Study for this day
Opening the day with Rabbeinu's teaching
Tuesday, 2 Shevat 5786 · January 20, 2026
Study progress
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
Today's study
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט · אות ד׳
about 11 min · about 1080 words · 32% of the book by the end of today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט · אות ד׳ · part 1 of 3 (site division)ד וּכְשֶׁמֵּקִים הַתְּפִלָּה אֶת בְּחִינַת מַלְכוּת, בִּבְחִינַת: וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם, זֶה בְּחִינַת: הִיא הָעוֹלָה (ויקרא ו׳:ב׳); בְּחִינַת (שיר השירים ח׳:ה׳): מִי זֹאת עוֹלָה – מִי עִם זֹאת עוֹלָה (הקדמת הזוהר דף י ותיקון כא ל לח סט). וְהֵם שְׁנֵי בָּתִּים: בֵּיתָא עִלָּאָה וּבֵיתָא תַּתָּאָה, שֶׁיֵּשׁ לִשְׁנֵיהֶם עֲלִיָּה, כִּי לֹא אָבוֹא בְּעִיר עַד דִּבְקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ: [פֵּרוּשׁ, כִּי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (תענית ה) עַל פָּסוּק זֶה (הושע י״א:ט׳): בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר – נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־ הוּא שֶׁלֹּא יִכְנֹס בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה, עַד שֶׁיִּבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַטָּה. וְאִיתָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁהַכַּוָּנָה עַל־פִּי סוֹד הוּא, שֶׁבִּינָה אִמָּא עִלָּאָה, בֵּיתָא עִלָּאָה, הִיא בְּחִינַת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה. וּמַלְכוּת, בֵּיתָא תַּתָּאָה, הִיא בְּחִינַת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַטָּה. שֶׁאֵין הַיִּחוּד שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲלִיַּת בֵּיתָא עִלָּאָה נִשְׁלָם, עַד שֶׁנִּבְנֶה וְנִשְׁלָם בְּחִינַת מַלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲלִיַּת בֵּיתָא תַּתָּאָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל: מִי עִם זֹאת עוֹלָה וְכוּ'; כִּי בִּינָה לִבָּא הִיא בְּחִינַת בֵּיתָא עִלָּאָה, בְּחִינַת מִי. וּמַלְכוּת, הִיא בְּחִינַת בֵּיתָא תַּתָּאָה, בְּחִינַת זֹאת. וְעַל־יְדֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ הַנַּ"ל הַנֶּאֱמָרִים בַּתּוֹרָה הַזֹּאת, עַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ לִשְׁנֵי בָּתִּים אֵלּוּ עֲלִיָּה, שֶׁהֵם בֵּיתָא עִלָּאָה וּבֵיתָא תַּתָּאָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת: מִי עִם זֹאת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמְּצַמְצֵם אוֹר הִתְלַהֲבוּת לִבּוֹ, שֶׁלֹּא יִתְלַהֵב יוֹתֵר מִדַּי, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, וּמְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ לִבְלִי לַחֲשֹׁב שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, רַק לַחֲשֹׁב תָּמִיד מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יֵצֶר טוֹב, בְּחִינַת חָכְמָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְצַיֵּר הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת, וְזוֹכֶה לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וּמִדּוֹת טוֹבוֹת. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי נִתְגַּלֶּה שֶׁהוּא מְקַבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, וְאָז יֵשׁ עֲלִיָּה לִבְחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהִיא בֵּיתָא תַּתָּאָה. אֲזַי דַּיְקָא עוֹלֶה גַּם בֵּיתָא עִלָּאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת בִּינָה לִבָּא. כִּי בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד, וְאַחַת תְּלוּיָה בַּחֲבֶרְתָּה: וּלְבָאֵר הָעִנְיָן קְצָת, צְרִיכִין לַחֲזֹר וּלְבָאֵר עִנְיַן הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וּכְלַל הַתּוֹרָה הִיא, כִּי מְבֹאָר בְּ"עֵץ־חַיִּים" בִּתְחִלָּתוֹ, שֶׁכְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, הָיָה אוֹר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵין סוֹף, וְלֹא הָיָה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָמוֹת, וְהֻצְרַךְ כִּבְיָכוֹל לְצַמְצֵם אוֹר הָאֵין סוֹף לִצְדָדִין, וְנַעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי, וּבְתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי הַזֶּה בָּרָא כָּל הָעוֹלָמוֹת. וְכָל הָעוֹלָמוֹת נִבְרְאוּ עַל־יְדֵי חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ. וְעִקַּר תַּכְלִית בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת הָיָה בִּשְׁבִיל הַמַּלְכוּת, הַיְנוּ כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי הָעוֹלָמוֹת, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט · אות ד׳ · part 2 of 3 (site division)וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָמוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. כָּל זֶה מְבֹאָר בַּזֹּהַר וּבַכְּתָבִים. וְרַבֵּנוּ זַ"ל מְבָאֵר כָּל זֶה בְּכָל אָדָם. כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא חֵלֶק אֱלוֹקַּ מִמַּעַל, וְעִקַּר הָאֱלֹקוּת – בַּלֵּב, וְהָאֱלֹקוּת שֶׁבְּלֵב אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא בְּחִינַת אֵין סוֹף, כִּי אוֹר לַהֲבִיּוּתוֹ הוּא עַד אֵין סוֹף, הַיְנוּ אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ. וּלְפִי גֹּדֶל הַהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁהוּא עַד אֵין סוֹף, לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת שׁוּם עֲבוֹדָה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְגַלּוֹת שׁוּם מִדָּה טוֹבָה, כִּי מִגֹּדֶל הִתְלַהֲבוּתוֹ עַד אֵין סוֹף, אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁבִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה לֹא הָיָה מָקוֹם לַבְּרִיאָה, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה הַכֹּל אֵין סוֹף כַּנַּ"ל, כִּי בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת, הֵן הֵן הַמִּדּוֹת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בְּהֶכְרֵחַ צָרִיךְ הָאָדָם לְצַמְצֵם אוֹר הִתְלַהֲבוּת לִבּוֹ שֶׁהוּא עַד אֵין סוֹף, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ, שֶׁנַּעֲבֹד אוֹתוֹ בְּעֻבְדּוֹת וּבְמִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁמְּצַמְּצֵם אֶת אוֹר לַהֲבִיּוּת לִבּוֹ, אֲזַי נִשְׁאָר חָלָל פָּנוּי בַּלֵּב, בְּחִינַת: וְלִבִּי חָלָל בְּקִרְבִּי, (שֶׁזֶּהוּ סוֹד חָלָל הַפָּנוּי שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה), וּבְתוֹךְ זֶה הֶחָלָל הַפָּנוּי נִתְגַּלִּין מִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת, שֶׁהֵם סוֹד בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת, שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ חָלָל הַפָּנוּי הַנַּ"ל. כִּי הַמִּדּוֹת הֵן הֵן הָעוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל, הַיְנוּ כִּי עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם שֶׁמְּצַמְצֵם אֶת אוֹר הַהִתְלַהֲבוּת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, בְּחִינַת: וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא עוֹבֵד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה, וְעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַמִּדּוֹת, שֶׁהֵן הָעוֹלָמוֹת, בְּתוֹךְ חָלָל הַפָּנוּי שֶׁבַּלֵּב. וְעִקַּר בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת הָיָה עַל־יְדֵי חָכְמָה כַּנַּ"ל, וְזֶה הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁעִקַּר עֲבוֹדַת הַשֵּׁם לִזְכּוֹת לְמִדּוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵר הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהוּא הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר מְאֹד הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת לֵב, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַיְצָרִין, כִּי מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת הֵם יֵצֶר טוֹב, וּמַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם יֵצֶר הָרָע. הַיְנוּ כְּשֶׁחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חָכְמָה שֶׁבַּלֵּב, אֲזַי עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִפְעֻלּוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַבְּרִיאָה, שֶׁהִיא הַמִּדּוֹת, בְּתוֹךְ חָלָל הַפָּנוּי, עַל־יְדֵי הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת שֶׁבַּלֵּב כַּנַּ"ל. אֲבָל כְּשֶׁחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי הוּא מְקַלְקֵל הֶחָלָל שֶׁבַּלֵּב, שֶׁהוּא סוֹד חָלָל הַפָּנוּי, וַאֲזַי הוּא מְטַמְטֵם הֶחָלָל שֶׁבַּלֵּב, בִּבְחִינַת עָרְלַת לֵב וְכַנַּ"ל.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט · אות ד׳ · part 3 of 3 (site division)וְזֶהוּ בְּחִינַת קִלְקוּל הַבְּרִיאָה, שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי הַחָכְמָה שֶׁבַּלֵּב כַּנַּ"ל. וְכָל עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁצְּרִיכִין לַצִּמְצוּם הַנַּ"ל, וְלַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְמַעֲשִׂים טוֹבִים וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, כָּל זֶה הוּא בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה הָיָה עִקַּר הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לִפְעֻלּוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת עַל־יְדֵי כָּל הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם שְׁלֵמָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי בְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי, עַל־יְדֵי הַחָכְמָה וְכַנַּ"ל. וְהַכְּלָל, שֶׁבְּרִיאַת הָעוֹלָמוֹת, וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּפְעֻלּוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, הֵם בְּחִינָה אַחַת מַמָּשׁ וְכַנַּ"ל, וְהָבֵן הֵיטֵב: וְאָז, כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי מַעֲשָׂיו וּמִדּוֹתָיו הַטּוֹבִים, שֶׁנִּתְגַּלּוּ בְּתוֹךְ הֶחָלָל שֶׁבְּלִבּוֹ כַּנַּ"ל, זֶהוּ בְּחִינַת עֲלִיַּת שְׁנֵי הַבָּתִּים הַנַּ"ל: מִי עִם זֹאת, בֵּיתָא עִלָּאָה וּבֵיתָא תַּתָּאָה כַּנַּ"ל. כִּי הִתְגַּלּוּת הַמַּלְכוּת זֶה בְּחִינַת בֵּיתָא תַּתָּאָה, וּתְחִלַּת הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁבַּלֵּב, זֶה בְּחִינַת בֵּיתָא עִלָּאָה, שֶׁעִקַּר כַּוָּנַת הַצִּמְצוּם הָיָה בִּשְׁבִיל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לִזְכּוֹת לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְעַל כֵּן אֵין נִשְׁלָם תִּקּוּן וַעֲלִיַּת בֵּיתָא עִלָּאָה, עַד שֶׁעוֹלֶה בֵּיתָא תַּתָּאָה, דְּהַיְנוּ עַד שֶׁנִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה. וְאָז כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז דַּיְקָא יֵשׁ עֲלִיָּה לְבֵיתָא עִלָּאָה, כִּי אָז דַּיְקָא עוֹלִים שְׁנֵיהֶם יַחַד, בֵּיתָא עִלָּאָה וּבֵיתָא תַּתָּאָה, בִּבְחִינַת: מִי זֹאת עוֹלָה – מִי עִם זֹאת עוֹלָה וְכוּ' כַּנַּ"ל. כִּי לֹא אָבוֹא בְּעִיר עַד דִּבְקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ – שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִכְנָס בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהִיא בִּינָה לִבָּא וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַד שֶׁיִּבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב. כִּי תְּפִלָּה שֶׁבַּלֵּב, הִיא בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ שֶׁבְּתוֹךְ חָלָל הַפָּנוּי שֶׁבַּלֵּב כַּנַּ"ל. וְהָבֵן מְאֹד, כִּי הַדְּבָרִים עֲמֻקִּים מְאֹד מְאֹד, וְרַבֵּנוּ זַ"ל קִצֵּר כָּאן וְדִבֵּר הַכֹּל בְּרֶמֶז, כְּמָאן דְּמַחְוֵי בְּמָחוֹג, וְהַדְּבָרִים נְכוֹחִים לַמֵּבִין. וְהָעִקָּר לְקַיְּמָם כִּפְשׁוּטָן, לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, כִּי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הֵם עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע, בְּחִינַת יְצִירָה לְבִישׁ. עַל כֵּן צְרִיכִין לִשְׁמֹר מַחֲשַׁבְתּוֹ מְאֹד, וּלְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ תָּמִיד לַחֲשׁוֹב מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יֵצֶר טוֹב, וְלִזְכּוֹת לַעֲשׂוֹת עַל־יְדֵי־ זֶה מַעֲשִׂים טוֹבִים וּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְכוּ', וּלְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וּבַתְּחִלָּה צְרִיכִין לְצַמְצֵם הִתְלַהֲבוּת לִבּוֹ שֶׁלֹּא יִבְעַר יוֹתֵר מִדַּי, כִּי צְרִיכִין לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהַדְרָגָא וּבְמִדָּה דַּיְקָא, וּשְׁאָר כָּל הַדְּרָכִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים, וְעֵצוֹת נְכוֹנוֹת, שֶׁיְּכוֹלִין לְהוֹצִיא מִתּוֹךְ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת. וְעוֹד לֶאֱלוֹקַּ מִלִּין בְּכָל זֶה, וְיִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר קְצָת, כִּי לֹא יַסְפִּיקוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת לְבָאֵר דִּבּוּר אֶחָד מִדִּבּוּרָיו הַנּוֹרָאִים, וְדַי בָּזֶה כָּעֵת. וְנַחֲזֹר לְעִנְיָן רִאשׁוֹן:] וּבִשְׁבִיל זֶה, נִקְרָא נִיסָן אָבִיב, אָלֶ"ף עִם בֵּי"ת, יוּ"ד עִם בֵּי"ת. וְזֶה יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות פ״ז
about 2 min · about 210 words · 33% of the book by the end of today
שיחות הר״ן · אות פ״ז · part 2 of 4 (site division)והמח שואב ממח שבעצמות, שהוא נשקה על ידי לחות ושמנונית הגוף בבחינת "ומח עצמותיו ישקה" (איוב כ"א, כ"ד). כי על ידי לחות ושמנונית הגוף נשקה המח שבעצמות וזהו עקר קיום השכל כי עקר קיום השכל על ידי לחות ושמנונית הגוף כמובא במקום אחר (לקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן ס'). ועל כן מי שהוא נער ואין שכלו בשלמות ונשאר מחו כנוס בעצמות כי אין שואב מחו ממח שבעצמות ומחמת זה אין שכלו בשלמות כנ"ל נמצא שנשאר המח כנוס בעצמות, ועל כן בת זוגו שנלקחה מן העצמות כמו שכתוב (בראשית ב', כ"ד): "ויקח אחת מצלעותיו" וכו' נמשך אליה רבוי המח שנשאר כנוס בעצמותיו אשר משם נלקחה כנ"ל.
שיחות הר״ן · אות פ״ז · part 3 of 4 (site division)ועל כן בת זוגו נאה כי עקר היפי על ידי המח והחכמה בבחינת "חכמת אדם תאיר פניו" (קהלת ח', א'). ועל כן היא נאה מחמת שנמשך אליה רבוי המח כי היא עצם מעצמיו של זה שאין שכלו שלם ונשאר מחו כנוס בעצמותיו כנזכר לעיל: ובקדשה זה בחינת שנמשכין שרשי הדעת אל האתרוג ועין בכונות סוד אתרוג ולולב, עין שם: ולבאר קצת כי עקר הכונה להמשיך אל האתרוג שהוא בחינת מלכות המחין שבגוף דהינו החסדים שבוי"ו קצוות, אך אי אפשר שיתנו הארה אל האתרוג כי אם על ידי שמקבלין הארה משרשי המחין דהינו משרשי החסדים שבדעת שזהו סוד הנענועים, עין שם (בשער הכונות, ענין סכה ה).
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט׳
about 1 min · about 40 words · 32% of the book by the end of today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט׳ · part 1 of 26 (site division)וציוה להאיש שהיה עמו לקנות ניר הרבה ודיו. ומיד בבואם על הספינה התחיל לכתב תורה. והזהיר את האיש הנ"ל לבל יעיין כלל במכתבו, והכרח האיש להבטיח לו בהן שלו, ואז האמין לו ונתן לו המפתח מהתבה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קכ״ג
about 2 min · about 180 words · 22% of the book by the end of today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קכ״ג(כ) קֹדֶם שֶׁנָּסַע לְבַּרְדִּיטְשׁוֹב קִבֵּץ מִנְיָן עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וְטָעַן לִפְנֵיהֶם עִם הַבַּעַל דָּבָר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב עִנְיָן זֶה עַל בֻּרְיוֹ. וְאָמַר שֶׁמֵּאָז וָהָלְאָה כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַנִּיחַ עַצְמוֹ הַבַּעַל דָּבָר לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ לְקַלְקְלוֹ, וּמֵחֲמַת זֶה כָּבֵד מְאֹד לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהוּא מְצַוֶּה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרוֹ. וּמִי שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו הָיָה רוֹאֶה קְצָת מֵעִנְיָן זֶה. וְלֹא הָיָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שׁוּם מְנוּחָה כָּל יָמָיו, אֲפִלּוּ רֶגַע אַחַת. כִּי תָּמִיד הָיָה לוֹחֵם מִלְחֶמֶת הַשֵּׁם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע וְכוּ', שֶׁאֲנִי זָקֵן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְכוּ': כְּשֶׁהִתְחִיל הַזָּקֵן הַנַּ"ל לַחֲלֹק עָלָיו אָמַר: יָדַעְתִּי שֶׁיַּעֲמֹד עָלַי הַס"מ וְכוּ' אֲבָל תְּמִיָה לִי עַל שֶׁמָּסְרוּ זֹאת לְיָדוֹ. וְאָמַר דִּבְרֵי צַחוּת כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מוּטָב שֶׁיַּפִּיל אָדָם עַצְמוֹ לְגוּב הָאֲרָיוֹת וְאַל יֻמְּסַר בְּיַד שׂוֹנְאָי, אֲבָל מַה עוֹשִׂים כְּשֶׁהַשּׂוֹנֶא בְּעַצְמוֹ הוּא אַרְיֵה כִּי וְכוּ'. אַךְ רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֵבּוּשׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם. וְאָמַר שֶׁלְּעָתִיד לָבוֹא יִהְיֶה צְחוֹק נָאֶה עִמּוֹ אוֹיף יֶענֶער וֶועלְט וֶועט זַיין אַשֵׁיין שְׁפִּילְכֶען מִיט אִיהם. אֲחַר־כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה תּוֹרוֹת הַנּוֹגְעִין לְעִנְיָן הַמַּחֲלוֹקֶת שֶׁל הַזָּקֵן הַנַּ"ל עַיֵּן שָׁם וְתָּבִין. בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּילָנוּ מִמֶּנּוּ וְלִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זַ"ל:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · הצלחה · חלק ראשון · אות ט׳ – אות ב׳
about 1 min · about 140 words · 33% of the book by the end of today
ספר המידות · הצלחה · חלק ראשון · אות ט׳ט. כֵּיוָן שֶׁלּא הִזְכִּיר אֶלָּא צַד אֶחָד הַטּוֹב וְלא הַהֵפֶךְ, אֵין זֶה נִחוּשׁ.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · הצלחה · חלק ראשון · אות י׳י. בַּיִת, תִּינוֹק וְאִשָּׁה הֵם סִימָן לְהַצְלָחָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · הצלחה · חלק ראשון · אות י״איא. מִי שֶׁמְּגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ מַצְלִיחַ.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · הצלחה · חלק ראשון · אות י״ביב. מִי שֶׁהַשָּׁעָה מַצְלַחַת לוֹ, לִבּוֹ רָם עָלָיו גַּם אֵימָתוֹ מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · הצלחה · חלק ראשון · אות י״גיג. מִי שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר דְּבָרִים בְּטֵלִים, מַצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשָׂיו.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · הצלחה · חלק ראשון · אות י״דיד. מִי שֶׁאוֹמֵר תָּמִיד אֱמֶת, הוּא מַצְלִיחַ.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · הצלחה · חלק ראשון · אות ט״וטו. עַל־יְדֵי וִדּוּי תַּצְלִיחַ.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · הצלחה · חלק ראשון · אות ט״זטז. הַצְלָחָה בָּא, לְמִי שֶׁמַּאֲכִיל תַּלְמִיד־חָכָם עַל שֻׁלְחָנוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · הצלחה · חלק ראשון · אות י״זיז. כְּשֶׁאֵין לְךָ אֱמֶת, אֲזַי נִטָּל מִמְּךָ הַהַצְלָחָה וְנִתָּן לָאֻמּוֹת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · הצלחה · חלק ראשון · אות י״חיח. לְהַצְלָחָה תִּשְׁמַע כְּשֶׁהַצַּדִּיק אוֹמֵר יִחוּד הַשֵּׁם, הַיְנוּ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · הצלחה · חלק ראשון · אות י״טיט. עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים בָּא הַצְלָחָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · הצלחה · חלק שני · אות א׳א. מִי שֶׁהוּא שָׂמֵחַ תָּמִיד, עַל־יְדֵי זֶה הוּא מַצְלִיחַ.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · הצלחה · חלק שני · אות ב׳ב. צָרִיךְ לְכַבֵּד לָזֶה שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · הצלחה · חלק שני · אות ג׳ג. מִי שֶׁהוּא מֻצְלָח, הַזְּמַן בְּיָדוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · הריון · חלק ראשון · אות א׳א. עַל־יְדֵי שְׁקָרִים אִשָּׁה יֵשׁ לָהּ צַעַר בַּהֵרָיוֹן.
Read the complete passage on Sefaria ↗ספר המידות · הריון · חלק ראשון · אות ב׳ב. סְגֻלָּה לְהֵרָיוֹן – שֶׁתִּשָּׂא אֶצְלָהּ עֵץ קָטָן מִגַּג שֶׁעַל קֶבֶר הַצַּדִּיק אוֹ מַגְנֵט וְלִתֵּן צְדָקָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות מ״ג – אות מ״ד
about 1 min · about 120 words · 36% of the book by the end of today
סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות מ״גבִּשְׁעַת אֲכִילָתָם הִתְחִילוּ לְדַבֵּר יַחַד הִתְחִיל הֶחָכָם לְהוֹכִיחַ לוֹ דַּעְתּוֹ הַנַּ"ל, שֶׁאֵין מֶלֶךְ כְּלָל גָּעַר בּוֹ הַתָּם הַשר: הֲלּא אֲנִי בְּעַצְמִי רָאִיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ! הֵשִׁיב לוֹ הֶחָכָם בִּשְׂחוֹק אַתָּה יוֹדֵעַ בְּעַצְמְךָ, שֶׁזֶּה הָיָה הַמֶּלֶךְ? אַתָּה מַכִּיר אוֹתוֹ וְאֶת אָבִיו וְאֶת זְקֵנוֹ שֶׁהָיוּ מְלָכִים? מֵאַיִן אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה מֶלֶךְ? אֲנָשִׁים הִגִּידוּ לְךָ שֶׁזֶּה מֶלֶךְ, וְרִמּוּ אוֹתְךָ בְּשֶׁקֶר וְחָרָה לְהַתָּם מְאד מְאד עַל דְּבַר הַמֶּלֶךְ עַל שֶׁהוּא כּוֹפֵר בַּמֶּלֶךְ.
Read the complete passage on Sefaria ↗סיפורי מעשיות · מעשה ט׳ · אות מ״דבְּתוֹךְ כָּךְ בָּא אֶחָד וְאָמַר: הָעֲזָאזֵל, [דְּהַיְנוּ הַשד] שָׁלַח אַחֲרֵיכֶם וְנִזְדַּעְזַע הַתָּם מְאד מְאד וְרָץ וְסִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ בְּפַחַד גָּדוֹל, בַּאֲשֶׁר שֶׁהַנַּ"ל שָׁלַח אַחֲרָיו וְיָעֲצָה לוֹ אִשְׁתּוֹ לִשְׁלחַ עֲבוּר הַבַּעַל שֵׁם וְשָׁלַח אַחֲרָיו וּבָא הַבַּעַל שֵׁם וְנָתַן לוֹ קְמִיעוֹת וּשְׁמִירוֹת וְאָמַר לוֹ, שֶׁעַתָּה לא יִפְחַד כְּלָל וְהָיָה לוֹ אֱמוּנָה גְּדוֹלָה בָּזֶה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · חקירות וחכמות חיצוניות · אות ט׳ – אות י׳
about 2 min · about 230 words · 33% of the book by the end of today
ליקוטי עצות · חקירות וחכמות חיצוניות · אות ט׳אִסּוּר גָּדוֹל לְעַיֵּן בְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים. כִּי יֵשׁ כַּמָּה קֻשְׁיוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא עֲלֵיהֶם תֵּרוּץ בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְגַּלֶּה הַתֵּרוּץ, אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם בְּשׁוּם שֵׂכֶל. וּמִי שֶׁמְּעַיֵּן בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשָּׁם, יִהְיֶה נִשְׁקָע וְנֶאֱבָד שָׁם לְעוֹלָם, כִּי עָלֶיהָ נֶאֱמַר: "כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן". כִּי אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהָשִׁיב עַל הַקֻּשְׁיוֹת וְהַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּהֶם בְּשׁוּם שֵׂכֶל. רַק יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי אֱמוּנָה עוֹבְרִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת וְעַל כָּל הַמְּבוּכוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי הֵם מַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם חֲקִירָה וְחָכְמָה, רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל "עִבְרִים", עַל שֶׁעַל־יְדֵי אֱמוּנָתָם הֵם עוֹבְרִים וְעוֹלִים עַל כָּל מִינֵי חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת. כִּי אֵינָם צְרִיכִים לַחֲקֹר אַחַר הָאֱמֶת כְּלָל, כִּי הֵם יוֹדְעִים הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ עַל־יְדֵי אֱמוּנָתָם הַשְּׁלֵמָה, שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהָאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁקִּבְּלוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְעַל־יְדֵי זֶה הֵם עוֹבְרִים וְעוֹלִים עַל כָּל הַחָכְמוֹת כֻּלָּם: (לק"א סי' ס"ד אות ב')
ליקוטי עצות · חקירות וחכמות חיצוניות · אות י׳וְדַע, שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁהֵם צְרִיכִין דַּוְקָא לְעַיֵּן בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת, כִּי עַל יְדֵי עִיּוּנָם בָּהֶם הֵם מַעֲלִין וּמוֹצִיאִין מֵהֶם כַּמָּה נְשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ וְנִשְׁקְעוּ בָּהֶם. וְעַל־כֵּן אַל תָּבִיא לְךָ רְאָיָה מִמַּה שֶּׁמָּצִינוּ כַּמָּה גְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים שֶׁעָסְקוּ בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת, כִּי הָיוּ מֻכְרָחִים לָזֶה כַּנַּ"ל. וּלְגֹדֶל קְדֻשָּׁתָם הָעֲצוּמָה הֶעֱלוּ נְשָׁמוֹת שֶׁנָּפְלוּ בָּהֶם, כַּנַּ"ל. אֲבָל אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם גְּדוֹלִים בְּצִדְקוּת כָּל כָּךְ, מִכָּל שֶׁכֵּן אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, חָלִילָה לְהִסְתַּכֵּל וְלִכְנֹס בָּהֶם, כִּי יִהְיֶה נִשְׁקָע וְנֶאֱבָד שָׁם לְעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְלָן: (שם אות ג')
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ד · קטע ד׳ – קטע ז׳
about 7 min · about 690 words · 38% of the book by the end of today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ד · קטע ד׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם "יְהוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ עטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה" אַתָּה יָדַעְתָּ "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי", וְאֵין לִי שׁוּם שֵׂכֶל לְהַגְדִּיל דַּעְתִּי בְּכָל זֶה עַל כֵּן בָּאתִי לִפְרשׂ כַּפַּי אֵלֶיךָ מַלְכִּי וֵאלֹהָי, שֶׁתְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים אֶצְלֵנוּ כָּל הַתִּקּוּנִים הָאֵלֶּה מִמֵּילָא עַל יְדֵי הָעֲסָקִים וְהַמִּצְוֹת שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּכָל יוֹם, וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי וּתְזַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי קְדֻשָּׁה גְדוֹלָה קדֶם הַשֵּׁנָה עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִישַׁן בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, וּשְׁנָתִי תֶּעֱרַב לִי עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַשֵּׁנָה שֶׁתַּעֲלֶה נִשְׁמָתִי וְתִתְדַּבֵּק בְּעָלְמָא דְאָתֵי, עַד שֶׁתִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי דְּבוּקָה בְּעָלְמָא דְאָתֵי תָּמִיד.
Read the complete passage on Sefaria ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ד · קטע ה׳וְתַעַזְרֵנִי וּתְזַכֵּנִי לְקַיֵּם בְּכָל יוֹם מִצְוַת צִיצִית וּתְפִלִּין וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִילָּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בְּלֵב טוֹב וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וּבְכַוָּנָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה, עִם כָּל פְּרָטֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם וְכַוָּנוֹתֵיהֶם וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִם בָּהֶם וּתְזַכֵּנִי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וְאַחַר כַּךְ תַּנְחֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְבָרֵר בֵּרוּרִים קְדוֹשִׁים, וּלְהַשְׁלִים נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי עַל יְדֵי כָל הַדְּבָרִים שֶׁאֶקְנֶה וְאֶמְכּר, וְאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְכַוֵּן לִקְנוֹת וְלִמְכּוֹר כָּל דָּבָר בְּעִתּוֹ בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ, בָּעֵת שֶׁהִגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁיֵּצֵא הַדָּבָר מֵרְשׁוּתִי לִרְשׁוּת אַחֵר, אוֹ לְהֵפֶךְ כְּפִי הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר וּכְפִי חֶלְקֵי נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלִּי, בְּאפֶן שֶׁיֻּשְׁלְמוּ חֶלְקֵי נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלִּי עַל יְדֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת יִחוּד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל יְדֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלִּי וְעַל יְדֵי כָל הָעֲסָקִים שֶׁלִּי וְנִזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין אֶצְלֵנוּ מִמֵּילָא כָּל הַתִּקּוּנִים וְהַיִּחוּדִים הָעֶלְיוֹנִים, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְזִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְאָתֵי תָמִיד בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִשִּׁכְחָה שֶׁהִיא מִיתַת הַלֵּב, שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח אֶת תַּכְלִיתִי וְסוֹפִי וְלֹא אַסִּיחַ דַּעְתִּי לְעוֹלָם מִזִּכְרוֹן עָלְמָא דְאָתֵי.
Read the complete passage on Sefaria ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ד · קטע ו׳וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּרְאֶה בְּעָנְיֵנוּ וְדָחֳקֵנוּ וַעֲמָלֵינוּ, וְתָשׁוּר בְּעָנְיֵנוּ וְתַבִּיט בַּעֲמָלֵנוּ וְתָצִיץ עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ, וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּעֵין חֶמְלָתֶךָ וְתִשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הַטּוֹבִים, וְתַצִּילֵנוּ תָמִיד מֵרַע עַיִן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם עַיִן רָעָה עַל שׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם רַק נִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל כָּל אֶחָד בְּעַיִן טוֹבָה, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁלשָׁה מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהֵם עַיִן טוֹבָה וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה וְרוּחַ נְמוּכָה וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שָׁלֹשׁ מִדּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם עַיִן רָעָה וְרוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אַדִּירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, גּוֹאֲלֵנוּ, יוֹצְרֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ, קְדוֹשׁ יַעֲקב רוֹעֵנוּ, רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכּל, טוֹב עַיִן בֶּאֱמֶת, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּמִדּוֹתֶיךָ הַטּוֹבִים לִהְיוֹת טוֹב עַיִן בֶּאֱמֶת תָּמִיד וְתַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מֵעַיִן רָעָה שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּנוּ שׁוּם עַיִן רָעָה מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם נִבְרָא שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא יִהְיֶה לְהָרַע עַיִן שׁוּם כּחַ וְשׁוּם שְׁלִיטָה וְלֹא יוּכַל לְהַזִּיק לָנוּ כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת.
Read the complete passage on Sefaria ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ד · קטע ז׳רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, טוֹב עַיִן, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת עצֶם הִתְגַּבְּרוּת הָרַע עַיִן שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלֵינוּ מְאד שֶׁעֵינוֹ רָעָה בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ בְּיוֹתֵר בְּכַמָּה תַּחְבּוּלוֹת לְהַרְחִיקֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם מֵעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְרוֹדֵף אוֹתָנוּ מְאד מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא טוֹב, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבֵנוּ, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלֵינוּ עַל יְדֵי הָרַע עַיִן שֶׁל הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים הָרוֹדְפִים אַחַר הַבָּאִים לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתֶךָ וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ גּדֶל חֲלִישׁוּתֵנוּ לַעֲמד נֶגֶד עֵינָם הָרָעָה וְעַתָּה הוֹדִיעֵנוּ נָא אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אָנָה מִפְּנֵיהֶם נִבְרַח, וְאַיֵּה אֵיפוֹא הַמָּקוֹם לְהִתְחַבֵּא וּלְהִטָּמֵן מִפְּנֵי עֵינָם הָרָעָה הַבִּיטָה בְעָנְיֵינוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵינוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ "הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ, כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים" כִּי יָדַעְנוּ בֶּאֱמֶת כִּי אֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ הַחַיָּבִים בְּכָל זֶה כִּי לוּלֵא חֲטָאֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הַמְּרֻבִּים וְהָעֲצוּמִים, לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִתְיָרֵא מִפְּנֵיהֶם כְּלָל אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה אָבִינוּ, כִּי הִסְכַּלְנוּ הַרְבֵּה מְאד חָטָאנוּ הֶעֱוִינוּ וְהִרְשַׁעְנוּ וְסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ פְּעָמִים רַבּוֹת הִצַּלְתָּנוּ, וַאֲנַחְנוּ מָרִינוּ עֵצוֹתֶיךָ, "וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד עֲווֹנֵנוּ" וּבְכָל זאת אָנוּ חֲפֵצִים וּמִשְׁתּוֹקְקִים וּמְחַכִּים וּמְיַחֲלִים בְּכָל עֵת לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, כִּי אַתָּה רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה כִּי חַנּוּן וְרַחוּם אַתָּה וְקָרוֹב לְכָל קוֹרְאֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְעַתָּה הַצִּילֵנוּ נָא בְּרַחֲמֶיךָ מִן הָרַע עַיִן כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם כּחַ לַעֲמד נֶגֶד אֶחָד מִשּׂוֹנְאֵינוּ אַף כִּי נֶגֶד כֻּלָּם וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְךָ לְבַד עֵינַי תְּלוּיוֹת, לְךָ לְבַד עֵינַי צוֹפִיּוֹת, "דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם" אוּלַי יִרְאֶה יְהוָה בְּעֵינַי, אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם הַבֶּט נָא רַחֵם נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא צאן מַרְעִיתֶךָ וְאַל יִמְשָׁל בָּנוּ הָרָע עַיִן כְּלָל "הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה" כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס "הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבוּל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרתֶךָ הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ"
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות ד · פסקה 1
about 1 min · about 90 words · 33% of the book by the end of today
השתפכות הנפש · אות ד · פסקה 1 · part 1 of 3 (site division)עוֹד אָמַר לְעִנְיַן הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁהָיָה דַּרְכּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְזָרֵז מְאֹד בָּזֶה: לִהְיוֹת רָגִיל מְאֹד בְּהִתְבּוֹדְדוּת לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְאָמַר שֶׁאֲפִלּוּ אִם אֵין יְכוֹלִין לְדַבֵּר כְּלָל. אֲפִלּוּ כְּשֶׁמְדַבְּרִין רַק דִּבּוּר אֶחָד גַּם כֵּן טוֹב מְאֹד.
השתפכות הנפש · אות ד · פסקה 1 · part 2 of 3 (site division)וְאָמַר שֶׁאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר רַק דִּבּוּר אֶחָד יִהְיֶה חָזָק בְּדַעְתּוֹ וִידַבֵּר אוֹתוֹ הַדִּבּוּר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ. וַאֲפִלּוּ אִם יְבַלֶּה כַּמָּה וְכַמָּה יָמִים בְּדִבּוּר זֶה לְבַד גַּם זֶה טוֹב.
השתפכות הנפש · אות ד · פסקה 1 · part 3 of 3 (site division)וְיִהְיֶה חָזָק וְאַמִּיץ וְיַרְבֶּה לְדַבֵּר אוֹתוֹ הַדִּבּוּר פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר. עַד שֶׁיְּרַחֵם עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִפְתַּח פִּיו וְיוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות ל · פסקה 1
about 1 min · about 120 words · 35% of the book by the end of today
משיבת נפש · רצף ג · אות ל · פסקה 1 · part 3 of 6 (site division)כִּי אֲפִלּוּ אִם חָטָא כְּמוֹ שֶׁחָטָא אֲלָפִים פְּעָמִים עִם כָּל זֶה בְּכָל פַּעַם שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת לָשׁוּב אֶל הַשֵּׁם אֵין שׁוּם הִתְעוֹרְרוּת נֶאֱבָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ:
משיבת נפש · רצף ג · אות ל · פסקה 1 · part 4 of 6 (site division)'לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאָבִיד', כִּי עַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה נִתְהַפְּכִין הָעֲווֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, כִּי נַעֲשֶׂה תִּקּוּן עַל־יְדֵי הַקִּלְקוּלִים, כִּי כָּל מַה שֶּׁקִּלְקֵל וְהִמְשִׁיךְ הָאוֹר לְמָקוֹם שֶׁהִמְשִׁיךְ שֶׁזֶּה עִקַּר הַקִּלְקוּל, אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה הוּא מְקַיֵּם הַכֹּל וַאֲזַי נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא כֵּלִים חֲדָשִׁים וְנִמְשָׁךְ לְתוֹכָן אוֹר חָדָשׁ וְנִפְלָא.
משיבת נפש · רצף ג · אות ל · פסקה 1 · part 5 of 6 (site division)כִּי עַל־יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיךְ הָאוֹר לִמְקוֹמוֹת גַּסִּים וְכוּ' עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעַבּוּ הַכֵּלִים וִיכוֹלִים אַחַר־כָּךְ לְזַכְּכָן, עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי־זֶה יִתְהַוּוּ כֵּלִים נִפְלָאִים לְקַבֵּל הָאוֹר חָדָשׁ שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל מִקֹּדֶם כִּי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְהַוּוֹת הַכֵּלִים כִּי־אִם עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, עֲווֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת, הִתְרַחֲקוּת תַּכְלִית הִתְקָרְבוּת.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · התחזקות · אות ג
about 1 min · about 70 words · 40% of the book by the end of today
עצות ישרות · התחזקות · אות ג · part 4 of 4 (site division)כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי, וְכֵן בִּתְהִלִּים נֶאֱמַר: וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע, בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ מִכָּל שֶׁכֵּן אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת קַל וָחֹמֶר אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים בִּפְרָט בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ. וְהַכְּלָל - שֶׁאֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ כְּלָל, רַק צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ - עֲשֵׂה, וְאָז טוֹב לְךָ לְעוֹלָם, וְסוֹף כָּל סוֹף תַּגִּיעַ לַתַּכְלִית הַטּוֹב וְהַנִּצְחִי בָּזֶה וּבַבָּא (הִלְכוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב, הֲלָכָה ד', אוֹת י"ב):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעו · פסקה 5 – פסקה 10
about 6 min · about 640 words · 35% of the book by the end of today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעו · פסקה 5וְהִנֵּה כְּבָר הָיִיתִי מוּכָן לִנְסֹעַ לְבֵיתִי הַיּוֹם אוֹ מָחָר, אַךְ מֵחֲמַת עִנְיַן הַפִּרְצָה שֶׁעָשׂוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ אֲנִי מֻכְרָח לְהִתְעַכֵּב עוֹד פֹּה אֵיזֶה יָמִים, וּכְפִי הַנִּרְאֶה אֶתְעַכֵּב פֹּה עַד אַחַר שַׁבָּת הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. עַל כֵּן תִּרְאֶה לִכְתֹּב לִי מִיָּד עַל יְדֵי הַפָּאסְט [הַדֹּאַר] אֶת כָּל אֲשֶׁר נִתְחַדֵּשׁ שָׁם אַחַר כְּתִיבַת מִכְתָּבָם הַנַּ"ל, גַּם יִכְתֹּב לִי בְּפֵרוּשׁ מִימֵי הַפּוּרִים הֶעָבַר אִם לֹא הָיָה חַס וְשָׁלוֹם אֵיזֶה הֶזֵּק בְּבֵיתִי אוֹ אֵצֶל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַכֹּל יוֹדִיעַ לִי בַּאֵר הֵיטֵב; גַם יוֹדִיעַ לִי תְּשׁוּבָה עַל מַה שֶּׁלִּבּוֹ נוֹקְפוֹ מֵחֲמַת שֶׁסִּפְּרוּ לָנוּ בְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁבָּאוּ לְפֹה בְּעֶרֶב שַׁבָּת הֶעָבַר הֲלֹא הֵם רַבִּי יוֹסֵף בר"י וְהַבָּחוּר לֵייזֶיר שֶׁיִּחְיֶה שֶׁהַזַּאסַאדַאטִיל טַאמַאשֶׁעוֶוסְקֶע עִם הַדִּיסַאטְנִיקֶיס [שֶׁהַקָּצִּין וְחַיָלָיו] חִפְּשׂוּ אוֹתִי בְּבֵית הָרַב יִשְׂרָאֵל בֶּן אִיצֶיא פִיטְשֶׁערִיר, עַל כֵּן יִרְאֶה בְּחָכְמָתוֹ לִשְׁאֹל אֶת הָאָדוֹן הַגַּרַדַנְטְשִׁיק אִם הָיָה עַל פִּי יְדִיעָתוֹ. וְאִם לֹא הָיָה עַל פִּי יְדִיעָתוֹ, יִרְאֶה לְהַזְהִיר אֶת טַאמַאשֶׁעוֶוסְקֶע הַנַּ"ל, וְכָל הַמּוֹשְׁלִים הַקְּטַנִּים שֶׁתַּחְתָּיו שֶׁיִּהְיוּ נִזְהָרִים שֶׁלֹּא לֵילֵךְ חַס וְשָׁלוֹם אֵלַי בְּלִי רְשׁוּתוֹ שֶׁלֹּא לְהַפְחִידֵנִי חַס וְשָׁלוֹם. וּמֵאֵלָיו יָבִין אֵיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה לְטוֹבָתִי, וְלִכְתֹּב לִי תֵּכֶף תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה בְּאֵיזֶה כֹּחַ הָלְכוּ הַנַּ"ל לְחַפֵּשׂ אוֹתִי.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעו · פסקה 6וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבִּסְבִיבוֹתֵינוּ וְיוֹצִיאֵנוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ וְיַפִּיל שׂוֹנְאֵינוּ תַחְתֵּינוּ מְהֵרָה, וְאֶזְכֶּה לָשׁוּב לְבֵיתִי לְשָׁלוֹם מְהֵרָה עַל כָּל פָּנִים אַחַר שַׁבָּת הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, וְנִזְכֶּה שֶׁיִּתְקַיֵּם עַל תִּילָהּ הַבֵּית הַמִּדְרָשׁ שֶׁלָּנוּ וְלִגְמֹר הַבִּנְיָן בִּשְׁלֵמוּת בַּשָּׁנָה הַזֹּאת; וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִין לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מַה שֶּׁאָנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל תֹּקֶף עַל יְדֵי מִשְׁפָּט הַקֵּיסָר יָרוּם הוֹדוּ, כִּי מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ בְּוַדַּאי אֵינוֹ מַסְכִּים עַל הַגְּזֵלוֹת וְהָרְצִיחוֹת שֶׁעוֹשִׂין לָנוּ. אֲבָל עִקַּר תִּקְווֹתֵינוּ הוּא רַק עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. אַתּוּן מֵהָתָם וַאֲנַן מֵהָכָא, קִרְאוּ אֶל ה' וְהִתְחַנְּנוּ אֵלָיו, בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים נָבוֹא לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּבֵן לִפְנֵי אָבִיו וּכְעֵין עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו, אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים הִשְׁתַּדְּלוּ וְהַרְבּוּ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה' מִשָּׁמַיִם.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעו · פסקה 7וְגַם צְרִיכִין לְהִתְחַזֵּק וּלְשַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בְּכָל יוֹם, כִּי הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת לֹא לְיוֹם אֶחָד. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיַּעֲזֹר לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִנָּצֵל מֵהֶם כַּאֲשֶׁר בִּטְחוֹנֵנוּ חָזָק בְּגֹדֶל כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יוּכְלוּ לָנוּ בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן אִי אֶפְשָׁר לְכָל אֶחָד לְהִנָּצֵל מִמְּנִיעוֹת וְיִסּוּרִים וּמִלְחָמוֹת. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל בְּחֶסֶד גָּדוֹל, עַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיֵּלֵךְ כָּל אֶחָד עִם מַה שֶּׁלִּמֵד אוֹתָנוּ הוּא זַ"ל לְיַחֵד שָׁעָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם, וִיפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּשְׁאָר הַיּוֹם יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה כִּי חֶדְוַת ה' הִוא מָעֻזְּכֶם, וּבָעִתִּים הַלָּלוּ צְרִיכִין לֵילֵךְ בָּזֶה יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעו · פסקה 8וְכָל הָרַעַשׁ הַזֶּה הַכֹּל כְּדֵי לִדְחוֹת וּלְגָרֵשׁ אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן וּלְקָרֵב בְּהִתְקָרְבוּת יוֹתֵר אֶת אוֹתָם אֲשֶׁר נָגַע נְקֻדַּת הָאֱמֶת בְּלִבָּם לְהִתְחַזֵּק לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן בְּכָל אֲשֶׁר עָבַר וְיַעֲבֹר עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם יִתְעוֹרְרוּ יוֹתֵר לֵילֵךְ עִם כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה לְקַבֵּל עֵצוֹת וְהִתְחַזְּקוּת עַל יְדֵי כָּל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הַמְבֹאָרִים בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, וּבִפְרָט כְּפִי מַה שֶּׁבֵּאַרְתִּי וּפֵרַשְׁתִּי לָכֶם הַדְּבָרִים בְּכָל הַשִּׂיחוֹת וְהַדִּבּוּרִים שֶׁנִּדְבְּרוּ בֵּינֵינוּ בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל וְנִפְלְאוֹתָיו הָעֲצוּמִים, כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא מִכֶּם מַה שֶּׁנִּדְבַּר בֵּינֵינוּ.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעו · פסקה 9שִׂימוּ אֶל לְבַבְכֶם וְזִכְרוּ הֵיטֵב כָּל מַה שֶּׁנִּדְבַּר בֵּינֵינוּ, אֵיךְ רַבֵּנוּ זַ"ל רָמַז לָנוּ מִכְּבָר כָּל זֶה שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ עַתָּה, וְאֵיךְ הִקְדַּמְתִּי לָכֶם בְּדִבּוּרֵנוּ שֶׁהַהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל כָּל אֶחָד מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת. לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה', מִי יַאֲמִין שֶׁיַּעֲבֹר עַל רַבִּי שִׁמְשׁוֹן בֶּן מָרְדְּכַי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו עַתָּה, שֶׁהָיָה חָבִיב לִפְנֵי אָבִיו כְּבָבַת עַיִן, וְכֵן אֵצֶל חוֹתְנוֹ, וְלֹא הָיָה עָלָיו מְנִיעָה מִשּׁוּם צַד, וְכֵן שְׁאָר בְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁבִּבְרֶסְלֶב, וְכַמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים דִּבַּרְתִּי עִמָּהֶם מִזֶּה עַד שֶׁקְּצָתָם נִתְרַצּוּ שֶׁיַּעַבְרוּ עֲלֵיהֶם מְנִיעוֹת, וְהִנֵּה נִתְקַיֵּם לָהֶם חֶפְצָם בְּיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיוּ רוֹצִים. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֹאמַר לְצָרוֹתָם וּלְצָרוֹתֵינוּ דַּי וְיִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁאָשׁוּב בְּשָׁבוּעַ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה לְבֵיתִי לְשָׁלוֹם, אַךְ לְמַעַן הַשֵּׁם לִכְתֹּב לִי מִיָּד תְּשׁוּבָה בְּרוּרָה עַל כָּל הַנַּ"ל.
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעו · פסקה 10גַּם אַל תִּשְׁכַּח לִכְתֹּב הָאִגֶּרֶת לִטְשֶׁהערִין כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עִמְּךָ וּלְהִזְדָּרֵז בָּזֶה מְאֹד אִם נִתְעַכַּבְתָּ עַד הֵנָּה, וְאַל תּוֹסֵף לְעַכֵּב עוֹד. וְתוֹדִיעַ לִי מִשְּׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי בֵּיתִי, וּמִכָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וּבִפְרָט מִשְּׁלוֹם הַצַּדֶּקֶת מָרַת אָדִיל תִּחְיֶה, וּמִשְּׁלוֹם בְּנָהּ וּבִתָּה שֶׁיִּחְיוּ. וְיִרְאוּ לְקַיֵּם מִיָּד לִשְׁלֹחַ אִגֶּרֶת לִקְרֶימִינְטְשׁוּק, וְשָׁלוֹם וְחַיִּים וִישׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת לָכֶם וְלָנוּ כְּנַפְשָׁם וּכְנֶפֶשׁ אוֹהֲבָם בֶּאֱמֶת לָנֶצַח.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 31 – פסקה 1
about 1 min · about 60 words · 34% of the book by the end of today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 31 · part 2 of 3 (site division)רַב אַשִׁי שֶׁחִבֵּר הַתַּלְמוּד בַּבְלִי. רַב אַשִׁי בַּר נָתָן. אַשִׁיאָן. אַשִׁיאָן בַּר נִדְבָּךְ. אַשְׁייָן בַּר נִידְבָּה. אַשְׁיָין נַגְרָאִי.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 31 · part 3 of 3 (site division)ר' אַשְׁיָין בְּר' יָקִים. אֵשִׁיאֵל.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ב' · פסקה 1 · part 1 of 6 (site division)בַּאלִי. בָּבָא בֶּן בּוּטָא. רַב בִּבִי. בֶּן בַּג בַּג. בְּהֵא. רַב בּוּדְיָא. ר' בּוּרְקִי. בַּטִיטֵיי.
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ב' · פסקה 1 · part 2 of 6 (site division)בָּטְנִית בְּרֵיהּ דְאַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית. בַּטְרִים בֶּן יִטְסַם. בֶּן בִּיבֵיי. רַב בִּיבָא בְּרֵיהּ דְּר' אַבָּא, אוֹ ר' בִּיבִין.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ג · סעיף א׳ – סעיף ה׳
about 3 min · about 310 words · 32% of the book by the end of today
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ג · סעיף א׳כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה אֲסוּרָה בְּמִקָּח וּמִמְכָּר, כָּךְ אֲסוּרָה אוֹנָאָה בִּדְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ, זוֹ אוֹנָאַת דְּבָרִים. וּגְדוֹלָה אוֹנָאַת דְּבָרִים מֵאוֹנָאַת מָמוֹן, שֶׁזֶה נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן וְזֶה לֹא נִתָּן לְהִשָּׁבוֹן, זֶה בְּמָמוֹנוֹ וְזֶה בְּגוּפוֹ. וְהַצּוֹעֵק עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים, נַעֲנָה מִיָּד. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר מֵאוֹנָאַת אִשְׁתּוֹ, שֶׁלֹּא לְצַעֲרָהּ בִּדְבָרִים, לְפִי שֶׁהָאִשָּׁה רַכָּה בַּטֶּבַע, וְעַל צַעַר מְעַט הִיא בּוֹכָה, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַקְפִּיד עַל הַדְּמָעוֹת, וְשַׁעֲרֵי דְּמָעוֹת לֹא נִנְעֲלוּ.
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ג · סעיף ב׳כֵּיצַד הוּא אוֹנָאַת דְּבָרִים. לֹא יֹאמַר לַחֲבֵרוֹ, בְּכַמָּה אַתָּה רוֹצֶה לִתֵּן חֵפֶץ זֶה, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִקְנֹתוֹ. הָיָה אֶחָד מְבַקֵּשׁ לִקְנֹת תְּבוּאָה, לֹא יֹאמַר לוֹ, לֵךְ אֵצֶל פְּלוֹנִי, וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ לִמְכֹּר. אִם הָיָה חֲבֵרוֹ בַּעַל תְּשׁוּבָה לֹא יֹאמַר לוֹ, זְכוֹר מַעֲשֶׂיךָ הָרִאשׁוֹנִים. אִם בָּאוּ יִסּוּרִים עַל חֲבֵרוֹ, רַחְמָנָא לִצְלָן, לֹא יֹאמַר לוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ חַבְרֵי אִיּוֹב לְאִיּוֹב, הֲלֹא יִרְאָתְךָ כִּסְלָתֶךָ וְגוֹ', זְכֹר נָא מִי הוּא נָקִי אָבָד, (וְהֵם שֶׁאָמְרוּ לוֹ כֵּן, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מְעַוֵּת דְּבָרִים כְּלַפֵּי הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמִדּוֹתָיו). אִם שָׁאֲלוּ מֵאִתּוֹ אֵיזֶה דְּבַר חָכְמָה, לֹא יֹאמַר לְמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אוֹתָהּ חָכְמָה, מָה אַתָּה תָּשִׁיב בַּדָּבָר הַזֶּה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁהֵם צַעַר הַלֵּב.
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ג · סעיף ג׳מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם כִּנּוּי לִגְנַאי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָגִיל בְּאוֹתוֹ כִּנּוּי, וְאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ בּוֹ, אִם זֶה כַּוָּנָתוֹ לְבַיְשׁוֹ, אָסוּר לִקְרֹתוֹ בְּכִנּוּי זֶה, מִשּׁוּם אוֹנָאַת דְּבָרִים.
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ג · סעיף ד׳אָסוּר לִגְנֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת (פֵּרוּשׁ לְרַמּוֹת בִּדְבָרִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן מָמוֹן), אֲפִלּוּ דַּעַת עוֹבֵד כּוֹכָבִים. וְלָכֵן אָסוּר לִמְכֹּר לוֹ בְּשַׂר נְבֵלָה בְּחֶזְקַת שְׁחוּטָה. אִם מוֹכֵר אֵיזֶה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוּם, אַף עַל פִּי שֶׁהַדָּבָר שָׁוֶה כְּמוֹ שֶׁהוּא מוֹכְרוֹ לוֹ, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לְהַלּוֹקֵחַ אֶת הַמּוּם (וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קפ"ב סָעִיף ד') (וּבְמַתָּנָה לֵכָּא מִשּׁוּם גְּנֵבַת דַּעַת).
קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ג · סעיף ה׳לֹא יְבַקֵּשׁ מֵחֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ כְּשֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יֹאכֵל. לֹא יִתֵּן לוֹ מַתָּנָה כְּשֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁהוּא אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב, יַרְאֶה לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא מְכַבְּדוֹ, וְאֵין כַּוָּנָתוֹ שְׁלֵמָה, אָסוּר, אֶלָּא יְהֵא תָּמִיד פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִים, וְיִנְהַג בִּשְׂפַת אֱמֶת וְרוּחַ נָכוֹן וְלֵב טָהוֹר.
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Daily prayer
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
From the order of Likutei Tefilot
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה נ״ד
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם "יְהוָה אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְאד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ עטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה" אַתָּה יָדַעְתָּ "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי", וְאֵין לִי שׁוּם שֵׂכֶל לְהַגְדִּיל דַּעְתִּי בְּכָל זֶה עַל כֵּן בָּאתִי לִפְרשׂ כַּפַּי אֵלֶיךָ מַלְכִּי וֵאלֹהָי, שֶׁתְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂים אֶצְלֵנוּ כָּל הַתִּקּוּנִים הָאֵלֶּה מִמֵּילָא עַל יְדֵי הָעֲסָקִים וְהַמִּצְוֹת שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּכָל יוֹם, וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי וּתְזַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי קְדֻשָּׁה גְדוֹלָה קדֶם הַשֵּׁנָה עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִישַׁן בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, וּשְׁנָתִי תֶּעֱרַב לִי עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל יְדֵי הַשֵּׁנָה שֶׁתַּעֲלֶה נִשְׁמָתִי וְתִתְדַּבֵּק בְּעָלְמָא דְאָתֵי, עַד שֶׁתִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי דְּבוּקָה בְּעָלְמָא דְאָתֵי תָּמִיד.
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתַעַזְרֵנִי וּתְזַכֵּנִי לְקַיֵּם בְּכָל יוֹם מִצְוַת צִיצִית וּתְפִלִּין וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִילָּה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, בְּלֵב טוֹב וּבְשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וּבְכַוָּנָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה, עִם כָּל פְּרָטֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם וְכַוָּנוֹתֵיהֶם וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיִם בָּהֶם וּתְזַכֵּנִי לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּכָל יוֹם וָיוֹם בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וְאַחַר כַּךְ תַּנְחֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְבָרֵר בֵּרוּרִים קְדוֹשִׁים, וּלְהַשְׁלִים נַפְשִׁי וְרוּחִי וְנִשְׁמָתִי עַל יְדֵי כָל הַדְּבָרִים שֶׁאֶקְנֶה וְאֶמְכּר, וְאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְכַוֵּן לִקְנוֹת וְלִמְכּוֹר כָּל דָּבָר בְּעִתּוֹ בְּמוֹעֲדוֹ וּבִזְמַנּוֹ, בָּעֵת שֶׁהִגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁיֵּצֵא הַדָּבָר מֵרְשׁוּתִי לִרְשׁוּת אַחֵר, אוֹ לְהֵפֶךְ כְּפִי הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר וּכְפִי חֶלְקֵי נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלִּי, בְּאפֶן שֶׁיֻּשְׁלְמוּ חֶלְקֵי נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלִּי עַל יְדֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁאֶזְכֶּה לַעֲשׂוֹת יִחוּד קֻדְּשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל יְדֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלִּי וְעַל יְדֵי כָל הָעֲסָקִים שֶׁלִּי וְנִזְכֶּה שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין אֶצְלֵנוּ מִמֵּילָא כָּל הַתִּקּוּנִים וְהַיִּחוּדִים הָעֶלְיוֹנִים, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְזִכָּרוֹן דִּקְדֻשָּׁה, לְאַדְבָּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְאָתֵי תָמִיד בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִשִּׁכְחָה שֶׁהִיא מִיתַת הַלֵּב, שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח אֶת תַּכְלִיתִי וְסוֹפִי וְלֹא אַסִּיחַ דַּעְתִּי לְעוֹלָם מִזִּכְרוֹן עָלְמָא דְאָתֵי.
Read the complete passage on Sefaria ↗וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּרְאֶה בְּעָנְיֵנוּ וְדָחֳקֵנוּ וַעֲמָלֵינוּ, וְתָשׁוּר בְּעָנְיֵנוּ וְתַבִּיט בַּעֲמָלֵנוּ וְתָצִיץ עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ, וְתַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּעֵין חֶמְלָתֶךָ וְתִשְׁמְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הַטּוֹבִים, וְתַצִּילֵנוּ תָמִיד מֵרַע עַיִן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ שׁוּם עַיִן רָעָה עַל שׁוּם אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם רַק נִסְתַּכֵּל תָּמִיד עַל כָּל אֶחָד בְּעַיִן טוֹבָה, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שְׁלשָׁה מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהֵם עַיִן טוֹבָה וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה וְרוּחַ נְמוּכָה וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שָׁלֹשׁ מִדּוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם עַיִן רָעָה וְרוּחַ גְּבוֹהָה וְנֶפֶשׁ רְחָבָה אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, אַדִּירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, גּוֹאֲלֵנוּ, יוֹצְרֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ, קְדוֹשׁ יַעֲקב רוֹעֵנוּ, רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכּל, טוֹב עַיִן בֶּאֱמֶת, זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְדַבֵּק בְּמִדּוֹתֶיךָ הַטּוֹבִים לִהְיוֹת טוֹב עַיִן בֶּאֱמֶת תָּמִיד וְתַצִּילֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים מֵעַיִן רָעָה שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּנוּ שׁוּם עַיִן רָעָה מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם נִבְרָא שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא יִהְיֶה לְהָרַע עַיִן שׁוּם כּחַ וְשׁוּם שְׁלִיטָה וְלֹא יוּכַל לְהַזִּיק לָנוּ כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת.
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, טוֹב עַיִן, אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ אֶת עצֶם הִתְגַּבְּרוּת הָרַע עַיִן שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלֵינוּ מְאד שֶׁעֵינוֹ רָעָה בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ בְּיוֹתֵר בְּכַמָּה תַּחְבּוּלוֹת לְהַרְחִיקֵנוּ חַס וְשָׁלוֹם מֵעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, וְרוֹדֵף אוֹתָנוּ מְאד מָלֵא רַחֲמִים, מָלֵא טוֹב, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבֵנוּ, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלֵינוּ עַל יְדֵי הָרַע עַיִן שֶׁל הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים הָרוֹדְפִים אַחַר הַבָּאִים לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתֶךָ וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ גּדֶל חֲלִישׁוּתֵנוּ לַעֲמד נֶגֶד עֵינָם הָרָעָה וְעַתָּה הוֹדִיעֵנוּ נָא אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אָנָה מִפְּנֵיהֶם נִבְרַח, וְאַיֵּה אֵיפוֹא הַמָּקוֹם לְהִתְחַבֵּא וּלְהִטָּמֵן מִפְּנֵי עֵינָם הָרָעָה הַבִּיטָה בְעָנְיֵינוּ כִּי רַבּוּ מַכְאוֹבֵינוּ וְצָרוֹת לְבָבֵנוּ "הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ, כִּי לֹא עַל צִדְקוֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים" כִּי יָדַעְנוּ בֶּאֱמֶת כִּי אֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ הַחַיָּבִים בְּכָל זֶה כִּי לוּלֵא חֲטָאֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הַמְּרֻבִּים וְהָעֲצוּמִים, לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִתְיָרֵא מִפְּנֵיהֶם כְּלָל אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה אָבִינוּ, כִּי הִסְכַּלְנוּ הַרְבֵּה מְאד חָטָאנוּ הֶעֱוִינוּ וְהִרְשַׁעְנוּ וְסַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ פְּעָמִים רַבּוֹת הִצַּלְתָּנוּ, וַאֲנַחְנוּ מָרִינוּ עֵצוֹתֶיךָ, "וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד עֲווֹנֵנוּ" וּבְכָל זאת אָנוּ חֲפֵצִים וּמִשְׁתּוֹקְקִים וּמְחַכִּים וּמְיַחֲלִים בְּכָל עֵת לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת, כִּי אַתָּה רוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה כִּי חַנּוּן וְרַחוּם אַתָּה וְקָרוֹב לְכָל קוֹרְאֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְעַתָּה הַצִּילֵנוּ נָא בְּרַחֲמֶיךָ מִן הָרַע עַיִן כִּי אֵין לָנוּ שׁוּם כּחַ לַעֲמד נֶגֶד אֶחָד מִשּׂוֹנְאֵינוּ אַף כִּי נֶגֶד כֻּלָּם וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְךָ לְבַד עֵינַי תְּלוּיוֹת, לְךָ לְבַד עֵינַי צוֹפִיּוֹת, "דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם" אוּלַי יִרְאֶה יְהוָה בְּעֵינַי, אוּלַי יָחוֹס אוּלַי יְרַחֵם הַבֶּט נָא רַחֵם נָא וְהוֹשִׁיעָה נָּא צאן מַרְעִיתֶךָ וְאַל יִמְשָׁל בָּנוּ הָרָע עַיִן כְּלָל "הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה" כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס "הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבוּל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרתֶךָ הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ"
Read the complete passage on Sefaria ↗The prayer on the teaching learned today in Likutei Moharan
The match between the prayer and the teaching is computed from textual similarity, not taken from the book itself.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה מ״ט · The teaching and the prayer side by side
Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
The day in the calendar and the cycle
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 120 of 354 in the cycle of 5786
Estimated study time today: short about 4 min · full about 40 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 6 Shevat): Bo
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on January 20, 2026, at about 17:00.
The yearly cycle
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
Your progress
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Tikkun HaKlali
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Going deeper
Today's books in the library
- ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה מ״ט
- שיחות הר״ן · אות פ״ז
- שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל
- חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קכ״ג
- ספר המידות · הצלחה
- ספר המידות · הריון
- סיפורי מעשיות · מעשה ט׳
- ליקוטי עצות · חקירות וחכמות חיצוניות
- השתפכות הנפש · אות ד
- משיבת נפש · רצף ג · אות ל
- עצות ישרות · התחזקות
- עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ה · מכתב קעו
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א'
- שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ב'
- קיצור שולחן ערוך · סימן ס״ג
How the order is built
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.