Breslov Daily Study · March 31, 2028

Your study for today

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ט · אות א׳ – אות ב׳

about 10 min · about 970 words · 46% of the book by the end of today

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ט · אות א׳

דַּע, שֶׁהַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן, בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ בָּנִים, הַיְנוּ שֶׁהַגַּזְלָן נוֹטֵל מֵהַנִּגְזָל בָּנִים. כִּי עִקַּר הַמָּמוֹן שֶׁל הָאָדָם בָּא לוֹ עַל יְדֵי בַּת זוּגוֹ, כִּי עַל־יְדֵי אוֹר נַפְשָׁהּ, מִזֶּה בָּא לוֹ הַמָּמוֹן. הַיְנוּ, עַל־יְדֵי שֶׁמִּתְנוֹצֵץ וּמִתְפַּשֵּׁט אוֹרוֹת מֵאוֹר נַפְשָׁהּ, אֵלּוּ הָאוֹרוֹת הֵם בְּחִינַת הַמָּמוֹן. כִּי הַמָּמוֹן הוּא מִמְּקוֹם הַנֶּפֶשׁ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְנֶפֶשׁ הִיא בְּחִינַת נְקֵבָה, כַּיָּדוּעַ בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, כִּי הִיא הַבְּחִינָה הָאַחֲרוֹנָה מִן נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה. וְכֵן כְּלַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלָּהּ, הוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ נֶגְדּוֹ, כִּי כְּלַל הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא בְּחִינוֹת נֶפֶשׁ, בְּחִינַת נְקֵבָה, נֶגֶד מַדְרֵגָה שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנָּה. עַל כֵּן עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַנְּקֵבָה בַּת זוּגוֹ, שֶׁהִיא בְּחִינַת הַנֶּפֶשׁ אֶצְלוֹ, עַל יָדָהּ בָּא לוֹ הַמָּמוֹן. כִּי עִקַּר הַמָּמוֹן תָּלוּי בָּהּ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, כִּי הִיא בְּחִינַת רַגְלִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (וירא קיב:): רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר – דָּא אִתְּתָא. וּכְתִיב (דברים י״א:ו׳): וְאֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם – זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו (פסחים קיט). כִּי עִקַּר הַמָּמוֹן בָּא מִבְּחִינַת נֶפֶשׁ, בְּחִינַת נְקֵבָה, בְּחִינַת רַגְלִין. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות סב:): הַשָּׁרוּי בְּלֹא אִשָּׁה שָׁרוּי בְּלֹא חוֹמָה; הַיְנוּ בְּלֹא מָמוֹן, כִּי חוֹמָה הִיא בְּחִינַת הַמָּמוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״ח:י״א): הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה וְכוּ'. וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"מ נט): אוֹקִירוּ לִנְשַׁיְכוּ כִּי הֵיכֵי דְּתִתְעַתְרוּ. וְכָל אָדָם וְאָדָם כַּאֲשֶׁר הוּא בָּא לָעוֹלָם, הוּא בָּא עִם בַּת זוּגוֹ הַמְיֻחֶדֶת לוֹ, וְעִם סְכוּם מָמוֹן הַקָּצוּב לוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם, וְכַמָּה פֵּרוֹת, הַיְנוּ בָּנִים, שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם. וְהֵם בְּחִינַת אִילָן וַעֲנָפִים וּפֵרוֹת. הַיְנוּ, שֶׁאוֹר נַפְשָׁהּ הוּא בְּחִינַת עִקַּר הָאִילָן, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִים וּמִתְפַּשְּׁטִים עֲנָפִים, הַיְנוּ הִתְנוֹצְצוּת וְהִתְפַּשְׁטוּת אוֹרָהּ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל, הוּא בְּחִינַת עֲנָפִים שֶׁל הָאִילָן. וְעַל הָעֲנָפִים אֵלּוּ גְּדֵלִים הַפֵּרוֹת, הַיְנוּ הַבָּנִים. נִמְצָא כְּשֶׁאֶחָד גּוֹזֵל מֵחֲבֵרוֹ מָמוֹן, הוּא גּוֹזֵל וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ עֲנָפִים שֶׁל הָאִילָן שֶׁלּוֹ, הַיְנוּ הִתְנוֹצְצוּת אוֹר נַפְשָׁהּ, שֶׁמִּשָּׁם הַמָּמוֹן כַּנַּ"ל. עַל כֵּן, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא גּוֹזֵל וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, שֶׁהֵם תְּלוּיִים וּגְדֵלִים וְיוֹנְקִים מֵאוֹר הֶעָנָף הַזֶּה, כִּי הֵם הֵם הַפֵּרוֹת הַגְּדֵלִים עַל הָעֲנָפִים אֵלּוּ, וּכְשֶׁנּוֹטֵל הֶעָנָף נוֹטֵל הַפֵּרוֹת: וְזֶה שֶׁכָּתוּב (אסתר ה׳:י״א): וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו, כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב כ״א:ז׳-ח׳): עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חָיִל, זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם. עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חָיִל – זֶה עֲשִׁירוּת, עַל יְדֵי זֶה זַרְעָם נָכוֹן וְכוּ'. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רָחֵל וְלֵאָה, (בראשית ל״א:ט״ז): כִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹקִים מֵאָבִינוּ לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ. לָנוּ וּלְבָנֵינוּ דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הָעֲשִׁירוּת – עַל־יְדֵי הָאִשָּׁה, וּבָהּ תְּלוּיִים הַבָּנִים כַּנַּ"ל. כִּי הָאִשָּׁה הִיא עִקַּר בְּחִינַת הָאִילָן, וְהָעֲשִׁירוּת הֵם הָעֲנָפִים שֶׁל הָאִילָן, וְהַבָּנִים הֵם הַפֵּרוֹת הַגְּדֵלִים בָּעֲנָפִים הָאֵלּוּ כַּנַּ"ל. וְזֶה סוֹד שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא קמא קיט): הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ, כְּאִלּוּ גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ט · אות ב׳ · part 1 of 2 (site division)

וְדַע, שֶׁאִם זֶה הַנִּגְזָל עֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ בָּנִים, יוּכַל לִגְזֹל מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ, עַל־יְדֵי שֶׁגּוֹזֵל וְנוֹטֵל הֶעָנָף כַּנַּ"ל. וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר יֵשׁ לְהַנִּגְזָל בָּנִים, יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ שֶׁיָּמוּתוּ בָּנָיו, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי אִם עֲדַיִן הַבָּנִים צְרִיכִין לְאִמָּן, הַיְנוּ לָעֲנָפִים שֶׁלָּהּ, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ פֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ כָּל צָרְכָּן, וּצְרִיכִין לִינֹק עוֹד מֵהֶעָנָף, וְעַל כֵּן כְּשֶׁזֶּה נוֹטֵל הֶעָנָף, הוּא מַזִּיק הַפֵּרוֹת, הַיְנוּ הַבָּנִים, הַצְּרִיכִים לִינֹק עוֹד וּלְקַבֵּל מֵהֶעָנָף, הַיְנוּ מֵהִתְנוֹצְצוּת אוֹר אִמָּן כַּנַּ"ל. וְהַכֹּל לְפִי הַגְּזֵלָה, וְהַכֹּל לְפִי הָאִילָן וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת. כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיִים בֵּין הָאִילָנוֹת עַצְמָן, וּבֵין מַהוּת וְאֵיכוּת הָעֲנָפִים, וּבֵין רִבּוּי הָעֲנָפִים, וְכֵן בֵּין הַפֵּרוֹת, בְּכֻלָּן יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים. כִּי יֵשׁ אִילָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים רַבִּים וּפֵרוֹת מֻעָטִים. וְכֵן לְהֵפֶךְ. עֲנָפִים מֻעָטִים וּפֵרוֹת רַבִּים. וְכֵן בֵּין מַהוּת הָעֲנָפִים עַצְמָן, יֵשׁ אִילָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָנָף אֶחָד, אֲבָל הוּא יָקָר מְאֹד. וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲשָׂרָה עֲנָפִים, וְכֻלָּם אֵינָם שָׁוִים רַק עֲשָׂרָה זְהוּבִים. כֵּן יֵשׁ כַּמָּה עֲנִיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בָּנִים רַבִּים וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת אֶלָּא זוּז אֶחָד. הַיְנוּ שֶׁכָּל הָעֲנָפִים שֶׁלּוֹ הֵם פְּחוּתִים, וְאֵינָם רַק בְּעֵרֶךְ זָהָב אֶחָד, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים מֻעָטִים וּפְחוּתִים. וְכֵן לְהֵפֶךְ, יֵשׁ עָשִׁיר גָּדוֹל, מֵחֲמַת שֶׁהֶעָנָף שֶׁלּוֹ הוּא יָקָר מְאֹד, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים רַבִּים וִיקָרִים, וְעִם כָּל זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ רַק בָּנִים מֻעָטִים, כַּנַּ"ל בִּמְשַׁל הָאִילָנוֹת. וְהִנֵּה נִתְפֹּס לְמָשָׁל, אִילָן אֶחָד עִם שְׁלֹשָׁה עֲנָפִים, וְכָל עָנָף מְיֻחָד לוֹ שֶׁרָאוּי לְהוֹצִיא שְׁנֵי פֵּרוֹת, נִמְצָא שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שִׁשָּׁה בָּנִים. וְכֵן נֹאמַר לְמָשָׁל, שֶׁכָּל עָנָף הוּא בִּבְחִינָה וְעֵרֶךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֵאָה אֲדֻמִּים. נִמְצָא שֶׁרָאוּי לִהְיוֹת לוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֲדֻמִּים, מִשְּׁלֹשָׁה עֲנָפִים הַלָּלוּ. נִמְצָא אִם גּוֹזֵל מִמֶּנָּה מֵאָה אֲדֻמִּים, הוּא גּוֹזֵל וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ עָנָף אֶחָד, נִמְצָא שֶׁנּוֹטֵל מִמֶּנּוּ שְׁנֵי בָּנִים. אֲבָל דַּע, שֶׁבָּזֶה יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל, אִם הַפֵּרוֹת רְאוּיִים לָצֵאת מֵהָעֲנָפִים בָּזֶה אַחַר זֶה, נִמְצָא שֶׁאַף שֶׁזֶּה גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ עָנָף אֶחָד, וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ שְׁנֵי בָּנִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן רְאוּיִים לוֹ לְהִתְקַיֵּם יֶתֶר הַבָּנִים שֶׁל הָעֲנָפִים הַנִּשְׁאָרִים, כִּי לֹא הִזִּיק בְּהַנִּשְׁאָרִים, כִּי לֹא נָטַל מֵהֶם כְּלוּם.

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ט · אות ב׳ · part 2 of 2 (site division)

אֲבָל אִם הָיוּ רְאוּיִים לָצֵאת בְּבַת אַחַת, בִּבְחִינַת שִׁשָּׁה בְּכָרֵס אֶחָד, עַל־כֵּן אַף שֶׁזֶּה לֹא גָּזַל מִמֶּנּוּ כִּי אִם מֵאָה אֲדֻמִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵרֶךְ עָנָף אֶחָד שֶׁל שְׁנֵי פֵּרוֹת, עִם כָּל זֶה קִלְקֵל אוֹר כֻּלָּם, מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם הָיוּ רְאוּיִים לָצֵאת בְּבַת אַחַת, וְזֶה נָטַל וְחִסֵּר מֵהֶם אוֹרָם, וְאֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת, עַל כֵּן יוּכַל לְהַזִּיק לוֹ בְּאֵלּוּ הַמֵּאָה אֲדֻמִּים לְבַד שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ, לִטֹּל מִמֶּנּוּ כָּל הַבָּנִים. וְכֵן יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה כַּמָּה וְכַמָּה שִׁנּוּיִים, לְפִי הַגְּזֵלָה, וּלְפִי הָאִילָן, וְהָעֲנָפִים וְהַפֵּרוֹת, בְּמַהוּתָם וְכַמּוּתָם. וְהַכְּלָל, כִּי הִיא צְרִיכָה תָּמִיד לְהַשְׁלִים אוֹרָהּ, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לָהּ שְׁלֵמוּת, אִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהוֹלִיד. וְעִקַּר שְׁלֵמוּתָהּ – עַל יְדֵי הַמָּמוֹן, כִּי הוּא בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת אוֹרָהּ כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב (ישעיהו א׳:י״ז): לִמְדוּ הֵיטֵב, דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ. שֶׁהַפָּסוּק מַזְהִיר לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּלְחַזֵּק אֶת הַנִּגְזָל, לְהַצִּיל עָשׁוּק מִיַּד עוֹשְׁקוֹ, כְּדֵי לְהַצִּיל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו כַּנַּ"ל. וְזֶה: לִמְדוּ הֵיטֵב וְכוּ', – שֶׁמַּה שֶּׁתַּעֲשׂוּ מִשְׁפָּט, וְתַצִּילוּ גָּזוּל מִיַּד גּוֹזְלוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה תַּעֲשׂוּ טוֹבָה לְהַבָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לִמּוּדֵי ה', כְּמָה שֶׁכָּתוּב (שם נד): וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה'. וְזֶה: לִמְדוּ הֵיטֵב – שֶׁהַהֲטָבָה תִּהְיֶה לְהַבָּנִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת לִמּוּדֵי ה'. וְזֶה סוֹד כַּוָּנַת הַגְּמָרָא (ב"ק קג): הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו אֲפִלּוּ לְמָדַי. וְהוּא פְּלִיאָה נִשְׂגָּבָה מְאֹד, לָמָּה תָּפְסוּ מָדַי דַּוְקָא. אַךְ דַּע, שֶׁהַגְּמָרָא הִיא נֶעְלֶמֶת וְנִסְתֶּרֶת מְאֹד, וְזֶה כַּוָּנָתָם הָאֱמֶת: הַגּוֹזֵל וְכוּ' יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו אֲפִלּוּ לְמָדַי, הַיְנוּ לִמּוּדֵי ה', הַיְנוּ הַבָּנִים. שֶׁצָּרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ אֲפִלּוּ הַבָּנִים שֶׁגָּזַל מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי שֶׁגָּזַל אֶת מָמוֹנוֹ. וְזֶה: לְמָדַי, בְּחִינַת לִמּוּדֵי ה' הַנַּ"ל:

Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

Open the chapter Text source Help me understand what I learned

Next study

Your study for today

שיחות הר״ן · אות קל״ו

about 2 min · about 240 words · 50% of the book by the end of today

שיחות הר״ן · אות קל״ו · part 1 of 2 (site division)

שיך להתורה "מלא כל הארץ כבודו" (בלקוטי חלק ראשון סימן קע"ב). שמעתי מאיש אחד מאנשיו ששמע מפיו הקדוש בבאור יותר קצת, והענין - שהאדם צריך לבטל כל מדה ומדה עד שיתבטל לגמרי כאין ואפס. כי בתחלה צריך לבטל מדה זאת עד שתהיה כלא ממש, ואחר כך מדה אחרת עד שתהיה גם כן לא, וכן כל המדות עד שיהיו כלם כלא היו. וכפי מה שמבטלין כל מדה ומדה, כן מאיר ומתגלה לו כבוד ה', כי עקר האור הוא כבודו יתברך, כמו שכתוב (יחזקאל מג ב): "והארץ האירה מכבודו".

שיחות הר״ן · אות קל״ו · part 2 of 2 (site division)

אך כשמעמידין דבר גשמי כנגד דבר רוחני - עושה צל; וכפי גשמיות וגדל הדבר שעומד כנגד הדבר, כמו כן נעשה צל, כגון כשמעמידין מקל נגד אור השמש - עושה צל קטן, כפי מדת המקל, אבל כשמעמידין דבר גדול יותר נגד השמש - עושה צל גדול ביותר, וכן כשמעמידין בית גדול - עושה צל גדול יותר ויותר. והצל הוא הסתרת והעלמת האור כידוע; ועל כן כפי מה שהאדם משקע באיזה מדה ותאוה, כמו כן עושה צל נגד אור כבודו יתברך וכמו כן נעלם ממנו אורו יתברך, אבל כשמבטל המדות והתאוות: כפי הבטול - כן נתבטל הצל, וכמו כן נתגלה אור כבודו יתברך עד שזוכה שיתבטל הצל לגמרי עד שיהיה הכל לא ואין ואפס, ואז יתגלה כבודו בכל הארץ, כי לא יהיה שום דבר שיסתיר האור ושיעשה צל כנ"ל, וזהו ״מלא כל הארץ כבודו״ (ישעיה ו ג), ועל ידי זה נתגלה ״כבודו״ ב״כל הארץ״, כי אין דבר שיסתיר אור כבודו יתברך ויעשה צל כנזכר לעיל:

Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0

Open the chapter Text source Help me understand what I learned

Next study

Your study for today

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רי״ז

about 3 min · about 280 words · 38% of the book by the end of today

חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רי״ז · part 2 of 2 (site division)

וְכַמָּה פְּעָמִים אָמַר בְּפֵרוּשׁ לְפָנַי וְלִפְנֵי עוֹד כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁטּוֹב לְפָנָיו לִשְׁכַּב שָׁם. מֵחֲמַת שֶׁהָיָה שָׁם קִדּוּשׁ הַשֵּׁם הַרְבֵּה מְאֹד, וְאַחַר־כָּךְ נִתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו כֻּלָּם וְנִסְתַּלֵּק בְּאוּמֶין בְּבֵית הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁנָּתַן לוֹ דִּירָתוֹ כַּנַּ"ל, אָז הֵמָּה רָאוּ כֵּן תָּמָהוּ וְהֵבִינוּ כֻּלָּם שֶׁכָּל עִקַּר בִּיאָתוֹ לְאוּמֶין הָיָה בִּשְׁבִיל לְהִסְתַּלֵּק שָׁם. כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע מִפִּיו בְּפֵרוּשׁ כַּמָּה פְּעָמִים. וּבְעִנְיַן יְשִׁיבָתוֹ בְּאוּמֶין לֹא תִּמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ מַה שֶּׁשָּׁמַעְנוּ קְצָת מְעַט מִזְעֵיר כְּטִפָּה מִן הַיָּם מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, וּמַה שֶּׁהִתְנוֹצֵץ לָנוּ בְּשִׂכְלֵנוּ אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת בָּזֶה כְּפִי הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַעְנוּ בְּרֶמֶז מִפִּיו. כִּי עָשָׂה שָׁם בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ שֶׁיָּשַׁב שָׁם תִּקּוּנִים עֲצוּמִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, וְשָׁם עָסַק בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּעִנְיַן תִּקּוּן הַנְּשָׁמוֹת כְּפִי הַמּוּבָן מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר לְפָנֵינוּ בִּכְנִיסָתוֹ לְשָׁם (עַיֵּן לְעֵיל קצ). וְקֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ הִזְכִּיר אוֹתִי אָז מַעֲשֶׂה זוֹ וְאָמַר הֲזָכַרְתָּ מַעֲשֶׂה שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ וְכוּ' כַּנַּ"ל. שׁוּב שָׁמַעְתִּי מֵאִישׁ אֶחָד שֶׁנָּסַע עִמּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעֵת שֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע לָדוּר פֹּה בְּרֶסְלֶב, וְאָז בְּדֶרֶךְ נְסִיעָתוֹ עָבַר דֶּרֶךְ אוּמֶין, וּמִדֵּי נָסְעָם בִּכְנִיסָתָם לָעִיר עָבְרוּ סָמוּךְ אֵצֶל בֵּית הַחַיִּים. עָנָה רַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר, כַּמָּה נָאֶה וְיָפֶה לִשְׁכַּב עַל בֵּית הַחַיִּים הַזֶּה. וּכְשָׁמְעִי זֹאת עָמַדְתִּי מַרְעִיד כִּי עַתָּה אָנוּ רוֹאִים שֶׁזֶּה כַּמָּה שָׁנִים מִקֹּדֶם עָלְתָה זֹאת בַּמַּחֲשָׁבָה, וְנוֹדַע לוֹ שֶׁמְּקוֹם מְנוּחָתוֹ יִהְיֶה בְּאוּמֶין, כִּי בָּעֵת שֶׁנִּכְנַס לִבְּרֶסְלֶב הָיָה כַּמָּה שָׁנִים קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ. וְכָל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו מִיּוֹם שֶׁנִּכְנַס לִבְּרֶסְלֶב עַד יוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְכָל מַה שֶּׁפָּעַל בְּאֵלּוּ הַשָּׁנִים אֲפִלּוּ כְּפִי מַה שֶּׁהִתְנוֹצֵץ בְּדַעְתִּי לֹא יַסְפִּיקוּ כָּל אֵילֵי נְבָיוֹת לְבָאֵר אֶפֶס קָצֶה מֵהֶם. וַעֲצַת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד, כִּי סוֹף כָּל סוֹף נִשְׁאֲרָה הַמַּתָּנָה טוֹבָה בְּיָדֵינוּ מֵאַחַר שֶׁזָּכִינוּ שֶׁהַחֶמְדָּה גְּנוּזָה נִגְנְזָה בִּסְבִיבוֹתֵינוּ בְּאוּמֶין כַּאֲשֶׁר עָלְתָה בַּמַּחֲשָׁבָה לְפָנָיו זֶה כַּמָּה. וְעַל יְדֵי זֶה עֲדַיִן יֵשׁ לָנוּ תִּקְוָה לִזְכּוֹת לְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר חָפֵץ לְהֵיטִיב עִמָּנוּ לָנֶצַח. וּדְבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם. וּבְכָל זֶה יֵשׁ בְּלִבִּי הַרְבֵּה אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר מֵחֲמַת חֶשְׁכַת הָעוֹלָם:

Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain

Open the chapter Text source Help me understand what I learned

Next study

Your study for today

ליקוטי עצות · מניעות · קטע ו׳ – קטע ז׳

about 2 min · about 160 words · 51% of the book by the end of today

ליקוטי עצות · מניעות · קטע ו׳

כָּל הָרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִכְנֹס כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁיַּחֲשֹׁב שֶׁאֵין בָּעוֹלָם כִּי אִם הוּא לְבַדּוֹ יְחִידִי בָּעוֹלָם. וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם אָדָם הַמּוֹנְעוֹ, כְּגוֹן אָבִיו וְאִמּוֹ אוֹ חוֹתְנוֹ וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, אוֹ הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ מִשְּׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם הַמַּלְעִיגִים וּמְסִיתִים וּמוֹנְעִים מִן דֶּרֶךְ הָאֱמֶת. וְצָרִיךְ שֶׁלֹּא יָחוּשׁ וְלֹא יִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, רַק יִהְיֶה בִּבְחִינַת "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם", כְּאִלּוּ הוּא יְחִידִי בָּעוֹלָם: (השמטה בתחילת לק"ת)

ליקוטי עצות · מניעות · קטע ז׳

כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁהַמְּנִיעָה שֶׁלּוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְשַׁבְּרָהּ, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן, כִּי אֵין אָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מְנִיעָה שֶׁלֹּא יוּכַל לְשַׁבְּרָהּ אִם יִרְצֶה בֶּאֱמֶת. כִּי אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ עַל שׁוּם אָדָם מְנִיעוֹת, רַק כְּפִי כֹּחוֹ וִיכָלְתּוֹ שֶׁיּוּכַל לַעֲמֹד בָּהֶם, אִם יִרְצֶה לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם כָּרָאוּי. וְאִם יִסְתַּכֵּל הֵיטֵב, יוּכַל לְהָבִין שֶׁגַּם בְּהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ מְלֻבָּשׁ שֵׁם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעֵיל בְּאוֹת ד'). וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה כְּלָל, כִּי כָּל הַמְּנִיעוֹת הֵם רַק בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם: (לק"ת סי' מ"ו)

Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0

Open the chapter Text source Help me understand what I learned

Next study

Your study for today

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ׳ · קטע ח׳ – קטע ב׳

about 7 min · about 660 words · 55% of the book by the end of today

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ׳ · קטע ח׳

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מָלֵא רַחֲמִים, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, זַכֵּנוּ לִפְעל בַּקָּשָׁתֵינוּ בְּרַחֲמִים אֶצְלְךָ, בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה, הָעוֹסְקִים לָדוּן אֶת כָּל הָעוֹלָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד, וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, וּלְקַבֵּץ כָּל הַטּוֹב הַזֶּה וּלְהִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַטּוֹב הַזֶּה לְפָנֶיךָ לְהַמְתִּיק וּלְבַטֵּל כָּל הַדִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם אֲשֶׁר אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים רוֹאִים וּמְבִינִים כָּל הַבְּחִינוֹת בִּכְלָל וּבִפְרָט שֶׁיֵּשׁ בְּעִנְיַן הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, כִּי הֵם רוֹאִין הֵיכָן הַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין, וּמֵאֵיזֶה צַדִּיק מְקַבֵּל כָּל תִּינוֹק וְתִינוֹק הֶבֶל פִּיו שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא, וְכַמָּה וְכַמָּה מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ, וְכָל הַבְּחִינוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה, וְהַדּוֹר שֶׁיֵּצֵא מֵהֶם עַד הַסּוֹף בִּזְכוּת וְכחַ אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, עֲזר וְהוֹשִׁיעַ לָנוּ וּלְכָל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְזַכֵּנוּ לִפְעל כָּל מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים.

Read the complete passage on Sefaria ↗

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ׳ · קטע ט׳

מָרָא דְעָלְמָא כּלָּא, זַכֵּנִי לִכְנס בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה מֵעַתָּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת זַכֵּנִי בִּזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּבִזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה וְעָזְרֵנִי, וְהוֹשִׁיעֵנִי וְלַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי בְּכָל עֵת עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשִׁי בְּכָל עֵת עַל יְדֵי דַרְכֵי הַתּוֹרָה הַזּאת וְלִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה לִכְנס בִּי וְלֹא לִגַּע בִּי כְּלָל, רַק אֶזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ וְתִתֶּן שִׂמְחָה בְּלִבִּי עַל יְדֵי דַרְכֵי הַתּוֹרָה הַזּאת וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אַךְ שָׂמֵחַ תָּמִיד, עַל יְדֵי כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁזָּכִיתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה לִגְרם אֵיזֶה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה גַּם לְשַׂמֵּחַ אֲחֵרִים, וְתוֹרֵנִי וּתְלַמְּדֵנִי דַעַת וּתְבוּנָה, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לָזֶה, לְשַׂמֵּחַ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת, וּלְדוֹנָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד, עַד שֶׁיִּזְכּוּ כֻלָּם לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְשִׂמְחָה וִיקֻיַּם מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִירוֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר, וְעָשִׂיתִי אֶת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם", וְנִזְכֶּה לַעֲבד אֶת יְהוָה בְּשִׂמְחָה וְלָבא לְפָנָיו בִּרְנָנָה, וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְּמַלְכָּם", וְנֶאֱמַר. "אָשִׁירָה לַיהוָה בְּחַיָּי אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי אָנכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה הַלְלוּיָהּ"

Read the complete passage on Sefaria ↗

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״א · קטע א׳

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלקַי וֵאלקֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתְּזַכֵּנִי לְהִתְדַבֵּק בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְתִפְתַּח אֶת לִבִּי וְדַעְתִּי עַד שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמעַ וּלְהָבִין הֵיטֵב בִּלְבָבִי אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה, הַמְּשִׁיבַת נֶפֶשׁ וּמַחְכִּימַת פֶּתִי וּמְשַׂמַּחַת לֵב וּמְאִירַת עֵינַיִם וְעוֹמֶדֶת לָעַד וְצָדְקוּ יַחְדָּו וְאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ הֵיטֵב נִפְלְאוֹת נְעִימַת עֲרֵבַת מְתִיקַת חִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים מְאד, שֶׁגִּלּוּ כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, הַמְחַיִּין כָּל הָעוֹלָמוֹת וְאֶזְכֶּה לֵהָנוֹת וּלְהִתְעַנֵּג עַל יְהוָה בְּדִבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַד אֲשֶׁר אָקוּץ וְאֶמְאַס בְּחַיֵּי עוֹלָם הַזֶּה וּבְתַאֲוֹתָיו וַהֲבָלָיו, וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל חַיֵּי עוֹלָם הַזֶּה אֶצְלִי לְגַמְרֵי, עַל יְדֵי עצֶם הַהֲנָאָה וְהַתַּעֲנוּג וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁאֶזְכֶּה לֵהָנוֹת וּלְהִתְעַנֵּג מִדִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה וְהַנּוֹרָאָה, אֲשֶׁר כָּל דְּבָרֶיהָ חָיִּים וְקַיָּמִים נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד, וְנֶחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב, וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנפֶת צוּפִים כִּי בֶּאֱמֶת מֵרָחוֹק נִרְאָה לִי בְּדַעְתִּי נְעִימַת עַמְקוּת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ, אֲשֶׁר כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר עוֹלֶה עַד אֵין סוֹף וְיוֹרֵד עַד אֵין תַּכְלִית, וּמְקַשֵּׁר וּמְחַבֵּר וְכוֹלֵל כָּל הָעוֹלָמוֹת יַחַד, וְנוֹתֵן עֵצוֹת נִפְלָאוֹת לְכָל דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה אֵיךְ לִזְכּוֹת לְהַכִּיר אוֹתְךָ תִּתְבָּרַךְ, וּלְהִתְדַּבֵּק בְּךָ בֶּאֱמֶת "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה מְאד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ" וְאִם הָיִינוּ זוֹכִים לִשְׁמעַ וּלְהַטּוֹת אָזְנֵינוּ וְלִבֵּנוּ הֵיטֵב לְדִבּוּר אֶחָד מִתּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, וְעַל יְדֵי כָּל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַד הַיּוֹם הַזֶּה הָיִינוּ מִתְבַּטְּלִים לְגַמְרֵי, אַךְ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים אֵין אָנוּ זוֹכִים לְהַכְנִיס הַדַּעַת בַּלֵּב, וּלְבַטֵּל תַּאֲוֹת הַלֵּב עַל יְדֵי זֶה, כִּי לִבֵּנוּ מָלֵא מַחְשְׁבוֹת חוּץ, תַּאֲוֹת וּבִלְבּוּלִים וְהִרְהוּרִים וְעַקְמִימִיּוּת שֶׁבַּלֵּב, עַד אֲשֶׁר לִבֵּנוּ רָחוֹק מְאד מִדִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַל כֵּן אֵין אָנוּ מַרְגִּישִׁין נְעִימוּת מְתִיקוּת אִמְרוֹתֶיהָ הַטְּהוֹרִים.

Read the complete passage on Sefaria ↗

ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ״א · קטע ב׳

אָנָּא אָדוֹן יָחִיד, הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְתִפְתַּח לִבֵּנוּ בְּתַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ וְזַכֵּנוּ שֶׁנְּדַבֵּק לִבֵּנוּ בֶּאֱמֶת בְּדִבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לֵהָנוֹת וּלְהִתְעַנֵּג מְאד מִדִּבְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עַד שֶׁיִּהְיֶה נִמְאָס אֶצְלֵנוּ עַל יְדֵי זֶה כָּל חַיֵּי עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו וַהֲבָלָיו וְנִזְכֶּה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים בֶּאֱמֶת לְהִתְדַבֵּק בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים לְעוֹלָם וָעֶד וְלא נָסוּר מֵרְצוֹנְךָ יָמִין וּשְׂמאל הַעֲרֶב נָא ה' אֱלקֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה "לַחֲזוֹת בְּנעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ", מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם אָמֵן סֶלָה.

Read the complete passage on Sefaria ↗

Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0

Open the chapter Text source Help me understand what I learned

Next study

Your study for today

משיבת נפש · רצף ג · אות נא · פסקה 3

about 1 min · about 150 words · 52% of the book by the end of today

משיבת נפש · רצף ג · אות נא · פסקה 3 · part 1 of 4 (site division)

וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הֵיטֵב בִּכְתָב, רַק הַמַּשְׂכִּיל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת יָבִין מִדַּעְתּוֹ, כִּי כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי מְנִיעוֹת כָּאֵלּוּ צְרִיכִין לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַנַּ"ל בִּבְחִינַת: "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם", וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל חֲבֵרוֹ כְּלָל בִּבְחִינַת: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם - לְעַצְמְכֶם" כַּנַּ"ל וּלְהִתְנַהֵג בְּדַרְכֵי הַתְּמִימוּת וְלִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד אֲפִלּוּ בַּעֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת גָּדוֹל, וְגַם עֲבוֹדָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת כְּלָל.

משיבת נפש · רצף ג · אות נא · פסקה 3 · part 2 of 4 (site division)

אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ תָּמִיד וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל הָעוֹלָם כְּלָל, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע וְגַם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה נִדְמֶה לוֹ שֶׁהֵם גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ אֲלָפִים מַדְרֵגוֹת אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא רָאָה מֵהֶם יְגִיעוֹת כָּאֵלֶּה וְהוּא הִתְיַגַּע כָּל כָּךְ וְלֹא זָכָה לָזֶה וְהוּא בַּעֲנִיּוּת וּבְשִׁפְלוּת גָּדוֹל בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת.

משיבת נפש · רצף ג · אות נא · פסקה 3 · part 3 of 4 (site division)

אַף־עַל־פִּי־כֵן אַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִזֶּה כְּלָל וְיִהְיֶה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וִיחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת בַּמַּה שֶּׁיּוּכַל, וְכָל נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁמַּרְוִיחַ לִפְעָמִים יִהְיֶה יָקָר בְּעֵינָיו מְאֹד וְיוֹדֶה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הִפְלִיא חַסְדּוֹ עִמּוֹ לִזְכּוֹת לָזֶה עַל כָּל פָּנִים. וּמָה אִכְפַּת לֵיהּ מַה שֶּׁחֲבֵרוֹ גָּדוֹל וְטוֹב מִמֶּנּוּ, טוֹב ה' לַכֹּל.

Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת

Open the chapter Text source Help me understand what I learned

Next study

Your study for today

עצות ישרות · מועדים · אות ו

about 1 min · about 130 words · 58% of the book by the end of today

עצות ישרות · מועדים · אות ו

צָרִיךְ הָאָדָם לִזְכֹּר הֵיטֵב הֵיטֵב כָּל יְמֵי חַיָּיו בְּכָל יוֹם וָיוֹם אֶת יוֹם צֵאתוֹ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְכוּ', דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם קֹדֶם הַקֵּץ רַק בְּחַסְדּוֹ, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, כִּי עַל כָּל אָדָם עוֹבֵר כָּל הַנַּ"ל, עַל כֵּן צְרִיכִין לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם גֹּדֶל חַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוֹצִיאוֹ מִמָּקוֹם שֶׁהוֹצִיאוֹ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם וְאַף־עַל־פִּי שֶׁעַתָּה עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, אַף־עַל־פִּי־כֵן בְּוַדַּאי הַחֶסֶד וְהַטּוֹבָה, שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי אֵינוֹ לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם, רַק שֶׁצָּרִיךְ עַתָּה לַעֲבֹר בְּעִנְיָנִים אֵלֶּה וּלְהִתְנַסּוֹת בָּהֶם, אֲבָל סוֹף כָּל סוֹף יִגְמֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת שֶׁלּוֹ, וְיִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלִמְצֹא כָּל אֲבֵדוֹתָיו בִּשְׁלֵמוּת, כִּי דְּבַר אֱלֹקֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם (הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הַפֵּרוֹת, הֲלָכָה ה', אוֹת י):

Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

Open the chapter Text source Help me understand what I learned

Next study

Your study for today

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסו · פסקה 1 – פסקה 8

about 5 min · about 530 words · 52% of the book by the end of today

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסו · פסקה 1

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' עֵקֶב תקצ"ח נֶעמְרוֹב.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסו · פסקה 2

רַב שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי כְּנַפְשִׁי וּלְבָבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסו · פסקה 3

כְּבָר שָׁמַעְתָּ מִפִּי רַבִּי נַחְמָן וְרַבִּי דָּוִד אֶת אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עִמָּנוּ בָּעִתִּים הַלָּלוּ בְּנִדּוֹן תְּשׁוּבָתִי לִבְרֶסְלֶב. וַעֲדַיִן עֵינַי כָּלוֹת לִתְשׁוּעַת ה', כִּי כְּפִי הַנִּרְאֶה הַדָּבָר סָמוּךְ לִגְמַר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אַךְ עֲדַיִן צְרִיכִין לִישׁוּעָה וְרַחֲמִים רַבִּים שֶׁיִּגְמֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכִי טוֹב מְהֵרָה, וְלַה' הַיְשׁוּעָה. וּבִפְרָטִיּוּת אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. וְכָעֵת אֲנִי פֹּה עֲדַיִן וְקָרוֹב שֶׁאֶהְיֶה עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה בִּבְרֶסְלֶב. אַךְ גַּם זֹאת אֵינִי יוֹדֵעַ עֲדַיִן בְּבֵרוּר. וּלְסַפֵּר לְךָ גְּדֻלַּת ה' וְנִפְלְאוֹתָיו, וּבִפְרָט נִפְלְאוֹת חֲסָדָיו שֶׁאֲנִי רוֹאֶה וּמַאֲמִין הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל יוֹם בְּנִפְלָאוֹת עֲצוּמוֹת וְנוֹרָאוֹת, אֵין פֶּה לְבָאֵר וְקֻלְמוֹס לִכְתֹּב. אִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וַאֲגַמִּים קֻלְמוֹסִים וּבְנֵי אָדָם לַבְלָרִין וּלְשׁוֹנוֹת מְקַלְּסִים וְכוּ'. וְאִם כִּי הַמְּלִיצָה הַזֹּאת יְשָׁנָה וּכְתוּבָה בַּפִּיּוּטִים הַקְּדוֹשִׁים, אֲבָל בְּחַסְדֵי ה' הִיא חֲדָשָׁה אֶצְלֵנוּ בְּכָל יוֹם. וְגַם זֶה נִפְלְאוֹת ה' וַחֲסָדָיו, שֶׁאָנוּ זוֹכִין לְהַאֲמִין בָּזֶה בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי מְעַט דִּמְעַט שֶׁמִּתְנוֹצֵץ לָנוּ חַסְדֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו וְנוֹרְאוֹתָיו עַל יְדֵי הַחִדּוּשִׁים נוֹרָאִים שֶׁזָּכִינוּ לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וְכוּ'. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ. וְרַק זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי מַה שֶּׁאֲנִי זוֹכֵר בְּכָל פַּעַם שֶׁאָמַר (שִׂיחוֹת הָרַ"ן ג), "הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאֹד וְאֵין יוֹדְעִים כְּלָל. כִּי נַעֲשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה בָּעוֹלָם וְאֵין יוֹדְעִין כְּלָל". מָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי מַה שֶּׁמִּתְנוֹצֵץ בְּלִבִּי מִזֶּה. וּלְדַעְתִּי עַתָּה גַּם אַתָּה וְגַם כֻּלְּכֶם תּוּכְלוּ לְהַחֲיוֹת עַצְמְכֶם בָּזֶה וּבְכָל הַחִדּוּשִׁים נוֹרָאִים שֶׁרָאִינוּ וְשָׁמַעְנוּ. וּמֵחֲמַת שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ עִם מִי יִהְיֶה נִשְׁלָח הָאִגֶּרֶת הַזֶּה, כִּי אֲנִי שׁוֹלְחוֹ לִבְרֶסְלֶב לִבְנִי יְדִידִי רַבִּי שַׁכְנָא נֵרוֹ יָאִיר, עַל כֵּן אֵינִי יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ. רַק מֵאַהֲבָתְךָ וּתְשׁוּקָתְךָ כָּתַבְתִּי דְּבָרַי אֵלֶּה. וּמִן הַסְּתָם נִתְוַעֵד יַחַד בְּקָרוֹב, וּפָנִים אֶל פָּנִים נְדַבֵּר אֶת אֲשֶׁר יִתֵּן ה' בְּפִינוּ. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם כְּשֶׁאָבוֹא לִבְרֶסְלֶב אֶרְאֶה לְהוֹדִיעֲךָ עִנְיָנֵינוּ, וְתִפְרֹס בִּשְׁלוֹם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה, יָתֵר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסו · פסקה 4

דִּבְרֵי אָבִיךָ דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹם טוֹבָתְךָ בְּאַהֲבָה וּמַעְתִּיר בַּעַדְךָ וּבְעַד כֻּלְּכֶם וּמְצַפֶּה לִרְאוֹתְכֶם בְּשִׂמְחָה.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסו · פסקה 5

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסז · פסקה 1

בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ד' תֵּצֵא תקצ"ח.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסז · פסקה 2

שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסז · פסקה 3

יְקַבֵּל הָאִגֶּרֶת לְרַבִּי יַאסִי בֶּן רַבִּי לִיפָּא לְאַדֶעס. וְיִרְאֶה לְשָׁלְחוֹ מִיָּד, כִּי נָחוּץ הוּא, כִּי אֲנִי מְזָרְזוֹ שֶׁיָּבוֹא עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה, אֲשֶׁר זֶה טוֹבַת כֻּלָּנוּ שֶׁיִּתּוֹסֵף נֶפֶשׁ אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ כְּדֵי שֶׁיִּתְרַבּוּ הַבָּתִּים וְכוּ'. וּבַעַל הָרַחֲמִים אֲשֶׁר הִפְלִיא חַסְדּוֹ עִמָּנוּ לְהַטְעִימֵנוּ מֵחִדּוּשִׁים נִפְלָאִים כָּאֵלּוּ שֶׁלֹּא נִשְׁמְעוּ מֵעוֹלָם, הוּא יִגְמֹר הַבִּנְיָן שֶׁהִתְחִיל, שֶׁיִּתְרַבּוּ שְׁכֵנִים רַבִּים. עַד יֶאֱסֹף לְתוֹכָם כָּל הָאַבְנֵי קֹדֶשׁ שֶׁנִּשְׁפְּכוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת, שֶׁמְּרַמֵּז גַּם עַל הַפְּגָם שֶׁנַּעֲשֶׂה מִפְּגָם הַבְּרִית קֹדֶשׁ שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל יְדֵי זֶה כַּאֲשֶׁר תָּבִין מֵאֵלֶיךָ; וּמִגֹּדֶל הַנְּחִיצָה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל, כִּי אֲנִי רוֹצֶה לִנְסֹעַ הַיּוֹם לְדַרְכִּי לְאוּמַאן עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסז · פסקה 4

דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִרְאוֹתְךָ עִם כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאוּמַאן עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה. בַּעַל הָרַחֲמִים יֵיטִיב הַכְּתִיבָה וְהַחֲתִימָה לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסז · פסקה 5

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסז · פסקה 6

וְשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסז · פסקה 7

גֹּדֶל צַעֲרִי עַד הַנֶּפֶשׁ מֵחֻלְשַׁת יְדִידֵנוּ רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר תָּבִין בְּעַצְמְךָ. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו וְעָלֵינוּ, וְיִשְׁלַח לוֹ רְפוּאָה שְׁלֵמָה קַל מְהֵרָה. וְתִרְאֶה מִיָּד בְּפָּאסְט רִאשׁוֹן לִכְתֹּב לִי אִגֶּרֶת לְאוּמַאן לְהוֹדִיעֵנוּ הַטּוֹב מִמֶּנּוּ. מִי יִתֵּן וִיבַשְּׂרֵנִי בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת מְהֵרָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסז · פסקה 8

מִכְתָּבֶיךָ קִבַּלְתִּי כֻּלָּם. וּבְתוֹךְ מִכְתָּבֶיךָ מְבֹאָר תְּשׁוּבָתְךָ מֵעַצְמְךָ. וְכָעֵת אֵין פְּנַאי לְהָשִׁיב וּלְהַרְחִיב הַדִּבּוּר, וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיְּתַקֵּן הַכֹּל בְּרַחֲמָיו וּבְחֶמְלָתוֹ הַגְּדוֹלָה אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות

Open the chapter Text source Help me understand what I learned

Next study

Your study for today

קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ב · סעיף א׳ – סעיף ה׳

about 5 min · about 500 words · 48% of the book by the end of today

קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ב · סעיף א׳

דְּחוּיָה הִיא שַׁבָּת אֵצֶל סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, כְּמוֹ שְׁאָר כָּל הַמִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. לָכֵן חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה וְהוּא אָדָם כָּשֵׁר, וְאַף עַל פִּי שֶׁלִּפְעָמִים עוֹשֶׂה עֲבֵרָה לְתֵאָבוֹן (עַיֵּן יו"ד סִימָן קנ"ח וחו"מ סִימָן תכ"ה). וַאֲפִלּוּ הוּא תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ, מִצְוָה לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת. וְאִם הַחוֹלֶה אֵינוֹ רוֹצֶה, כּוֹפִין אוֹתוֹ עַל כָּךְ. וְעָוֹן גָּדוֹל הוּא בְּיָדוֹ לִהְיוֹת חָסִיד שׁוֹטֶה, שֶׁלֹּא לְהִתְרַפֵּא בִּשְׁבִיל אֵיזֶה אִסּוּר, וְעָלָיו נֶאֱמַר וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשׁוֹתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ. וְהַזָּרִיז לְחַלֵּל ; בִּשְׁבִיל חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ אֵינוֹ יְהוּדִי לְפָנֵינוּ, מִשְׁתַּדְּלִין לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי יִשְֹרָאֵל. וְכָל מִי שֶׁחִלֵּל שַׁבָּת בִּשְׁבִיל חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֻצְרַךְ לוֹ, הֲרֵי זֶה יֵשׁ לוֹ שָׂכָר, כְּגוֹן שֶׁאָמַר הָרוֹפֵא, חוֹלֶה זֶה צָרִיךְ גְּרוֹגֶרֶת אַחַת, וְרָצוּ תִּשְׁעָה אֲנָשִׁים וְתָלַשׁ כָּל אֶחָד גְּרוֹגֶרֶת וְהֵבִיא, כֻּלָּם יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲפִלּוּ הִבְרִיא הַחוֹלֶה בָּרִאשׁוֹנָה. וְכֵן בִּשְׁבִיל כָּל פִּקּוּחַנֶפֶשׁ, וַאֲפִלּוּ סְפֵק פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, מִצְוָה לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת, וְלַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילוֹ כָּל אִסּוּרֵי דְּאוֹרַיְתָא, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, כִּי לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה אֶלָּא לְמַעַן הַחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה גִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכַת דָּמִים, שֶׁהֵם בְּיֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר (סִימָן שכח שכט, וביו"ד סִימָן קנז).

קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ב · סעיף ב׳

כָּל אָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר, מַכִּיר אֲנִי בְּאוֹתוֹ חוֹלֶה שֶׁהוּא מְסֻכָּן, אִם אֵין שָׁם רוֹפֵא מֻמְחֶה שֶׁמַּכְחִישׁוֹ, נֶאֱמָן וּמְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת. וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ אוֹמֵר בְּבֵרוּר, אֶלָּא אוֹמֵר שֶׁנִּרְאָה לוֹ, שֶׁצְּרִיכִין לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת, שׁוֹמְעִין לוֹ וּמְחַלְּלִין עָלָיו, מִשּׁוּם דִּסְפֵק נְפָשׁוֹת, לְהָקֵל. אִם רוֹפֵא אֶחָד אוֹמֵר שֶׁהוּא מְסֻכָּן וְשֶׁהוּא צָרִיךְ לִרְפוּאָה פְּלוֹנִית, וְרוֹפֵא אֶחָד אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, אוֹ שֶׁהַחוֹלֶה אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, שׁוֹמְעִין לְהָרוֹפֵא שֶׁאוֹמֵר שֶׁהוּא צָרִיךְ. וְאִם הַחוֹלֶה אוֹמֵר שֶׁהוּא צָרִיךְ לִרְפוּאָה פְּלוֹנִית, וְהָרוֹפֵא אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, שׁוֹמְעִין לַחוֹלֶה. אַךְ אִם הָרוֹפֵא אוֹמֵר שֶׁרְפוּאָה זוֹ תַזִּיקֵהוּ, שׁוֹמְעִין לָרוֹפֵא.

קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ב · סעיף ג׳

אִם רוֹפֵא בָקִי, אֲפִלּוּ הוּא אֵינוֹ יְהוּדִי, אוֹ שְׁאָר מֵבִין אוֹמֵר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁעַתָּה עֲדַיִן אֵין הַחוֹלֶה בְּסַכָּנָה, מִכָּל מָקוֹם אִם לֹא יַעֲשׂוּ לוֹ רְפוּאָה זֹאת, אֶפְשָׁר שֶׁתִּכְבַּד עָלָיו הֶחֳלִי וְיָכוֹל לָבֹא לִידֵי סַכָּנָה, אֲפִלּוּ הַחוֹלֶה אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ, שׁוֹמְעִין לָרוֹפֵא וּמְחַלְּלִין אֶת הַשַׁבָּת. וְאִם הָרוֹפֵא אוֹמֵר, שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂו לוֹ רְפוּאָה זֹאת וַדַּאי יָמוּת, וְאִם יַעֲשׂוּ לוֹ יָכוֹל לִהְיֹת שֶׁיִּחְיֶה, מְחַלְּלִין גַּם כֵּן אֶת הַשַׁבָּת. עַיֵן עוֹד בְּסִימָן קל"ג מִן סָעִיף י"ג עַד סָעִיף י"ח (שכ"ח שכ"ט תרי"ח).

קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ב · סעיף ד׳

כָּל מַכָּה שֶׁבִּפְנִים הַגּוּף, דְּהַיְנוּ מִן הַשָּׂפָה וְלִפְנִים וְגַם הַשִּׁנַיִם בִּכְלָל, וְהַיְנוּ קִלְקוּל שֶׁמֵּחֲמַת מַכָּה אוֹ בוּעָה וְכַיוֹצֵא בָזֶה, מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת וְאֵינוֹ צָרִיךְ אֹמֶד, שֶׁאֲפִלּוּ אֵין שָׁם בְּקִיאִים וְחוֹלֶה אֵינוֹ אוֹמֵר כְּלוּם, עוֹשִׂין לוֹ כָּל מַה שֶּׁרְגִילִים לַעֲשׂוֹת בְּחֹל. אֲבָל כְּשֶׁיוֹדְעִים וּמַכִּירִים בְּאוֹתוֹ חֳלִי שֶׁמַּמְתִּין וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְחִלּוּל שַׁבָּת אֵין מְחַלְּלִין. מֵחוּשִׁים אֵינָן נִקְרָאִין מַכָּה. וּמִי שֶַׁחוֹשֵׁשׁ בְּשִׁנּוֹ וּמִצְטַעֵר עָלֶיהָ מְאֹד עַד שֶׁחָלָה מִמֶּנָּהּ כָּל גּוּפוֹ, מֻתָּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי שֶׁיּוֹצִיאָהּ.

קיצור שולחן ערוך · סימן צ״ב · סעיף ה׳

מַכָּה שֶׁעַל גַּב הַיָּד וְשֶׁעַל גַּב הָרֶגֶל, וְכֵן עַל כָּל מַכָּה שֶׁנֶּעֶשְֹתָה מֵחֲמַת בַּרְזֶל, וְעַל שְׁחִין שֶׁבְּפִי הַטַּבַּעַת, וְכֵן מִי שֶׁבָּלַע עֲלוּקָה אוֹ שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה אוֹ אֶחָד מִזּוֹחֲלֵי עָפָר, אֲפִלּוּ סָפֵק אִם מֵמִית אִם לָאו, וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קַדַּחַת חָזָק בְּיוֹתֵר, מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַׁבָּת. אֲבָל עַל קַדַּחַת הַמְּצוּיָה, אֵין מְחַלְּלִין, אֶלָּא עוֹשִׂין עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי.

Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain

Open the chapter Text source Help me understand what I learned

Study for this day

Study progress

Daily prayer

From the order of Likutei Tefilot

The day in the calendar and the cycle

The day in Rabbi Nachman's teaching

Nisan and Pesach

The yearly cycle

Your progress

Tikkun HaKlali

Going deeper

Today's books in the library

How the order is built

Study progress

Today's study

Likutei MoharanWaiting to be learned

Sichot HaRanWaiting to be learned

Shivchei HaRanWaiting to be learned

Chayei MoharanWaiting to be learned

Sefer HaMidotWaiting to be learned

Sippurei MaasiyotWaiting to be learned

Likutei EtzotWaiting to be learned

Likutei TefilotWaiting to be learned

Hishtapchut HaNefeshWaiting to be learned

Meshivat NefeshWaiting to be learned

Etzot YesharotWaiting to be learned

Alim LiTerufahWaiting to be learned

Shemot HaTzaddikimWaiting to be learned

Kitzur Shulchan ArukhWaiting to be learned

Daily prayer

From the order of Likutei Tefilot

The day in the calendar and the cycle

The day in Rabbi Nachman's teaching

Nisan and Pesach

The yearly cycle

Your progress

Tikkun HaKlali

Going deeper

Today's books in the library

How the order is built