Study for this day
Opening the day with Rabbeinu's teaching
Thursday, 21 Kislev 5786 · December 11, 2025
Study progress
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
Today's study
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ז · אות ה׳ – אות י׳
about 8 min · about 760 words · 21% of the book by the end of today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ז · אות ה׳ה וּכְשֶׁנִּזְדַּכֵּךְ קוֹלוֹ, אָז עַל־יְדֵי הַשְׁמָעַת קוֹלוֹ לְבַד בְּלֹא דִּבּוּר, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָתוֹ, בִּבְחִינַת (תהילים ק״ו:מ״ד): וַיַּרְא (ה') בַּצַּר לָהֶם, בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם – עַל־יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹלוֹ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לוֹ, אֵיזֶהוּ עַכּוּ"ם מֵצֵר לָנוּ. וְזֶהוּ (דברים כ״ז:ח׳): בַּאֵר הֵיטֵב – בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁפֵּרוּשִׁים וּדְרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, שֶׁמִּשָּׁם תּוֹצְאוֹת הַקּוֹל, עַל יָדָם הֵיטִיב לָנוּ בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת וּבְכָל הָעַכּוּ"ם, בִּבְחִינַת בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם, רָאשֵׁי־תֵבוֹת בַּאֵר, וּבַאֵר הוּא לְשׁוֹן פֵּרוּשׁ וּדְרוּשׁ:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ז · אות ו׳ו וּלְהַדְרַת־פָּנִים הַנַּ"ל אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶלָּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, בִּבְחִינַת (דברי הימים א ט״ז:כ״ז): "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו", כְּשֶׁ"עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ", שֶׁהוּא בְּרִית, הַנִּקְרָא בֹּעַז, וְהוּא חֶדְוָה דְּמַטְרוֹנִיתָא. וְזֶה (שמות ט״ו:ב׳): עָזִּי – זֶה בְּחִינַת בְּרִית. וְזִמְרָת – זֶה בְּחִינַת קוֹל. וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה – בִּבְחִינַת וַיַּרְא (ה') בַּצַּר לָהֶם וְכוּ': וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ל:): כְּשֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה. כִּי עַל הַיָּם נִתְגַּלָּה בְּחִינַת בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס (וַיָנָס) – וַיֵּצֵא הַחוּצָה (מ"ר וישב פרשה ז). נָתְנוּ עֵינֵיהֶם – זֶה בְּחִינַת הַדְרַת־פָּנִים, בְּחִינַת זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (בראשית ג׳:ז׳): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם – עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר. לוֹמַר שִׁירָה – זֶה בְּחִינַת קוֹל, שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל־יְדֵי הַחָכְמָה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ (סוטה שם): עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים אָמְרוּ: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, זֶה – בְּחִינַת בְּרִית, בְּחִינַת (שמות ג׳:י״ב): וְזֶה לְךָ הָאוֹת. וְאַנְוֵהוּ – זֶה בְּחִינַת הַדְרַת־פָּנִים. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ (משלי כ״ט:ג׳): רֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן, הוֹן זֶה בְּחִינַת קוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנְךָ – אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנְךָ אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ. (כמובא בבאר היטב סי' נג בשם הפסיקתא וכן ברש"י משלי ג בהג"ה שם. ולשון הפסיקתא אלא מחננך וכו' אם נתן לך קול ערב וכו'); וּכְשֶׁפּוֹגֵם בַּבְּרִית, נִפְגָּם קוֹלוֹ. וְיַעֲקֹב שֶׁשָּׁמַר בְּרִיתוֹ, כְּמוֹ (בראשית מ״ט:ג׳): רֵאשִׁית אוֹנִי, זָכָה לַקּוֹל, בִּבְחִינַת (שם כז): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב. וּמִבְּחִינַת קוֹל זוֹכֶה לְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת (שיר השירים א׳:א׳): שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה – לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה, תֵּכֶף אַחַר קוֹל רִנָּה שֶׁל שִׁירַת הַיָּם זָכוּ לְשַׁבַּת שָׁלוֹם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ט״ו:כ״ג): וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְשַׁבָּת בְּמָרָה נִצְטַוָּה (כשארז"ל סנהדרין נו:). וְזֶה (שמות שם): וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' – רָאשֵׁי־תֵבוֹת שָׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁירָה זָכוּ לְשָׁלוֹם:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ז · אות ז׳ז וְדַוְקָא בְּמָרָה קִבְּלוּ שַׁבַּת־שָׁלוֹם, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם לְהִתְלַבֵּשׁ בְּמָרָה, בִּבְחִינַת (ישעיהו ל״ח:י״ז): הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר – כְּמוֹ שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת הֵם בְּסַמִּים מָרִים, כֵּן הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא רְפוּאָה לְכָל הַדְּבָרִים, בִּבְחִינַת (שם נז): שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו. וְלִפְעָמִים הַחֻלְשָׁה גּוֹבֶרֶת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַחוֹלֶה לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, וְאָז הָרוֹפְאִים מוֹשְׁכִין יְדֵיהֶם מִן הַחוֹלֶה וּמְיָאֲשִׁים אוֹתוֹ – כָּךְ כְּשֶׁהָעֲווֹנוֹת, שֶׁהֵם חֳלִי הַנֶּפֶשׁ, גּוֹבְרִים מְאֹד, אָז אֵין יָכוֹל לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, וְאָז: אֵין שָׁלוֹם אָמַר לָרְשָׁעִים (ישעיה מח נז). וְזֶה שֶׁשִּׁבַּח חִזְקִיָּה אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהִשְׁלִיךְ כָּל חַטֹּאתָיו אַחַר כְּתֵפוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהַלְבִּישׁ אֶת הַשָּׁלוֹם בִּמְרִירוּת הַרְבֵּה. וְזֶה, הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר (שם לח), הַיְנוּ זֶה יָדוּעַ, כִּי לְשָׁלוֹם צָרִיךְ מְרִירוּת. וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מֵרֶדֶת שָׁחַת (שָׁם כָּתוּב מִשַּׁחַת בְּלִי, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: מִבְּלִי רֶדֶת שַׁחַת) – כִּי יָדַעְתָּ שֶׁאֵין בִּי כֹּחַ לִסְבֹּל מְרִירוּת לְפִי חַטָּאתִי. וְהִשְׁלַכְתָּ אַחַר גֵּוְךָ כָּל חֲטָאָי – כְּדֵי שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ הַשָּׁלוֹם בִּמְרִירוּת כְּפִי יְכָלְתִּי. וְזֶה (בראשית כ״ד:א׳): וְאַבְרָהָם זָקֵן – עַל־יְדֵי זָקֵן הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה: וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל – זֶה שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ז · אות ח׳ח וְשָׁלוֹם בְּגוּפוֹ (שַׁבָּת לג: דָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם": שָׁלוֹם בְּגוּפוֹ, שָׁלוֹם בְּמָמוֹנוֹ וְכוּ') – בְּאַרְבַּע מָרוֹת שֶׁלֹּא תִּתְגַּבֵּר אַחַת עַל חֲבֶרְתָּהּ. שָׁלוֹם בְּמָמוֹנוֹ – שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּא זֶה וְאָכַל אֶת זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה בַּת נַקְדִּימוֹן בֶּן גֻּרְיוֹן (כתובות סו:). שָׁלוֹם בְּתוֹרָתוֹ – בְּלֹא קֻשְׁיוֹת. וְאָז: וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ז · אות ט׳וְזֶה פֵּרוּשׁ: רְצִיצָא – בְּחִינַת קָנֶה רָצוּץ, שֶׁהֵם הָעַכּוּ"ם, שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִבְּחִינַת זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה, מֵהַדְרַת־פָּנִים, וְהֵם דְּבֵקִים בְּקָנֶה רָצוּץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ס״ח:ל״א): גְּעַר חַיַּת קָנֶה. דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ – הַיְנוּ לְהָמִית וּלְבַטֵּל בָּעוּתָם וּצְלוֹתָם, מִלְּבַקֵּשׁ עוֹד מֵאֱלֹקִים אֲחֵרִים, אֶלָּא לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה'. הֵיכָא נָפֵק רוּחָא – הַיְנוּ זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן בְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת (יהושע ב׳:י״א): וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ. וְאֵיךְ מַפִּיק וּמוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, וְאָמַר לָהֶם: בְּהַיְנוּ דְּעָל – בָּזֶה שֶׁנִּכְנָס בּוֹ רוּחַ, הַיְנוּ בָּזֶה שֶׁנִּכְנָס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, הַיְנוּ הִרְהוּרֵי זְנוּת, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ – בָּזֶה הוּא מַפִּיק וּמוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית, כִּי זֶה הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל (איכה ה): זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם: (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל)
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ז · אות י׳(שַׁיָּךְ לְעֵיל): וַיַּרְא (ה') בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם – עַל־יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹלוֹ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לוֹ, אֵיזֶה עַכּוּ"ם מֵצֵר לָנוּ וְכוּ'. וְאָמַר, שֶׁעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה גְּזֵרָה וְצָרָה לְיִשְׂרָאֵל מֵאֵיזֶה עַכּוּ"ם, אֲזַי טוֹב לְנַגֵּן הַנִּגּוּן שֶׁל אוֹתָהּ הָעַכּוּ"ם שֶׁמֵּצֵר לָהֶם, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם – רִנָּתָם דַּיְקָא, הַיְנוּ רִנָּה וְנִגּוּן שֶׁלָּהֶם, שֶׁל אוֹתָהּ הָעַכּוּ"ם שֶׁמְּצֵרָה לְיִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות ס׳
about 2 min · about 240 words · 22% of the book by the end of today
שיחות הר״ן · אות ס׳ · part 5 of 7 (site division)"אי לאו דדלאית חספא, לא אשכחית מרגניתא תותה", ועל כן אף על פי שהקודם לא פעל כלל, כי העיקר הוא המרגניתא, אף על פי כן הראשון עיקר כי הוא דלה חספא, היינו: שהוא גלה וחפר יסוד ועיקר החכמה שעל ידי זה בא השני בנקל על עסק החכמה בתכלית. ועל כן יש דברים שאסור לגלות אותם, כי אם היה מגלה אותם היו יכולים לבוא מזה בדורות האחרונים לעבודות זרות, כי יש באותו הענין כמה דברים וענינים שצריכין לעשות לזה. ואם היה נתגלה אותו החכמה בעולם והיו יודעים אותן הענינים שצריכים לעשות לאותו הענין, היו יכולים לבוא מזה בדורות האחרונים לעבודות זרות, כי הדורות האחרונים מוסיפים בכל פעם חכמה, כנזכר לעיל.
שיחות הר״ן · אות ס׳ · part 6 of 7 (site division)ולפעמים הדורות האחרונים טועין בחכמתם - שמוסיפין על הראשונים, על כן אם היו מגלים ענינים הנ"ל והדורות האחרונים היו רוצים בכל פעם להוסיף עליהם חכמתם, והיו יכולים לטעות בטעות חכמתם שהיו מוסיפים עד שהיה יכול להתגלגל מענינים הנ"ל הנעלמים מן העולם עבודות זרות חס ושלום, כי היה נדמה להם על פי טעותם שכך צריך להיות חס ושלום.
שיחות הר״ן · אות ס׳ · part 7 of 7 (site division)וכמו שמובא בענין ערלה, כי איתא בזהר (ח"ב רמד, ב) שבאותן השלש שנים שורה קליפה על האילן, ובדורות הראשונים טעו בזה עד שהיה להם עבודה זרה בזה בתחילת נטיעת האילן דוקא בעת ששורה הקליפה הנ"ל, כי כפי שהיו יודעין היטב ענין נטיעת האילן מה שנעשה מזה, היה נדמה להם על פי טעותם שבודאי צריכים לעשות אותו העבודה זרה חס ושלום שהיו עובדים, כי היה נדמה להם שהוא פשוט כפי מה שטעו בחכמתם. על כן אסור לגלות ענינים כאלו:
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות כ״א
about 1 min · about 30 words · 20% of the book by the end of today
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות כ״א · part 9 of 12 (site division)וכפי הנראה מדבריו היה שאחר כך היה לו כח לאכל בקדושה בלי תאווה כלל אפילו אם היה אוכל הרבה אבל כבר לא היה יכול לאכל מחמת רגילותו שהרגיל עצמו באכילה פחותה ומעוטה מאד.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות פ״ח
about 2 min · about 150 words · 16% of the book by the end of today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות פ״ח(ח) בַּחֹל וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם וְהָיְתָה חֲתֻנָּה וְהָיוּ שָׁם כַּלּוֹת הַרְבֵּה וְכַלָּה אַחַת הָיְתָה בֵּינֵיהֶם חֲשׁוּבָה מִכֻּלָּם וְהָיְתָה נִרְאָה בְּעֵינֵי הָעוֹלָם חֲשׁוּבָה מֵהֶם, וְהָיוּ שָׁם קַפֶּלְיֶעס [מַקְהֵלוֹת] הַיְנוּ כְּלֵי שִׁיר שֶׁהָיוּ מְנַגְּנִים. וְרָאִיתִי שֶׁנִּפְתַּח פֶּתַח וְנִכְנְסוּ אֶל הַיְשִׁיבָה וְהָיוּ מִתְאַסְּפִים הָמוֹן רַב אֶל הַיְשִׁיבָה. וּכְשֶׁרָאִיתִי שֶׁהֵם מִתְרַבִּים וְהוֹלְכִים הָיִיתִי מְחַשֵּׁב אֵיךְ אוּכַל לִכְנֹס בֵּין הָמוֹן רַב כָּזֶה. וְחָטַפְתִּי עַצְמִי לְשָׁם וְהָיִיתִי עוֹמֵד עַל גַּבָּם וְהָיָה שָׁם רֹאשׁ יְשִׁיבָה שֶׁהָיָה לוֹמֵד עִמָּהֶם וְהָיָה שָׁם כְּבוֹד הַתּוֹרָה גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד וְהַכַּלּוֹת הָיוּ מְרַקְּדִים. וְעִקָּר הָיָה הַכַּלָּה הַחֲשׁוּבָה הַנַּ"ל שֶׁהִיא הָיְתָה מְרַקֶּדֶת שָׁם. וְכָל מַה שֶּׁהָיְתָה הַקַּפֶּלְיֶע מְנַגֶּנֶת אֵיזֶה נִגּוּן הָיְתָה הִיא מְזַמֶּרֶת הַנִּגּוּן בְּעַצְמָהּ אַחַר־כָּךְ. וְהָיָה שָׁם כְּבוֹד הַתּוֹרָה גָּדוֹל מְאֹד וְנִפְלֵאתִי הַרְבֵּה מְאֹד עַל גֹּדֶל כְּבוֹד הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה שָׁם. וְדִבַּרְתִּי עִם אֲנָשִׁים שֶׁהָיִיתִי מַכִּיר עִמָּהֶם הַרְאִיתֶם כְּבוֹד הַתּוֹרָה כָּזֶה. וּכְפִי הַנִּרְאֶה הָיוּ עוֹסְקִים בְּלִמּוּד הַפָּשׁוּט בְּנִגְלֶה כִּי הַנִּרְאֶה שֶׁהָיוּ שָׁם רַבָּנִים וְגַם הַסְּפָרִים הָיוּ מַרְאִים עַל זֶה שֶׁהָיוּ סְפָרִים גְּדוֹלִים מְאֹד כְּדֶרֶךְ הַלִּמּוּד הַנַּ"ל:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · דעת · חלק שני · אות י״א – אות י״ז
about 1 min · about 60 words · 21% of the book by the end of today
ספר המידות · דעת · חלק שני · אות י״איא. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִתְיַשֵּׁב הַדַּעַת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · דעת · חלק שני · אות י״ביב. עַל־יְדֵי גֵּרִים נִתְוַסֵּף הַדַּעַת בָּעוֹלָם.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · דעת · חלק שני · אות י״גיג. אֲפִלּוּ הַנְּבִיאִים אֵינָם יוֹדְעִים אֶלָּא מַה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְגַלֶּה לָהֶם.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · דעת · חלק שני · אות י״דיד. מִי שֶׁהוּא גִּבּוֹר, אֵין בּוֹ כָּל־כָּךְ דַּעַת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · דעת · חלק שני · אות ט״וטו. הַפְּסִיעָה גַסָּה מְבַלְבֶּלֶת אֶת הַמַּחֲשָׁבָה מִלְּעַיֵּן.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · דעת · חלק שני · אות ט״זטז. עַל־יְדֵי גְּנֵבָה מַפְסִיד אֶת הַדַּעַת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · דעת · חלק שני · אות י״זיז. כְּשֶׁעֲבִיּוּת שֶׁל זֶה בָּא לְתוֹךְ מַחֲשֶׁבֶת חֲבֵרוֹ וָעֳבִיּוּת שֶׁל חֲבֵרוֹ לְתוֹךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל זֶה, מִזֶּה נַעֲשֲׂה תִּקְרַת הָעוֹלָם.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה ז׳ · אות ז׳
about 2 min · about 170 words · 24% of the book by the end of today
סיפורי מעשיות · מעשה ז׳ · אות ז׳אַחַר כָּךְ לָקְחוּ אוֹתָן הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל וְחָזְרוּ וְהֶעֱמִידוּ יַחַד אֶת הַתמונת דיוקן כְּבָרִאשׁוֹנָה וְאֶת הַכֶּתֶר לָקְחוּ וְרָחֲצוּ אוֹתוֹ וְחָזְרוּ וּתְלָאוּם בִּמְקוֹמָם וְהֵקִיץ הַמֶּלֶךְ וְהִסְתַּכֵּל תֵּכֶף עַל הַדַּף שֶׁהֵגֵן עָלָיו מֵאֵיזֶה נִמּוּס שֶׁל אֵיזֶה אֻמָּה הוּא וְרָאָה שֶׁכָּתוּב בּוֹ הַנִּמּוּס שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְהִתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל [עַל הַדַּף] בְּדֶרֶךְ אֱמֶת וְהֵבִין הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ, שֶׁהוּא עַצְמוֹ בְּוַדַּאי יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל רַק מָה עוֹשִׂין לְהַחֲזִיר לְמוּטָב כֻּלָּם לַהֲבִיאָם לְהָאֱמֶת ? וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ שֶׁיֵּלֵךְ וְיִסַּע לְבַקֵּשׁ חָכָם שֶׁיִפְתּר לוֹ הַחֲלוֹם כַּהֲוָיָתוֹ וְלָקַח עִמּוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְנָסַע לְהָעוֹלָם לא כְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ, רַק כְּאִישׁ פָּשׁוּט וְהָיָה נוֹסֵעַ מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה וְשָׁאַל, אֵיךְ נִמְצָא חָכָם שֶׁיּוּכַל לִפְתּר חֲלוֹם כַּהֲוָיָתוֹ וְהוֹדִיעוּ לוֹ שֶׁשָּׁם וְשָׁם נִמְצָא חָכָם כָּזֶה וְנָסַע לְשָׁם וּבָא אֶל הֶחָכָם, וְסִפֵּר לוֹ הָאֱמֶת, אֵיךְ שֶׁהוּא מֶלֶךְ וְכָבַשׁ מִלְחָמוֹת וְכָל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כַּנַּ"ל וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִפְתּר חֲלוֹמוֹ וְהֵשִׁיב לוֹ: אֲנִי בְּעַצְמִי אֵינִי יָכוֹל לִפְתּר רַק שֶׁיֵּשׁ זְמַן בְּאוֹתוֹ יוֹם בְּאוֹתוֹ חֹדֶשׁ וַאֲזַי אֲנִי מְקַבֵּץ כָּל סַמְמָנֵי הַקְּטרֶת וְעוֹשֶׂה מֵהֶם מֻרְכָּב וּמְעַשְּׁנִין אֶת הָאָדָם בְּאֵלּוּ הַקְּטרֶת וְאוֹתוֹ הָאָדָם חוֹשֵׁב בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מַה שֶּׁרוֹצֶה לִרְאוֹת וְלֵידַע וַאֲזַי יֵדַע הַכּל.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · דבור · גדל כחו לטוב, וכן להפך ח"ו · אות ט״ז – אות י״ט
about 3 min · about 250 words · 24% of the book by the end of today
ליקוטי עצות · דבור · גדל כחו לטוב, וכן להפך ח"ו · אות ט״זעַל־יְדֵי דִבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה מַעֲלִין כָּל הַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין, וְנִתְתַּקְּנִין וְנִתְחַדְּשִׁין כָּל הָעוֹלָמוֹת הַנְּפוּלִין, וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְכָל הָעוֹלָמוֹת מֵחָדָשׁ. עַל־כֵּן צְרִיכִין לְדַבֵּר רַק דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים וְלֹא דִּבּוּרִים אֲחֵרִים, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַנִּיצוֹצוֹת וּלְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָמוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה יִתְקָרֵב בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ: (שם)
ליקוטי עצות · דבור · גדל כחו לטוב, וכן להפך ח"ו · אות י״זצְרִיכִין לְדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה עַד שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף בָּטֵל לְגַמְרֵי כְּאַיִן וּכְאֶפֶס. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי יִרְאָה וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְשָׁלוֹם, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁכִין כָּל הַבְּרָכוֹת: (שם)
ליקוטי עצות · דבור · גדל כחו לטוב, וכן להפך ח"ו · אות י״חהַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, דְּהַיְנוּ דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, הוּא גָּבוֹהַּ וְיָקָר מְאֹד. כִּי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה, בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהוּא בְּחִינַת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, וּבְחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּבְחִינַת תְּחִיַּת הַמֵּתִים, בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ: (לק"א סי' עח)
ליקוטי עצות · דבור · גדל כחו לטוב, וכן להפך ח"ו · אות י״טגַּם הַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת אֵם הַבָּנִים. הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁהָאֵם הוֹלֶכֶת תָּמִיד עִם בְּנָהּ אֲפִלּוּ לַמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים וְאֵינָהּ שׁוֹכַחַת אוֹתוֹ, כֵּן הַדִּבּוּר הוֹלֵךְ עִם הָאָדָם תָּמִיד אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ תָּמִיד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. הַיְנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָאָדָם מֻנָּח חַ"ו בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה מְאֹד, בְּמָקוֹם שֶׁהוּא חַ"ו, אַף עַל פִּי כֵן עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם. הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא, אִם יִתְחַזֵּק גַּם שָׁם לְדַבֵּר עַל כָּל פָּנִים דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, אוֹ לָשׂוּחַ עִם רַבּוֹ אוֹ חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם אֲפִלּוּ שָׁם בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵם בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל רַחֲמָנָא לִצְּלָן. כִּי הַדִּבּוּר אֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לִשְׁכֹּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב מִגֹּדֶל כֹּחַ הַדִּבּוּר, וְהוּא עֵצָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה לְמִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְבַל יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי חַ"ו: (שם)
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״א · קטע ו׳ – קטע ט׳
about 7 min · about 720 words · 28% of the book by the end of today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״א · קטע ו׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי הַמַּר וְהַנִּמְהָר, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת צָרוֹת נַפְשֵׁנוּ הַמְרֻבִּים מְאד מְאד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסָבְלָם אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת מְרִירוּת אַנְחוֹתֵינוּ וְצָרוֹתֵינוּ הַמְּרֻבּוֹת מְאד וְדָחְקֵנוּ וְעָנְיֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ אֲהָהּ יְהוָה, אֲהָהּ עַל נַפְשֵׁנוּ, אוֹי לְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, אוֹי וָמַר לְגוּפֵנוּ הֲרֵי אָנוּ צוֹעֲקִים וְנֶאֱנָחִים לְפָנֶיךָ מֵעִמְקֵי הַגָּלוּת, מֵעִמְקֵי עֲמָקִים, כְּאִישׁ אֲשֶׁר עָבְרוּ בוֹ כָּל מִינֵי חִצִּים וּרְמָחִים וַחֲרָבוֹת, וְכֻלָּם תְּחוּבִים עֲדַיִן בְּגוּפוֹ וּבְכָל אֵבֶר וְאֵבֶר תְּחוּבִים כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת חִצִּים וּרְמָחִים וּקְשָׁתוֹת מְשׁוּחִים בְּכָל מִינֵי סַמִּים מָרִים וְאַרְסִיִּים קָשִׁים, וְכַמָּה חַיּוֹת רָעוֹת וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים סוֹבְבִים אוֹתוֹ מִכָּל צַד, וְהוּא מֻסְגָּר בְּמַסְגֵּר עַל מַסְגֵּר, וְאַלְפֵי אֲלָפִים וּרְבָבוֹת שׁוֹמְרִים וְאוֹרְבִים עוֹמְדִים עָלָיו, וְשׁוֹמְרִים אֶת עֲקֵבוֹ, וְאֵינָם מַנִּיחִים אוֹתוֹ לְהָרִים ראשׁוֹ אֲפִלּוּ כְחוּט הַשַּׂעֲרָה, אֲפִלּוּ רֶגַע קַלָּה וְסוֹתְמִין אֶת פִּיו וּמְעַרְבְּבִין אֶת דַּעְתּוֹ, וּמְעַקְּמִין אֶת לְבָבוֹ בְכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע לְבַל יִצְעַק אֵלֶיךָ, וּלְבַל יִסְתַּכֵּל לְרַחֲמֶיךָ, וּלְבַל יְצַפֶּה לִישׁוּעָתֶךָ וַאֲנִי עָנִי וְכוֹאֵב, גָּרוּעַ הַרְבֵּה מִכָּל זֶה שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ וְצָרוֹתַי וּכְאֵבֵי נַפְשִׁי וְנִגְעֵי לְבָבִי מְרֻבִּים הַרְבֵּה הַרְבֵּה מְאד מִכָּל זֶה כִּי אֵין שׁוּם לָשׁוֹן בָּעוֹלָם שֶׁאוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי עַל יָדוֹ מַר לִי מְאד רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא, מַר לִי מְאד אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מַר לִי מְאד מִכָּל מִינֵי מְרִירוּת שֶׁבָּעוֹלָם נַפְשִׁי מָרָה לִי, הוֹמֶה עָלַי לִבִּי, "מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה יְהוָה מָה רַבּוּ צָרָי, רַבִּים קָמִים עָלָי", וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ קְצָת מִכָּל זֶה, אֵיךְ הִתְרַחֲקוּתִי וּנְפִילָתִי עֲמֻקָּה מֵעִמְקֵי תְהוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, מַה שֶּׁאֵינִי יָכוֹל לָדַעַת כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן בְּכָל עֵת שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְדַבֵּר מִצָּרוֹתַי הַמְרֻבּוֹת, בָּאִים עָלַי פְּנִיוֹת וְגַסּוּת הָרוּחַ וּבִלְבּוּלִים עַד שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְדַבֵּר אֲפִלּוּ דִבּוּר אֶחָד בְּלִי פְּנִיּוֹת וּשְׁקָרִים הַרְבֵּה וְעַתָּה "מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי" מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ מָנוֹחַ לִי אֲשֶׁר יִיטַב לִי לָעַד, מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ הַצָּלָה וּמָנוֹס הַבִּיטָה בְעָנְיִי כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבַי וְצָרוֹת לְבָבִי רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי וּבְחַסְדְּךָ לְבַד תְּחַיֵּינִי "עַד אָנָה יְהוָה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם עַד אָנָה יָרוּם אוֹיְבִי עָלַי".
Read the complete passage on Sefaria ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״א · קטע ז׳וְהִנֵּה בְעָנְיִי הַמַּר וְדָחְקִי וְלַחֲצִי וְעִרְבּוּבִי וּבִלְבּוּלִי, אֲשֶׁר נִתְרַחַקְתִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי זוֹכֶה לִפְעָמִים לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, הוּא מָלֵא פְּצָעִים, עַצְבוּת וּבִלְבּוּלִים וּפְנִיּוֹת וְשִׁגָּעוֹן וְטֵרוּף הַדַּעַת הַרְבֵּה מְאד וּבְעצֶם גָּלוּתִי הַמַּר, אֵין לִי שׁוּם חַיּוּת וְנֶחָמָה וְתִקְוָה כִּי אִם עַל אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה "זאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי", מַה שֶּׁזָּכִיתִי עַל כָּל פָּנִים לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים עַל כֵּן בָּאתִי לִשְׁטחַ כַּפַּי לְרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, אַל תַּעַזְבֵנִי וְאַל תִּטְּשֵׁנִי "גְּמל עַל עַבְדְּךָ וְאֶחְיֶה" גְּמל עָלַי בַּחֲסָדֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְחָנֵּנִי בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת קַיָּם וְחָזָק בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, בְּלִי שׁוּם בִּלְבּוּל וּנְטִיָּה כְּלָל כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם חַיּוּת וְתִקְוָה, כִּי אִם עַל אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה".
Read the complete passage on Sefaria ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״א · קטע ח׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עצֶם רִבּוּי הַכְּפִירוּת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַכְשָׁו בָּעֵת הַזּאת בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּעוּקְבָא דִמְשִׁיחָא, אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיְתָה מִימוֹת עוֹלָם, וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ וְאַתָּה הִבְטַחְתָּ אוֹתָנוּ, "אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים נִסְרְחָה חָכְמָתָם", שֶׁכְּשֶׁאֵין בְּיִשְׂרָאֵל מִי שֶׁיַּעֲמד וְיָשִׁיב לָאַפִּיקוֹרְסִים אֲזַי נִסְרְחָה חָכְמָתָם שֶׁל הַמִּינִים וְהָאַפִּיקוֹרְסִים גַּם כֵּן וְעַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִכִּיתָ אוֹתָנוּ מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כְתוּבָה בַתּוֹרָה, וְהִפְלֵאתָ אֶת מַכּוֹתֵינוּ מִכָּל הַצְּדָדִים, כִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ לָנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה דִקְדֻשָּׁה, נִסְתַּלְּקוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ וְכַת הָאַפִּיקוֹרְסִים וְהַפִּילוֹסוֹפִים מִתְגַּבְּרִים עַכְשָׁו בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁהֵם זוֹרְקִים חִצֵּיהֶם הָרָעוֹת וּפוֹרְשִׂים רְשָׁתוֹת וּמִכְמוֹרוֹת גַּם עַל הַכְּשֵׁרִים וְהַתְּמִימִים, הַקְּרוּאִים וְהוֹלְכִים לְתֻמָּם כִּי הֵם מַטְעִים אוֹתָם, וּמַרְאִין עַצְמָן לִפְנֵיהֶם כִּכְשֵׁרִים וּכְאִלּוּ רוֹצִים בְּטוֹבַת וְתַקָּנַת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁנֶּאֱחָזִין גַּם כַּמָּה נְשָׁמוֹת כְּשֵׁרוֹת בָּרְשָׁתוֹת שֶׁלָּהֶם, וּמַכְנִיסִים כְּפִירוּת וּפִילוֹסוֹפְיָא וַאַפִּיקוֹרְסִית בְּלֵב יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ וּמִתְגַּבְּרִים לְהַרְגִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל בְּדַרְכֵי הָעַכּוּ"ם, לְהִתְלַבֵּשׁ בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵיהֶם, וְלִלְמד סִפְרֵיהֶם וּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם "אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ", כִּי צָרָה כָזאת לֹא הָיְתָה עֲדַיִן לְיִשְׂרָאֵל מִימוֹת עוֹלָם וְעַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, אֶל מִי נָנוּס לְעֶזְרָה, וְאַיֵּה הַמָּקוֹם לְהִתְחַבֵּא מִפְּנֵיהֶם, וּלְהַצִּיל אֶת בָּנֵינוּ וְזַרְעֵינוּ וְכָל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵרִשְׁתוֹתֵיהֶם וּמֵחִצֵּיהֶם מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכְלָה, מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם, מִי יָחוּס עָלֵינוּ, מִי יְרַחֵם עָלֵינוּ, מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרֵנוּ
Read the complete passage on Sefaria ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״א · קטע ט׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ עצֶם הַצָּרָה הַזּאת עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ, כִּי אֵין כּחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעָזְרֵנוּ לִהְיוֹת חָזָק וְקַיָּם בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְלֹא יַעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם סְבָרָה מִסְּבָרוֹתֵיהֶם וְשׁוּם קֻשְׁיָא מִקֻּשְׁיוֹתֵיהֶם וְשׁוּם דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵיהֶם רַק אֶזְכֶּה אֲנִי וְזַרְעִי וְכָל חֶבְרָתֵנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לֵילֵךְ תָּמִיד בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב משֶׁה וְאַהֲרן יוֹסֵף וְדָוִד, וּבְדַרְכֵי כָל הַנְּבִיאִים הָאֲמִתִּיִּים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים וְתַנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וּבְדַרְכֵי כָל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְהַכְּשֵׁרִים וְהַתְּמִימִים שֶׁהָיוּ בְכָל דּוֹר וָדוֹר וּבִזְכוּתָם מַלְּטֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי כְּפִירוֹת וּבִלְבּוּלִים וּסְפֵקוֹת וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַחֲזָקָה בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · פתיחה · פסקה 8 – פסקה 9
about 1 min · about 120 words · 21% of the book by the end of today
השתפכות הנפש · פתיחה · פסקה 8אֲבָל צְרִיכִין לְהַכְנִיס עַצְמוֹ מְאֹד מְאֹד בְּהַלִּמּוּד שֶׁל הִתְבּוֹדְדוּת, דְּהַיְנוּ לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד תֵּן לָנוּ אַתָּה יִרְאַת שָׁמַיִם, וְלִבְלִי לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן עַד שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שָׁם שֶׁאַף מֹשֶׁה לֹא רְמָזָהּ לָהֶם כִּי אִם בְּסוֹף אַרְבָּעִים שָׁנָה, כִּי אֵין אָדָם עוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבּוֹ עַד אַרְבָּעִים שָׁנָה.
השתפכות הנפש · פתיחה · פסקה 9 · part 1 of 2 (site division)רְאֵה וְהָבֵן הֵיטֵב כַּמָּה צְרִיכִין לַעֲסֹק בָּזֶה לְהָבִין סוֹף דַּעְתָּם שֶׁל רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁהִזְהִירוּ אוֹתָנוּ עַל זֶה.
השתפכות הנפש · פתיחה · פסקה 9 · part 2 of 2 (site division)כִּי הַבַּעַל דָּבָר מַחֲלִישׁ מְאֹד דַּעְתּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּאִלּוּ עָלָיו לֹא כִּוְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְפִי עֲכִירַת מַעֲשָׂיו וְקַשְׁיוּת עָרְפּוֹ וְכוּ'. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵן, רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה שֶׁנָּבִין בְּעַצְמֵנוּ סוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁרְצוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ שֶׁנְּבַקֵּשׁ אוֹתוֹ תָּמִיד, תֵּן לָנוּ אַתָּה לֵב טוֹב וְכָשֵׁר לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות טז
about 1 min · about 130 words · 23% of the book by the end of today
משיבת נפש · רצף ג · אות טז · part 1 of 2 (site division)כְּמוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנִּיחַ כָּל הָעֶלְיוֹנִים וּמַלְאָכִים וּשְׂרָפִים וְכוּ' וְרוֹצֶה דַּיְקָא בַּעֲבוֹדַת בְּנֵי אָדָם הַגַּשְׁמִיִּים, כֵּן כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה נְמוֹכָה וּפְחוּתָה בְּיוֹתֵר כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים מִשָּׁם בְּאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת כָּל שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה מִזֶּה שַׁעֲשׁוּעִים נִפְלָאִים לְמַעְלָה בִּבְחִינַת כַּד אָתֵי יִתְרוֹ וְכוּ' כְּדֵין אִסְתַּלַּק וְאִתְיַקַּר שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכוּ'.
משיבת נפש · רצף ג · אות טז · part 2 of 2 (site division)וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מַעֲלֶה נְפָשׁוֹת הַפְּגוּמוֹת מְאֹד עַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא נַעֲשֶׂה יִחוּד נִפְלָא, וְזֶה סוֹד נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ לְאִילְתָא הַמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּסוֹד קְרִיעַת יַם־סוּף. וְעִקַּר הַיִּחוּד נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק הֶאָרָה עַל הַנְּפָשׁוֹת הַנַּ"ל מִבְּחִינַת עַתִּיק שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם: "מַה תִּצְעַק אֵלַי" בְּעַתִּיקָא תַּלְיָא מִלְּתָא. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם חוֹלֵי הַנֶּפֶשׁ וּפְגוּמִים בְּיוֹתֵר, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהוֹשִׁיעָם כִּי אִם הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר בָּהֶם מִבְּחִינַת גָּבוֹהַּ מְאֹד שֶׁהוּא אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא (הִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם לִסְעֻדָּה הֲלָכָה ו' אוֹת מ'):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · גאות וענוה · אות ב
about 1 min · about 120 words · 28% of the book by the end of today
עצות ישרות · גאות וענוה · אות ב · part 2 of 5 (site division)וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם, כִּי כְּשֶׁמְּבַטֵּל עַצְמוֹ נֶגֶד הַבַּעֲלֵי־גַּאֲוָה, הָרוֹצִים לְהַרְחִיקוֹ מִדַּרְכֵי אֱמֶת, אֲזַי עַל־יְדֵי הָעֲנָוָה שֶׁלּוֹ הוּא נוֹתֵן כֹּחַ לְהַגֵּאוּת, שֶׁהֵם הַבַּעֲלֵי־גַּאֲוָה הַנַּ"ל, וְעַל כֵּן עֲנָוָה פְּסוּלָה הוּא בְּחִינַת פְּגַם הַגֵּאוּת.
עצות ישרות · גאות וענוה · אות ב · part 3 of 5 (site division)וְזֶה הָיָה הַפְּגָם שֶׁל שָׁאוּל, שֶׁהֶחֱיָה אֶת אֲגָג עַל־יְדֵי שֶׁבִּטֵּל דַּעְתּוֹ נֶגֶד דּוֹאֵג, וּשְמוּאֵל הַנָּבִיא הוֹכִיחוֹ עַל עֲנָוָה זֹאת: הֲלוֹא אִם קָטֹן אַתָּה בְּעֵינֶיךָ, רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אָתָּה.
עצות ישרות · גאות וענוה · אות ב · part 4 of 5 (site division)וְהַתִּקּוּן הָיָה עַל־יְדֵי מָרְדֳּכַי, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהָיָה עָנָו בֶּאֱמֶת בִּבְחִינַת אַיִן, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא רָצָה לְהַכְנִיעַ אֶת עַצְמוֹ נֶגֶד הַבַּעֲלֵי־גַּאֲוָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָמָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה.
עצות ישרות · גאות וענוה · אות ב · part 5 of 5 (site division)וּבֶאֱמֶת יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה מִשְׁקָל גָּדוֹל וְדַק מְאֹד, שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת בִּבְחִינַת אַיִן וָמָה מַמָּשׁ וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה גִּבּוֹר חַיִל וְחָזָק מְאֹד נֶגֶד כָּל הָרְשָׁעִים וְהַמּוֹנְעִים. (שָׁם, אוֹת כ"ג):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכד · פסקה 4 – פסקה 7
about 7 min · about 730 words · 24% of the book by the end of today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכד · פסקה 4הַשָּׁבוּעַ הֶעָבַר, כִּי לֹא דַּי שֶׁלֹּא בִּשַּׂרְתַּנִי יְשׁוּעָתְךָ, אַף גַּם לֹא הָיָה לִי שׁוּם אִגֶּרֶת שְׁנֵי פָּאסְטִין, דְּהַיְנוּ בְּיוֹם ד' וְיוֹם ו'. וְהַיּוֹם כָּלוּ עֵינַי לִרְאוֹת מִכְתָּבְךָ, וּבְשָׁעָה זֹאת הִגִּיעַ, אֲבָל אֵין נִזְכָּר בּוֹ דָּבָר מֵעִנְיַן הַיְשׁוּעוֹת, אַף גַּם הוּא מָלֵא צְעָקוֹת זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה. וְגַם אֲנִי עַתָּה מָלֵא יִסּוּרִין הֵן בְּעִנְיַן הַפַּרְנָסָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר, הֵן בְּעִנְיַן בְּרִיאוּת הַגּוּף, וְהָעִקָּר בְּעִנְיַן עֲבוֹדַת ה', וְנוֹסָף לָזֶה אֲנִי צָרִיךְ לִשָּׂא עָלַי רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיִּחְיוּ, שֶׁכָּל אֶחָד מָלֵא דְּאָגוֹת בְּכָל הַנַּ"ל, וְהָעִקָּר בַּעֲבוֹדַת ה', וּמַה שֶּׁרוֹדְפִין כָּל אֶחָד מְאֹד מְאֹד, בִּפְרָט בְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁהֵם עִקַּר הַיְצָרִין וְכוּ'. וִימֵי הַחֲנֻכָּה הַקְּדוֹשִׁים מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין לְשָׁלוֹם, וַאֲנִי צָרִיךְ לְהָכִין שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ שֶׁהוּא הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ עַל חֲנֻכָּה הַקָּדוֹשׁ בִּשְׁבִיל רַבִּים. מִלְּבַד מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לִי לִכְתֹּב כְּלָל, וְעַל כֻּלָּם אֵין לִי עַל מִי לְהִשָּׁעֵן, כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכד · פסקה 5וְהִנֵּה אִם אָמְנָם מְאֹד מְאֹד גָּדוֹל צַעֲרִי וּכְאֵבִי מִמִּכְתָּבְךָ, אַךְ עִם כָּל זֶה בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי, שֶׁאֲנִי מוֹצֵא בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ הַרְחָבָה גְּדוֹלָה בְּתוֹךְ עֶצֶם הַצָּרָה רַחֲמָנָא לִצְלַן מַה שֶׁתִּהְיֶה, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי רוֹאֶה שֶׁדְּבָרַי שֶׁהֵם דִּבְרֵי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה מוֹעִילִים לְךָ הַרְבֵּה הַרְבֵּה גַּם עַתָּה, וּמְחַיִּין וּמְשִׁיבִין נַפְשְׁךָ מְאֹד מְאֹד, וְיַאֲמִין לִי בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל מַה שֶּׁכָּתַבְתָּ אֵינוֹ חִדּוּשׁ אֶצְלִי כְּלָל, כִּי כָּאֵלֶּה מַמָּשׁ עָבַר עָלַי כַּמָּה פְּעָמִים, וְנִמְשָׁךְ זְמַנִּים הַרְבֵּה, שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת יוֹם אֶחָד וַאֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת. אַךְ נִתְיַשַּׁבְתִּי אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אֲנִי אֲנַסֶּה אֶת עַצְמִי בְּכָל שָׁעָה, וְאֶרְאֶה בְּכָל עֵת לְהַסִּיחַ דַּעְתִּי מִמַּה שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִשְׁכֹּחַ, וְזֶה הָעִקָּר דְּהַיְנוּ לִהְיוֹת שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה עַל כָּל פָּנִים, וּמַה שֶּׁאוּכַל לַחֲטֹף לִפְעָמִים אֵיזֶה טוֹב, מַה טּוֹב, וְהָעִקָּר לְבַלּוֹת הַיּוֹם כַּמָּה שֶׁאוּכַל בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה. וְגַם עַל זֶה הֻכְרַחְתִּי עוֹד לִצְעֹק הַרְבֵּה הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְהִתְפַּלֵּל כַּמָּה תְּפִלּוֹת. וְכַמָּה שָׁעוֹת הֻכְרַחְתִּי לְבַלּוֹת בְּכַמָּה מִלֵּי דִּשְׁטוּתָא וּבְדִיחוּתָא, וּמִן הַסְּתָם בְּוַדַּאי לָמַדְתִּי כַּמָּה שָׁעוֹת בִּפְרָט הַשִּׁעוּרִים הַקְּבוּעִים. בְּתוֹךְ כָּךְ עָבַר הַיּוֹם וְכֵן כַּמָּה יָמִים וְכֵן כַּמָּה שָׁנִים.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכד · פסקה 6אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי אֶפֶס קָצֵהוּ מִזֶּה, לֹא יַסְפִּיקוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת, כִּי בְּוַדַּאי אֵין שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שָׁוִין מַמָּשׁ, וּבְוַדַּאי בִּפְרָטִיּוּת יֵשׁ שִׁנּוּיִים הַרְבֵּה. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן כָּל מַה שֶּׁאַתָּה כּוֹתֵב עָבַר עָלַי כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה מַמָּשׁ. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם כָּל מַה שֶּׁאַתָּה כּוֹתֵב שֶׁאַתָּה מְחַיֶּה עַצְמְךָ הוּא טוֹב וְנָכוֹן וְיָשָׁר וְכוּ', אַךְ רְצוֹנִי שֶׁתִּתְחַזֵּק בָּזֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. אֱזֹר נָא כְּגִבּוֹר חֲלָצֶיךָ בְּנִי חֲבִיבִי, דַּלּוּ עֵינֶיךָ לַמָּרוֹם וַחֲגֹר בְּעֹז מָתְנֶיךָ, וּבְטַח בְּכֹחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה כִּי הוּא הוֹלֵךְ לְפָנֵינוּ בְּכָל עֵת בָּזֶה וּבַבָּא. וּלְמַעַן הַשֵּׁם בְּרוּדֶער הַאלְט זִיךְ [אָחִי! חַזֵּק עַצְּמְךָ], וּכְבָר אָמַר הוּא זַ"ל שֶׁאֲפִלּוּ לְחוֹלֶה הַמּוּטָל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי וְחָלוּשׁ מְאֹד אֲשֶׁר כָּל מִשְׁכָּבוֹ נֶהְפַּךְ בְּחָלְיוֹ, אוֹמְרִים לוֹ שֶׁיִּתְחַזֵּק, לָאז דִּיךְ נִיט אָפּ, מַאךְ זִיךְ פְרִישֶׁער [אַל תַּעֲזֹב אֶת עַצְּמְךָ תַּעֲשֶׂה עַצְּמְךָ יוֹתֵר רַעֲנָן], וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאִם הוּא צַיָּת וּמְחַזֵּק עַצְמוֹ מוֹעִיל לוֹ הַרְבֵּה שֶׁיִּתְרַפֵּא וְיָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ עַל יְדֵי זֶה, בִּפְרָט שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לְךָ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכד · פסקה 7וְהִנֵּה בְּשַׁבָּת זֶה שֶׁעָבַר דִּבַּרְתִּי הַרְבֵּה בְּעִנְיַן יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְהַמְשִׁיךְ דֶּרֶךְ זֶה לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ מְעוֹף צוּקָה וְצָרָה רַחֲמָנָא לִצְלַן, גַּם אָז יוֹדֶה לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל יִתְבָּרַךְ עַל גֹּדֶל הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ עַד הֵנָּה. וְעַל כָּל הַהַרְחָבוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁמּוֹצֵא בְּתוֹךְ הַצָּרָה עַצְמָהּ בִּבְחִינַת בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִי כַּנַּ"ל, וְעַל יְדֵי זֶה, דַּיְקָא שֶׁגַּם בְּעֵת הַצָּרָה יָבִיא תּוֹדָה עַל הֶעָבָר, עַל יְדֵי זֶה יוּכַל לִצְעֹק עַל לְהַבָּא, בִּבְחִינַת מוֹדֶה עַל הֶעָבַר, עַל יְדֵי זֶה יוּכַל לִצְעוֹק עַל לֶעָתִיד לָבוֹא. וּכְבָר דִּבַּרְתִּי בָּזֶה וּבְוַדַּאי שָׁמַעְתָּ מִמֶּנִּי בָּזֶה הַרְבֵּה, אַךְ צְרִיכִין לַחֲזֹר זֹאת הַרְבֵּה וְלֵילֵךְ בָּזֶה. וּמְאֹד אֲנִי מְחַיֶּה עַצְמִי בְּדֶרֶךְ זֶה הַרְבֵּה, וְגַם עַל כָּל מִכְתָּבֶיךָ וְצַעַרְךָ אֲנִי מְחַיֶּה עַצְמִי רַק בָּזֶה שֶׁאֲנִי מוֹדֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה עִמִּי וְעִמְּךָ, מַה שֶּׁעַל כָּל פָּנִים אַתָּה צוֹעֵק עַל רִחוּקְךָ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל הַחֶסֶד הַנִּפְלָא שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמְּךָ שֶׁאֵינְךָ מִתְנַגֵּד חַס וְשָׁלוֹם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ בְּעַצְמְךָ בְּמִכְתָּבְךָ זֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הִקְדִּים לְךָ רְפוּאָה לַמַּכָּה. וּבְוַדַּאי כָּךְ הוּא הָאֱמֶת בָּרוּר וְצָלוּל שֶׁה' יִתְבָּרַךְ הִקְדִּים לְךָ וּלְכֻלָּנוּ רְפוּאָה גְּדוֹלָה לָנֶצַח לְמַכָּתֵנוּ הָאֲנוּשָׁה מְאֹד שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְעַל זֶה אָנוּ מְחֻיָּבִים לְהוֹדוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ בְּפֶה מָלֵא בְּכָל יוֹם עַל כָּל הַחֶסֶד וְעַל כָּל הַנִּפְלָאוֹת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע מֵאוֹר כָּזֶה, וּמִתּוֹרָתוֹ וְשִׂיחוֹת קְדוֹשׁוֹת וְנוֹרָאוֹת כָּאֵלֶּה, וְכָל מַה שֶּׁהַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִין וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' רַחֲמָנָא לִצְלַן מִתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר מְחֻיָּבִים לְהוֹדוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁאַף עַל פִּי כֵן אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, אַף עַל פִּי כֵן חַסְדּוֹ גָּבַר עָלַי כָּל כָּךְ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מִמֶּנּוּ זַ"ל, וְאֵינִי מִתְנַגֵּד עָלָיו, וְגַם אֲנִי זוֹכֶה לִנְסֹעַ עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְלִהְיוֹת נִכְלָל וְנִמְנֶה בֵּין אֲנָשָׁיו הַיְקָרִים שֶׁיִּחְיוּ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 2
about 1 min · about 60 words · 22% of the book by the end of today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 2 · part 2 of 8 (site division)ר' אַבָּא בַּר זְמִינָא. ר' אַבָּא הַכֹּהֵן בַּרְדְלָא. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא. אַבָּא אוּמַנָא. ר' אַבָּא זוּטֵי. אַבָּא קְשִׁישָׁא.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 2 · part 3 of 8 (site division)ר' אַבָּא דְּמִן יָפוֹ. אַבָּא בַּר אַבִימֵי. אַבָּא אַבוּהּ דְּר' אַבָּא מָרִי. אַבָּא כֹּהֵן אַבוּהּ דְּר' חִייָא.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 2 · part 4 of 8 (site division)ר' אַבָּא בְּנוֹ שֶׁל ר' חִייָא בַּר אַבָּא הַכֹּהֵן. ר' אַבָּא בַּר יַעֲקֹב בַּר אִידִי. ר' אַבָּא בַּר אַדָא.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״א · סעיף ד׳ – סעיף י׳
about 5 min · about 490 words · 20% of the book by the end of today
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״א · סעיף ד׳לֹא יִבְצַע פְּרוּסָה קְטַנָּה, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּצַר עַיִן. וְלֹא פְּרוּסָה יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה, לְפִי שֶׁנִּרְאֶה כְּרַעַבְתָן. וְדַוְקָא כְּשֶׁאוֹכֵל לְבַדּוֹ. אֲבָל אִם אוֹכֵל עִם הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם וְצָרִיךְ לִתֵּן מִן הַפְּרוּסָה לְכָל אֶחָד כַּזַּיִת, מֻתָּר לִבְצוֹעַ כְּפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ. וּבְשַׁבָּת אֲפִלּוּ אִם אוֹכֵל לְבַדּוֹ, מֻתָּר לִבְצוֹעַ כְּפִי מַה שֶׁצָּרִיךְ לְכָל הַסְּעוּדָּה, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַׁבָּת, לְהַרְאוֹת חֲבִיבַת סְעוּדַּת שַׁבָּת שֶׁחָפֵץ לֶאֱכֹל בָּהּ הַרְבֵּה. יֵשׁ לֶאֱכֹל אֶת הַפְּרוּסָה שֶׁבָּצַע עָלֶיהָ קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל פַּת אַחֶרֶת, וְהוּא מִשּׁוּם חִבּוּב מִצְוָה, כֵּיוָן שֶׁבֵּרַךְ עָלֶיהָ. וְטוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִתֵּן מִמֶּנָּהּ לְנָכְרִי אוֹ לִבְהֵמָה וָעוֹף.
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״א · סעיף ה׳קֹדֶם שֶׁיְבָרֵךְ יִתֵּן שְׁתֵּי יָדָיו עַל הַפַּת, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן י' אֶצְבָּעוֹת כְּנֶגֶד י' מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בַּפַּת: לֹא תחֲרוֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר, כִּלְאַיִם, לֶקֶט, שִׁכְחָה, פֵּאָה לֹא תַחְסוֹם, תְּרוּמָה, מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, חַלָּה. וְלָכֵן יֵשׁ י' תֵּבוֹת בְּבִרְכַּת הַמּוֹצִיא וְי' תֵּבוֹת בַּפָּסוּק עֵינֵי כֹּל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְי' תֵּבוֹת בַּפָּסוּק אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה, וְי' תֵּבוֹת בַּפָּסוּק וְיִתֵּן לְךָ. וּכְשֶׁיֹּאמַר אֶת הַשֵּׁם, יַגְבִּיהַּ אֶת הַלָּחֶם. וּבְשַׁבָּת יַגְבִּיהַּ שְׁתֵּיהֶן. וִיבָרֵךְ בְּכַוָּנָה, וִידַקְדֵּק לְהוֹצִיא הֵיטֵב אֶת הַה"א שֶׁל הַמּוֹצִיא. וְיִתֵּן רֶוַח קְצָת בֵּין תֵּבַת לֶחֶם לְתֵבַת מִן, שֶׁלֹּא לְהַבְלִיעַ אֵת הַמֵּ"ם. וּלְאַחַר הַבְּרָכָה יֹאכַל מִיָּד כִּי אָסוּר לְהַפְסִיק בֵּין הַבְּרָכָה לִתְחִלַּת הָאֲכִילָה אֲפִלּוּ לַעֲנִיַּת אָמֵן. וְיֵשׁ לֶאֱכֹל כַּזַּיִת בְּלִי הֶפְסֵק (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן נ' סָעִיף ה).
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״א · סעיף ו׳מִצְוָה לְהָבִיא עַל הַשֻּׁלְחָן מֶלַח קֹדֶם שֶׁיִּבְצַע, וְיִטְבֹּל פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בְּמֶלַח, לְפִי שֶׁהַשֻּׁלְחָן דּוֹמֶה לְמִזְבֵּחַ (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן מ"ד סָעִיף ד'), וְהָאֲכִילָה לְקָרְבָּן, וְנֶאֱמַר, עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח. וּלְפִי שֶׁהַשֻּׁלְחָן דּוֹמֶה לְמִזְבֵּחַ, טוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לַהֲרוֹג עָלָיו כִּנָּה.
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״א · סעיף ז׳אִם מְחַלֵּק פְּרוּסוֹת הַמּוֹצִיא לְהַמְסֻבִּין, לֹא יִזְרְקֵן, דְּאָסוּר לִזְרוֹק אֶת הַפַּת, וְגַם לֹא יִתְּנֶנָּהּ לְתוֹךְ יָדוֹ, אֶלָּא יַנִּיחֶנָּהּ לְפָנָיו (קס"ז).
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״א · סעיף ח׳מִצְוָה לִבְצֹעַ עַל הַפַּת הַחֲשׁוּבָה יוֹתֵר. וְלָכֵן אִם יֵשׁ לְפָנָיו חֲתִיכַת פַּת וּפַת שְׁלֵמָה, וְדַעְתּוֹ לֶאֱכֹל תּוֹךְ הַסְּעוּדָּה מִשְּׁתֵּיהֶן, וּשְׁתֵּיהֶן מִמִּין אֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁהַפַּת הַשְׁלֵמָה הִיא קְטַנָה יוֹתֵר מִן הַחֲתִיכָה, וְגַם אֵינָהּ נְקִיָה כְּמוֹ הַחֲתִיכָה, מִכָּל מָקוֹם יִבְצַע עַל הַשְׁלֵמָה שֶׁהיִא חַשׁוּבָה יוֹתֵר. אֲבָל אִם אֵינָן מִמִּין אֶחָד, אֶלָּא שֶׁהַשְׁלֵמָה מִמִּין גָּרוּעַ, כְּגוֹן, שֶׁהַשְׁלֵמָה היִא פַּת כֻּסְמִין, וְהַחֲתִיכָה הִיא פַּת חִטִּים, אֲפִלּוּ הִיא קְטַנָּה, מְבָרֵךְ עַל שֶׁל חִטִּים. וְאִם הַשְׁלֵמָה הִיא שֶׁל שְׂעוֹרִים, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא גָּרוּעָה מֵחִטִּין, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁגַּם שְׂעוֹרָה נִזְכְּרָה בְּפֵרוּשׁ בַּפָּסוּק, וְגַם הִיא שְׁלֵמָה, לָכֵן יְרֵא שָׁמַיִם יֵשׁ לַחֲלוֹק כָּבוֹד גַּם לָזוֹ שֶׁל שְׂעוֹרִים וּשְׁלֵמָה. וְכֵיצַד עוֹשֶׂה, מַנִּיחַ אֶת הַחֲתִיכָה תַּחַת הַשְּׁלֵמָה וּבוֹצֵעַ מִשְּׁתֵּיהֶן יָחַד. אִם שְׁתֵּיהֶן שְׁלֵמוֹת אוֹ שְׁתֵּיהֶן חֲתוּכוֹת וּשְׁתֵּיהֶן מִמִּין אֶחָד, יְבָרֵךְ עַל הַנָּקִי יוֹתֵר. וְאִם שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת בִּנְקִיּוּת יְבָרֵךְ עַל הַיּוֹתֵר גָּדוֹלָה.
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״א · סעיף ט׳אִם יֵשׁ לְפָנָיו פַּת יִשְֹרָאֵל וּפַת עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְאֵינוֹ נִזְהָר מִפַּת עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אִם שְׁתֵּיהֶן שְׁלֵמוֹת אוֹ שְׁתֵּיהֶן פְּרוּסוֹת וְגַם שָׁווֹת בְּגַדְלוּת וְהֵם מִמִּין אֶחָד, יְבָרֵךְ עַל פַּת יִשְֹרָאֵל. וְאִם זוֹ שֶׁל יִשְֹרָאֵל אֵינָהּ נָקִי כְּמוֹ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, יְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה. וְאִם בַּעַל הַבַּיִת נִזְהָר מִפַּת עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אֶלָּא שֶׁהוּבָא בִּשְׁבִיל אוֹרֵחַ, יֵשׁ לְסַלְּקָּהּ מִן הַשֻּׁלְחָן עַד לְאַחַר בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא.
קיצור שולחן ערוך · סימן מ״א · סעיף י׳כָּל דִּין קְדִימַת הֶחָשׁוּב, אֵינוֹ אֶלָּא אִם בְּדַעְתּוֹ לֶאֱכוֹל בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָּה מִשְּׁתֵּיהֶן. אֲבָל אִם אֵין דַּעְתּוֹ לֶאֱכֹל בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָּה רַק מִפַּת אַחַת, יִבְצַע עַל זוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה לֶאֱכוֹל, וְאֵין מַשְׁגִּיחִין בָּזֶה עַל הַחֲשִׁיבוּת.
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Daily prayer
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
From the order of Likutei Tefilot
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל״א
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי הַמַּר וְהַנִּמְהָר, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת צָרוֹת נַפְשֵׁנוּ הַמְרֻבִּים מְאד מְאד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסָבְלָם אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת מְרִירוּת אַנְחוֹתֵינוּ וְצָרוֹתֵינוּ הַמְּרֻבּוֹת מְאד וְדָחְקֵנוּ וְעָנְיֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ וְלַחֲצֵנוּ אֲהָהּ יְהוָה, אֲהָהּ עַל נַפְשֵׁנוּ, אוֹי לְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ, אוֹי וָמַר לְגוּפֵנוּ הֲרֵי אָנוּ צוֹעֲקִים וְנֶאֱנָחִים לְפָנֶיךָ מֵעִמְקֵי הַגָּלוּת, מֵעִמְקֵי עֲמָקִים, כְּאִישׁ אֲשֶׁר עָבְרוּ בוֹ כָּל מִינֵי חִצִּים וּרְמָחִים וַחֲרָבוֹת, וְכֻלָּם תְּחוּבִים עֲדַיִן בְּגוּפוֹ וּבְכָל אֵבֶר וְאֵבֶר תְּחוּבִים כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת חִצִּים וּרְמָחִים וּקְשָׁתוֹת מְשׁוּחִים בְּכָל מִינֵי סַמִּים מָרִים וְאַרְסִיִּים קָשִׁים, וְכַמָּה חַיּוֹת רָעוֹת וּנְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים סוֹבְבִים אוֹתוֹ מִכָּל צַד, וְהוּא מֻסְגָּר בְּמַסְגֵּר עַל מַסְגֵּר, וְאַלְפֵי אֲלָפִים וּרְבָבוֹת שׁוֹמְרִים וְאוֹרְבִים עוֹמְדִים עָלָיו, וְשׁוֹמְרִים אֶת עֲקֵבוֹ, וְאֵינָם מַנִּיחִים אוֹתוֹ לְהָרִים ראשׁוֹ אֲפִלּוּ כְחוּט הַשַּׂעֲרָה, אֲפִלּוּ רֶגַע קַלָּה וְסוֹתְמִין אֶת פִּיו וּמְעַרְבְּבִין אֶת דַּעְתּוֹ, וּמְעַקְּמִין אֶת לְבָבוֹ בְכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע לְבַל יִצְעַק אֵלֶיךָ, וּלְבַל יִסְתַּכֵּל לְרַחֲמֶיךָ, וּלְבַל יְצַפֶּה לִישׁוּעָתֶךָ וַאֲנִי עָנִי וְכוֹאֵב, גָּרוּעַ הַרְבֵּה מִכָּל זֶה שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ וְצָרוֹתַי וּכְאֵבֵי נַפְשִׁי וְנִגְעֵי לְבָבִי מְרֻבִּים הַרְבֵּה הַרְבֵּה מְאד מִכָּל זֶה כִּי אֵין שׁוּם לָשׁוֹן בָּעוֹלָם שֶׁאוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי עַל יָדוֹ מַר לִי מְאד רִבּוֹנוֹ דְעָלְמָא כּלָּא, מַר לִי מְאד אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מַר לִי מְאד מִכָּל מִינֵי מְרִירוּת שֶׁבָּעוֹלָם נַפְשִׁי מָרָה לִי, הוֹמֶה עָלַי לִבִּי, "מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה יְהוָה מָה רַבּוּ צָרָי, רַבִּים קָמִים עָלָי", וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ קְצָת מִכָּל זֶה, אֵיךְ הִתְרַחֲקוּתִי וּנְפִילָתִי עֲמֻקָּה מֵעִמְקֵי תְהוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר, מַה שֶּׁאֵינִי יָכוֹל לָדַעַת כְּלָל, אַף עַל פִּי כֵן בְּכָל עֵת שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְדַבֵּר מִצָּרוֹתַי הַמְרֻבּוֹת, בָּאִים עָלַי פְּנִיוֹת וְגַסּוּת הָרוּחַ וּבִלְבּוּלִים עַד שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְדַבֵּר אֲפִלּוּ דִבּוּר אֶחָד בְּלִי פְּנִיּוֹת וּשְׁקָרִים הַרְבֵּה וְעַתָּה "מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי" מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ מָנוֹחַ לִי אֲשֶׁר יִיטַב לִי לָעַד, מֵאַיִן אֲבַקֵּשׁ הַצָּלָה וּמָנוֹס הַבִּיטָה בְעָנְיִי כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבַי וְצָרוֹת לְבָבִי רְאֵה עָנְיִי וְחַלְּצֵנִי וּבְחַסְדְּךָ לְבַד תְּחַיֵּינִי "עַד אָנָה יְהוָה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח עַד אָנָה תַּסְתִּיר אֶת פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם עַד אָנָה יָרוּם אוֹיְבִי עָלַי".
Read the complete passage on Sefaria ↗וְהִנֵּה בְעָנְיִי הַמַּר וְדָחְקִי וְלַחֲצִי וְעִרְבּוּבִי וּבִלְבּוּלִי, אֲשֶׁר נִתְרַחַקְתִּי בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי זוֹכֶה לִפְעָמִים לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, הוּא מָלֵא פְּצָעִים, עַצְבוּת וּבִלְבּוּלִים וּפְנִיּוֹת וְשִׁגָּעוֹן וְטֵרוּף הַדַּעַת הַרְבֵּה מְאד וּבְעצֶם גָּלוּתִי הַמַּר, אֵין לִי שׁוּם חַיּוּת וְנֶחָמָה וְתִקְוָה כִּי אִם עַל אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה "זאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי", מַה שֶּׁזָּכִיתִי עַל כָּל פָּנִים לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים עַל כֵּן בָּאתִי לִשְׁטחַ כַּפַּי לְרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, אַל תַּעַזְבֵנִי וְאַל תִּטְּשֵׁנִי "גְּמל עַל עַבְדְּךָ וְאֶחְיֶה" גְּמל עָלַי בַּחֲסָדֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְחָנֵּנִי בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת קַיָּם וְחָזָק בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, בְּלִי שׁוּם בִּלְבּוּל וּנְטִיָּה כְּלָל כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם חַיּוּת וְתִקְוָה, כִּי אִם עַל אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה".
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עצֶם רִבּוּי הַכְּפִירוּת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַכְשָׁו בָּעֵת הַזּאת בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּעוּקְבָא דִמְשִׁיחָא, אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיְתָה מִימוֹת עוֹלָם, וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמד בַּעֲדֵנוּ וְאַתָּה הִבְטַחְתָּ אוֹתָנוּ, "אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים נִסְרְחָה חָכְמָתָם", שֶׁכְּשֶׁאֵין בְּיִשְׂרָאֵל מִי שֶׁיַּעֲמד וְיָשִׁיב לָאַפִּיקוֹרְסִים אֲזַי נִסְרְחָה חָכְמָתָם שֶׁל הַמִּינִים וְהָאַפִּיקוֹרְסִים גַּם כֵּן וְעַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִכִּיתָ אוֹתָנוּ מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כְתוּבָה בַתּוֹרָה, וְהִפְלֵאתָ אֶת מַכּוֹתֵינוּ מִכָּל הַצְּדָדִים, כִּי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ לָנוּ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה דִקְדֻשָּׁה, נִסְתַּלְּקוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ וְכַת הָאַפִּיקוֹרְסִים וְהַפִּילוֹסוֹפִים מִתְגַּבְּרִים עַכְשָׁו בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁהֵם זוֹרְקִים חִצֵּיהֶם הָרָעוֹת וּפוֹרְשִׂים רְשָׁתוֹת וּמִכְמוֹרוֹת גַּם עַל הַכְּשֵׁרִים וְהַתְּמִימִים, הַקְּרוּאִים וְהוֹלְכִים לְתֻמָּם כִּי הֵם מַטְעִים אוֹתָם, וּמַרְאִין עַצְמָן לִפְנֵיהֶם כִּכְשֵׁרִים וּכְאִלּוּ רוֹצִים בְּטוֹבַת וְתַקָּנַת יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁנֶּאֱחָזִין גַּם כַּמָּה נְשָׁמוֹת כְּשֵׁרוֹת בָּרְשָׁתוֹת שֶׁלָּהֶם, וּמַכְנִיסִים כְּפִירוּת וּפִילוֹסוֹפְיָא וַאַפִּיקוֹרְסִית בְּלֵב יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ הַקָּדוֹשׁ וּמִתְגַּבְּרִים לְהַרְגִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל בְּדַרְכֵי הָעַכּוּ"ם, לְהִתְלַבֵּשׁ בְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְלָלֶכֶת בְּדַרְכֵיהֶם, וְלִלְמד סִפְרֵיהֶם וּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם "אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ", כִּי צָרָה כָזאת לֹא הָיְתָה עֲדַיִן לְיִשְׂרָאֵל מִימוֹת עוֹלָם וְעַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, אֶל מִי נָנוּס לְעֶזְרָה, וְאַיֵּה הַמָּקוֹם לְהִתְחַבֵּא מִפְּנֵיהֶם, וּלְהַצִּיל אֶת בָּנֵינוּ וְזַרְעֵינוּ וְכָל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵרִשְׁתוֹתֵיהֶם וּמֵחִצֵּיהֶם מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכְלָה, מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם, מִי יָחוּס עָלֵינוּ, מִי יְרַחֵם עָלֵינוּ, מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרֵנוּ
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה לְבַד יָדַעְתָּ עצֶם הַצָּרָה הַזּאת עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ, כִּי אֵין כּחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה חוּס וְרַחֵם עָלֵינוּ וְעָזְרֵנוּ לִהְיוֹת חָזָק וְקַיָּם בֶּאֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָמִיד, כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב וְלֹא יַעֲלֶה עַל לִבִּי שׁוּם סְבָרָה מִסְּבָרוֹתֵיהֶם וְשׁוּם קֻשְׁיָא מִקֻּשְׁיוֹתֵיהֶם וְשׁוּם דֶּרֶךְ מִדַּרְכֵיהֶם רַק אֶזְכֶּה אֲנִי וְזַרְעִי וְכָל חֶבְרָתֵנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לֵילֵךְ תָּמִיד בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב משֶׁה וְאַהֲרן יוֹסֵף וְדָוִד, וּבְדַרְכֵי כָל הַנְּבִיאִים הָאֲמִתִּיִּים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים וְתַנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים וּבְדַרְכֵי כָל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְהַכְּשֵׁרִים וְהַתְּמִימִים שֶׁהָיוּ בְכָל דּוֹר וָדוֹר וּבִזְכוּתָם מַלְּטֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִכָּל מִינֵי כְּפִירוֹת וּבִלְבּוּלִים וּסְפֵקוֹת וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַחֲזָקָה בֶּאֱמֶת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה תָמִיד לְעוֹלָם וָעֶד.
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
The day in the calendar and the cycle
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 80 of 354 in the cycle of 5786
Estimated study time today: short about 3 min · full about 40 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 23 Kislev): Vayeshev
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on December 11, 2025, at about 16:36.
The yearly cycle
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
Your progress
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Tikkun HaKlali
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Going deeper
Today's books in the library
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ז
- שיחות הר״ן · אות ס׳
- שבחי הר״ן · חלק ראשון
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות פ״ח
- ספר המידות · דעת
- סיפורי מעשיות · מעשה ז׳
- ליקוטי עצות · דבור · גדל כחו לטוב, וכן להפך ח"ו
- השתפכות הנפש · פתיחה
- משיבת נפש · רצף ג · אות טז
- עצות ישרות · גאות וענוה
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכד
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א'
- קיצור שולחן ערוך · סימן מ״א
How the order is built
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.