Opening the day with Rabbeinu's teaching
Tuesday, 30 Adar I 5787 · March 9, 2027
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ד · אות א׳ – אות ב׳
about 6 min · about 580 words · 43% of the book by the end of today
וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ. וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִּנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֶת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְיָ וְכוּ'. הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבוּלֶךָ: (שמות י) א כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת רַחֲמָנוּתוֹ בָּרָא אֶת הָעוֹלָם, כִּי רָצָה לְגַלּוֹת רַחֲמָנוּתוֹ, וְאִם לֹא הָיָה בְּרִיאַת הָעוֹלָם עַל מִי הָיָה מַרְאֶה רַחֲמָנוּתוֹ. וְעַל כֵּן בָּרָא אֶת כָּל הַבְּרִיאָה מִתְּחִלַּת הָאֲצִילוּת, עַד סוֹף נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי, כְּדֵי לְהַרְאוֹת רַחֲמָנוּתוֹ. וְכַאֲשֶׁר רָצָה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, לֹא הָיָה מָקוֹם לְבָרְאוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה הַכֹּל אֵין סוֹף, עַל־כֵּן צִמְצֵם אֶת הָאוֹר לִצְדָדִין, וְעַל יְדֵי הַצִּמְצוּם הַזֶּה נַעֲשָׂה חָלָל הַפָּנוּי, וּבְתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי הַזֶּה, נִתְהַוּוּ כָּל הַיָּמִים וְהַמִּדּוֹת, שֶׁהֵם בְּרִיאַת הָעוֹלָם (כמ"ש בעץ חיים בתחילתוֹ). וְזֶה הֶחָלָל הַפָּנוּי הָיָה מֻכְרָח לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, כִּי בִּלְתִּי הֶחָלָל הַפָּנוּי לֹא הָיָה שׁוּם מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְזֶה הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג כִּי אִם לֶעָתִיד לָבוֹא, כִּי צָרִיךְ לוֹמַר בּוֹ שְׁנֵי הֲפָכִים: יֵשׁ וָאַיִן, כִּי הֶחָלָל הַפָּנוּי הוּא עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם, שֶׁכִּבְיָכוֹל צִמְצֵם אֱלֹקוּתוֹ מִשָּׁם, וְאֵין שָׁם אֱלֹקוּת כִּבְיָכוֹל, כִּי אִם לֹא כֵן אֵינוֹ פָּנוּי, וְהַכֹּל אֵין סוֹף, וְאֵין מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כְּלָל. אֲבָל בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, בְּוַדַּאי אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ שָׁם גַּם כֵּן אֱלֹקוּת, כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם דָּבָר בִּלְעֲדֵי חִיּוּתוֹ, וְעַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג כְּלָל בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי עַד לֶעָתִיד לָבוֹא:
ב וְדַע, שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת: יֵשׁ אֶפִּיקוֹרְסוּת, שֶׁבָּא מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, וְעָלָיו נֶאֱמַר (אבות פ"ב): וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס; כִּי הָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַזֹּאת יֵשׁ עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה, כִּי זֹאת הָאֶפִּיקוֹרְסִית בָּא מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בָּאִים מִמּוֹתָרוֹת, מִבְּחִינוֹת שְׁבִירַת כֵּלִים. כִּי מֵחֲמַת רִבּוּי הָאוֹר נִשְׁתַּבְּרוּ הַכֵּלִים, וּמִשָּׁם נִתְהַוּוּ הַקְּלִפּוֹת כַּיָּדוּעַ, וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת בָּאִים מִשָּׁם, הַיְנוּ מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, מִמּוֹתְרוֹת פְּסֹלֶת הַקְּדֻשָּׁה. כְּמוֹ אֵצֶל הָאָדָם, יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי מוֹתָרוֹת וּפְסֹלֶת, כְּגוֹן צִפָּרְנַיִם וְשֵׂעָר וְזֵעָה, וּשְׁאָר פְּסֹלֶת וּמוֹתָרוֹת, כֵּן כָּל חָכְמָה חִיצוֹנָה בָּא מִמּוֹתָרוֹת וּפְסֹלֶת יְדוּעָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, וְכֵן כִּשּׁוּף בָּא מִמּוֹתָרוֹת וּפְסֹלֶת יָדוּעַ. וְעַל כֵּן מִי שֶׁנּוֹפֵל לָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַזֹּאת, אַף שֶׁבְּוַדַּאי צָרִיךְ לִבְרֹחַ וּלְהִמָּלֵט מִשָּׁם, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן מִי שֶׁנּוֹפֵל לְשָׁם, אֶפְשָׁר לוֹ לִמְצֹא הַצָּלָה לָצֵאת מִשָּׁם, כִּי יוּכַל לִמְצֹא שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אִם יְבַקְּשֵׁהוּ וְיִדְּרְשֵׁהוּ שָׁם, כִּי מֵאַחַר שֶׁהֵם בָּאִים מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, יֵשׁ שָׁם כַּמָּה נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה, וְכַמָּה אוֹתִיּוֹת שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְנָפְלוּ לְשָׁם כַּיָּדוּעַ, וְעַל־כֵּן יוּכַל לִמְצֹא שָׁם אֱלֹקוּת וְשֵׂכֶל לְיַשֵּׁב הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַזֹּאת הַבָּא מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁהֵם בָּאִים מִמּוֹתָרוֹת מִשְּׁבִירַת כֵּלִים, כִּי יֵשׁ שָׁם חִיּוּת אֱלֹקוּת, הַיְנוּ שֵׂכֶל וְאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּשְׁבְּרוּ וְנָפְלוּ לְשָׁם. וְעַל כֵּן הָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַזֹּאת יֵשׁ עָלֶיהָ תְּשׁוּבָה, וְעָלָיו נֶאֱמַר: וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס: אֲבָל יֵשׁ עוֹד מִין אֶפִּיקוֹרְסוּת, וְהֵם הַחָכְמוֹת שֶׁאֵינָם חָכְמוֹת, אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁהֵם עֲמֻקִּים וְאֵינָם מַשִּׂיגִים אוֹתָם, וּמֵחֲמַת זֶה נִרְאִים כְּחָכְמוֹת. כְּמוֹ לְמָשָׁל, כְּשֶׁאֶחָד אוֹמֵר סְבָרָא שֶׁקֶר בְּגמפ"ת [גְּמָרָא, פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י, תּוֹסָפוֹת], וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין לַמְדָן לְיַשֵּׁב הַקֻּשְׁיָא שֶׁבָּא עַל־יְדֵי סְבָרָא זוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִדְמֶה שֶׁאָמַר סְבָרָא וְחָכְמָה גְּדוֹלָה, אַף שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינוֹ סְבָרָא כְּלָל; כֵּן יֵשׁ כַּמָּה מְבוּכוֹת וְקֻשְׁיוֹת אֵצֶל הַמְּחַקְּרִים, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָם שׁוּם חָכְמָה, וְהַקֻּשְׁיוֹת בְּטֵלִים מֵעִקָּרָא, אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאֵין בְּהַשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי לְיַשְּׁבָם, עַל־יְדֵי־זֶה נִדְמִים לְחָכְמוֹת וְקֻשְׁיוֹת. וּבֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת, כִּי אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסוּת הַזֹּאת בָּאִים מֵחָלָל הַפָּנוּי, אֲשֶׁר שָׁם בְּתוֹךְ הֶחָלָל הַפָּנוּי אֵין שָׁם אֱלֹקוּת כִּבְיָכוֹל, וְעַל כֵּן אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת הַבָּאִים מִשָּׁם, מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן לִמְצֹא לָהֶם תְּשׁוּבָה, הַיְנוּ לִמְצֹא שָׁם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִלּוּ הָיָה מוֹצֵא שָׁם גַּם כֵּן אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אִם־כֵּן לֹא הָיָה פָּנוּי, וְהָיָה הַכֹּל אֵין סוֹף כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן עַל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַזֹּאת נֶאֱמַר (משלי ב׳:י״ט): כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן; כִּי אֵין שׁוּם תְּשׁוּבָה עַל הָאֶפִּיקוֹרְסוּת הַזֹּאת, מֵאַחַר שֶׁבָּא מֵחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁמִּשָּׁם צִמְצֵם אֱלֹקוּתוֹ כִּבְיָכוֹל.
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות ק״כ
about 2 min · about 160 words · 46% of the book by the end of today
לענין מלחמה הגשמיות, על פסוק "אל תיראו ואל תערצו" וכו' (דברים כ', ג'): "אל תיראו" משפעת הקלגסים, "ואל תערצו" מקול הקרנות וכו', שכל הדברים האלה עוברים על מי שחפץ לכנס בעבודת ה', שכמה מיני מלחמות ופחדים ו״שפעת הקלגסים״ ו״קול הקרנות״ וכו' וכו' עוברים על כל אחד ואחד (וכמבאר בדברינו מזה). וצריך לעמד על עמדו לבלי להניח את מקומו בשום אפן בעולם, ולצפות לישועה תמיד, ולבלי להתרחק ולנוס ממנו יתברך, חס ושלום, וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (סוטה דף מד:) לענין מלחמה, שתחלת מפלה – ניסה, רחמנא לצלן. "כי אנה מפניך אברח? אם אסק שמים – שם אתה, ואציעה שאול – הנך" וכו' (תהלים קל"ט, ח'), כי השם יתברך בכל מקום.
כי צריכין להיות עקשן גדול בעבודת ה', כמבאר בדברינו, עיין שם. וכשיזכה לבלי להפיל את חברו, אף על פי שידע בעצמו שהוא רחוק מעבודתו, אדרבא – יחזקו בכל מיני התחזקות, ויחיהו וישיבהו בכל מיני דבורים המשיבין את הנפש וכו', על ידי זה יכול להיות שאחר־כך יזכה גם הוא לחזר ולשוב לעבודת ה' על־ידי־זה:
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ג
about 1 min · about 90 words · 45% of the book by the end of today
כל כך היה נכנס בהקטנות בתחלה. גם אחר כך כשבא מארץ ישראל היה חידוש נפלא בעניין זה. ועצם הפלגת גדלת חכמתו בעניין זה עמוק עמוק לא נשמע ולא נראה כזאת. כי זה ידוע שקדם שיוצאין מדרגא לדרגה צריך שיהיה ירידה קדם העליה וכו', ואז צריכין לענייניי קטנות להיות איש פשוט לגמרי וכו', והוא זכרונו לברכה, מחמת שכל ימיו לא היה עומד בשום פעם על מדרגה אחת, רק בכל פעם בכל יום ובכל שעה היה עולה תמיד מדרגה לדרגה, על כן היתה חכמתו בעניינים אלו גבוה ועמק מאד "עמק עמק מי ימצאנו".
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קצ״ו
about 1 min · about 110 words · 34% of the book by the end of today
קֹדֶם לָזֶה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר מֵעִנְיַן יִרְאַת שָׁמַיִם וּבְכִיָּה לִבְכּוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ תִּינוֹק הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ כָּל כָּךְ מֵאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עָנָה וְאָמַר כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵעִנְיְנֵי תְּשׁוּבָה שֶׁלָּכֶם, כִּי אֲנִי עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בִּפְשִׁיטוּת שֶׁאֲנִי מִתְחָרֵט מְאֹד וּמִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד וַאֲנִי מְקַבֵּל עָלַי שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת עוֹד בְּשׁוּם אֹפֶן. וְאָמַר שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל־זֶה הַדִּבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיו עַל הָעֲגָלָה כְּשֶׁנָּסַע עִמִּי מֵעִנְיַן רַבִּי נַחְמָן־נָתָן כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְאָמַר שֶׁזֶּה מַעֲשֵׂה בַּעַל־דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה וְכָבֵד בְּיוֹתֵר אַחַר־כָּךְ. וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ הֲלֹא אָמַר שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁפָּגַע בָּנוּ רַבִּי מֵאִיר אָמַר זֹאת. עָנָה וְאָמַר אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הָיוּ צְרִיכִין לְאָמְרוֹ אָז. וְאָמַר כִּי הָיוּ צְרִיכִין לְהַמְתִּין לִבְלִי לְאָמְרוֹ אָז, וְאִם הָיָה מַמְתִּין לֹא הָיָה אוֹמְרוֹ כְּלָל:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · לימוד · חלק שני · אות ט׳ – אות י׳
about 1 min · about 100 words · 47% of the book by the end of today
ט. כְּשֶׁהַתַּלְמִיד שׁוֹמֵעַ תּוֹרָה מֵהָרַב וְנִתְבַּטֵּל רְצוֹנוֹ כְּנֶגֶד רְצוֹן הָרַב, בָּזֶה יֵדַע שֶׁשָּׁמַע, כִּי כְּשֶׁלּא נִתְבַּטֵּל רְצוֹנוֹ אַף־עַל־פִּי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ. גַּם כְּשֶׁנִּתְבַּטֵּל הַרְגָּשׁוֹתָיו בִּשְׁעַת הַשְּׁמִיעָה, יֵדַע גַם־כֵּן שֶׁשּׁוֹמֵעַ.
Read the complete passage on Sefaria ↗י. בְּשָׁעָה שֶׁהַתַּלְמִיד בָּא לִשְׁמעַ תּוֹרָה מִפִּי הָרַב, אֲזַי גַּם הָרָע שֶׁל הַתַּלְמִיד, הַיְנוּ הַקְּלִפּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ עַל־יְדֵי הָרָע שֶׁלּוֹ, בָּאִים גַם־כֵּן לִשְׁמעַ וְלִינק, אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁכָּל תַּלְמִיד אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶלָּא הַשַּׁיָּךְ לְנִשְׁמָתוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, עַל־יְדֵי זֶה בּוֹרְחִים הַקְּלִפּוֹת וְאֵינָם יְכוֹלִים לִשְׁמעַ. אֲבָל יֵשׁ קְלִפָּה דַּקָּה שֶׁהִיא קְרוֹבָה לִקְדֻשָּׁה, וְהִיא אֵינָהּ בּוֹרַחַת אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ בַּתּוֹרָה יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, אֲזַי הִיא גַם־כֵּן בּוֹרַחַת. וְסִימָן לַדָּבָר: "וַיִּשְׁלַח משֶׁה אֶת חוֹתְנוֹ", לְמָאן דְּאָמַר יִתְרוֹ קדֶם מַתַּן־תּוֹרָה בָּא וְהָלַךְ לּוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות מ״ט
about 1 min · about 150 words · 47% of the book by the end of today
וְהָלְכוּ אֵלּוּ הַשְּׁלשָׁה יַחַד וְשָׂכְרוּ לָהֶם סְפִינָה וּבָאוּ אֶל הַמְּדִינָה, שֶׁיּוֹשֶׁבֶת שָׁם הַקֵּיסָרִית וּבָאוּ אֶל אוֹתוֹ הָעִיר, שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת שָׁם, וְהֶעֱמִידוּ הַסְּפִינָה וְיִשְּׁבָה עַצְמָהּ [בַּת הַקֵּיסָר]. אִם תּוֹדִיעַ תֵּכֶף לְאִמָּהּ, שֶׁבָּאתָה תּוּכַל לִגְוֹעַ וְשָׁלְחָה אֶצְלָהּ בַּאֲשֶׁר שֶׁנִּמְצָא אִישׁ, שֶׁיּוֹדֵעַ יְדִיעָה מִבִּתָּהּ אַחַר כָּךְ הָלְכָה בְּעַצְמָה וְסִפְּרָה לְהַקֵּיסָרִית כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַל בִּתָּהּ, וְסִפְּרָה לָהּ כָּל הַמַּעֲשֶׂה וּלְבַסּוֹף אָמְרָה לָהּ: וְהִיא גַּם כֵּן בְּכָאן אַחַר כָּךְ אָמְרָה לָהּ הָאֱמֶת: אֲנִי אֲנִי הִיא וְהוֹדִיעָה לָהּ, שֶׁגַּם הֶחָתָן שֶׁלָּהּ, בֶּן הַסוֹחֵר, הוּא גַּם כֵּן בְּכָאן אַךְ אָמְרָה לָהּ, שֶׁאֵינָהּ רוֹצָה בְּאפֶן אַחֵר רַק שֶׁיָּשִׁיבוּ אֶת אָבִיהָ הַקֵּיסָר לִמְקוֹמוֹ וְאִמָּהּ לא הָיְתָה מְרֻצֵּית לָזֶה כְּלָל כִּי חָרָה לָהּ עָלָיו מְאד עַל שֶׁבִּשְׁבִילוֹ הָיָה כָּל הַנַּ"ל אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הֻכְרְחָה לְמַלְּאוֹת רְצוֹן בִּתָּהּ וְרָצוּ לַהֲשִׁיבוֹ וַיְבַקְּשׁוּ וְהִנֵּה אֵין הַקֵּיסָר נִמְצָא כְּלָל וְהִגִּידָה לָהּ בִּתָּהּ, שֶׁגַּם הוּא בְּכָאן וְהָיְתָה הַחֲתֻנָּה וְהַשִּׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת וְהַמְּלוּכָה וְהַקֵּיסָרִית קִבְּלוּ הַזּוּג הַזֶּה וּמָלְכוּ בְּכִפָּה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · מחשבות והרהורים · קטע ב׳ – קטע ג׳
about 2 min · about 210 words · 46% of the book by the end of today
כְּשֶׁבָּאִים עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ הִרְהוּרֵי זְנוּת, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, זֶהוּ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ עַל פְּגַם הַבְּרִית שֶׁפָּגַם מִקֹּדֶם, כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל מַמָּשׁ. עַל־כֵּן אַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה, שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלָיו הִרְהוּרִים רָעִים וּמְגֻנִּים מְאֹד, כִּי אַדְּרַבָּא, זֶהוּ דַּיְקָא תִּקּוּנוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ, כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי זֶה שֶׁבָּאִים עָלָיו עַתָּה אֵלּוּ הַהִרְהוּרִים וְהוּא מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, עַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא עִקַּר תִּקּוּנוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ כַּנַּ"ל. וּבָזֶה הוּא מוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, וְאֲזַי זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִזְדַּכֵּךְ הַחָכְמָה וְהַקּוֹל וְכוּ' (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּפְנִים), וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לִמְשֹׁךְ כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק"א סי' כ"ז אות ח')
כְּשֶׁאָדָם מַכְנִיס בְּתוֹךְ שִׂכְלוֹ מַחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת, אֲזַי נִתְמַעֵט קְדֻשַּׁת שִׂכְלוֹ כְּפִי הַמָּקוֹם שֶׁל הַמַּחֲשָׁבָה פְּגוּמָה שֶׁהִכְנִיס בְּתוֹךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ. וְעַל זֹאת הַמַּחֲשָׁבָה פְּגוּמָה מִתְלַקְּטִים וּמִתְחַבְּרִים כָּל הַמִּדּוֹת וְכָל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וּמְגֻנּוֹת. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַפְּגָמִים וְכָל הָעֲווֹנוֹת וְהַחֲטָאִים חַ"ו, כֻּלָּם אֵינָם בָּאִים כִּי אִם עַל־יְדֵי פְּגַם הַמַּחֲשָׁבָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת שִׂכְלוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, שֶׁלֹּא יִכְנֹס בְּמַחֲשָׁבָה שׁוּם מַחֲשָׁבָה חִיצוֹנָה וְלֹא שׁוּם חָכְמָה חִיצוֹנָה. וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה וְתִקּוּן עַל כָּל הָעֲווֹנוֹת, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר לְגָרֵשׁ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת חִיצוֹנִיּוֹת מִדַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ. כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא הַנְּשָׁמָה, וּכְשֶׁמְּקַדֵּשׁ שִׂכְלוֹ, הַיְנוּ נִשְׁמָתוֹ, עַל־יְדֵי זֶה מַגְבִּיהַּ וּמֵשִׁיב הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ וְזֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה: (לק"א סי' ל"ה אות א' ב')
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ע״ו · קטע א׳ – קטע ב׳
about 5 min · about 450 words · 51% of the book by the end of today
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֵילֵךְ וְלִנְסֹעַ לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַל ראשׁ הַשָּׁנָה, וְלִהְיוֹת מְקֻשָּׁר תָּמִיד לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וְתַחְמל עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּמִכָּל מִינֵי פְגַם הַדַּעַת שֶׁבָּעוֹלָם וּתְחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ חָכְמָה דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל, וּתְזַכֵּנִי מְהֵרָה לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְנִזְכֶּה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת ראשׁ הַשָּׁנָה עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וּלְתַקֵּן כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁצְּרִיכִין לְתַקֵּן בְּראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא מְקוֹר הַדִּינִים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה וְתִהְיֶה מַחֲשַׁבְתֵּנוּ קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה תָמִיד, וּבִפְרָט בְּראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּרַחֵם עָלֵינוּ, וּתְזַכֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ אָז לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה בְּיוֹתֵר, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ שֶׁלּא יַעֲלֶה אָז עַל מַחֲשַׁבְתֵּנוּ שׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה וְחִיצוֹנָה כְּלָל, רַק בְּשִׁמְךָ נָגִיל כָּל הַיּוֹם בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וְזַכּוֹת וְצַחוֹת בְּתַכְלִית הַזַּכּוּת וְהַבְּהִירוּת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה בְּכחַ הִתְקַשְּׁרוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, לְתַקֵּן וּלְבָרֵר כָּל הַבֵּרוּרִים בְּראשׁ הַשָּׁנָה, לְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, וּלְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְיֻמְשַׁךְ עָלֵינוּ אַךְ טוֹב וָחֶסֶד וִישׁוּעָה וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, "מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" וְתִכְתְּבֵנוּ וְתַחְתְּמֵנוּ אָז לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם, לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁנִּזְכֶּה בָּהֶם לִשְׁמר מִצְווֹתֶיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וּלְתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ מֵעוֹדֵנוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ פַּרְנָסָה טוֹבָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל הַחִיּוּב לִנְסֹעַ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְגַם אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת עצֶם רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַל זֶה מִכָּל הַצְּדָדִים חוֹמֵל דַּלִּים חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וְעָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת, וְהוֹרֵנוּ דְּרָכֶיךָ, וְהַדְרִיכֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לֵילֵךְ וְלִנְסֹעַ לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַל ראשׁ הַשָּׁנָה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל יָדָם לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה בֶּאֱמֶת כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁעַכְשָׁו בְּעוּקְבוֹת מְשִׁיחָא, עִקָּר סְמִיכָתֵנוּ וִישׁוּעָתֵנוּ הִיא רַק עַל יְמֵי ראשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר בָּהֶם אָנוּ נִשְׁעָנִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וּלְהַמְשִׁיךְ אֱלהוּתְךָ וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מֵראשׁ הַשָּׁנָה עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ וַאֲנַחְנוּ לא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה בִּימֵי ראשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים, וְאֵיךְ לְרַצּוֹת אוֹתְךָ אָז כָּרָאוּי, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְלִיכְךָ עָלֵינוּ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, וְאֵיךְ לַעֲמד כְּנֶגֶד כָּל הַשּׂוֹנְאִים וְהַמְקַטְרֵגִים לִסְתּם פִּי מַסְטִינֵנוּ וּמְקַטְרְגֵינוּ, כִּי אִם בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, עֲלֵיהֶם אָנוּ נִשְׁעָנִים וּבָהֶם אָנוּ סְמוּכִים, כִּי הֵם יִלָּחֲמוּ לְפָנֵינוּ, וְיַכְנִיעוּ וְיַפִּילוּ כָל שׂוֹנְאֵינוּ וְרוֹדְפֵינוּ, וְיַמְשִׁיכוּ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת ראשׁ הַשָּׁנָה בִּשְׁלֵמוּת עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּעֶזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וְנִזְכֶּה לָבוֹא לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַל ראשׁ הַשָּׁנָה, וּלְהִתְקַשֵּׁר אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וְלִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יָדָם וְנִזְכֶּה לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חֲסָדִים טוֹבִים, וּתְזַכֵּנוּ לְהַכִּיר וְלָדַעַת רוֹמְמוּתְךָ וּמֶמְשַׁלְתְּךָ עָלֵינוּ, וְתִמְלךְ עָלֵינוּ בִּכְבוֹדְךָ מְהֵרָה "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ, יְהוָה אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ וּמַלְכוּתוֹ בַּכּל מָשָׁלָה", וּתְטַהֲרֵנוּ וּתְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְּדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות לו
about 1 min · about 130 words · 48% of the book by the end of today
וְאָמַר, מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כָּךְ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לוֹ בְּגָדִים וּפַרְנָסָה וְהִצְטָרְכוּת חִיּוּתוֹ אֲבָל כָּל חִיּוּתוֹ הוּא כְּמוֹ בְּהֵמָה שֶׁגַּם כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לָהּ לַחְמָהּ וְכוּ'.
כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַמְשִׁיךְ כָּל חִיּוּתוֹ עַל־יְדֵי תְּפִלָּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל כֵּן כָּל חִיּוּתוֹ הוּא כְּמוֹ חִיּוּת בְּהֵמָה מַמָּשׁ כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ כָּל חִיּוּתוֹ וְהִצְטָרְכוּתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים דַּוְקָא.
וּפַעַם אַחַת אָמַר לְתַלְמִידוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, עַל דָּבָר קָטָן וּפָחוּת מְאֹד שֶׁהָיָה קְצָת מֻכְרָח לוֹ הִתְפַּלַּלְתָּ עַל זֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעָמַד מִשְׁתּוֹמֵם, כִּי הָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא בְּעֵינָיו לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל דָּבָר פָּחוּת כָּזֶה וְגַם כִּי לֹא הָיָה מֻכְרָח בְּיוֹתֵר. עָנָה וְאָמַר לוֹ (בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ) אֵין זֶה כְּבוֹדְךָ שֶׁתִּתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל דָּבָר קָטָן כָּזֶה וְהַכְּלָל שֶׁעַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שָׁם, סִימָן רל"ג).
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות מה · פסקה 5
about 1 min · about 70 words · 47% of the book by the end of today
וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בָּזֶה גְּדוֹלֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בְּקִיאִין בְּסוֹד הָעִבּוּר.
כִּי קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַהַסְתָּרָה בָּעֵת שֶׁהִיא בְּתַכְלִית הַפְּגָם הַנַּ"ל כִּי הַלְּבָנָה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת וּפְגִימַת הַלְּבָנָה הִיא בְּחִינַת הַסְתָּרָה שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא כַּיָּדוּעַ, וְעִקַּר חִיּוּת הַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת אוֹר הַדַּעַת וְהַחָכְמָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵחַי הַחַיִּים, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַלְּבָנָה מְקַבֶּלֶת הֶאָרָתָהּ מֵהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּעַת הַנַּ"ל.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · מחשבות · אות ג
about 1 min · about 90 words · 53% of the book by the end of today
אֵין לְאָדָם לַחֲשֹׁב כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ, וַאֲפִלּוּ מִשָּׁעָה לַחֲבֶרְתָּהּ, כִּי אֲפִלּוּ בְּכָל רֶגַע נַעֲשִׂים שִׁנּוּיִים נִפְלָאִים מְאֹד מְאֹד לְטוֹב וּלְהֵפֶךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים, לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ. וְאֵין הָאָדָם יוֹדֵעַ כְּלָל מַה נַּעֲשֶׂה עִמּוֹ בְּכָל עֵת וָרֶגַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב:
רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב־אִישׁ, וַעֲצַת הַשֵּׁם הִיא תָקוּם. וּכְתִיב:
אַל תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֵד יוֹם, וְכַיּוֹצֵא פְּסוּקִים הַרְבֵּה כָּאֵלֶּה, וְכַנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי לִפְעָמִים הָאָדָם טָרוּד בְּדַאֲגוֹתָיו וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וּפִתְאֹם בָּאִים עָלָיו צָרוֹת מְשֻׁנּוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, מַה שֶּׁלֹּא עָלוּ עַל דַּעְתּוֹ כְּלָל לַחֲשֹׁב וְלִדְאֹג עֲלֵיהֶם, וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה:
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמא · פסקה 4 – פסקה 5
about 5 min · about 520 words · 47% of the book by the end of today
דִּבְרֵי אָבִיךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' בְּהַעֲלֹתְךָ תקצ"ז נֶעמְרוֹב.
שָׁלוֹם וְחַיִּים לִכְבוֹד אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר עַל יְדֵי הַשָּׁלִיחַ עִם שְׁלשָׁה זְהוּבִים. אַחַר כָּךְ לְמָחֳרָתוֹ, הָיָה פֹּה רַבִּי גֵּרְשׁוֹן מִטְּשֶׁעהרִין הַיּוֹשֵׁב עַתָּה אֶצְלְכֶם, וְהָיָה בְּבֵיתִי, וְאָמַר כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאַחַר שֵׁנַת הַצָּהֳרַיִם יַחֲזֹר וְיָבוֹא לְבֵיתִי, בִּפְרָט שֶׁהָיָה צָרִיךְ טוֹבָתִי. וְשִׁנָּה דְּבָרוֹ וְלֹא רְאִיתִיו עֲדַיִן, וְתֹאמַר לוֹ שֶׁלֹּא יָפֶה עָשָׂה, אַחַר שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יוֹדֵעַ גֹּדֶל הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתִי לוֹ בְּמִכְתָּבַי. וְגַם עַתָּה הוּא צָרִיךְ לְטוֹבָתִי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיָה רָאוּי לוֹ לְהִתְעַכֵּב לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִמִּי קֹדֶם נְסִיעָתוֹ, אַף אִם גַּם הָיָה מַפְסִיד הָעֲגָלָה שֶׁמָּצָא. כִּי אֲנִי הָיִיתִי מְצַפֶּה לִכְתֹּב לְךָ אִגֶּרֶת עַל יָדוֹ שֶׁהָיָה מֻכְרָח לִי אָז מְאֹד לְטוֹבָתְךָ. אַךְ בְּכָל זֶה אָנוּ רוֹאִים רִבּוּי עֹצֶם הַמְּנִיעוֹת בְּכָל פַּעַם שֶׁרוֹצִים לִכָּנֵס לְבֵיתִי, כַּיָּדוּעַ לָכֶם קְצָת, וְיוֹתֵר מִזֶּה תֵּדְעוּ לֶעָתִיד לָבוֹא, עַד שֶׁנִּתְרַשֵּׁל לְקַבֵּל טוֹבָתִי בְּגַשְׁמִיּוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל בְּרוּחָנִיּוּת לָנֶצַח. אַף עַל פִּי כֵן תֹּאמַר לוֹ שֶׁאֲנִי מוֹחֵל לוֹ הַכֹּל, כִּי כָּל קְפֵדָתִי הוּא רַק עַל טוֹבָתוֹ שֶׁהִפְסִיד, וְהֶעָבָר אַיִן. עַתָּה יִרְאֶה לְהִתְחַכֵּם יוֹתֵר אִם חָפֵץ בֶּאֱמֶת, כִּי אֲנִי אוֹהֲבוֹ גַּם עַתָּה כְּבַתְּחִלָּה, וּמַה שֶּׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת לְטוֹבָתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת לֹא אֶמְנַע הַטּוֹב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהוּא יִבְחַר לְעַצְמוֹ, וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' יַעֲשֶׂה. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, אַךְ מֵאַהֲבָתוֹ וּמֵאַהֲבַת אֲבוֹתָיו אוֹהֲבֵינוּ בֶּאֱמֶת, כָּתַבְתִּי כָּל זֶה לְטוֹבָתוֹ הָאֲמִתִּית וְדַי לַמֵּבִין. וְאַתָּה וְרֵעֶיךָ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ תָּבִינוּ אֵיךְ לְדַבֵּר עִמּוֹ לְקָרֵב וְלֹא לְרַחֵק חַס וְשָׁלוֹם.
וְהִנֵּה עַל אוֹדוֹתֶיךָ אֵין לָנוּ כִּי אִם לִשְׁפֹּךְ שִׂיחֵנוּ לִפְנֵי ה' שֶׁיִּשְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַיִם לְבִנְךָ וּלְבִתְּךָ שֶׁיִּחְיוּ, וִישִׁיבֵם לְאֵיתָנָם בִּשְׁלֵמוּת מְהֵרָה, וְיַצִּילֵם מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי מַחֲלָה וּכְאֵב וּמֵחוּשׁ. וְתִזְכּוּ לְגַדְּלָם לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. וּלְחַזֶּקְךָ וּלְאַמֶּצְךָ שֶׁלֹּא יִרְפּוּ יָדֶיךָ מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ, דַּבֵּר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה הַרְבֵּה, וְהִקְדַּמְתִּי לְהוֹדִיעֲכֶם שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעֲבֹר עַל הָאָדָם הַרְבֵּה מִינֵי פְּחָדִים וְיִסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד וְכוּ', וְאֵין מָנוֹס כִּי אִם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַתּוֹרָה וּתְפִלָּה. וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי וְכוּ'.
וְהִנֵּה אֲהוּבַי בָּנַי וְאַחַי וַחֲבֵרַי, מִן הַסְּתָם שְׁמַעְתֶּם קְצָת מִגֹּדֶל הָרַעַשׁ עָלֵינוּ שֶׁנִּתְהַוָּה פֹּה אַחַר נְסִיעַתְכֶם. וְהֻכְרַחְתִּי תֵּכֶף לְגָרֵשׁ מִבֵּיתִי אֶת שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בְּבֵיתִי, רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב ורא"י, וְגַם עַתָּה חָלִילָה שֶׁיָּבוֹא אָדָם לְבֵיתִי עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ כִּי אִם בִּימֵי הַחֹל, כִּי מִתְפָּאֲרִים שֶׁיִּמְסְרוּ חַס וְשָׁלוֹם. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם וִיתַקֵּן הַכֹּל מְהֵרָה. וְקִוִּיתִי לַה' שֶׁהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה בְּקָרוֹב, אַךְ בַּיָּמִים הַלָּלוּ שֶׁעָבְרוּ הָיָה לִי פְּחָדִים גְּדוֹלִים. וְגַם לֹא הָיִיתִי בְּקַו הַבְּרִיאָה מֵהַחוֹלַאַת שֶׁלִּי רַחֲמָנָא לִצְלַן, וּמִגֹּדֶל הַצַּעַר שֶׁהָיָה לִי מִמִּכְתָּבֶיךָ מֵעִנְיַן בָּנֶיךָ שֶׁיִּחְיוּ, מִלְּבַד דַּחֲקוּת הַפַּרְנָסָה. וְעַל כָּל זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרִי וְנָתַן כֹּחַ בַּרְזֶל לְעָיֵף כָּמוֹנִי גַּם בַּיָּמִים הַלָּלוּ לִבְרֹחַ גַּם עַתָּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּבְחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל הִצִּילַנִי עַד הֵנָּה, וּלְחַסְדּוֹ אֲנִי מְקַוֶּה עֲדַיִן שֶׁיַּצִּילֵנִי תָּמִיד מִפְּחָדִים וְסַכָּנוֹת וּמִכָּל מִינֵי פְּגָעִים, וִישִׁיבֵנִי לְבֵיתִי לִבְרֶסְלֶב לְשָׁלוֹם מְהֵרָה, לְמַעֲנוֹ וּלְמַעַן צַדִּיקֵי הָאֱמֶת. לֹא לָנוּ ה' לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד וְכוּ'. וְגַם עַתָּה תְּהִלָּה לָקֵל אֲנִי בְּשִׂמְחָה קְצָת עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה עִמִּי וְעִמָּנוּ, בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם, וַאֲשֶׁר עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי וְעִם כֻּלְּכֶם. רַק חִזְקוּ וְאִמְצוּ וְאַל תִּשְׁכְּחוּ כָּל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁבוּעַ וּבְכָל שָׁנָה בִּכְלָל, וּבִפְרָטִיּוּת מַה שֶׁנַּעֲשָׂה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד. בְּכָל יוֹם עוֹמְדִים עָלֵינוּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ט'
about 1 min · about 60 words · 47% of the book by the end of today
טַאַבּוּת רִישְׁבָּא. טָאַבִי אוֹ טָבִי. טָבִי בַּר בְּרֵיהּ דְמָרִי טָבִי. רַב טַבוּת. טָבִי עֶבֶד רַבָּן גַּמְלִיאֵל. רַב טַבְיוּמִי. ר' טַבְלָא.
בַּר טַבְרִי. רַב טוּבִי בַּר קִיסְנָא. ר' טוּבִי בַּר קִיסְנָא. רַב טוּבִי בַּר רַב נְחֶמְיָה. רַב טוּבִי בַּר מַתְנָה.
ר' טוּבִי בַּר יִצְחָק. רַב טוּבִי בְּרַב קְטִינָּא. רַב טִיטָאִי. ר' טוּלִי. ר' טֵייפִי סַמוּקָה. ר' טַרְיָיא. ר' טַרְפוֹן הַכֹּהֵן.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ב · סעיף ו׳ – סעיף י״ג
about 6 min · about 580 words · 43% of the book by the end of today
מַהוּ צוּרַת הַפֶּתַח. נוֹעֵץ קָנֶה מִכָּאן וְקָנֶה מִכָּאן, כָּל אֶחָד לֹא פָּחוֹת מִגֹּבַהּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. וְנוֹתֵן עֲלֵיהֶם קָנֶה אוֹ חוּט. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַקָּנֶה אוֹ הַחוּט דַּוְקָא עַל רָאשֵׁיהֶן וְלֹא מִן הַצְּדָדִין. וְאִם תָּחַב מַסְמְרוֹת בְּרָאשֵׁי הַקָּנִים וְכָרַךְ הַחוּט עֲלֵיהֶם, שָׁפִיר דָּמִי, (פְּרִי מְגָדִים מִשְבְּצוֹת סִימָן שס"ג סָעִיף קָטָן י"ט). וְצָרִיךְ שֶׁכָּל קָנֶה לֹא יְהֵא רָחוֹק מִן הַמְּחִצָּה שְׁלשָׁה טְפָחִים, וְגַם לֹא יְהֵא גָּבוֹהַּ מִן הַקַּרְקַע שְׁלשָׁה טְפָחִים, (עַיֵן שַעַרֵי תְשׁוּבָה סִימָן שס"ג) וּבִשְׁעַת הַדְּחָק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת צוּרַת הַפֶּתַח רַק בְּעִנְיָן שֶׁהַקָּנִים יִהְיוּ רְחוֹקִים מִן הַכְּתָלִים שְׁלשָׁה טְפָחִים יֵשׁ לְהָקֵל (תְּשוּבוֹת רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר סִימָן י"ח, עַיֵן שָׁם) (שסב שסג).
חָצֵר אוֹ בַּיִת שֶׁפְּתוּחִים לְתוֹךְ הָרְחוֹב, וְהַדֶּלֶת נִפְתַּחַת לְפָנִים, וְהַמְּזוּזוֹת עִם הַמַּשְׁקוֹף שֶׁעַל גַּבֵּיהֶם, וְהָאַסְקֻפָּה שֶׁבְּתַּחְתִּית הֵן לְצַד הָרְחוֹב, הִנֵּה הַמָּקוֹם הַזֶּה לִפְעָמִים הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְלִפְעָמִים הוּא כַּרְמְלִית. וּלְפִי שֶׁאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בָּזֶה, לָכֵן מְטִילִין עָלָיו מִסָּפֵק חֹמֶר רְשׁוּת הַיָּחִיד וְחֹמֶר כַּרְמְלִית, אָסוּר לְהוֹצִיא מִשָּׁם לְהָרְחוֹב שֶׁהוּא רְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית, וְלֹא מִן הָרְחוֹב לְשָׁם, כִּי שֶׁמָּא הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד. וְכֵן אָסוּר לְהוֹצִיא מִן הַבַּיִת אוֹ מִן הֶחָצֵר לְשָׁם, וְלֹא מִשָם לְתוֹכָם, כִּי שֶׁמָּא הוּא כַּרְמְלִית. וְלָכֵן אִם הַפֶּתַח נָעוּל וּצְרִיכִין לְפָתְחוֹ, צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁהָאֵינוֹ יְהוּדִי יַכְנִיס אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּתוֹךְ הַמַּנְעוּל, וּלְאַחַר שֶׁיִּפְתְּחוּ אֶת הַמַּנְעוּל, טֶרֶם יִפְתַּח יִשְֹרָאֵל אֶת הַדֶּלֶת, יָסִיר הָאֵינוֹ יְהוּדִי אֶת הַמַּפְתֵּחַ, כִּי אִם יִפְתַּח יִשְֹרָאֵל אֶת הַדֶלֶת בְּעוֹד שֶׁהַמַּפְתֵּחַ תּוֹךְ הַמַּנְעוּל, הֲרֵי הִכְנִיס אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד.
בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת יֵשׁ בָּתִּים אֲשֶׁר הַגַּג נִמְשָׁךְ מִן כֹּתֶל הַבַּיִת לְתוֹךְ הָרְחוֹב וְנִסְמַךְ שָׁם עַל עַמּוּדִים, אָסוּר לְהוֹצִיא מִן הַבַּיִת לְשָׁם אוֹ לְהַכְנִיס מִשָּׁם לַבָּיִת. וְכֵן אָסוּר לְטַלְטֵל שָׁם אַרְבַּע אַמּוֹת, מִשּׁוּם דְּדִינוֹ כְּמוֹ הָרְחוֹב, רְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית. וְאַף שֶׁהַגַּג נָתוּן עַל הָעַמּוּדִים, דַּהֲוֵי צוּרַת הַפֶּתַח דְּדִינָהּ כִּמְחִצָּה, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי מִן הַצְּדָדִים אֵין מְחִצָּה, וְלָכֵן צָרִיךְ לְהַעֲמִיד מִקָּצֶה מִזֶּה קָנֶה אֶחָד אֵצֶל הַכֹּתֶל שֶׁל הַבַּיִת נֶגֶד הָעַמּוּד שֶׁהַגַּג עָלָיו, שֶׁיְהֵא גַּם כָּאן צוּרַת הַפֶּתַח, וְכֵן מִן מִקָּצֶה הַשֵּׁנִי. וְאִם כַּמָּה בָּתִּים סְמוכִים זֶה אֵצֶל זֶה, בְּעִנְיָן זֶה, דַּי לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ כֵּן בִּקְצֵה הַבַּיִת אֲשֶׁר מִקָּצֶה מִזֶּה, וּבִקְצֵה הַבַּיִת אֲשֶׁר מִקָּצֶה מִזֶּה, וְיַעֲשׂוּ עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת (מ"ו).
מֻתָּר לִתֵּן לִפְנֵי אֵינוֹ יְהוּדִי מְזוֹנוֹת בֶּחָצֵר אוֹ בַּבַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיּוֹצִיאֵם לַחוּץ, רַק שֶׁלֹּא יִתְּנֵם לְתוֹךְ יָדוֹ, דְּאִם כֵּן, הוּא עוֹשֶׂה אֶת הָעֲקִירָה. וְדַוְקָא כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאֵינוֹ יְהוּדִי רְשׁוּת לְאָכְלָם שָׁם אִם יִרְצֶה. אֲבָל אִם אֵין לוֹ רְשׁוּת לְאָכְלָם שָׁם אוֹ שֶׁהֵם מְזוֹנוֹת מְרֻבִּים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיֹּאכְלֵם שָׁם, וְכֵן שֶׁאָר חֲפָצִים שֶׁנִּכָּר הַדָּבָר שֶׁיּוֹצִיאֵם לַחוּץ, אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּנוֹתֵן לוֹ עַל מְנָת לְהוֹצִיא.
הָאִשָּׁה מְדַדָּה אֶת בְּנָהּ אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּגְרְרֵהוּ, אֶלָּא יְהֵא מַגְבִּיהַּ רַגְלוֹ הָאַחַת וְיַנִּיחַ הַשְּׁנִיָּה עַל הָאָרֶץ וְיִשָּׁעֵן עָלֶיהָ עַד שֶׁיַּחֲזוֹר וְיַנִּיחַ רַגְלוֹ שֶׁהִגְבִּיהַּ, שֶׁנִּמְצָא לְעוֹלָם הוּא נִשְׁעָן עַל רַגְלוֹ הָאֶחָת. אֲבָל כְּשֶׁהִיא גּוֹרֶרֶת שְׁתֵּי רַגְלָיו הֲרֵי זֶה כְּנוֹשֵֹאתוֹ וְאָסוּר אֲפִלּוּ בְּכַרְמְלִית. וְלָשֵּׂאת אוֹתוֹ מַמָּשׁ אֲפִלּוּ אִם הוּא גָּדוֹל כָּל כָּךְ שֶׁיָּכוֹל לֵילֵךְ בְּרַגְלָיו לְבַדּוֹ, אָסוּר אֲפִלּוּ בְּכַרְמְלִית, שֶׁלֹּא אָמְרוּ הַחַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ אֶלָּא לִפְטוֹר מֵחַטָּאת. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים שְׁבוּת אִכָּא, וּבְכַרְמְלִית הִיא שְׁבוּת דּשְׁבוּת, וּצְרִיכִין לְהַזְהִיר לָרַבִּים, שֶׁטּוֹעִין בָּזֶה (שֻלְחָן עָרוּךְ שֶׁל הַתַּנְיָא סִימָן שח סָעִיף פא. וְעַיֵּן תְּשׁוּבַת ר' עֲקִיבא אֵיגֶר סִימָן כח).
אַמַּת הַמַּיִם הָעוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ הֶחָצֵר, אָסוּר לְמַלֹּאת מַיִם מִמֶּנָּהּ. (וּבְֹשֻלְחָן עָרוּךְ סִימָן שנ"ו מְבֹאָר אֵיךְ יְתַקְּנָהּ).
לֹא יַעֲמֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְיַשְׁתִּין אוֹ יָרֹק לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, וְכֵן מֵרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְכֵן מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְכַרְמְלִית, אוֹ מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְכֵן לֹא יֵלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְּכַרְמְלִית אוֹ מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת וְרֻקּוֹ בְּפִיו, אִם כְּבָר תְּלָשׁוֹ בְּפִיו מִמָּקוֹם לְמָקוֹם (ש"נ).
מֻתָּר לִשְׁפּוֹךְ שׁוֹפְכִין בֶּחָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אַרְבַּע אַמוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹצְאִין לִרְשׁוּת הָרַבִּים (שנ"ז).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ע״ו
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֵילֵךְ וְלִנְסֹעַ לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַל ראשׁ הַשָּׁנָה, וְלִהְיוֹת מְקֻשָּׁר תָּמִיד לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְקַדֵּשׁ אֶת דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה וְתַחְמל עָלַי בְּחֶמְלָתְךָ הַגְּדוֹלָה, וְתִהְיֶה בְעֶזְרִי וְתַצִּילֵנִי מֵעַתָּה מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּמִכָּל מִינֵי פְגַם הַדַּעַת שֶׁבָּעוֹלָם וּתְחָנֵּנִי מֵאִתְּךָ חָכְמָה דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל, וּתְזַכֵּנִי מְהֵרָה לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּמְתִּיק וּתְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְנִזְכֶּה לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת ראשׁ הַשָּׁנָה עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וּלְתַקֵּן כָּל הַתִּקּוּנִים שֶׁצְּרִיכִין לְתַקֵּן בְּראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהוּא מְקוֹר הַדִּינִים שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה וְתִהְיֶה מַחֲשַׁבְתֵּנוּ קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה תָמִיד, וּבִפְרָט בְּראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ אָנָּא רַחוּם בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תְּרַחֵם עָלֵינוּ, וּתְזַכֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ אָז לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה בְּיוֹתֵר, וְתִשְׁמְרֵנוּ וְתַצִּילֵנוּ שֶׁלּא יַעֲלֶה אָז עַל מַחֲשַׁבְתֵּנוּ שׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה וְחִיצוֹנָה כְּלָל, רַק בְּשִׁמְךָ נָגִיל כָּל הַיּוֹם בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּמַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וְזַכּוֹת וְצַחוֹת בְּתַכְלִית הַזַּכּוּת וְהַבְּהִירוּת, עַד שֶׁנִּזְכֶּה בְּכחַ הִתְקַשְּׁרוּת הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, לְתַקֵּן וּלְבָרֵר כָּל הַבֵּרוּרִים בְּראשׁ הַשָּׁנָה, לְבָרֵר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, וּלְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם מֵעָלֵינוּ וּמֵעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְיֻמְשַׁךְ עָלֵינוּ אַךְ טוֹב וָחֶסֶד וִישׁוּעָה וְרַחֲמִים גְּדוֹלִים, "מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" וְתִכְתְּבֵנוּ וְתַחְתְּמֵנוּ אָז לְחַיִּים טוֹבִים אֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם, לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים חַיִּים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם, חַיִּים שֶׁנִּזְכֶּה בָּהֶם לִשְׁמר מִצְווֹתֶיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, וּלְתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ מֵעוֹדֵנוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ פַּרְנָסָה טוֹבָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יוֹדֵעַ גּדֶל הַחִיּוּב לִנְסֹעַ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, וְגַם אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת עצֶם רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עַל זֶה מִכָּל הַצְּדָדִים חוֹמֵל דַּלִּים חוּס וַחֲמל עָלֵינוּ, וְעָזְרֵנוּ וְזַכֵּנוּ לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת, וְהוֹרֵנוּ דְּרָכֶיךָ, וְהַדְרִיכֵנוּ בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנוּ, שֶׁנִּזְכֶּה לֵילֵךְ וְלִנְסֹעַ לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַל ראשׁ הַשָּׁנָה, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה עַל יָדָם לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה בֶּאֱמֶת כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁעַכְשָׁו בְּעוּקְבוֹת מְשִׁיחָא, עִקָּר סְמִיכָתֵנוּ וִישׁוּעָתֵנוּ הִיא רַק עַל יְמֵי ראשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר בָּהֶם אָנוּ נִשְׁעָנִים לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ, וּלְהַמְשִׁיךְ אֱלהוּתְךָ וּמַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מֵראשׁ הַשָּׁנָה עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ וַאֲנַחְנוּ לא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה בִּימֵי ראשׁ הַשָּׁנָה הַקְּדוֹשִׁים, וְאֵיךְ לְרַצּוֹת אוֹתְךָ אָז כָּרָאוּי, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְלִיכְךָ עָלֵינוּ בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה, וְאֵיךְ לַעֲמד כְּנֶגֶד כָּל הַשּׂוֹנְאִים וְהַמְקַטְרֵגִים לִסְתּם פִּי מַסְטִינֵנוּ וּמְקַטְרְגֵינוּ, כִּי אִם בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, עֲלֵיהֶם אָנוּ נִשְׁעָנִים וּבָהֶם אָנוּ סְמוּכִים, כִּי הֵם יִלָּחֲמוּ לְפָנֵינוּ, וְיַכְנִיעוּ וְיַפִּילוּ כָל שׂוֹנְאֵינוּ וְרוֹדְפֵינוּ, וְיַמְשִׁיכוּ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת ראשׁ הַשָּׁנָה בִּשְׁלֵמוּת עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּעֶזְרֵנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וְנִזְכֶּה לָבוֹא לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עַל ראשׁ הַשָּׁנָה, וּלְהִתְקַשֵּׁר אֲלֵיהֶם בֶּאֱמֶת, וְלִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יָדָם וְנִזְכֶּה לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ חֲסָדִים טוֹבִים, וּתְזַכֵּנוּ לְהַכִּיר וְלָדַעַת רוֹמְמוּתְךָ וּמֶמְשַׁלְתְּךָ עָלֵינוּ, וְתִמְלךְ עָלֵינוּ בִּכְבוֹדְךָ מְהֵרָה "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל כִּי אַתָּה פְּעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיאמַר כָּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ, יְהוָה אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ וּמַלְכוּתוֹ בַּכּל מָשָׁלָה", וּתְטַהֲרֵנוּ וּתְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְּדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 179 of 385 in the cycle of 5787
Estimated study time today: short about 3 min · full about 33 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 4 Adar II): Pekudei
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on March 9, 2027, at about 17:42.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ראש חדש
שֹׁרֶשׁ הַתְּשׁוּבָה הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ. עַל כֵּן בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מִשְׁתַּלְשֶׁלֶת הַתְּשׁוּבָה בְּכָל הַנִּבְרָאִים וּמַגִּיעַ לָהֶם הִרְהוּר תְּשׁוּבָה. וַאֲפִלּוּ רְשָׁעִים שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם מֻכְרָחִים לְאֵיזֶה חֲרָטָה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁשָּׁבִין וּמִתְחָרְטִין וּמוֹדִים וּמִתְבַּיְּשִׁים: (לק"א סי' י' אות ט')
Leap year: the study is divided into 385 days.
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.