Opening the day with Rabbeinu's teaching
Thursday, 24 Nisan 5788 · April 20, 2028
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה פ״ח · אות א׳ – אות ג׳
about 8 min · about 790 words · 53% of the book by the end of today
הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים, הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר (תהילים קמ״ז:ח׳): הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לָבוֹא לָעוֹלָם אֶלָּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיק, כִּי הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ יָדַיִם בַּמֶּה לְקַבְּלָם, דְּהַיְנוּ אַהֲבָה וְיִרְאָה, כִּי הֵם הַיָּדַיִם לְקַבֵּל בָּהֶם כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת. וְצָרִיךְ הַצַּדִּיק כָּזֶה לִגְנֹז הָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַטְרְגוּ הַמְקַטְרְגִים עָלָיו, וְיִגְזְלוּ מִמֶּנּוּ הַהַשְׁפָּעוֹת. וְזֶהוּ: הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים – הַיְנוּ אֵשׁ וּמַיִם. הַיְנוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק יָכוֹל לְכַסּוֹת שָׁמַיִם, הַיְנוּ אֵשׁ וּמַיִם, הַיְנוּ הָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה שֶׁלּוֹ, אֲזַי: הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר – הַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַבְּרָכוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מָטָר:
אַךְ כְּשֶׁהַצַּדִּיק הוּא מְפֻרְסָם גָּדוֹל, אֲזַי הַמְקַטְרְגִים יוֹדְעִים וּמַשְׁגִּיחִים עָלָיו הֵיטֵב, וְאֵינָם מַנִּיחִים לוֹ לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן בְּלֵב צַדִּיק אַחֵר לְהַחַזִיק עָלָיו בְּמַחֲלֹקֶת כְּדֵי לְכַסּוֹתוֹ, וְשֶׁיּוּכַל לְהוֹרִיד הַשֶּׁפַע. וְזֶהוּ מַחֲלֹקֶת שֶׁהוּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, הַיְנוּ לְשֵׁם צַדִּיק, שֶׁהוּא מְכֻנֶּה בְּשֵׁם שָׁמַיִם, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַהֲבָה וְיִרְאָה. הַיְנוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, הָאַהֲבָה וְיִרְאָה, וּכְדֵי לְהָכִין מָטָר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְׁפָּעוֹת וּבְרָכוֹת:
וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹקִים, וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ (תהילים ח׳:ו׳): הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לָאָדָם, הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי, הַחִסָּרוֹן הוּא בְּהַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים. וְזֶהוּ וַתְּחַסְּרֵהוּ – בְּוַדַּאי מְעַט מֵאֱלֹקִים; הַיְנוּ הַחִסָּרוֹן בְּוַדַּאי מֵאֱלֹקִים, הַיְנוּ בְּהַשְּׁכִינָה. אַךְ כְּשֶׁיֵּדַע זֹאת, שֶׁהַחִסָּרוֹן הוּא לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, בְּוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ צַעַר גָּדוֹל וְעַצְבוּת, וְלֹא יוּכַל לַעֲבֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה. לְכָךְ צָרִיךְ לְהָשִׁיב לְעַצְמוֹ: מָה אֲנִי וּמֶה חַיַּי, כִּי הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ מְסַפֵּר לִי הַחִסָּרוֹן שֶׁלּוֹ, וְכִי יֵשׁ כָּבוֹד גָּדוֹל מִזֶּה. מִתּוֹךְ כָּךְ בָּא לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְנִתְחַדְּשׁוּ הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ. וְזֶהוּ: וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ – הַיְנוּ עַל־יְדֵי כָּבוֹד וְהָדָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ, שֶׁהַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ מְסַפֵּר לוֹ הַחִסָּרוֹן, תְּעַטְּרֵהוּ בְּמֹחִין חֲדָשִׁים:
אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּייָ, יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ (תהילים ק״ד:ל״ד-ל״ה) הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁבָּאִים לָאָדָם, הֵן בָּאִין מֵחֲמַת הַשְּׁבִירָה, שֶׁנָּפְלוּ נִיצוֹצוֹת וְנֶחְסְרוּ מֵהַשְּׁכִינָה כַּיָּדוּעַ. וְהַתִּקּוּן הוּא עַל יְדֵי שֶׁמְּשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱלֹקָיו, אֲזַי נִשְׁלְמוּ כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת מֵהַשְּׁבִירָה, וְנִתְעַלֶּה כָּל הַנִּיצוֹצוֹת. וְזֶה: אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּה', יִתַּמּוּ וְנִשְׁלְמוּ כָּל הַחֲטָאִים – הַיְנוּ הַחֶסְרוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלכים־א א): וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים. מִן הָאָרֶץ – הַיְנוּ אֶרֶץ הָעֶלְיוֹנָה, בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה:
וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ (שמות י״ז:י״ב): כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי אֱמוּנָה. יֵשׁ אֱמוּנָה, שֶׁהוּא רַק בַּלֵּב. וְהָעִקָּר שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת לָאָדָם אֱמוּנָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים. כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, שֶׁצָּרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ יָדָיו בִּשְׁעַת נְטִילָה נֶגֶד הָרֹאשׁ, כְּדֵי לְקַבֵּל הַקְּדֻשָּׁה. נִמְצָא שֶׁצָּרִיךְ לָזֶה אֱמוּנָה בְּהַיָּדַיִם, לְהַאֲמִין שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁמַּגְבִּיהַּ יָדָיו כְּנֶגֶד הָרֹאשׁ מְקַבֵּל הַקְּדֻשָּׁה, כִּי בְּלֹא אֱמוּנָה אֵינוֹ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קי״ט:פ״ו): כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה כָּזוֹ, בָּא מִן הָאֱמוּנָה אֶל הַשֵּׂכֶל, וְכָל מַה שֶּׁמַּחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה, בָּא אֶל שֵׂכֶל יוֹתֵר. כִּי הַדָּבָר שֶׁהָיָה צָרִיךְ מִתְּחִלָּה לְהַאֲמִין, עַכְשָׁו כְּשֶׁבָּא אֶל אֱמוּנָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה, מֵבִין הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן בַּשֵּׂכֶל. וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּמשֶׁה: וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה – שֶׁהָיָה לוֹ אֱמוּנָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה, עַד שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הָאֵיבָרִים, שֶׁאֲפִלּוּ בְּיָדָיו הָיָה הָאֱמוּנָה כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה, עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ – הַיְנוּ לְהַשֵּׂכֶל שֶׁל הַדָּבָר, וְשֶׁמֶשׁ הוּא בְּחִינַת חָכְמָה, כַּמּוּבָא אֶצְלֵנוּ (לעיל בסימן א):
עַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם נָע וָנָד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בֶּאֱלִישָׁע, כְּשֶׁהֶחֱיָה אֶת בֶּן הַשּׁוּנַמִּית, כְּתִיב בֵּהּ (מלכים־ב ד): וַיֵּלֶךְ אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה. וּמוּבָא בַּתִּקּוּנִים (תיקון יג דף כז:): אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְהָרֵאָה וְהַלֵּב הֵם בְּחִינוֹת יַעֲקֹב וְיוֹסֵף, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז׳:כ׳): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, וֶאֱמֶת הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ב׳:ו׳): תּוֹרַת אֱמֶת. וּבְהַתּוֹרָה יֵשׁ חֲמִשָּׁה סְפָרִים, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה כַּנְפֵי רֵאָה (תיקון כה). וְיוֹסֵף הוּא בְּחִינַת לֵב, כִּי יוֹסֵף נִקְרָא צָפְנַת פַּעְנֵחַ (מקץ מא), וּכְתִיב (תהילים קי״ט:י״א): בְּלִבִּי צָפַנְתִּי וְכוּ'. וּכְשֶׁבּוֹעֵר הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב, הֲוָה אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְעַל יְדֵי שֶׁהַחֲמִשָּׁה כַּנְפֵי רֵאָה נָעִים וְנָדִים, מְנָשְׁבִי עַל לִבָּא, וּמְשַׁכְּכִים הַחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב. לְכָךְ נֶאֱמַר בְּיַעֲקֹב (בראשית רבה וישב פרשה פד): בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב – הַיְנוּ הָרֵאָה – לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, קָפַץ עָלָיו רֻגְזוֹ שֶׁל יוֹסֵף; הַיְנוּ הַחֲמִימוּת שֶׁבַּלֵּב. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר י״ט:י״ד): זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם, נָע וָנָד אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, יָכוֹל לְשַׁכֵּךְ אֶת הָאֵשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דִּינִים, וְיָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים, שֶׁיִּהְיוּ חַיִּים:
כָּל הָעוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ, שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ לְכָל מִצְווֹת עֲשֵׂה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תיקון כא): עַל פָּסוּק: וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, מִפִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה: וְכֵיצַד מְקַיְּמִין מִצְוַת וְאָהַבְתָּ, דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא (יומא פו) עַל פָּסוּק וְאָהַבְתָּ, שֶׁתִּרְאֶה שֶׁיִּתְאַהֵב שֵׁם שָׁמַיִם עַל יָדְךָ. כֵּיצַד, אָדָם קָרָא וְשָׁנָה וְשִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְעִסְקוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת, וּמַשָּׁאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה – מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים, אַשְׁרֵי מִי שֶׁלִּמְּדוֹ תּוֹרָה וְכוּ'. נִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדוֹ, וּמְקַיֵּם מִצְוַת שֶׁל וְאָהַבְתָּ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַמִּצְווֹת:
גַּם בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, בָּא לְמַדְרֵגָה שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (שם) בַּמַּסְקָנָא: וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. וְיִשְׂרָאֵל הוּא בְּמַחֲשָׁבָה, כְּמַאֲמַר חַכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב"ר פ"א): יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, וּמַחֲשָׁבָה הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן.
וְגַם עַל יְדֵי מַשָּׂא־וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח, כִּי תְּפִלָּה הִיא גַּם־כֵּן לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי הוּא דָּבָר הָעוֹמֵד בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם (ברכות ו:). וְגַם מֵחֲמַת שֶׁבָּא לְאַהֲבָה, מִכֹּחַ זֶה בָּא לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל בְּשֵׂכֶל צַח:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות קמ״ח – אות קמ״ט
about 2 min · about 170 words · 56% of the book by the end of today
וכשספר המעשה של הבעל תפלה הנדפסת ב״ספורי המעשיות״ שאל אותנו אחר כך: ״מי ספר המעשה שהיה כתוב בהקראויניקוס שלהם מענין הכתות שנעשו בעת שהיה רוח סערה בעולם וכו'?״ השבנו לו שזה ספר אחד מהגבורים של הגבור להבעל תפלה, כמבאר שם, ונענע בראשו שכן הוא. והבנו מדבריו שיש בזה מכון גדול מאד מה שדיקא אחד מהגבורים ספר זאת. ומזה תלמד שבכל דבור ודבור של המעשיות יש מכון גדול מאד מאד, מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב:
המעשה של ה״שבעה בעטלירס״ הנדפסת ב״ספורי המעשיות״ ספר כמה ימים, ובכל פעם ספר ענין השיך לזה שספרו ממנו, שעל ידי זה התחיל לספר המעשה: בתחלה, בליל שבת קדש, התחיל על ידי הטאביקי (טַבָּק לַהֲרָחָה) שלקח מאיש מאנשיו, ונזכר בהאגרת ששלחתי אני לחברי שהגיע לידו זכרונו לברכה, וכתבתי לו שיהיה בשמחה; אז דבר מזה, וענה ואמר: ״אני אספר לכם איך [פעם אחת] היו שמחים״, והתחיל לספר המעשה. וספר כל התחלת המעשה עד סוף המעשה של יום ראשון של הבעטליר שהיה עור. וכל זה היה בליל שבת קדש, ואני הייתי אז בביתי בנעמרוב.
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ח
about 1 min · about 70 words · 55% of the book by the end of today
והיה שם בשעת הסעדה שמחה גדולה ובקש הצדיק הנ"ל את רבנו, זכרונו לברכה, שיאמר תורה. ולא רצה בשום אפן, ואמר הצדיק הנ"ל בעצמו תורה. וכן היה בסעדה שניה ושלישית.
Read the complete passage on Sefaria ↗ואמירת התורה של הצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל היה בהתלהבות גדול ובצעקה גדולה ולא נשמע שום דבור. רק לבסוף סים כך הוא עיקר עבודת הבורא יתברך. ורבנו זכרונו לברכה, היה משבח ומפאר התורה שלו בלי ערך, כמעט שאין דוגמתו.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רנ״ד – אות רנ״ז
about 3 min · about 290 words · 44% of the book by the end of today
(יד) שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר עוֹד יִהְיֶה זְמַן שֶׁיִּתְמְהוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ וְיֹאמְרוּ אֶחָד לַחֲבֵרוֹ הַאַתָּה הִכַּרְתָּ אֶת ר' נַחְמָן, אַתָּה הָיִיתָ בְּבֵיתוֹ, אַתָּה הִכַּרְתָּ אֶת אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו אֶת זֶה אוֹ אֶת זֶה וְיִהְיֶה פֶּלֶא גָּדוֹל בָּעוֹלָם מַה שֶּׁזָּכָה אָדָם לְהַכִּיר אוֹתוֹ. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁיִּהְיֶה מַכִּיר אֶת אֲנָשָׁיו יִהְיֶה גַּם־כֵּן חִדּוּשׁ גָּדוֹל. (כִּי כָּל כָּךְ יִגְדַּל שְׁמוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ הָאֲמִתִּי וְיֵדְעוּ הַכֹּל אֲמִתַּת הַפְלָגַת גְּדֻלָּתוֹ הָעֲצוּמָה עַד אֵין סוֹף עַד שֶׁיִּהְיֶה חִדּוּשׁ בְּעֵינֵיהֶם מִי שֶׁזָּכָה לְהַכִּירוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל). שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁהוּא יִלְמוֹד תּוֹרָה וְכוּ' (אָמַר הַמַּעֲתִּיק: עַיֵּן בְּאִגֶּרֶת הַבַּעל־שֵׁם־טוֹב הַנִּדְפַס בְּסוֹף סֵפֶר "פּוֹרַת יוֹסֵף" מוּבָא שָׁם שֶׁמָּשִׁיחַ יִלְמוֹד תּוֹרָה עִם הַשִּׁבְעָה רוֹעִים):
(טו) אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב בְּסִימָן ע"ט בְּלִקּוּטֵי א' הָיָה הוֹלֵךְ בְּבֵיתוֹ אָנָה וָאָנָה כְּדַרְכּוֹ וְאָחַז מַטֶּה בְּיָדוֹ וְאָמַר וּמַטֵּה אֱלֹקִים בְּיָדִי (שְׁמוֹת יז) הַיְנוּ שֶׁזָּכָה לִכְבֹּשׁ אֶת בְּחִירָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת כַּמְבֹאָר בַּשִּׂיחוֹת לְעֵיל (סִימָן לו):
(טז) שָׁמַעְתִּי בְּלִיפָּוִויץ שֶׁאָמַר אֲנִי אִישׁ פֶּלֶא וְנִשְׁמָתִי הוּא פֶּלֶא גָּדוֹל:
(יז) שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר יֵשׁ לִי הַשָּׂגָה כָּזוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל לְהָבִיא עַל יָדָהּ אֶת מָשִׁיחַ, אֲבָל סִלַּקְתִּי הַכֹּל וְלָקַחְתִּי עַצְמִי אֶצְלְכֶם לְהַחֲזִיר אֶתְכֶם לְמוּטָב, כִּי זֶה גָּדוֹל מִן הַכֹּל, כִּי (זֹהַר תְּרוּמָה קכח) זַכָּאָה מָאן דְּאָחֵד בִּידָא דְחַיָּבָא. וְאָז הוֹכִיחַ אֶת אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ מְאֹד וְאָמַר, כַּמָּה יְגִיעוֹת הָיוּ לִי בִּשְׁבִילְכֶם, כַּמָּה פְּעָמִים נִחַר גְּרוֹנִי וְנִתְיַבֵּשׁ הַלַּחְלוּחִית בְּפִי מֵרִבּוּי הַדִּבּוּרִים שֶׁהִרְבֵּיתִי לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם בִּפְרָטִיּוּת, וְעַתָּה מַה פָּעַלְתִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁאַתֶּם אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים אֲבָל לֹא כָּךְ רָצִיתִי, (כִּי כְּבָר מְבֹאָר (לְעֵיל רכח) שֶׁרָצָה לַעֲשׂוֹת מֵאִתָּנוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים מֻפְלָגִים בַּמַּעֲלָה) וְאֵיךְ אָבוֹא לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד. אַךְ אֲנִי מְנַחֵם עַצְמִי בִּמְעַט אֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לִי שָׁם בָּעוֹלָם הַבָּא. הַיְנוּ אוֹתָן אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁכְּבָר נִפְטְרוּ שֶׁאֵלּוּ כְּבָר הֵם מֵאֲנָשָׁיו בְּוַדַּאי. וְכֵן שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמוֹ שֶׁאוֹתָן שֶׁנִּפְטְרוּ כְּבָר הֵם בְּוַדַּאי מֵאֲנָשָׁיו כִּי אוֹתָן שֶׁהֵם בַּחַיִּים עֲדַיִן הֵם בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, אֲבָל אֵלּוּ שֶׁנִּפְטְרוּ כְּבָר הֵם מֵאֲנָשָׁיו בְּוַדַּאי:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · ממון · חלק ראשון · אות צ״ח – אות ב׳
about 1 min · about 90 words · 57% of the book by the end of today
צח. אֵין לָאָדָם לִמְכּר מִקְחוֹ הָרִאשׁוֹן.
Read the complete passage on Sefaria ↗צט. מִי שֶׁיּוֹרֵד לְפַרְנָסַת חֲבֵרוֹ, נִקְרָא רָשָׁע.
Read the complete passage on Sefaria ↗ק. לֹא יָבוֹא שׁוּם אֶחָד לְהַזִּיק אֶת חֲבֵרוֹ אִם לא מִגַּאֲוַת לִבּוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗קא. נְשִׁירָה קָשָׁה לַעֲנִיּוּתָא.
Read the complete passage on Sefaria ↗קב. עָשִׁיר הוּא בְּחִינַת זָכָר, וְעָנִי הוּא בְּחִינַת נוּקְבָא.
Read the complete passage on Sefaria ↗קג. כְּאֵב עֵינַיִם סִימָן לְהֶזֵּק.
Read the complete passage on Sefaria ↗קד. לְכָל הַדְּבָרִים הֵן חָכְמָה אוֹ עשֶׁר אוֹ בָּנִים, צָרִיךְ עֵסֶק בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים, שֶׁיַּצְלִיחַ בִּדְבַר הָעֵסֶק.
Read the complete passage on Sefaria ↗א. שָׁנָה שֶׁהִיא שְׁנַת מַשָּׂא־וּמַתָּן הוּא סִימָן טוֹב לִבְרִיאוּת הַגּוּף.
Read the complete passage on Sefaria ↗ב. מִי שֶׁלָּהוּט אַחַר עֲבוֹדַת אֲדָמָה, בָּא לִידֵי אֶחָד מִשְּׁלשָׁה; אוֹ לִידֵי שְׁפִיכוּת־דָּמִים אוֹ לִידֵי צָרַעַת אוֹ לִידֵי שִׁכְרוּת.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות מ״ט
about 2 min · about 210 words · 58% of the book by the end of today
אָמְרוּ לוֹ הַשָּׂרִים אַף עַל פִּי כֵן, אַף עַל פִּי שֶׁרָאִינוּ מִמְּךָ דָּבָר כָּזֶה אַף עַל פִּי כֵן בִּשְׁבִיל דָּבָר אֶחָד אֵין רָאוּי לִתֵּן לְךָ הַמְּלוּכָה נְנַסֶּה אוֹתְךָ עוֹד בְּדָבָר אֶחָד אָמְרוּ לוֹ. הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ כָּאן כִּסֵּא מֵהַמֶּלֶךְ שֶׁהָיָה וְהַכִּסֵּא גָּבוֹהַּ מְאד וְאֵצֶל הַכִּסֵּא עוֹמְדִים כָּל מִינֵי חַיּוֹת וְעוֹפוֹת שֶׁל עֵץ [הַיְנוּ שֶׁהֵם חֲתוּכִים וּמְתֻקָּנִים מִן עֵץ] וְלִפְנֵי הַכִּסֵּא עוֹמֵד מִטָּה וְאֵצֶל הַמִּטָּה עוֹמֵד שֻׁלְחָן וְעַל הַשֻּׁלְחָן עוֹמֵד מְנוֹרָה וּמִן הַכִּסֵּא יוֹצְאִים דְּרָכִים כְּבוּשִׁים וְהַדְּרָכִים הֵם בְּנוּיִים בְּבִנְיַן חוֹמָה וְאֵלּוּ הַדְּרָכִים יוֹצְאִים מִן הַכִּסֵּא לְכָל צַד וְאֵין אָדָם יוֹדֵעַ כְּלָל מָה עִנְיַן הַכִּסֵּא הַזֶּה עִם הַדְּרָכִים הַלָּלוּ וְאֵלּוּ הַדְּרָכִים כְּשֶׁהֵם יוֹצְאִים וּמִתְפַּשְּׁטִים לְהַלָּן אֵיזֶה שִׁעוּר עוֹמֵד שָׁם אַרְיֵה שֶׁל זָהָב וְאִם יֵלֵךְ וְיִתְקָרֵב אֶצְלוֹ אֵיזֶה אָדָם אֲזַי יִפְתַּח אֶת פִּיו וְיִבְלָעֶנּוּ וּלְהַלָּן מִן אוֹתוֹ הָאַרְיֵה מִתְפַּשֵּׁט הַדֶּרֶךְ עוֹד לְהַלָּן יוֹתֵר וְכֵן בִּשְׁאָר הַדְּרָכִים, הַיּוֹצְאִים מִן הַכִּסֵּא הַיְנוּ שֶׁגַּם הַדֶּרֶךְ הַשֵּׁנִי, הַיּוֹצֵא מִן הַכִּסֵּא לְצַד אַחֵר, הוּא גַּם כֵּן כָּךְ כְּשֶׁמִּתְפַּשֵּׁט וְנִמְשָׁךְ הַדֶּרֶךְ אֵיזֶה שִׁעוּר עוֹמֵד שָׁם מִין חַיָּה אַחֵר כְּגוֹן לָבִיא שֶׁל מִינֵי מַתָּכוֹת וְשָׁם גַּם כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב אֵלָיו כַּנַּ"ל וּלְהַלָּן מִתְפַּשֵּׁט הַדֶּרֶךְ יוֹתֵר וְכֵן בִּשְׁאָר הַדְּרָכִים וְאֵלּוּ הַדְּרָכִים הֵם מִתְפַּשְּׁטִים וְהוֹלְכִים בְּכָל הַמְּדִינָה כֻּלָּהּ וְאֵין שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ עִנְיַן הַכִּסֵּא הַנַּ"ל עִם כָּל הַדְּבָרִים הַנַּ"ל עִם הַדְּרָכִים הַנַּ"ל עַל כֵּן תִּתְנַסֶּה בָּזֶה אִם תּוּכַל לֵידַע עִנְיַן הַכִּסֵּא עִם כָּל הַנַּ"ל
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · מועדי ה' · חנכה · אות א׳ – קטע ד׳
about 3 min · about 320 words · 57% of the book by the end of today
עַל־יְדֵי מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה מֵאִיר כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִתְעַלֶּה וְנִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ בָּעוֹלָם, וּמְעוֹרְרִין הָרְחוֹקִים לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזוֹכִין לְיִרְאָה וְלִשְׁלוֹם בַּיִת וְלִתְפִלָּה, וְנִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת וְלָשׁוֹן הָרָע, וְנִמְשָׁךְ שָׁלוֹם הַכְּלָלִי בְּכָל הָעוֹלָמוֹת: (לק"א סי' י"ד אות י"ב)
עַל־יְדֵי מִצְוַת הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמוֹ הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁמֶן הַטּוֹב, שֶׁהִיא בְּחִינַת זִכָּרוֹן, דְּהַיְנוּ לִזְכֹּר תָּמִיד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי בִּכְלָל וּבִפְרָט. עַיֵּן זִכָּרוֹן אוֹת ד': (לק"א סי' נ"ד אות ו' בסוף)
יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה וְהַלֵּל, שֶׁזֶּה עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין שֶׁיָּאִיר הָאֱמֶת, דְּהַיְנוּ לְהִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת וְלִלְמֹד תּוֹרָה בֶּאֱמֶת מִפִּי רַב אֲמִתִּי, וְלַעֲשׂוֹת שִׁדּוּכִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁכָּל זֶה הֵם ג' קַוֵּי הָאֱמֶת, וְהֵם מְאִירִין לְכָל חֶלְקֵי הַדִּבּוּר וּמַשְׁלִימִין הַדִּבּוּר. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ. וְכָל אֵלּוּ הַתִּקּוּנִים נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה וְעַל־יְדֵי הַלֵּל וְהוֹדָאָה שֶׁל חֲנֻכָּה. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְחֲנֻכָּה כָּזֶה, לְהַמְשִׁיךְ בּוֹ כָּל תִּקּוּנִים הַנּוֹרָאִים הָאֵלּוּ: (לק"ת סי' ב')
כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה כָּל אֶחָד לִפְעֹל בְּיוֹם כִּפּוּר בַּקָּשַׁת "סְלַח נָא" וְכוּ', כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה לִקְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה. כִּי קְדֻשַּׁת חֲנֻכָּה נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַסְּלִיחָה שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, כִּי חֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי מִצְוַת חֲנֻכָּה אָנוּ מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמֵנוּ קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁזֶּה זוֹכִין עַל־יְדֵי הַסְּלִיחָה עַל הָעֲווֹנוֹת שֶׁפּוֹעֲלִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים. וְעִקַּר קְדֻשַּׁת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁמַּמְשִׁיכִין בְּחֲנֻכָּה, הוּא לִזְכּוֹת לַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹֹקִים, וְלִזְכּוֹת לָצֵאת עַל־יְדֵי זֶה מֵעֲווֹנוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָרַחֲמָנוּת עַל יִשְׂרָאֵל (וְעַיֵּן תּוֹכָחָה וְצַדִּיק). וּלְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ לְבָנִים וְתַלְמִידִים לְדוֹרוֹת לָנֶצַח, וְלִזְכּוֹת עַל־יְדֵי זֶה לְהַשָּׂגַת הַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין עַל־יְדֵי הַדְלָקַת הַשֶּׁמֶן הַקָּדוֹשׁ שֶׁל נֵר חֲנֻכָּה. וְלִזְכּוֹת עַל־יְדֵי זֶה לְפַרְנָסָה קְדוֹשָׁה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, שֶׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל יָדָהּ בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן הַמֻּפְלָג, שֶׁיִּכְסֹף וְיִשְׁתּוֹקֵק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן מֻפְלָג בְּלִי שִׁעוּר. וּמֵאֵלָיו יָבִין הָאָדָם, שֶׁחֲנֻכָּה כָּזֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לְרַב וּמַנְהִיג שֶׁהוּא רַחֲמָן אֲמִתִּי (עַיֵּן צַדִּיק אוֹת צ"ו). אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִמְצֹא אוֹתוֹ: (לק"ת סי' ז' אות י"א)
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ז · קטע א׳ – קטע ה׳
about 8 min · about 770 words · 60% of the book by the end of today
אֱלֹהַי, נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם זַכֵּנִי לִהְיוֹת אִישׁ שָׁלוֹם בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם תָּמִיד בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וְלֹא אַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת כְּלָל לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ נֶגֶד הַחוֹלְקִים עָלַי וְקָמִים כְּנֶגְדִּי וְחוֹתְרִים חֲתִירוֹת תַּחְתַּי חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹשִׂים לִי מַה שֶּׁעוֹשִׂים הָרַחֲמָן יִשְׁמְרֵנִי, תְּזַכֵּנִי וְתַעַזְרֵנִי שֶׁלֹּא אֶעֱמד כְּנֶגְדָּם לַעֲשׂוֹת לָהֶם כְּנֶגְדָּם כְּמוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים לִי, רַק אַדְרַבָּא אֶזְכֶּה לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת, וּלְקַיֵּם בֶּאֱמֶת וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אַל תּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ", וּכְתִיב. "אַל תּאמַר אֲשַׁלְּמָה רָע, קַוֵּה לַיהוָה וְיוֹשַׁע לָךְ" וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת כְּעָפָר מַמָּשׁ, שֶׁהַכּל דָּשִׁין עָלֶיהָ וְהִיא נוֹתֶנֶת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְבַטֵּל וּלְהָפֵר מַחְשְׁבוֹת אוֹיְבַי וְשׂוֹנְאַי, "וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה" וִיקֻיַּם בָּהֶם. "כּוֹרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפּל וְגוֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב", וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם.
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתִפְתַּח עֵינַי לִבִּי וְדַעְתִּי שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַבְחִין בֵּין מַחֲלֹקֶת שֶׁל רְשָׁעִים לְמַחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים, וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים הִיא טוֹבָה גְדוֹלָה לָזֶה שֶׁהֵם חוֹלְקִים עָלָיו, כִּי מְרִימִין וּמְנַשְּׂאִין אוֹתוֹ עַל יְדֵי זֶה, וּמַמְתִּיקִים דִּינִים מֵעָלָיו וְלֹא תַנִּיחֵנִי לִטְעוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים כְּאִלּוּ הִיא מַחֲלֹקֶת גְּמוּרָה חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן אֲחִיזָה לְהַמַּחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא בְּזאת הַמַּחֲלֹקֶת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל צַדִּיקִים וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה".
Read the complete passage on Sefaria ↗אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל רִבּוּי הַמַּחֲלוֹקֶת שֶׁנִּתְרַבָּה בְּדוֹרוֹתֵינוּ בְּכַמָּה אֳפָנִים, בֵּין צַדִּיקִים בֵּינוֹנִים וּרְשָׁעִים וְהַמַּחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא רוֹצָה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְפַּשֵּׁט בְּכָל יוֹם, בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְּיָא עַד אֲשֶׁר רַבִּים נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ עַל יְדֵי רִבּוּי הַמַּחֲלֹקוֹת וְחִלּוּקֵי הַדֵּעוֹת וּפֵרוּד לְבָבוֹת שֶׁנִּתְרַבָּה מְאד בְּדוֹרוֹתֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כִּי נַעֲשָׂה קַטֵּגוֹרְיָא בֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּבֵין הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, עַד אֲשֶׁר קָשֶׁה לְהַבְחִין וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַמַּחֲלֹקֶת דִּקְדֻשָּׁה לְמַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְרַבִּים נָפְלוּ מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים עַל יְדֵי זֶה לְגַמְרֵי, וְעַל יְדֵי זֶה נָפְלוּ לְמַה שֶּׁנָּפְלוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן כִּי אֱמוּנַת חֲכָמִים יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְארֶךְ יָמֵינוּ, וּבִלְעָדָם לֹא נָרִים אֶת יָדֵינוּ וְאֶת רַגְלֵינוּ בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וּבְצוֹק הָעִתִּים אֲשֶׁר אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת וּמָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד, וְדַעְתֵּנוּ אֵינָה צְלוּלָה כְּלָל, אֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, וְאֵיךְ לְכַוֵּן דַּעְתִּי בָּזֶה אֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים אֶפְנֶה שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי, לְהַבְחִין וְלֵידַע מִי הֵם הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ לְיָעֵץ אוֹתִי עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת וּלְהַדְרִיכֵנִי בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת וּלְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים דַּעְתִּי קְצָרָה כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ אֲפִלּוּ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בָּזֶה בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, כִּי צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מְאד מְאד בְּלֹא זֶה וְנוֹסַף לָזֶה, רִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת וּפֵרוּד לְבָבוֹת שֶׁנִּתְרַבָּה בָּעוֹלָם, בְּכַמָּה בְּחִינוֹת וָאֳפָנִים וְעִנְיָנִים שׁוֹנִים וְעַתָּה אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, וְאֵיךְ לְדַבֵּר, וְאֵיךְ לְצַפְצֵף וְאֵיךְ לְרַמֵּז, וְאֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה וַאֲנִי מְבֻלְבָּל כַּשִּׁכּוֹר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם, וּמַה יִּהְיֶה הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית מִמֶּנִּי.
Read the complete passage on Sefaria ↗מָלֵא רַחֲמִים חוֹמֵל דַּלִּים, "מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ", לַמְּדֵנִי אֵיךְ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ עַתָּה, אֵיךְ לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עָלַי עַתָּה הַצִּילֵנִי מֵרִיב וּמַחֲלֹקֶת בְּכָל הָאֳפָנִּים, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְהַצִּילֵנִי שֶׁלֹּא יַחַלְקוּ וְלֹא יָרִיבוּ עָלַי לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת, לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, וְשָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי שֶׁאֲנִי לֹא אֶהְיֶה חוֹלֵק עַל שׁוּם אִישׁ כָּשֵׁר שֶׁבָּעוֹלָם, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם צַד מַחֲלֹקֶת עַל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּבִפְרָט עַל צַדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְלֹא אֵצֵא לָרִיב עִם שׁוּם אָדָם, רַק אֶזְכֶּה לֶאֱהב אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וּלְהַחֲזִיק בְּשָׁלוֹם עִם כֻּלָּם, וּלְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ".
Read the complete passage on Sefaria ↗וּתְזַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּתְבַטֵּל אֲחִיזַת הַמַּחֲלֹקֶת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא תִהְיֶה נִקְרֵאת בְּשֵׁם אֶרֶץ כְּנַעַן, רַק בְּשֵׁם אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְתַמְשִׁיךְ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה גְדוֹלָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְכָל הָאֲרָצוֹת, וּתְבָרֵךְ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ" וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּתֵּן כּחַ בְּכָל יְבוּל הָאָרֶץ לְרַפְּאוֹת אֶת כָּל תַּחֲלוּאֵי וּמַכְאוֹבֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט בְּחֹדֶשׁ אִיָּר הוּא יֶרַח זִיו שֶׁבּוֹ פּוֹרְחִים וְחוֹנְטִים כָּל יְבוּל הָאָרֶץ רַחֵם עָלֵינוּ שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לַעֲסֹק חַס וְשָׁלוֹם עִם שׁוּם דָּאקְטוֹרִים וְרוֹפְאִים שֶׁבָּעוֹלָם, רַק תְּבָרֵךְ אֶת כָּל יְבוּל הָאָרֶץ, וְתַשְׁפִּיעַ בָּהֶם כּחַ לְרַפְּאוֹת כָּל תַּחֲלוּאֵי וּמַכְאוֹבֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתַעֲלֶה מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל מַכּוֹתֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה וְאֵין לָנוּ שׁוּם סְמִיכָה עַל שׁוּם רְפוּאָה שֶׁל הָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים, כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת רְפָאֵינוּ יְהוָה וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל בָּעוֹלָם, וְכָל שׂוֹנְאֵינוּ יִפְּלוּ תַחְתֵּינוּ, וְיִכָּלְמוּ וְיֵבוֹשׁוּ, יֵבשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחַד מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי לִסְפּוֹתָהּ יִסּוֹגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי יֵבשׁוּ יִכְלוּ שׂוֹטְנֵי נַפְשִׁי יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי "יֵבשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאד כָּל אוֹיְבָי יָשׁוּבוּ יֵבשׁוּ רָגַע"
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות נו · פסקה 4
about 1 min · about 150 words · 59% of the book by the end of today
וְעַיֵּן עוֹד בְּסֵפֶר "עָלִים לִתְרוּפָה" מִמּוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן זַ"ל (מִכְתָּב שכ"ג) שֶׁכָּתַב שָׁם, כִּי הַכֹּל יְכוֹלִים לִפְעֹל עַל־יְדֵי רְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִים וּלְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר הַכִּסּוּפִין וְהָרְצוֹנוֹת בְּפִיו.
קוּמוּ נָא עִמְדוּ נָא עוֹרְרוּ נָא לְבַבְכֶם הַטּוֹב הֵיטֵב הֵיטֵב לְהַרְגִּיל עַצְמְכֶם לֵילֵךְ בַּדֶרֶךְ הַזֶּה לִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק הַרְבֵּה לַה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת וּלְדַבֵּר הַכִּסּוּפִּים בַּפֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נֶאֱרָגִים עוֹלָמוֹת וְחִדּוּשִׁים נִפְלָאִים עַל־יְדֵי צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת בְּמָאתַיִם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד הַשְּׁעָרִים הַמִּצְטָרְפִין וְנִזְדַּוְּגִין בְּצֵרוּפִים חֲדָשִׁים נִפְלָאִים עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי הַכִּסּוּפִים לַה' וּלְתוֹרָתוֹ וְלִדְרָכָיו הַקְּדוֹשִׁים, כַּמּוּבָן וּמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ל"א כִּי לֹא דָּבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וְכוּ', וּמֵחֲמַת שֶׁהַיּוֹם לָמַדְתִּי בְּסִפְרֵי קַבָּלָה מֵעִנְיַן הִתְהַוּוּת וַאֲרִיגַת כָּל הָעוֹלָמוֹת עַל־יְדֵי צֵרוּפֵי הָאוֹתִיּוֹת בְּמָאתַיִם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד שְׁעָרִים פָּנִים וְאָחוֹר וְכוּ' וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרַרְתִּי עַתָּה הַרְבֵּה הַרְבֵּה מִדֵּי דַבְּרִי עִם אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים שֶׁלָּנוּ כַּמָּה וְכַמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לְהַזּוֹכֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, בִּפְרָט בְּעִנְיַן הָרְצוֹנוֹת וְהַכִּסּוּפִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת וּלְדַבְּרָם בַּפֶּה.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות נז · פסקה 4
about 1 min · about 80 words · 58% of the book by the end of today
אֲבָל זֶה הַתּוֹלָע הַיְנוּ מִי שֶׁנָּפַל לִבְחִינַת מְקוֹמוֹת הַמְטוּנָפִים הַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תּוֹלָע רַק שֶׁהוּא דָּבוּק בִּמְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ פּוֹרֵשׁ אֶל הַחוּץ עַל כָּל פָּנִים. כִּי יוֹדֵעַ כִּי בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם מָקוֹם לִבְרֹחַ וּלְהִסָּתֵר מִפָּנָיו חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח אִם אֶסַּק שָׁמַיִם" וְכוּ'.
וּמַה יִּפְעַל בָּזֶה אִם יוֹסִיף עוֹד בְּיֶתֶר לֵילֵךְ אַחַר תַּאֲוַת לִבּוֹ הֲלֹא סוֹף כָּל סוֹף מָרָה תִּהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה וּבְוַדַּאי יִהְיֶה לוֹ אָז לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּכְמוֹצֵא שָׁלָל רַב כָּל מַה שֶּׁיַּצִּיל עַצְמוֹ מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא אֲפִלּוּ מְעַט דִּמְעַט.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · מועדים · אות יב
about 1 min · about 40 words · 63% of the book by the end of today
וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת נוֹהֲגִין כָּל יִשְׂרָאֵל לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל וּבִתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת דִּבּוּרִים חַמִּים כְּגַחֲלֵי־אֵשׁ, בְּחִינַת: כִּי עַזָּה כַּמָּוֶת אַהֲבָה וְכוּ', הַיְנוּ עַל־יְדֵי גֹּדֶל הָאַהֲבָה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת דִּקְדֻשָּׁה הַנַּ"ל זוֹכִין עַל־יְדֵי־זֶה:
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים ת'ר · מכתב רצח · פסקה 4 – פסקה 9
about 6 min · about 640 words · 58% of the book by the end of today
דִּבְרֵי הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' בֹּא, אוֹר בֹּקֶר ת"ר.
אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק שֶׁיִּחְיֶה. שָׁלוֹם לְךָ וּלְבֵיתְךָ וּלְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֶיךָ שָׁלוֹם. שָׁלוֹם בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וּמָמוֹן אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן.
נִכְסַפְתִּי לְהַחֲיוֹתְךָ בְּדִבְרֵי מִכְתָּבִי, אַךְ בֶּאֱמֶת אֵינִי יוֹדֵעַ נַפְשִׁי מַה לִּכְתֹּב לְךָ. כִּי תְּהִלָּה לָאֵל כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ, וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ הַרְבֵּה. אַךְ צְרִיכִין לְחַדֵּשׁ דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּכָל יוֹם שֶׁיִּהְיוּ בְּכָל יוֹם כַּחֲדָשִׁים. עַל כֵּן חֲזַק וֶאֱמַץ וּזְכֹר הֵיטֵב מַה שֶּׁכְּבָר דִּבַּרְנוּ, וּבְכָל יוֹם יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ חֲדָשִׁים מַמָּשׁ. כִּי בֶּאֱמֶת הֵם חֲדָשִׁים מַמָּשׁ בְּכָל יוֹם. כִּי בְּכָל יוֹם נַעֲשִׂים שִׁנּוּיִים רַבִּים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד, וְהַכֹּל לְטוֹבָתֵנוּ הַנִּצְחִית. מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ. וּבְכָל יוֹם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל הִתְפָּאֲרוּת חָדָשׁ מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָט וּבִפְרָטֵי פְּרָטִיּוּת מִכָּל אֵיבָר וְאֵיבָר, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַדֵּשׁ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בְּכָל יוֹם. כִּי כְּמוֹ שֶׁבִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיָה הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַהִתְפָּאֲרוּת בִּכְלָל וְכוּ', כְּמוֹ כֵן עַתָּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁכָּל הַנְהָגַת הָעוֹלָם עִם רִבּוּי הַשִּׁנּוּיִים הַנִּפְלָאִים שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הַכֹּל כְּפִי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁמְּקַבֵּל מִיִּשְׂרָאֵל בִּכְלָל וּבִפְרָט וְכוּ'. וְעַל כֵּן תֵּדַע וְתַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּל מִמְּךָ גַּם כֵּן הִתְפָּאֲרוּת בִּפְרָטִיּוּת בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁמִּשָּׁם קִיּוּם הָעוֹלָם. וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֶיךָ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוּב בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וּתְקַיֵּם בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סֻכָּה נו.) 'בְּכָל יוֹם וָיוֹם תֵּן לוֹ מֵעֵין בִּרְכוֹתָיו'. שֶׁצְּרִיכִין לָשׂוּם לֵב לְכָל הַטּוֹבוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִם הָאָדָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם. וְאִם לִפְעָמִים אֵינָם זוֹכִים לִרְאוֹת בְּעֵינֵי שִׂכְלוֹ מֵחֲמַת גַּשְׁמִיּוּת הַחֹמֶר, צְרִיכִין עַל כָּל פָּנִים לְהַאֲמִין בָּזֶה הֵיטֵב, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים שְׁלשָׁה פְּעָמִים בְּכָל יוֹם עַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וְכוּ'. כִּי לוּלֵא הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת הַנִּגְלוֹת וְהַנִּסְתָּרוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וְכוּ', לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ בִּמְעַט דִּמְעַט הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְזַכֵּנוּ בְּכָל יוֹם לְחַיּוֹתֵנוּ כַּיּוֹם הַזֶּה.
מָה אֹמַר לְךָ בְּנִי חֲבִיבִי, בְּכָל זֶה יֵשׁ הַרְבֵּה מְאֹד לְדַבֵּר, אַךְ כְּבָר דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה. וְרָאוּי לְךָ לְהָבִין מִזֶּה הַרְבֵּה אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם. וְהַכֹּל בְּכֹחַ הַזָּקֵן שֶׁבִּזְקֵנִים דִּקְדֻשָּׁה שֶׁזָּכָה לְהַתְחִיל לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם. גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה' אֲשֶׁר זִכָּה אוֹתָנוּ בְּצוּק הָעִתִּים הַלָּלוּ לְהִתְקָרֵב וְלֵידַע וְלִינֹק מֵאוֹר קָדוֹשׁ וְכוּ' כָּזֶה. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ'.
רַק חֲזַק וֶאֱמַץ וְהָסֵר מִלִּבְּךָ כָּל רִבּוּי הַמַּחֲשָׁבוֹת הַיְתֵרוֹת שֶׁהֵם נִקְרָאִים אִיבֶּער טְרַאכְטִין שֶׁאַתָּה רָגִיל בָּזֶה מְאֹד, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמָרְךָ מֵהֶם מֵעַתָּה. וְתֵכֶף שֶׁעוֹבֵר עָלֶיךָ מַה שֶּׁעוֹבֵר וַאֲפִלּוּ כְשֶׁזוּגָתְךָ כּוֹעֶסֶת תֵּכֶף נִתְעַקֵּם לְבָבְךָ כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם יִהְיֶה אֵיזֶה קִיּוּם לְכַעַסָה וְחַרוֹנָה. חָלִילָה לֹא תְּהֵא כָּזֹאת. חַס וְשָׁלוֹם אִם הָיָה מִתְקַיֵּם הַכַּעַס שֶׁל רֹב בְּנֵי אָדָם, בִּפְרָט שֶׁל הַנָּשִׁים וּקְטַנֵּי הַדַּעַת חַס וְשָׁלוֹם, לֹא הָיָה קִיּוּם לְהָעוֹלָם. אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים וּמַשְׁגִּיחַ עַל הַכֹּל בְּנִפְלְאוֹתָיו, וּמַמְתִּיק וּמְבַטֵּל כָּל מִינֵי דִּינִים וְכַעַס בְּנִפְלְאוֹתָיו יִתְבָּרַךְ; וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים עו) "כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר" וּתְעַכֵּב, כְּעֵין שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם. "וְאַךְ הֶבֶל בְּנֵי אָדָם" וְכוּ' וְאֵין צְרִיכִין לְהַשְׁגִּיחַ כְּלָל עַל שְׁטוּתִים כָּאֵלּוּ וּלְבַלְבֵּל דַּעְתְּךָ עַל יְדֵי זֶה, רַק לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל יִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה. וְלִפְעָמִים יְכוֹלִין לִזְכֹּר עַל יְדֵי זֶה שֶׁיִּהְיֶה לְךָ הִתְבּוֹדְדוּת. כְּמוֹ שֶׁבְּוַדַּאי כְּבָר שָׁמַעְתָּ מֵהַצַּדִּיק הַמְפֻרְסָם זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה שֶׁהָיָה רָגִיל לִזְכֹּר בַּהִתְבּוֹדְדוּת כְּשֶׁהָיְתָה אִשְׁתּוֹ כּוֹעֶסֶת וְכוּ'. וּבְוַדַּאי שָׁמַעְתָּ מַעֲשֶׂה זֹאת. עַל כָּל פָּנִים אֵיךְ שֶׁהוּא כְּבָר יָדוּעַ שֶׁהוּא דָּבָר הָרָגִיל מְאֹד, וְהַכֹּל לְטוֹבָה.
וְיֶתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ, כִּי בָּקַע אוֹר הַשַּׁחַר. וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ יֵלֵךְ וְיָאִיר עָלֶיךָ וְעַל כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁתִּזְכֶּה לְהָבִין דְּבָרֵינוּ תָּמִיד, וּלְקַבֵּל מֵהֶם רְמָזִים וְעֵצוֹת לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם, וְלִבְלִי לַחֲשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ וַאֲפִלּוּ מִשָּׁעָה לַחֲבֶרְתָּהּ. כִּי טוֹב ה' כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּמַה שֶּׁדִּבַּרְנוּ בְּשַׁבָּת מֵעִנְיַן הִתְגַּלּוּת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט מִתּוֹךְ פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת, שֶׁזֶּה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ', תִּשְׁמַע קְצָת מִמּוֹסֵר כְּתָב זֶה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְחַזֵּק לְבָבֵנוּ לֵילֵךְ עִם חִדּוּשֵׁי תּוֹרוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם בֶּאֱמֶת כָּל יָמֵינוּ לְעוֹלָם.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִישׁוּעָה וּמַעְתִּיר בַּעַדְכֶם.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לְכָל אֲנַ"שׁ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וּבִפְרָט לִידִיד נַפְשִׁי מוֹרֵנוּ ר' נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, לְכֻלְּכֶם נֶאֶמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם וְכוּ'.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 15
about 1 min · about 30 words · 58% of the book by the end of today
ר' יַעֲקֹב בַּר חֲנִינָא. ר' יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה. ר' יַעֲקֹב דִכְּפַר חָנָן. ר' יַעֲקֹב בַּר אַחָא.
ר' יַעֲקֹב אֲחוּהּ דְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב. ר' יַעֲקֹב בַּר בַּרְתֵּיהּ דְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן ק״א · סעיף א׳ – סעיף ו׳
about 3 min · about 350 words · 54% of the book by the end of today
כָּל הַמְּלָאכוֹת הַמֻּתָּרוֹת לַעֲשׂוֹתָן בְּיוֹם טוֹב, זֶה דַּוְקָא לְצֹרֶךְ אוֹתוֹ הַיּוֹם. אֲבָל לְהָכִין מִיּוֹם רִאשׁוֹן לְיוֹם שֵׁנִי (אֲפִלּוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה), וּמִכָּל שֶׁכֵן לְיוֹם חֹל, אָסוּר. אַךְ אִם הוּא צָרִיךְ לְבַשֵּׁל בִּשְׁבִיל הַיּוֹם, מֻתָּר לוֹ לָקַחַת קְדֵרָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה וּלְמַלֵּא אוֹתָהּ בָּשָׂר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ הַיּוֹם כָּל כָּךְ, וְיוֹתִיר גַּם לַלַיְלָה אוֹ לְמָחָר. וְדַוְקָא בְּתַבְשִׁיל בַּקְּדֵרָה מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהַתַּבְשִׁיל מֻטְעָם יוֹתֵר כְּשֶׁמִּתְבַּשֵּׁל הַרְבֵּה בָשָׂר בְּיַחַד, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר בַּפֶּה, שֶׁהַמּוֹתָר יִהְיֶה לְצֹרֶךְ הַלַּיְלָה אוֹ לְצֹרֶךְ מָחָר, אֶלָּא יְבַשֵּׁל סְתָם. אֲבָל בִּשְׁאָר מַאֲכָלִים, אָסוּר לְהוֹסִיף בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ קְצָת טִרְחָא בְּמַה שֶּׁהוּא מוֹסִיף.
אֲפִלּוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְלָאכָה, כְּגוֹן לְהָבִיא מַיִם אוֹ אֲפִלוּ יַיִן לְקִדּוּשׁ אוֹ לְהַבְדָּלָה, אָסוּר לְהָכִין. וְכֵן אָסוּר לְהַעֲמִיד אֶת הַנֵּרוֹת בַּמְּנוֹרָה אוֹ לְתַקֵּן אֶת הַפְּתִילוֹת וְהָעֲשָׁשִׁיּוֹת בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן לְצֹרֶךְ הַלַּיְלָה, אֶלָּא אִם הוּא צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם גַּם קֹדֶם הַלַּיְלָה אוֹ לִכְבוֹד בֵּית הַכְּנֶסֶת.
נָכְרִי שֶׁהֵבִיא בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן דָּגִים אוֹ פֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא נִצּוֹדוּ הַיּוֹם אוֹ נִתְלְשׁוּ הַיּוֹם, אוֹ הוּבְאוּ מִחוּץ לַתְּחוּם, אֲסוּרִים הַיּוֹם בְּטִלְטוּל, וְלָעֶרֶב מֻתָּרִים. שֶׁאִם הָאֵינוֹ יְהוּדִי מַכִּירוֹ וְנוֹתְנָם לוֹ בְּלֹא קְצִיצַת דָּמִים, מֻתָּר לְקַחְתָּם וּלְאָכְלָם (וְעַיֵּן עוֹד בְּסִימָן צ"ט סָעִיף ב' וְתִלְמַד לְכָאן) חוּץ מִיּוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאֲפִלּוּ הוּבְאוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אֲסוּרִים בְּיוֹם שֵׁנִי.
אִם הֱבִיאָם הַנָּכְרִי בִּשְׁבִיל יִשְֹרָאֵל לְדוֹרוֹן אוֹ לְמָכְרָם לוֹ, יֵשׁ לֶאֱסוֹר גַּם בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי. וְאַךְ אִם חָל יוֹם טוֹב בַּיוֹם הַחֲמִשִּׁי וּבַיוֹם הַשִׁשִּׁי וְהֵבִיא בַּיוֹם הַחֲמִשִּׁי, אִם יֵשׁ צֹרֶךְ גָּדוֹל, מֻתָּר לְטַלְטְלָן בַּיוֹם הַשִׁשִּׁי וּלְבַשְּׁלָם לִכְבוֹד שַׁבָּת. וּבְיוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, גַּם זֶה אָסוּר (תקט"ו).
חָלָב שֶׁחֲלָבוֹ אֵינוֹ יְהוּדִי בְּיוֹם רִאשׁוֹן וְיִשְֹרָאֵל רוֹאֵהוּ, מֻתָּר בְּיוֹם שֵׁנִי. וְאִם חֲלָבוֹ בַּשַׁבָּת, וְיוֹם רִאשׁוֹן הוּא יוֹם טוֹב אֲסוּר בְּיוֹם רִאשׁוֹן (וְעַיֵּן עוֹד בְּסִימָן צ"ט סָעִיף ב' וְתִלְמָד גַם לְכָאן). וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִם חֲלָבוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל יוֹם טוֹב, אָסוּר גַּם בְּיוֹם שֵׁנִי, וְגַם בַּשַׁבָּת הַסְּמוּכָה לוֹ (כְּמוֹ שֶכָּתַבְתִּי בְּסִימָן צט סָעִיף ב) (תקה).
פְּתִילוֹת שֶׁהִדְלִיק בָּהֶן בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְכָבוּ, מֻתָּר לְהַדְלִיק בָּהֶן בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי. אַךְ בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אָסוּר לְהַדְלִיק בְּיוֹם טוֹב שֵנִי בִּפְתִילָה שֶׁכָּבְתָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן, וַאֲפִלּוּ בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי. וּמִכָּל מָקוֹם מֻתָּרוֹת בְּטִלְטוּל לַהֲסִירָן וְלָתֵת חֲדָשׁוֹת. וְכֵן בְּיוֹם טוֹב שֶׁלְּאַחַר שַׁבָּת (ט"ז סוֹף סִימָן תקא).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ק״ז
אֱלֹהַי, נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדּוֹם וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם זַכֵּנִי לִהְיוֹת אִישׁ שָׁלוֹם בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לִהְיוֹת אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם תָּמִיד בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וְלֹא אַחֲזִיק בְּמַחֲלֹקֶת כְּלָל לְעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ נֶגֶד הַחוֹלְקִים עָלַי וְקָמִים כְּנֶגְדִּי וְחוֹתְרִים חֲתִירוֹת תַּחְתַּי חַס וְשָׁלוֹם, וְעוֹשִׂים לִי מַה שֶּׁעוֹשִׂים הָרַחֲמָן יִשְׁמְרֵנִי, תְּזַכֵּנִי וְתַעַזְרֵנִי שֶׁלֹּא אֶעֱמד כְּנֶגְדָּם לַעֲשׂוֹת לָהֶם כְּנֶגְדָּם כְּמוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים לִי, רַק אַדְרַבָּא אֶזְכֶּה לָדוּן אוֹתָם לְכַף זְכוּת וְלַעֲשׂוֹת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת, וּלְקַיֵּם בֶּאֱמֶת וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכּל תִּהְיֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "אַל תּאמַר כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלוֹ", וּכְתִיב. "אַל תּאמַר אֲשַׁלְּמָה רָע, קַוֵּה לַיהוָה וְיוֹשַׁע לָךְ" וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת כְּעָפָר מַמָּשׁ, שֶׁהַכּל דָּשִׁין עָלֶיהָ וְהִיא נוֹתֶנֶת לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת וְעַל יְדֵי זֶה אֶזְכֶּה לְבַטֵּל וּלְהָפֵר מַחְשְׁבוֹת אוֹיְבַי וְשׂוֹנְאַי, "וְלֹא תַעֲשֶׂינָה יְדֵיהֶם תֻּשִׁיָּה" וִיקֻיַּם בָּהֶם. "כּוֹרֶה שַּׁחַת בָּהּ יִפּל וְגוֹלֵל אֶבֶן אֵלָיו תָּשׁוּב", וְכָל הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם.
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתִפְתַּח עֵינַי לִבִּי וְדַעְתִּי שֶׁאֶזְכֶּה לֵידַע וּלְהַבְחִין בֵּין מַחֲלֹקֶת שֶׁל רְשָׁעִים לְמַחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים, וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים הִיא טוֹבָה גְדוֹלָה לָזֶה שֶׁהֵם חוֹלְקִים עָלָיו, כִּי מְרִימִין וּמְנַשְּׂאִין אוֹתוֹ עַל יְדֵי זֶה, וּמַמְתִּיקִים דִּינִים מֵעָלָיו וְלֹא תַנִּיחֵנִי לִטְעוֹת חַס וְשָׁלוֹם בְּהַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל צַדִּיקִים כְּאִלּוּ הִיא מַחֲלֹקֶת גְּמוּרָה חַס וְשָׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִתֵּן אֲחִיזָה לְהַמַּחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא בְּזאת הַמַּחֲלֹקֶת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל צַדִּיקִים וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וַתַּבֵּט עֵינִי בְּשׁוּרָי, בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה".
Read the complete passage on Sefaria ↗אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם מֶלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת כָּל רִבּוּי הַמַּחֲלוֹקֶת שֶׁנִּתְרַבָּה בְּדוֹרוֹתֵינוּ בְּכַמָּה אֳפָנִים, בֵּין צַדִּיקִים בֵּינוֹנִים וּרְשָׁעִים וְהַמַּחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא רוֹצָה לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִתְפַּשֵּׁט בְּכָל יוֹם, בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְּיָא עַד אֲשֶׁר רַבִּים נִכְשְׁלוּ וְנָפְלוּ עַל יְדֵי רִבּוּי הַמַּחֲלֹקוֹת וְחִלּוּקֵי הַדֵּעוֹת וּפֵרוּד לְבָבוֹת שֶׁנִּתְרַבָּה מְאד בְּדוֹרוֹתֵינוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כִּי נַעֲשָׂה קַטֵּגוֹרְיָא בֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּבֵין הַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, עַד אֲשֶׁר קָשֶׁה לְהַבְחִין וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַמַּחֲלֹקֶת דִּקְדֻשָּׁה לְמַחֲלֹקֶת דְּסִטְרָא אַחֲרָא וְרַבִּים נָפְלוּ מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים עַל יְדֵי זֶה לְגַמְרֵי, וְעַל יְדֵי זֶה נָפְלוּ לְמַה שֶּׁנָּפְלוּ רַחֲמָנָא לִצְּלָן כִּי אֱמוּנַת חֲכָמִים יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְארֶךְ יָמֵינוּ, וּבִלְעָדָם לֹא נָרִים אֶת יָדֵינוּ וְאֶת רַגְלֵינוּ בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וּבְצוֹק הָעִתִּים אֲשֶׁר אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת וּמָשַׁךְ עָלֵינוּ הַשִּׁעְבּוּד, וְדַעְתֵּנוּ אֵינָה צְלוּלָה כְּלָל, אֵין אִתִּי יוֹדֵעַ עַד מָה, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בָּזֶה, וְאֵיךְ לְכַוֵּן דַּעְתִּי בָּזֶה אֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים אֶפְנֶה שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מֵאַיִן יָבא עֶזְרִי כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי, לְהַבְחִין וְלֵידַע מִי הֵם הַצַּדִּיקִים וְהַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כּחַ לְיָעֵץ אוֹתִי עֵצוֹת אֲמִתִּיּוֹת וּלְהַדְרִיכֵנִי בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת וּלְקָרְבֵנִי אֵלֶיךָ אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבַעֲווֹנוֹתַי הָרַבִּים דַּעְתִּי קְצָרָה כָּל כָּךְ עַד אֲשֶׁר אֵינִי יוֹדֵעַ אֲפִלּוּ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בָּזֶה בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, כִּי צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מְאד מְאד בְּלֹא זֶה וְנוֹסַף לָזֶה, רִבּוּי הַמַּחֲלֹקֶת וּפֵרוּד לְבָבוֹת שֶׁנִּתְרַבָּה בָּעוֹלָם, בְּכַמָּה בְּחִינוֹת וָאֳפָנִים וְעִנְיָנִים שׁוֹנִים וְעַתָּה אֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, וְאֵיךְ לְדַבֵּר, וְאֵיךְ לְצַפְצֵף וְאֵיךְ לְרַמֵּז, וְאֵיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל זֶה וַאֲנִי מְבֻלְבָּל כַּשִּׁכּוֹר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כְּלָל הֵיכָן אֲנִי בָּעוֹלָם, וּמַה יִּהְיֶה הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית מִמֶּנִּי.
Read the complete passage on Sefaria ↗מָלֵא רַחֲמִים חוֹמֵל דַּלִּים, "מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ", לַמְּדֵנִי אֵיךְ לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ עַתָּה, אֵיךְ לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עָלַי עַתָּה הַצִּילֵנִי מֵרִיב וּמַחֲלֹקֶת בְּכָל הָאֳפָנִּים, עָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי וְהַצִּילֵנִי שֶׁלֹּא יַחַלְקוּ וְלֹא יָרִיבוּ עָלַי לֹא בְּגַשְׁמִיּוּת וְלֹא בְּרוּחָנִיּוּת, לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, וְשָׁמְרֵנִי וְהַצִּילֵנִי שֶׁאֲנִי לֹא אֶהְיֶה חוֹלֵק עַל שׁוּם אִישׁ כָּשֵׁר שֶׁבָּעוֹלָם, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּלִבִּי שׁוּם צַד מַחֲלֹקֶת עַל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים וּבִפְרָט עַל צַדִּיקִים שׁוֹכְנֵי עָפָר קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְלֹא אֵצֵא לָרִיב עִם שׁוּם אָדָם, רַק אֶזְכֶּה לֶאֱהב אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וּלְהַחֲזִיק בְּשָׁלוֹם עִם כֻּלָּם, וּלְקַיֵּם בֶּאֱמֶת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ".
Read the complete passage on Sefaria ↗וּתְזַכֵּנִי לְהַמְשִׁיךְ עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּתְבַטֵּל אֲחִיזַת הַמַּחֲלֹקֶת מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא תִהְיֶה נִקְרֵאת בְּשֵׁם אֶרֶץ כְּנַעַן, רַק בְּשֵׁם אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְתַמְשִׁיךְ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה גְדוֹלָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְכָל הָאֲרָצוֹת, וּתְבָרֵךְ אֶת יְבוּל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ" וּבְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תִּתֵּן כּחַ בְּכָל יְבוּל הָאָרֶץ לְרַפְּאוֹת אֶת כָּל תַּחֲלוּאֵי וּמַכְאוֹבֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט בְּחֹדֶשׁ אִיָּר הוּא יֶרַח זִיו שֶׁבּוֹ פּוֹרְחִים וְחוֹנְטִים כָּל יְבוּל הָאָרֶץ רַחֵם עָלֵינוּ שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לַעֲסֹק חַס וְשָׁלוֹם עִם שׁוּם דָּאקְטוֹרִים וְרוֹפְאִים שֶׁבָּעוֹלָם, רַק תְּבָרֵךְ אֶת כָּל יְבוּל הָאָרֶץ, וְתַשְׁפִּיעַ בָּהֶם כּחַ לְרַפְּאוֹת כָּל תַּחֲלוּאֵי וּמַכְאוֹבֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתַעֲלֶה מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל תַּחֲלוּאֵינוּ וּלְכָל מַכְאוֹבֵינוּ וּלְכָל מַכּוֹתֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָתָּה וְאֵין לָנוּ שׁוּם סְמִיכָה עַל שׁוּם רְפוּאָה שֶׁל הָרוֹפְאִים וְהַדָּאקְטוֹרִים, כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת רְפָאֵינוּ יְהוָה וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה וְתַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם גָּדוֹל בָּעוֹלָם, וְכָל שׂוֹנְאֵינוּ יִפְּלוּ תַחְתֵּינוּ, וְיִכָּלְמוּ וְיֵבוֹשׁוּ, יֵבשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחַד מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי לִסְפּוֹתָהּ יִסּוֹגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי יֵבשׁוּ יִכְלוּ שׂוֹטְנֵי נַפְשִׁי יַעֲטוּ חֶרְפָּה וּכְלִמָּה מְבַקְשֵׁי רָעָתִי "יֵבשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאד כָּל אוֹיְבָי יָשׁוּבוּ יֵבשׁוּ רָגַע"
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 202 of 355 in the cycle of 5788
Estimated study time today: short about 4 min · full about 40 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 26 Nisan): Shemini
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on April 20, 2028, at about 19:10.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ספירה ושבועות
עַל־יְדֵי שִׂמְחַת פּוּרִים בְּהַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּנִגְלֶה וְנִסְתָּר: (לק"א סי' י' אות ח')
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.