Opening the day with Rabbeinu's teaching
Shabbat, 22 Adar 5785 · March 22, 2025
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ה · אות ה׳ – אות ט׳
about 9 min · about 940 words · 44% of the book by the end of today
אַךְ אַחַר כָּךְ מְקִלִּים הַיִּסּוּרִין וּמִתְנַחֲמִין עֲלֵיהֶם עַל יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִין. כִּי עַל־יְדֵי הַיִּסּוּרִין בָּא לִבְחִינַת בִּטּוּל כַּנַּ"ל, וְאַחַר כָּךְ, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁב מֵהַבִּטּוּל, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאָר מֵהַבִּטּוּל, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה. כִּי עַל־יְדֵי הַבִּטּוּל שֶׁנִּתְבַּטֵּל אֶל הַתַּכְלִית, וְהִשִּׂיג שֶׁכָּל הַיִּסּוּרִין הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד, עַל יְדֵי זֶה נִתְמַלֵּא שִׂמְחָה. וְהַשִּׂמְחָה הוּא כְּלִי אֶל חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח): בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, יָרְדוּ שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאָכִים וְנָתְנוּ שְׁנֵי כְּתָרִים בְּרֹאשׁ כָּל אֶחָד, וּכְשֶׁחָטְאוּ וְכוּ', וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירָן לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם. נִמְצָא שֶׁהַשִּׂמְחָה הִיא בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה. וְעַל יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הָרְשִׁימוּ שֶׁל הַבִּטּוּל כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה מְקָרְרִין הַיִּסּוּרִין אַחַר כָּךְ, כִּי עַל יְדֵי זֶה מְכַבִּין צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ, כִּי הַרְגָּשַׁת הַיִּסּוּרִין הוּא בְּחִינַת צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ, כִּי צִמָּאוֹן הוּא עַל יְדֵי מְלִיחוּת, וּמְלִיחוּת הוּא בְּחִינַת יִסּוּרִין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה): נֶאֱמַר בְּרִית בְּמֶלַח, וְנֶאֱמַר בְּרִית בְּיִסּוּרִין. כִּי הַנֶּפֶשׁ הִיא בַּת הַשֵּׂכֶל, כִּי עִקַּר גִּדּוּל הַנֶּפֶשׁ הוּא עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל, שֶׁמְּגַדְּלָהּ וּמְתַקְּנָהּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״ט:ב׳): גַּם בְּלֹא דַּעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב. וּכְשֶׁהַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי הוּא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת, אֲבָל כְּשֶׁנִּפְגָּם הַשֵּׂכֶל, אֲזַי הוּא בְּחִינַת אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה (תהילים ק״ז:ל״ד). וְהַמְלִיחוּת הוּא בְּחִינַת הַיִּסּוּרִין שֶׁמַּרְגִּישִׁין עַל־יְדֵי שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל, וְהוּא בְּחִינַת צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי הַהִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה מְקָרְרִין הַיִּסּוּרִין, וּמְכַבִּין הַצִּמָּאוֹן, בִּבְחִינוֹת (ישעיהו נ״ה:א׳): הוֹי כָל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם. וְזֶה בְּחִינוֹת (תהילים צ״ד:י״ב): אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ יָהּ וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ; כִּי עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִין זוֹכֶה לְהִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְזֶה סִימָן שֶׁפָּעַל עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִין וְקִבְּלָם כָּרָאוּי, כְּשֶׁזּוֹכֶה אַחַר כָּךְ לְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, שֶׁזֶּה סִימָן שֶׁזָּכָה לִבְחִינוֹת בִּטּוּל אֶל הַתַּכְלִית עַל־יְדֵי הַיִּסּוּרִין, וְעַל יְדֵי זֶה זָכָה לְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא, עַל־יְדֵי הָרְשִׁימוּ כַּנַּ"ל:
וְהַבַּעַל הַשָּׂדֶה הַנַּ"ל, כְּשֶׁעֵינָיו מְאִירוֹת, בִּבְחִינוֹת שְׂדֵה צוֹפִים, אֲזַי יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, אִם הוּא קָרוֹב אֶל הַתַּכְלִית. וּכְשֶׁרוֹאֶה בְּאֶחָד שֶׁרָחוֹק מֵהַתַּכְלִית, אֲזַי אֵין תְּפִלָּתוֹ עֲדַיִן בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי כַּנַּ"ל, כִּי אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה, וּכְשֶׁעוֹמֵד בְּסוֹף הַתֵּבָה, שׁוֹכֵחַ תְּחִלַּת הַתֵּבָה, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִכְלֹל תְּפִלָּתוֹ בִּבְחִינוֹת אֶחָד כַּנַּ"ל. וְהַבַּעַל הַשָּׂדֶה הַנַּ"ל, מִסְתַּכֵּל בּוֹ, וּמְבִיאוֹ אֶל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל. וַאֲזַי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אֶחָד מִכָּל הַתְּפִלָּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁעוֹמֵד בְּסוֹף הַתְּפִלָּה, עֲדַיִן הוּא עוֹמֵד בִּתְחִלַּת הַתֵּבָה שֶׁל תְּחִלַּת הַתְּפִלָּה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינוֹת (שבת קד): מַנְצַפַּ"ךְ צוֹפִים אָמְרוּ, וּמַסִּיק שָׁם, שֶׁהַצּוֹפִים תִּקְּנוּ הֵי בִּתְחִלַּת תֵּבָה וְהֵי בְּסוֹף תֵּבָה. צוֹפִים זֶה בְּחִינוֹת הַבַּעַל הַשָּׂדֶה, כְּשֶׁעֵינָיו בִּבְחִינוֹת שְׂדֵה צוֹפִים כַּנַּ"ל, אֲזַי יָכוֹל לְתַקֵּן וּלְהִסְתַּכֵּל עַל אוֹתָם שֶׁהֵם סְמוּכִים אֶל הַתַּכְלִית, וּכְשֶׁעוֹמְדִים בְּסוֹף הַתְּפִלָּה עֲדַיִן הֵם בִּתְחִלַּת הַתֵּבָה כַּנַּ"ל. וְעַל אוֹתָם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵהַתַּכְלִית, וְהֵם בְּחִינוֹת סוֹף תֵּבָה, כִּי כְּשֶׁהֵם בְּסוֹף הַתֵּבָה, הֵם בְּסוֹף הַתֵּבָה מַמָּשׁ כַּנַּ"ל. וְהַצּוֹפִים מְתַקְּנִים אוֹתָם, וּמְבִיאִים אוֹתָם אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינוֹת: שְׁכָחוּם וְחָזְרוּ וְיִסְּדוּם, הַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵהַתַּכְלִית, שָׁכְחוּ תְּחִלַּת הַתֵּבָה, כִּי אֵינָם כּוֹלְלִים תְּפִלָּתָם בִּבְחִינַת אֶחָד כַּנַּ"ל, וְחָזְרוּ וְיִסְּדוּם וְתִקְּנוּ אוֹתָם, שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד כַּנַּ"ל:
וְזֶה פֵּרוּשׁ: וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת. בֹּעַז הוּא הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז׳:י״ט): הַחָכְמָה תָּעֹז לְחָכָם. רוּת הִיא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁמִּמֶּנָּה יוֹצֵא הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלּוֹת וְהַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז:): לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רוּת, שֶׁמִּמֶּנָּה יָצָא דָּוִד שֶׁרִוָּה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת. הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי – כִּי הַנֶּפֶשׁ הִיא בַּת הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: הֲלוֹא שָׁמַעַתְּ, הַיְנוּ הַשְׁמַע לְאָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא בְּפִיךָ, הַיְנוּ הַטֵּה אָזְנֶיךָ וּשְׁמַע בַּקָּשַׁת הַדִּבּוּר וְתַחֲנוּנָיו, שֶׁמְּבַקֵּשׁ וּמִתְחַנֵּן לְבַל תִּתְפָּרֵד מִמֶּנּוּ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר – כַּנַּ"ל, כִּי כָּל הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּרִים הֵם לִקּוּטִים יְקָרִים שֶׁמְּלַקְּטִים בְּשָׂדוֹת עֶלְיוֹנִים כַּנַּ"ל. וְהַדִּבּוּר מְבַקֵּשׁ מֵהַנֶּפֶשׁ, לְבַל תֵּלֵךְ מֵאִתּוֹ לִלְקֹט לִקּוּטִים אֲחֵרִים כַּנַּ"ל. אַךְ זֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי צָרִיךְ לֵילֵךְ וְלִלְקֹט יוֹתֵר כַּנַּ"ל, אַךְ: וְגַם וְלֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה – הַיְנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁתֵּלֵךְ לְתֵבָה אַחֶרֶת, אַל תַּעֲבֹר מִתֵּבָה רִאשׁוֹנָה כַּנַּ"ל, וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל. וְזֶה: עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן – הַיְנוּ בְּחִינַת הַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַתַּכְלִית, כִּי הַקְּצִירָה הִיא תַּכְלִית הַחֲרִישָׁה וְהַזְּרִיעָה. הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ – זֶה בְּחִינַת סְתִימַת הָעֵינַיִם, שֶׁצָּרִיךְ לְסוֹגְרָם, וּלְחַבֵּר הָרְאוּת לְכַוְּנוֹ אֶל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל, כִּי בְּלֹא זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל. וְזֶה: הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים – לְשׁוֹן צַוְתָּא וְהִתְחַבְּרוּת, שֶׁצָּרִיךְ לְצַוֵּת וּלְחַבֵּר הָרְאוּת כַּנַּ"ל. וְהָעֵינַיִם נִקְרָאִים נְעָרִים, כִּי הֵם מְשָׁרְתֵי הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל, כִּי הָרְאוּת הוּא שָׁלִיחַ וּמְשָׁרֵת לְהַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ – בְּחִינַת נִגְעֵי הַנֶּפֶשׁ. כִּי כְּשֶׁהָרְאוּת נִתְפַּזֵּר, וְרוֹאֶה כָּל מַה שֶּׁלְּפָנָיו, הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵם וְסוֹגֵר עֵינָיו מֵחֵזוּ דְּהַאי עָלְמָא כַּנַּ"ל, זֶהוּ בְּחִינַת נִגְעֵי הַנֶּפֶשׁ. וְצָרִיךְ לְצַוֵּת וּלְחַבֵּר אֶת הַנְּעָרִים, דְּהַיְנוּ הָרְאוּת, לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל מִן הַצַּד עַל הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, לְבִלְתִּי לְנַגֵּעַ אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְאָז יוּכַל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל, וַאֲזַי עַל יְדֵי הַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַתַּכְלִית, נִתְבַּטְּלִין כָּל הַיִּסּוּרִין כַּנַּ"ל. אַךְ אַחַר כָּךְ כְּשֶׁשָּׁב מֵהַבִּטּוּל, מִתְגַּבְּרִין הַיִּסּוּרִין בְּיוֹתֵר כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל. וְזֶה: וְצָמִית וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים – כִּי לְכַבּוֹת הַצִּמָּאוֹן הוּא עַל־יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, שֶׁמְּקַבְּלִין הַמֹּחִין, שֶׁהֵם הַכֵּלִים שֶׁל הַשֵּׂכֶל, עַל־יְדֵי הָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאָר מֵהַבִּטּוּל כַּנַּ"ל, וּמִשָּׁם שׁוֹתָה הַנֶּפֶשׁ לְכַבּוֹת צִמְאוֹנָהּ כַּנַּ"ל. וְזֶה: וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים – כִּי הַנְּעָרִים שֶׁהֵם עֵינֵי הַשֵּׂכֶל, הֵם שׁוֹאֲבִין הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה, מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאָר מֵהַהִסְתַּכְּלוּת עַל הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְבַּטְּלִין הַיִּסּוּרִין אַחַר כָּךְ, וּמְכַבִּין צִמְאוֹן הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת הַגַּן עֵדֶן, בְּחִינַת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. גַּן הוּא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת (ירמיהו ל״א:י״ב): וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה. עֵדֶן הוּא בְּחִינַת הַתַּכְלִית. כִּי עֵדֶן עַיִן לֹא רָאֲתָה (כמו שאמרו רז"ל ברכות לד:), בְּחִינַת בִּטּוּל כַּנַּ"ל:
וְזֶה בְּחִינַת: עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת מָחוֹל לַצַּדִּיקִים לְעָתִיד לָבוֹא, וְכָל אֶחָד מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ וְכוּ' (תענית לא). מָחוֹל, זֶה בְּחִינַת הַשִּׂמְחָה, שֶׁהִיא כְּלִי לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה עַל יְדֵי הַבִּטּוּל, שֶׁעַל־יְדֵי הַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ מִן הַבִּטּוּל, מִשָּׁם בָּאָה הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הַכֵּלִים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ. מַרְאֶה, זֶה בְּחִינַת הַמַּרְאֶה וְהַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ, שֶׁמִּשָּׁם בָּאָה הַתּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינַת מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ, בְּחִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת (שמות לא): אֶצְבַּע אֱלֹקִים:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות קכ״ה
about 2 min · about 220 words · 47% of the book by the end of today
בחג הסכות תק"ע אז אמר מענין האתרוג - שלפי בחינת הימים נוראים ראוי שיהיה לנו אתרוג נאה, כמובא לעיל (בסימן פז); ובאותה השנה לא היו מצויים אתרוגים, והיה העולם סבורים שלא יהיה להם אתרוגים כלל. ולא היה שום אתרוג במדינה עד ערב סכות, שעשה השם יתברך נסים וסבב סבות בדרך נס שבאו אתרוגים לקצת עירות, והיו נותנים אז ממון הרבה בעד אתרוג, בקצת קהלות נתנו חמשים אדמים ויותר בעד אתרוג אחד, וגם לקהלת ברסלב בא אתרוג מהדר מאד ליד רבנו זכר צדיק לברכה, והיה שמחה גדולה מאד לרבנו זכרונו לברכה, ואמר להביא לו כלי זמר מגדל השמחה.
ושלשה ימים רצופים היה לו חיות גדול מן האתרוג, והיה בריא כל אותן השלשה ימים ולא היה מרגיש כלל החולאת הקשה שהיה לו, מגדל השמחה שהיה לו מן האתרוג. וגם אחר סכות ספר הרבה מן האתרוג, ואמר שאין אנו יודעים כלל גדל יקרת מעלת מצות אתרוג. והרי אנו רואין שישראל מפזרים ממון הרבה בשביל מצוה זו יותר מעל שאר מצוות, ובודאי לא על חנם הוא, מסתמא מצוה זו הוא יקרה מאד מאד אשר אין לשער, רק שאין אנו יודעין גדל מעלתה. אפשר אם היו יודעין גדל מעלת מצוה זו היו עושים מה שהיו עושים בשביל מצוה זו, כי ישראל עם קדוש הם חכמים וקשה להטעותם, ובודאי כשהם מפזרים ממון הרבה בשביל מצוה זו לא לחנם הוא. ועוד האריך בספור זה והפליג מאד במעלת מצות אתרוג:
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ד
about 1 min · about 40 words · 46% of the book by the end of today
כי כבר נרשם מקום קבורתי בירושלים. ומיד שמעו לדבריו, והלכו ושכרו מיד ספינה גדולה, והכריזו מי שרוצה לילך על הספינה ילך.
Read the complete passage on Sefaria ↗והלכו הרבה אנשים ונשים וטף הן מאנשי ספרד והן מאנשי אשכנז, ונסע רבנו זכרונו לברכה, גם כן על ספינה זו לארץ הקדש.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ר״א – אות ר״ב
about 2 min · about 210 words · 35% of the book by the end of today
(יז) לְעִנְיַן מַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד, שֶׁצָּרִיךְ לְאִישׁ כָּשֵׁר לְהַדֵּר שֶׁיִּהְיֶה מְלֻבָּשׁ כָּרָאוּי אִם אֶפְשָׁר לוֹ וְלֹא יִהְיֶה בָּזוּי, כִּי גַּם לְהַצַּדִּיק אֵין מְקָרְבִין עַצְמָן רַק עַל־יְדֵי מַלְבּוּשָׁיו, שֶׁרוֹאִין שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בְּכָבוֹד עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נֶחֱשָׁב בְּעֵינֵיהֶם לְהִתְקָרֵב לוֹ וְאִם לֹא הָיָה מְלֻבָּשׁ לֹא הָיָה נֶחֱשָׁב כְּלָל בְּעֵינֵיהֶם. עָנָה וְאָמַר הֲלֹא גַּם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּמִצְרַיִם, כִּי כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל מִצְרַיִם הִיא כֻּלָּהּ בְּחִינַת לְבוּשִׁין, שֶׁהָיָה בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בְּאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל מִצְרַיִם עַד שֶׁאַחַר־כָּךְ הִתְחִילוּ לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל, וּבְכָל פַּעַם הִכִּירוּ אוֹתוֹ יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְהִכִּירוּ גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם יוֹתֵר. אֲבָל בִּתְחִלָּה לֹא הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְקָרְבוּ אֵלָיו כִּי־אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מַלְבּוּשִׁים, הַיְנוּ כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְבּוּשִׁים כַּנַּ"ל:
(יח) בְּשָׁבוּעוֹת תק"ע הָיָה בְּאוּמֶין בִּתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ לְשָׁם וְלֹא אָמַר תּוֹרָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם־טוֹב. אַחַר־כָּךְ אָמַר לָנוּ בְּדֶרֶךְ הֲלָצָה אַתֶּם אֵינְכֶם כָּל כָּךְ חוֹטְאִים שֶׁאֹמַר לָכֶם תּוֹרָה. וְסִיֵּם אַחַר־כָּךְ בְּעַצְמוֹ כִּי יֵשׁ כַּמָּה תּוֹרוֹת שֶׁנַּעֲשִׂים עַל־יְדֵי חֲטָאִים דַּיְקָא, כְּגוֹן פָּרָשַׁת הָעֵגֶל וְכַיּוֹצֵא, שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבְּאוֹתָן הַפָּרָשִׁיּוֹת נַעֲשׂוּ עַל־יְדֵי חֲטָאִים. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נְדָרִים כב:): אִלְמָלֵי לֹא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה לָהֶם רַק הַסֵּפֶר תּוֹרָה וְסֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ. כִּי שְׁאָרֵי נְבִיאִים וּכְתוּבִים לֹא נַעֲשׂוּ רַק עַל־יְדֵי שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל וְהֻצְרְכוּ לְהוֹכִיחָם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִּׁ"י שָׁם. נִמְצָא שֶׁעַל־יְדֵי הַחֲטָאִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל נַעֲשׂוּ תּוֹרוֹת שְׁלֵמוֹת דְּהַיְנוּ כָּל סִפְרֵי נְבִיאִים וּכְתוּבִים:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · לשון הרע · חלק שני · אות א׳ – אות ב׳
about 1 min · about 120 words · 49% of the book by the end of today
א. עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע נִתְפָּס בִּתְפִיסָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗א. עַל־יְדֵי לֵיצָנוּת יִהְיֶה לוֹ נוֹשִׁים הַרְבֵּה וְהֵם יִמְשְׁלוּ בּוֹ. גַּם נִכְשָׁל בְּנִאוּף, גַּם אִשְׁתּוֹ מוֹשֶׁלֶת בּוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗ב. עַל־יְדֵי לֵיצָנוּת הוֹלֵךְ וְנוֹפֵל. גַּם בָּא לְמִדַּת שֶׁקֶר, וְנָע וְנָד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.
Read the complete passage on Sefaria ↗ג. עַל־יְדֵי חֲנֻפָּה בָּא לֵיצָנוּת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ד. עַל־יְדֵי לֵיצָנוּת בָּאִים יִסּוּרִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗ה. עַל־יְדֵי לֵיצָנוּת אֵין לוֹ חָכְמָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ו. הַלֵּיצָנוּת הִיא מְתַעֶבֶת אֶת הָאָדָם עַל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְעַל הַבְּרִיּוֹת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ז. עַל־יְדֵי לֵיצָנוּת בָּא שְׂרֵפָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ח. הַלּוֹעֵג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ט. כָּל לֵיצָנוּתָא אֲסִירָא חוּץ מִלֵּיצָנוּתָא דַעֲבוֹדָה זָרָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗י. קָשָׁה לֵיצָנוּת, שֶׁתְּחִלָּתוֹ יִסּוּרִין וְסוֹפוֹ כְּלָיָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗יא. הַמִּתְלוֹצֵץ – מְזוֹנוֹתָיו מִתְמַעֲטִין וְנוֹפֵל בְּגֵיהִנּם וּמֵבִיא כְּלָיָה לָעוֹלָם.
Read the complete passage on Sefaria ↗א. אֵין תְּקוּמָה בְּמִלְחָמָה עַל־יְדֵי הַעֲבָרַת הַשְּׁבוּעָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ב. מִי שֶׁרוֹדֵף אֶת חֲבֵרוֹ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵבִיא עָלָיו רָעָה, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁכַּח אֶת חֲבֵרוֹ מִלִּרְדּוֹף אוֹתוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות ד׳
about 1 min · about 90 words · 49% of the book by the end of today
וְהַמְיַלֶּדֶת הַנַּ"ל, מֵחֲמַת שֶׁנָּשִׁים דַּעְתָּן קַלּוֹת הָלְכָה וְגִלְּתָה הַסּוֹד לְאֶחָד, אֵיךְ שֶׁהֶחֱלִיפָה הַבָּנִים, כַּנַּ"ל וְחַבְרָא חַבְרָא אִית לֵהּ [לכל חבר יש עוד חבר] עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה הַסּוֹד מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ, כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם עַד שֶׁהָיוּ הָעוֹלָם מְרַנְּנִים בָּזֶה, אֵיךְ שֶׁנֶחֱלַף הַבֶּן מֶלֶךְ אֲבָל אֵין רַשָּׁאִים לְדַבֵּר מִזֶּה שֶׁלּא יִתְגַּלֶּה לַמֶּלֶךְ כִּי בְּוַדַּאי אֵין רַשָּׁאִים שֶׁיֵּדַע הַמֶּלֶךְ מִזֶּה כִּי מַה יַּעֲשֶׂה הַמֶּלֶךְ בָּזֶה כִּי אֵין תַּקָּנָה לָזֶה כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲמִין אוּלַי הוּא שֶׁקֶר, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לַחֲזר וּלְהַחֲלִיף ? וְעַל כֵּן בְּוַדַּאי אָסוּר לָהֶם לְגַלּוֹת זאת לַמֶּלֶךְ רַק הָעָם הָיוּ מְרַנְּנִים בֵּינֵיהֶם עַל זֶה
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · מחשבות והרהורים · קטע כ׳ – קטע ב׳
about 2 min · about 200 words · 48% of the book by the end of today
צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַמַּחֲשָׁבָה מְאֹד, כִּי מִמַּחֲשָׁבָה יָכוֹל לִהְיוֹת נַעֲשָׂה דְּבַר חִיּוּת מַמָּשׁ: (שיחות הר"ן סי' מ"ו)
הַמַּחֲשָׁבָה הִיא גָּבוֹהַּ מְאֹד מְאֹד לְמַעְלָה מִכָּל הַדְּבָרִים הַגְּבוֹהִים וַחֲשׁוּבִים אֵצֶל הָאָדָם, כְּגוֹן רְאִיָּה וּשְׁמִיעָה וְכוּ', וְהַמַּחֲשָׁבָה גָּבוֹהַּ מִכֻּלָּם וִיכוֹלָה לְהַשִּׂיג וּלְהַגִּיעַ לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַל כֵּן צְרִיכִין לְשָׁמְרָהּ מְאֹד: (שם)
יֵשׁ דָּבָר שֶׁפּוֹרֵחַ בַּמַּחֲשָׁבָה (הַיְנוּ דְּבַר הַשָּׂגָה אוֹ חִדּוּשׁ תּוֹרָה) כְּמוֹ זְרִיחָה, וְאַחַר כָּךְ פּוֹרֵחַ מֵהַמַּחֲשָׁבָה. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לָזֶה בְּרִיָּה וְאִישׁ חַיִל, שֶׁיּוּכַל לִרְדֹּף וְלָרוּץ אַחֲרֶיהָ וּלְהַשִּׂיגָהּ: (שם סי' נ"ח)
צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יְבַלְבֵּל אוֹתוֹ הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים, רַק יַאֲמִין בְּכֻלָּם. כִּי כָּל הַבִּלְבּוּלִים שֶׁבָּאִים בְּדַעְתּוֹ עַל הַצַּדִּיקִים מֵחֲמַת הַמַּחֲלוֹקוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶם וּשְׁאָר קֻשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ עֲלֵיהֶם, הַכֹּל בָּא עָלָיו מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בְּטִפֵּי מֹחוֹ, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה רוֹצִים לְגָרְשׁוֹ מִן הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים וְהַנִּצְחִיִּים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם. וְצָרִיךְ לָחוּס עַל עַצְמוֹ וְלִקַּח לְעַצְמוֹ תּוֹכָחָה וּמוּסָר מִזֶּה בְּעַצְמוֹ, שֶׁנּוֹפְלִים בְּלִבּוֹ קֻשְׁיוֹת עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת, וְעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא יָשׁוּב אֶל הָאֱמֶת. וְעַיֵּן בְּאוֹת צַדִּיק סִימָן ח': (לק"א סי' ה' אות ד')
צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד אַחַר כָּל זְכוּת וְדָבָר טוֹב שֶׁאֶפְשָׁר לִמְצֹא בְּיִשְׂרָאֵל, וְלָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, אֲפִלּוּ הַחוֹלְקִים עָלָיו וְהַמְבַזִּין אוֹתוֹ, וַאֲזַי יִהְיֶה נִצּוֹל תָּמִיד מִמַּחֲלֹקֶת. וְעַל יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה כֶּתֶר יָקָר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכַמָּה מִינֵי אֲבָנִים טוֹבוֹת: (לק"א סי' ו' בסוף)
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ב · קטע ד׳ – קטע ב׳
about 7 min · about 740 words · 52% of the book by the end of today
וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, וּתְזַכֵּנִי לְמִדַּת הַבִּטָּחוֹן בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל וְאֶהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּבִטָּחוֹן לִבְטחַ בֶּאֱמֶת בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלַי, וְתַשְׁפִּיעַ וְתִתֶּן לִי כָּל צָרְכִּי בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וְתִתֶּן לִי פַּרְנָסָתִי בִּשְׁלֵמוּת, פַּרְנָסַת הַנֶּפֶשׁ וּפַרְנָסַת הַגּוּף, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וְתִתֶּן לִי כָּל צָרְכִּי בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ" וְאַף עַל פִּי שֶׁעָשִׂיתִי מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, וְקִלְקַלְתִּי מַה שֶּׁקִּלְקַלְתִּי, וּפָגַמְתִּי מַה שֶׁפָּגַמְתִּי, וַהֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי אֲשֶׁר לְפִי מַעֲשַׂי הָרָעִים אֲנִי רָחוֹק מְאד מִפַּרְנָסָה, אַף עַל פִּי כֵן אֶבְטַח בְּךָ כִּי לא תַּעַזְבֵנִי לְעוֹלָם בַּחֲסָדֶיךָ, כִּי רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה, רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאד, וְאַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים טוֹב לַכּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "טוֹב יְהוָה לַכּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל אַתָּה זָן אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּחֵן וּבְחֶסֶד, וּבְרַחֲמִים אַתָּה נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדֶּךָ
Read the complete passage on Sefaria ↗אָנָּא בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אַל תַּעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲטָאַי וְאַל תִּגְמְלֵנִי כְּמִפְעָלַי, וְאַל יִהְיוּ עֲווֹנוֹתַי מַבְדִּילִים בֵּינִי וּבֵין טוּבְךָ וְשִׁפְעֲךָ הַטּוֹב הַיּוֹרֵד עָלֵינוּ תָמִיד מָלֵא רַחֲמִים, חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי לִבְטחַ בְּךָ בֶּאֱמֶת, וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי, וְאַל יְבַלְבְּלוּ דַּעְתִּי רִבּוּי חֲטָאַי הָעֲצוּמִים מִלְּהִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן חָזָק וְאַמִּיץ בְּךָ תָּמִיד וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בִּטְחוּ בַּיהוָה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהוָה צוּר עוֹלָמִים" וְנֶאֱמַר. "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה וְהָיָה יְהוָה מִבְטַחוֹ" וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַבִּטָּחוֹן לַעֲשׂוֹת כְּלִי וְצִנּוֹר עַל יָדוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע טוֹבָה וְהַפַּרְנָסָה וְכָל צָרְכִּי בְּמוֹעֲדָם וּבִזְמַנָּם קדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהֶם, אֱלהֵינוּ אָבִינוּ רוֹעֵנוּ זוּנֵנוּ, הַזָּן וּמְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִנִּים, פַּרְנְסֵנִי וְכַלְכְּלֵנִי בְּנִדְבַת חֶסֶד וּמַתְּנַת חִנָּם אוֹתִי וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵּיתִי וְאֶת כָּל הַתְּלוּיִם בִּי וְאֶת כָּל הַנִּלְוִים אֵלַי וְתֵן לִי כָּל צָרְכִּי בְּכָבוֹד וּבְהֶתֵּר וּבְהַרְחָבָה גְדוֹלָה, בְּאפֶן שֶׁלּא תְּבַלְבֵּל אוֹתִי הַפַּרְנָסָה מִתּוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ כְּלָל וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה שֶׁלּא נֵבוֹשׁ וְלא נִכָּלֵם וְלא נִכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד וְאֶזְכֶּה לַעֲסֹק תָּמִיד בְּתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיַּי, אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי וְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה
Read the complete passage on Sefaria ↗"תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְווֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְּמוֹ שֶׁתָּעִיתִי וְנִתְעֵיתִי זֶה יָמִים וְשָׁנִים רַבִּים מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת, וְלֹא תוּכַל הָאָרֶץ לְהָכִיל אֶת כָּל דְּבָרַי, וְלֹא יַסְפִּיקוּ כָּל עוֹרוֹת אֵילֵי נְבָיוֹת וְכָל הַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְבָאֵר וּלְסַפֵּר אֶת עצֶם רִבּוּי הַתְּעוּת וְהַנְּבוּכָה שֶׁתָּעִיתִי לִדְרָכִים נְבוֹכִים וּמְקֻלְקָלִים וּפְגוּמִים וּמְתוּעָבִים מְאד מְאד, לִדְרָכִים רָעִים וּמְבֻלְבָּלִים מְאד כִּי הֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי מְאד, חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי, וְהִמְשַׁכְתִּי עָלַי אֶת הַיֵּצֶר הָרָע, עַד שֶׁבָּאתִי לְמַה שֶּׁבָּאתִי, וְקִלְקַלְתִּי מַה שֶּׁקִּלְקַלְתִּי וּבְכָל פַּעַם וּפַעַם עַל יְדֵי כָּל עֲבֵרָה וַעֲבֵרָה, וְעַל יְדֵי כָּל הִרְהוּר וְהִרְהוּר, וְעַל יְדֵי כָּל פְּגַם וּפְגָם, תָּעִיתִי וְנִתְעֵיתִי לִדְרָכִים נְבוֹכִים וּמְקֻלְקָלִים הַרְבֵּה מְאד וּמִכָּל אֵלּוּ הַדְּרָכִים הַנְּבוֹכִים יוֹצְאִין עוֹד דְּרָכִים נְבוֹכִים וְתוֹעִים וּמְקֻלְקָלִים הַרְבֵּה, וְהָיִיתִי הוֹלֵךְ וְתוֹעֶה הוֹלֵךְ וְתוֹעֶה, יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, וְלֹא הָיָה דַי לִי מַה שֶּׁכְּבָר נִתְעֵיתִי הַרְבֵּה עַל יְדֵי הָעֲווֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעָשִׂיתִי, כִּי אִם עוֹד הוֹסַפְתִּי עֲלֵיהֶם בְּכָל יוֹם וָיוֹם חֲדָשִׁים, עֲווֹנוֹת עַל עֲווֹנוֹת, וּפְשָׁעִים עַל פְּשָׁעִים, וַחֲטָאִים עַל חֲטָאִים, וְהִרְהוּרִים עַל הִרְהוּרִים, וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת עַל מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בִּלְבּוּלִים וְרַעְיוֹנִים רָעִים עַל בִּלְבּוּלִים וְרַעְיוֹנִים רָעִים, עַד אֲשֶׁר הִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָּארִי הִכְשִׁילוּ כחִי מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי, עָזְרֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, וְכָל כָּךְ תָּעִיתִי זֶה יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה לִדְרָכִים מְבֻלְבָּלִים וּנְבוֹכִים מְאד עַד אֲשֶׁר אֲפִלּוּ אִם אַתָּה מְרַחֵם עָלַי, וְאַתָּה קוֹרֵא וּמַכְרִיז וּמְרַמֵּז אֵלַי, אֵינִי שׁוֹמֵעַ וּמַכִּיר הֵיטֵב קוֹל קְרִיאָתְךָ, וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְתִּי מִטָּעוּתִי, אוֹי לִי וַי לִי
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה וּצְעָקָה וַחֲרָטָה שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם הָיִיתִי צָרִיךְ לִצְעק כְּבָר לִפְנֵי כַמָּה שָׁנִים וְעַתָּה אַחַר שֶׁהוֹסַפְתִּי בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה כַּמָּה וְכַמָּה חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, מָה אוֹסִיף לְדַבֵּר עוֹד, וּמִי יוּכַל לְחַדֵּשׁ דִּבּוּרִים יוֹתֵר, מִי יָשׂוּם לִי פֶּה לְדַבֵּר עוֹד כְּפִי מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר עַתָּה וּבִפְרָט שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינִי זוֹכֶה לְדַבֵּר בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לְדַבֵּר, אִם לֹא הָיִיתִי עוֹשֶׂה כִּי אִם חֵלֶק מֵאֶלֶף וּרְבָבָה מִמַּה שֶּׁעָשִׂיתִי, אוֹי אוֹי אוֹי, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר וּמָה חֲיָלִים אֲגַבֵּר כְּכֶלֶב מֵת אֲנִי מֻנָּח לְפָנֶיךָ, כְּטִיט הַנֵּרוֹק אֲנִי נִשְׁפָּךְ לְפָנֶיךָ, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ מָלֵא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, מָלֵא חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים מִכַּף רֶגֶל וְעַד ראשׁ, מִיּוֹם עָמְדִי עַל דַּעְתִּי עַד הַיּוֹם הַזֶּה עֲזר לְתוֹעֶה וְנִתְעֶה בִּדְרָכִים נְבוֹכִים וּמְקֻלְקָלִים וּמַחֲשָׁבוֹת מְבֻלְבָּלוֹת כָּמוֹנִי הַיּוֹם, הוֹרֵנִי הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהָעֵצָה הַנְּכוֹנָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ מְהֵרָה לְהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וּלְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה חָנֵּנִי וּפְדֵנִי, "כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ, הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם הוֹרֵנִי יְהוָה דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצֳרֶנָּה עֵקֶב חַסְדְּךָ יְהוָה מָלְאָה הָאָרֶץ חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי"
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות מב · פסקה 2
about 1 min · about 30 words · 50% of the book by the end of today
וְעַיֵּן עוֹד הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְעִנְיַן תְּפִלָּה בְּ"שִׂיחוֹת־הָרַ"ן" (אוֹת רפ"ג) מַה שֶּׁאָמַר לְעִנְיַן בְּנֵי־הַנְּעוּרִים, שֶׁעַל־פִּי־רֹב מְבַלְבֵּל אוֹתָם בִּתְפִלָּתָם מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לְהִתְקַדֵּשׁ כָּרָאוּי בִּקְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג, וְעַל כֵּן כְּשֶׁעוֹמְדִים אַחַר־כָּךְ לְהִתְפַּלֵּל, קָשֶׁה עֲלֵיהֶם מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות מז
about 1 min · about 90 words · 49% of the book by the end of today
וְזֶהוּ כָּל הַנֶּחָמָה וְהַתִּקְוָה שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ חֲסָדִים חֲדָשִׁים וְנִפְלָאִים בְּכָל בֹּקֶר אֲשֶׁר לְפִי הַהִתְחַדְּשׁוּת הַחֲסָדִים יֵשׁ לַכֹּל תִּקְוָה בְּכָל עֵת. וְכָל זֶה מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת וְהֵם מַמְשִׁיכִין עָלֵינוּ חֲסָדִים חֲדָשִׁים בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּמְבַטְּלִין הַזִּקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא, וְזֶה כָּל תִּקְוָתֵנוּ עַל־יְדֵי שֶׁאֵין יוֹדְעִין כְּלָל עַד הֵיכָן חֲסָדָיו מַגִּיעִים כִּי לִגְּדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר וְעִקַּר גְּדֻלָּתוֹ הִיא גְּדֻלַּת חֲסָדָיו, וַחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ מִתְחַדְּשִׁין תָּמִיד בְּכָל עֵת עַד אֵין קֵץ וְאֵין תַּכְלִית כַּנַּ"ל (הִלְכוֹת רֹאשׁ־חֹדֶשׁ הֲלָכָה ז' אוֹת י"ז):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · מניעות · אות א
about 1 min · about 150 words · 55% of the book by the end of today
הָאָדָם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֲרִיכַת אַפַּיִם, שֶׁיַּאֲרִיךְ אַפּוֹ עַל כָּל דָּבָר, וְלֹא יִכְעַס וְלֹא יַקְפִּיד עַל שׁוּם דָּבָר, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מְנִיעָה וּבִלְבּוּל בַּעֲבוֹדָתוֹ, הֵן מְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵעַצְמוֹ, מִתַּאֲווֹתָיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו וְכוּ', הֵן מְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים וְעִכּוּבִים וְיִסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִבְּנֵי הָעוֹלָם:
מֵאָבִיו וְחוֹתְנוֹ וְאִשְׁתּוֹ וּקְרוֹבָיו אוֹ שְׁאָר בְּנֵי עוֹלָם, כִּי יָדוּעַ וְנִרְאֶה בְּחוּשׁ, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאֵיזֶה אָדָם כָּל שֶׁהוּא רוֹצֶה לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם לְהַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְכוּ' וְכוּ', תֵּכֶף יֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת בְּלִי שִׁעוּר, וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִהְיוֹת עַז כַּנָּמֵר וְגִבּוֹר כַּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְהִתְגַּבֵּר נֶגֶד כָּל וְלַעֲבֹר עֲלֵיהֶם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, וּלְהִתְחַזֵּק מְאֹד לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ, וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּכַוָּנָה וּבַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם, לְבַל תִּקְצַר רוּחוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, לְהַפְסִיק עֲבוֹדָתוֹ עַל־יְדֵי הַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים, רַק יְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וְיַאֲרִיךְ אַפּוֹ עַל כָּל דָּבָר, וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מְנִיעָה כְּלָל (הִלְכוֹת תְּפִלִּין, הֲלָכָה ה', אוֹת ו):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רנא · פסקה 1 – פסקה 6
about 5 min · about 530 words · 49% of the book by the end of today
בָּרוּךְ ה', אַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ תקצ"ח נֶעמְרוֹב.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי יְדִיד נַפְשִׁי וּלְבָבִי הַוָּתִיק הַמֻּפְלָא מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי אֶתְמוֹל בְּיוֹם ה' סָמוּךְ לְמִנְחָה, עַל יְדֵי אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁהָיָה צִיר מְיֻחָד אֵלַי עַל אוֹדוֹת עֲסָקֵינוּ. ה' יִגְמֹר לְטוֹבָה. לְעֵת עַתָּה צְרִיכִין עֲדַיִן תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים הַרְבֵּה שֶׁיִּגְמֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הַנִּפְלָאִים לְטוֹבָה מְהֵרָה, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמְעוּ וְלֹא נִרְאוּ וְכוּ'. רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹקַי נִפְלְאוֹתֶיךָ וְכוּ'. גַּם עַתָּה אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ, וּלְמַעַן שְׁמוֹ הַגָּדוֹל יַעֲשֶׂה וְיִגְמֹר חֶפְצֵנוּ לְטוֹבָה מְהֵרָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
וְהִנֵּה לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי אֶתְמוֹל לַהֲשִׁיבוֹ הַיּוֹם, כִּי טִרְדַּת שַׁבָּת עָלַי עַל פִּי רֹב מִיּוֹם ה'. וְהָעִקָּר אֵיךְ זוֹכִין עַל כָּל פָּנִים לְהַתְחִיל מִשַּׁבָּת זוֹ, כִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם צְרִיכִין לְהַתְחִיל מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ שֶׁהוּא כָּל חַיּוּת שֶׁל כָּל יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ. וְהוּא כֻּלּוֹ תְּשׁוּבָה בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה מִתּוֹךְ עֹנֶג שַׁבָּת. בִּבְחִינַת "אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים" וְכוּ'. וְגֹדֶל רִחוּקֵנוּ מִשַּׁבָּת יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּפִי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן כֵּן נִמְשָׁךְ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת עָלָיו. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב צְרִיכִין הֲכָנָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בֵּיצָה ב:), וְעִקַּר הַהֲכָנָה הוּא הָרָצוֹן לִזְכֹּר בִּפְשִׁיטוּת אֶת הַשַּׁבָּת בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וּלְקַיֵּם מֵחַד בְּשַׁבָּת לְשַׁבָּתְךָ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, זָכְרֵהוּ מֵאֶחָד בְּשַׁבָּת (שָׁם טז.). מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמַּגִּיעַ מֵהַתְּלָתָא יוֹמָא דְּקָמֵי שַׁבְּתָּא, בִּפְרָט מִיּוֹם ה' בְּשַׁבָּת, בָּעֵת שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל מְכִינִין עַצְמָן עַל שַׁבָּת, וְכָל אֶחָד רָץ וּמִתְיַגֵּעַ לִקְנוֹת קֶמַח וּבָשָׂר וְכוּ' לְצֹרֶךְ שַׁבָּת, מִי יוּכַל לְשַׁעֵר הַהִתְנוֹצְצוּת שֶׁבְּלִבּוֹ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה מִזֶּה שַׁעֲשׁוּעִים נוֹרָאִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. אֲבָל זֶה כָּל יִשְׂרָאֵל מְקַיְּמִין בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְגַם אָנוּ בִּכְלָלָם, בְּוַדַּאי אַשְׁרֵינוּ אַשְׁרֵי כֻּלָּנוּ שֶׁזָּכִינוּ לְמַתָּנָה טוֹבָה וִיקָרָה כָּזֹאת, שֶׁהָיְתָה גְנוּזָה בְּבֵית גְּנָזָיו וְשַׁבָּת שְׁמָהּ. וּבְוַדַּאי צְרִיכִים לְקַיֵּם זֹאת בִּפְשִׁיטוּת בְּלִי חָכְמוֹת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה. אֲבָל הָעִקָּר לְהָכִין עַצְמוֹ בִּלְבָבוֹ וְנַפְשׁוֹ לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת אֵיךְ זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ קְדֻשַּׁת שַׁבַּת קֹדֶשׁ עַל כָּל פָּנִים עַתָּה. וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה. וּבִפְרָטִיּוּת אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כָּל זֶה, בִּפְרָט עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה.
הֵן עַל כָּל אֵלֶּה הָיָה רָחוֹק בְּעֵינַי לַהֲשִׁיבוֹ מִיָּד, בִּפְרָט רִבּוּי צַעֲרִי שֶׁיֵּשׁ לִי מֵעִסְקִי שֶׁיֵּשׁ לִי כִּלְיוֹן עֵינַיִם הַרְבֵּה מְאֹד שֶׁאֶזְכֶּה שֶׁיִּגְמֹר לְטוֹבָה, וְגַם הַצַּעַר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִפַּחַד הַצָּרוֹת הָעוֹבְרִים עַתָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו יִשְׁמֹר אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ.
אַךְ עִם כָּל זֶה בְּעֵת שֶׁקָּרִיתִי הַפַּרְשָׁה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם חָלַף וְעָבַר עַל דַּעְתִּי עֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ לְמִכְתָּבִי, וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי לְקַיֵּם בָּזֶה מִצְוָה הַגְּדוֹלָה מֵהַכֹּל שֶׁהוּא וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְכוּ' וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר הִזְהִירָנוּ הוּא זַ"ל אוֹר חַיֵּינוּ בְּפֵרוּשׁ (שִׂיחוֹת הָרַ"ן רט). וְנִתְחַזַּקְתִּי בָּזֶה לַהֲשִׁיבְךָ מִיָּד. בָּרוּךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי עַצְמִי וְאֶתְכֶם קְדֻשַּׁת שַׁבַּת קֹדֶשׁ שֶׁהוּא כְּלַל וְשֹׁרֶשׁ כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת. וְיֵשׁ הַרְבֵּה לְדַבֵּר בָּזֶה. וְהָעִקָּר לְהִתְחַזֵּק וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְקַבֵּל כָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן טוֹב, וּלְגָרֵשׁ וּלְהַרְחִיק עַל כָּל פָּנִים אָז כָּל מִינֵי עַצְבוּת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה, בִּפְרָט טִרְדַּת וְדַאֲגַת הַפַּרְנָסָה, לְהַשְׁכִּיחַ וּלְסַלֵּק הַכֹּל מִדַּעְתּוֹ עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחַת שַׁבָּת עַל כָּל יְמֵי הַחֹל, שֶׁגַּם בִּימֵי הַחֹל יִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן חָזָק תָּמִיד וְיִשְׂמַח נַפְשׁוֹ בַּה' בִּנְקֻדּוֹתָיו הַטּוֹבִים, בִּבְחִינַת אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי. וּתְהִלָּה לָאֵל אֵין לָנוּ לְהִתְבַּיֵּשׁ לְהַזְכִּיר הַתּוֹרָה הַנּוֹרָאָה אֲזַמְּרָה, אֲלָפִים פְּעָמִים בְּכָל יוֹם. כִּי הִיא חַיֵּינוּ וְכוּ'.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 3
about 1 min · about 40 words · 49% of the book by the end of today
ר' יְהוּדָה בַּר מַסְפַּרְתָּא. רַב יְהוּדָה הַסַּבָּר. רַב יְהוּדָה סְתָּם, בַּר יְחֶזְקֵאל. רַב יְהוּדָה בַּר אַשִׁי.
רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת. רַב יְהוּדָה בַּר זַבְדָא. יְהוּדָה בֶּן יְשַׁעְיָה הַבּוֹשֵׂם. רַב יְהוּדָה בַּר אַבָּא.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ז · סעיף א׳ – סעיף ז׳
about 5 min · about 490 words · 45% of the book by the end of today
כְּתִיב לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמוֹרֶךָ וְגוֹ', הֲרֵי כִּי הִזְהִירָה הַתּוֹרָה, שֶׁגַּם הַבְּהֵמָה שֶׁל יִשְֹרָאֵל תָּנוּחַ. וְלֹא בְּהֵמָה בִלְבַד, אֶלָּא כָּל בַּעֲלֵי חַיִּים. וְלָכֵן אָסוּר לְהַנִּיחַ לִבְהֶמְתּוֹ שֶׁתּוֹצִיא אֵיזֶה מַשָּׂא, שֶׁאֲפִלּוּ יָצְאָה מֵאֵלֶיהָ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהוֹצִיאָה מַשָּׂא, עָבַר הוּא עָלֶיהָ עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה. וְאַף דָּבָר שֶׁהוּא לָהּ לְנוֹי, מִכָּל מָקוֹם הֲוֵי מַשָֹא. אֲבָל דָּבָר שֶׁהוּא לִרְפוּאָתָהּ, כְּמוֹ אֶגֶד[תַּחְבֹּשֶת] שֶׁעַל הַמַּכָּה מֻתֶּרֶת לָצֵאת בּוֹ. וְכֵן דָּבָר שֶׁהִיא צְרִיכָה לִשְׁמִירָתָהּ, הֲוֵי לָהּ כְּמוֹ מַלְבּוּשׁ לָאָדָם וּמֻתֶּרֶת לָצֵאת בּוֹ. וְאַךְ מַה שֶּׁהוּא רַק לִשְׁמִירָה יְתֵרָה, אָסוּר. וְכֵן דָּבָר שֶׁבְּהֵמָה זוֹ אֵינָהּ מִשְׁתַּמֶרֶת בָּזֶה, אַף עַל פִּי שֶׁבְּהֵמָה אַחֶרֶת מִשְׁתַּמֶרֶת בּוֹ, הֲוֵי לָהּ לְגַבֵּי בְּהֵמָה זוֹ מַשָּׂא וְאָסוּר.
הַסּוּס יוֹצֵא בְּאַפְסָר אוֹ בְּרֶסֶן, אֲבָל לֹא בִּשְׁנֵיהֶם. וּמֻתָּר לִכְרֹךְ חֶבֶל הָאַפְסָר סְבִיב צַוָּארוֹ וְיֵצֵא בּוֹ, רַק שֶׁיְהֵא כָּרוּךְ בְּרִפְיוֹן קְצָת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַכְנִיס יָדוֹ מְהֵרָה בֵּין הַכְּרִיכָה לְצַוָּארוֹ כְּדֵי לְמָשְׁכוֹ אִם יִרְצֶה לְהִשָּׁמֵט. וּמֻתָּר לְטַלְטֵל בָּאַפְסָר וְלִתְּנוֹ עָלֶיו, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִשָּׁעֵן עָלָיו, מִשּׁוּם דְּאָסוּר לִסְמֹךְ בַּשַׁבָּת עַל בַּעַל חָי. אֲבָל הַחֲמוֹר, לֹא יֵצֵא בְרֶסֶן שֶׁל בַּרְזֶל, לְפִי שֶׁזֶּהוּ לִשְׁמִירָה יְתֵרָה אֵצֶל הַחֲמוֹר, וְשׁוֹר וּפָרָה שֶׁאֵינָן צְרִיכִין שִׁמּוּר אֲסוּרִין לָצֵאת בְּחֶבֶל סְבִיב צַוָּאָרָם, אֶלָּא אִם רְגִילִין לִבְרוֹחַ. אִם קָשַׁר חֶבֶל בְּפִי הַסּוּס, הֲרֵי זֶה מַשָּׂא, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּר בּוֹ, שֶׁהוּא נִשְׁמַט מִפִּיו, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לָאַפְסָר, שֶׁהוּא קָשׁוּר בְּרֹאשׁוֹ.
סוּס וְכֵן שְׁאָר בְּהֵמוֹת, לֹא יֵצְאוּ בְּמַרְדַּעַת. וְאַךְ הַחֲמוֹר, יוֹצֵא בְּמַרְדַּעַת שֶׁלֹּא יִתְקָרֵר, מִפְּנֵי שֶׁטִּבְעוֹ לְהִתְקָרֵר. וְאִם קָשַׁר לוֹ הַמַּרְדַּעַת מֵעֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר שֶׁיֵּצֵא בּוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁמַּלְבּוּשׁוֹ הִיא. אֲבָל אִם אֵינָהּ קְשׁוּרָה לוֹ, לֹא יֵצֵא בָּהּ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא תִּפֹּל מֵעָלָיו וִיבִיאֶנָּהּ בְּיָדוֹ, וּבְשַׁבָּת אִי אֶפְשָׁר לְקָשְׁרָהּ לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְלִסְמֹךְ עָלָיו. וְאַךְ כְּשֶׁהַחֲמוֹר בֶּחָצֵר, מֻתָּר לָתֵת עָלָיו מַרְדַּעַת מִפְּנֵי הַצִּנָּה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֵצֵא בָּהּ. אֲבָל עַל הַסּוּס, לֹא יִתֵּן מַרְדַּעַת כְּלָל, אִם לֹא כְּשֶׁהַקֹּר גָּדוֹל שֶׁמַּזִיק גַּם לְהַסּוּס. וְכֵן בִּימוֹת הַחַמָּה שֶׁהַזְּבוּבִים רַבִּים וּמְצַעֲרִים אוֹתוֹ, מֻתָּר לָתֵת עָלָיו מַרְדַּעַת, וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא נִזְהָר שֶׁלֹּא יִסָמֵךְ עַצְמוֹ עַל הַבְּהֵמָה בִּשְׁעַת הַכִּסּוּי. וּלְהָסִיר מַרְדַּעַת בַּשַׁבָּת, בֵּין מִן הַחֲמוֹר בֵּין מִן הַסּוּס, אָסוּר, כֵּיוָן דְּלֵית לֵיה צַעַר אִם לֹא יְסִירֶנָהּ.
אֲסוּרָה לָצֵאת בְּזוּג, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּקוּק וְאֵינוֹ מְקַשְׁקֵשׁ. וַאֲפִלּוּ בְּעִיר שֶׁהִיא מְתֻקֶּנֶת בְּעֵרוּבִין, אָסור שֶׁתֵּצֵא בּוֹ. רַק בֶּחָצֵר, מֻתָּר שֶׁיִּהְיֶה עָלֶיהָ. וְאִם אֵינוֹ פָּקוּק, וּמְקַשְׁקֵשׁ, אֲפִלּוּ בֶּחָצֵר, אָסוּר לִהְיוֹת עָלֶיהָ.
מֻתָּר לְהוֹלִיךְ אֶת הַסּוּס בְּחֶבֶל שֶׁבָּרֶסֶן, וּבִלְבַד שֶׁיֹּאחַז בִּקְצֵה הַחֶבֶל, שֶׁלֹּא יֵצֵא מִיָּדוֹ טֶפַח, וְגַם לֹא יַגִּיעַ הַחֶבֶל שֶׁבֵּין יָדוֹ לַבְּהֵמָה עַד טֶפַח סָמוּךְ לָאָרֶץ. וְאִם הַחֶבֶל אָרֹךְ הַרְבֵּה, יִכְרְכוֹ עַל צַוַּאר הַסּוּס.
שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת אוֹ יוֹתֵר שֶׁהֵן קְשׁוּרוֹת זוֹ בָזוֹ, וְהוּא תּוֹפֵס בְּיָדוֹ אַפְסָר אֶחָד וְכֻלָּן נִמְשָׁכוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ בְּעִיר הַמְתֻקֶּנֶת בְּעֵרוּבִין. אֲבָל מֻתָּר לִתְפּוֹס כַּמָּה אַפְסְרֵי בְהֵמוֹת בְּיָדוֹ לְהוֹלִיכָן, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסָּעִיף שֶׁלִּפְנֵי זֶה.
אֵין הַתַּרְנְגוֹלִין יוֹצְאִין בְּחוּטִין שֶׁקּוֹשְׁרִין בָּהֶם לְסִימָן, אוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁבְּרוּ כֵלִים. אֲבָל אִם קוֹשְׁרִין רַגְלֵיהֶן שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִבְרוֹחַ, וְכֵן סוּסִים הָרוֹעִים בַּשָּׂדֶה וְקוֹשְׁרִין שְׁתֵּי יְדֵיהֶן יַחַד, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִבְרוֹחַ, מֻתָּר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִקְשֹׁוֹר עָקוּד אוֹ רָגוּל. עָקוּד, הַיְנוּ שֶׁקּוֹשֵׁר יָד עִם רֶגֶל. ורָגוּל, הַיְנוּ שֶׁקּוֹשֵׁר אַחַת מֵרַגְלָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה, שֶׁלֹּא תֵּלֵךְ רַק עַל שָׁלֹשׁ, שֶׁזֶּה אֲפִלּוּ בַחֹל אָסוּר, מִשּׁוּם צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים.
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ב
וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלַי מָלֵא רַחֲמִים, וּתְזַכֵּנִי לְמִדַּת הַבִּטָּחוֹן בֶּאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל וְאֶהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ בְּבִטָּחוֹן לִבְטחַ בֶּאֱמֶת בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלַי, וְתַשְׁפִּיעַ וְתִתֶּן לִי כָּל צָרְכִּי בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת וְתִתֶּן לִי פַּרְנָסָתִי בִּשְׁלֵמוּת, פַּרְנָסַת הַנֶּפֶשׁ וּפַרְנָסַת הַגּוּף, בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וְתִתֶּן לִי כָּל צָרְכִּי בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ" וְאַף עַל פִּי שֶׁעָשִׂיתִי מַה שֶּׁעָשִׂיתִי, וְקִלְקַלְתִּי מַה שֶּׁקִּלְקַלְתִּי, וּפָגַמְתִּי מַה שֶׁפָּגַמְתִּי, וַהֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי אֲשֶׁר לְפִי מַעֲשַׂי הָרָעִים אֲנִי רָחוֹק מְאד מִפַּרְנָסָה, אַף עַל פִּי כֵן אֶבְטַח בְּךָ כִּי לא תַּעַזְבֵנִי לְעוֹלָם בַּחֲסָדֶיךָ, כִּי רַחֲמֶיךָ רַבִּים יְהוָה, רַחֲמֶיךָ רַבִּים מְאד, וְאַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים טוֹב לַכּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "טוֹב יְהוָה לַכּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל אַתָּה זָן אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּחֵן וּבְחֶסֶד, וּבְרַחֲמִים אַתָּה נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדֶּךָ
Read the complete passage on Sefaria ↗אָנָּא בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אַל תַּעֲשֶׂה עִמִּי כַּחֲטָאַי וְאַל תִּגְמְלֵנִי כְּמִפְעָלַי, וְאַל יִהְיוּ עֲווֹנוֹתַי מַבְדִּילִים בֵּינִי וּבֵין טוּבְךָ וְשִׁפְעֲךָ הַטּוֹב הַיּוֹרֵד עָלֵינוּ תָמִיד מָלֵא רַחֲמִים, חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵנִי לִבְטחַ בְּךָ בֶּאֱמֶת, וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי, וְאַל יְבַלְבְּלוּ דַּעְתִּי רִבּוּי חֲטָאַי הָעֲצוּמִים מִלְּהִתְחַזֵּק בְּבִטָּחוֹן חָזָק וְאַמִּיץ בְּךָ תָּמִיד וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בִּטְחוּ בַּיהוָה עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְהוָה צוּר עוֹלָמִים" וְנֶאֱמַר. "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה וְהָיָה יְהוָה מִבְטַחוֹ" וְאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַבִּטָּחוֹן לַעֲשׂוֹת כְּלִי וְצִנּוֹר עַל יָדוֹ לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע טוֹבָה וְהַפַּרְנָסָה וְכָל צָרְכִּי בְּמוֹעֲדָם וּבִזְמַנָּם קדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהֶם, אֱלהֵינוּ אָבִינוּ רוֹעֵנוּ זוּנֵנוּ, הַזָּן וּמְפַרְנֵס וּמְכַלְכֵּל מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִנִּים, פַּרְנְסֵנִי וְכַלְכְּלֵנִי בְּנִדְבַת חֶסֶד וּמַתְּנַת חִנָּם אוֹתִי וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵּיתִי וְאֶת כָּל הַתְּלוּיִם בִּי וְאֶת כָּל הַנִּלְוִים אֵלַי וְתֵן לִי כָּל צָרְכִּי בְּכָבוֹד וּבְהֶתֵּר וּבְהַרְחָבָה גְדוֹלָה, בְּאפֶן שֶׁלּא תְּבַלְבֵּל אוֹתִי הַפַּרְנָסָה מִתּוֹרָתְךָ וַעֲבוֹדָתְךָ כְּלָל וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה שֶׁלּא נֵבוֹשׁ וְלא נִכָּלֵם וְלא נִכָּשֵׁל לְעוֹלָם וָעֶד וְאֶזְכֶּה לַעֲסֹק תָּמִיד בְּתוֹרָתְךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת כָּל יְמֵי חַיַּי, אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי וְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה
Read the complete passage on Sefaria ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״ג
"תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְווֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי תָּעִיתִי כְּשֶׂה אוֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְּמוֹ שֶׁתָּעִיתִי וְנִתְעֵיתִי זֶה יָמִים וְשָׁנִים רַבִּים מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, יִקְצְרוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת, וְלֹא תוּכַל הָאָרֶץ לְהָכִיל אֶת כָּל דְּבָרַי, וְלֹא יַסְפִּיקוּ כָּל עוֹרוֹת אֵילֵי נְבָיוֹת וְכָל הַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְבָאֵר וּלְסַפֵּר אֶת עצֶם רִבּוּי הַתְּעוּת וְהַנְּבוּכָה שֶׁתָּעִיתִי לִדְרָכִים נְבוֹכִים וּמְקֻלְקָלִים וּפְגוּמִים וּמְתוּעָבִים מְאד מְאד, לִדְרָכִים רָעִים וּמְבֻלְבָּלִים מְאד כִּי הֲרֵעוֹתִי אֶת מַעֲשַׂי מְאד, חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי, וְהִמְשַׁכְתִּי עָלַי אֶת הַיֵּצֶר הָרָע, עַד שֶׁבָּאתִי לְמַה שֶּׁבָּאתִי, וְקִלְקַלְתִּי מַה שֶּׁקִּלְקַלְתִּי וּבְכָל פַּעַם וּפַעַם עַל יְדֵי כָּל עֲבֵרָה וַעֲבֵרָה, וְעַל יְדֵי כָּל הִרְהוּר וְהִרְהוּר, וְעַל יְדֵי כָּל פְּגַם וּפְגָם, תָּעִיתִי וְנִתְעֵיתִי לִדְרָכִים נְבוֹכִים וּמְקֻלְקָלִים הַרְבֵּה מְאד וּמִכָּל אֵלּוּ הַדְּרָכִים הַנְּבוֹכִים יוֹצְאִין עוֹד דְּרָכִים נְבוֹכִים וְתוֹעִים וּמְקֻלְקָלִים הַרְבֵּה, וְהָיִיתִי הוֹלֵךְ וְתוֹעֶה הוֹלֵךְ וְתוֹעֶה, יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, וְלֹא הָיָה דַי לִי מַה שֶּׁכְּבָר נִתְעֵיתִי הַרְבֵּה עַל יְדֵי הָעֲווֹנוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעָשִׂיתִי, כִּי אִם עוֹד הוֹסַפְתִּי עֲלֵיהֶם בְּכָל יוֹם וָיוֹם חֲדָשִׁים, עֲווֹנוֹת עַל עֲווֹנוֹת, וּפְשָׁעִים עַל פְּשָׁעִים, וַחֲטָאִים עַל חֲטָאִים, וְהִרְהוּרִים עַל הִרְהוּרִים, וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת עַל מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת בִּלְבּוּלִים וְרַעְיוֹנִים רָעִים עַל בִּלְבּוּלִים וְרַעְיוֹנִים רָעִים, עַד אֲשֶׁר הִשְׂתָּרְגוּ עָלוּ עַל צַוָּארִי הִכְשִׁילוּ כחִי מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר מָה אֶצְטַדָּק, שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי, עָזְרֵנִי הוֹשִׁיעֵנִי, וְכָל כָּךְ תָּעִיתִי זֶה יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה לִדְרָכִים מְבֻלְבָּלִים וּנְבוֹכִים מְאד עַד אֲשֶׁר אֲפִלּוּ אִם אַתָּה מְרַחֵם עָלַי, וְאַתָּה קוֹרֵא וּמַכְרִיז וּמְרַמֵּז אֵלַי, אֵינִי שׁוֹמֵעַ וּמַכִּיר הֵיטֵב קוֹל קְרִיאָתְךָ, וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְתִּי מִטָּעוּתִי, אוֹי לִי וַי לִי
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת שֶׁל תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה וּצְעָקָה וַחֲרָטָה שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם הָיִיתִי צָרִיךְ לִצְעק כְּבָר לִפְנֵי כַמָּה שָׁנִים וְעַתָּה אַחַר שֶׁהוֹסַפְתִּי בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה כַּמָּה וְכַמָּה חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים בְּמַחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה, מָה אוֹסִיף לְדַבֵּר עוֹד, וּמִי יוּכַל לְחַדֵּשׁ דִּבּוּרִים יוֹתֵר, מִי יָשׂוּם לִי פֶּה לְדַבֵּר עוֹד כְּפִי מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר עַתָּה וּבִפְרָט שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינִי זוֹכֶה לְדַבֵּר בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לְדַבֵּר, אִם לֹא הָיִיתִי עוֹשֶׂה כִּי אִם חֵלֶק מֵאֶלֶף וּרְבָבָה מִמַּה שֶּׁעָשִׂיתִי, אוֹי אוֹי אוֹי, מָה אוֹמַר וּמָה אֲדַבֵּר וּמָה חֲיָלִים אֲגַבֵּר כְּכֶלֶב מֵת אֲנִי מֻנָּח לְפָנֶיךָ, כְּטִיט הַנֵּרוֹק אֲנִי נִשְׁפָּךְ לְפָנֶיךָ, הֲרֵי אֲנִי לְפָנֶיךָ מָלֵא בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, מָלֵא חֲטָאִים וַעֲוֹנוֹת וּפְשָׁעִים מִכַּף רֶגֶל וְעַד ראשׁ, מִיּוֹם עָמְדִי עַל דַּעְתִּי עַד הַיּוֹם הַזֶּה עֲזר לְתוֹעֶה וְנִתְעֶה בִּדְרָכִים נְבוֹכִים וּמְקֻלְקָלִים וּמַחֲשָׁבוֹת מְבֻלְבָּלוֹת כָּמוֹנִי הַיּוֹם, הוֹרֵנִי הַדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְהָעֵצָה הַנְּכוֹנָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְהַגִּיעַ מְהֵרָה לְהַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, וְאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וּלְעָבְדְךָ בֶּאֱמֶת בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה חָנֵּנִי וּפְדֵנִי, "כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ, הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם הוֹרֵנִי יְהוָה דֶּרֶךְ חֻקֶּיךָ וְאֶצֳרֶנָּה עֵקֶב חַסְדְּךָ יְהוָה מָלְאָה הָאָרֶץ חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי"
Read the complete passage on Sefaria ↗The match between the prayer and the teaching is computed from textual similarity, not taken from the book itself.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ה · The teaching and the prayer side by side
Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 171 of 355 in the cycle of 5785
Estimated study time today: short about 3 min · full about 39 min
Torah portion of the week: Vayakhel
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on March 22, 2025, at about 17:51.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · שבת
עִקַּר כְּבוֹד שַׁבָּת הִיא הָאֲכִילָה שֶׁל שַׁבָּת. כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת יְקָרָה מְאֹד, כִּי הוּא כֻּלּוֹ אֱלֹהוּת כֻּלּוֹ קֹדֶשׁ. וְעַל־כֵּן מִצְוָה גְּדוֹלָה לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילַת שַׁבָּת וְהוּא תִּקּוּן לְחִלּוּל שַׁבָּת: (לק"א סי' רע"ז)
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.