ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״א · אות ו׳ · part 1 of 2 (site division)ו וְזֶה טַעַם רֹק שֶׁל הַחֲלִיצָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ״ה:ט׳): וְיָרְקָה בְּפָנָיו – בְּפָנָיו דַּיְקָא, כִּי זֶה הוֹלֵךְ בְּלֹא זֶרַע, וְלֹא הִנִּיחַ בְּרָכָה אַחֲרָיו שֶׁיַּמְשִׁיכוּ שֵׂכֶל הַפָּנִים בָּעוֹלָם עַל־יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, וְאָחִיו אֵינוֹ רוֹצֶה לְהָקִים שֵׁם אָחִיו הַמֵּת, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְיַבֵּם אוֹתָהּ,
בִּשְׁבִיל זֶה: וְיָרְקָה בְּפָנָיו, כִּי אֵין רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ נִשְׁמַת הַמֵּת בָּעוֹלָם שֶׁיּוּכַל לְתַקֵּן אוֹר הַפָּנִים. וּבְזֶה הָרֹק נִרְאֶה לִפְעָמִים פְּנֵי הַמֵּת – פְּנֵי הַמֵּת דַּיְקָא, וּבְזֶה הָרֹק הוּא נִכְלָם, וְעִקַּר הַבּוּשָׁה הוּא בַּפָּנִים, וְזֶה עַל שֶׁלֹּא רָצָה לְהָקִים שֵׁם אָחִיו הַמֵּת:
וְזֶה בְּחִינַת (במדבר י״ב:י״ד): וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ, הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים – שִׁבְעַת יָמִים דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת שִׁבְעָה עֲנָנִים הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יָדָם מֵאִיר פְּנֵי הַמְּנוֹרָה. וְהוּא לֹא רָצָה לְהָקִים שֵׁם אָחִיו הַמֵּת, עַל כֵּן: וְיָרְקָה בְּפָנָיו, וְהַיְנוּ בּשֶׁת פָּנִים.
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות פ' ר"ג): הַיְבָמָה נִקְנֵית בְּמַאֲמָר – זֶהוּ הֶפֶךְ הַבֹּשֶׁת, בְּחִינַת (תהילים כ״ט:ט׳): כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד, הֵפֶךְ שֶׁל תִּכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים.
וּמִרְיָם, שֶׁפָּגְמָה בִּכְבוֹד מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁפַע אֱלֹקִי, בִּבְחִינַת (שמות ל״ד:כ״ט): כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו, וּפָגְמָה בִּבְחִינַת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת, כִּי הוּא הָיָה עָנָו, שָׁפָל וְסַבְלָן, וְלֹא חָרָה אַפּוֹ עַל בִּזְיוֹנוֹ, וְזֶה בְּחִינַת חֹטֶם בִּשְׁלֵמוּת; וּכְתִיב בֵּהּ (במדבר י״ב:ח׳): פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ – זֶה בְּחִינַת פֶּה. וּכְתִיב בֵּהּ (שם): וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט – זֶה בְּחִינַת עֵינַיִם. וּכְתִיב בֵּהּ (שם): בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא – זֶה בְּחִינַת אֻדְנִין, בְּחִינַת (משלי י״א:י״ג): נֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (אד"ר קכח).
בִּשְׁבִיל זֶה נִצְטָרְעָה, וּמְצֹרָע דָּא סְגִירוּ דִּנְהוֹרָא עִלָּאָה (זוהר תזריע מט:), הַיְנוּ אוֹר הַפָּנִים הַנַּ"ל, וּכְתִיב בָּהּ: תִּסָּגֵר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים.
וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ אַהֲרֹן: אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ – כִּי עַל־יְדֵי סְגִירוּ דִּנְהוֹרָא עִלָּאָה הִיא בִּבְחִינַת מֵת, כִּי מְצֹרָע חָשׁוּב כַּמֵּת (נדרים סד:);
אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ – זֶה בְּחִינַת יִבּוּם, שֶׁעַל־יְדֵי הַיִּבּוּם אִתְּתֵהּ אִמֵּהּ, שֶׁאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם.
וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ – הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ בַּת־זוּג, כִּי הַבַּעַל וְאִשְׁתּוֹ הֵם תְּרֵי פַּלְגָּא גּוּפָא, וְעַכְשָׁו שֶׁאִשְׁתּוֹ הִיא אִמּוֹ, נִמְצָא שֶׁנֶּאֱכָל חֲצִי בְשָׂרוֹ וְאֵין לוֹ בַּת־זוּג.
[פֵּרוּשׁ, כִּי מִי שֶׁמֵּת בְּלֹא בָּנִים, אֲזַי אִשְׁתּוֹ צְרִיכָה לְהִתְיַבֵּם, וְעַל־יְדֵי הַיִּבּוּם נִתְגַּלְגֵּל הַמֵּת בְּהַבֵּן הַנּוֹלָד מֵאִשְׁתּוֹ שֶׁנִּתְיַבְּמָה לְאָחִיו, כַּמְבֹאָר בְּסָבָא (משפטים ק':):
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״א · אות ו׳ · part 2 of 2 (site division)אִתְּתֵהּ אִמֵּהּ, הַיְנוּ שֶׁהוּא צַעַר וְעֹנֶשׁ גָּדוֹל לְהַמֵּת, שֶׁאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם, כִּי עַכְשָׁו מֻכְרָח לִהְיוֹת נוֹלָד מֵאִשְׁתּוֹ, וְאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם. וּמֵחֲמַת זֶה, בֶּן הַיְבָמָה הַזֶּה שֶׁנּוֹלָד מֵהַיִּבּוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִמְצֹא זִוּוּגוֹ כִּי אִם בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים (כַּמּוּבָא (זוהר לך לך צב), שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר פֶּן יְקַדְּמֶנּוּ אַחֵר בְּרַחֲמִים, עַיֵּן שָׁם).
כִּי זֶה בֶּן הַיְבָמָה, שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא בַּעְלָהּ שֶׁל הַיְבָמָה, וְאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם – אֵין לוֹ בַּת־זוּג, מֵאַחַר שֶׁבַּת־זוּגוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם. וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁבִּקֵּשׁ אַהֲרֹן עַל מִרְיָם, שֶׁפָּגְמָה בְּשֵׂכֶל הַפָּנִים, שֶׁזֶּהוּ הַפְּגָם שֶׁל הַמֵּת בְּלֹא בָּנִים כַּנַּ"ל, שֶׁלֹּא תְהֵא נֶעֱנֶשֶׁת, חַס וְשָׁלוֹם, בְּעֹנֶשׁ הַיִּבּוּם. וְזֶהוּ: אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ – שֶׁלֹּא תִּהְיֶה כַּמֵּת בְּלֹא בָנִים, אֲשֶׁר מֻכְרָח לָצֵאת שֵׁנִית בְּגִלְגּוּל מֵרֶחֶם אִמּוֹ, הַיְנוּ שֶׁאִשְׁתּוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ אֵם, אֲשֶׁר מֵחֲמַת זֶה: וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ, הַיְנוּ חֲצִי גּוּפוֹ נֶאֱכָל, הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ בַּת־זוּג כַּנַּ"ל, שֶׁהִיא חֲצִי בְשָׂרוֹ, פְּלַג גּוּפוֹ כַּנַּ"ל]:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״א · אות ז׳ז וְלִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁהַמֹּחִין וְהַשֶּׁפַע אֱלֹקִי הוּא בְּהֶעְלֵם, בִּבְחִינַת עִבּוּר, וְאָז יָפָה צְעָקָה לְאָדָם – בֵּין בִּתְפִלָּה בֵּין בְּתוֹרָה –
כְּשֶׁנִּתְעַלֵּם הַמֹּחִין, כִּי הֶעְלֵם, הַיְנוּ עִבּוּר, זֶה בִּבְחִינַת (דברים לב): צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי, כְּמוֹ (ישעיהו לז): וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה; כְּמוֹ אִשָּׁה שֶׁתָּשָּׁה כֹּחָהּ מֵלֵּילֵד, וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא כּוֹרַעַת לֵילֵד רָאמַת שִּׁבְעִין קָלִין, כְּמִנְיַן תֵּבוֹת שֶׁבְּמִזְמוֹר "יַעַנְךָ", וְאָז מוֹלֶדֶת (זוהר פנחס רמט:). וְהַשִּׁבְעִין קָלִין הֵם בְּחִינַת שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד עַל הַמַּיִם, שֶׁכָּל אֶחָד כָּלוּל מֵעֶשֶׂר.
וְהַצְּעָקָה שֶׁאָדָם צוֹעֵק בִּתְפִלָּתוֹ וּבְתוֹרָתוֹ, כְּשֶׁנִּסְתַּלְּקִין הַמֹּחִין בִּבְחִינַת עִבּוּר, אֵלּוּ הַצְּעָקוֹת הֵם בְּחִינַת צַעֲקַת הַיּוֹלֶדֶת, וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁהוּא יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת שֶׁל הַמֹּחִין אֵיךְ נִתְעַלְּמוּ, הוּא מַאֲזִין צַעֲקָתֵנוּ. וְהַצְּעָקָה הוּא בִּמְקוֹם צַעֲקַת הַשְּׁכִינָה, כְּאִלּוּ הַשְּׁכִינָה צוֹעֶקֶת, וְאָז מוֹלֶדֶת הַמֹּחִין. וְזֶה בְּחִינַת: הַקּוֹל מְעוֹרֵר הַכַּוָּנָה, הַיְנוּ הַמֹּחִין.
וְזֶה בְּחִינַת: תִּכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים. שִׁבְעַת יָמִים זֶה בְּחִינַת שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁל דָּוִד כַּנַּ"ל, שֶׁהֵם שִׁבְעִין קָלִין הַנַּ"ל, שֶׁצָּרִיךְ לִצְעֹק כְּדֵי לְהוֹצִיא אוֹר הַפָּנִים הַנַּ"ל מֵהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי. וְהַגִּלּוּי זֶה בְּחִינַת לֵדָה,
וְאָז אַחַר הַלֵּדָה, דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב (בכורות ו:). וְזֶה בְּחִינַת תִּכָּלֵם, כִּי הַכְּלִמָּה – אָזֵל סוּמְקָא וְאָתֵי חִוְרָא (ב"מ נח:), הַיְנוּ דָם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב.
וְזֶה: צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי – רָאשֵׁי־ תֵּבוֹת שֶׁל: צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה: תֶּשִׁי – רָאשֵׁי־תֵבוֹת שֶׁל תִּכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״א · אות ח׳ח וּכְשֶׁאָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה וְאֵין מֵבִין בָּהּ שׁוּם חִדּוּשׁ, זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַמֹּחִין וְהַשֵּׂכֶל שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַלִּמּוּד הַזֶּה הֵן בִּבְחִינַת עִבּוּר, וְזֶה נִקְרָא בְּשֵׁם יַעֲקֹב, כִּי יַעֲקֹב זֶה בְּחִינַת עִבּוּר, בְּחִינַת (הושעַ יב): בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו,
וְאָז צָרִיךְ לִצְעֹק הַקָּלִין הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית כ״ז:כ״ב): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב – כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת יַעֲקֹב צָרִיךְ לוֹ הַקָּלִין, כְּדֵי לְהוֹצִיא הַמֹּחִין בִּבְחִינַת לֵדָה.
וּמִי שֶׁתּוֹרָתוֹ בְּלֹא הֲבָנָה בָּהּ שׁוּם חִדּוּשׁ, אֵין לִדְרֹשׁ אוֹתָהּ לְרַבִּים, כִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁהִיא בִּבְחִינַת יַעֲקֹב, בִּבְחִינַת עִבּוּר, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְעַנֵּג [בָּהּ], בִּבְחִינַת: וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה – אַל תִּקְרֵי וְדִגְלוֹ אֶלָּא וְלִגְלוּגוֹ (מדרש שה"ש), אֲבָל אֵין לִדְרֹשׁ אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא לְרַבִּים, כִּי אֵין לִדְרשׁ אֶלָּא דְּבָרִים הַמְבֹרָרִים, כְּמַאֲמַר (שבת קמה:): אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אַתְּ – אִם בָּרוּר לְךָ הַדָּבָר כַּאֲחוֹתְךָ שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְךָ, אֱמֹר, וְאִם לָאו, אַל תֹּאמְרֵהוּ.
וְזֶהוּ (תהילים קל״ה:ד׳): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ – כְּשֶׁהִיא בִּבְחִינַת יַעֲקֹב, בִּבְחִינַת עִבּוּר, בְּלֹא מֹחִין – זֹאת הַלִּמּוּד בָּחַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא, בִּבְחִינַת וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה; וְאֵין לִדְרֹשׁ אוֹתָהּ לְרַבִּים.
אֲבָל יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ – יִשְׂרָאֵל אוֹתִיּוֹת לִי רֹאשׁ, הַיְנוּ הִתְגַּלּוּת הַמֹּחִין, הַמְשָׁכַת אוֹר הַפָּנִים הַנַּ"ל, שֶׁפַע אֱלֹקִי הַנַּ"ל, בְּתוֹךְ הַפְּנִימִי כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת (ישעיהו מ״ט:ג׳): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. בְּךָ דַּיְקָא, שֶׁיִּתְמַשֵּׁךְ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, הַיְנוּ הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל, בְּךָ – בְּתוֹךְ הַפְּנִימִיּוּת;
לִסְגֻלָּתוֹ – זֹאת הַתּוֹרָה יָכוֹל לִדְרשׁ אוֹתָהּ לְרַבִּים: