ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ז׳ · אות י״ד · part 2 of 2 (site division)אֲבָל הַשָּׂגַת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּלְמִיד, בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה, הוּא בְּחִינַת נֵעוֹר, בְּחִינַת: וָאֶרְאֶה אֶת ה', בְּחִינַת: מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת: הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר. וְזֶה: וְהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יָשֵׁן, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נֵעוֹר, כַּנַּ"ל.
נִזְדַּעְזֵעַ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְנִנְעַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
נִנְעַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר – זֶה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן בְּתַלְמִיד, כִּי צָרִיךְ לִכְלֹל בֵּן בְּתַלְמִיד. לְהַרְאוֹת לִבְחִינַת בֵּן בְּחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל הַתַּלְמִיד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאָה כַּנַּל. וְזֶהוּ:
וְנִנְעַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הַיְנוּ שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּן, בְּחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ"ל, נִכְלָל בִּבְחִינַת תַּלְמִיד, שֶׁהַשָּׂגָתוֹ בְּחִינַת נֵעוֹר כַּנַּ"ל.
אָמַר לוֹ: מַה זֶּה, יְהוֹשֻׁעַ – מָה דַיְקָא, זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת בֵּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָה כַּנַּ"ל. זֶה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת תַּלְמִיד בְּבֵן, כִּי הַתַּלְמִיד צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בִּבְחִינַת בֵּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאָה כַּנַּ"ל. וְזֶה (דברים י׳:י״ב): מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה. מָה דַיְקָא, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בִּבְחִינַת מָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאָה כַּנַּ"ל. וְזֶה: מַה זֶּה, יְהוֹשֻׁעַ – הַיְנוּ שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֵבִיא אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לִבְחִינַת הַשָּׂגָה שֶׁל מָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּלְמִיד, נִכְלָל בְּבֵן כַּנַּ"ל.
מִפְּנֵי מָה נִּזְדַּעְזַעְתָּ. אָמַר לוֹ: מָאוֹר גָּדוֹל רָאִיתִי בַּיָּם – שֶׁרָאָה אוֹר גָּדוֹל בְּיָם הַחָכְמָה.
אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא עֵינָיו שֶׁל לִוְיָתָן רָאִיתָ וְכוּ', – לִוְיָתָן זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת: לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ, כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן וְכוּ' כַּנַּ"ל. הַיְנוּ שֶׁהֵשִׁיב לוֹ, שֶׁרָאָה עֵינָיו שֶׁל לִוְיָתָן. דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁבְּחִינַת מַלְכוּת מְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ כָּל הַבִּטְחוֹנוֹת שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם עֵינֵיהֶם תְּלוּיוֹת וּמְצַפִּין עַל פַּרְנָסָה, וּמַלְכוּת, בְּחִינַת לִוְיָתָן, מְקַבֵּץ כָּל אֵלּוּ הַבִּטְחוֹנוֹת וְנִכְנָס עִמָּהֶם לְיָם הַחָכְמָה לְקַבֵּל מִשָּׁם פַּרְנָסָה. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְדַּעְזֵעַ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, כִּי נָפַל עָלָיו יִרְאָה, מֵחֲמַת שֶׁנִּכְנַס בְּיָם הַחָכְמָה, שֶׁשָּׁם נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁבָּא לְקַבֵּל פַּרְנָסָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֵינָיו שֶׁל לִוְיָתָן כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹפֵל יִרְאָה, כִּי מַלְכוּת הוּא מְקוֹר הַיִּרְאָה, כַּנַּ"ל:
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ז׳ · אות ט״ווְזֶה: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְכוּ'.
שְׁנָתַיִם יָמִים – זֶה בְּחִינַת תְּקוּפוֹת הַיָּמִים, תְּקוּפוֹת הַשָּׁנִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן; שֶׁשָּׁם סֵדֶר הַזְּמַנִּים הוּא בְּחִינַת מַקִּיפִים כַּנַּ"ל, שֶׁהֵם כָּל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל.
וּפַרְעֹה זֶה בְּחִינַת יוֹבֵל, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויגש דף ר"י:), דְּכָל נְהוֹרִין אִתְפָּרְעִין וְאִתְגַּלְיָן מִנַּהּ: (וְהַשְׁאָר לֹא בֵּאֵר)
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ז׳ · אות ט״זוְזֶה בְּחִינַת קְבוּרַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם טְמוּנִים מֵעֵין כֹּל. וְזֶה: עֶלְיוֹנִים נִדְמֶה לָהֶם לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים נִדְמֶה לָהֶם לְמַעְלָה, הַנֶּאֱמָר בִּקְבוּרַת מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יד),
זֶה בְּחִינַת כֹל הַנַּ"ל, בְּחִינַת: כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, שֶׁצָּרִיךְ הַצַּדִּיק שֶׁזּוֹכֶה לְאֵלּוּ הַמַּקִּיפִים הַנַּ"ל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּחִינַת כֹל כַּנַּ"ל, לְהַרְאוֹת לָעֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם לְמַטָּה, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת: מֶה חָמִית וְכוּ'; וּלְהֶפֶךְ, תַּחְתּוֹנִים נִדְמֶה לָהֶם לְמַעְלָה, כִּי הֵם מַשִּׂיגִים, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת: וָאֶרְאֶה אֶת ה':
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ז׳ · אות י״זעוֹד יֵשׁ בָּזֶה דְבָרִים נֶעְלָמִים הַרְבֵּה, וְלֹא בֵּאֵר רַק קְצָת, קְצָת רָאשֵׁי־פְרָקִים.
כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה עָנָו (במדבר יב), וַעֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע"ז כ:).
וְיֵשׁ עוֹד צֵרוּף שֶׁל חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא מְרֻמָּז בַּפָּסוּק (דברים ל״ד:ט׳): וִיהוֹשֻעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו, בְּסוֹפֵי־תֵבוֹת יֵשׁ צֵרוּף חֲנוּכָּה, כִּי בְּזֶה הַפָּסוּק מְרֻמָּז כָּל הַבְּחִינוֹת שֶׁל הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל : "מָלֵא" זֶה בְּחִינַת: וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ, הַמְבֹאָר לְעֵיל, וְכֵן "רוּחַ חָכְמָה" – כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה יָדָיו וְכוּ', כָּל זֶה מְבֹאָר לְעֵיל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל.
גַּם בְּעִנְיַן הַיִּרְאָה; כִּי יֵשׁ חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת שֶׁהֵם חָמֵשׁ אֵימוֹת, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת עז:), וְיֵשׁ אֶלֶף וְת"ה (ארבע מאות וחמש) גְּבוּרָאָן, הַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (נשא דף קלז:), שֶׁנִּכְלָלִים הַגְּבוּרוֹת זֶה בָּזֶה עַד אֶלֶף וְת"ה.
וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים לֹא בֵּאֵר כְּלָל, כִּי אֵלּוּ הַדְּבָרִים נֶאֶמְרוּ וְכוּ':
ליקוטי מוהר״ן · חלק ב׳ · תורה ז׳ · אות י״חהַתּוֹרָה הַזֹּאת מְדַבֶּרֶת מִכָּל הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת: שֶׁפַע הַכֶּתֶר, חָכְמָה וּבִינָה, יָדַיִם, גַּם יִרְאָה. גַּם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות צו): הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַּלְמִיד, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד, וּפוֹרֵק מִמֶּנּוּ יִרְאַת־שָׁמַיִם. גַּם בֵּן וְתַלְמִיד – בֵּן, אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (יתרו דף עט:): מַה שְּׁמוֹ, דָּא חָכְמָה. מַה שֵׁם בְּנוֹ, דָּא תִּפְאֶרֶת. תַּלְמִידִים הֵם לִמּוּדֵי ה', דָּא נֶצַח הוֹד. כֹּל, דָּא יְסוֹד, וּמַלְכוּת הַנַּ"ל. רֵאָה הִיא אֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים. וְיֵשׁ סְפִירוֹת שֶׁמְּדַבֵּר מֵהֶם כַּמָּה פְּעָמִים. (אַשְׁרֵי אָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ וְכוּ'):