ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות י׳וְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁמְּדַבְּרִים בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, הֵם בִּבְחִינַת הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין, כַּיָּדוּעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נ״ז:י״ט): בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל. כִּי בִּשְׁעַת בְּרִיאָה נָפְלוּ עוֹלָמוֹת לְמַטָּה (עַל יְדֵי שְׁבִירַת כֵּלִים, כַּיָּדוּעַ), וְהָעוֹלָמוֹת הֵן בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת, וְנִתְפַּזְּרוּ לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת. וְעַל־יְדֵי הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, נַעֲשֶׂה צֵרוּף מֵהַנִּיצוֹצוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת, וְנַעֲשֶׂה עוֹלָם,
וְזֶהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, כִּי קֹדֶם שֶׁמַּכְנִיס אֵלּוּ הַנִּיצוֹצוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת תּוֹךְ דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, אֵין לָהֶם שׁוּם צֵרוּף וְחִבּוּר, וְהֵם בִּבְחִינַת שְׁבָרִים וּמַחֲלֹקֶת, כִּי כָּל נִיצוֹץ מִתְגַּבֵּר עַל חֲבֵרוֹ. וּכְשֶׁמַּכְנִיסָם אֶל הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, הוּא מְצָרְפָם וּמְחַבְּרָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם. כִּי עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה נַעֲשֶׂה הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקְּנִין וְנִתְחַדְּשִׁין כָּל הָעוֹלָמוֹת הַנְּפוּלִין, וְנֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ בְּרָאָן מֵחָדָשׁ.
וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הקדמת הזוהר דף ה'): וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה – אַל תִּקְרֵי עַמִּי אֶלָּא עִמִּי בְּשֻׁתָּפִי, מָה אֲנָא בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ בְּמִלּוּלִי, אַף אַתָּה כֵּן וְכוּ'. כִּי בְּוַדַּאי הוּא בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ בְּדִבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כִּי חוֹזֵר וּמְחַדֵּשׁ וּמְתַקֵּן הָעוֹלָמוֹת הַנְּפוּלִין כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת (ויקרא כ״ו:ו׳): וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ; כִּי מֵהָאַרְצִיּוּת נִתְעַלִּין הַנִּיצוֹצוֹת וְנַעֲשֶׂה שָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל. עַל כֵּן צְרִיכִין לְדַבֵּר רַק דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, וְלֹא דְּבָרִים אֲחֵרִים, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַנִּיצוֹצוֹת הַנַּ"ל, לְתַקֵּן כָּל הָעוֹלָמוֹת.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות י״אכִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל״ג:ו׳): בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ. וְעַל־יְדֵי הַשְּׁבִירָה נָפְלוּ נִיצוֹצוֹת בְּכָל הַדְּבָרִים, בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה וּבְמַלְבּוּשׁ, וּבְכָל הַתַּעֲנוּגִים שֶׁבָּעוֹלָם. כִּי הַתַּעֲנוּג שֶׁיֵּשׁ בְּהַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, הוּא מֵהַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ לְשָׁם,
וְהַנִצּוֹצוֹת הֵם אוֹתִיּוֹת כַּנַּ"ל. וְקֹדֶם שֶׁמּוֹצִיאָם אֶל הַדִּבּוּר, הֵם בִּבְחִינַת דָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא י״ז:י״ד): כִּי נֶפֶשׁ כָּל בָּשָׂר דָּמוֹ בְּנַפְשׁוֹ הוּא. וּכְשֶׁמּוֹצִיאָם עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, זֶהוּ בְּחִינַת (שיר השירים ה׳:ו׳): נַפְשִׁי יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ; וְאָז מַעְלָה הַנִּיצוֹצוֹת וּמְחַבְּרָם יַחַד, וְעוֹשֶׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם.
וְזֶהוּ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה, שֶׁעַל־יְדֵי הַדָּמִים שֶׁלֹּא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מִזֶּה בָּא נִצָּחוֹן וּמַחֲלֹקֶת. כִּי עִקַּר הַנִּצָּחוֹן וְהַמַּחֲלֹקֶת, הוּא מִבְּחִינַת הַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין הַנַּ"ל, קֹדֶם שֶׁמְּחַבְּרָם וּמְתַקְּנָם, שֶׁאָז הֵם בִּבְחִינַת מַחֲלוֹקֶת כַּנַּ"ל, וַאֲזַי הֵם בְּחִינַת דָּמִים כַּנַּ"ל.
וְעַל כֵּן צָרִיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל הַטִּפֵּי דָּם שֶׁנִּמְצָאִים בּוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר הַרְבֵּה בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִכָּל הַדָּמִים דִּבּוּרִים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה. כִּי הַדִּבּוּר הוּא מֵהַנֶּפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת דָּמִים כַּנַּ"ל. וַאֲזַי מְבַטֵּל כָּל הַנִּצָּחוֹן וְהַמַּחֲלֹקֶת הַנִּמְשָׁךְ מֵהַנִּיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין הַנַּ"ל, שֶׁהֵם הֵם בְּחִינַת הַדָּמִים שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד בָּהֶם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות י״בוּבְחִינָה זֹאת שֶׁל בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת, נַעֲשֶׂה בְּכָל יוֹם עַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, עַד שֶׁיִּתְקַיֵּם (זכריה י״ד:ד׳): וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים (כַּמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל). כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַנִּיצוֹצוֹת הוּא בִּבְחִינַת רַגְלִין (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר). כִּי תּוֹרָה וּתְפִלָּה הֵם בְּחִינַת עֲמִידָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת רַגְלִין. תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ה׳:כ״ח): וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי. וּכְתִיב (שמות י״ט:י״ז): וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. וּתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ק״ו:ל׳): וַיַעֲמֹד פִּינְחָס וַיְּפַלֵּל.
וְזֶה בְּחִינַת (שם פה): צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ. צֶדֶק, הוּא בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם נח): צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן. עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקְּנִין הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת: צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת: וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא וְכוּ'. (וְזֶה בְּחִינַת שׁוּתָא דִּינוּקָא וְכוּ', עַיֵּן לְעֵיל – זֶה אֵינִי מֵבִין כְּלָל).
כִּי קֹדֶם הַתִּקּוּן, דְּהַיְנוּ קֹדֶם שֶׁמּוֹצִיא הַנִּיצוֹצוֹת אֶל הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי הֵם בִּבְחִינַת: צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ (בראשית ל״ב:ל״ב), שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הָרַגְלִין. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁמּוֹצִיאָם אֶל הַדִּבּוּר, וּבוֹנֶה מֵהֶם דִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, זֶהוּ בְּחִינַת (שם ב): וַיִּבֶן אֶת הַצֵּלָע – שֶׁמְּתַקֵּן בְּחִינַת צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ.
וְזֶהוּ בְּחִינַת (מגילה כב:): לֵוִי הִטִּיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאִטְלַע – זֶה בְּחִינַת צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. כִּי מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם בְּהַדִּבּוּר, עַל כֵּן אִטְלַע, כִּי נִשְׁאַר בִּבְחִינַת צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל.
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות י״גוּצְרִיכִין לְדַבֵּר בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, עַד שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף בָּטֵל וְאֶפֶס, וְזֶהוּ בְּחִינַת (בראשית ב׳:כ״ד):: וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד – שֶׁיְּהֵא הַגּוּף אֶחָד עִם הַדִּבּוּר. (שֶׁהוּא בְּחִינַת חַוָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים י״ט:ג׳): וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַצֵּלָע הַנַּ"ל, בְּחִינַת: וַיִּבֶן אֶת הַצֵּלָע, שֶׁעַל זֶה נֶאֱמַר: וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד) דְּהַיְנוּ, שֶׁיִּתְבַּטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי כְּאַיִן וּכְאֶפֶס עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה.
וְלָבוֹא לָזֶה, לְבַטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי, הוּא עַל־יְדֵי יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב דף י): גּוּף קָשֶׁה פַּחַד שׁוֹבְרוֹ, וּפַחַד הוּא בְּחִינַת (בראשית ל״א:מ״ב): פַּחַד יִצְחָק, דְּהַיְנוּ יִרְאָה:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ע״ה · אות י״דוְזֶה פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק:
יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים – זֶה בְּחִינַת שָׁלוֹם, כִּי לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה אֶלָּא הַשָּׁלוֹם.
וְיִירְאוּ אֹתוֹ – הַיְנוּ יִרְאָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל הַגּוּף לְגַמְרֵי, עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ:
כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, הַיְנוּ שֶׁכָּל הָאַרְצִיּוּת נַעֲשִׂים אֶפֶס וָאַיִן, כִּי נִתְבַּטְּלִין לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל. אֲזַי זוֹכִין לִבְרָכָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹקִים וְכַנַּ"ל. (וּבְתוֹרָה וּתְפִלָּה יֵשׁ שְׁנֵי גְּוָנִים: מַחֲשָׁבָה וּצְעָקָה וְכוּ' – גַּם זֶה לֹא הֵבַנְתִּי כְּלָל):