ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קי״ב · אות ב׳וְהִנֵּה יָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ שְׁלשָׁה עוֹלָמוֹת: עוֹלַם הַמַּלְאָכִים וְהַגַּלְגַּלִּים וְהַגַּשְׁמִי, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְקַיֵּם כֻּלָּם בִּרְצוֹנוֹ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לָאֱמֶת, וַה' אוֹר לוֹ, כִּבְיָכוֹל, הוּא מְקַיֵּם הָעוֹלָם, וְנוֹתֵן שֶׁפַע לְכָל הַשְּׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת.
וְהַיְנוּ דִּכְתִיב צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה – כְּלוֹמַר שֶׁתְּדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת הַמְּאִירִים. וְעַל זֶה פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י:
יֵשׁ אוֹמְרִים אֶבֶן טוֹב וְכוּ' וְיֵשׁ אוֹמְרִים חַלּוֹן, זֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ כִּי יֵשׁ שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת, מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת אֱמֶת הָאֲמִתִּי, הוּא מֵאִיר בְּעַצְמוֹ. וְזֶה יֵשׁ אוֹמְרִים אִמְרֵי אֱמֶת, שֶׁהֵם אֶבֶן טוֹב שֶׁמֵּאִיר מֵעַצְמוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵם אִמְרֵי אֱמֶת, אַךְ לֹא בַּמַּדְרֵגָה הַנַּ"ל וְהֵם חַלּוֹן, כִּי יוּכַל אַחֵר לְהָאִיר בּוֹ כְּמוֹ בְּחַלּוֹן.
כִּי זֶה הַחִלּוּק שֶׁבֵּין אֶבֶן טוֹב לְחַלּוֹן, כִּי הָאֶבֶן טוֹב מֵאִיר מֵעַצְמוֹ, וְהַחַלּוֹן אֵין מֵאִיר מֵעַצְמוֹ, רַק שֶׁדָּבָר אַחֵר כְּגוֹן הַשֶּׁמֶשׁ וְכַיּוֹצֵא בָּהּ יוּכַל לְהָאִיר בּוֹ.
וְהַיְנוּ וְאֶל אַמָּה – כִּי הַדִּבּוּר נִקְרָא אַמָּה, אַמָּה רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: אֵשׁ מַיִם – שֶׁהַדִּבּוּר כָּלוּל מֵהֶם – וְהַה' הוּא חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה. וְהַיְנוּ: וְאֶל אַמָּה – שֶׁתְּדַבֵּר דִּבּוּרִים
אֲשֶׁר תְּכַלֶּנָּה מִלְּמַעְלָה – מִלְּשׁוֹן (תהלים פד): כָּלְתָה נַפְשִׁי, שֶׁיִּהְיֶה נִכְסָפִין לָהֶם לְמַעְלָה, שֶׁיִּהְיוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת הַמְּאִירִים.
וַאֲזַי: וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים, וְצִדָּה, הִיא מִלְּשׁוֹן (בראשית כ״ה:כ״ח): צַיִד בְּפִיו, וְהַיְנוּ הַיֵּצֶר הָרָע וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא.
וְזֶה, שֶׁתִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת פֶּתַח בְּהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַחֹשֶׁךְ הַמְסַבְּבִין מִכָּל צַד. כְּלוֹמַר שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִזָּהֵר לַעֲשׂוֹת פֶּתַח מְכֻוָּן מַמָּשׁ בְּצִדָּהּ, כְּלוֹמַר כְּנֶגֶד הַסִּטְרָא אָחֳרָא, שֶׁנִּקְרֵאת צִדָּה. כִּי כְּמוֹ הִתְגַּבְּרוּת הַצִּדָּה וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא, כֵּן לְפִי זֶה מְכֻוָּן מַמָּשׁ אַתָּה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת פֶּתַח הַתֵּבָה, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת כַּנַּ"ל, וְהָבֵן הֵיטֵב:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קי״ב · אות ג׳וְעִקַּר הַכַּוָּנָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא מְשֻׁקָּע בְּתַכְלִית הִתְגַּבְּרוּת הַחֹשֶׁךְ וְהַקְּלִפָּה, וְהוּא כָּלוּא וּמְסֻגָּר בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ אֲפֵלָה, הַמְסַבֶּבֶת וּמַקֶּפֶת אוֹתוֹ מִכָּל צִדֵּי צְדָדִים בְּכַמָּה סִבּוּבִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאֵין לוֹ שׁוּם פֶּתַח וְתַקָּנָה וְתַחְבּוּלָה לָצֵאת מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, אֲזַי עִקַּר עֲצָתוֹ – שֶׁיַּמְשִׁיךְ עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת, וְיַבִּיט עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וִיבַקֵּשׁ רַק הָאֱמֶת הָאֲמִתִּי.
וּכְנֶגֶד זֶה אֵין שׁוּם חֹשֶׁךְ וְסִבּוּב שֶׁיַּחֲשִׁיךְ לוֹ, כִּי הָאֱמֶת הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, וְהוּא בְּחִינוֹת: ה' אוֹרִי. וְכֵיוָן שֶׁה' אוֹר לוֹ, אֵין שׁוּם חֹשֶׁךְ שֶׁיַּחֲשִׁיךְ אוֹתוֹ, וּבְוַדַּאי יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּתָחִים לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ, בִּבְחִינוֹת: פֵּתַח דְּבָרֶיךָ יָאִיר מֵבִין פְּתָיִים כַּנַּ"ל, וְהָבֵן הֵיטֵב.
וְהָעִקָּר – שֶׁבִּתְפִלָּתוֹ וּתְחִנָּתוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, מִגֹּדֶל הַחֹשֶׁךְ וְהַבִּלְבּוּל הַמְסַבֵּב אוֹתוֹ מְאֹד מְאֹד מִכָּל צַד, אַף עַל פִּי כֵן, עַל כָּל פָּנִים יִרְאֶה לְדַבֵּר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת, בְּאֵיזֶה מַדְרֵגָה נְמוּכָה שֶׁהוּא. כְּגוֹן לְמָשָׁל, שֶׁיֹּאמַר: "ה' הוֹשִׁיעָה" בֶּאֱמֶת. אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר בְּהִתְלַהֲבוּת וְהִתְעוֹרְרוּת כָּרָאוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֹאמַר הַדִּבּוּר בֶּאֱמֶת, כְּפִי מַה שֶּׁהוּא.
וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הָאֱמֶת, יִזְכֶּה לִרְאוֹת הַפְּתָחִים שֶׁבְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר, וּלְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, וְכַנַּ"ל. (וְעַיֵּן לְעֵיל כָּל זֶה בְּהַתּוֹרָה "תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ" בְּסִימָן ט.)
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קי״ב · אות ד׳גַּם בָּזֶה שֶׁיִּזְכֶּה לִבְקֹעַ פֶּתַח לָצֵאת, יְזַכֶּה גַּם אֲחֵרִים עִמּוֹ, לְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה רְשָׁעִים אֲחֵרִים, לְהוֹצִיאָם מֵהַחֹשֶׁךְ וְהַגָּלוּת שֶׁהֵם אֲסוּרִים שָׁם.
וְזֶהוּ גַּם כֵּן בְּחִינַת:
וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים – שֶׁתַּעֲשֶׂה פֶּתַח בְּאוֹתָם שֶׁהֵם מִן הַצַּד, כְּלוֹמַר שֶׁהֵם מִצַּד אַחֵר, וְלֹא מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, רַק מִסִּטְרָא אַחֲרָא. וְהוּא יַעֲשֶׂה פֶּתַח לְעוֹרֵר לִבָּם לַהֲשִׁיבָם לָצֵאת מֵהַחֹשֶׁךְ. וַאֲזַי:
תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁים – הַיְנוּ הַשְּׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל,
תַּעֲשֶׂהָ – כִּי אַתָּה תְּקַיְּמֵם בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קי״ב · אות ה׳וְיֵשׁ בִּכְלַל דְּבָרִים הַנַּ"ל עִנְיָנִים גְּבוֹהִים בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה, לְכָל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. וּבְעִנְיָן זֶה נִכְלָל עִנְיַן כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, אֵיךְ נַעֲשִׂים בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה, וְהוּא נוֹתֵן שֶׁפַע לְכָל דָּבָר. וְעִנְיַן מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ר פ' י): אֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב שֶׁאֵין לוֹ כּוֹכָב וְכוּ', כִּי הוּא מַשְׁפִּיעַ לַכֹּל בְּדִבּוּרָיו הָאֲמִתִּיִּים.
וְעִנְיַן נוּסְחֲאוֹת הַתְּפִלָּה, כִּי יֵשׁ י"ב שְׁעָרִים כַּיָּדוּעַ, וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ לְשַׁעַר הַשֵּׁבֶט שֶׁלּוֹ, כִּי אִם יַגִּיעַ לְשַׁעַר שֵׁבֶט אַחֵר לֹא יוּכַל לַעֲלוֹת.
וְזֶהוּ (במדבר כ״ד:י״ז): דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל. וְקָם – אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה (ברכות ו:). וְהַיְנוּ: שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל – שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתוֹ לְשַׁעַר שִׁבְטוֹ, וְהַיְנוּ: דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב כַּנַּ"ל. וּבָזֶה נַעֲשֶׂה זִוּוּג לְמַעְלָה, וְדָרַךְ הוּא בְּחִינוֹת זִוּוּג, מִלְּשׁוֹן (בראשית ו׳:י״ב): כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ.
וְהַיְנוּ שֶׁנִּצְטַעֵר אַבָּא בִּנְיָמִין כָּל יָמָיו עַל תְּפִלָּתוֹ שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לְמִטָּתוֹ (ברכות ה:), כִּי אִישׁ לְמַטֵּה אֲבוֹתָיו תִּשְׁלָחוּ – שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁלֹחַ הַתְּפִלָּה לְמַטֵּה אֲבוֹתָיו, הַיְנוּ לַשֵּׁבֶט שֶׁלּוֹ כַּנַּ"ל. וְהַיְנוּ: שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לְמִטָּתִי – לַמַּטֶּה שֶׁלּוֹ.
וְעַל מִטָּתִי שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב כה:): הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים – יַדְרִים; לְהַעֲשִׁיר – יַצְפִּין. וּבְכָל דָּבָר, טוֹב הַמְמֻצָּע כַּיָּדוּעַ, כִּי טוֹב תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ (אבות פ"ב) (הַיְנוּ חָכְמָה וַעֲשִׁירוּת).
וְהַיְנוּ בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, שֶׁתְּהֵא מְמֻצָּע בֵּין שְׁנֵיהֶם, הַתְּפִלָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת מִטָּתוֹ כַּנַּ"ל. (הַיְנוּ בֵּין חָכְמָה וָעֹשֶׁר, שֶׁהֵן בְּחִינַת צָפוֹן וְדָרוֹם כַּנַּ"ל: הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים – יַדְרִים, וּלְהַעֲשִׁיר – יַצְפִּין).
וְזֶהוּ: וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים – שֶׁתִּתְפַּלֵּל דִּבּוּרֵי אֱמֶת, שֶׁיַּעֲלוּ לִמְקוֹמָם לְשַׁעַר שֵׁבֶט שֶׁלּוֹ. וְהַיְנוּ:
בְּצִדָּהּ תָּשִׂים – שֶׁתָּשִׂים הַפֶּתַח הַתֵּבָה, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת שֶׁל הַתְּפִלָּה, בְּצִדָּהּ – בַּצַּד שֶׁלָּהּ, בְּשַׁעַר שִׁבְטוֹ הַמַּגִּיעַ לוֹ, וְהָעִנְיָן עָמֹק: (עַיֵּן כָּל זֶה בְּסִימָן ט' הַנַּ"ל)