Opening the day with Rabbeinu's teaching
Shabbat, 4 Adar II 5787 · March 13, 2027
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ה · אות א׳
about 3 min · about 270 words · 43% of the book by the end of today
וַיֹּאמֶר בֹּעַז אֶל רוּת, הֲלֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי, אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר, וְגַם לֹא תַעֲבוּרִי מִזֶּה וְכוּ'. עֵינַיִךְ בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר יִקְצֹרוּן, וְהָלַכְתְּ אַחֲרֵיהֶן, הֲלוֹא צִוִּיתִי אֶת הַנְּעָרִים לְבִלְתִּי נָגְעֵךְ. וְצָמִת, וְהָלַכְתְּ אֶל הַכֵּלִים, וְשָׁתִית מֵאֲשֶׁר יִשְׁאֲבוּן הַנְּעָרִים: (רות ב׳:ט׳) א דַּע, כִּי יֵשׁ שָׂדֶה, וְשָׁם גְּדֵלִים אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים יָפִים וְנָאִים מְאֹד. וְגֹדֶל יְקַר יֹפִי הַשָּׂדֶה וְגִדּוּלָיו אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר, אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה זֹאת. וְאִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים, הֵם בְּחִינַת נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת הַגְּדֵלִים שָׁם. וְיֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה נְשָׁמוֹת עֲרֻמּוֹת, שֶׁהֵם נָעִים וְנָדִים מִחוּץ לַשָּׂדֶה, וּמַמְתִּינִים וּמְצַפִּים עַל תִּקּוּן, שֶׁיּוּכְלוּ לָשׁוּב וְלִכְנֹס אֶל מְקוֹמָם. וְגַם אֲפִלּוּ נְשָׁמָה גְּדוֹלָה, שֶׁבָּהּ תְּלוּיִים כַּמָּה נְשָׁמוֹת, לִפְעָמִים כְּשֶׁהִיא יוֹצֵאת לַחוּץ, קָשֶׁה לָהּ לַחֲזֹר לְשָׁם. וְהֵם כֻּלָּם מְבַקְּשִׁים וּמְצַפִּים עַל בַּעַל הַשָּׂדֶה, שֶׁיּוּכַל לְהִתְעַסֵּק בְּצֹרֶךְ תִּקּוּנָם. וְיֵשׁ נְשָׁמָה, שֶׁתִּקּוּנָהּ עַל־יְדֵי מִיתָה שֶׁל אֶחָד, אוֹ עַל־יְדֵי מִצְוָה וַעֲבוֹדָה שֶׁל אֶחָד. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲגֹר מָתְנָיו, לְהַכְנִיס עַצְמוֹ לִהְיוֹת הוּא הַבַּעַל הַשָּׂדֶה, צָרִיךְ לִהְיוֹת אִישׁ אָמוּד וְתַקִּיף, וְגִבּוֹר חַיִל, וְחָכָם, וְצַדִּיק גָּדוֹל מְאֹד. כִּי צָרִיךְ לִהְיוֹת אָדָם גָּדוֹל וּמֻפְלָג בְּמַעֲלָה מְאֹד. וְיֵשׁ אֶחָד, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִגְמֹר הָעִנְיָן כִּי אִם עִם מִיתָתוֹ. וַאֲפִלּוּ לָזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת גָּדוֹל מְאֹד, כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה גְּדוֹלִים, שֶׁאֲפִלּוּ עִם מִיתָתָם לֹא יוֹעִילוּ. רַק אִם יֵשׁ אָדָם גָּדוֹל וּמֻפְלָג בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד, יָכוֹל לִגְמֹר מַה שֶּׁצָּרִיךְ בַּחַיִּים חִיּוּתוֹ. כִּי הַרְבֵּה יִסּוּרִין וּדְבָרִים קָשִׁים עוֹבְרִין עָלָיו, אַךְ עַל יְדֵי גַּדְלוּתוֹ וּמַעֲלָתוֹ עוֹבֵר עַל כֻּלָּם, וְעוֹשֶׂה פְּעֻלּוֹת הַשָּׂדֶה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ. וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְתַקֵּן הַנְּשָׁמוֹת וּלְהַכְנִיסָם, אֲזַי טוֹב וְיָפֶה מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל, כִּי אֲזַי הַתְּפִלָּה עַל תִּקּוּנָהּ. וְזֶה הַבַּעַל הַשָּׂדֶה, הוּא מַשְׁגִּיחַ וּמִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְהַשְׁקוֹת הָאִילָנוֹת וּלְגַדְּלָם, וּבִשְׁאָר תִּקּוּנֵי הַשָּׂדֶה, וּלְהַרְחִיק הָאִילָנוֹת זֶה מִזֶּה הַרְחָקָה הָרָאוּי, שֶׁלֹּא יַכְחִישׁ אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ, כִּי לִפְעָמִים צָרִיךְ לְהַרְאוֹת לִמְקֹרָב גָּדוֹל הַרְחָקָה גְּדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכְחִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות קכ״ד
about 1 min · about 120 words · 46% of the book by the end of today
פעם אחת שאל אותי בלשון תמה: "השמעת ממני דברי מוסר?" ואמר שאינו יכול לומר דברי מוסר, כי כל דבור מוסר שלו הוא מטבל ומרחץ בדמעות (בלשון אשכנז אמר בזו הלשון: איטליכס ווארט פון מוסר איז בייא מיר פר וואשין מיט טרעהרין), ומחמת זה אינו יכול לומר מוסר בפרוש. ובתחלה היה אצלנו קצת תמיהה מה שאמר שאינו אומר מוסר, כי לפי דעתנו כל דבריו הם דברי מוסר גדול מאד מאד כאש בוערת ממש; אך באמת לא היה רגיל לומר דברי מוסר בפרוש, כדרך המוכיחים, אבל אף על פי כן כל דבריו וכל שיחותיו היו רק מענין עבודת ה', וכל דבריו היה כגחלי אש ממש. ומי שזכה לשמע דבור מפיו – היה נכנס בקרבו כאש בוערת ממש.
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ד
about 1 min · about 30 words · 46% of the book by the end of today
כי את עצמי אני מפקיר יהיה איך שיהיה וכו'. והאיש הנ"ל מאן בזה ואמר במקום אשר יהיה שם אדוני אם למות אם לחיים שם יהיה עבדך ובאשר תלך אלך גם כן.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קצ״ח
about 2 min · about 160 words · 35% of the book by the end of today
(יד) אָמַר מָשָׁל לְעִנְיַן אֲנָשִׁים הַיְדוּעִים הַנִּכְנָסִים אֶצְלוֹ שֶׁהֵם חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, וְסִפְּרוּ לְפָנָיו כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל שְׁטוּת הַנִּמְצָאִים בְּסִפְרֵיהֶם, אָמַר בְּקָרוֹב יִכְלֶה אֶצְלָם הַכֹּל כִּי קַל וּמְהֵרָה לֹא יִהְיֶה לָהֶם מַה לְּסַפֵּר. וְאָמַר מָשָׁל נָאֶה מַה שֶּׁמְּסַפְּרִים מֵאֶחָד שֶׁפָּגַע בּוֹ גַּזְלָן וְרָצָה לְגָזְלוֹ וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַגַּזְלָן יֵשׁ לְךָ מָעוֹת הֵשִׁיב יֵשׁ לִי בְּוַדַּאי אֶתֵּן לְךָ כָּל הַמָּמוֹן בִּשְׁבִיל נַפְשִׁי וְגָזַל אוֹתוֹ הַגַּזְלָן אַחַר־כָּךְ אָמַר זֶה הַנִּגְזָל אֶל הַגַּזְלָן אֵיךְ אָבוֹא לְבֵיתִי בְּלִי מָמוֹן, כִּי הָיִיתִי נָע וָנָד מִבֵּיתִי כָּל־כָּךְ זְמַן וְעַתָּה אֵיךְ אָבוֹא רֵיקָם לְבֵיתִי בְּכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתִּהְיֶה מוֹרֶה בִּקְנֵה שְׂרֵפָה שֶׁלְּךָ אֶת הַכּוֹבַע שֶׁלִּי כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר שֶׁפָּגַע בִּי גַּזְלָן. וְכֵן עָשָׂה הַגַּזְלָן. אַחַר־כָּךְ בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ עוֹד שֶׁיִּירֶה בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת אֲחֵרִים בַּסּוֹף הֵשִׁיב הַגַּזְלָן אֵין לִי עוֹד פִּילְוֶויר [אַבַק שְׂרֵפָה - פְּצָצָה] וְאָז כְּשֶׁהֵשִׁיב שֶׁאֵין לוֹ עוֹד פִּילְוֶויר עָנָה הַנִּגְזָל עַתָּה שֶׁאֵין לְךָ עוֹד פִּילְוֶויר בּוֹא לְכָאן, וְתָפַס אוֹתוֹ בְּעָרְפּוֹ וְקָרָא לְסִיעָתוֹ וְהִתְגַּבֵּר עַל הַגַּזְלָן וְנִצְּחוֹ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן לְהַשּׁוֹמְעִים שֶׁעָמְדוּ בְּאוֹתוֹ הַמַּעֲמָד כְּשֶׁסִּפֵּר זֹאת:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · לשון הרע · חלק ראשון · אות ד׳ – אות ח׳
about 1 min · about 70 words · 48% of the book by the end of today
ד. הַאי לִשָּׁנָא בִּישָׁא, אַף־עַל־גַּב דְּלִקְבּוּלֵי לָא מִבָּעֵי, לְמֵיחַשׁ מִיבָּעֵי.
Read the complete passage on Sefaria ↗ה. מִי שֶׁדּוֹבֵר רָע עַל יִשְׂרָאֵל, לְסוֹף שֶׁיֶּחֱלֶה עַל פִּיו.
Read the complete passage on Sefaria ↗ו. כְּשֶׁאֵין אַהֲבָה בֵּין יִשְׂרָאֵל נַעֲשִׂים הוֹלְכֵי רָכִיל, וְעַל־יְדֵי הוֹלְכֵי רָכִיל נַעֲשִׂים לֵצִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗ז. בְנֵי־אָדָם שֶׁאוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה, מֻתָּר לוֹמַר זֶה לָזֶה מֵאֵיזֶה דָּבָר שֶׁשָּׁמַע מֵאֵיזֶה אָדָם, גַּם חֲבֵרוֹ מֻתָּר לְקַבֵּל דְּבָרָיו וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם לִשָּׁנָא בִּישָׁא.
Read the complete passage on Sefaria ↗ח. עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע אֵין לָאָדָם חֵשֶׁק לִלְמד, גַּם מְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיק.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות נ״ג – אות נ״ד
about 1 min · about 130 words · 48% of the book by the end of today
מָשִׁיחַ יַגִּיד לְיִשְׂרָאֵל כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַל יִשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וָיוֹם עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָט. תָּמָר אִבְּדָה גַּם כֵּן הַסִּימָנִים, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ גַּם כְּשֶׁהָיְתָה יוֹצֵאת לִשָּׂרֵף, בָּא הס"מ [הַסָּמֶ"ךְ מֵ"ם] וְהִרְחִיק מִמֶּנָּה הַסִּימָנִים, וּבָא גַּבְרִיאֵל וְקֵרְבָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּמִּדְרָשׁ, וּמִמֶּנָּה נוֹלַד מָשִׁיחַ, שֶׁיָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.
Read the complete passage on Sefaria ↗בָּעִנְיָן הַמְבאָר בְּמַעֲשֶׂה זוֹ, שֶׁכָּל אֶחָד בָּא עִם שִׁיר שֶׁל חֵשֶׁק, וְלִקְצָתָם וְכוּ' הַנִּמְשָׁל מוּבָן, שֶׁכְּמוֹ כֵן כַּמָּה גְּדוֹלִים עוֹשִׂים מַה שֶּׁעוֹשִׂים, וְכָל אֶחָד אוֹמֵר שִׁירִים וְכַיּוֹצֵא וְרוֹצִים לְהַשִּׂיג תַּכְלִית הַמְבֻקָּשׁ, וְאֵין מִי שֶׁזּוֹכֶה לְעִקַּר הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם הָרָאוּי לָזֶה וְלִקְצָתָם מְשִׁיבִים עַל יְדֵי שָׁלִיחַ אוֹ מֵאֲחוֹרֵי הַכּתֶל אוֹ שֶׁמַּרְאִים לָהֶם פָּנִים וְכוּ', כַּמְבאָר בְּהַמַעֲשֶׂה הַנַּ"ל, אַךְ לַסּוֹף, הַיְנוּ כְּשֶׁמִּסְתַּלְּקִים, מְשִׁיבִים לָהֶם, שֶׁעֲדַיִן לא עָשׂוּ כְּלוּם וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בַּמַּעֲשֶׂה סוֹף הַתְּשׁוּבָה, שֶׁמְּשִׁיבָה הַיְפַת תּאַר, עַיֵּן שָׁם, עַד שֶׁיָּבוֹא הַמַּנְהִיג הַנָּכוֹן וְכוּ'.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · מחשבות והרהורים · קטע י״א – קטע י״ד
about 2 min · about 210 words · 47% of the book by the end of today
הַכְּלָל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּפַעַם אֶחָד. עַל־כֵּן בְּקַל יְכוֹלִין לְגָרֵשׁ הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת רַק בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לַחֲשֹׁב אוֹתָהּ הַמַּחֲשָׁבָה, רַק לַחֲשֹׁב אֵיזֶה מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדָה אוֹ אֲפִלּוּ מַשָּׂא וּמַתָּן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁיַּמְשִׁיךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ לְאֵיזֶה מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת, וְעַל־יְדֵי זֶה יִפְטֹר מִמֵּילָא הַהִרְהוּרִים וְהַמַּחֲשָׁבָה רָעָה שֶׁבָּאָה עָלָיו. כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד בְּשׁוּם אֹפֶן. וּכְבָר מְבֹאָר שֶׁאֵין צְרִיכִין לְנַעְנֵעַ ראֹשׁוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה כְּדֵי לְגָרֵשׁ הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, כִּי אֵין זֶה מוֹעִיל כְּלָל, רַק יַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת כַּנַּ"ל וְאַל יִסְתַּכֵּל לְאַחֲרָיו כְּלָל וְכַנַּ"ל: (שם)
הַמַּחֲשָׁבָה גָּבוֹהַּ מְאֹד. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וְלַעֲלוֹת לְעוֹלָם הַמַּחֲשָׁבָה, אֲזַי הוּא צָרִיךְ לִשְׁתֹּק לְגַמְרֵי, כִּי אֲפִלּוּ אִם יְדַבֵּר אָז דִּבּוּר הָגוּן הוּא מַפְסִיד הַמַּחֲשָׁבָה. אַךְ אֲפִלּוּ אִם יִשְׁתֹּק לְגַמְרֵי, עֲדַיִן יֵשׁ בִּלְבּוּלִים הַרְבֵּה שֶׁמְּבַלְבְּלִין הַמַּחֲשָׁבָה. וְעַל זֶה צְרִיכִין טָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה. וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים (עַיֵּן צַדִּיק): (לק"א סי' רל"ד)
הִרְהוּרֵי נִאוּף הֵם אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה, בְּחִינַת טֻמְאַת מֵת, וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מֵהֶם. וְאַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לִסְמֹךְ עַל זֶה וּלְהַרְבּוֹת שִׂיחָה עִם הַנָּשִׁים חַ"ו, רַק מַה שֶּׁמֻּכְרָח לְדַבֵּר עִמָּהֶם אֵינוֹ מַזִּיק לוֹ עַל־יְדֵי זְכוּת וְכֹחַ הַצְּדָקָה: (לק"א סי' רמ"ב)
יֵשׁ הִרְהוּרִים שֶׁנִּמְשָׁכִין מִקְּלִפָּה כָּזֹאת שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהִנָּצֵל מֵהֶם, וְאַף אִם יַעֲצִים עֵינָיו, אַף עַל פִּי כֵן בְּכָל צַד שֶׁיִּפְנֶה תִּזְדַּמֵּן לוֹ. וּצְדָקָה מַצֶּלֶת מֵהֶם: (שם)
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״א · קטע א׳ – קטע ג׳
about 4 min · about 380 words · 52% of the book by the end of today
"בַּיהוָה חָסִיתִי אֵיךְ תּאמְרוּ לְנַפְשִׁי נוּדִי הַרְכֶם צִפּוֹר, שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג, כָּל הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ, כִּי אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי וְשִׁקֻּוַּי בִּבְכִי מָסָכְתִּי מִפְּנֵי זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ, כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי" כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ בָּעוֹלָם, נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְאֵין לִי שׁוּם מְנוּחָה וְהַשְׁקֵט כִּי הָרוּחַ סְעָרָה הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר, וַאֲנִי מְבֻלְבָּל וּמְטרָף מְאד יוֹתֵר מִסְּפִינָה הַתּוֹעָה בְּלֶב יָם אֶת מְרִירוּת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע טָעַמְתִּי, וְנִתְעָרֵב בִּי מְאד הַטּוֹב וְהָרָע יַחַד, וְאֵין לִי שׁוּם מְנוּחָה וְהַשְׁקֵט לִפְעָמִים מִתְעוֹרֵר בִּי הַטּוֹב, וּמַגִּיעַ לִי הִרְהוּר תְּשׁוּבָה, וַאֲנִי מַתְחִיל לְהַרְגִּיל עַצְמִי בְּדַרְכֵי יְהוָה בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְלִכְסֹף לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, אַךְ הוּא לַמִּצְעָר מְאד, וּבְתוֹךְ כָּךְ מִתְעוֹרֵר חַס וְשָׁלוֹם אֵשׁ הַתַּאֲווֹת, וַאֲנִי הוֹלֵךְ וְתוֹעֶה עוֹלֶה וְיוֹרֵד יוֹרֵד וְעוֹלֶה, וְהַשְׁקֵט לֹא אוּכָל אוֹי לִי מִיִּצְרִי אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי כְּאֶבֶן הַנָּתוּן בְּתוֹךְ כַּף הַקֶּלַע, כֵּן נַפְשִׁי מְטרֶפֶת בִּיוֵן מְצוּלוֹת טִיט עֲכִירַת תַּאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבֶאֱמֶת אֵין לִי שׁוּם מָשָׁל וְדִמְיוֹן לְכַנּוֹת וּלְהִדַּמּוֹת עצֶם הָרַחֲמָנוּת שֶׁעָלַי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, "לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבא רגֶז".
Read the complete passage on Sefaria ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּמְצִיא לִי בְּרַחֲמֶיךָ מְנוּחָה וְהַשְׁקֵט, וּתְזַכֵּנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת אֵל שַׁדַּי יִתֵּן לִי רַחֲמִים הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי, יאמַר לְצָרוֹתַי דַּי הָאוֹמֵר לַיָּם עַד פּה תָבא, הוּא יִגְעוֹר בְּהַיֵּצֶר הָרַע שֶׁלִּי וּבְכָל הָרוֹדְפִים אוֹתִי שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ מִמֶּנִּי וְיִתְבַּטְּלוּ מִמֶּנִּי, וְיַנִּיחוּנִי לְעָבְדוֹ בִּקְבִיעוּת בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בְּשׁוּבָה וָנַחַת אִוָּשֵׁעַ, בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְבוּרָתִי וְלֹא אֵלֵךְ עוֹד עִמְּךָ בְּקֶרִי וּבְמִקְרֶה חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא אֶהְיֶה כְּגַלְגַּל הַחוֹזֵר חַס וְשָׁלוֹם, כְּמַטֶּה הַמִתְהַפֵּךְ, פַּעַם כָּשֵׁר וּפַעַם פָּסוּל, פַּעַם טָהוֹר וּפַעַם טָמֵא חַס וְשָׁלוֹם רַק אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לַעֲשׂוֹת תּוֹרָתִי קֶבַע וְלִקְבּעַ עַצְמִי בִּקְבִיעוּת גָּמוּר בְּתוֹךְ קְדֻשָּׁתְךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְלַעֲבד אוֹתְךָ תָמִיד יוֹמָם וְלַיְלָה בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ בִּשְׁנֵי יְצָרַי בֶּאֱמֶת
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתַעֲלֵנִי מְהֵרָה מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה מֵחֹל לְקדֶשׁ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת קדֶשׁ וּתְזַכֵּנִי לְקַבֵּל שַׁבָּת קדֶשׁ בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וּבְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה וּבְכָל מִינֵי כָּבוֹד וְענֶג שַׁבָּת, וּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה גְדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וּלְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל וְאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת קדֶשׁ, וְלָנוּחַ מֵעַתָּה מִכָּל עִנְיָנֵי חֹל וְלַהֲפךְ פָּנַי לְגַמְרֵי מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, וְלִקְבּעַ עַצְמִי בֶּאֱמֶת בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה בִּמְנוּחָה וְהַשְׁקֵט, בִּמְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה בָהּ וְלֹא יִהְיֶה בְּרוּחִי רְמִיָּה כְּלָל, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה לְעוֹלָם.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות מ
about 1 min · about 30 words · 49% of the book by the end of today
יְכוֹלִים לִצְעֹק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה בִּצְעָקָה גְּדוֹלָה מְאֹד וְשׁוּם אָדָם לֹא יִשְׁמַע כְּלָל. כִּי אֵינוֹ מוֹצִיא שׁוּם קוֹל לַחוּץ רַק הוּא מְצַיֵּר הֵיטֵב הַצְּעָקָה בַּמַּחֲשָׁבָה, וְעַיֵּן בִּפְנִים כָּל הָעִנְיָן (שָׁם, סִימָן ט"ז).
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות מז
about 1 min · about 50 words · 48% of the book by the end of today
כְּלַל הַהִתְרַחֲקוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִגָּדוֹל וְעַד קָטֹן, הָעִקָּר הוּא עַל־יְדֵי זִקְנָה דְּסִטְרָא אַחֲרָא מַה שֶּׁנִּדְמֶה לְכָל אֶחָד כְּאִלּוּ הַכֹּל מִתְנַהֵג כַּסֵּדֶר הַיָּשָׁן וְהוּא כְּבָר זָקֵן בִּדְרָכָיו וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לֹא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ" וְהַכֹּל עַל יְדֵי הַזִּקְנָה שֶׁמַּפִּיל עָלָיו הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּקְרָא: "מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל".
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · מחלקת · אות א
about 1 min · about 90 words · 54% of the book by the end of today
לֹא דַּי שֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתִי מִכְּלַל כְּהֻנָּה וּמַתָּנוֹת, אֶלָּא שֶׁגִּלַּח רֹאשִׁי וְעָשָׂה אוֹתִי סָכָל - מִיָּד נִתְקַנֵּא עַל מֹשֶׁה לְעַרְעֵר. מוּבָן, שֶׁעִקַּר הַקִּנְאָה הָיָה עַל־יְדֵי שֶׁהוּא רָצָה לִהְיוֹת חָכָם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר:
רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו - תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ, וְהַלְוַאי הָיָה סָכָל בְּעֵינֵי עַצְמוֹ לְבַטֵּל דַּעְתּוֹ נֶגֶד מֹשֶׁה, אָז הָיָה יוֹדֵעַ, כִּי כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה עִמּוֹ מֹשֶׁה, הוּא לְטוֹבָתוֹ וְהַצְלָחָתוֹ הַנִּצְחִית, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. הַכְּלָל - כִּי עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה וְהַחָכְמָה הוּא לְבַטֵּל דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי נֶגֶד דַּעַת רַבּוֹ הָאֲמִתִּי, וְאָז טוֹב לוֹ (הִלְכוֹת נְטִילַת־יָדַיִם לִסְעֻדָּה, הֲלָכָה ז', אוֹת ז):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רמו · פסקה 4 – פסקה 3
about 7 min · about 750 words · 48% of the book by the end of today
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם רַב לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' תָּבוֹא תקצ"ז נֶעמְרוֹב.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
מִכְתָּבוֹ קִבַּלְתִּי עַתָּה, תְּהִלָּה לָאֵל בְּשַׁבַּת הֶעָבַר הָיָה פֹּה רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִלִּיפִיוֶויץ וְעוֹד הָיוּ שְׁלֹשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה אוֹרְחִים. וּתְהִלָּה לָאֵל דִּבַּרְנוּ דִּבְרֵי אֱמֶת מֵעִנְיַן הַתּוֹרָה כִּי תֵצֵא מֵעִנְיַן כַּסֵּדֶר וְשֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר (לִקּוּטֵי תִנְיָנָא פב). וּבְוַדַּאי נִצְרָךְ לְךָ דִבּוּרִים אֵלּוּ גַּם כֵּן, כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ מַה שֶּׁהוּא נֶגֶד רְצוֹנְךָ הַכֹּל הוּא מִבְּחִינַת שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, וְהַדֶּרֶךְ לַתְּשׁוּבָה שֶׁנַּעֲשֶׂה בֶּאֱלוּל הוּא תִּקּוּן לָזֶה. וְעִקַּר הַדֶּרֶךְ הוּא לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל דַּרְגָּא, אֲפִלּוּ בְּעֶשֶׂר כְּתָרִין דִּמְסַאֲבוּתָא, בְּחִינַת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ", כַּמְבֹאָר שָׁם הֵיטֵב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסוֹפוֹ עַיֵּן שָׁם. וְהָעִקָּר לְבַטֵּל עַצְמוֹ בִּבְחִינַת מָ"ה, מֶה אָנוּ מַה חַיֵּינוּ מַה כֹּחֵנוּ וְכוּ'. וּתְהִלָּה לָאֵל חִדַּשְׁנוּ בָּזֶה כַּמָּה דִּבּוּרִים אֲמִתִּיִּים, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לְכָתְבָם, וּמֵאַהֲבָתְךָ וּתְשׁוּקָתְךָ כָּתַבְתִּי לְךָ מִמַּה שֶּׁדִּבַּרְנוּ, אוּלַי תּוֹצִיא רִמְזֵי עֵצוֹת גַּם מִזֶּה. כִּי כָּל דְּבָרָיו זַ"ל עֲמֻקִּים מִנִּי יָם וּמְלֵאִים עֵצוֹת לְכָל אָדָם בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא בְּכָל עֵת וָעֵת. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ אוּן טַאקֶי פָארְט הָאף [וּבְכָל זֹאת רַק שִׂמְחָה]. אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה כַּמָּה שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי לְךָ חִדּוּשׁ זֶה, עִם כָּל זֶה הוּא אֱמֶת בָּרוּר, תְּהִלָּה לָאֵל יֵשׁ לָנוּ בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ, אֵיךְ שֶׁהוּא אֵיךְ שֶׁהוּא. וְזֶה הָעִקָּר לִזְכֹּר תָּמִיד בְּהַחֶסֶד הַנִּפְלָא שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְקָרְבֵנוּ לְמָקוֹם שֶׁקֵּרְבָנוּ, עַד שֶׁיַּהֲפֹךְ עַל יְדֵי זֶה כָּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, כִּי אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי יוֹדֵעַ מִתּוֹרָה כָּזֹאת, מֵהֵיכָן נִמְשָׁךְ מַה שֶּׁמִּתְנַהֵג לָאָדָם שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר. שִׂים לִבְּךָ הֲנִשְׁמַע כָּזֹאת לוֹמַר תּוֹרָה כָּזֹאת עַל דִּבּוּרִים אֵלּוּ שֶׁלֹּא כַּסֵּדֶר, שֶׁזֶּה עוֹבֵר עַל כָּל אָדָם, וְלֹא נִמְצָא מִי שֶׁיֹּאמַר תּוֹרָה עַל זֶה, בִּפְרָט תּוֹרָה נִפְלָאָה כָּזֹאת הָעוֹלָה עַד אֵין סוֹף וְיוֹרֶדֶת עַד אֵין תַּכְלִית, לְהָרִים וּלְהַגְבִּיהַּ הַמֻּנָּחִים בְּעֶשֶׂר כְּתָרִין דִּמְסַאֲבוּתָא אֲשֶׁר אֵין יְרִידָה לְמַטָּה מִזּוֹ, גַּם עֲלֵיהֶם הִגִּיעַ רַחֲמָיו בַּדּוֹר הַזֶּה לְעוֹרְרָם וּלְהָקִיצָם לְתָמְכָם וּלְסַעֲדָם לְהַחֲלִימָם וּלְרַפְּאוֹתָם לְהַחֲיוֹתָם וּלְשַׂמְּחָם. וְאִם אַתָּה כְּמוֹ שֶׁהוּא, עַל כָּל פָּנִים אֵין אַתָּה גָּרוּעַ מֵהֶם חַס וְשָׁלוֹם חַס וְשָׁלוֹם. וְחִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ מִכָּל זֶה, וְעוֹד וָעוֹד וְכוּ' וְכוּ'. אַשְׁרֵינוּ אַשְׁרֵי אָזְנֵינוּ וְעֵינֵינוּ וְלִבֵּנוּ שֶׁרָאִינוּ וְשָׁמַעְנוּ וְהֵבַנְנוּ כָּל זֶה. עֲדַיִן יֵשׁ לָנוּ גַּם תִּקְוָה לְכָל טוּב אֲמִתִּי וְנִצְחִי בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַכּוֹתֵב בְּחִפָּזוֹן קֹדֶם שֵׁנַת הַצָּהֳרַיִם הַמֻּכְרַחַת לִי בְּיוֹתֵר בְּיוֹם א', וְדַעְתִּי טְרוּדָה עַתָּה מְאֹד, אַף עַל פִּי כֵן מֵאֵת ה' הָיְתָה לִכְתֹּב לְךָ עַתָּה דִּבּוּרִים אֵלּוּ, שֶׁלֹּא עָלָה עַל דַּעְתִּי בִּתְחִלַּת כְּתִיבָתִי לְכָתְבָם עַתָּה, אַךְ תְּשׁוּקָתְךָ הוּא בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא עַד שֶׁבְּחֶמְלַת ה' נִכְתְּבוּ דִּבּוּרֵי אֱמֶת אֵלּוּ הַמְחַיִּין גַּם אוֹתִי עַתָּה מְאֹד, תְּהִלָּה לְאֵל חַי.
כֹּה דִּבְרֵי הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם רַב לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' נִצָּבִים וַיֵּלֶךְ תקצ"ז נֶעמְרוֹב.
בְּנִי חֲבִיבִי.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי עַתָּה. וְאֵין מַה לַּהֲשִׁיבוֹ. בֶּן אֲחוֹתִי רַבִּי אַיְיזִיק נָסַע הַיּוֹם לְבֵיתוֹ, וְתִרְאֶה לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִמּוֹ, אוּלַי יְסַפֵּר לְךָ מֵאֲשֶׁר נִדְבַּר בְּשַׁבַּת הֶעָבַר. כִּי תְּהִלָּה לָאֵל שָׁמַע כַּמָּה דִּבּוּרֵי אֱמֶת אֲשֶׁר לֹא שְׁמַעְתֶּם. עַתָּה אוּלַי תְּקַבְּלוּ זֶה מִזֶּה כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת עַל יְדֵי שֶׁיְּסַפֵּר לְךָ יִתְעוֹרֵר הוּא גַּם כֵּן. כִּי כְּבָר יָדַעְתִּי שֶׁאַחֲרֵי שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים נִפְלָאוֹת אֲמִתִּיִּים כָּאֵלֶּה עֲדַיִן קָשֶׁה מְאֹד לְהִתְפַּעֵל בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה, לוּלֵא יְשׁוּעַת ה'. וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ צְרִיכִין לְדַבֵּר הַרְבֵּה, הֵן אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ וּבִפְרָט עִם רַבּוֹ הָאֱמֶת, וְהֵן בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלַחְתֹּר לְהוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹת וְהַסְתָּרַת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה הַמִּסְתַּתֶּרֶת בָּאָדָם בְּכָל יוֹם בְּהַסְתָּרוֹת עֲמֻקּוֹת כְּפִי מַעֲשֵׂי הָאָדָם, וּכְפִי הַמַּעֲשֶׂה הַנַּעֲשֶׂה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מֵרֵישׁ כָּל דְּרָגִין עַד וְכוּ' כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתָיו יִתְבָּרַךְ. וְעָלֵינוּ הַחִיּוּב לְהִתְחַזֵּק לִדְרֹשׁ וְלָתוּר וְלַחְתֹּר לְבַקֵּשׁ וּלְקַשֵּׁר עַצְמֵנוּ לְהַנְּקֻדָּה הַטּוֹבָה הַשַּׁיָּךְ לְהַלֵּב בָּעֵת הַזֹּאת. כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה מַה שֶּׁדִּקְדֵּק רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי וְכוּ' (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן לד), שֶׁכָּתַב שְׁנֵי תֵּבוֹת אֵלּוּ "בָּעֵת הַזֹּאת", דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם שֶׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד לְקַשֵּׁר לִבּוֹ לְהַנְּקֻדָּה הַשַּׁיָּךְ לְלִבּוֹ בָּעֵת הַזֹּאת. כִּי בְּיוֹם ה' הִגִּיעַ הַזְּמַן פִּרָעוֹן לְהַפ"מ, וְזֶה הַבִּלְבּוּל הַדַּעַת הָיָה מֻכְרָח לַעֲבֹר בְּיוֹם ה' תָּבוֹא תקצ"ז עָלֶיךָ בְּטוּלְטְשִׁין, אֲשֶׁר זֶה הַיּוֹם כְּבָר חָלַף וְעָבַר וְהָלַךְ לוֹ, וְלֹא נִשְׁאַר כִּי אִם מַה שֶּׁחָטַף כָּל אָדָם אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּפִי הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁעָבְרוּ אָז עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִבְּנֵי הָעוֹלָם. הָאֱמֶת אִם נָשִׂים לֵב לָזֶה תִּסְמַר שַׂעֲרוֹת בְּשָׂרֵנוּ. אַף עַל פִּי כֵן הָאֱמֶת כָּךְ הוּא וּצְרִיכִין רַק לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמֵנוּ בְּהַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי", כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ עַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא. וְעַל כֻּלָּם מַה שֶּׁאָנוּ מְכִינִים עַצְמֵנוּ בְּמַחֲשַׁבְתֵּנוּ לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בִּמְקוֹם קֹדֶשׁ גְּנִיזָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, זֹאת נֶחָמָתֵנוּ בְּעָנְיֵנוּ וּבָזֶה יָגִיל וְיָשִׂישׂ לִבֵּנוּ. כִּי עוֹד יֵשׁ תִּקְוָה לְהַשִּׂיג אָרְחוֹת חַיִּים מֵעַתָּה עַל כָּל פָּנִים. וַה' יַצְלִיחַ דְּרָכֵינוּ בַּהַצְלָחָה הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 2
about 1 min · about 30 words · 48% of the book by the end of today
ר' יְהוּדָה הַנַּחְתּוֹם. ר' יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא. ר' יְהוּדָה בֶּן שַׁמּוּעַ. ר' יְהוּדָה הָעַנְתּוֹתִי. ר' יוּדָן עַנְתּוּרְיָא.
ר' יְהוּדָה בֶּן יָאִיר. ר' יְהוּדָה בְּר' אֶלְעָאִי. ר' יְהוּדָה בֶּן רוֹעֵץ. ר' יְהוּדָה אִישׁ טִיבְעִים.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ד · סעיף י״ז – סעיף ג׳
about 4 min · about 420 words · 44% of the book by the end of today
בֶּגֶד שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי רְצוּעוֹת אוֹ מְשִׁיחוֹת לְקָשְׁרוֹ בָּהֶן, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ קְרָסִים לְחַבְּרוֹ וְנִפְסַק אֶחָד מֵהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁהַשֵּׁנִי שֶׁנִּשְׁאַר כְּנֶגְדוֹ אֵינוֹ חָשׁוּב, מִכָּל מָקוֹם אִם דַּעְתּוֹ לְתַקְּנוֹ אַחַר כָּךְ לְהָבִיא לוֹ בֶּן זוּגוֹ, אִם כֵּן זֶה שֶׁנִּשְׁאַר אֵינוֹ בָּטֵל לְגַבֵּי הַבֶּגֶד וַהֲוֵי כְּמוֹ מַשָּׂא. וְאָסוּר לָצֵאת בְּבֶגֶד זֶה. אֲבָל אִם אֵין דַּעְתּוֹ לְתַקְּנוֹ, אִם כֵּן, כֵּיוָן שֶׁזֶּה שֶׁנִּשְׁאַר אֵינוֹ דָּבָר חָשׁוּב, הֲרֵי הוּא בָּטֵל לְגַבֵּי הַבֶּגֶד וּמֻתָּר לָצֵאת בּוֹ. וְאִם הוּא דָּבָר חָשׁוּב, כְּגוֹן מְשִׁיחָה שֶׁל מֶשִי אוֹ קֶרֶס שֶׁל כֶּסֶף, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְתַקְּנוֹ, אֵינוֹ בָּטֵל לְגַבֵּי הַבֶּגֶד וְאָסוּר לָצֵאת בּוֹ.
בַּעֲלֵי הַקָּרְחָה שֶׁמַּנִּיחִין עַל רָאשֵׁיהֶן פִּשְׁתָּן סָרוּק אוֹ צֶמֶר מְנֻפָּץ שֶׁיְהֵא נִרְאֶה כְּשֵׂעָר בְּרָאשֵׁיהֶן [פֵּאָה נָכְרִית] (פרוק) מֻתָּרִין לָצֵאת בּוֹ בַּשַׁבָּת לִרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁתַּכְשִׁיט שֶׁלָּהֶם הוּא (וּבִלְבַד שֶׁהוּכַן מֵעֶרֶב שַׁבָּת).
הַנּוֹשֵׂא קַמֵיעַ, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שְׁאֵלַת חָכָם, אִם מֻתָּר לָצֵאת בָּהּ בַּשַׁבָּת אוֹ לֹא, כִּי לֹא כָּל הַקְּמֵעוֹת שָׁוִים. וְאִשָּׁה הַנּוֹשֵׂאת אֶבֶן הַנִּקְרֵאת שְׁטֶערְנְשׁוּס כְּדֵי שֶׁלֹּא תַפִּיל, מֻתֶּרֶת לָצֵאת בָּהּ בַּשַׁבָּת (ש"א ש"ג).
אִם חַס וְשָׁלוֹם נָפְלָה דְּלֵקָה בַּשַׁבָּת, חָשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי בַּעַל הַבַּיִת וּבְנֵי בֵּיתוֹ אֲשֶׁר שָׁם הַדְּלֵקָה, אִם יִתְעַסְּקוּ בְּהַצָּלָה, וְהֵמָּה נֶחְפָּזִים וּבְהוּלִים עַל מָמוֹנָם, שֶׁמָּא מִתּוֹךְ כָּךְ יִשְׁכְּחוּ שֶׁהַיּוֹם שַׁבָּת וִיכַבּוּ אֶת הַדְּלֵקָה, עַל כֵּן אָסְרוּ לְהַצִּיל אֲפִלּוּ חֲפָצִים שֶׁהֵן מֻתָּרִין בְּטִלְטוּל לְמָקוֹם שֶׁמֻּתָּרִין לְהוֹצִיא, וְרַק מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לוֹ לְהַיּוֹם, מֻתָּר לוֹ לְהַצִּיל. כֵּיצַד. נָפְלָה דְּלֵקָה בְּלֵיל שַׁבָּת קֹדֶם הַסְּעוּדָּה, מַצִּיל מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעוּדּוֹת, הָרָאוּי לָאָדָם, לָאָדָם. הָרָאוּי לַבְּהֵמָה, לַבְּהֵמָה. וּבְשַׁחֲרִית, מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדּוֹת. וּבְמִנְחָה, מְזוֹן סְעוּדָּה אַחַת. וְאִם יֵשׁ בִּכְלִי אֶחָד מַאֲכָלִים הַרְבֵּה, כְּגוֹן סַל מָלֵא כִּכָּרוֹת, וְחָבִית מְלֵאָה יַיִן וְכַדּוֹמֶה, כֵּיוָן שֶׁמּוֹצִיאָם בְּפַעַם אַחַת, מֻתָּר. וְכֵן אִם פֵּרַשׂ סָדִין וְכַדּוֹמֶה וְקִבֵּץ בּוֹ כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל לְהוֹצִיא מִמַּאֲכָלִים וּמַשְׁקָאוֹת וּמוֹצִיאָן בְּפַעַם אַחַת, מֻתָּר. גַּם מֻתָּר לוֹ לְהוֹצִיא כָּל הַכֵּלִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם הַיּוֹם.
וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים בֹּאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַצִּיל מָזוֹן שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ אוֹ כְּלִי אֶחָד שֶׁמַּחְזִיק אֲפִלּוּ הַרְבֵּה וַהֲרֵי הוּא שֶׁל הַמַּצִּיל, כֵּיוָן שֶׁבַּעַל הַבַּיִת הִפְקִיר וְזָכָה זֶה מִן הַהֶפְקֵר. וְאִם הוּא יְרֵא שָׁמַיִם וּמַחְזִיר לְבַעַל הַבַּיִת מַה שֶּׁהִצִּיל, כֵּיוָן שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁלֹּא הִפְקִיר בִּרְצוֹנוֹ, מֻתָּר לוֹ לָקַחַת שְׂכַר הַהַצָּלָה, וְאֵין זֶה שְׂכַר שַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁמִּצַּד הַדִּין הַכֹּל הוּא שֶׁלּוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם מִדַּת חֲסִידוּת שֶׁלֹּא לִטּוֹל שָׂכָר עַל טֹרַח הַצָּלָה שֶׁבְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שְׂכַר שַׁבָּת, כִּי הֶחָסִיד יֵשׁ לוֹ לְוַתֵּר מִשֶּׁלוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נִדְנוּד עֲבֵרָה.
וְכָל זֹאת, רַק לְמָקוֹם שֶׁמֻּתָּרִין לְהוֹצִיא לְשָׁם. אֲבָל לְמָקוֹם שֶׁאֲסוּרִין לְהוֹצִיא, אָסוּר לְהַצִּיל שׁוּם דָּבָר. אַךְ בְּגָדִים שֶׁיְכוֹלִין לְלָבְשָׁם, מֻתָּר לוֹ לִלְבּוֹשׁ, וְלַעֲטֹף כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל, וּמוֹצִיא אֲפִלּוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וּפוֹשֵׁט וְחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ וּמוֹצִיא אֲפִלּוּ כָּל הַיּוֹם. וְיָכוֹל לוֹמַר גַּם לַאֲחֵרִים, בֹּאוּ וְהַצִּילוּ, וּמַצִּילִין כֵּן.
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה פ״א
"בַּיהוָה חָסִיתִי אֵיךְ תּאמְרוּ לְנַפְשִׁי נוּדִי הַרְכֶם צִפּוֹר, שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג, כָּל הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ, כִּי אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי וְשִׁקֻּוַּי בִּבְכִי מָסָכְתִּי מִפְּנֵי זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ, כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי" כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ בָּעוֹלָם, נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְאֵין לִי שׁוּם מְנוּחָה וְהַשְׁקֵט כִּי הָרוּחַ סְעָרָה הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר, וַאֲנִי מְבֻלְבָּל וּמְטרָף מְאד יוֹתֵר מִסְּפִינָה הַתּוֹעָה בְּלֶב יָם אֶת מְרִירוּת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע טָעַמְתִּי, וְנִתְעָרֵב בִּי מְאד הַטּוֹב וְהָרָע יַחַד, וְאֵין לִי שׁוּם מְנוּחָה וְהַשְׁקֵט לִפְעָמִים מִתְעוֹרֵר בִּי הַטּוֹב, וּמַגִּיעַ לִי הִרְהוּר תְּשׁוּבָה, וַאֲנִי מַתְחִיל לְהַרְגִּיל עַצְמִי בְּדַרְכֵי יְהוָה בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְלִכְסֹף לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, אַךְ הוּא לַמִּצְעָר מְאד, וּבְתוֹךְ כָּךְ מִתְעוֹרֵר חַס וְשָׁלוֹם אֵשׁ הַתַּאֲווֹת, וַאֲנִי הוֹלֵךְ וְתוֹעֶה עוֹלֶה וְיוֹרֵד יוֹרֵד וְעוֹלֶה, וְהַשְׁקֵט לֹא אוּכָל אוֹי לִי מִיִּצְרִי אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי כְּאֶבֶן הַנָּתוּן בְּתוֹךְ כַּף הַקֶּלַע, כֵּן נַפְשִׁי מְטרֶפֶת בִּיוֵן מְצוּלוֹת טִיט עֲכִירַת תַּאֲוֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו וּבֶאֱמֶת אֵין לִי שׁוּם מָשָׁל וְדִמְיוֹן לְכַנּוֹת וּלְהִדַּמּוֹת עצֶם הָרַחֲמָנוּת שֶׁעָלַי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה, "לֹא שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָחְתִּי וַיָּבא רגֶז".
Read the complete passage on Sefaria ↗עַל כֵּן בָּאתִי לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי מָלֵא רַחֲמִים, שֶׁתַּמְצִיא לִי בְּרַחֲמֶיךָ מְנוּחָה וְהַשְׁקֵט, וּתְזַכֵּנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת אֵל שַׁדַּי יִתֵּן לִי רַחֲמִים הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי, יאמַר לְצָרוֹתַי דַּי הָאוֹמֵר לַיָּם עַד פּה תָבא, הוּא יִגְעוֹר בְּהַיֵּצֶר הָרַע שֶׁלִּי וּבְכָל הָרוֹדְפִים אוֹתִי שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ מִמֶּנִּי וְיִתְבַּטְּלוּ מִמֶּנִּי, וְיַנִּיחוּנִי לְעָבְדוֹ בִּקְבִיעוּת בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם, בְּשׁוּבָה וָנַחַת אִוָּשֵׁעַ, בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְבוּרָתִי וְלֹא אֵלֵךְ עוֹד עִמְּךָ בְּקֶרִי וּבְמִקְרֶה חַס וְשָׁלוֹם וְלֹא אֶהְיֶה כְּגַלְגַּל הַחוֹזֵר חַס וְשָׁלוֹם, כְּמַטֶּה הַמִתְהַפֵּךְ, פַּעַם כָּשֵׁר וּפַעַם פָּסוּל, פַּעַם טָהוֹר וּפַעַם טָמֵא חַס וְשָׁלוֹם רַק אֶזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ לַעֲשׂוֹת תּוֹרָתִי קֶבַע וְלִקְבּעַ עַצְמִי בִּקְבִיעוּת גָּמוּר בְּתוֹךְ קְדֻשָּׁתְךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, וְלַעֲבד אוֹתְךָ תָמִיד יוֹמָם וְלַיְלָה בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ בִּשְׁנֵי יְצָרַי בֶּאֱמֶת
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתַעֲלֵנִי מְהֵרָה מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה מֵחֹל לְקדֶשׁ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת קדֶשׁ וּתְזַכֵּנִי לְקַבֵּל שַׁבָּת קדֶשׁ בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה, וּבְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה וּבְכָל מִינֵי כָּבוֹד וְענֶג שַׁבָּת, וּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה גְדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת וְאֶזְכֶּה לְהִכָּלֵל בִּקְדֻשַּׁת שַׁבָּת תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, וּלְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל וְאֶזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שֶׁל שַׁבָּת קדֶשׁ, וְלָנוּחַ מֵעַתָּה מִכָּל עִנְיָנֵי חֹל וְלַהֲפךְ פָּנַי לְגַמְרֵי מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, וְלִקְבּעַ עַצְמִי בֶּאֱמֶת בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה בִּמְנוּחָה וְהַשְׁקֵט, בִּמְנוּחַת אַהֲבָה וּנְדָבָה, מְנוּחַת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה מְנוּחַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח, מְנוּחָה שְׁלֵמָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה בָהּ וְלֹא יִהְיֶה בְּרוּחִי רְמִיָּה כְּלָל, וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לְכִסְלָה לְעוֹלָם.
Read the complete passage on Sefaria ↗The match between the prayer and the teaching is computed from textual similarity, not taken from the book itself.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ה · The teaching and the prayer side by side
Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 183 of 385 in the cycle of 5787
Estimated study time today: short about 3 min · full about 27 min
Torah portion of the week: Pekudei
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on March 13, 2027, at about 17:45.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · שבת
בְּשַׁבָּת נִמְשָׁךְ עַל כָּל אֶחָד דַּעַת, וְעַל־יְדֵי זֶה מִתְגַּבֵּר בּוֹ מִדַּת הָרַחֲמָנוּת לְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, כִּי הָרַחֲמִים תָּלוּי בַּדַּעַת. וְעַל־יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת מְרַחֲמִין עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם: (לק"א סי' קי"ט)
Leap year: the study is divided into 385 days.
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.