Opening the day with Rabbeinu's teaching
Shabbat, 16 Adar 5789 · March 3, 2029
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ג · אות ו׳ – אות ז׳
about 5 min · about 480 words · 43% of the book by the end of today
וְהַנְּמָלָה הַמֻּנָּח בְּתוֹךְ פִּי הַנָּחָשׁ, הוּא בְּחִינוֹת חֲכַם הַדּוֹר, שֶׁהוּא חָכָם הַיָּשָׁר וְהַצַּדִּיק וּבַעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת, וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל דִּקְדֻשָּׁה וְנִכְנָס בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת, אֲזַי כְּשֶׁאֵלּוּ הַחֲכָמִים נִכְנָסִים בַּחֲקִירָתָם לַחֲקֹר בְּאֵלּוּ הַחָכְמוֹת, אָז יֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מְאֹד, וְיֵשׁ לוֹ מִלְחָמָה גְּדוֹלָה עִמָּהֶם, הַיְנוּ עִם בְּחִינַת הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל, כִּי מִתְגַּבְּרִים עָלָיו מְאֹד בִּלְבּוּלִים וֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, וְהוּא בְּחִינַת מִבְטַח בּוֹגֵד, שֶׁמִּתְגַּבֵּר עָלָיו בִּטָּחוֹן בּוֹגֵד, שֶׁאֵינוֹ בִּטָּחוֹן שָׁלֵם וֶאֱמֶת כָּרָאוּי, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת. וְזֶהוּ בְּחִינוֹת (משלי כ״ה:י״ט): שֵׁן רוֹעָה וְרֶגֶל מוּעָדֶת מִבְטַח בּוֹגֵד; הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַמִּבְטַח בּוֹגֵד הִיא בְּחִינוֹת שֶׁן רוֹעָה אֶת הֶחָכָם, שֶׁהוּא הַנְּמָלָה שֶׁבְּתוֹךְ פִּיהָ כַּנַּ"ל. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהוּא חָכָם וְנִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, מִתְגַּבְּרִים עָלָיו אֵלּוּ הַבִּלְבּוּלִים וְהָאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת בְּיוֹתֵר, וְצָרִיךְ לוֹ תָּמִיד מִלְחָמָה גְּדוֹלָה עִמָּהֶם. וּבֵין כְּשֶׁהַנָּחָשׁ הוֹלֵךְ וּבֵין כְּשֶׁהוּא מְעוֹפֵף, יֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל וּמִלְחָמָה גְּדוֹלָה, רַק שֶׁבְּוַדַּאי בְּעֵת הָעֲפִיפָה צַעֲרוֹ גָּדוֹל יוֹתֵר מְאֹד. וְאֵין לוֹ שׁוּם נַיְחָא בֵּין כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ, בֵּין כְּשֶׁהוּא מְעוֹפֵף. רַק שֶׁיֵּשׁ מְמֻצָּע בֵּין הַהֲלִיכָה וּבֵין הָעֲפִיפָה, וְהוּא בְּעֵת שֶׁפּוֹסֵק הָעֲפִיפָה וּמוֹרִיד עַצְמוֹ מִן הָעֲפִיפָה מִמַּעְלָה לְמַטָּה, כְּדֶרֶךְ הַמְעוֹפֵף בְּעֵת שֶׁרוֹצֶה לְשַׁלְשֵׁל וּלְהוֹרִיד עַצְמוֹ לְמַטָּה, וַאֲזַי יֵשׁ לְהַנְּמָלָה הַנַּ"ל נַיְחָא, כִּי אֲזַי אֵינוֹ הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ מְעוֹפֵף. הַיְנוּ, כִּי יֵשׁ כַּמָּה עִתִּים שֶׁהַחֲכָמִים נַיְחִים וְאֵינָם חוֹקְרִין, כְּגוֹן בְּעֵת שֵׁנָה וַאֲכִילָה, וְאָז יֵשׁ נַיְחָא לְהֶחָכָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּמָלָה שֶׁבְּתוֹךְ פִּיהָ, כִּי הֶחָכָם הוּא בְּחִינַת נְמָלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו׳:ו׳): לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל, רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם; כִּי זֶה הֶחָכָם מְלַמֵּד דַּעַת וְדַרְכֵי ה' אֶל הָעָם:
וְזֶה סוֹד מַה שֶּׁאָמַר הַסָּבָא (זוהר משפטים דף צה): מָאן הוּא נָחָשׁ דְּפָרַח בַּאֲוִירָא וְאָזֵל בְּפֵרוּדָא, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אִית נַיְחָא לְחַד נְמָלָה דְּשָׁכֵב בֵּין שִׁנּוֹי. הַיְנוּ בְּחִינוֹת הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל. דְּפָרַח בַּאֲוִירָא – שֶׁפְּרִיחָתוֹ עַל יְדֵי הָאֲוִירִים, הַיְנוּ עַל יְדֵי דִּבּוּרִים רָעִים, שֶׁנַּעֲשֶׂה לוֹ מֵהֶם כְּנָפַיִם. וְאָזֵל בְּפֵרוּדָא – הַיְנוּ שֶׁאֵין לוֹ רַק בְּחִינוֹת הֲלִיכָה, כְּשֶׁכְּנָפַיִם דִּקְדֻשָּׁה הֵם כְּתִקּוּנוֹ, וְאֵין לְהַנָּחָשׁ כְּנָפַיִם מִדִּבּוּרִים רָעִים, אֲזַי אֵין לוֹ רַק בְּחִינַת הֲלִיכָה. וְזֶה: וְאָזֵל בְּפֵרוּדָא, בְּחִינוֹת (יחזקאל א׳:י״א): וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת מִלְּמַעְלָה; הַיְנוּ בְּחִינוֹת כַּנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה. אֲזַי: וְאָזֵל, שֶׁאֵין לוֹ רַק בְּחִינוֹת הֲלִיכָה, כִּי בְּחִינוֹת הֲלִיכָה יֵשׁ לוֹ תָּמִיד, כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית לְהַמְחַקְּרִים לַחֲקֹר בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצוּ, רַק שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְעוֹפֵף בַּבְּחִינָה הַנַּ"ל כְּשֶׁאֵין לָהֶם כְּנָפַיִם מִדִּבּוּרִים רָעִים, וְאֵין לָהֶם רַק בְּחִינַת הֲלִיכָה כַּנַּ"ל. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְמֻצָּע בֵּין הַהֲלִיכָה וְהָעֲפִיפָה כַּנַּ"ל, וְזֶה נִקְרָא בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, שֶׁהוּא בֵּין הַהֲלִיכָה וְהָעַפִיפָה, וַאֲזַי יֵשׁ לָהּ נַיְחָא לְהַנְּמָלָה דְּשָׁכֵב בֵּין שִׁנָּהּ כַּנַּ"ל. שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, הַיְנוּ שֶׁאֵלּוּ הַמְּחַקְּרִים, שֶׁהֵם חֲכָמִים לְהָרַע, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל, חָכְמָתָם וַחֲקִירָתָם הוּא – שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא, שֶׁתְּחִלַּת חֲקִירָתָם מַתְחֶלֶת מֵהַמְחֻבָּרִים, מֵחִבּוּר חֹמֶר וְצוּרָה. וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא, שֶׁמִּסְתַּיֶּמֶת חָכְמָתָם בַּשִּׂכְלִיִּים הַנִּפְרָדִים. כִּי כֵן דֶּרֶךְ כָּל חֲקִירָתָם, לְהַתְחִיל מֵחִבּוּר הַחֹמֶר וְהַצּוּרָה, וְעוֹלִים מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, מִתְּחִלָּה מֵחֹמֶר וְצוּרָה שֶׁל הַגַּשְׁמִיִּים, וְאַחַר־כָּךְ מֵחֹמֶר וְצוּרָה שֶׁל הַדַּקִּים יוֹתֵר, וְאַחַר־כָּךְ מֵחֹמֶר וְצוּרָה שֶׁל עִלָּה וְעָלוּל, עַד שֶׁמַּגִּיעִים וּמְסַיְּמִים בַּשִּׂכְלִיִּים הַנִּפְרָדִים, וְרוֹצִים לְהַשִּׂיג בַּחֲקִירָתָם הָאֱנוֹשִׁית, הַמֻּטְעֵית וְהַמְשֻׁבֶּשֶׁת, כַּיָּדוּעַ לְהַמְחַקְּרִים בְּעַצְמָן, הֵם רוֹצִים לְהַשִּׂיג עַל־יְדֵי חֲקִירוֹתָם הַלָּלוּ, מֵחִבּוּר חֹמֶר וְצוּרָה, אֶת שִׂכְלִיִּים נִפְרָדִים, וְזֶה: שָׁארֵי בְּחִבּוּרָא וְסַיֵּם בְּפֵרוּדָא:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות ק״כ
about 2 min · about 220 words · 45% of the book by the end of today
ענה ואמר: "חזקו ואמצו כל המיחלים לה'" (תהלים ל"א, כ"ה), "כל המיחלים" דיקא, אפלו אם אינכם זוכים לשום קדשה ועבודה, חס ושלום, רק "מיחלים" לבד, אף על פי כן "חזקו ואמצו" ואל תפלו משום דבר שבעולם, יהיה איך שיהיה, כמבאר מזה בדברינו כמה וכמה פעמים (עיין לקוטי תנינא, סימן מח). ויותר ויותר מזה צריך כל אחד ואחד לחזק את חברו לבל יפל בדעתו משום דבר שבעולם. ואפלו אם הוא יודע בעצמו שהוא כמו שהוא, אף על פי כן יחזק את חברו, כי את חברו בקל יותר לחזק מלחזק את עצמו, כי "אין חבוש מתיר את עצמו" וכו' (ברכות דף ה:), כי אין רעה גדולה מנפילה, וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (סוטה דף מב.)
לענין מלחמה הגשמיות, על פסוק "אל תיראו ואל תערצו" וכו' (דברים כ', ג'): "אל תיראו" משפעת הקלגסים, "ואל תערצו" מקול הקרנות וכו', שכל הדברים האלה עוברים על מי שחפץ לכנס בעבודת ה', שכמה מיני מלחמות ופחדים ו״שפעת הקלגסים״ ו״קול הקרנות״ וכו' וכו' עוברים על כל אחד ואחד (וכמבאר בדברינו מזה). וצריך לעמד על עמדו לבלי להניח את מקומו בשום אפן בעולם, ולצפות לישועה תמיד, ולבלי להתרחק ולנוס ממנו יתברך, חס ושלום, וכמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה (סוטה דף מד:) לענין מלחמה, שתחלת מפלה – ניסה, רחמנא לצלן. "כי אנה מפניך אברח? אם אסק שמים – שם אתה, ואציעה שאול – הנך" וכו' (תהלים קל"ט, ח'), כי השם יתברך בכל מקום.
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות י״ג
about 1 min · about 40 words · 45% of the book by the end of today
ואמר רבנו זכרונו לברכה, שכל כך נכנס בהקטנות, ונעשה רגיל בענייני הקטנות כל כך, עד שאחר כך כשבא לארץ ישראל ורצה להשליך זאת היה מוכרח להכריח עצמו בכוחות לשבר ולהשליך את עניני קטנות הנ"ל, כי כבר היה קשה עליו להשליך זאת מחמת גדל הרגילות.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות קצ״ה – אות קצ״ו
about 2 min · about 210 words · 34% of the book by the end of today
"וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ", כִּי עַל־יְדֵי הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה שֶׁמִּתְנוֹצֵץ וּמַזְהִיר עַל־יְדֵי־זֶה נִפְתָּחִין הַשָּׁמַיִם וְהָרְקִיעִין כִּי כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ כוּ'. וַאֲזַי כְּשֶׁמַּזְהִיר וּמִתְנוֹצֵץ הַשֵּׂכֶל וְנִפְתָּחִין הָרְקִיעִין בְּחִינַת וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ וְכוּ' וְאָז הוּא יוֹדֵעַ מַה הוּא עוֹשֶׂה, וְאָז הוּא נִשְׁמָר מִמִּכְשׁוֹל חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל רָאשֵׁי תֵבוֹת שֶׁל זֶה הַפָּסוּק וְ'הַמַּשְׂכִּילִים יַ'זְהִירוּ כְּ'זֹהַר הָ'רָקִיעַ שֶׁהֵם רָאשֵׁי־תֵבוֹת יוה"ך שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַמְסֻגָּל לִשְׁמִירָה. כִּי עַל־יְדֵי בְּחִינַת וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא נִשְׁמָר מִמִּכְשׁוֹל כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת שֵׁם הַנַּ"ל שֶׁהוּא שְׁמִירָה לְהוֹלְכֵי דֶרֶךְ מִגַּזְלָן וְרוֹצֵחַ כַּמּוּבָא אֵצֶל תְּפִלַּת הַדֶּרֶךְ. וְהוּא יוֹצֵא מֵהַפָּסוּק (תְּהִלִּים צ"א): "כִּ'י מַלְאָכָי'ו יְצַוֶּ'ה לָ'ךְ" שֶׁסּוֹפֵי־תֵבוֹת יוה"ך כַּמּוּבָא שָׁם.
קֹדֶם לָזֶה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר מֵעִנְיַן יִרְאַת שָׁמַיִם וּבְכִיָּה לִבְכּוֹת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ תִּינוֹק הַבּוֹכֶה לִפְנֵי אָבִיו שֶׁנִּתְרַחַקְנוּ כָּל כָּךְ מֵאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עָנָה וְאָמַר כְּשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵעִנְיְנֵי תְּשׁוּבָה שֶׁלָּכֶם, כִּי אֲנִי עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה בִּפְשִׁיטוּת שֶׁאֲנִי מִתְחָרֵט מְאֹד וּמִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד וַאֲנִי מְקַבֵּל עָלַי שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת עוֹד בְּשׁוּם אֹפֶן. וְאָמַר שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה עַל־זֶה הַדִּבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּיו עַל הָעֲגָלָה כְּשֶׁנָּסַע עִמִּי מֵעִנְיַן רַבִּי נַחְמָן־נָתָן כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְאָמַר שֶׁזֶּה מַעֲשֵׂה בַּעַל־דָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה וְכָבֵד בְּיוֹתֵר אַחַר־כָּךְ. וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ הֲלֹא אָמַר שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁפָּגַע בָּנוּ רַבִּי מֵאִיר אָמַר זֹאת. עָנָה וְאָמַר אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הָיוּ צְרִיכִין לְאָמְרוֹ אָז. וְאָמַר כִּי הָיוּ צְרִיכִין לְהַמְתִּין לִבְלִי לְאָמְרוֹ אָז, וְאִם הָיָה מַמְתִּין לֹא הָיָה אוֹמְרוֹ כְּלָל:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · לימוד · חלק שני · אות ו׳ – אות ט׳
about 1 min · about 110 words · 47% of the book by the end of today
ו. לִמּוּד הַפּוֹסְקִים מְבַטְּלִין הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ז. כְּשֶׁהוֹלֵךְ מֵרַב לְרַב, אָז צָרִיךְ לְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ בְּאַחְדוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַלִּמּוּד מֵהַרְבֵּה מְלַמְּדִים מַזִּיק לֶאֱמוּנַת הַיִּחוּד. וְכֵן הָרַב שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנַת הַיִּחוּד, הוּא יָכוֹל לְהָאִיר לְכָל תַּלְמִיד וְתַלְמִיד כְּפִי כּחוֹ, וְכָל תַּלְמִיד אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אֶלָּא מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ וְלא יוֹתֵר.
Read the complete passage on Sefaria ↗ח. הָרַב הַמְלַמֵּד אֶת תַּלְמִידָיו בְּזֶה הַדֶּרֶךְ, הַיְנוּ שֶׁלּא יַשְׁמִיעַ אוֹתָם אֶלָּא לְכָל אֶחָד יַשְׁמִיעַ מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ לא פָּחוֹת וְלא יוֹתֵר, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה, שֶׁמְּגַלִּין פָּנִים הַנָּאִים וְהַמְשֻׁבָּחִים שֶׁבַּתּוֹרָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗ט. כְּשֶׁהַתַּלְמִיד שׁוֹמֵעַ תּוֹרָה מֵהָרַב וְנִתְבַּטֵּל רְצוֹנוֹ כְּנֶגֶד רְצוֹן הָרַב, בָּזֶה יֵדַע שֶׁשָּׁמַע, כִּי כְּשֶׁלּא נִתְבַּטֵּל רְצוֹנוֹ אַף־עַל־פִּי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ. גַּם כְּשֶׁנִּתְבַּטֵּל הַרְגָּשׁוֹתָיו בִּשְׁעַת הַשְּׁמִיעָה, יֵדַע גַם־כֵּן שֶׁשּׁוֹמֵעַ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י׳ · אות מ״ח
about 2 min · about 150 words · 47% of the book by the end of today
אַחַר כַּךְ אָמַר אוֹתוֹ הַבָּחוּר לָמָּה לִי הַכְּתָב ? הֵיכָן אֶמְצָאָהּ ? כִּי בְּהֶכְרֵחַ הִיא עַכְשָׁו אֵצֶל אֵיזֶה מֶלֶךְ וְלָמָּה לִי זאת ? אֲבַלֶּה כָּאן יְמֵי חַיַּי! וְהֵשִׁיב לָהּ הַכְּתָב וְאָמַר לָהּ: הֵא לְךָ הַכְּתָב וְתֵלֵךְ וְתִשָּׂאֶנָּה [כִּי הִיא נִדְמֵית לְזָכָר כַּנַּ"ל] וְרָצְתָה לֵילֵךְ וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ, שֶׁיֵּלֵךְ עִמָּהּ גַּם כֵּן כִּי הוּא בְּוַדַּאי יִקַּח אוֹתָהּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא, אֲשֶׁר יִהְיֶה לִי, אֶתֵּן לְךָ חֵלֶק גַּם כֵּן [הַיְנוּ שֶׁהַבַּת קֵיסָר, שֶׁנִּדְמֵית לְזָכָר, אָמְרָה אֶל הַבָּחוּר, שֶׁלּא יָדַע שֶׁהִיא בְּעַצְמָהּ הִיא הַיְפַת תּאַר הַנַּ"ל, שֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ גַּם כֵּן וְהוּא בְּוַדַּאי יִקַּח אֶת הַיְפַת תּאַר וְיִיטַב עִם הַבָּחוּר גַּם כֵּן] וְהַבָּחוּר רָאָה, שֶׁהוּא אִישׁ חָכָם [הַיְנוּ הַבַּת קֵיסָר, שֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים עָלֶיהָ בִּלְשׁוֹן זָכָר כַּנַּ"ל] וּבְוַדַּאי יַשִּׂיג וְיִקַּח אוֹתָהּ וְנִתְרַצָּה לֵילֵךְ עִמּוֹ וְהַקֵּיסָר הַנַּ"ל הָיָה נִשְׁאָר לְבַדּוֹ, כִּי הוּא הָיָה יָרֵא לָשׁוּב אֶל הַמְּדִינָה וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ שֶׁיֵּלֵךְ גַּם כֵּן כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא יָשׁוּב וְיִקַּח הַיְפַת תּאַר, אֵין לוֹ אֵימָה עוֹד [כִּי יֻחְזַר הַמַּזָּל] וְיוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ גַּם כֵּן.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · מחשבות והרהורים · קטע א׳ – קטע ב׳
about 2 min · about 170 words · 46% of the book by the end of today
הָעִקָּר לִשְׁמֹר מֹחוֹ שֶׁלֹּא יֶחֱמָץ, שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר בְּהִרְהוּרִים רָעִים וּבְתַאֲווֹת שֶׁהֵם סִטְרָא דְּמוֹתָא. וְצָרִיךְ לִגְעֹר בְּאֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁהֵם סִטְרִין אַחֲרָנִין וּלְגָרְשָׁם מִדַּעְתּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁלֹּא יִתְקָרְבוּ אֵלָיו, כִּי הֵם מְטַמְטְמִין מֹחוֹ וְעַל־יְדֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשְׂמֹחַ. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִזָּהֵר בָּהֶם בְּמַשֶּׁהוּ, כִּי הֵם עִקַּר הֶחָמֵץ וְהַשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה שֶׁצְּרִיכִים לְבַעֲרָם בְּבַל יֵרָאֶה וּבְבַל יִמָּצֵא וּלְטַהֵר וּלְפַנּוֹת אֶת הַמֹּחַ מֵהֶם: (לק"א סי' ה' אות ד')
כְּשֶׁבָּאִים עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ הִרְהוּרֵי זְנוּת, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, זֶהוּ עִקַּר תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ עַל פְּגַם הַבְּרִית שֶׁפָּגַם מִקֹּדֶם, כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנוֹ, כִּי זֶהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל מַמָּשׁ. עַל־כֵּן אַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה, שֶׁמִּתְגַּבְּרִים עָלָיו הִרְהוּרִים רָעִים וּמְגֻנִּים מְאֹד, כִּי אַדְּרַבָּא, זֶהוּ דַּיְקָא תִּקּוּנוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ, כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי זֶה שֶׁבָּאִים עָלָיו עַתָּה אֵלּוּ הַהִרְהוּרִים וְהוּא מִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, עַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא הוּא עִקַּר תִּקּוּנוֹ וּתְשׁוּבָתוֹ כַּנַּ"ל. וּבָזֶה הוּא מוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, וְאֲזַי זוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהִזְדַּכֵּךְ הַחָכְמָה וְהַקּוֹל וְכוּ' (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּפְנִים), וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם שֶׁעַל־יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לִמְשֹׁךְ כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ: (לק"א סי' כ"ז אות ח')
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ע״ד · קטע א׳ – קטע ב׳
about 4 min · about 410 words · 51% of the book by the end of today
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּתְזַכֵּנִי לְהַכְנִיס אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּתוֹךְ בֵּיתִי, וְאֶזְכֶּה לְקַבְּלָם בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּלְכַבְּדָם בְּכָל עז וּפְאֵר עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְפָנֶיךָ מִצְוָה זוֹ שֶׁל הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי תְּמִידִין כְּסִדְרָן וּבִזְכוּת זֶה תַּעַזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ, וּבְמַחֲשָׁבָה זַכָּה וּנְכוֹנָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְבַד בֶּאֱמֶת, וּבְלִי שׁוּם בִּלְבּוּל וְעִרְבּוּב הַדַּעַת, וּבְלִי שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת כְּלָל וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִתְּפִלּוֹת רָעוֹת, וְלֹא יְבַלְבְּלוּ הַתְּפִלּוֹת רָעוֹת אֶת תְּפִלָּתִי הַקְּדוֹשָׁה, וּתְתַקֵּן וּתְזַכֵּךְ אֶת תְּפִלָּתִי, וְתִהְיֶה תְפִלָּתִי שְׁלֵמָה וּסְדוּרָה בְּפִי, וְיִהְיוּ נָא אֲמָרַי לְרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כּל וְתַעֲלֶה תְפִלָּתִי לְפָנֶיךָ לְרָצוֹן לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְתַעֲלֶה וְתִנָּשֵׂא לִהְיוֹת כֶּתֶר לְראשְׁךָ, וּתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹתַי לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים "הַאֲזִינָה יְהוָה תְּפִלָּתִי וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהוָה עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ, וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה, הַלְלוּיָהּ
Read the complete passage on Sefaria ↗יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לָסוּר מֵרָע וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד, וְתִתְּנֵנִי לְאַהֲבָה לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָּל רוֹאַי, וְתִגְמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בִּשְׁלֵמוּת מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ", שֶׁיִּהְיֶה שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדִי, שֶׁיִּהְיֶה מַשָּׂאִי וּמַתָּנִי בֶּאֱמוּנָה, וְדִבּוּרִי בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת וְיִהְיֶה רוּחַ הַמָּקוֹם וְרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנִּי וְאֶהְיֶה אָהוּב לְמַעְלָה וְנֶחְמָד לְמַטָּה, וְאֶמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם וּתְרַחֵם עָלַי וְתַזְמִין לִי פַּרְנָסָתִי בְּרֶוַח, וְתִתֶּן לִי כָּל צָרְכִּי וְכָל צָרְכֵי אַנְשֵׁי בֵּיתִי קדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּלִי יְגִיעָה וָטרַח וְעָמָל כְּלָל
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי קָשִׁין מְזוֹנוֹתֵינוּ כִּקְרִיעַת יַם סוּף, אֲבָל גָּדוֹל אַתָּה וְרַב כּחַ, וּבְכחֲךָ הַגָּדוֹל וּבַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים, גַּם קְרִיעַת יַם סוּף קַל לְפָנֶיךָ, כִּי מִי יאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה וְאֵין דָּבָר נִמְנַע מִמֶּךָּ, עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ בִּזְכוּת אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד, וַעֲשֵׂה לְמַעַן אַהֲבָתוֹ, וְתֵן לָנוּ פַּרְנָסוֹתֵינוּ בְּהַרְחָבָה גְדוֹלָה בְּלִי יְגִיעָה וָטרַח וּבְלִי שׁוּם טִרְדָּא כְּלָל, וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמר מִצְוֹתֶיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיַּי אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי וְכָל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "הַשְׁלֵךְ עַל יְהוָה יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ, לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" אָבִי אָב הָרַחֲמָן פַּרְנְסֵנִי וְכַלְכְּלֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְבַד, לֹא כְמַעֲשַׂי וּכְרעַ מַעֲלָלַי, רַק כְּחַסְדְּךָ עֲשֵׂה עִמִּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" וְאַל תַּעַזְבֵנִי וְאַל תִּטְּשֵׁנִי, עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, "אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדנָי תְּשׁוּעָתִי"
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות לו
about 1 min · about 120 words · 48% of the book by the end of today
אָמַר: עַל כָּל דָּבָר צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל, הַיְנוּ אִם בִּגְדוֹ קָרוּעַ וְצָרִיךְ לְבֶגֶד, יִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתֵּן לוֹ בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן. עַל הַכֹּל יַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל מַה שֶּׁיֶּחְסַר לוֹ.
אַף־עַל־פִּי שֶׁהָעִקָּר לְהִתְפַּלֵּל עַל הָעִקָּר, דְּהַיְנוּ עַל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. אַף־עַל־פִּי־כֵן גַּם עַל זֶה צְרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל.
וְאָמַר, מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כָּךְ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לוֹ בְּגָדִים וּפַרְנָסָה וְהִצְטָרְכוּת חִיּוּתוֹ אֲבָל כָּל חִיּוּתוֹ הוּא כְּמוֹ בְּהֵמָה שֶׁגַּם כֵּן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לָהּ לַחְמָהּ וְכוּ'.
כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַמְשִׁיךְ כָּל חִיּוּתוֹ עַל־יְדֵי תְּפִלָּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל כֵּן כָּל חִיּוּתוֹ הוּא כְּמוֹ חִיּוּת בְּהֵמָה מַמָּשׁ כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ כָּל חִיּוּתוֹ וְהִצְטָרְכוּתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים דַּוְקָא.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות מה · פסקה 3 – פסקה 4
about 1 min · about 120 words · 47% of the book by the end of today
נִמְצָא שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הַהַסְתָּרָה הִיא יְרִידָה גְּדוֹלָה מְאֹד מֵאַחַר שֶׁנִּסְתָּר וְנֶעְלָם מִמֶּנּוּ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, עִם כָּל זֶה מֵאַחַר שֶׁכָּל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת רִבּוּי אוֹר, נִמְצָא שֶׁבֶּאֱמֶת מְלֻבָּשׁ שָׁם דַּיְקָא אוֹר גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאֹד כִּי שָׁם מְלֻבָּשׁ הוּא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל. עַל כֵּן צְרִיכִים לָזֶה חָכָם גָּדוֹל בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה מְאֹד שֶׁיִּזְכֶּה לְדַעַת כָּזֶה, עַד שֶׁיּוּכַל לְגַלּוֹת כָּל הַהַסְתָּרוֹת אֲפִלּוּ הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה וּלְהָפְכָהּ לְדַעַת, וְדַיְקָא אָז יְקָרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְיַחֲזִירֵם בִּתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁאָז הִגִּיעוּ לְתַכְלִית הַיְרִידָה כַּיָּדוּעַ, וְזֶה בְּחִינַת: "רְדוּ שָׁמָּה" בְּגִמַּטְרִיָּא שְׁנֵי מֵאוֹת וָעֶשֶׂר כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הַיְנוּ שֶׁאָז הִגִּיעוּ לְתַכְלִית הַיְרִידָה. אַךְ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ זָכָה לְדַעַת כָּזֶה עַד שֶׁאָז דַּיְקָא זָכָה לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה וּלְהָפְכָהּ לְדַעַת וְעַל־יְדֵי־זֶה נִגְאֲלוּ אָז דַּיְקָא.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · מחשבות · אות ב
about 1 min · about 50 words · 52% of the book by the end of today
וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְקַדֵּשׁ מַחֲשַׁבְתּוֹ, כְּמוֹ־כֵן נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁתָּלוּי בִּקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה. אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִקְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה וּלְהִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי מֵימֵי הַמַּבּוּל שֶׁבָּעוֹלָם כִּי אִם עַל־יְדֵי דַּרְכֵי הַתְּמִימוּת וְהַפְּשִׁיטוּת, שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בָּעוֹלָם (הִלְכוֹת בֵּית־הַכְּנֶסֶת, הֲלָכָה ה', אוֹת כ"ג־כ"ד)
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ז · מכתב רלט · פסקה 9 – פסקה 3
about 6 min · about 630 words · 47% of the book by the end of today
וְגַם עַתָּה בְּנִי חֲבִיבִי חֲזַק וֶאֱמַץ וְתִשְׂמַח וְתָגִיל בִּישׁוּעָתוֹ הַנִּפְלָאָה שֶׁהִקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה לְהַשְׁמִיעֵנוּ חִדּוּשֵׁי תּוֹרוֹת כָּאֵלּוּ אֲשֶׁר אֵין דֻּגְמָתָם. וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר עַד הֵיכָן הַדְּבָרִים מַגִּיעִים בְּרוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים. אַךְ גַּם בִּפְשִׁיטוּת הֵם מְחַיִּין אֶת כָּל אֶחָד בְּחַיֵּי עוֹלָם בְּכָל עֵת. וְכָעֵת אֵין פְּנַאי לְדַבֵּר בָּזֶה.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמִּצְטַעֵר בְּיִסּוּרֶיךָ וּמְצַפֶּה לִשְׂמֹחַ בִּישׁוּעָתְךָ מְהֵרָה.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ו' עֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ ל"ו לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תקצ"ז.
שָׁלוֹם לַאֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ'. מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר. וּלְכָל בְּנֵי־בֵיתוֹ שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב.
מִכְתָּבָיו כֻּלָּם הִגִּיעַנִי. וְהָיוּ לִי לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ בְּשָׁמְעִי מִבְּרִיאַת בְּנוֹ, נֶכְדִּי הַיַנִּיק דָּוִד צְבִי שֶׁיִּחְיֶה. טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' עַל הֶעָבָר, וּלְבַקֵּשׁ לְהַבָּא שֶׁיַּאֲרִיךְ ה' יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו בְּנַחַת בַּתּוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת, וְיִזְכּוּ לְגַדְּלוֹ בְּנַחַת לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים. וּזְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית הִגִּיעַ, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל, אַךְ מֵעֹצֶם תְּשׁוּקָתְךָ הֻכְרַחְתִּי לִנְטוֹת יָדִי בְּמִכְתָּבִי אֵלָיו. וְתִרְאֶה לְהוֹדִיעֵנִי עַל יְדֵי מוֹסֵר כְּתָב זֶה אֶת כָּל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְהוֹדִיעַ מִכָּל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע שָׁם. וְלַה' הַתִּקְוָה שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה גְּדוֹלָה, וְהֵן הֵן הַמַּצִּיבִין אוֹתָנוּ. בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר לֹא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם וְכוּ', עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדָיו עַד שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ וּלְקַבֵּץ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה כָּאֵלֶּה, אֲשֶׁר אֵין דֻּגְמָתָם, אֲשֶׁר הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ לָנוּ וּלְדוֹרוֹתֵינוּ וּלְכָל דּוֹרוֹת זֶרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ. הוּא יִגְמֹר מַה שֶּׁהִתְחִיל, וִימַהֵר לְהוֹדִיעַ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לְמַעַן שְׁמוֹ. וְכָעֵת עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל אֲשֶׁר זָכִינוּ לִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ, וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַחוֹלְקִים עַל אֱמֶת כָּזֶה, הַחוֹלְקִים עַל חַיּוּתָם שֶׁל עַצְמָם. כִּי אֵין נִמְצָא אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל כְּמוֹתוֹ. וְלַה' הַיְשׁוּעָה שֶׁיְּרַחֵם עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְיָאִיר בְּכֻלָּם הָאֱמֶת, כִּי הָאֱמֶת הוּא אֶחָד. וְאִם יְדַלְּגוּ עַל הֶהָרִים וִיקַפְּצוּ עַל הַגְּבָעוֹת וְיַאֲרִיכוּ לְשׁוֹנָם עַד לַשָּׁמַיִם לִסְתֹּר הָאֱמֶת חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי כֵן הָאֱמֶת עֵד לְעַצְמוֹ. וּשְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד, אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמַח, מֵאֶרֶץ דַּיְקָא. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ (שְׁמוֹת רַבָּה א) "וְעָלָה מִן הָאָרֶץ", מִן הָאָרֶץ דַּיְקָא. דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל נְתוּנִים עַד הָאָרֶץ אָז דַּיְקָא יַעֲלֶה וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים מד) "כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ קוּמָה עֶזְרָתָה לָנוּ" וְכוּ'.
דִּבְרֵי הַקּוֹרֵא מִמֵּצַר וְרוֹאֶה נִפְלְאוֹת ה' וִישׁוּעוֹת נִשְׂגָּבוֹת מִתּוֹךְ הַמֵּצַר וְהַדֹּחַק הַגָּדוֹל עַד שֶׁזּוֹכִים לִשְׂמֹחַ בָּהֶם בֶּאֱמֶת בְּכָל לֵב וּמְצַפֶּה לִישׁוּעָה גְּדוֹלָה בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם ב' ט בְּסִיוָן תקצ"ז.
אֲהוּבִי בְּנִי שֶׁיִּחְיֶה.
זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא הֶעָבַר. וְשִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב אֶל הַיָּדַיִם שֶׁהֵם הָרְמָזִים שֶׁמְּרַמְּזִים בִּלְבַבְכֶם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד עַל יְדֵי דְּבָרֵינוּ הַנּוֹבְעִים מִמַּעְיָן הַנּוֹבֵעַ בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה. וַחֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד. וְחֶדְוַת ה' יִהְיֶה מָעֻזְּכֶם בְּכָל עֵת. רַק חֲזַק וֶאֱמָץ.
דִּבְרֵי אָבִיךָ.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יוֹם א' בְּהַעֲלֹתְךָ תקצ"ז נֶעמְרוֹב.
שָׁלוֹם וְחַיִּים לִכְבוֹד אֲהוּבִי בְּנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי הַוָּתִיק מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
מִכְתָּבְךָ קִבַּלְתִּי בְּשָׁבוּעַ הֶעָבַר עַל יְדֵי הַשָּׁלִיחַ עִם שְׁלשָׁה זְהוּבִים. אַחַר כָּךְ לְמָחֳרָתוֹ, הָיָה פֹּה רַבִּי גֵּרְשׁוֹן מִטְּשֶׁעהרִין הַיּוֹשֵׁב עַתָּה אֶצְלְכֶם, וְהָיָה בְּבֵיתִי, וְאָמַר כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאַחַר שֵׁנַת הַצָּהֳרַיִם יַחֲזֹר וְיָבוֹא לְבֵיתִי, בִּפְרָט שֶׁהָיָה צָרִיךְ טוֹבָתִי. וְשִׁנָּה דְּבָרוֹ וְלֹא רְאִיתִיו עֲדַיִן, וְתֹאמַר לוֹ שֶׁלֹּא יָפֶה עָשָׂה, אַחַר שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יוֹדֵעַ גֹּדֶל הַטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתִי לוֹ בְּמִכְתָּבַי. וְגַם עַתָּה הוּא צָרִיךְ לְטוֹבָתִי בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהָיָה רָאוּי לוֹ לְהִתְעַכֵּב לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִמִּי קֹדֶם נְסִיעָתוֹ, אַף אִם גַּם הָיָה מַפְסִיד הָעֲגָלָה שֶׁמָּצָא. כִּי אֲנִי הָיִיתִי מְצַפֶּה לִכְתֹּב לְךָ אִגֶּרֶת עַל יָדוֹ שֶׁהָיָה מֻכְרָח לִי אָז מְאֹד לְטוֹבָתְךָ. אַךְ בְּכָל זֶה אָנוּ רוֹאִים רִבּוּי עֹצֶם הַמְּנִיעוֹת בְּכָל פַּעַם שֶׁרוֹצִים לִכָּנֵס לְבֵיתִי, כַּיָּדוּעַ לָכֶם קְצָת, וְיוֹתֵר מִזֶּה תֵּדְעוּ לֶעָתִיד לָבוֹא, עַד שֶׁנִּתְרַשֵּׁל לְקַבֵּל טוֹבָתִי בְּגַשְׁמִיּוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבֵּל בְּרוּחָנִיּוּת לָנֶצַח. אַף עַל פִּי כֵן תֹּאמַר לוֹ שֶׁאֲנִי מוֹחֵל לוֹ הַכֹּל, כִּי כָּל קְפֵדָתִי הוּא רַק עַל טוֹבָתוֹ שֶׁהִפְסִיד, וְהֶעָבָר אַיִן. עַתָּה יִרְאֶה לְהִתְחַכֵּם יוֹתֵר אִם חָפֵץ בֶּאֱמֶת, כִּי אֲנִי אוֹהֲבוֹ גַּם עַתָּה כְּבַתְּחִלָּה, וּמַה שֶּׁאוּכַל לַעֲשׂוֹת לְטוֹבָתוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת לֹא אֶמְנַע הַטּוֹב בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְהוּא יִבְחַר לְעַצְמוֹ, וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה' יַעֲשֶׂה. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה, אַךְ מֵאַהֲבָתוֹ וּמֵאַהֲבַת אֲבוֹתָיו אוֹהֲבֵינוּ בֶּאֱמֶת, כָּתַבְתִּי כָּל זֶה לְטוֹבָתוֹ הָאֲמִתִּית וְדַי לַמֵּבִין. וְאַתָּה וְרֵעֶיךָ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ תָּבִינוּ אֵיךְ לְדַבֵּר עִמּוֹ לְקָרֵב וְלֹא לְרַחֵק חַס וְשָׁלוֹם.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות ט'
about 1 min · about 20 words · 47% of the book by the end of today
טַאַבּוּת רִישְׁבָּא. טָאַבִי אוֹ טָבִי. טָבִי בַּר בְּרֵיהּ דְמָרִי טָבִי. רַב טַבוּת. טָבִי עֶבֶד רַבָּן גַּמְלִיאֵל. רַב טַבְיוּמִי. ר' טַבְלָא.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן פ״ב · סעיף א׳ – סעיף ז׳
about 6 min · about 620 words · 43% of the book by the end of today
בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבְכַרְמְלִית אָסוּר לְטַלְטֵל שׁוּם דָּבָר אַרְבַּע אַמוֹת, בֵּין לָשֵּׂאת אוֹתוֹ בֵּין לִזְרוֹק אוֹתוֹ בֵּין לְהוֹשִׁיט אוֹתוֹ. וּלְטַלְטְלוֹ אֵיזֶה פְּעָמִים פָּחוֹת פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, גַּם כֵּן אָסוּר.
אָסוּר לָשֵּׂאת אוֹ לִזְרוֹק אוֹ לְהוֹשִׁיט שׁוּם דָּבָר מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, וְכֵן מֵרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְכֵן מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְכַרְמְלִית אוֹ מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל מְקוֹם פְּטוֹר מֻתָּר לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס מִמֶּנּוּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְלִרְשׁוּת הָרַבִּים וּלְכַרְמְלִית וּמֵהֶם לְתוֹכוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְטַלְטֵל אֶת הַחֵפֶץ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְּכַרְמְלִית. וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה חִלּוּקִים מַהִי רְשׁוּת הָרַבִּים וּמַהִי כַּרְמְלִית וּמַהִי רְשׁוּת הַיָּחִיד, (מִלְבַד אֵלּוּ שֶׁכָּתַבְנוּ בַּסִּימָן שֶׁלִּפְנֵי זֶה), לָכֵן בְּעִיר שֶׁאֵינָהּ מְתֻקֶּנֶת בְּעֵרוּבִין, מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי, צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְטַלְטֵל שׁוּם חֵפֶץ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא מֻנָּח לְמָּקוֹם הֶחָלוּק מִמֶּנּוּ, כִּי אִם בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהַהֶתֵּר בָּרוּר לוֹ.
נְטִילַת הַחֵפֶץ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא מֻנָּח, נִקְרָא עֲקִירָה, וְהַנָּחַת הַחֵפֶץ נִקְרֵאת הַנָּחָה. וְגַם עֲקִירָה בְּלֹא הַנָּחָה אוֹ הַנָּחָה בְּלֹא עֲקִירָה, אָסוּר לַעֲשׂוֹת. וְלָכֵן אָסוּר לְיִשְֹרָאֵל שֶׁיִּתֵּן אֵיזֶה חֵפֶץ לְיָדוֹ שֶל נָכְרִי, שֶׁיּוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, כִּי הַיִשְֹרָאֵל עוֹשֶׂה בָּזֶה אֶת הָעֲקִירָה, אֶלָּא הַנָּכְרִי בְּעַצְמוֹ יִקַּח אֶת הַחֵפֶץ. וְכֵן כְּשֶׁמֵּבִיא הַנָּכְרִי אֵיזֶה חֵפֶץ, לֹא יִקָּחֵהוּ הַיִשְֹרָאֵל מִיָּדוֹ, כִּי בָּזֶה עוֹשֶׂה הַיִשְֹרָאֵל אֶת הַהַנָּחָה, אֶלָּא הַנָּכְרִי בְּעַצְמוֹ יַנִּיחַ אֶת הַחֵפֶץ. וּצְרִיכִין לִזָּהֵר בָּזֶה בְּתִינוֹק שֶׁהָעֲרֵלִית נוֹשֵׂאת אוֹתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לָמוּל שֶׁתִּקַּח בְּעַצְמָהּ אֶת הַתִּינוֹק בַּבַּיִת, וּבְבֹאָהּ אֶל הֶחָצֵר אוֹ עֶזְרַת בֵּית הַכְּנֶסֶת וְתִקָּחֵהוּ יִשְֹרָאֵלִית (ש"ז שכ"ה שמ"ו שמ"ז שמ"ט).
חָצֵר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פִּרְצָה, אִם נִשְׁאַר מִן הַמְּחִצָה בְּצַד אֶחָד רֹחַב אַרְבָּעָה טְפָחִים בְּגֹבַהּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מִן הַקַּרְקַע, אוֹ שֶׁנִּשְׁאַר מִשְּׁנֵי צִּדֵּי הַמְּחִצָּה בְּכָל צַד רֹחַב טֶפַח בְּגֹבַהּ עֲשָׂרָה טְפָחִים מִן הַקַּרְקַע, אֲזַי אִם אֵין בַּפִּרְצָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת, אֵינוֹ צָרִיךְ שׁוּם תִּקּוּן, כִּי הַפִּרְצָה הַזֹּאת נֶחְשֶׁבֶת כְּמוֹ פֶּתַח. אֲבָל אִם הַפִּרְצָה יְתֵרָה מֵעֶשֶׂר אַמוֹת, וְכֵן אִם לֹא נִשְׁאֲר מִן הַמְּחִצָּה מִצַּד אֶחָד רֹחַב אַרְבָּעָה טְפָחִים אוֹ מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים מִכָּל צַד רֹחַב טֶפַח, וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם נִפְרַץ בְּמִלּוּאוֹ, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין שׁוּם מְחִצָּה בְּצַד אֶחָד כָּזֶה |_|, אֲזַי אֲפִלּוּ אִם אֵין בַּפִּרְצָה רַק שְׁלשָׁה טְפָחִים, אֲסוּרִין לְטַלְטֵל בֶּחָצֵר זֶה עַד שֶׁיְתַקְּנוּ אוֹתָהּ שָׁם, (וְהַתִּקּוּן הַמֻּבְחָר הוּא) בְּצוּרַת הַפֶּתַח. (וְאִם דָּרִים שָׁם שְׁנֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים אוֹ יוֹתֵר, צְרִיכִין עוֹד לַעֲשׂוֹת עֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת, וִיבֹאַר, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּסִימָן צ"ד).
זֶה שֶׁאָמַרְנוּ דְּאִם אֵין בַּפִּרְצָה שֶׁבֶּחָצֵר יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת נֶחְשֶׁבֶת כְּמוֹ פֶּתַח וְאֵינוֹ צָרִיךְ תִּקּוּן, זֶהוּ רַק בְּפִרְצָה אַחַת. אֲבָל בִּשְׁתַּיִם אוֹ יוֹתֵר, צָרִיךְ שֶׁיְהֵא הָעוֹמֵד הַנִּשְׁאָר עַל כָּל פָּנִים כְּמוֹ הַפָּרוּץ. אֲבָל אִם הָיָה הַפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד, כָּל שֶׁהַפִּרְצָה יְתֵרָה מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים, צְרִיכָה תִקּוּן.
מַהוּ צוּרַת הַפֶּתַח. נוֹעֵץ קָנֶה מִכָּאן וְקָנֶה מִכָּאן, כָּל אֶחָד לֹא פָּחוֹת מִגֹּבַהּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. וְנוֹתֵן עֲלֵיהֶם קָנֶה אוֹ חוּט. וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַקָּנֶה אוֹ הַחוּט דַּוְקָא עַל רָאשֵׁיהֶן וְלֹא מִן הַצְּדָדִין. וְאִם תָּחַב מַסְמְרוֹת בְּרָאשֵׁי הַקָּנִים וְכָרַךְ הַחוּט עֲלֵיהֶם, שָׁפִיר דָּמִי, (פְּרִי מְגָדִים מִשְבְּצוֹת סִימָן שס"ג סָעִיף קָטָן י"ט). וְצָרִיךְ שֶׁכָּל קָנֶה לֹא יְהֵא רָחוֹק מִן הַמְּחִצָּה שְׁלשָׁה טְפָחִים, וְגַם לֹא יְהֵא גָּבוֹהַּ מִן הַקַּרְקַע שְׁלשָׁה טְפָחִים, (עַיֵן שַעַרֵי תְשׁוּבָה סִימָן שס"ג) וּבִשְׁעַת הַדְּחָק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת צוּרַת הַפֶּתַח רַק בְּעִנְיָן שֶׁהַקָּנִים יִהְיוּ רְחוֹקִים מִן הַכְּתָלִים שְׁלשָׁה טְפָחִים יֵשׁ לְהָקֵל (תְּשוּבוֹת רַבִּי עֲקִיבָא אֵיגֶר סִימָן י"ח, עַיֵן שָׁם) (שסב שסג).
חָצֵר אוֹ בַּיִת שֶׁפְּתוּחִים לְתוֹךְ הָרְחוֹב, וְהַדֶּלֶת נִפְתַּחַת לְפָנִים, וְהַמְּזוּזוֹת עִם הַמַּשְׁקוֹף שֶׁעַל גַּבֵּיהֶם, וְהָאַסְקֻפָּה שֶׁבְּתַּחְתִּית הֵן לְצַד הָרְחוֹב, הִנֵּה הַמָּקוֹם הַזֶּה לִפְעָמִים הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְלִפְעָמִים הוּא כַּרְמְלִית. וּלְפִי שֶׁאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בָּזֶה, לָכֵן מְטִילִין עָלָיו מִסָּפֵק חֹמֶר רְשׁוּת הַיָּחִיד וְחֹמֶר כַּרְמְלִית, אָסוּר לְהוֹצִיא מִשָּׁם לְהָרְחוֹב שֶׁהוּא רְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית, וְלֹא מִן הָרְחוֹב לְשָׁם, כִּי שֶׁמָּא הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד. וְכֵן אָסוּר לְהוֹצִיא מִן הַבַּיִת אוֹ מִן הֶחָצֵר לְשָׁם, וְלֹא מִשָם לְתוֹכָם, כִּי שֶׁמָּא הוּא כַּרְמְלִית. וְלָכֵן אִם הַפֶּתַח נָעוּל וּצְרִיכִין לְפָתְחוֹ, צְרִיכִין לִזָּהֵר שֶׁהָאֵינוֹ יְהוּדִי יַכְנִיס אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּתוֹךְ הַמַּנְעוּל, וּלְאַחַר שֶׁיִּפְתְּחוּ אֶת הַמַּנְעוּל, טֶרֶם יִפְתַּח יִשְֹרָאֵל אֶת הַדֶּלֶת, יָסִיר הָאֵינוֹ יְהוּדִי אֶת הַמַּפְתֵּחַ, כִּי אִם יִפְתַּח יִשְֹרָאֵל אֶת הַדֶלֶת בְּעוֹד שֶׁהַמַּפְתֵּחַ תּוֹךְ הַמַּנְעוּל, הֲרֵי הִכְנִיס אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד.
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ע״ד
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וּתְזַכֵּנִי לְהַכְנִיס אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּתוֹךְ בֵּיתִי, וְאֶזְכֶּה לְקַבְּלָם בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּלְכַבְּדָם בְּכָל עז וּפְאֵר עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְפָנֶיךָ מִצְוָה זוֹ שֶׁל הַכְנָסַת אוֹרְחִים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי תְּמִידִין כְּסִדְרָן וּבִזְכוּת זֶה תַּעַזְרֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ בְּכַוָּנָה גְדוֹלָה בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ, וּבְמַחֲשָׁבָה זַכָּה וּנְכוֹנָה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל לְבַד בֶּאֱמֶת, וּבְלִי שׁוּם בִּלְבּוּל וְעִרְבּוּב הַדַּעַת, וּבְלִי שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת כְּלָל וְתִשְׁמְרֵנִי וְתַצִּילֵנִי מִתְּפִלּוֹת רָעוֹת, וְלֹא יְבַלְבְּלוּ הַתְּפִלּוֹת רָעוֹת אֶת תְּפִלָּתִי הַקְּדוֹשָׁה, וּתְתַקֵּן וּתְזַכֵּךְ אֶת תְּפִלָּתִי, וְתִהְיֶה תְפִלָּתִי שְׁלֵמָה וּסְדוּרָה בְּפִי, וְיִהְיוּ נָא אֲמָרַי לְרָצוֹן לִפְנֵי אֲדוֹן כּל וְתַעֲלֶה תְפִלָּתִי לְפָנֶיךָ לְרָצוֹן לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְתַעֲלֶה וְתִנָּשֵׂא לִהְיוֹת כֶּתֶר לְראשְׁךָ, וּתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹתַי לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים "הַאֲזִינָה יְהוָה תְּפִלָּתִי וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהוָה עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי, אָנכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ, וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם, בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה, הַלְלוּיָהּ
Read the complete passage on Sefaria ↗ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ע״ה
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתַעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי שֶׁאֶזְכֶּה לָסוּר מֵרָע וְלַעֲשׂוֹת הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תָּמִיד, וְתִתְּנֵנִי לְאַהֲבָה לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָּל רוֹאַי, וְתִגְמְלֵנִי חֲסָדִים טוֹבִים וְאֶזְכֶּה לְקַיֵּם בִּשְׁלֵמוּת מִצְוַת "וְאָהַבְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ", שֶׁיִּהְיֶה שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדִי, שֶׁיִּהְיֶה מַשָּׂאִי וּמַתָּנִי בֶּאֱמוּנָה, וְדִבּוּרִי בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת וְיִהְיֶה רוּחַ הַמָּקוֹם וְרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנִּי וְאֶהְיֶה אָהוּב לְמַעְלָה וְנֶחְמָד לְמַטָּה, וְאֶמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם וּתְרַחֵם עָלַי וְתַזְמִין לִי פַּרְנָסָתִי בְּרֶוַח, וְתִתֶּן לִי כָּל צָרְכִּי וְכָל צָרְכֵי אַנְשֵׁי בֵּיתִי קדֶם שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּלִי יְגִיעָה וָטרַח וְעָמָל כְּלָל
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי קָשִׁין מְזוֹנוֹתֵינוּ כִּקְרִיעַת יַם סוּף, אֲבָל גָּדוֹל אַתָּה וְרַב כּחַ, וּבְכחֲךָ הַגָּדוֹל וּבַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים, גַּם קְרִיעַת יַם סוּף קַל לְפָנֶיךָ, כִּי מִי יאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה וְאֵין דָּבָר נִמְנַע מִמֶּךָּ, עַל כֵּן רַחֵם עָלֵינוּ בִּזְכוּת אָבִינוּ הָרִאשׁוֹן אַבְרָהָם אִישׁ הַחֶסֶד, וַעֲשֵׂה לְמַעַן אַהֲבָתוֹ, וְתֵן לָנוּ פַּרְנָסוֹתֵינוּ בְּהַרְחָבָה גְדוֹלָה בְּלִי יְגִיעָה וָטרַח וּבְלִי שׁוּם טִרְדָּא כְּלָל, וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, בְּאפֶן שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׁמר מִצְוֹתֶיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ תָּמִיד כָּל יְמֵי חַיַּי אֲנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי וְכָל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "הַשְׁלֵךְ עַל יְהוָה יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ, לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק עֵינֵי כל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן" אָבִי אָב הָרַחֲמָן פַּרְנְסֵנִי וְכַלְכְּלֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְבַד, לֹא כְמַעֲשַׂי וּכְרעַ מַעֲלָלַי, רַק כְּחַסְדְּךָ עֲשֵׂה עִמִּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב. "נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" וְאַל תַּעַזְבֵנִי וְאַל תִּטְּשֵׁנִי, עָזְרֵנִי כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְתִּי, "אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה, אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי, חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדנָי תְּשׁוּעָתִי"
Read the complete passage on Sefaria ↗Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 164 of 354 in the cycle of 5789
Estimated study time today: short about 3 min · full about 34 min
Torah portion of the week: Ki Tisa
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on March 3, 2029, at about 17:37.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · שבת
שַׁבָּת הִיא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, בְּחִינַת אֱמֶת, וְעַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ מַפָּלָה לָרְשָׁעִים וְנִתְגַּלֶּה גְּדֻלּוֹת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים הָאֲמִתִּיִּים, וְעַל־יְדֵי זֶה חוֹזְרִים וְשָׁבִים הַכֹּל אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה'. וְעַל־יְדֵי זֶה נִשְׁלָם הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה וְעַל־יְדֵי זֶה הַתְּפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת: (לק"א סי' ס"ו אות ג')
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only, once you allow saving. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.