵמוֹ;
וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִים לְהַשָּׂגַת אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא, בִּבְחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת כַּנַּ"ל. וְזֶה:
תּוֹרַת ה' תְּמִימָה, שֶׁהִיא תּוֹרָה דְּעַתִּיקָא, שֶׁהִיא תְּמִימָה עֲדַיִן, שֶׁעֲדַיִן לֹא הִשִּׂיגוּ מִמֶּנָּה כְּלוּם.
מְשִׁיבַת נָפֶשׁ – זֶה בְּחִינַת שַׁבָּת, כִּי בוֹ שָׁבַת וַיִּנָפַשׁ: