The Omer and Shavuot
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
Opening the day with Rabbeinu's teaching
Monday, 17 Iyar 5786 · May 4, 2026
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה קנ״ו · אות א׳ – אות א׳
about 7 min · about 670 words · 60% of the book by the end of today
לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי וְכוּ' (תהילים נ״א:י״ב): כִּי מַה שֶּׁמְּדַבְּרִים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ, הוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. וְדָוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה מַעֲלָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד, יִסֵּד מִזֶּה סֵפֶר תְּהִלִּים. וְכֵן כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ הוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ז:ח׳): לְךָ אָמַר לִבִּי, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: לְךָ – בִּשְׁבִילְךָ וּבִשְׁלִיחוּתְךָ, אָמַר לִי לִבִּי. שֶׁכָּל הַדְּבָרִים שֶׁהַלֵּב אוֹמֵר, הֵם דִּבְרֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַמָּשׁ, וְהוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. וְצָרִיךְ לְחַדֵּשׁ תָּמִיד, לְבַקֵּשׁ בְּכָל פַּעַם בְּתַחֲנוּנִים וְדִבְרֵי רִצּוּיִים חֲדָשִׁים. וְלִזְכּוֹת לָזֶה, צָרִיךְ טָהֳרַת הַלֵּב. וְטָהֳרַת הַלֵּב הוּא, עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְלַהֵב וּבוֹעֵר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָר הַלֵּב. כִּי נֶגֶד שֶׁנִּתְלַהֵב וְנִבְעָר לַעֲבֵרָה אוֹ לְתַאֲוָה רָעָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמִּזֶּה נִטְמָא לִבּוֹ, נֶגֶד זֶה צָרִיךְ שֶׁיִּתְלַהֵב וְיִבְעַר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ *, וְעַל יְדֵי זֶה יִטְהַר לִבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר ל״א:כ״ג): כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ טָהֳרַת הַלֵּב, אֲזַי זוֹכֶה לְדַבֵּר בְּכָל פַּעַם דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים, שֶׁהוּא בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. וְזֶהוּ: לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹקִים, אֲזַי: וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי, שֶׁיִּזְכֶּה לְחַדֵּשׁ דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ כַּנַּ"ל:
וְלָבוֹא לְהִתְלַהֲבוּת וַחֲמִימוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא עַל יְדֵי תְּנוּעָה. כִּי תְּנוּעָה מְעוֹרֵר חֲמִימוּת, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, אִם יִזְרֹק חֵץ וְיִתְחַב בְּרֹאשׁוֹ שַׁעֲוָה, אֲזַי יִמַּס הַשַּׁעֲוָה מֵחֲמַת הַחֲמִימוּת הַבָּא עַל יְדֵי הַתְּנוּעָה. וְכֵן כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ הֵנָּה וָהֵנָּה, עַל־יְדֵי תְּנוּעָתוֹ הוּא מַזִּיעַ. (וְעִקַּר הַתְּנוּעָה הוּא מֵהַמַּחֲשָׁבָה, כִּי מִתְּחִלָּה הַמַּחֲשָׁבָה נוֹחָה וּשְׁקֵטָה, וְאַחַר־כָּךְ מַתְחֶלֶת הַמַּחֲשָׁבָה לְהִתְנוֹעֵעַ מִמַּחֲשָׁבָה לְמַחֲשָׁבָה. הַיְנוּ מִתְּחִלָּה כְּשֶׁיָּשַׁב עַל מְקוֹמוֹ, הָיָה מַחֲשַׁבְתּוֹ לֵישֵׁב. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ, מַתְחִיל מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהִתְנוֹעֵעַ מִמַּחֲשָׁבָה הָרִאשׁוֹנָה לַחֲשֹׁב לֵילֵךְ, וְעַל־יְדֵי כֵּן מוֹרִיד חֲמִימוּת. וְעַל כֵּן כְּשֶׁאָדָם יָשֵׁן צָרִיךְ לְכַסּוֹת עַצְמוֹ, כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה נוֹחָה וּשְׁקֵטָה, אֵין לוֹ חֲמִימוּת). וּכְמוֹ כֵן בְּרוּחָנִיּוּת, כְּשֶׁהַמַּחֲשָׁבָה חוֹשֶׁבֶת בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וּמִתְנוֹעֵעַ מִמַּחֲשָׁבָה לְמַחֲשָׁבָה, עַל־יְדֵי הַתְּנוּעָה מוֹרִיד חֲמִימוּת, וּבוֹעֵר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכֵן עִקַּר חֲמִימוּת יְסוֹד הָאֵשׁ, הוּא מַה שֶּׁמְּקַבֵּל מִתְּנוּעַת הַכּוֹכָבִים. כִּי יְסוֹד הָאֵשׁ הוּא לְמַעְלָה מִיסוֹד הָאֲוִיר וְסָמוּךְ לַגַּלְגַּלִּים, וְכֵן כָּל גַּלְגַּל מְקַבֵּל מִגַּלְגַּל שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנּוּ. עַל־כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁמַּצְדִּיק הָרַבִּים, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁמְּקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אוֹ עַל־יְדֵי שֶׁדָּן כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, שֶׁגַּם זֶה נִקְרָא מַצְדִּיק הָרַבִּים, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹרִיד גַּם־כֵּן חֲמִימוּת וְהִתְלַהֲבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל י״ב:ג׳): וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים; וְהוּא מְקַבֵּל הַחֲמִימוּת מִמַּה שֶּׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְיוּכַל לְהוֹרִיד חֲמִימוּת לְאַחֵר גַּם־כֵּן, כְּמוֹ הַכּוֹכָבִים שֶׁמְּקַבְּלִים מִלְּמַעְלָה, וּמוֹרִידִים לְמַטָּה. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַחֲמִימוּת מִמִּי שֶׁלְּמַעְלָה, אַף שֶׁמֵּבִיא חֲמִימוּת לְאַחֵר, הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, וְהוּא עַצְמוֹ מִתְקָרֵר. כְּמוֹ הַבַּרְזֶל הַמְלֻבָּן שֶׁמַּשְׁלִיכִין לַמַּיִם, שֶׁהַבַּרְזֶל עַצְמוֹ מִתְקָרֵר, וְגַם הַמַּיִם שֶׁנִּתְחַמֵּם הוּא רַק לְפִי שָׁעָה: [מִן "וְלָבוֹא לְהִתְלַהֲבוּת" עַד כָּאן, לֹא נִכְתַּב יָפֶה כְּסֵדֶר. כִּי לֹא שָׁמַעְתִּי זֶה הָעִנְיָן מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ, רַק מִפִּי אַחֵר בִּשְׁמוֹ. וְעִקַּר הָעִנְיָן עַיֵּן לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה "עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים" בְּסִימָן כ"א, שָׁם מְבֹאָרִים הַקְדָּמוֹת אֵלּוּ בַּאֲרִיכוּת. וְהַכְּלָל – שֶׁתְּנוּעַת הַשֵּׂכֶל מוֹלִיד חֹם בַּלֵּב, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת הַשִּׁבְעַת נֵרוֹת וְכוּ' כַּמְבֹאָר שָׁם, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לְהִתְלַהֲבוּת הַלֵּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־יְדֵי הִתְלַהֲבוּת הַלֵּב זוֹכֶה לְגָרֵשׁ הָרוּחַ הַטֻּמְאָה רוּחַ שְׁטוּת כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְטַהֵר לִבּוֹ כַּנַּ"ל. וְאָז זוֹכֶה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים חֲדָשִׁים בְּכָל פַּעַם שֶׁמִּתְבּוֹדֵד, שֶׁהֵם בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מַמָּשׁ, כַּנַּ"ל]:
אִם יִתְדַּבֵּק עַצְמוֹ לְדִבְרֵי הַתּוֹרָה הַיּוֹצְאִים מִפִּי הַצַּדִּיק, תָּמֵהַּ אֲנִי, אֵיךְ אֶפְשָׁר אַחַר־כָּךְ לִסְבֹּל וְלַחְפֹּץ חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְזֶהוּ (אבות פ"ד): כָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם. וְהָבֵן הֵיטֵב:
כַּמָּה בְּנֵי אָדָם סִפְּרוּ, שֶׁרָאוּ לִפְעָמִים אֵשׁ בּוֹעֵר מֵרָחוֹק, וְקָרְבוּ לְשָׁם – וְלֹא הָיָה כְּלוּם; וְכֵן נִתְרָאֶה גַּם־כֵּן לִפְעָמִים בַּדֶּרֶךְ. וְגַם עַל הַיָּם לִפְעָמִים נִתְרָאֶה כָּךְ. וּכְבָר נוֹדָע שֶׁזֶּה בָּא מִן הָאֵדִים הָעוֹלִים מִן הָאָרֶץ. וְיֵשׁ אֵדִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ שֶׁל גָּפְרִית, וְעוֹלִים אֵיזֶה אֵדִים וְנִתְקַבְּצִים זֶה עִם זֶה, וּמַכֶּה עֲלֵיהֶם רוּחַ קַר מִלְּמַעְלָה וְנוֹפְלִים לְמַטָּה וּמַתְחִילִין לִבְעֹר לְפִי שָׁעָה, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ כַּמָּה בְּנֵי אָדָם, שֶׁלִּפְעָמִים נִבְעָר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַתְחִיל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְאַחַר שָׁעָה נִתְבַּטֵּל וְחוֹזֵר לְקַדְמוּתוֹ, וְלִפְעָמִים נִמְשָׁךְ חֲצִי יוֹם אוֹ אֵיזֶה יָמִים אוֹ אֵיזֶה שָׁבוּעוֹת, אַךְ לֹא לָנֶצַח וְלֹא לִזְמַן מְרֻבֶּה. וְזֶה בָּא מֵרְשָׁעִים, הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁהָרְשָׁעִים מְלֵאִים חֲרָטָה. וְאֵלּוּ הַחֲרָטוֹת מִתְקַבְּצִים וּבָאִים לְאֵיזֶה אָדָם. וּכְפִי מִסְפַּר הַחֲרָטוֹת הַבָּאִים לוֹ, כֵּן נִמְשָׁךְ הַזְּמַן שֶׁבּוֹעֵר לִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי מֵאֵלּוּ הַחֲרָטוֹת נִבְעָר לִבּוֹ פִּתְאֹם. אַךְ לָאו כָּל אָדָם שָׁוֶה בָּזֶה, כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינוֹ בָּא לוֹ הִתְלַהֲבוּת מֵאֵלּוּ הַחֲרָטוֹת, רַק מִמָּקוֹם אַחֵר:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות קס״ב
about 1 min · about 90 words · 61% of the book by the end of today
וְסִפֵּר לִי שֶׁשָּׁם עַל רֹאשׁ הָהָר יֵשׁ מָקוֹם גָּבוֹהַּ מְאֹד, וְשָׁם בְּרֹאשׁ גָּבְהוֹ שָׁם יֵשׁ בְּתוֹכוֹ כְּמוֹ בִּקְעָה, וְהָיָה עוֹלֶה עַל רֹאשׁ גֹּבַהּ הָהָר וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַבִּקְעָה שֶׁבְּתוֹכוֹ, וְשָׁם הָיָה אוֹהֵב לְהִתְבּוֹדֵד כַּמָּה פְּעָמִים. וְלִפְעָמִים הָיָה הוֹלֵךְ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים כַּנַּ”ל. וְכָל זֶה הָיָה בִּקְהִלַּת־קֹדֶשׁ ״מֶעדְוֶועדִוְוקֶע״ שֶׁכְּבָר הָיָה צַדִּיק מְפֻרְסָם בְּעֵת שֶׁדָּר שָׁם. חוּץ מַה שֶּׁהָיָה מַרְבֶּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת מְאֹד בְּעֵת שֶׁיָּשַׁב בְּהַכְּפָר, וְכַּנַּ”ל. וְכֵן בִּתְחִלָּה כְּשֶׁיָּשַׁב בְּמֶעזְ’בּוּז, וְגַם אַחַר כָּךְ בְּעֵת שֶׁיָּשַׁב בִּזְלַאטִיפָּאלִי, וּפֹה קְהִלַּת־קֹדֶשׁ בְּרֶסְלַב, בְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה מִתְבּוֹדֵד הַרְבֵּה. וְכַמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיָה מִתְבּוֹדֵד כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ.
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות כ׳
about 1 min · about 60 words · 62% of the book by the end of today
וכששמע הרב הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל שרבנו זכרונו לברכה, רוצה לנהג נסיעות לביתו, שלח שליח מיחד אליו עם איגרתו וגם איגרת הכוללו. והוא זכרונו לברכה, זרז את עצמו מאד ולא רצה להמתין על איגרת של הרב הגאון דקהלת שפיטובקע.
Read the complete passage on Sefaria ↗ויצא משם בערב שבת קדש פרשת זכור, והלכו כל הלילה עד שלש שעות קדם קבלת שבת, אז באו לספר של עכו.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות שט״ז – אות שי״ח
about 3 min · about 290 words · 53% of the book by the end of today
(כו) הוֹכִיחַ אֶת אֶחָד שֶׁלֹּא הָיָה אֶצְלוֹ כַּמָּה שָׁנִים, וְעָנָה וְאָמַר לוֹ הֲלֹא כָּל הָעוֹלָם לֹא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוֹות לָזֶה (שַׁבָּת ל:). וְעַל־כֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִתֵּן אֵיזֶה כֹּחַ וְסִיּוּעַ לָזֶה הַצַּדִּיק לִהְיוֹת לוֹ צַוְתָּא, וְכוּ'. וְיֵשׁ שֶׁהֵם נַעֲשִׂים לוֹ בְּחִינַת צַוְתָּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּתָם אוֹ עַל־יְדֵי יִרְאַת־שָׁמַיִם שֶׁלָּהֶם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹתְנִין כֹּחַ וְסִיּוּעַ לְזֶה הַצַּדִּיק. וְיֵשׁ שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ מָמוֹן אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, מַה שֶּׁכָּל אֶחָד עוֹשֶׂה אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה צַוְתָּא לָזֶה. אֲבָל כְּפִי מַה שֶּׁאֲנִי רוֹאֶה (וִוי אִיךְ זֶעה) אֵין אַתֶּם נִצְרָכִים כְּלָל לְהָעוֹלָם, כִּי אֵין מַגִּיעַ מִכֶּם שׁוּם צַוְתָּא לָזֶה:
(כז) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁהוֹלְכִים שְׁלוּחִים מֵאֶחָד לַשֵּׁנִי, וּמֵהַשֵּׁנִי לְהַלָּן יוֹתֵר עַד שֶׁהַדָּבָר מַגִּיעַ לְהַצַּדִּיק. הַיְנוּ כִּי מִכָּל הָאִילָנוֹת וְהָעֲשָׂבִים וּמִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם מִכֻּלָּם הוֹלְכִים שְׁלוּחִים מֵאֶחָד לַחֲבֵרוֹ וּמֵחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ עַד שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל וּמַגִּיעַ הַדָּבָר לְאזֶן הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי וְהוּא מְקַבֵּל וּמֵבִין מֵהֶם עֵצוֹת לַעֲבוֹדָתוֹ. וְזֶה בְּחִינַת כָּל הָעוֹלָם לא נִבְרָא אֶלָּא לְצַוּוֹת לָזֶה הַיְנוּ בְּחִינַת עֵצוֹת, לִתֵּן לוֹ עֵצוֹת כַּנַּ"ל. כִּי תַּרְיָ"ג מִצְווֹת נִקְרָאִין תַּרְיָ"ג עֲטִין דְּאוֹרַיְתָא וְזֶה לְצַוּוֹת לְשׁוֹן עֵצוֹת כַּנַּ"ל. וְאָמַר שֶׁכָּל זֶה הוּא רַק בְּחִינַת עֵצוֹת אֲבָל הָעֲבוֹדָה בְּעַצְמָהּ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי זֶה גָּבוֹהַּ וְנֶעְלָם מְאד. וַאֲפִילּוּ מַלְאָךְ וְשָׂרָף אֵינוֹ יוֹדֵעַ זאת כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ וְכוּ'. וְכָל זֶה יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה שַׁיָּכוּת עִם הַצַּדִּיק מִצַּד שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בְּגוּף. אֲבָל מִצַּד הַנְּשָׁמָה הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וְכוּ' וְכוּ' וְעוֹד יֵשׁ בְּעִנְיַן שִׂיחָה זוֹ דְּבָרִים נִפְלָאִים:
(כח) אָמַר, לִכְנס אֶצְלִי וּלְהִתְקָרֵב אֵלַי הוּא דָּבָר קָשֶׁה מְאד וַאֲפִילּוּ בָּנַי עַצְמָם. וְכִי יֵשׁ יוֹתֵר מְקרָב מִבָּנִים אֲפִילּוּ הֵם כָּל אֵימַת שֶׁרוֹצִים לִכְנס אֶצְלִי יֵשׁ עַל זֶה כַּמָּה בִּלְבּוּלִים וּמַחֲשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת וְכַיּוֹצֵא. וְהָעִקָּר בִּשְׁעַת הַהַתְחָלָה. וְכָל זְמַן שֶׁנִּקְרָא הַתְחָלָה אָז הוּא קָשֶׁה מְאד לְהִתְקָרֵב וְגַם אַחַר כָּךְ נַעֲשֶׂה מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה אַךְ בַּהַתְחָלָה כָּל זְמַן שֶׁנִּקְרָא הַתְחָלָה הוּא דָּבָר נִמְנָע וְקָשֶׁה וְכָבֵד מְאד לִכְנס וּלְהִתְקָרֵב:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · נפילה · חלק שני · אות ג׳ – אות א׳
about 1 min · about 100 words · 63% of the book by the end of today
ג. אוֹ אֵיזֶהוּ חוֹלַאַת יָבוֹא עַל אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו.
Read the complete passage on Sefaria ↗א. מִי שֶׁמְּדַבֵּר נִבּוּל־פֶּה, בְּיָדוּעַ שֶׁלִּבּוֹ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת אָוֶן.
Read the complete passage on Sefaria ↗ב. עַל־יְדֵי נִבּוּל־פֶּה בָּא חֲנֻפָּה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ג. בַּעֲווֹן נִבּוּל־פֶּה צָרוֹת וּגְזֵרוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת, וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל מֵתִים, חַס וְשָׁלוֹם, וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת צוֹעֲקִים וְאֵינָם נַעֲנִין.
Read the complete passage on Sefaria ↗ד. הַמְנַבֵּל פִּיו, אֲפִלּוּ חוֹתְמִין עָלָיו גְּזַר־דִּין שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה לְטוֹבָה, הוֹפְכִין עָלָיו לְרָעָה, גַּם מַעֲמִיקִין לוֹ גֵיהִנּם, גַּם לַשּׁוֹמֵעַ וְשׁוֹתֵק.
Read the complete passage on Sefaria ↗ה. חָמוּר הַאוֹמֵר בְּפִיו מִן הָעוֹשֶׂה מַעֲשִֶׂה.
Read the complete passage on Sefaria ↗א. מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מְקַבֵּל מָמוֹן מֵהָרָשָׁע, אַף־עַל־פִּי שֶׁזֶּה הַמָּמוֹן הוּא סָפֵק גֶּזֶל, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֻתָּר לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶּׁלּא יְקַבֵּל הָרָשָׁע לְעַצְמוֹ אֵיזֶהוּ תַּלְמִיד חָכָם רָשָׁע, וְיּאמַר עָלָיו שֶׁהוּא צַדִּיק, וְיִתֵּן לוֹ הַמָּמוֹן, וְיַחֲלק עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״ב · אות כ׳
about 1 min · about 120 words · 64% of the book by the end of today
וְהַסּוֹחֲרִים שֶׁל הַמְּדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת הַנַּ"ל שֶׁהָיוּ סוֹחֲרִים בִּמְדִינוֹת אֲחֵרוֹת כַּנַּ"ל בָּאוּ לִמְדִינָתָם, וְסִפְּרוּ מֵהַגִּבּוֹר הַנַּ"ל וְנָפַל עֲלֵיהֶם פַּחַד גָּדוֹל וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מְרֻצִּים לְהַכְנִיעַ עַצְמָן תַּחְתָּיו אַךְ שֶׁשָּׁמְעוּ, שֶׁהוּא מְמָאֵס בְּמָמוֹן, וְאֵינוֹ רוֹצֶה מָמוֹן כְּלָל, וְזֶה הָיָה הֵפֶךְ אֱמוּנָתָם עַל כֵּן הָיָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁר אֶצְלָם לְהִכָּנַע תַּחְתָּיו כִּי הָיָה אֶצְלָם כְּמוֹ שְׁמָד מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין כְּלָל בֶּאֱמוּנָתָם דְּהַיְנוּ בַּמָּמוֹן וְנִתְיָרְאוּ מְאד מִלְּפָנָיו וְהִתְחִילוּ לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדוֹת וּלְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת לֶאֱלקוּתָם הַנַּ"ל וְהָיוּ לוֹקְחִים חַיָּה [דְּהַיְנוּ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן מְעַט, שֶׁהוּא חַיָּה אֶצְלָם] וְהִקְרִיבוּ לְקָרְבָּן לָאֱלקוּת הַנַּ"ל וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ הָעֲבוֹדוֹת כַּנַּ"ל וְהַגִּבּוֹר הַנַּ"ל הָיָה הוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם בְּכָל פַּעַם וְהִתְחִיל לִשְׁלחַ אֲלֵיהֶם גִּבּוֹרָיו מַה הֵם רוֹצִים, כְּדַרְכּוֹ כַּנַּ"ל וְהָיָה עֲלֵיהֶם פַּחַד גָּדוֹל, וְלא הָיוּ יוֹדְעִים מַה לַּעֲשׂוֹת.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · צדיק · אות כ׳ – אות כ״ג
about 2 min · about 210 words · 63% of the book by the end of today
כָּל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הַבָּאִים לְחָכָם הַדּוֹר, כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה רָצוֹן טוֹב. וְהַצַּדִּיק מַעֲלֶה כָּל אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת, וּבָזֶה הוּא מְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים אֵלָיו, וְעַל־יְדֵי זֶה הוּא מֵבִיא הִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֵר אָז בִּפְנֵיהֶם. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה כְּפִי רְצוֹנוֹ, וְכֵן נִתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְעוֹרֵר, שֶׁיָּבוֹא עִם רְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִין טוֹבִים וַחֲזָקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ לְטוֹבָה בְּיוֹתֵר. גַּם שָׁמַעְנוּ, שֶׁהָעִקָּר בְּשָׁעָה שֶׁהֶחָכָם מֵכִין עַצְמוֹ לוֹמַר תּוֹרָה, שֶׁאָז צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וּלְבַקֵּשׁ לוֹ רְצוֹנוֹת טוֹבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל הַצַּדִּיק לֶאֱחֹז בְּיָדוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם וּלְחַדְּשׁוֹ לְטוֹבָה וְכַנַּ"ל: (שם)
גַּם מִזֶּה תָּבִין הַחִלּוּק הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בֵּין כְּשֶׁהָאָדָם בְּעַצְמוֹ אֵצֶל הַצַּדִּיק בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַתּוֹרָה, וּבֵין כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי אַחֵר. כִּי כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ שָׁם, יֵשׁ לוֹ חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה וְנִתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ אָז, מִלְּבַד עוֹד הַרְבֵּה חִלּוּקִים, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר: (שם)
עַל־יְדֵי שֶׁבָּאִים לְהַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה: (שם אות ד')
כָּל מַה שֶׁנִּתְרַבִּין יוֹתֵר הַנְּפָשׁוֹת הַבָּאִין אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְקַבֵּל תּוֹרָה, נִתְמַעֵט וְנִתְבַּטֵּל יוֹתֵר הַהֶבֶל הָרָע אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ, שֶׁהֵם הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הָאֶפִּיקוֹרְסִים מֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ. וְעַל־יְדֵי רִבּוּי הַנְּפָשׁוֹת הַמִּתְקַבְּצִין אֵצֶל צַדִּיקֵי אֱמֶת נִתְבַּטֵּל הַהֶבֶל שֶׁל קֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ: (שם אות ו')
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קל״א · קטע א׳ – קטע ג׳
about 6 min · about 650 words · 63% of the book by the end of today
"זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם הָגִיתִי בְּכָל פָּעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ, פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה, אֶזְכּר מַעַלְלֵי יָהּ כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ, זָכוֹר תִּזְכּר וְתָשׁוֹחַ עָלַי נַפְשִׁי", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן שְׁמֶךָ שֶׁאֶזְכֶּה לִזְכּר הֵיטֵב אֶת כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמעַ מִפִּיהֶם וְלִרְאוֹת בְּסִפְרֵיהֶם זַכֵּנִי שֶׁאֶזְכּר הֵיטֵב בְּכחַ הַזִּכָּרוֹן יָפֶה אֶת כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיהֶם אוֹ מִפִּי כִתְבֵיהֶם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם רוּם מַעֲלוֹת נִשְׂגָּבוֹת שֶׁל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם אֲפִלּוּ בְּמִילֵּי דְעָלְמָא, אֲשֶׁר אֵין עֲרךְ אֲלֵיהֶם, כִּי כָל דִּבְרֵיהֶם אֱמֶת וָצֶדֶק וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת וּלְחָקְקָם בְּכחַ זִכְרוֹנוֹ יָפֶה, הוּא מְקַבֵּל פָּנָיו וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וְנֶחְקָק בְּדַעַת הַמְקַבֵּל וְהַשּׁוֹמֵעַ אוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיק וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים מֵהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה הַקְּדוֹשִׁים, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי, וְכַמָּה פְּעָמִים מִתְנוֹצֵץ בְּלִבִּי מְעַט עצֶם נִפְלָאוֹת קְדֻשַּׁת דִּבְרֵיהֶם הַנּוֹרָאִים, הַמְּאִירִים לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּאוֹר נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד מְאד עַד אֵין חֵקֶר, עַד אֲשֶׁר נִתְעוֹרֵר לִבִּי קְצָת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים הִתְגַּבְּרָה עָלַי הַשִּׁכְחָה וְנִשְׁכַּח מִמֶּנִּי אוֹר דִּבְרֵיהֶם הַמְּאִירִים וְנִתְרַחַקְתִּי מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי שָׁכַחְתִּי אֶת טוֹבָתִי, וְנָשִׁיתִי אֶת קְדֻשָּׁתָם "נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אבֵד" עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, מַזְכִּיר נִשְׁכָּחוֹת, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי מֵעַתָּה, וּתְזַכֵּנִי לִזְכּר מֵעַתָּה אֶת כָּל דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁאֶשְׁמַע מִפִּי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אוֹ מַה שֶּׁאֶלְמוֹד בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וְתַזְכִּירֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ כָּל מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי כְּבָר וְשָׁכַחְתִּי הַכּל תַּזְכִּירֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ, וְלֹא אֶשְׁכַּח עוֹד דָּבָר מִמִּשְׁנָתִי כָּל יְמֵי חַיַּי עַד עוֹלָם
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי וְתוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מַה שֶּׁהִזְהִירוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְצַיֵּר לְפָנַי בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל הַתַּנָּא וְהַצַּדִּיק שֶׁאֲנִי לוֹמֵד דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְיִהְיֶה דוֹמֶה בְּעֵינַי כְּאִלּוּ הַצַּדִּיק וְהַתַּנָּא עוֹמֵד לְפָנַי וְכֵן כְּשֶׁאֲדַבֵּר וַאֲסַפֵּר דִּבְרֵי תוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים הַשּׁוֹמְעִים מִמֶּנִּי יִהְיֶה מְצֻיָּר וְעוֹמֵד לְפָנַי דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ הַקָּדוֹשׁ, עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הַתַּנָּא וְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ מְדַבֵּר עִמָּהֶם, וְשׁוֹמְעִים דְּבָרָיו מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ בְּאפֶן שֶׁיַּעֲשׂוּ דִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים פְּעֻלָּתָם בִּשְׁלֵמוּת וְיִגְמְרוּ הַצַּדִּיקִים כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁהִתְחִילוּ לְהַמְשִׁיךְ בָּעוֹלָם, לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת וּתְזַכֵּנִי לַחֲזר כָּל דִּבּוּר וְכָל חִדּוּשׁ אֲמִתִּי שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד לְפָחוֹת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכּר הֵיטֵב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר בְּדַעְתִּי וְלֹא אֶשְׁכַּח מִמִּשְׁנָתִי אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד לְעוֹלָם, עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶחְקָק וְנִצְטַיֵּר בְּדַעְתִּי וְשִׂכְלִי וְנִשְׁמָתִי פָּנָיו וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁאֲנִי לוֹמֵד וְעוֹסֵק בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים, בְּאפֶן שֶׁאַרְגִּישׁ הֵיטֵב טַעַם נעַם מְתִיקוּת עֲרֵבוּת דִּבְרֵיהֶם הַנִּשְׂגָּבִים, וְיָאִיר בְּדַעְתִּי וְנִשְׁמָתִי אוֹר הִתְנוֹצְצוּת דִּבְרֵיהֶם הַמְּאִירִים בְּאוֹר נִשְׂגָּב וְנוֹרָא מְאד מְאד לְמַעַן אֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה, לְהַשְׁלִיךְ אֱלִילֵי כֶסֶף וְזָהָב וְלֹא אֵלֵךְ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבִּי הָרָע, וְאֶמְשׁךְ וְאֶשְׁמט אֶת עַצְמִי מֵהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה [וְתַאֲווֹתָיו] וְתַעֲנוּגוֹתָיו וְאָשִׂים כָּל מְגַמָּתִי וּתְשׁוּקָתִי וְחֶפְצִי וְחִשְׁקִי וּרְצוֹנִי וְתִקְוָתִי לָעוֹלָם הַבָּא הַנִּצְחִי הַקַּיָּם לָעַד וְלָא אַחֲלִיף עוֹלָם עוֹמֵד בְּעוֹלָם עוֹבֵר, כְּצֵל עוֹבֵר
Read the complete passage on Sefaria ↗רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ וְזַכֵּנִי לְזִכְרוֹן אֱמֶת דִּקְדֻשָּׁה, לִזְכּר הֵיטֵב אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּתְזַכֵּנִי לְהַתְמִיד בְּלִמּוּדִי הֵיטֵב, לַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה יוֹמָם וָלַיְלָה, וְלַחֲזר כָּל דָּבָר מֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד בְּאפֶן שֶׁאֶזְכּר תָּמִיד אֶת כָּל דִּבּוּר וְכָל חִדּוּשׁ וְכָל טַעַם וְעֵצָה אֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה הַמְּלֵאָה עֵצוֹת וְאוֹרוֹת קְדוֹשׁוֹת וְנוֹרָאוֹת, וּלְזָכְרָם הֵיטֵב בְּכחַ הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי יָפֶה כָּל יְמֵי חַיַּי עַד עוֹלָם עַד הַיּוֹם אֲשֶׁר תַּאַסְפֵנִי אֵלֶיךָ בְּשָׁלוֹם וְאֶזְכֶּה לָבוֹא לְשָׁם עִם כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה קָשׁוּר וְחָקוּק וְכָלוּל וְנֶאֱחָד בְּשִׂכְלִי וְנִשְׁמָתִי כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לִהְיוֹת בִּכְלַל יְרֵאֶיךָ עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכַאן וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אָנכִי בְעָנְיִי יָדַעְתִּי שִׁפְלוּתִי וּגְרִיעוּתִי כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִכָּל זֶּה, אַךְ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בָּטַחְתִּי כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, וְאַתָּה חָפֵץ שֶׁנִּתְפַּלֵל וְנַעְתִּיר לְפָנֶיךָ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת הַגְּדוֹלוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת וְהַנִּצְחִיּוֹת וְעַל זֶה תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי לָבוֹא לְפָנֶיךָ בְּפָנִים שֶׁאֵינָם יָפוֹת כָּאֵלֶּה, לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתָּאִיר עָלַי אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, שֶׁהֵם אוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים "הָאִירָה פָּנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ", וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן"
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות סט · פסקה 2
about 1 min · about 140 words · 66% of the book by the end of today
עַל כָּל פָּנִים עֶפֶּעס נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת הָאבּ אִיךְ אִין מִיר וָואס אִיךְ הָאבּ כַּמָּה פְּעָמִים גִּיטָאן רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ.
אִין דֶּער מִיט מִיז מֶען זִיךְ מְחַיֶּה זַיין אִין זִיךְ נִישְׁט מְיָאֵשׁ זַיין בְּשׁוּם אֹפֶן וְכוּ' [כְּשֶׁהָאָדָם רוֹאֶה שֶׁהוּא מְאֹד שָׁפָל, אָסוּר לוֹ לִפּוֹל רַק הוּא מְחֻיָּיב לְהַחֲיּוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְיַשֵׁב עַצְמוֹ, הַאִם לֹא עָשִׂיתִי אֵיזֶה מִצְוָה, הַאִם לֹא עָשִׂיתִי בְּכָל זֹאת אֵיזֶה טוֹב, אֲנִי מִתְעַנֶּה בְּיוֹם כִּפּוּר, וְגַם בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְכֵן גַּם כָּל הָאַרְבָּעָה צוֹמוֹת, אַף שֶׁלִבִּי כּוֹאֵב לִי מְאֹד. וְהוֹלֵךְ גַּם פַּעַם לַמִּקְוֶה, וַאֲפִלּוּ בְּכָל הַקִּלְקוּלִים רַחֲמָנָא לִצְלַן מִתְיַגֵּעַ אֲנִי מְאֹד וְרוֹצֶה אֲנִי לְהַצִּיל אֶת עַצְמִי וְכוּ' וְאֵיךְ שֶׁהוּא עַל כָּל פָּנִים מַשֶׁהוּ נְקוּדוֹת טוֹבוֹת נִמְצָא אֶצְלִי, מַה שֶׁעָשִׂיתִי כַּמָּה פְּעָמִים רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, עִם זֶה מוּכְרָחִים לְהַחֲיּוֹת אֶת עַצְמוֹ וְלֹא לְהִתְיָאֵשׁ בְּשׁוּם אֹפֶן וְכוּ'] עַיֵּן שָׁם בְּ"לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" סִימָן רפ"ב, כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְתַכְנִיס הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּלִבְּךָ מֵחָדָשׁ.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות סט · פסקה 2
about 1 min · about 130 words · 65% of the book by the end of today
כִּי מֵאַחַר שֶׁאַתֶּם חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ שׁוּב אֵין לָכֶם לְהִתְיָרֵא כְּלָל מִשּׁוּם מִלְחָמָה שֶׁבָּעוֹלָם.
וְזֶה "אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּעַרְצוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ מִפְּנֵיהֶם", וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'אַל תִּירְאוּ מִשַּׁעֲטַת סוּסִים וּמִשִּׁפְעַת הַקַּלְגַּסִּים וְקוֹל הַקְּרָנוֹת', הַיְנוּ עִנְיְנֵי תַּכְסִיסֵי מִלְחָמָה שֶׁעוֹשִים הַשּׂוֹנְאִים לְהַפְחִיד וּלְאַיֵּם עַל שֶׁכְּנֶגְדָּם, וְכָל הַבְּחִינוֹת הָאֵלּוּ יֵשׁ בְּמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הָרָע וְהוּא יָדוּעַ לְמִי שֶׁהִתְחִיל לִכְנֹס קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּבְמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר הָרָע אֲפִלּוּ אָדָם פָּשׁוּט לְגַמְרֵי, כִּי דֶּרֶךְ הַבַּעַל דָּבָר לְאַיֵּם וּלְהַפְחִיד עַל הָאָדָם מְאֹד מְאֹד וּלְהַכְבִּיד עָלָיו עֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד.
וּמֵחֲמַת זֶה רַבִּים נִמְנָעִים מִלְּהַתְחִיל לִכְנֹס בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת הָאִיּוּמִים וְהַכְּבֵדוּת הַלָּלוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם וְזֶה בְּחִינַת 'שַׁעֲטַת סוּסִים וְשִׁפְעַת קַלְגַּסִּים' וְכוּ'. אֲבָל הָעִקָּר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁלֹּא יִפְחַד כְּלָל, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד, וְהָעִקָּר הוּא שֶׁלֹּא יִתְפַּחֵד הָאָדָם כְּלָל.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · עינים · אות ב
about 2 min · about 170 words · 69% of the book by the end of today
וְהָעִקָּר - עַל־יְדֵי רְאִיַּת עֵינֵי הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי בְּכָל מַה שֶּׁהָאָדָם מְעַיֵּן בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶךְ נִקְרָא גַּם כֵּן רְאִיָּה, וְצָרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר עֵינָיו בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל, חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם דָּבָר הַמֵּבִיא לִידֵי הִרְהוּר, וּבַמֶּה שֶּׁמֻּכְרָח לִרְאוֹת בְּעֵינָיו, צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד שֶׁלֹּא יַנִּיחַ עֵינֵי מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהִסְתַּכֵּל וּלְעַיֵּן בָּזֶה, חַס וְשָׁלוֹם, עַד שֶׁיָּבוֹא לִידֵי הִרְהוּר, חַס וְשָׁלוֹם, רַק צְרִיכִין תֵּכֶף לִפְרֹס מְחִצּוֹת הַמֹּחִין כְּנֶגֶד הַתַּאֲוָה הַזֹּאת, כִּי הַמֹּחִין הֵם מְחִצָּה פְּרוּסָה בִּפְנֵי זֹאת הַתַּאֲוָה, וְהַבְּחִירָה בְּיַד הָאָדָם לִתְפֹּס מַחֲשַׁבְתּוֹ וְלִפְרֹס מְחִצּוֹת הַמֹּחִין וּלְהִנָּצֵל מִתַּאֲוָה זֹאת, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ לַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר, וְכַמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר, וְעַל כֵּן הַקּוֹרוֹת וְאַבְנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַמְּחִצּוֹת, הֵם דַּיְקָא מְעִידִין בּוֹ, כִּי גַּם הַמְּחִצּוֹת שֶׁל בֵּית הָאָדָם בְּגַשְׁמִיּוּת, הַכֹּל בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל שְׁמִירָה, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא כַּמָּה מְחִצּוֹת לְהָאָדָם לִפְנֵי עֵינָיו, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִשְׁמֹר עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרַע, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בָּרָא עַל הָעַיִן שְׁתֵּי מְחִצּוֹת לְכַסּוֹת עָלֶיהָ, שֶׁהֵם רִיסֵי וְעַפְעַפֵּי הָעֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְכֵן בָּרָא מְחִצּוֹת הַבָּתִּים, שֶׁבָּהֶם צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת נִסְתָּר בְּרֹב הָעִתִּים, כְּדֵי לְהִשָּׁמֵר מֵהֶזֵּק רְאִיַּת עֵינַיִם שֶׁבַּחוּץ.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תר'א · מכתב שלה · פסקה 5 – פסקה 7
about 7 min · about 660 words · 65% of the book by the end of today
גַּם תֵּדְעוּ שֶׁהַשֶּׁמֶן שֶׁשָּׁלַח רַבִּי אֶפְרַיִם נֵרוֹ יָאִיר מֵאַדֶעס כְּבָר הֲבִיאוֹתִיו לְפֹה בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר כְּשֶׁבָּאתִי לְכָאן. וּתְהִלָּה לָאֵל גַּם כְּבָר מִקֹּדֶם דָּלַק הַנֵּר תָּמִיד עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ, מִכָּל שֶׁכֵּן עַתָּה שֶׁהוּא מֵאִיר תָּמִיד. וְלַה' הַתִּקְוָה שֶׁהוּא צְמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה שֶׁלֹּא תִכְבֶּה נֵרוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים מֵעֲלֵיכֶם וּמֵעָלֵינוּ. כִּי הַהַדְלָקָה הַקְּדוֹשָׁה עַל צִיּוּן הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ הוּא הַמְתָּקָה נִפְלָאָה מְאֹד. וּמֵאֲלֵיכֶם תָּבִינוּ לְהַזְהִיר אֶת כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיִּתְנַדְּבוּ כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ בְּכָל עֵת אֵיזֶה נְדָבוֹת עַל זֶה כַּאֲשֶׁר נָהֲגוּ מִקֹּדֶם. וְגַם פֹּה בִּסְבִיבוֹתֵינוּ הִתְחַלְתִּי מֵחָדָשׁ לְהַזְהִירָם עַל זֶה, וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיָּאִיר נֵרוֹ שָׁם תָּמִיד לֹא תִּכְבֶּה. וּכְמוֹ כֵן יָאִיר אוֹרוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּרוּחָנִיּוּת תָּמִיד וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּלְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ מַיין פַיֶיערִיל וֶועט שׁוֹין טְלִיעֶן בִּיז הָאֵשׁ שֶׁלִּי תּוּקַד עַד וְכוּ'. יֶתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר.
דִּבְרֵי אוֹהֲבֵיכֶם בֶּאֱמֶת לָנֶצַח הַמְצַפֶּה לִתְשׁוּבָתָם וּלְקַיֵּם כָּל הַנַּ"ל חִישׁ קַל מְהֵרָה וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצְלִיחֵם בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנוּ וְיָרוּם קַרְנָם בְּכָבוֹד. וְיִזְכּוּ לֵילֵךְ בִּדְרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים, בִּפְרָט לְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, וּבְיוֹתֵר לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ כָּל אֶחָד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם, וּלְהִשְׁתַּדֵּל לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹ תָּמִיד. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' בְּשַׁלַּח תר"א אוּמַאן.
שָׁלוֹם לִבְנִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם כָּל בְּנֵי בֵיתוֹ.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם הוּקַל מֵעָלַי הַחוֹלַאַת, וַאֲנִי שָׁב לְכֹחִי מְעַט מְעַט, בְּרַחֲמָיו יִסְעָדֵנִי וְיִגְמֹר רְפוּאָתִי בִּשְׁלֵמוּת מְהֵרָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
הַיּוֹם קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ. וְאַף שֶׁהָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל מֵעֵסֶק הַיָּדוּעַ שֶׁמִּשְׁתַּטְּחִים הַמְּנִיעוֹת כָּל כָּךְ, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לִי נַחַת גָּדוֹל שֶׁקִּבַּלְתִּי יְדִיעָה מִזֶּה עַל כָּל פָּנִים, וַאֲקַוֶּה לַה' שֶׁיִּגְמֹר אֶת שֶׁלּוֹ. וְיִהְיֶה הַכֹּל עַל נָכוֹן בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי לָא שָׁבִיק וְלָא שָׁבִיק [אֵינוֹ עוֹזֵב וְלֹא עָזַב]. וּבְוַדַּאי תִּשְׁתַּדְּלוּ שָׁם עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב, בְּאֹפֶן שֶׁתֵּצֵא הַסְּחוֹרָה בְּשָׁלוֹם מִשָּׁם וְתֵלֵךְ לִמְקוֹם חֲשִׁיבוּתָהּ, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וְהִנֵּה בְּמִכְתָּבֶיךָ לֹא הִזְכַּרְתָּ עַתָּה אִם תִּהְיֶה פֹּה, וַאֲנִי אַמְתִּין פֹּה עָלֶיךָ עַד יוֹם ד' בְּשָׁבוּעַ זֹאת. וְאַחַר כָּךְ אֲקַוֶּה לַה' שֶׁיִּתֵּן לִי כֹּחַ לִסַּע לְטִירָהאוִויצֶע. וְיֶתֶר מִזֶּה אֵין לִי כֹּחַ לְהַאֲרִיךְ, וְתִשְׁמַע הַכֹּל מִפִּי מוֹסֵר כְּתָב זֶה נֶכְדִּי נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה, שֶׁיּוֹדִיעַ לְךָ בְּעַל פֶּה הַכֹּל.
דִּבְרֵי אָבִיךָ
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וּבִפְרָט לִידִיד נַפְשִׁי הַוָּתִיק פְּרִי קֹדֶשׁ הִלּוּלִים מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן שֶׁיִּחְיֶה נֶכֶד גְּאוֹן עֻזֵּנוּ אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ שֶׁיִּזְכֶּה לְהַכִּיר אֶת כֹּחַ וּזְכוּת זְקֵנוֹ הַנּוֹרָא, שֶׁהוּא טוֹבָתוֹ בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' יִתְרוֹ תר"א אוּמַאן.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה עִם שְׁאָר כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ שָׁלוֹם וְיֶשַׁע רַב.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי הַיּוֹם וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל. וּשְׂכָרְךָ כָּפוּל מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁאַתָּה עוֹסֵק בָּזֶה בִּזְכוּת הָרַבִּים כָּזֶה. יְהִי כֵּן ה' עִמְּךָ שֶׁתִּזְכֶּה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם כְּכָל הַכָּתוּב בָּהֶם, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
וּתְהִלָּה לָאֵל אֲנִי חוֹזֵר לִבְרִיאוּתִי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַךְ עֲדַיִן אֵין כֹּחִי בִּשְׁלֵמוּת. וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיְּחַזְּקֵנִי בְּקָרוֹב לְמַעַן שְׁמוֹ, וִישִׁיבֵנִי לְאֵיתָנִי בְּיֶתֶר שְׂאֵת אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. לְעֵת עַתָּה בְּדַעְתִּי לִנְסֹעַ בִּישׁוּעַת ה' בְּשָׁבוּעַ זֹאת לְטִירָהוִויצֶא, וּכְשֶׁאָשׁוּב אַחַר שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה אַתְחִיל לִנְסֹעַ לְבֵיתִי. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו יִתֵּן לִי כֹּחַ לִנְסֹעַ וְלָבוֹא בְּשָׁלוֹם לְבֵיתִי, וְאֵין לִי עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְעַתָּה אֲנִי מְקַוֶּה לַחֲשֹׁב תַּחְבּוּלָה אֵיךְ לִשְׁלֹחַ הַסֵּפֶר לְשָׁם, וַעֲצַת ה' הִיא תָּקוּם. יָתֵר מִזֶּה אֵין לְהַאֲרִיךְ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְכֶם מְהֵרָה בְּשִׂמְחָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה. אֵינִי יוֹדֵעַ מָה עִוֵּת רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, אַדְּרַבָּא אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁעָסַק בָּזֶה בְּכָל לִבּוֹ וְכֹחוֹ, וְכַאֲשֶׁר כָּתַב אֵלַי וְהִתְנַצֵּל. וְתִפְרֹס בִּשְׁלוֹמוֹ וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים לִגְמֹר הָעֵסֶק בְּשָׁלוֹם, הֵן מִשָּׁם לְכָאן, הֵן מִכָּאן לְשָׁם. וְלַה' הַיְשׁוּעָה. גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה' אֲשֶׁר הוּא מַפְלִיא חַסְדּוֹ עִמָּנוּ בְּכָל עֵת פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, אַךְ עֲדַיִן צְרִיכִין בְּכָל פַּעַם רַחֲמִים וִישׁוּעוֹת רַבּוֹת. כִּי הָעֵסֶק שֶׁל אָדָם אֶחָד בְּזֶה הָעוֹלָם גָּדוֹל וְעָמֹק מְאֹד מְאֹד, עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ לִזְכּוֹת לְמַה שֶּׁצָּרִיךְ לִזְכּוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם הָעוֹבֵר, מִכָּל שֶׁכֵּן עֵסֶק שֶׁל רַבִּים לְדוֹרוֹת וְכוּ'. אַךְ כֹּחוֹ שֶׁל זָקֵן דִּקְדֻשָּׁה גָּדוֹל מְאֹד, הוּא הִתְחִיל וְגָמַר וְיַתְחִיל וְיִגְמֹר וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בָּזֶה; שִׂמְחוּ בַּה' וְגִילוּ בְּנִפְלְאוֹת חֲסָדָיו וּבִטְחוּ בַּה' כִּי לֹא יַעֲזֹב אוֹתָנוּ לְעוֹלָם לָא שָׁבִיק וְלָא שְׁבַק [לֹא עוֹזֵב וְלֹא עָזַב]. אוּן טַאקֶי פָארְט הָאפּ [וּבְכָל זֹאת רַק שִׁמְחָה].
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות מ' · פסקה 3
about 1 min · about 40 words · 64% of the book by the end of today
ר' מַנָא. ר' מַנָא בַּר תַּנְחוּם. ר' מַנָא דְשַׁאבּ. ר' מַנָא דְּצִיפּוֹרִין. ר' מַנָאָה. ר' מִנְאַמָן. ר' מִנְהַמָא בַּר זְעִירָא.
ר' מִנְהַמָא. ר' מַנִי דְצוֹר. ר' מַנִי בְּרֵיהּ דְּר' יוֹנָה. ר' מַנִי. ר' מַנִי בַּר פַּטִישׁ. ר' מַנִי בַּר חִלְקִיָה.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן קי״ט · סעיף ט׳ – סעיף י״ב
about 4 min · about 370 words · 61% of the book by the end of today
אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מוֹזְגִין כּוֹס רְבִיעִי. וְנוֹהֲגִין לִפְתּוֹחַ אֶת הַדֶּלֶת, לְזֵכֶר שֶׁהוּא לֵיל שִׁמּוּרִים, וְאֵין מִתְיָרְאִין מִשּׁוּם דָּבָר. וּבִזְכוּת הָאֱמוּנָה, יָבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁפֹּךְ חֲמָתוֹ עַל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְלָכֵן אוֹמְרִים שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ וְכוּ'. אַחַר כָּךְ מַתְחִילִין לֹא לָנוּ, וְאוֹמְרִים כַּסֵּדֶר. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְהוֹדוּ, אִם הֵם שְׁלֹשָׁה, אֲפִלּוּ עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו שֶׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ, יֹאמַר הוֹדוּ, וְהַשְּׁנַיִם יַעֲנוּ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּצִבּוּר. מִן הַכּוֹס הָרְבִיעִי, צְרִיכִין לִשְׁתּוֹת רְבִיעִית שְׁלֵמָה, וּמְבָרְכִים אַחֲרָיו בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, וְאַחַר כָּךְ גּוֹמְרִין כְּסֵדֶר הַהַגָּדָה. וְאַחַר אַרְבַּעַת הַכּוֹסוֹת אָסוּר לִשְׁתּוֹת שׁוּם מַשְׁקֶה רַק מָיִם. אִם אֵין שֵׁנָה חוֹטַפְתּוֹ, יֹאמַר אַחַר הַהַגָּדָה שִׁיר הַשִּׁירִים. וְנוֹהֲגִין שֶׁאֵין קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, רַק פָּרָשַׁת שְׁמַע (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ע"א סָעִיף ד') וּבִרְכַּת הַמַּפִּיל, לְהוֹרוֹת שֶׁהוּא לֵיל שִׁמּוּרִים מִן הַמַּזִּיקִין וְאֵינוֹ צָרִיךְ שְׁמִירָה.
מִי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֶה יַיִן כָּל הַשָּׁנָה מִפְּנֵי שֶׁמַּזִּיק לוֹ, אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִדְחֹק אֶת עַצְמוֹ לִשְׁתּוֹת אַרְבַּע כּוֹסוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עַל ר' יְהוּדָה בּ"ר אִילָעִי, שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה אַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל פֶּסַח, וְהָיָה צָרִיךְ לַחֲגוֹר צְדָעָיו עַד שָׁבוּעוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם יָכוֹל לְמָזְגוֹ בְּמַיִם, אוֹ לִשְׁתּוֹת יֵין צִמּוּקִים (עַיֵן לְעֵיל סִימָן ו) אוֹ שֶׁיִּשְׁתֶּה מֶעד [מֵי דְבַש] אִם הֵם חֲמַר מְדִינָה.
אִם נֶאֱבַד הָאֲפִיקוֹמָן, אִם יֵשׁ לוֹ עוֹד מַצָּה מֵאֵלּוּ שֶׁנַּעֲשׂוּ לְשֵׁם מַצַּת מִצְוָה, יֹאכַל מִמֶּנּוּ כַּזָיִת. וְאִם לָאו, יֹאכַל מִמַּצָּה אַחֶרֶת כַּזָּיִת.
מִי שֶׁשָּׁכַח לֶאֱכוֹל אֶת הָאֲפִיקוֹמָן, אִם נִזְכַּר קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נָטַל מַיִם אַחֲרוֹנִים אוֹ שֶׁאָמַר, הַב לָן וּנְבָרֵךְ, אוֹכְלוֹ וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא. וְאַף עַל גַּב דְּאַסַּח דַּעְתֵּיה מֵלֶּאֱכוֹל, לֹא חָשִׁיב הֶסַּח הַדַּעַת, כֵּיוָן שֶׁהוּא מְחֻיָּב לֶאֱכוֹל, וְאַתַּכָּא דְּרַחְמָנָא קְסָמְכֵינָן. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לוֹ לִטֹּוֹל יָדָיו וְלֹא יְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם. וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן קֹדֶם שֶׁבֵּרַךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי, יִטּוֹל יָדָיו, וְגַם כֵּן לֹא יְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם (פרי מגדים), וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, וְיֹאכַל כַּזַּיִת, וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וִיבָרֵךְ עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי וְיִשְׁתֶּה. אֲבָל אִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן עַל כּוֹס שְׁלִישִׁי, יִשְׁתֶה אֶת הַכּוֹס. וְאִם רָגִיל בְּפַעַם אַחֶרֶת לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כוֹס, יִטֹּל יָדָיו וְיֹאכַל אֲפִיקוֹמָן וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כוֹס. אֲבָל אִם הוּא נִזְהָר לְבָרֵךְ תָּמִיד בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל הַכּוֹס, וְעַתָּה לֹא יוּכַל לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי מוֹסִיף עַל הַכּוֹסוֹת, לָכֵן לֹא יֹאכַל אֲפִיקוֹמָן, וְיִסְמוֹךְ עַל הַמַּצָּה שֶׁאָכַל תְּחִלָּה (תע"ז).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה קל״א
"זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם הָגִיתִי בְּכָל פָּעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ, פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה, אֶזְכּר מַעַלְלֵי יָהּ כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ, זָכוֹר תִּזְכּר וְתָשׁוֹחַ עָלַי נַפְשִׁי", רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זוֹכֵר כָּל הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה הוּא מֵעוֹלָם, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן שְׁמֶךָ שֶׁאֶזְכֶּה לִזְכּר הֵיטֵב אֶת כָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁזָּכִיתִי לִשְׁמעַ מִפִּיהֶם וְלִרְאוֹת בְּסִפְרֵיהֶם זַכֵּנִי שֶׁאֶזְכּר הֵיטֵב בְּכחַ הַזִּכָּרוֹן יָפֶה אֶת כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיהֶם אוֹ מִפִּי כִתְבֵיהֶם, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ עצֶם רוּם מַעֲלוֹת נִשְׂגָּבוֹת שֶׁל כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר הַקָּדוֹשׁ שֶׁיָּצָא מִפִּיהֶם אֲפִלּוּ בְּמִילֵּי דְעָלְמָא, אֲשֶׁר אֵין עֲרךְ אֲלֵיהֶם, כִּי כָל דִּבְרֵיהֶם אֱמֶת וָצֶדֶק וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְקַבֵּל דִּבְרֵיהֶם בֶּאֱמֶת וּלְחָקְקָם בְּכחַ זִכְרוֹנוֹ יָפֶה, הוּא מְקַבֵּל פָּנָיו וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק, וְנֶחְקָק בְּדַעַת הַמְקַבֵּל וְהַשּׁוֹמֵעַ אוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיק וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים מֵהֶם דִּבְרֵי תוֹרָה הַקְּדוֹשִׁים, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָזְנַיִם כָּרִיתָ לִּי, וְכַמָּה פְּעָמִים מִתְנוֹצֵץ בְּלִבִּי מְעַט עצֶם נִפְלָאוֹת קְדֻשַּׁת דִּבְרֵיהֶם הַנּוֹרָאִים, הַמְּאִירִים לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ בְּאוֹר נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד מְאד עַד אֵין חֵקֶר, עַד אֲשֶׁר נִתְעוֹרֵר לִבִּי קְצָת לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת אֲבָל בַּעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים הִתְגַּבְּרָה עָלַי הַשִּׁכְחָה וְנִשְׁכַּח מִמֶּנִּי אוֹר דִּבְרֵיהֶם הַמְּאִירִים וְנִתְרַחַקְתִּי מִמְּךָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְרַחַקְתִּי שָׁכַחְתִּי אֶת טוֹבָתִי, וְנָשִׁיתִי אֶת קְדֻשָּׁתָם "נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אבֵד" עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ בַּעַל הָרַחֲמִים, מַזְכִּיר נִשְׁכָּחוֹת, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי מֵעַתָּה, וּתְזַכֵּנִי לִזְכּר מֵעַתָּה אֶת כָּל דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁאֶשְׁמַע מִפִּי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, אוֹ מַה שֶּׁאֶלְמוֹד בְּסִפְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, וְתַזְכִּירֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ כָּל מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי כְּבָר וְשָׁכַחְתִּי הַכּל תַּזְכִּירֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ, וְלֹא אֶשְׁכַּח עוֹד דָּבָר מִמִּשְׁנָתִי כָּל יְמֵי חַיַּי עַד עוֹלָם
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי וְתוֹשִׁיעֵנִי מְהֵרָה שֶׁאֶזְכֶּה לְקַיֵּם מַה שֶּׁהִזְהִירוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְצַיֵּר לְפָנַי בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל הַתַּנָּא וְהַצַּדִּיק שֶׁאֲנִי לוֹמֵד דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְיִהְיֶה דוֹמֶה בְּעֵינַי כְּאִלּוּ הַצַּדִּיק וְהַתַּנָּא עוֹמֵד לְפָנַי וְכֵן כְּשֶׁאֲדַבֵּר וַאֲסַפֵּר דִּבְרֵי תוֹרָתוֹ לַאֲחֵרִים הַשּׁוֹמְעִים מִמֶּנִּי יִהְיֶה מְצֻיָּר וְעוֹמֵד לְפָנַי דְּמוּת דְּיוֹקְנוֹ הַקָּדוֹשׁ, עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הַתַּנָּא וְהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ מְדַבֵּר עִמָּהֶם, וְשׁוֹמְעִים דְּבָרָיו מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ בְּאפֶן שֶׁיַּעֲשׂוּ דִבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים פְּעֻלָּתָם בִּשְׁלֵמוּת וְיִגְמְרוּ הַצַּדִּיקִים כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁהִתְחִילוּ לְהַמְשִׁיךְ בָּעוֹלָם, לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתְךָ וּלְתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת וּתְזַכֵּנִי לַחֲזר כָּל דִּבּוּר וְכָל חִדּוּשׁ אֲמִתִּי שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד לְפָחוֹת בְּאפֶן שֶׁאֶזְכּר הֵיטֵב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר בְּדַעְתִּי וְלֹא אֶשְׁכַּח מִמִּשְׁנָתִי אֲפִלּוּ דִּבּוּר אֶחָד לְעוֹלָם, עַד שֶׁיִּהְיֶה נֶחְקָק וְנִצְטַיֵּר בְּדַעְתִּי וְשִׂכְלִי וְנִשְׁמָתִי פָּנָיו וְשִׂכְלוֹ וְנִשְׁמָתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁאֲנִי לוֹמֵד וְעוֹסֵק בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים, בְּאפֶן שֶׁאַרְגִּישׁ הֵיטֵב טַעַם נעַם מְתִיקוּת עֲרֵבוּת דִּבְרֵיהֶם הַנִּשְׂגָּבִים, וְיָאִיר בְּדַעְתִּי וְנִשְׁמָתִי אוֹר הִתְנוֹצְצוּת דִּבְרֵיהֶם הַמְּאִירִים בְּאוֹר נִשְׂגָּב וְנוֹרָא מְאד מְאד לְמַעַן אֶזְכֶּה לָשׁוּב אֵלֶיךָ מְהֵרָה, לְהַשְׁלִיךְ אֱלִילֵי כֶסֶף וְזָהָב וְלֹא אֵלֵךְ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבִּי הָרָע, וְאֶמְשׁךְ וְאֶשְׁמט אֶת עַצְמִי מֵהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה [וְתַאֲווֹתָיו] וְתַעֲנוּגוֹתָיו וְאָשִׂים כָּל מְגַמָּתִי וּתְשׁוּקָתִי וְחֶפְצִי וְחִשְׁקִי וּרְצוֹנִי וְתִקְוָתִי לָעוֹלָם הַבָּא הַנִּצְחִי הַקַּיָּם לָעַד וְלָא אַחֲלִיף עוֹלָם עוֹמֵד בְּעוֹלָם עוֹבֵר, כְּצֵל עוֹבֵר
Read the complete passage on Sefaria ↗רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ וְזַכֵּנִי לְזִכְרוֹן אֱמֶת דִּקְדֻשָּׁה, לִזְכּר הֵיטֵב אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּתְזַכֵּנִי לְהַתְמִיד בְּלִמּוּדִי הֵיטֵב, לַהֲגוֹת בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה יוֹמָם וָלַיְלָה, וְלַחֲזר כָּל דָּבָר מֵאָה פְּעָמִים וְאֶחָד בְּאפֶן שֶׁאֶזְכּר תָּמִיד אֶת כָּל דִּבּוּר וְכָל חִדּוּשׁ וְכָל טַעַם וְעֵצָה אֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה הַמְּלֵאָה עֵצוֹת וְאוֹרוֹת קְדוֹשׁוֹת וְנוֹרָאוֹת, וּלְזָכְרָם הֵיטֵב בְּכחַ הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי יָפֶה כָּל יְמֵי חַיַּי עַד עוֹלָם עַד הַיּוֹם אֲשֶׁר תַּאַסְפֵנִי אֵלֶיךָ בְּשָׁלוֹם וְאֶזְכֶּה לָבוֹא לְשָׁם עִם כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה קָשׁוּר וְחָקוּק וְכָלוּל וְנֶאֱחָד בְּשִׂכְלִי וְנִשְׁמָתִי כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה וְאֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לִהְיוֹת בִּכְלַל יְרֵאֶיךָ עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם אַשְׁרֵי מִי שֶׁבָּא לְכַאן וְתַלְמוּדוֹ בְּיָדוֹ רַחֵם עָלַי לְמַעַן שְׁמֶךָ, כִּי אָנכִי בְעָנְיִי יָדַעְתִּי שִׁפְלוּתִי וּגְרִיעוּתִי כַּמָּה אֲנִי רָחוֹק מִכָּל זֶּה, אַךְ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים בָּטַחְתִּי כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכּל, וְאַתָּה חָפֵץ שֶׁנִּתְפַּלֵל וְנַעְתִּיר לְפָנֶיךָ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת הַגְּדוֹלוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת וְהַנִּצְחִיּוֹת וְעַל זֶה תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי לָבוֹא לְפָנֶיךָ בְּפָנִים שֶׁאֵינָם יָפוֹת כָּאֵלֶּה, לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתָּאִיר עָלַי אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים, שֶׁהֵם אוֹר פְּנֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים "הָאִירָה פָּנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ", וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וּרְצוֹנוֹ כְּעָב מַלְקוֹשׁ אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ, וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם, וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן"
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 224 of 354 in the cycle of 5786
Estimated study time today: short about 3 min · full about 37 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 22 Iyar): Behar-Bechukotai
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on May 4, 2026, at about 19:20.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ספירה ושבועות
בְּשָׁבוּעוֹת מְקַבְּלִין הַתּוֹרָה, וְאָז יְכוֹלִין לְקַבֵּל חִיּוּת חָדָשׁ וּלְהַמְשִׁיךְ רְפוּאָה לְהָרֵאָה: (לק"א סי' רס"ז)
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.