Opening the day with Rabbeinu's teaching
Shabbat, 18 Kislev 5788 · December 18, 2027
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ה · אות ב׳ – אות ד׳
about 10 min · about 960 words · 20% of the book by the end of today
ב וְדַע שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם וּבְכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה, יֵשׁ שָׁם דִּמְיוֹנוֹת אֵלּוּ, וְהֵם הֵם הַקְּלִפּוֹת הַקּוֹדְמִין לַפְּרִי, וְסוֹבְבִים אֶת הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (תהילים י״ב:ט׳): סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן. וּכְשֶׁאָדָם נֶעְתָּק מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, אָז צָרִיךְ לוֹ לֵילֵךְ דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַדִּמְיוֹנוֹת, כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְתֵכֶף כְּשֶׁעוֹלֶה לְהַמַּדְרֵגָה, אֲזַי נִתְעוֹרְרִין הַקְּלִפּוֹת שֶׁבַּמַּדְרֵגָה, וּמְסַבְּבִין אוֹתוֹ. וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ אוֹתָם וּלְשַׁבֵּר אוֹתָם, וּלְטַהֵר אוֹתוֹ הַמָּקוֹם מִקְּלִפּוֹת:
ג וְדַע שֶׁאֵין שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שָׁוִין זֶה לָזֶה, כִּי כָּל הַנְּשָׁמוֹת הֵם זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וְזֶה מַלְבּוּשׁ לָזֶה, וּפְנִימִית שֶׁל תַּחְתּוֹן נַעֲשֶׂה לְבוּשׁ וְחִיצוֹנִיּוּת לְחִיצוֹנִיּוּת עֶלְיוֹן. נִמְצָא, כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָתוֹ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, אֲזַי הוֹלֵךְ וְנֶעְתָּק הָאָדָם הָעוֹמֵד בַּמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, וְהוֹלֵךְ וְנֶעְתָּק לַמַּדְרֵגָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּמַדְרֵגָה אַחַת. וְאֵינוֹ נֶעְתָּק מֵהָאָדָם הָעֶלְיוֹן, אֶלָּא הַפְּנִימִיּוּת שֶׁלּוֹ, וְהַחִיצוֹנִיּוּת נִשְׁאָר. וְגַם הָאָדָם שֶׁבַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, אֵינוֹ נֶעְתָּק וְעוֹלֶה, אֶלָּא הַפְּנִימִיּוּת. וְהַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הַתַּחְתּוֹן, נַעֲשֶׂה חִיצוֹנִיּוּת לְחִיצוֹנִיּוּת עֶלְיוֹן. וְאַף־ עַל־פִּי שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּר הַקְּלִפָּה שֶׁבַּמַּדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה עַל־יְדֵי הָאָדָם הָעֶלְיוֹן, אַף־עַל־פִּי־כֵן, כְּשֶׁפְּנִימִיּוּת שֶׁל הָעֶלְיוֹן נֶעְתָּק מִשָּׁם. וְחִיצוֹנִיּוּת (נ"א וּפְנִימִיּוּת) הַתַּחְתּוֹן עוֹלֶה, אֲזַי הַקְּלִפָּה חוֹזֵר וְנֵעוֹר. כִּי לֹא נִכְנַעַת אֶלָּא לִפְנֵי הָאוֹר הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הָעֶלְיוֹן, אֲבָל לִפְנֵי הַתַּחְתּוֹן, אֲפִלּוּ לִפְנֵי פְּנִימִיּוּתָיו, יֵשׁ כֹּחַ בְּיָדָהּ לְהִתְעוֹרֵר כְּנֶגְדּוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לוֹ לְשַׁבֵּר אוֹתָהּ וּלְהַכְנִיעַ אוֹתָהּ מֵחָדָשׁ. וּפְנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת, הֵם שְׁנֵי מִינֵי עֲבוֹדוֹת: עֲבוֹדָה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּמִצְווֹת, הֵם פְּנִימִיּוּת; וַעֲבוֹדַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר צָרְכֵי הַגּוּף, הֵם חִיצוֹנִיּוּת. וַעֲבוֹדַת חִיצוֹנִיּוּת, הַיְנוּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁל הָאָדָם הָעוֹמֵד בַּמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, הִיא מְאִירָה וּמְשֻׁבַּחַת יוֹתֵר מֵעֲבוֹדוֹת פְּנִימִיּוֹת, הַיְנוּ תּוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁל הָאָדָם הָעוֹמֵד בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה. וּבִשְׁבִיל זֶה פְּנִימִיּוּת הַתַּחְתּוֹן נַעֲשֶׂה לְבוּשׁ לַחִיצוֹנִיּוּת הָעֶלְיוֹן: וְזֶה פֵּרוּשׁ (ירמיה יז): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם וְכוּ', כִּסֵּא זֶה בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת, לְשׁוֹן אִתְכַּסְיָא. כָּבוֹד, זֶה חִיצוֹנִיּוּת וּלְבוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שבת קיג): רַבִּי יוֹחָנָן קָרָא לְמָאנֵהּ וְכוּ'. מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן – הַיְנוּ כְּשֶׁנִּתְרוֹמֵם וְנִתְעַלֶּה מִמַּדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה, וְאָז נַעֲשֶׂה מִפְּנִימִיּוּת חִיצוֹנִיּוּת. בִּשְׁבִיל זֶה, מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ – צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ אֶת הַמָּקוֹם מֵחָדָשׁ, כִּי הַקְּלִפּוֹת חוֹזְרִים וּנְעוֹרִים כַּנַּ"ל:
ד וְאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעַ הַקְּלִפּוֹת, הַיְנוּ הַדִּמְיוֹנוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁבַּמַּדְרֵגָה, אֶלָּא עַל־יְדֵי גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת שֶׁל הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, שֶׁזֶּה הַמִּזְמוֹר נִתְקַן לְהַכְנִיעַ הַקְּלִפּוֹת שֶׁבַּיְצִירָה, כִּי נִתְעוֹרְרִים נֶגֶד עֲשִׂיָּה שֶׁעוֹלָה בַּיְצִירָה, וְעַל־יְדֵי שֶׁמַּזְכִּירִין גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא – נִכְנָעִין, עַיֵּן שָׁם. כִּי פְּנִימִיּוּת הַיְצִירָה עוֹלֶה לַבְּרִיאָה, וּפְנִימִיּוּת עֲשִׂיָּה עוֹלֶה וּמַלְבִּישׁ לְחִיצוֹנִיּוּת יְצִירָה עַיֵּן שָׁם. וְהַהִתְגַּלּוּת גְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא, הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתְנִין לְעָנִי הָגוּן, כִּי עִקַּר הַגְּדֻלָּה וְהַפְּאֵר הוּא הִתְגַּלּוּת הַגְּוָנִין, וְכֶסֶף וְזָהָב הֵן הֵן הַגְּוָנִין, כִּי גְּוָנִין עִלָּאִין בָּהֶם, וּגְוָנִין עִלָּאִין הַמְלֻבָּשִׁים בְּכֶסֶף וְזָהָב, אֵין מְאִירִין אֶלָּא כְּשֶׁבָּאִים לָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כִּי שָׁם מְקוֹמָם, וְנִכְלָלִים זֶה בָּזֶה, וּמִתְנַהֲרִין אֵלּוּ הַגְּוָנִין, בִּבְחִינַת (ישעיהו מ״ט:ג׳): יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר; כִּי מְקוֹם הַגְּוָנִין אֵינוֹ אֶלָּא אֵצֶל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, וּכְשֶׁמִּתְנַהֲרִין הַגְּוָנִין, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְגַּדֵּל וּמִתְפָּאֵר בָּהֶם, בִּבְחִינַת (חגי ב׳:ח׳): לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם בִּגְדֵי יֶשַׁע. יֶשַׁע – אִסְתַּכְּלוּתָא, כְּמוֹ יִשְׁעוֹ אֶל ה' – מֵחֲמַת הַפְּאֵר הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בּוֹ, כִּי כֻּלָּם מִתְאַוִּין לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁהַכֶּסֶף וְזָהָב אֵצֶל הָעַכּוּ"ם, אֲזַי הַגְּוָנִין נֶעֱלָמִים אוֹרָם, וְאֵינָם מְאִירִין, כִּי אֵין שָׁם מְקוֹמָם, כִּי אֵין מְקוֹמָם אֶלָּא אֵצֶל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, בִּבְחִינַת: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר, כִּי שָׁם פְּאֵר הַגְּוָנִין. וּבִשְׁבִיל זֶה הָעַכּוּ"ם תְּאֵבִין לְמָמוֹן יִשְׂרָאֵל; אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ לְהָעַכּוּ"ם כֶּסֶף וְזָהָב הַרְבֵּה, תְּאֵבִים לְדִינָר שֶׁל יְהוּדִי, כְּאִלּוּ לֹא רָאָה מָמוֹן מֵעוֹלָם, וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהַכֶּסֶף וְזָהָב שֶׁיֵּשׁ תַּחַת יָדָם, אֵין הַגְּוָנִין מְאִירִין, וְאֵין הַחֵן שׁוֹרֶה עַל מָמוֹן שֶׁלָּהֶם, כִּי עִקַּר הַפְּאֵר וְהַחֵן לֹא נִתְגַּלֶּה אֶלָּא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל. וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים רָשִׁים, כְּמוֹ (אבות פ"ב): הֱווּ זְהִירִים בָּרָשׁוּת, כִּי הֵם רָשִׁים וַעֲנִיִּים, כִּי אֵין לָהֶם הֲנָאָה מִמָּמוֹנָם, כְּאִלּוּ הֵם עֲנִיִּים, וּתְאֵבִין לְמָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל מָמוֹנָם שֶׁל הַיִּשְׂרְאֵלִי שׁוֹרֶה הַפְּאֵר וְהַחֵן, וְהַכֹּל תְּאֵבִין לְהִסְתַּכֵּל עַל הַפְּאֵר וְהַחֵן. אֲבָל דַּע, תֵּכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁהָעַכּוּ"ם מְקַבֵּל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל, תֵּכֶף וּמִיָּד נִתְעַלֵּם הַחֵן וְהַפְּאֵר בְּתוֹךְ הַמָּמוֹן, וּבִשְׁבִיל זֶה הָעַכּוּ"ם בְּכָל פַּעַם תּוֹבֵעַ מָמוֹן אַחֵר מִיִּשְׂרָאֵל, וְשׁוֹכֵחַ הַמָּמוֹן שֶׁכְּבָר קִבֵּל, כִּי נִתְעַלֵּם הַחֵן כְּשֶׁבָּא לְיַד הָעַכּוּ"ם, וְזֶהוּ (שם): שֶׁאֵין מְקָרְבִין אֶלָּא בִּשְׁעַת הֲנָיָתָן. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית ו׳:ח׳): חֵן בְּעֵינֵי ה' – עֵינֵי ה' זֶה גְּוָנִין עִלָּאִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כֶּסֶף וְזָהָב, שָׁם עִקַּר הַחֵן וְהַפְּאֵר: וְזֶה שֶׁאָמַר אֲבִימֶלֶךְ לְשָׂרָה: הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ, הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם (בראשית כ׳:ט״ז). הַיְנוּ:
כְּשֶׁיָּצָא הַמָּמוֹן מִיַּד עַכּוּ"ם לְיַד הַיִּשְׂרְאֵלִי, תֵּכֶף נִתְגַּלּוּ הַגְּוָנִין, וְנַעֲשׂוּ בִּבְחִינַת בִּגְדֵי יֶשַׁע, הַיְנוּ כְּסוּת עֵינַיִם, שֶׁהַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּהֶם, שֶׁהַכֹּל תְּאֵבִים לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם. וְעַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁנּוֹתֵן מִמָּמוֹנוֹ, נִתְתַּקֵּן כָּל מָמוֹנוֹ, וְנִתְגַּלִּין הַגְּוָנִין וּמְאִירִין, וְנַעֲשֶׂה כָּל מָמוֹנוֹ בִּבְחִינַת: לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב, בִּבְחִינַת (ישעיהו ס״א:י׳): בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי. וַאֲפִלּוּ זֶה הַמָּעוֹת שֶׁלּוֹקְחִין הָעַכּוּ"ם מֵאִתָּנוּ, נֶחֱשָׁב לִצְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ב ט): וְנוֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה. וְזֶהוּ (שיר השירים ז׳:ה׳): עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן. עֵינַיִךְ, זֶה הַגְּוָנִין, בְּחִינַת כֶּסֶף וְזָהָב, נִתְבָּרְכִין עַל־יְדֵי צְדָקָה, שֶׁכָּל פְּרוּטָה נִצְטָרֵף לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל (ב"ב שם). וַאֲפִלּוּ עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁבָּא לְתוֹךְ יַד הָעַכּוּ"ם, הַנִּקְרָאִים בַּת רַבִּים, גַּם זֶה נֶחֱשָׁב לִצְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְנוֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה. וְזֶה דַּוְקָא: עַל שַׁעַר בַּת רַבִּים, כְּשֶׁעֲדַיִן עַל הַשַּׁעַר, קֹדֶם שֶׁבָּא לְיַד הָעַכּוּ"ם, עֲדַיִן שׁוֹרֶה הַחֵן עַל הַמָּמוֹן, אֲבָל אַחַר־כָּךְ נֶעֱלָם הַחֵן כַּנַּ"ל: וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא: אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא. וְאַיְתֵי בּוּדְיָא וּפְשַׁטוּהוּ, וְלָא עָיֵל לְתַרְעָא. וְאָמַר לוֹן, אַיְתוּ מָרָא וְסַתְרִי לַפֶּתַח עִם הַכֹּתֶל. פֵּרוּשׁ: בּוּדְיָא, זֶה בְּדָיוֹת הַלֵּב, מַה שֶּׁבּוֹדֶה מִלִּבּוֹ, הַיְנוּ הַמְדַמֶּה הַנַּ"ל, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׁרִירוּת לֵב הַנַּ"ל. כְּשֶׁזֶּה הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁבַּלֵּב גּוֹבֵר וּמִתְפַּשֵּׁט עַל הָאָדָם, שֶׁעוֹלֶה מִמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה. וְהַקְּלִפָּה הַזֹּאת שֶׁהִיא הַמְדַמֶּה, לָא שָׁוְיָא לְנֶגֶד עֵינֶיהָ הַהֶפְסֵד וְחַבָּלָה שֶׁנִּפְסֶדֶת כְּבָר מֵהָאִישׁ שֶׁהָיָה בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הִיא מִתְגַּבֶּרֶת אַחַר־כָּךְ כַּנַּ"ל. וְלָא עָיֵל לְתַרְעָא – הַיְנוּ שֶׁלֹּא יָכוֹל הָאִישׁ לִכָּנֵס לְשַׁעַר קְדֻשָּׁה, שֶׁהִיא הַשֵּׂכֶל, מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַמְדַמֶּה. וְעֵצָה הַיְעוּצָה עַל זֶה: סְתִירַת הַפֶּתַח, שֶׁהוּא הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא הַטֻּמְאָה, כְּמוֹ: הַבָּא לִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ (יומא לח:), וְהוּא בְּחִינַת (בראשית ד׳:ז׳): לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ. וּסְתִירָתוֹ – עַל־יְדֵי הַגְּוָנִין הַנַּ"ל, שֶׁהוּא גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא הַנַּ"ל. וְהֵם בְּחִינַת כּוֹתֶל – כו־תֵּל (זוהר משפטים דף קטז.). כ"ו זֶה בְּחִינַת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת גְּוָנִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים כז): ה' אוֹרִי – שֶׁהוּא אוֹרוֹת הַגְּוָנִין. וְיִשְׁעִי – שֶׁהוּא בְּחִינַת בִּגְדֵי יֶשַׁע הַנַּ"ל. וְהוּא תֵּל שֶׁהַכֹּל פּוֹנִין לוֹ (זוהר שם), וּתְאֵבִין לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ: מִסִּימָן כ"ד עַד כָּאן – לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות ס׳
about 2 min · about 200 words · 22% of the book by the end of today
ובמדרש (שמות רבה א, י) מבאר בפרוש על פסוק "ויבן ערי מסכנות לפרעה" (שמות א', י"ב) - חד אמר: שממסכנות את בעליהן, וחד אמר: שמסכנות את בעליהן: והעיקר הוא הנחת היסוד (שקורין זאקלאשטשינא), וצריך לידע באיזה זמן להניח היסוד ומאיזה עץ להניח, כי יש עצים שאינם ראויים להיות יסוד - אך אי אפשר לידע כל זאת: וגם מה שאין גדלים פירות במדינות אלו הוא גם מחמת זה, היינו: שיש כמה פירות שאין יכולים להיות גדלים כאן. והוא גם כן מחמת זה שאין יודעים ענינים הנ"ל, כי אבן שתיה שממנה הושתת העולם (יומא דף נג:), משם יוצאין גידין לכל הארצות.
ושלמה המלך עליו השלום שהיה חכם גדול וידע כל הגידין בפרטות, היה נוטע עץ כל פרי כמו שדרשו רבותינו זכרונם לברכה, וגם במדינות הללו -אם היו יודעים הילוך הגידים בפרטות היטב, היו יכולים ליטע גם כאן את הפירות שאינם גדלים פה, כי גם כאן אף על פי שהגיד ההולך למדינה זו הוא מסוגל לפרי מיוחדת, עם כל זאת כל הגידין מתערבין ומתחברין יחד. ועל כן גם כאן במדינות אלו יכול להיות כשמתרחקים מעט יכולין ליטע גם שאר הפירות שאין גדלין פה. גם יש מציאות שאם היו פותחים באר באיזה צד, היו יכולין ליטע בריחוק מקום משם אותן הפירות הנ"ל.
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות כ״א
about 1 min · about 30 words · 19% of the book by the end of today
וכן אחר כך ראה שגם בזה יש לו תאווה עדין ואכל עוד יותר פחות. ובדרך זה נהג עד שהיה אכילתו פחותה ומעוטה מאד מאד בתכלית הצמצום והמעוט אשר אי אפשר לבאר.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות פ״ו
about 1 min · about 100 words · 16% of the book by the end of today
(ו) תקס"ט חָלַם לוֹ שֶׁהָיָה קִבּוּץ אֶחָד שֶׁל יְהוּדִים עִם מַנְהִיג אֶחָד שֶׁהָיָה גָּדוֹל מְאֹד בָּעוֹלָם. וְגָזְרוּ גְּזֵרָה לַהֲרֹג אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, וְהַמַּנְהִיג נָפַל עַל עֵצָה שֶׁצְּרִיכִין לְשַׁנּוֹת עַצְמוֹ לְעָרֵל. וְהָלַךְ וְקָרָא אֻמָּן וְגִלַּח לוֹ הַזָּקָן עִם הַפֵּאוֹת. וְאַחַר־כָּךְ נִתְבָּרֵר שֶׁהוּא שֶׁקֶר שֶׁלֹּא נִגְזַר כְּלָל הַגְּזֵרָה הַנַּ"ל. כַּמָּה בּוּשָׁה הִגִּיעַ לְאוֹתוֹ מַנְהִיג, בְּוַדַּאי לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְרָאוֹת לִפְנֵי הָעוֹלָם וְהֻצְרַךְ לַעֲקֹר וְלִבְרֹחַ. וְאֵיךְ יוֹצְאִין מִן הַפֶּתַח וְאֵיךְ שׂוֹכְרִין עֲגָלָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה גְּדוֹלָה מְאֹד אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר. וּבְוַדַּאי הֻצְרַךְ לֵישֵׁב אֵיזֶה זְמַן אֵצֶל עָרֵל עַד שֶׁיִּצְמַח זְקָנוֹ. זֶה הֶרְאוּ לוֹ נֶגֶד הַמְפֻרְסָם שֶׁל עַכְשָׁיו וְכוּ':
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · דעת · חלק שני · אות ד׳
about 1 min · about 40 words · 21% of the book by the end of today
ד. כְּשֶׁבָּא לָאָדָם הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהוּא מְבַטֵּל אוֹתָם בְּמַחֲשֶׁבֶת אֱמוּנָתוֹ, אֲזַי נַעֲשֲׂה מֵהִרְהוּרָיו בְּחִינַת טַל שֶׁל בְּרָכָה. גַּם עַל־יְדֵי זֶה הַמּחַ שֶׁלּוֹ נִתְקַיֵּם וְאֵין נִתְבַּלְבֵּל לְעוֹלָם, אֲפִלּוּ כְּשֶׁנִּתְיַגֵּעַ הַמּחַ, עַל־יְדֵי שֶׁמְּשׁוֹטֵט בְּאֵיזֶה עִיוּן עָמק, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַזְמִין לוֹ מַחֲשָׁבוֹת הַנּוֹתְנִים נַיְחָא לְמחוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה ז׳ · אות ד׳
about 2 min · about 180 words · 24% of the book by the end of today
וְהַמֶּלֶךְ הָיָה רוֹאֶה כָּל זֶה וְהָיָה מַתְמִיהַּ עַצְמוֹ וְהֵבִין שֶׁאֵין זֶה דָּבָר רֵיק, רַק שֶׁמַּרְאִין לוֹ אֵיזֶה דָּבָר [וְכָל הַשָּׂרִים רָאוּ שֶׁהַמֶּלֶךְ מִסְתַּכֵּל וּמַתְמִיהַּ עַל זֶה] וְהִתְחִיל לַחֲשׁב בָּזֶה, מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה וְנִתְנַמְנֵם עַל הַסֵּפֶר וְחָלַם לוֹ שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ אֶבֶן טוֹב וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בּוֹ וְהָיוּ יוֹצְאִין מִמֶּנּוּ גֻּזְמוֹת אֲנָשִׁים וְהִשְׁלִיךְ מִיָדוֹ הַאֶבֶן טוֹב וְהַדֶּרֶךְ אֵצֶל הַמְּלָכִים שֶׁתּוֹלֶה עַל גַּבֵּיהֶם הַתמונת דיוקן שֶׁלּוֹ וְעַל גַּבֵּי הַתמונת דיוקן תּוֹלֶה הַכֶּתֶר וְהָיוּ אוֹתָן הָאֲנָשִׁים, הַיּוֹצְאִין מִן הַאֶבֶן טוֹב לוֹקְחִין אֶת הַתמונת דיוקן וְחָתְכוּ אֶת ראשׁוֹ וְאַחַר כָּךְ לָקְחוּ אֶת הַכֶּתֶר וְהִשְׁלִיכוּ לְתוֹךְ הָרֶפֶשׁ [כָּל זֶה חָלַם לוֹ] וְהָיוּ אוֹתָן הָאֲנָשִׁים רָצִים אֵלָיו לְהָרְגוֹ וְהֵרִים עַצְמוֹ דַּף מִן הַסֵּפֶר הַנַּ"ל, שֶׁהָיָה שׁוֹכֵב עָלָיו, וְהֵגֵן לְפָנָיו וְלא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ מְאוּמָה וְהָלְכוּ מִמֶּנּוּ וְאַחַר כָּךְ חָזַר הַדַּף לִמְקוֹמוֹ וְשׁוּב הָיוּ רָצִים לְהָרְגוֹ וְחָזַר וְהֵרִים הַדַּף כַּנַּ"ל וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים וְהָיָה מִשְׁתּוֹקֵק מְאד לִרְאוֹת אֵיזֶה דַּף שֶׁמֵּגֵן עָלָיו מֵאֵיזֶה נִמּוּסִים שֶׁל אֵיזֶה אֻמָּה כָּתוּב עָלָיו וְהָיָה מִתְיָרֵא לְהִסְתַּכֵּל וְהִתְחִיל לִצְעק: חֲבָל, חֲבָל וְשָׁמְעוּ כָּל הַשָּׂרִים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים שָׁם וְהָיוּ חֲפֵצִים לַהֲקִיצוֹ אַךְ אֵין זֶה נִמּוּס לְהָקִיץ אֶת הַמֶּלֶךְ וְהָיוּ מַכִּים סְבִיבוֹתָיו כְּדֵי לַהֲקִיצוֹ וְלא הָיָה שׁוֹמֵעַ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · דבור · גדל כחו לטוב, וכן להפך ח"ו · אות ז׳ – אות י׳
about 3 min · about 300 words · 24% of the book by the end of today
תִּקּוּן הַדִּבּוּר הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹמְדִים בַּעֲנִיּוּת וּבְדַחֲקוּת בְּעֵת שֶׁצָּר לָאָדָם. וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד, וּמְגָרֵשׁ כָּל בַּעֲלֵי הַדִּין וְכָל סִטְרָא דִּמְסָאֲבָא. וְעַל יְדֵי זֶה מְתַקֵּן הַדִּבּוּר וּמַעֲלֵהוּ לְשֹׁרְשׁוֹ. וְאָז הַדִּבּוּר יוֹצֵא בְּשִׁיר וָשֶׁבַח וְהַלֵּל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁזּוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בְּשַׁלְהֶבֶת הַגְּבוּרוֹת, וִיעוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְדִבּוּר אֱמֶת, לְמוּבְחַר הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בְּהַדִּבּוּר, הַיְנוּ שֶׁיְּדַבֵּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת גָּדוֹל לַאֲמִתּוֹ, וִיפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ וִידַבֵּר בַּחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁבַּלֵּב בְּהִתְעוֹרְרוּת בִּתְשׁוּבָה, עַד שֶׁיִּרְאֶה פְּחִיתוּתָיו וּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא עַד שֶׁיָּבוֹא לְבוּשָׁה גְּדוֹלָה עַל־יְדֵי זֶה, לְהִתְבַּיֵּשׁ מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל גֹּדֶל פְּשָׁעָיו וְכוּ'. וְעַל־יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְאוֹר הַתְּפִלִּין שֶׁהֵם בְּחִינַת דְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהֵם בְּחִינַת קֵרוּן עוֹר הַפָּנִים. וְעַל יְדֵי זֶה מוֹחֲלִין לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו וּמְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּעֵץ הַחַיִּים (עַיֵּן בּוּשָׁה אוֹת ב'): (שם אות ד' ה')
צָרִיךְ לִזָּהֵר מִלִּשְׁמֹעַ דִּבּוּרִים שֶׁל רָשָׁע שֶׁהוּא בַּר דַּעַת, כִּי דִּבּוּרָיו הֵם אֲוִירִים אַרְסִיִּים שֶׁל נִאוּף וּמוֹלִידִים נִאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ: (לק"א סי' מ"ג)
הַדִּבּוּרִים שֶׁאֵינָם דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים, גּוֹרְמִים שֶׁנִּתְעוֹרֵר סֻכּוֹת נוֹצְרִים, סֻכַּת אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּמִתְגַּבֵּר יְמִין שֶׁקֶר, וּמִתְגַּבֵּר הַגָּלוּת, וּמִתְרַחֲקִים מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְעַלֵּם הָרַבִּי הָאֱמֶת וּמִתְגַּבֵּר רִיב וּמַחְלֹקֶת, וַאֲזַי הַשְּׁכִינָה אִיהִי רִיב עַל בְּנָהָא בְּגָלוּתָא שֶׁגָּלוּ מִשֻּׁלְחָן אֲבִיהֶם וּמֵאַרְצָם יָצְאוּ. אֲבָל עַל־יְדֵי דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁהוּא תְּפִלָּה בְּכֹחַ, מִתְגַּבֵּר הָאֱמֶת וְכוּ' (עַיֵּן תְּפִלָּה אוֹת מ"ה): (לק"א סי' מ"ח)
עַל יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע מִתְגַּבֵּר הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה. כִּי עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַדַּעַת וְנוֹפֵל מֵאַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְנוֹפֵל לְאַהֲבַת הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁהֵם כָּל הַתַּאֲווֹת, שֶׁכֻּלָּם בָּאִים מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה שֶׁהוּא כֹּחַ הַבַּהֲמִיּוּת שֶׁמִּתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע. וְעַל־יְדֵי זֶה נִפְגָּם הַזִּכָּרוֹן וְנוֹפֵל לְשִׁכְחָה שֶׁהִיא מִיתַת הַלֵּב, שֶׁמֵּת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְאֵינוֹ מֵשִׂים עַל לִבּוֹ לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַחִיּוּת הַנִּצְחִי. וְהוּא בְּחַיָּיו חָשׁוּב כַּמֵּת, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מֵשִׂים עַל לִבּוֹ לִזְכֹּר תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי בְּכָל יוֹם: (לק"א סי' נ"ד אות ד' ה')
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל׳ · קטע ט״ז – קטע י״ח
about 9 min · about 930 words · 27% of the book by the end of today
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רְאֵה נָא בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וְהַצֵּל עֲשׁוּקִים "מִיַּד עוֹשְׁקֵיהֶם כּחַ" וְאַל תַּנִּיחַ לִגְזל "דָּל כִּי דַל הוּא" וּתְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "מִשּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יאמַר יְהוָה, אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ" עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי, וְחַלְּצֵנִי וּמַלְּטֵנִי מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וּמִכָּל מִינֵי בִלְבּוּלִים וְעִרְבּוּב הַדַּעַת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְזַכֵּנִי שֶׁתִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי זַכָּה וּנְקִיָּה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה תָמִיד וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה, אֶזְכֶּה לְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי בְיוֹתֵר, עַד שֶׁלֹּא יַעֲלֶה וְלֹא יַגִּיעַ וְלֹא יָבוֹא לְלִבִּי שׁוּם בִּלְבּוּל הַדַּעַת וְלֹא שׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה, וְלֹא שׁוּם מַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ מֵעִנְיַן הַתְפִילָּה, אֲפִלּוּ הִיא מַחֲשָׁבָה קְדוֹשָׁה, לֹא תָבוֹא וְלֹא תַעֲלֶה עַל לִבִּי בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה רַק אֶזְכֶּה לַעֲמד בְּכָל הַתְפִילָּה בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה גְדוֹלָה וְלֹא אֶשְׁמַע אָז שׁוּם אָדָם וְשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אִם אוֹתְךָ לְבַד וְאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְאֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר תְּפִלָּתִי לְכָל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ, וּלְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שׁוֹכְנֵי עָפָר, וְהֵם יְקַבְּלוּ אֶת תְּפִלָּתִי, וִיבָרְרוּ וִיזַכְּכוּ אוֹתָהּ, וְיַצִּילוּ אוֹתָהּ מִכָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וּמַסְטִין בַּדֶּרֶךְ, וְיַעֲלוּ אוֹתָהּ לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ בְּתוֹךְ כְּלָלִיּוּת תְּפִלּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְתַעֲלֶה וְתִנָּשֵׂא לִהְיוֹת כֶּתֶר לְראשֶׁךָ.
Read the complete passage on Sefaria ↗חוּס וְחָנֵּנִי, וְרַחֵם עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי, וְזַכֵּנִי לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה לְהִתְגַּבֵּר לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה, שֶׁלֹּא אֵבוֹשׁ מִלְּפָנֶיךָ, וְאָעִיז פָּנַי לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ כָּל מִינֵי בַּקָּשׁוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַנּוֹגְעִים לַעֲבוֹדָתְךָ בֶאֱמֶת, שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בְּכָל מִינֵי הִתְקָרְבוּת, וְתַעֲשֶׂה עִמִּי פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, לְהַעֲלוֹת אוֹתִי מִשֵּׁפֶל הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, לְרוּם הַמַּעֲלוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְאֶזְכֶּה לָבוֹא וּלְהַגִּיעַ מְהֵרָה לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיג אֱלֹהוּתְךָ בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, בְּמַדְרֵגַת נְבִיאִים אֲמִתִּיִּים וְצַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים, בְּמַדְרֵגַת בְּנֵי עֲלִיָּה וְאֶזְכֶּה לֶאֱחוֹז בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בָּטְחוּ בְּךָ וְלֹא בוֹשׁוּ לִשְׁאל כָּל הַגְּדוֹלוֹת מִלְּפָנֶיךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ" כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלְּפִי עצֶם גְּדֻלָּתְךָ וְרוֹמְמוּתְךָ, וּלְפִי עצֶם שִׁפְלוּתֵנוּ וּפְחִיתוּתֵנוּ, לֹא הָיָה אֶפְשַׁר לָנוּ לְהַתְחִיל לַעֲמד לְפָנֶיךָ וּלְבַקֵּשׁ מִלְפָנֶיךָ עַל שׁוּם דָּבָר קָטָן שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִי אָנכִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, כִּי אַתָּה יְהוָה גָּדַלְתָּ מְאד, וְשִׁמְךָ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה וְאֵיךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לִשְׁאל מִמְּךָ גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה, וּבִפְרָט אִישׁ כָּמוֹנִי, פָּגוּם וְנִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים כָּמוֹנִי, אַךְ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִמַּדְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְהוֹדַעְתָּ לָנוּ דְּרָכֶיךָ הַטּוֹבִים, אֲשֶׁר אַתָּה חָפֵץ חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב, וְאַתָּה מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵאִתְּךָ, וְאַתָּה רוֹצֶה שֶׁנָּעִיז פָּנֵינוּ נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ גְדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת, וְשֶׁנַּעְתִּיר וְנַפְצִיר אוֹתְךָ הַרְבֵּה מְאד יָמִים וְשָׁנִים עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ כִּבְיָכוֹל לִפְעל בַּקָּשָׁתֵינוּ בְּרַחֲמִים אֶצְלְךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אָנכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ" עַל כֵּן מָצָא עַבְדֶּךָ אֶת לִבּוֹ לְהִתְחַנֵּן מִלְּפָנֶיךָ עַל כָּל אֵלֶּה, שֶׁתַּשְׁפִּיעַ עָלַי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵאִתְּךָ וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב.
Read the complete passage on Sefaria ↗"תְּנוּ עוֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים, נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם, בָּרוּךְ אֱלֹהִים" וְנִזְכֶּה לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ תָמִיד גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת, שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמִּי פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, וְתוֹצִיאֵנִי וְתַעֲלֵנִי מֵעַתָּה חִישׁ קַל מְהֵרָה מִכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁיָּרַדְתִּי עַד הֵנָּה, וּתְקָרְבֵנִי בְּכָל מִינֵי הִתְקָרְבוּת, וּתְרַחֵם עָלַי בְּכָל מִינֵי רַחֲמָנוּת, וּתְקָרְבֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְצַדִּיק גָּדוֹל אֲמִתִּי, לְהָרַב הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, לְהָרַב דִּקְדֻשָּׁה הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כחַ לְהַכְנִיס הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת גַּם בְּשָׁפָל וּפָחוּת כָּמוֹנִי וְתַצִּילֵנִי שֶׁלֹּא אַטְעֶה עַצְמִי חַס וְשָׁלוֹם, לְהַחֲלִיף וּלְהָמִיר טוֹב בְּרָע, וְתִשְׁמְרֵנִי מִן הַשַּׁקְרָנִים וְהַצְּבוּעִים, מִמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר וְתִשְׁמְרֵנִי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל לִבִּי הַטָּעוּת שֶׁל כַּמָּה בְּנֵי אָדָם, הָאוֹמְרִים שֶׁדַּי לִפְנֵיהֶם אִם יִהְיוּ מְקרָבִים אֲפִלּוּ לְאִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט הַקָּטָן בְּמַעֲלָה כִּי בֶאֱמֶת הַפְּחוּתִים כָּמוֹנִי צְרִיכִים דַּוְקָא מַנְהִיג אֲמִתִּי הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מֻפְלֶגֶת מְאד מְאד רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ, וּשְׁלַח לָנוּ הַגּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" וְזַכֵּנִי מְהֵרָה לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנֶיךָ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ
Read the complete passage on Sefaria ↗חוּס וְחָנֵּנִי וְהַצִּילֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְכָל מִינֵי הַצָּלוֹת וִישׁוּעוֹת וְהַעֲלֵנִי מְהֵרָה מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה מִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּתְטַהֲרֵנִי מְהֵרָה מִכָּל מִינֵי טֻמְאוֹת וּתְקַדְּשֵׁנִי בְכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת וְאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת וּלְהִכָּלֵל מְהֵרָה בְּכָל הַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּבַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, עַד שֶׁאֶזְכֶּה "לַחֲזוֹת בְּנעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ", לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, וּלְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּבַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָּנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ וְלֹא נָסוֹג מִמֶּךָּ תְּחַיֵּינוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה" אָמֵן וְאָמֵן. למקשה לילד יאמר זה בתוך התפלה כנרשם לעיל סעיף תנ"ו תסה וְתִמָּלֵא רַחֲמִים עַל כָּל הַיּוֹשְׁבוֹת עַל הַמַּשְׁבֵּר, וְתַצִּילֵם מִכָּל צַעַר וָנֶזֶק רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים תָּמִיד, אַתָּה יָדַעְתָּ צַעֲרָהּ וּמַכְאוֹבָהּ, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבָהּ וּלְבַב אָבִיהָ וְאִמָּהּ, וְכָל הַמִּצְטַעֲרִים בְּצָרָתָהּ רְאֵה עָנְיָם וַעֲמָלָם, וְהַבִּיטָה בְמַכְאוֹבָם יְעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים רַחֲמֶיךָ הַגְּנוּזִים, עַל עֲנִיָּה זאת הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכָּא וּפְתַח לָהּ שַׁעֲרֵי הָרַחֲמִים וְהַחֶסֶד וְהַחֶמְלָה וְהַחֲנִינָה, פְּתַח לָהּ שַׁעַר הַהוֹלָדָה, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּחְתּךְ אֶת הַמֵּ"ם סְתוּמָה שֶׁהִיא כְּנֶגֶד מֵ"ם יוֹם שֶׁל יְצִירַת הַוָּלָד, שֶׁשָּׁם מְלֻבָּשׁ הַוָּלָד וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל תַּחְתּךְ אֶת הַמֵּ"ם סְתוּמָה הַזּאת וְתַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה שְׁתֵּי דְלָתִי"ם וְעַל יְדֵי זֶה תִפְתַּח בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים דַּלְתֵי בִטְנָהּ שֶׁל הָעֲנִיָּה הַזּאת הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר וְתִהְיֶה בְּעֶזְרָהּ שֶׁתֵּלֵד מִיָּד בְּנָקֵל בְּלִי קִשּׁוּי הוֹלָדָה עוֹד כְּלָל וְתֹאמַר לַמַּלְאָךְ "הֶרֶף יָדֶיךָ" הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי, אֱמר לְצָרָתָהּ דָּי רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, חוּס וַחֲמל וְרַחֵם, כְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל עֲשֵׂה עִמָּהּ, פְּתַח לָהּ דַּלְתֵי הַהוֹלָדָה חִישׁ קַל מְהֵרָה בְּלִי שׁוּם אִחוּר וְעִכּוּב עוֹד כְּלָל כִּי כְבָר סָבְלָה מְרִירוּת צַעַר וּמַכְאוֹב הַרְבֵּה, עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד חִנָּם, וְאַל תְּאַחֵר לֵדָתָהּ עוֹד כְּלָל עֲזר וְהַצֵּל וְהוֹשִׁיעָה בְּחַסְדֶּךָ, שֶׁיֻּפְתַּח לָהּ צִירֵי וְדַלְתֵי בִטְנָהּ בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים תֵּכֶף וּמִיָּד וְתֵלֵד מִיָּד בְּקַל בְּלִי שׁוּם צַעַר וּמַכְאוֹב עוֹד כְּלָל, כִּי אִם בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה בְּחֶסֶד גָּדוֹל וְתוֹצִיא הַוָּלָד לְשָׁלוֹם לַאֲוִיר הָעוֹלָם לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וּלְארֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים אָמֵן. (וירבו בצדקה מאד כי העיקר תלוי בחסד שעל ידי זה חותכין את הד' מהמ"ם וכו' כמבואר בתורה הנ"ל שעי"ז נפתח רחמה של המקשה לילד כמבואר בספר עי' בליקוטי מוהר"ו ח"א בסי' ל' ובסי' קל"ה בסופו והבן)
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · פתיחה · פסקה 3 – פסקה 5
about 1 min · about 130 words · 21% of the book by the end of today
רַשִׁ"י:
לְתוֹכָחָה זוֹ אֶלָּא לְאַחַר אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה בְּעַרְבוֹת מוֹאָב אָמַר לָהֶם, וְלֹא נָתַן לָכֶם לֵב לָדַעַת שֶׁתִּהְיוּ יוֹדְעִים לִשְׁאֹל מַה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אַלְמֶא אַף מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא נִזְכַּר לָתֵת עַל לִבּוֹ דָּבָר זֶה עַד אַרְבָּעִים שָׁנָה:
שְׁמַע מִנֵּה לָא קָאֵי אֱנָשׁ אַדַּעְתֵּהּ דְּרַבֵּהּ. לָדַעַת סוֹף דַּעְתּוֹ וּתְבוּנָתוֹ עַד אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה לֹא רְמָזָהּ לְיִשְׂרָאֵל עַד אַרְבָּעִים שָׁנָה.
וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת עַד אַרְבָּעִים שָׁנָה לֹא קָאֵי אֱנָשׁ וְכוּ', פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שֶׁאַף מֹשֶׁה לֹא נִזְכַּר. וְאִם תֹּאמַר אַמַּאי כָּעַס מֹשֶׁה עַל יִשְׂרָאֵל הֲלֹא גַּם הוּא לֹא נִזְכָּר. וְיֵשׁ לוֹמַר שֶׁלְּפִי שֶׁהוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לִתְפִלָּה זוֹ לֹא נָתַן לֵב עַד אַרְבָּעִים שָׁנָה דְּקָם אַדַּעְתֵּהּ דְּרַבֵּהּ, אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לִתְפִלָּה זוֹ הָיָה לָהֶם לְהִתְבּוֹנֵן מֵאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהֲרֵי כְּבָר חָטְאוּ בָּעֵגֶל וּבַמְרַגְּלִים, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות טו
about 1 min · about 100 words · 23% of the book by the end of today
כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ וְלָצֵאת מִזֻּהֲמָתוֹ וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְכַוָּנָתוֹ בֶּאֱמֶת לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, צָרִיךְ לֵידַע, שֶׁבְּהֶכְרֵחַ שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו כַּמָּה וְכַמָּה מִשְׁבָּרִים וְגַלֵּי הַיָּם וּבְחִינוֹת וְנִסְיוֹנוֹת וְצֵרוּפִים וְאִם לֹא יַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לְאַחֲרִית טוֹב לָנֶצַח.
וּלְכָל זֶה מְקַבְּלִין כֹּחַ רַק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כַּמָּה תַּחְבּוּלוֹת בְּחָכְמָה נִפְלָאָה כְּדֵי לְהַחֲיוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת הַחֲפֵצִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לִפְעָמִים מֵהַשָּׂגָתוֹ וּמִדְּבֵקוּתוֹ בִּכְדֵי לְהַחֲיוֹת וּלְחַזֵּק אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים הַבְּטֵלִים מִן הַתּוֹרָה וְכֵן אֶת הַלּוֹמְדִים בְּשָׁעָה שֶׁצְּרִיכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמָם.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · גאות וענוה · אות א
about 1 min · about 130 words · 27% of the book by the end of today
מִי שֶׁזּוֹכֶה לַעֲנָוָה אֲמִתִּית, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן מַמָּשׁ, וּמְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, הוּא יָכוֹל לִמְלֹךְ וּלְהִשְׂתָּרֵר וּלְהִתְפָּאֵר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי הִתְפָּאֲרוּת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא עָנָו בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּגְדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁהִתְפָּאֲרוּ אֶת עַצְמָם בְּהִתְפָּאֲרוּת גָּדוֹל מְאֹד, כְּמוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְכֵן כַּמָּה תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים, וְכֵן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, סִפֵּר וְכָתַב בְּעַצְמוֹ כָּל הַגְּדֻלּוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת שֶׁלּוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הִתְפַּעֲלוּ מֵהַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁלָּהֶם כְּלָל, כִּי זָכוּ לְבִטּוּל כָּל הַהַרְגָּשׁוֹת, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין וְרַשָּׁאִין לְהִתְפָּאֵר בְּכָל מִינֵי הִתְפָּאֲרוּת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן זֶה דַּיְקָא עִקַּר תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הָעֲנָוָה אֲמִתִּית שֶׁלָּהֶם, אֲבָל לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת, עַל כֵּן שְׁאָר כָּל אָדָם צְרִיכִין לְהִתְנַהֵג בַּעֲנָוָה וּבְשִׁפְלוּת, בִּפְשִׁיטוּת בִּבְחִינַת: וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה, בְּחִינַת שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הִלְכוֹת תְּפִלִּין, הֲלָכָה ו' אוֹת ה):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ד · מכתב קכ · פסקה 3 – פסקה 10
about 6 min · about 580 words · 24% of the book by the end of today
וְהִנֵּה קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ בְּיוֹם ד' וְגַם הַיּוֹם, וְהֵם מְלֵאִים צְעָקוֹת גְּדוֹלוֹת וּמָרוֹת, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַהֲשִׁיבְךָ, וְגַם הַיּוֹם הָיִיתִי טָרוּד קְצָת בְּאֵיזֶה עֵסֶק, וְגַם הִיא עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ אַחַר חֲצוֹת, אַף עַל פִּי כֵן אָמַרְתִּי לְהָכִין לְךָ אִגֶּרֶת מִיָּד. וְהִנֵּה תְּקַבֵּל הָאִגֶּרֶת הָרָצוּף פֹּה לְפֶּטֶערְבּוּרְג וְתִשְׁתַּדֵּל לְשָׁלְחוֹ בִּזְרִיזוּת, כִּי הוּא עֵסֶק גָּדוֹל, וּזְכוּת הָרַבִּים כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה בְּעַצְמְךָ, כִּי לֹא חָתַמְתִּי הָאִגֶּרֶת הַזֶּה כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לִקְרוֹתוֹ.
וּלְדַעְתִּי גַּם זֶה הָאִגֶּרֶת הוּא תְּשׁוּבָה אֵלֶיךָ, וּמִשָּׁם תּוּכַל לְהָבִין רְמָזִים אֵלֶיךָ, אִם גַּם בְּפֶּטֶערְבּוּרְג כְּפִי מַה שֶּׁעוֹמֵד עַתָּה רַבִּי זְאֵב הַנִּכְתָּב אֵלָיו, כְּפִי מַה שֶּׁאַתָּה יוֹדֵעַ קְצָת, אִם גַּם שָׁם יֵשׁ תִּקְוָה מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן וְכוּ', כִּי בֶּאֱמֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְתִּי אֵלָיו הֵם דִּבְרֵי אֱמֶת וָצֶדֶק, שֶׁבֶּאֱמֶת כִּוֵּן רַבֵּנוּ זַ"ל בִּדְבָרָיו גַּם עָלָיו, מִכָּל שֶׁכֵּן עָלֶיךָ בְּנִי חֲבִיבִי. וּלְדַעְתִּי בָּזֶה בְּעַצְמוֹ רָאוּי לְךָ לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ מְאֹד וּלְהוֹדוֹת עַל חֶלְקְךָ שֶׁנִּצַּלְתָּ עַל כָּל פָּנִים לִבְלִי לִהְיוֹת עַתָּה בְּרִחוּק מָקוֹם בְּאַדֶעס, מִכָּל שֶׁכֵּן בְּפֶּטֶערְבּוּרְג.
וְהַחִלּוּק תָּבִין מֵאֵלֶיךָ, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם עַתָּה עוֹבֵר עָלֶיךָ מַה שֶּׁעוֹבֵר. מִזֶּה תּוּכַל לְהָבִין מֶה הָיָה אִם הָיָה עוֹלֶה עַל דַּעְתְּךָ כְּדֶרֶךְ הַרְבֵּה כְמוֹתְךָ. ה' יַצִּילְךָ מִלְּהַרְחִיק נְדוֹד חַס וְשָׁלוֹם, בִּפְרָט בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ. וְאִם כָּל זֶה עֲדַיִן אֵינוֹ מַסְפִּיק לְהָפִיג צַעַרְךָ, תֵּדַע וְתִזְכֹּר הֵיטֵב מַה שֶּׁכָּתַב אֲדְמוֹ"ר זַ"ל וְתַחֲזֹר דְּבָרִים אֵלּוּ וּתְשִׂימֵם עַל לִבְּךָ הֵיטֵב מַה שֶּׁאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן ס"ז): גָּאט אִיז גְּרוֹיס מֶע וֶויייסְט גָּאר נִיט וְכוּ', אֲפִלּוּ אַיֶיער זַאךְ וִויא הִין אִיטְלִיכֶיר אִיז גִּיפַאלִין, סֶע פַאר הַאנְדִין אָבֶּער אַזוֹי אַה זַאךְ וָואס סֶע אִיז גָּאר עֶפֶּעס אַנְדֶּערְשׁ וְכוּ', וְסִיֵּם אַבִּי מֶע אִיז זִיךְ נִיט מְיָיאֵשׁ פוּן שְׁרַייעֶין [הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד וְאֵין יוֹדְעִים כְּלָל וְכוּ' אֲפִלּוּ בְּעִנְיַן שֶׁלָּכֶם הֵיכָן שֶׁכָּל אֶחָד נָפַל. אֲבָל יֵשׁ עִנְיָן כָּזֶה שֶׁהוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי וְכוּ' וְסִיֵּם: הָעִקָּר שֶׁאֵין מִתְיָאֲשִׁים מִלִּצְעֹק].
וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֵין אַתָּה מְיָאֵשׁ עַצְמְךָ מִצְּעָקָה כְּלָל, וּבְוַדַּאי קוֹל צַעֲקָתְךָ עוֹלֶה עַד לַשָּׁמַיִם. אַךְ אֲהוּבִי בְּנִי אַתָּה מִתְפַּחֵד יוֹתֵר מִדַּאי, כִּי חָלִילָה לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַצַּעַר חַס וְשָׁלוֹם כָּל כָּךְ, בִּפְרָט שֶׁכְּבָר רָאִיתָ חַסְדֵי ה' כַּמָּה פְּעָמִים אֲשֶׁר עָשָׂה עִמְּךָ, עַל כֵּן אַל תִּירָא וְאַל תִּפְחַד, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ לְעוֹלָם, וְיִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וּמַה שֶׁאֵיזֶה אִישׁ בִּזָּה וְקִלֵּל אוֹתְךָ חַס וְשָׁלוֹם, אַל תִּצְטַעֵר עַל זֶה, כִּי זֶה מְבֹאָר בְּכָל הַסְּפָרִים שֶׁהוּא לְטוֹבָה וְהוּא כַּפָּרַת עָווֹן, וְקִלְלַת חִנָּם לֹא תָּבֹא וְיִתְהַפֵּךְ לִבְרָכָה. וּבְוַדַּאי לֹא עַל חִנָּם צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם שֶׁתַּצִּילֵנִי וְכוּ' מֵעַזֵּי פָּנִים וּמֵעַזּוּת פָּנִים וְכוּ' וְלִמְקַלְּלַי נַפְשִׁי תִּדֹּם. וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאֵלֶיךָ תָּבִין אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, אֲבָל חָלִילָה לְהִצְטַעֵר כָּל כָּךְ עַל זֶה.
הָאֱמֶת שֶׁצְּרִיכִין לְקַבֵּל רְמָזִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם, אֲבָל חָלִילָה לִהְיוֹת בְּמָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת כָּל כָּךְ מִכָּל דָּבָר חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כְּבָר יָדוּעַ שֶׁאָדָם לְעָמָל יוּלָּד וְכוּ', וְאֵין יוֹם וְכוּ'. וּכְבָר צָעַק דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים ל"ח) "כִּי אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן" וְכוּ', וְיַעֲקֹב אָבִינוּ אָמַר (בְּרֵאשִׁית מ"ג) "וְכַאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי", וְכֵן הַרְבֵּה, מִכָּל שֶׁכֵּן קְטַנֵּי עֵרֶךְ כָּמוֹנִי הַיּוֹם שֶׁהַכֹּל חֶסֶד גָּדוֹל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט שֶׁבְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹאִים בְּכָל פַּעַם הַרְחָבוֹת נִפְלָאוֹת גַּם בְּעֶצֶם הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים, וּמִכַּמָּה רָעוֹת וְצָרוֹת הוּא יִתְבָּרַךְ מַצִּילֵנוּ לְגַמְרֵי, טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' עַל כָּל הַחֶסֶד אֲשֶׁר הוּא גּוֹמֵל עִמָּנוּ בְּכָל יוֹם.
וְעַל כֻּלָּם מַה שֶּׁזָּכִינוּ לֵידַע מֵאוֹר כָּזֶה וְלִבְלִי לִהְיוֹת מִתְנַגֵּד עָלָיו חַס וְשָׁלוֹם, בָּזֶה יֵשׁ לָנוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ תָּמִיד בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ, כִּי הוּא יָצָא לְפָנֵינוּ, וּבְוַדַּאי יִגְמֹר מַה שֶּׁהִתְחִיל וְיוֹשִׁיעֵנוּ לָנֶצַח.
וּמֵחֲמַת כְּבוֹד שַׁבָּת וְגַם הַנְּיָר וְהַדְּיוֹ אֵינָם עוֹלִים יָפֶה בַּכְּתִיבָה הַהֶכְרֵחַ לְקַצֵּר, וְאִם יִהְיֶה ה' עִמָּדִי וְיִשְׁלַח לִי עוֹד דִּבּוּרִים אַחַר שַׁבָּת
אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אוֹסִיף לִכְתֹּב כַּאֲשֶׁר יִרְצֶה בְּרַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ, וּלְעֵת עַתָּה דַּי בָּזֶה, וַחֲזַק וֶאֱמַץ וְשַׂמַּח נַפְשְׁךָ בְּשִׂמְחַת יִשְׂרָאֵל.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות א' · פסקה 1
about 1 min · about 50 words · 22% of the book by the end of today
ר' אַבָּא בַּר מַמָּל. ר' אַבָּא בַּר אֲבִינָא. ר' אַבָּא. ר' אַבָּא בְּרַב יְהוּדָה. ר' אַבָּא בַּר עִילָאִי.
ר' אַבָּא בַּר חַנָא. ר' אַבָּא בַּר כַּהֲנָא. ר' אַבָּא בַּר חִייָא. ר' אַבָּא בַּר יִצְחָק.
ר' אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בַּר יוּדִן. ר' אַבָּא בַּר פָּפָּא. אַבָּא מַר בְּרֵיהּ דְרַב פָּפָּא. ר' אַבָּא בְּרֵיהּ דְרַב פָּפִּי.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן מ׳ · סעיף ח׳ – סעיף י״ד
about 4 min · about 420 words · 19% of the book by the end of today
מַיִם שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן, בֵּין מֵחֲמַת מְקוֹמָם, בֵּין מֵחֲמַת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן פְּסוּלִין לִנְטִילַת יָדָיִם. אֲבָל אִם נִשְׁתַּנּוּ מֵחֲמַת עַצְמָן כְּשֵׁרִים. מַיִם שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בָּהֶם מְלָאכָה, כְּגוֹן שֶׁהוּדְחוּ בָּהֶם כֵּלִים, אוֹ שֶׁשָּׁרוּ בָּהֶם יְרָקוֹת, אוֹ שֶׁנָּתְנוּ בָּהֶם כֵּלִים עִם מַשְׁקִים לְצַנְּנָן, אוֹ שֶׁמָּדַד בָּהֶן מִדּוֹת, גַּם כֵּן פְּסוּלִין. וְיֵשׁ פּוֹסְלִין גַּם מַיִם שֶׁנִּמְאָסוּ, כְּגוֹן שֶׁשָּׁתָה מֵהֶם כֶּלֶב אוֹ חֲזִיר וְכַדּוֹמֶה, מִשּׁוּם דְּנַעֲשׂוּ כְּשׁוֹפְכִין. וְיֵשׁ לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם.
מִי שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו וְנָגַע בַּמַּיִם, לֹא נִטְמְאוּ הַמָּיִם. וְלָכֵן הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכִּסֵּא, יָכוֹל לִשְׁאוֹב מַיִם בְּחָפְנָיו מִן הֶחָבִית לִרְחוֹץ יָדָיו, וְהַנִּשְׁאָרִים כְּשֵׁרִים לִנְטִילַת יָדָיִם. אֲבָל אִם שִׁכְשֵׁךְ יָדָיו בְּתוֹךְ הֶחָבִית לְנַקּוֹתָן, וַאֲפִלּוּ טָבַל בּוֹ רַק אֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה לְנַקּוֹתָה, נִפְסְלוּ כָּל הַמַּיִם מִפְנֵי שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בָּהֶם מְלָאכָה.
מַיִם מְלוּחִים, סְרוּחִים, מָרִים אוֹ עֲכוּרִים, אִם אֵין רְאוּיִין לִשְׁתִיַּת כֶּלֶב, פְּסוּלִים לִנְטִילַת יָדָיִם (ק"ס).
קֹדֶם הַנְּטִילָה צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַיָּדַיִם שֶׁיִּהְיוּ נְקִיּוֹת בְּלִי שׁוּם חֲצִיצָה. וּמִי שֶׁצִפָּרְנֵי אֶצְבְּעוֹתָיו גְּדוֹלוֹת, צָרִיךְ לְדַקְדֵק לְנַקּוֹתָן, שֶׁלֹּא יְהֵא בְּתַחְתֵּיהֶן טִיט וְצוֹאָה, מִשּׁוּם דַּהֲוֵי חֲצִיצָה. וְכֵן צָרִיךְ לְהָסִיר הַטַּבַּעַת, שֶׁלֹּא תְהְיֶה חֲצִיצָה.
מִי שֶׁיָּדָיו צְבוּעוֹת, אִם אֵין שָׁם מַמָּשׁוּת הַצֶּבַע כִּי אִם חֲזוּתָא בְּעָלְמָא, לֹא הֲוֵי חֲצִיצָה. אֲבָל אִם יֵשׁ עֲלֵיהֶם מַמָּשׁוּת הַצֶּבַע, אֲפִלּוּ רַק מְעַט, הֲוֵי חֲצִיצָה. אַךְ אִם הוּא אֻמָּן בְּכָךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא צַבָּע, וְכֵן מִי שֶׁהוּא טַבָּח וְיָדָיו מְלֻכְלָכוֹת מִדָּם, אוֹ שֶׁהוּא סוֹפֵר וְאֶצְבְּעוֹתָיו מְלֻכְלָכוֹת מִדְּיוֹ, וְהוּא רָגִיל בְּכָךְ, וְכֹל בַּעֲלֵי אֻמָּנוּת זֹאת אֵין מַקְפִּידִין בְּכָךְ, לֹא הֲוֵי חֲצִיצָה, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בְּרֹב הַיָּד. וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַכָּה עַל יָדוֹ וְעָלֶיהָ רְטִיָּה שֶׁמִּצְטַעֵר לְהָסִירָהּ, לֹא הֲוֵי חֲצִיצָה (וְעַיֵּן עוֹד בְּסִימָן קס"א דִּינֵי חֲצִיצָה בִּטְבִילַת נָשִׁים, וְהוּא הַדִּין לִנְטִילַת יָדָיִם) (קסא).
הַמַּיִם צְרִיכִים שֶׁיָּבֹאוּ עַל הַיָּדַיִם מִכֹּחַ גַּבְרָא. אֲבָל אִם הַמַּיִם בָּאִים מֵאֲלֵיהֶם, לֹא הֲוֵי נְטִילָה. וְחָבִית שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בַּרְזָא וְהֵסִיר אֵת הַבַּרְזָא, אֲזַי הַמַּיִם הַבָּאִים בַּכֹחַ הָרִאשׁוֹן, דְּהַיְנוּ קִלּוּחַ הָרִאשׁוֹן לְבַדּוֹ, נֶחְשָׁב מִכֹּחַ גַּבְרָא. אֲבָל הַמַּיִם הַבָּאִים אַחַר כָּךְ, אֵינָם נֶחְשָׁבִים מִכֹּחַ גַּבְרָא, אֶלָּא כְּאִלּוּ בָּאוּ מֵאֲלֵיהֶם. וְלָכֵן מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִטּוֹל אֶת יָדָיו דֶּרֶךְ הַבַּרְזָא, צָרִיךְ לֵידַע שֶׁבַּקִּלּוּחַ הָרִאשׁוֹן תִּתְכַּסֶּה כָּל הַיָּד, וְיִסְתּוֹם אֶת הַבַּרְזָא וְיַחֲזוֹר וְיִפְתְּחֵהוּ לִשְׁפִיכָה שְׁנִיָּה. וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשַׁעֵר, אֵין לוֹ לִטּוֹל יָדָיו בְּדֶרֶךְ זֹה, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לִטֹּל יָדָיו מִן הַכִּיּוֹר שֶׁיֵשׁ לוֹ בַּרְזָא קָטָן וְהַקִלּוּחַ הוּא דָק.
אָסוּר לֶאֱכוֹל בְּלֹא נְטִילָה, אֲפִלּוּ אִם רוֹצֶה לִכְרֹךְ יָדָיו בַּמַפָּה. וְאִם הוּא בַּדֶּרֶךְ וְאֵין לוֹ מַיִם, אִם יוֹדֵעַ כִּי בְּעוֹד דֶּרֶךְ דּ' מִילִין לְפָנָיו אוֹ מִיל לְאַחֲרָיו יִמְצָא מַיִם, מְחֻיָּב לָלֶכֶת לְפָנָיו דּ' מִילִין, אוֹ לַחֲזוֹר לְאַחֲרָיו מִיל לִטּוֹל יָדָיו לַאֲכִילָה. אֲבָל אִם גַּם שָׁמָּה לֹא יִמְצָא מַיִם, אוֹ שֶׁהוּא עִם חֲבוּרָה וּמִתְיָרֵא לְהִפָּרֵד מֵהֶם, וְכֵן מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ שְׁאָר אֹנֶס שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִטּוֹל יָדָיו, יִכְרוֹךְ יָדָיו בַּמַפָּה אוֹ יִלְבַּשׁ בָּתֵּי יָדַיִם (כְּפָפוֹת) [הַאנְדְשׁוּה] וְיֹאכַל כָּךְ (קס"ג).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ל׳
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רְאֵה נָא בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וְהַצֵּל עֲשׁוּקִים "מִיַּד עוֹשְׁקֵיהֶם כּחַ" וְאַל תַּנִּיחַ לִגְזל "דָּל כִּי דַל הוּא" וּתְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "מִשּׁד עֲנִיִּים מֵאֶנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יאמַר יְהוָה, אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ" עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי, וְחַלְּצֵנִי וּמַלְּטֵנִי מִכָּל מִינֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וּמִכָּל מִינֵי בִלְבּוּלִים וְעִרְבּוּב הַדַּעַת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וְזַכֵּנִי שֶׁתִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי זַכָּה וּנְקִיָּה קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה תָמִיד וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה, אֶזְכֶּה לְטַהֵר וּלְקַדֵּשׁ אֶת מַחֲשַׁבְתִּי בְיוֹתֵר, עַד שֶׁלֹּא יַעֲלֶה וְלֹא יַגִּיעַ וְלֹא יָבוֹא לְלִבִּי שׁוּם בִּלְבּוּל הַדַּעַת וְלֹא שׁוּם מַחֲשָׁבָה זָרָה, וְלֹא שׁוּם מַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ מֵעִנְיַן הַתְפִילָּה, אֲפִלּוּ הִיא מַחֲשָׁבָה קְדוֹשָׁה, לֹא תָבוֹא וְלֹא תַעֲלֶה עַל לִבִּי בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה רַק אֶזְכֶּה לַעֲמד בְּכָל הַתְפִילָּה בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה גְדוֹלָה וְלֹא אֶשְׁמַע אָז שׁוּם אָדָם וְשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי אִם אוֹתְךָ לְבַד וְאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְאֶזְכֶּה לְקַשֵּׁר תְּפִלָּתִי לְכָל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ, וּלְכָל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שׁוֹכְנֵי עָפָר, וְהֵם יְקַבְּלוּ אֶת תְּפִלָּתִי, וִיבָרְרוּ וִיזַכְּכוּ אוֹתָהּ, וְיַצִּילוּ אוֹתָהּ מִכָּל אוֹיֵב וְאוֹרֵב וּמַסְטִין בַּדֶּרֶךְ, וְיַעֲלוּ אוֹתָהּ לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ בְּתוֹךְ כְּלָלִיּוּת תְּפִלּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְתַעֲלֶה וְתִנָּשֵׂא לִהְיוֹת כֶּתֶר לְראשֶׁךָ.
Read the complete passage on Sefaria ↗חוּס וְחָנֵּנִי, וְרַחֵם עָלַי וְהוֹשִׁיעֵנִי, וְזַכֵּנִי לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁאֶזְכֶּה תָמִיד בִּשְׁעַת הַתְפִילָּה לְהִתְגַּבֵּר לְסַלֵּק הַבּוּשָׁה, שֶׁלֹּא אֵבוֹשׁ מִלְּפָנֶיךָ, וְאָעִיז פָּנַי לְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ כָּל מִינֵי בַּקָּשׁוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הַנּוֹגְעִים לַעֲבוֹדָתְךָ בֶאֱמֶת, שֶׁתְּקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ בְּכָל מִינֵי הִתְקָרְבוּת, וְתַעֲשֶׂה עִמִּי פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, לְהַעֲלוֹת אוֹתִי מִשֵּׁפֶל הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, לְרוּם הַמַּעֲלוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְאֶזְכֶּה לָבוֹא וּלְהַגִּיעַ מְהֵרָה לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַשִּׂיג אֱלֹהוּתְךָ בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, בְּמַדְרֵגַת נְבִיאִים אֲמִתִּיִּים וְצַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים, בְּמַדְרֵגַת בְּנֵי עֲלִיָּה וְאֶזְכֶּה לֶאֱחוֹז בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר בָּטְחוּ בְּךָ וְלֹא בוֹשׁוּ לִשְׁאל כָּל הַגְּדוֹלוֹת מִלְּפָנֶיךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "בְּךָ בָּטְחוּ אֲבוֹתֵינוּ בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ, בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא בוֹשׁוּ" כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלְּפִי עצֶם גְּדֻלָּתְךָ וְרוֹמְמוּתְךָ, וּלְפִי עצֶם שִׁפְלוּתֵנוּ וּפְחִיתוּתֵנוּ, לֹא הָיָה אֶפְשַׁר לָנוּ לְהַתְחִיל לַעֲמד לְפָנֶיךָ וּלְבַקֵּשׁ מִלְפָנֶיךָ עַל שׁוּם דָּבָר קָטָן שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מִי אָנכִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, כִּי אַתָּה יְהוָה גָּדַלְתָּ מְאד, וְשִׁמְךָ מְרוֹמָם עַל כָּל בְּרָכָה וּתְהִלָּה וְאֵיךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ לִשְׁאל מִמְּךָ גְּדוֹלוֹת כָּאֵלֶּה, וּבִפְרָט אִישׁ כָּמוֹנִי, פָּגוּם וְנִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים כָּמוֹנִי, אַךְ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִמַּדְתָּנוּ עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וְהוֹדַעְתָּ לָנוּ דְּרָכֶיךָ הַטּוֹבִים, אֲשֶׁר אַתָּה חָפֵץ חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב, וְאַתָּה מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵאִתְּךָ, וְאַתָּה רוֹצֶה שֶׁנָּעִיז פָּנֵינוּ נֶגְדְּךָ לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ גְדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת, וְשֶׁנַּעְתִּיר וְנַפְצִיר אוֹתְךָ הַרְבֵּה מְאד יָמִים וְשָׁנִים עַד שֶׁנִּזְכֶּה לְנַצֵּחַ אוֹתְךָ כִּבְיָכוֹל לִפְעל בַּקָּשָׁתֵינוּ בְּרַחֲמִים אֶצְלְךָ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אָנכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ" עַל כֵּן מָצָא עַבְדֶּךָ אֶת לִבּוֹ לְהִתְחַנֵּן מִלְּפָנֶיךָ עַל כָּל אֵלֶּה, שֶׁתַּשְׁפִּיעַ עָלַי עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵאִתְּךָ וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב.
Read the complete passage on Sefaria ↗"תְּנוּ עוֹז לֵאלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים, נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם, בָּרוּךְ אֱלֹהִים" וְנִזְכֶּה לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ תָמִיד גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת, שֶׁתַּעֲשֶׂה עִמִּי פִּלְאֵי פְּלָאוֹת, וְתוֹצִיאֵנִי וְתַעֲלֵנִי מֵעַתָּה חִישׁ קַל מְהֵרָה מִכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁיָּרַדְתִּי עַד הֵנָּה, וּתְקָרְבֵנִי בְּכָל מִינֵי הִתְקָרְבוּת, וּתְרַחֵם עָלַי בְּכָל מִינֵי רַחֲמָנוּת, וּתְקָרְבֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְצַדִּיק גָּדוֹל אֲמִתִּי, לְהָרַב הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, לְהָרַב דִּקְדֻשָּׁה הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כחַ לְהַכְנִיס הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת גַּם בְּשָׁפָל וּפָחוּת כָּמוֹנִי וְתַצִּילֵנִי שֶׁלֹּא אַטְעֶה עַצְמִי חַס וְשָׁלוֹם, לְהַחֲלִיף וּלְהָמִיר טוֹב בְּרָע, וְתִשְׁמְרֵנִי מִן הַשַּׁקְרָנִים וְהַצְּבוּעִים, מִמַּנְהִיגִים שֶׁל שֶׁקֶר וְתִשְׁמְרֵנִי שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל לִבִּי הַטָּעוּת שֶׁל כַּמָּה בְּנֵי אָדָם, הָאוֹמְרִים שֶׁדַּי לִפְנֵיהֶם אִם יִהְיוּ מְקרָבִים אֲפִלּוּ לְאִישׁ כָּשֵׁר פָּשׁוּט הַקָּטָן בְּמַעֲלָה כִּי בֶאֱמֶת הַפְּחוּתִים כָּמוֹנִי צְרִיכִים דַּוְקָא מַנְהִיג אֲמִתִּי הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מֻפְלֶגֶת מְאד מְאד רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ, וּשְׁלַח לָנוּ הַגּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת" וְזַכֵּנִי מְהֵרָה לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לְפָנֶיךָ בְּבֵית בְּחִירָתֶךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ
Read the complete passage on Sefaria ↗חוּס וְחָנֵּנִי וְהַצִּילֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי בְכָל מִינֵי הַצָּלוֹת וִישׁוּעוֹת וְהַעֲלֵנִי מְהֵרָה מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה מִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּתְטַהֲרֵנִי מְהֵרָה מִכָּל מִינֵי טֻמְאוֹת וּתְקַדְּשֵׁנִי בְכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת וְאֶזְכֶּה לַעֲלוֹת וּלְהִכָּלֵל מְהֵרָה בְּכָל הַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּבַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית, עַד שֶׁאֶזְכֶּה "לַחֲזוֹת בְּנעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ", לְהַשִּׂיג הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, וּלְהַכְנִיס הַשָּׂגַת אֱלֹהוּתְךָ בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּבַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב "הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ פָּנֶיךָ הָאֵר בְּעַבְדֶּךָ וְלַמְּדֵנִי אֶת חֻקֶּיךָ אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָּנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ וְלֹא נָסוֹג מִמֶּךָּ תְּחַיֵּינוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה" אָמֵן וְאָמֵן. למקשה לילד יאמר זה בתוך התפלה כנרשם לעיל סעיף תנ"ו תסה וְתִמָּלֵא רַחֲמִים עַל כָּל הַיּוֹשְׁבוֹת עַל הַמַּשְׁבֵּר, וְתַצִּילֵם מִכָּל צַעַר וָנֶזֶק רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים תָּמִיד, אַתָּה יָדַעְתָּ צַעֲרָהּ וּמַכְאוֹבָהּ, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבָהּ וּלְבַב אָבִיהָ וְאִמָּהּ, וְכָל הַמִּצְטַעֲרִים בְּצָרָתָהּ רְאֵה עָנְיָם וַעֲמָלָם, וְהַבִּיטָה בְמַכְאוֹבָם יְעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים רַחֲמֶיךָ הַגְּנוּזִים, עַל עֲנִיָּה זאת הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכָּא וּפְתַח לָהּ שַׁעֲרֵי הָרַחֲמִים וְהַחֶסֶד וְהַחֶמְלָה וְהַחֲנִינָה, פְּתַח לָהּ שַׁעַר הַהוֹלָדָה, וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּחְתּךְ אֶת הַמֵּ"ם סְתוּמָה שֶׁהִיא כְּנֶגֶד מֵ"ם יוֹם שֶׁל יְצִירַת הַוָּלָד, שֶׁשָּׁם מְלֻבָּשׁ הַוָּלָד וּבְחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל תַּחְתּךְ אֶת הַמֵּ"ם סְתוּמָה הַזּאת וְתַעֲשֶׂה מִמֶּנָּה שְׁתֵּי דְלָתִי"ם וְעַל יְדֵי זֶה תִפְתַּח בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים דַּלְתֵי בִטְנָהּ שֶׁל הָעֲנִיָּה הַזּאת הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר וְתִהְיֶה בְּעֶזְרָהּ שֶׁתֵּלֵד מִיָּד בְּנָקֵל בְּלִי קִשּׁוּי הוֹלָדָה עוֹד כְּלָל וְתֹאמַר לַמַּלְאָךְ "הֶרֶף יָדֶיךָ" הָאוֹמֵר לְעוֹלָמוֹ דַּי, אֱמר לְצָרָתָהּ דָּי רַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, חוּס וַחֲמל וְרַחֵם, כְּחַסְדְּךָ הַגָּדוֹל עֲשֵׂה עִמָּהּ, פְּתַח לָהּ דַּלְתֵי הַהוֹלָדָה חִישׁ קַל מְהֵרָה בְּלִי שׁוּם אִחוּר וְעִכּוּב עוֹד כְּלָל כִּי כְבָר סָבְלָה מְרִירוּת צַעַר וּמַכְאוֹב הַרְבֵּה, עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כּחַ הַסַּבָּל" גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד חִנָּם, וְאַל תְּאַחֵר לֵדָתָהּ עוֹד כְּלָל עֲזר וְהַצֵּל וְהוֹשִׁיעָה בְּחַסְדֶּךָ, שֶׁיֻּפְתַּח לָהּ צִירֵי וְדַלְתֵי בִטְנָהּ בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים תֵּכֶף וּמִיָּד וְתֵלֵד מִיָּד בְּקַל בְּלִי שׁוּם צַעַר וּמַכְאוֹב עוֹד כְּלָל, כִּי אִם בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה בְּחֶסֶד גָּדוֹל וְתוֹצִיא הַוָּלָד לְשָׁלוֹם לַאֲוִיר הָעוֹלָם לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם וּלְארֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים אָמֵן. (וירבו בצדקה מאד כי העיקר תלוי בחסד שעל ידי זה חותכין את הד' מהמ"ם וכו' כמבואר בתורה הנ"ל שעי"ז נפתח רחמה של המקשה לילד כמבואר בספר עי' בליקוטי מוהר"ו ח"א בסי' ל' ובסי' קל"ה בסופו והבן)
Read the complete passage on Sefaria ↗The match between the prayer and the teaching is computed from textual similarity, not taken from the book itself.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה כ״ה · The teaching and the prayer side by side
Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 78 of 355 in the cycle of 5788
Estimated study time today: short about 3 min · full about 42 min
Torah portion of the week: Vayishlach
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on December 18, 2027, at about 16:37.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · שבת
שַׁבָּת הִיא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת אֱמֶת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ מַפָּלָה לָרְשָׁעִים וְנִתְגַּלֶּה גְּדֻלּוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים, וְעַל־יְדֵי זֶה חוֹזְרִים וְשָׁבִים הַכֹּל אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה'. וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה וְעַל־יְדֵי זֶה הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת: (לק"א סי' ס"ו אות ג')
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.