Opening the day with Rabbeinu's teaching
Monday, 3 Nisan 5789 · March 19, 2029
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ס״ז · אות ט׳ – אות ג׳
about 8 min · about 810 words · 46% of the book by the end of today
וַאֲזַי, כְּשֶׁמְּחַיִּין הַנֶּפֶשׁ עַל־יְדֵי מַיִם קָרִים הַנַּ"ל, מְחַיִּין גַּם אֶת הָעֲצָמוֹת. כִּי פְּגַם הַנֶּפֶשׁ הוּא פְּגַם הָעֲצָמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ו׳:ג׳-ד׳): כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁאֵין מִתְפַּלְּלִין בְּכַוָּנַת הַלֵּב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא עֲיֵפוּת הַנֶּפֶשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא פְּגַם הָעֲצָמוֹת. כִּי צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְהַרְגִּישׁ דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בְּכָל עַצְמוֹתָיו, בִּבְחִינַת (שם לה): כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה. וְעַל־יְדֵי הַמַּיִם קָרִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְחַיֶּה הַנֶּפֶשׁ, עַל־ יְדֵי־זֶה מְחַיֶּה הָעֲצָמוֹת, בִּבְחִינַת (איוב כ״א:כ״ד): וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה. וְזֶה בְּחִינַת (משלי כ״ה:כ״ה): מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק. שְׁמוּעָה טוֹבָה זֶה בְּחִינַת קוֹל הָרְעָמִים, שֶׁמַּשְׁמִיעִין עַצְמָן בְּטוֹב, שֶׁהֵם מְתַקְּנִין הִתְרַחֲקוּת הַנֶּפֶשׁ מִן הַכָּבוֹד, וְזֶה בְּחִינַת: שְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַיִם קָרִים עַל נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, שֶׁהֵם בָּאִים מִן הָרְעָמִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמוּעָה טוֹבָה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (שם טו): שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם; שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת שְׁמוּעָה טוֹבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת רְעָמִים, שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת מַיִם קָרִים, שֶׁהֵם מְחַיִּין וּמַבְרִיאִין הַנֶּפֶשׁ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקְּנִין וְנִתְדַּשְּׁנִין הָעֲצָמוֹת, בִּבְחִינַת: וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּה כַּנַּ"ל. וְזֶה: תְּדַשֶּׁן עָצֶם כַּנַּ"ל, כִּי תִּקּוּן הַנֶּפֶשׁ הוּא תִּקּוּן הָעֲצָמוֹת כַּנַּ"ל:
(מִן תֵּבַת "וַאֲזַי כְּשֶׁמְּחַיִּין הַנֶּפֶשׁ" עַד כָּאן לֹא נִכְתַּב כָּרָאוּי): וְזֶה בְּחִינַת (במדבר כ״ח:כ״ו): וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים – בְּחִינַת הֻלֶּדֶת הַנֶּפֶשׁ בְּלִי קִשּׁוּי לֵילֵד, בְּחִינַת (ירמיהו ד׳:ל״א): צָרָה כְּמַבְכִּירָה; שֶׁהוּא בְּחִינַת קִשּׁוּי לֵילֵד, וְגַם הוּא בְּחִינַת גִּדּוּל הַנֶּפֶשׁ, בְּחִינַת (זכריה י״ב:י׳): כְּהָמִיר עַל הַבְּכוֹר, שֶׁהוּא צַעַר הַגִּדּוּל. מִקְרָא קֹדֶשׁ – זֶה בְּחִינַת שֶׁהַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ״ט:מ״ג-מ״ד): וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי, קוֹרֵא אֶת הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת: צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ כַּנַּ"ל: (וְהַשְּׁאָר לֹא בֵּאֵר):
כָּל הַנְּפָשׁוֹת תְּאֵבִים וּמִתְאַוִּים לְמָמוֹן, וְלֹא לְמָמוֹן בִּלְבַד מִתְאַוִּים וְאוֹהֲבִים אוֹתוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְהָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַמָּמוֹן, דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִמְשֹׁךְ אֵלָיו וְלֶאֱהֹב אוֹתוֹ, מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י״ד:כ׳): וְאוֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים. וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן, שֶׁהַמָּמוֹן בָּא וּמִשְׁתַּלְשֵׁל וּמִתְהַוֶּה מִשָּׁם. כִּי בְּוַדַּאי הַתְחָלַת הַמָּקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם הַמָּמוֹן, הוּא בְּוַדַּאי בְּחִינַת קְדֻשָּׁה וְשֶׁפַע קֹדֶשׁ, וְאַחַר־כָּךְ נִתְגַּשָּׁם לְמַטָּה, כְּדֶרֶךְ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת, וְנִתְהַוֶּה מָמוֹן. וְעַל כֵּן הַנֶּפֶשׁ תְּאֵבָה לְמָמוֹן, מֵחֲמַת שֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִמָּקוֹם שֶׁהַמָּמוֹן בָּא מִשָּׁם. אַךְ צָרִיךְ לִבְלִי לְהִתְאַוּוֹת לְהַמָּמוֹן, כַּמְבֹאָר כְּבָר כַּמָּה פְּעָמִים גֹּדֶל גְּנוּת תַּאֲוַת מָמוֹן, רַק לְהִתְאַוּוֹת וְלֶאֱהֹב הַמָּקוֹם שֶׁהַמָּמוֹן בָּא וּמִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם כַּנַּ"ל. וּבִבְחִינָה זוֹ רַבִּי מְכַבֵּד עֲשִׁירִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין פו), מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָמוֹן שֶׁהוּא בָּא מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ כַּנַּ"ל:
וְדַע, שֶׁרָאוּי שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ לָהֶם מָמוֹן, אַךְ יֵשׁ מִדָּה אַחַת שֶׁמַּפְסֶדֶת וּמְאַבֶּדֶת מֵהֶם הַמָּמוֹן, וְהִיא מִדָּה רָעָה מְגֻנָּה, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה. וַאֲפִלּוּ אִם יִרְצֶה אֶחָד לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה, וּבִפְרָט בִּשְׁבִיל תַּאֲוַת הַמָּמוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּפְסִיד לוֹ אֶת הַמָּמוֹן, עִם כָּל זֶה הַמִּדָּה רָעָה הַזֹּאת מִתְגַּבֶּרֶת עָלָיו בְּיַלְדוּתוֹ וּבְקַטְנוּתוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַפְסֶדֶת מִמֶּנּוּ הַמָּמוֹן שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ. וְהַמִּדָּה רָעָה הַהִיא הוּא מִדַּת הַכַּעַס, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַפְסִיד וּמְאַבֵּד הַמָּמוֹן הָרָאוּי לוֹ. כִּי בִּבְחִינַת שֹׁרֶשׁ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל הַמָּמוֹן, מִמָּקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם, הוּא בְּחִינָה אַחַת עִם הַכַּעַס מַמָּשׁ. וְעַל כֵּן הַבַּעַל דָּבָר, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל וְיוֹרֵד שֶׁפַע לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן, אֲזַי יוֹרֵד וּמַזְמִין לוֹ כַּעַס, וְעוֹשֶׂה לוֹ מִבְּחִינַת הַהַשְׁפָּעָה וְהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁיּוֹרֵד אֵלָיו שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן, עוֹשֶׂה לוֹ מִמֶּנּוּ כַּעַס. כִּי הַכַּעַס הוּא מַמָּשׁ בְּחִינָה אַחַת וְעִנְיָן אֶחָד עִם הַמָּמוֹן, בִּמְקוֹם שֹׁרֶשׁ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת, וְאֵין בֵּינֵיהֶם שׁוּם הֶפְרֵשׁ, כִּי שְׁנֵיהֶם יוֹרְדִים מִגְּבוּרוֹת, וְנִמְשָׁכִין מִמָּקוֹם אֶחָד מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת (איוב לז): מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה; וּכְתִיב (ירמיה א): מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה; הַיְנוּ בְּחִינַת כַּעַס, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יא): וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ. כִּי הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת הִיא בְּחִינַת חוֹמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יח): הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה וְכוּ'. וְהַכַּעַס הוּא קִלְקוּל הַחוֹמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כה): עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה, אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ. וְהַבַּעַל דָּבָר, כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁיּוֹרֵד לָאָדָם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁפַע שֶׁל מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה כַּנַּ"ל, אֲזַי הוּא עוֹשֶׂה לוֹ מִזֶּה הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת כַּעַס, שֶׁמַּזְמִין לוֹ דָּבָר לִכְעֹס, וְנִתְקַלְקֵל בְּחִינַת הַחוֹמָה עַל־יְדֵי הַכַּעַס כַּנַּ"ל, כִּי הַכַּעַס וְהַמָּמוֹן הֵם בְּחִינָה אַחַת בְּשֹׁרֶשׁ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת כַּנַּ"ל, וְעַל כֵּן בְּקַל מְהַפֵּךְ לוֹ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁפַע שֶׁל מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה, לְכַעַס, שֶׁהוּא הֶפֶךְ הַחוֹמָה, וְעוֹשֶׂה לוֹ מֵחוֹמָה חֵמָה, שֶׁמְּהַפֵּךְ הַמָּמוֹן לְכַעַס כַּנַּ"ל. כִּי תְּחִלַּת שֹׁרֶשׁ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמָּמוֹן, הוּא מָקוֹם שֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִשָּׁם, בִּבְחִינַת (דברים כד): וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ, הַנֶּאֱמַר עַל מָמוֹן שֶׁל שְׂכִיר יוֹם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ה): בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ, וְעַל כֵּן הַנֶּפֶשׁ מִתְאַוָּה וְתָאֵב לוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי כַּעַס מְאַבֵּד נַפְשׁוֹ, בִּבְחִינַת (איוב יח): טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (תצוה דף קפב):
וְדַע, שֶׁאֲפִלּוּ אִם כְּבָר הִגִּיעַ לוֹ הַשֶּׁפַע, וְנִתְהַוֶּה מִמֶּנָּה מָמוֹן, וּכְבָר יֵשׁ לוֹ הַמָּמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה כַּנַּ"ל. עַל כָּל זֶה, לִפְעָמִים הַבַּעַל דָּבָר מְגָרֶה אוֹתוֹ בְּכַעַס גָּדוֹל כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמַּפְסִיד וּמְאַבֵּד מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּבָר. אַף שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁלֹּא יוּכַל אָז לְהַפְסִיד לוֹ הַמָּמוֹן עַל יְדֵי הַכַּעַס, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִתְהַוָּה מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַשֶּׁפַע מָמוֹן, וְשׁוּב אִי אֶפְשָׁר לְהִתְהַפֵּךְ לְכַעַס, וְאַדְּרַבָּא הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה, רָאוּי שֶׁיָּגֵן עָלָיו שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַפְסִיד לוֹ וּלְהַזְמִין לוֹ כַּעַס, שֶׁהוּא הֶפֶךְ בְּחִינַת חוֹמָה. עַל כָּל זֶה, יֵשׁ כֹּחַ בְּיַד הַבַּעַל דָּבָר לְהִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם בְּכַעַס גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, שֶׁיַּפְסִיד מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּבָר. כִּי כְּשֶׁהַמָּמוֹן יוֹרֵד לָאָדָם, הוּא בִּבְחִינַת (תהילים קי״א:ה׳): טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו. וְהוּא מְהַפְּכוֹ לְכַעַס, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ כַּנַּ"ל. הַשֵׁם יִשְׁמְרֵנוּ וְיַצִּילֵנוּ מִמִּדָּה הַמְגֻנָּה הַזֹּאת, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות קל״ד – אות קל״ה
about 2 min · about 170 words · 50% of the book by the end of today
והנה מזה מובן שגם אנשים כשרים פשוטים זוכים בעולם הבא לחפש בגנזיא דמלכא, אבל החפוש שלהם הוא רק לפי שעה, כפי המצוות שלהם; ובודאי גם זה הוא זכיה גדולה ונפלאה מאד מאד, כי אפלו כשמחפש בגנזיא דמלכא איזה שעה - יוכל גם כן למצא שם אוצרות נפלאים שיוכל לחיות בהם חיי עולם הבא לנצח; אבל חייו יהיה רק כפי מה שימצא באותה השעה. אבל מי שזוכה שנרות מצוותיו מאירין ודולקין יותר ויותר, בודאי ימצא רב טוב בגנזיא דמלכא יותר ויותר; וכן כל אחד ואחד כפי מה שנרות מצוותיו דולקין יותר. אבל הצדיק הגדול זוכה לחפש תמיד בגנזיא דמלכא ונרות שלו לא יכבו לעולם ועד. ועוד יש בזה דברים בגו. ודי בזה:
דבר עם איש אחד שהיה רחוק מהשם יתברך מאד, ואמר לו שירגיל עצמו להתאנח על ענינו. ואמר אז התורה יש הבל שנעשה על הארץ וכו' (בסימן ק"ט חלק ראשון), שמבאר שם שעל ידי אנחה שמתאנחין לשוב אליו יתברך נפסקין מחבל הטמאה ונתקשרין לחבל דקדשה; וכן אמר אחר־כך עוד כמה תורות על אנחה, שהיא יקרה מאד:
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ב - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל · אות ט״ו
about 1 min · about 30 words · 49% of the book by the end of today
ואז נכנס רבנו הקדוש, זכרונו לברכה, לארץ הקדושה, ובא אל המקום אשר נכסף אליו, והשתוקק אליו בהשתוקקות וכסופין וגעגועים גדולים מאד מאד, ומסר נפשו אלפים ורבבות פעמים בשביל זה, והשליך נפשו מנגד עבור זה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות רט״ז
about 1 min · about 120 words · 38% of the book by the end of today
(לב) עַל עִנְיַן חָכְמַת הַשִּׁיר וְהַמְּלִיצָה הַנִּקְרָא בִּלְשׁוֹנָם פַאזִיא אָמַר מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל פַא זִיא [הַיְנוּ לְמָאֵס בְּתַאֲוַת הַמִּשְׁגָּל כָּרָאוּי] אֵינוֹ יָכוֹל פַאזִיא. כִּי (מִשְׁלֵי כ"ט) רוֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֵּד הוֹן, וְאַל תִּקְרֵי מֵהוֹנְךָ אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ נִמְצָא שֶׁרוֹעֵה זוֹנוֹת יְאַבֵּד אֶת הַקּוֹל וְהַשִּׁיר. וְעַל־כֵּן מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל פַא זִיא שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלוֹ נִמְאָס וּפָא וְאֵיזֶה זִיא שֶׁתִּהְיֶה, יִהְיֶה אֶצְלוֹ נִמְאָס וּפָא, אֵינוֹ יָכוֹל פַאזִיא וְהָבֵן. זֶה אָמַר גַּם־כֵּן בְּלֵיל שַׁבָּת נַחֲמוּ הַנַּ"ל, וְדִבְרֵי צַחוּת הֵם מֵעִנְיַן גֹּדֶל הִתְפַּאֲרוּתוֹ בְּבִטּוּל הַתַּאֲוָה הַזֹּאת בְּתַכְלִית, וְגַם זֶה שַׁיָּךְ לְהַתּוֹרָה וָאֶתְחַנָּן פְּרָאסְטִיק הַנַּ"ל כַּמּוּבָן בְּהָרָאשֵׁי פְּרָקִים שֶׁמָּצָאנוּ בִּכְּתִיבַת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה הַשַּׁיָךְ לְהַתּוֹרָה הַזֹּאת הַמַּתְחֶלֶת מַתְּנַת חִנָּם וְכוּ' שֶׁמְּדַבֵּר שָׁם מִשְׁמִירַת הַבְּרִית. וְעוֹד רָאִינוּ כַּמָּה עִנְיָנִים נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים אָז, מִלְבַד מַה שֶּׁנֶּעְלָם מִמֶּנוּ הַנִּסְתָּרוֹת לַה' אֱלֹקֵינוּ:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · מריבה · חלק ראשון · אות ס״ה – אות ע״ו
about 1 min · about 130 words · 51% of the book by the end of today
סה. בַּעַל־מְרִיבָה – אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא לַמְדָן, אַל תְּכַבֵּד אוֹתוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗סו. בִּמְקוֹם מְרִיבָה שָׁם הַשָּׂטָן.
Read the complete passage on Sefaria ↗סז. מִי שֶׁמְּקַיֵּם קְרִיאַת־שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית, אֵינוֹ נִמְסָר בְּיַד שֹוֹנְאָיו.
Read the complete passage on Sefaria ↗סח. עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּגְמִילוּת־חֲסָדִים אוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו.
Read the complete passage on Sefaria ↗סט. עַל־יְדֵי רְדִיפָה הַנִּרְדָּף נִכְשָׁר לְקָרְבָּן לִפְנֵי אֱלקִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗ע. לְעוֹלָם תְּצַדֵּד לְהַצִּיל אֶת הַנִּרְדָּפִים.
Read the complete passage on Sefaria ↗עא. אֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא בִּשְׁבִיל מִי שֶׁבּוֹלֵם אֶת פִּיו בִּשְׁעַת מְרִיבָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗עב. מִי שֶׁשּׁוֹכֵחַ דָּבָר אֶחָד מִתַּלְמוּדוֹ, עַל־יְדֵי זֶה קָמִים עָלָיו בַּעֲלֵי מַחֲלקֶת.
Read the complete passage on Sefaria ↗עג. עַל־יְדֵי מַחֲלקֶת שֶׁחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק, נִתְעוֹרְרִים מִלְחָמוֹת.
Read the complete passage on Sefaria ↗עד. כְּשֶׁדּוֹבְרִים עַל הָאָדָם, אֲזַי יֵשׁ כּחַ בַּיֵּצֶר הָרָע לְהַגְבִּיר אֶת עַצְמוֹ עַל זֶה הָאָדָם, שֶׁדּוֹבְרִים עָלָיו, וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל זֶה.
Read the complete passage on Sefaria ↗עה. מִי שֶׁקָּשֶׁה לְקַבֵּל פִּיּוּס, הוּא מֵעָלְמָא דְּנוּקְבָא.
Read the complete passage on Sefaria ↗עו. לִמְרִיבָה, הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב לְבֵית־הַמִּדְרָשׁ וּלְמַד תּוֹרָה. אוֹ כְּשֶׁאִי אֶפְשָׁר לָדוּן אוֹתָם, תִּתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יַפִּילֵם, וְאַל תִּמְסֹר אוֹתָם לַשָּׂר.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה י״א · אות י״ח – אות י״ט
about 2 min · about 170 words · 52% of the book by the end of today
וְנִתְיַשֵּׁב: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אָמוּת כִּי אִם אָשׁוּב בְּלִי הַבְּהֵמוֹת, אָמוּת עַל יְדֵי הַסּוֹחֵר כִּי הָיָה נִדְמֶה לוֹ, מֵחֲמַת פַּחַד שֶׁהָיָה לוֹ מִן הַסּוֹחֵר שֶׁיָּמִית אוֹתוֹ כְּשֶׁיָּשׁוּב בְּלִי הַבְּהֵמוֹת וְאִם אֶהְיֶה כָּאן גַּם כֵּן אָמוּת עַל יְדֵי חַיּוֹת שֶׁבַּיַּעַר וְלָמָּה לִי לָשׁוּב אֶל הַסּוֹחֵר ? כִּי אֵיךְ אוּכַל לָבוֹא אֵלָיו בְּלִי הַבְּהֵמוֹת כִּי הָיָה לוֹ פַּחַד גָּדוֹל מִמֶּנּוּ וְהָלַךְ וְרָדַף יוֹתֵר אַחֲרֵי הַבְּהֵמוֹת וְהֵם בּוֹרְחִים בְּתוֹךְ כָּךְ נַעֲשָׂה לַיְלָה וְדָבָר כָּזֶה עֲדַיִן לא עָבַר עָלָיו שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָלוּן יְחִידִי בַּלַּיְלָה בְּתוֹךְ עֳבִי הַיַּעַר כָּזֶה וְשָׁמַע קוֹל נַהֲמַת הַחַיּוֹת שֶׁהוֹמִים כְּדַרְכָּם וְנִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ וְעָלָה עַל אֵיזֶה אִילָן וְלָן שָׁם וְשָׁמַע קוֹל הַחַיּוֹת שֶׁשּׁוֹאֲגִים כְּדַרְכָּם
Read the complete passage on Sefaria ↗בַּבּקֶר הִסְתַּכֵּל, וְרָאָה וְהִנֵּה הַבְּהֵמוֹת עוֹמְדִים סְמוּכִים אֶצְלוֹ! וְיָרַד מִן הָאִילָן וְהָלַךְ לְתָפְסָם, וּבָרְחוּ לְהַלָּן וְהָלַךְ אַחֲרֵיהֶם יוֹתֵר, וּבָרְחוּ יוֹתֵר וְהָיוּ הַבְּהֵמוֹת מוֹצְאִים שָׁם אֵיזֶה עֲשָׂבִים וְעָמְדוּ לִרְעוֹת וְלֶאֱכל וְהָיָה הוֹלֵךְ לְתָפְסָם, וּבָרְחוּ וְכֵן הָיָה הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם וְהֵם בּוֹרְחִים הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם וְהֵם בּוֹרְחִים עַד שֶׁבָּא בְּתוֹךְ עֳבִי הַיַּעַר מְאד שֶׁהָיָה שָׁם חַיּוֹת שֶׁאֵינָם מִתְיָרְאִים מֵאָדָם כְּלָל, כִּי הֵם רְחוֹקִים מִן הַיִּשּׁוּב וְשׁוּב נַעֲשָׂה לַיְלָה וְשָׁמַע קוֹל נַהֲמַת הַחַיּוֹת וְנִתְיָרֵא מְאד
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · מניעות · קטע ג׳ – קטע ד׳
about 2 min · about 230 words · 50% of the book by the end of today
גַּם אֵין רָאוּי לְהָאָדָם לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ, וְלִמְצֹא לְעַצְמוֹ תֵּרוּץ, לוֹמַר, מֵאַחַר שֶׁהוּא חָפֵץ וְחוֹשֵׁק לַעֲשׂוֹת הָעֵסֶק דִּקְדֻשָּׁה רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעָה וָאֹנֶס, עַל־כֵּן יִהְיֶה נֶחֱשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל, חָשַׁב לַעֲשׂוֹת וְכוּ'. כִּי כָּל זֶה נֶאֱמַר רַק לְמִי שֶׁרוֹצֶה לָצֵאת בָּזֶה, אֲזַי יוֹצֵא בָּזֶה, כִּי מַה לוֹ לַעֲשׂוֹת, כִּי הֲלֹא יֵשׁ לוֹ אֹנֶס. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת, רַק שֶׁהוּא רוֹצֶה הַמִּצְוָה אוֹ הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּעַצְמוֹ, אִם כֵּן מַה מּוֹעִיל לוֹ מַה שֶּׁמְּקִלִּין לוֹ שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, כִּי אֵינוֹ מְקָרֵר דַּעְתּוֹ כְּלָל עִם הַ"כְּאִלּוּ", כִּי הוּא חָפֵץ וְתָאֵב וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּעַצְמָהּ וְלֹא לָצֵאת עִם הַ"כְּאִלּוּ". כִּי בֶּאֱמֶת רָאוּי לְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁיִּגְמֹר חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וּלְהוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל בִּשְׁלֵמוּת. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵשֶׁק כָּזֶה, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִגְמֹר וּלְהוֹצִיאוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וִישַׁבֵּר וִיבַטֵּל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהָאוֹנָסִים, כִּי כֻּלָּם לֹא בָּאוּ רַק בִּשְׁבִיל הַחֵשֶׁק כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵשֶׁק חָזָק כְּפִי מַעֲלוֹת הַנֶּחְשָׁק כַּנַּ"ל, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה לִגְמֹר כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה לַעֲשׂוֹת בָּעוֹלָם, אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּהְיֶה: (שם)
מִי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ בְּגַשְׁמִיּוּת כָּל יָמָיו וְאַחַר כָּךְ נִתְלַהֵב וְרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי מִדַּת הַדִּין מְקַטְרֵג עָלָיו וְאֵין מַנִּיחַ אוֹתוֹ לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּמַזְמִין לוֹ מְנִיעָה. וְהַכְּסִיל כְּשֶׁרוֹאֶה הַמְּנִיעוֹת, חוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו. אֲבָל מִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת, הוּא מְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ אָז דַּיְקָא לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא מִסְתַּכֵּל וּמוֹצֵא בְּהַמְּנִיעָה בְּעַצְמָהּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. כִּי בֶּאֱמֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ נִסְתָּר בְּהַמְּנִיעָה הַזֹּאת: (לק"א סי' קט"ו)
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ׳ · קטע ג׳ – קטע ו׳
about 9 min · about 950 words · 55% of the book by the end of today
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לִי שׁוּם חַיּוּת וְכחַ וְתִקְוָה וּפִתְחוֹן פֶּה לְדַבֵּר לְפָנֶיךָ כִּי אִם עַל יְדֵי הַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב וְהַנִּפְלָא הַזֶּה, שֶׁגִּלּוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּפָּסוּק. "אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי" כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת גּדֶל עצֶם וְרִבּוּי קִלְקוּלִי, אֶת מְרִירוּת דִּמְרִירוּת כְּאֵבִים אֲנוּשִׁים שֶׁל עֲווֹנוֹתַי הָעֲצוּמִים וְהַכְּבֵדִים מְאד בְּמַהוּת וְכַמּוּת וְאֵיכוּת, אֲשֶׁר כִּמְעַט כִּמְעַט לֹא הָיָה תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי מִכַּף רֶגֶל וְעַד ראשׁ אֵין בִּי מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה אֲבָל אַתָּה הִזְהַרְתָּנוּ שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ, וְלִבְלִי לִפּל בְּדַעְתּוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְיַאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם, עַל כֵּן עָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי וְהוֹרֵנִי הַדֶּרֶךְ לִזְכּוֹת לָזֶה בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת אֲשֶׁר יִרְצוּ לְהִתְגַּבֵּר עָלַי חַס וְשָׁלוֹם עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים מְאד, וְיִרְצוּ לְהַחֲלִישׁ אֶת דַּעְתִּי וּלְרַשֵּׁל אֶת יָדִי, כְּאִלּוּ אָפֵס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁתַּעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם בְּכָל עז וְתַעֲצוּמוֹת, וְלִבְלִי לִפּל בְּדַעְתִּי בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּכָל הַכּחוֹת לְחַפֵּשׂ וּלְעַיֵּן וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא בִּי זְכוּת וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁזָּכִיתִי לַעֲשׂוֹת מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בֶּאֱמֶת גַּם בְּעצֶם פְּחִיתוּתֵנוּ וְשִׁפְלוּתֵנוּ וּבְעצֶם רִבּוּי פְּגָמֵנוּ, אַף עַל פִּי כֵן חַסְדְּךָ גָּבַר עָלֵינוּ, וְזִכִּיתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ בְּכָל עֵת לַחֲטף בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכַאֲשֶׁר אַתָּה מְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר וּמְחַבֵּב אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָם וְשִׁפְלוּתָם, "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ", אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן וְאִם גַּם הַמִּצְוֹת בְּעַצְמָן שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין הֵם מְלֵאִים פְּסֹלֶת, פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּלִים, וַעֲדַיִן לֹא עָשִׂינוּ מֵעוֹלָם שׁוּם מִצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, אַף עַל פִּי כֵן, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָהֶם אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כִּי בְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁזָּכִינוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לַעֲשׂוֹת לִפְעָמִים הֵן צִיצִית אוֹ תְּפִלִּין, אוֹ קַבָּלַת שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, אוֹ אֵיזֶה צְדָקָה וּגְמִילוּת חֶסֶד, וְהַרְחָקוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, וְכוּ' וְכוּ', בְּוַדַּאי יֵשׁ בְּכָל מִצְוָה וּמַעֲשֶׂה טוֹבָה אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, עַל כָּל פָּנִים וְעַל יְדֵי אֵלּוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת רָאוּי לָנוּ לִשְׂמחַ כָּל יָמֵינוּ לְעוֹלָם, אֲפִלּוּ בְּעצֶם גְּרִיעוּתֵינוּ, מַה שֶּׁזָּכִינוּ לִגְרם נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ בְּאֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁזָּכִינוּ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לִכְנס לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשֵׁנוּ תָמִיד, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה כִּי אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁעַל יְדֵי הַדֶּרֶךְ וְצִנּוֹר הַחֶסֶד הַנִּפְלָא הַזֶּה, יֵשׁ תִּקְוָה גַּם לִי, וַאֲפִלּוּ לְכָל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הַגְּרוּעִים מְאד, לִזְכּוֹת מֵעַתָּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד תתקלז וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לָדוּן אֶת כָּל בְּנֵי אָדָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה רָשָׁע גָּמוּר, אַף עַל פִּי כֵן אֲחַפֵּשׂ וַאֲבַקֵּשׁ עַד שֶׁאֶמְצָא בּוֹ גַּם כֵּן נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְדוֹנוֹ לְכַף זְכוּת וּלְהַכְנִיסוֹ בְּכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת וְלַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַמְּלִיצִים טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, הָעוֹסְקִים וְטוֹרְחִים בְּכָל כּחָם לְחַפֵּשׂ וְלַחְתּר וְלִמְצא זְכוּת וָטוֹב בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, בִּזְכוּתָם וְכחָם, זַכֵּנוּ גַּם כֵּן לָבוֹא לָזֶה בֶּאֱמֶת.
Read the complete passage on Sefaria ↗וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הָאֵלּוּ, הָעוֹסְקִים בָּזֶה תָמִיד, לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, בְּכֻלָּם מְחַפְּשִׂים וּמוֹצְאִים בְּחָכְמָתָם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וּמְלַקְּטִים וּמְקַבְּצִים אוֹתָם "אַחַת לְאַחַת לִמְצא חֶשְׁבּוֹן" וּמַכְנִיסִים גַּם אוֹתָם בְּכַף זְכוּת, וּבוֹנִים מֵהֶם בִּנְיָנִים דִּקְדֻשָּׁה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וּמַעֲלִים לְפָנֶיךָ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים שֶׁלֹּא עָלוּ לְפָנֶיךָ מִימוֹת עוֹלָם וְזוֹכִין לַעֲשׂוֹת זְמִירוֹת וְנִגּוּנִים קְדוֹשִׁים עַל יְדֵי קִבּוּץ הַטּוֹב הַזֶּה מִמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ, וְזַכֵּנוּ לְהִכָּלֵל בָּהֶם וְלִשְׁמעַ תְּפִלָּתָם הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל צַדִּיקִים נוֹרָאִים הָאֵלּוּ אֲשֶׁר רַק הֵם יוֹדְעִים לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁבִיל כְּלָל יִשְׂרָאֵל, וְלֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה לְהוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן, לְקַבֵּץ כָּל הַטּוֹב וְכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְלִין, וּלְהִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַטּוֹב הַזֶּה לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, וְלַהֲפךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים זַכֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁנִּהְיֶה נִכְלָלִים בִּתְפִלּוֹת הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְהֵם יִתְפַּלְּלוּ בַּעֲדֵנוּ תָמִיד, וְאַל יִתְּנוּ דֳּמִי לָךְ עַד אֲשֶׁר תְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְתַאַסְפֵנוּ אֵלֶיךָ הַבַּיְתָה, וְתַכְנִיסֵנוּ לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת וּתְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשֵׁינוּ תָמִיד וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
Read the complete passage on Sefaria ↗וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל זַרְעֵנוּ וְעַל כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתָגֵן וְתִשְׁמר וְתַצִּיל אֶת כָּל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, מִן כָּל הַכִּתּוֹת הָרָעוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים לְהָרַע הַמִּתְפַּשְּׁטִים עַתָּה בָּעוֹלָם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ הֵן מִכִּתּוֹת הָאַפִּיקוֹרְסִים הָעוֹסְקִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּלְשׁוֹן עִלְּגִים שֶׁל הָעֲכּוּ"ם, הַמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל עֵת לְחַנֵּךְ נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּדַרְכֵיהֶם הָרָעִים וְהַמָּרִים, לְהַרְחִיקָם מִלִּמּוּד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְלִבְלִי לִלְמד כִּי אִם תְּנַ"ךְ עִם חָכְמַת הַדִּקְדּוּק וְגַם זֶה רַק שָׁעָה מוּעֶטֶת בַּיּוֹם, וּלְבַלּוֹת עִקָּר הַזְּמַן עַל לִמּוּד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּלְשׁוֹנוֹת, הָעוֹקְרִים אֶת הָאָדָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת אוֹי לָעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת, אוֹי לָאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת וְהֵן מִשְּׁאָר כִּתּוֹת שֶׁל חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, הַמִּתְלוֹצְצִים מֵהַתְּמִימִים בְּדַרְכֵיהֶם, הָעוֹסְקִים בַּעֲבוֹדַת יְהוָה וּבְתוֹרָתוֹ בִּפְשִׁיטוּת בִּתְמִימוּת בְּלִי חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל, כַּאֲשֶׁר הוֹרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר רַבִּים קָמִים נֶגְדָּם, וּפוֹרְשִׁים רֶשֶׁת לְרַגְלָם, לְהַטּוֹת אוֹתָם מִנִּי דֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהַכָּבוּשׁ מִכְּבָר, לִבְדּוֹת מִלִּבָּם חָכְמוֹת שֶׁל שְׁטוּת וְלֵצָנוּת, לְבַלְבֵּל וּלְהַחֲלִישׁ חַס וְשָׁלוֹם דַּעַת הַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים בְּלִבּוֹתָם תתקמא יְהוָה אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל זֶה, כַּמָּה וְכַמָּה מַזִּיקִים לַעֲבוֹדָתְךָ חָכְמוֹת כָּאֵלּוּ, רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל זַרְעֵנוּ וְעַל כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמר וְהַצֵּל כָּל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַכִּתּוֹת הָרָעוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁלֹּא יִתָּפְסוּ בְּרִשְׁתָּם בִּימֵי נְעוּרֵיהֶם וְתַעֲזר וְתָגֵן וְתוֹשִׁיעַ לָנוּ בְּכָל עֵת, וְתוֹרֵנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ תָמִיד שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם בָּנֵינוּ וְזַרְעֵינוּ מִקַּטְנוּתָם, אֵיךְ לְשָׁמְרָם וּלְמַלֵּט נַפְשָׁם מִן הַכִּתּוֹת הָרָעוֹת הָאֵלֶּה, וּלְחַנְּכָם לְטוֹבָה בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהָאֲמִתִּיִּים, שֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְנִזְכֶּה לְהוֹדִיעַ לְכָל בָּנֵינוּ וְדוֹרוֹתֵינוּ הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ וּלְכָל דּוֹרוֹת זֶרַע יִשְׂרָאֵל, אֶת כָּל מַעֲשֵׂי יְהוָה הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ מִימֵי אֲבוֹתֵינוּ עַד הֵנָּה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר "לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם", וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם בִּשְׁלֵמוּת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ", לְהוֹדִיעַ לָהֶם קְדֻשַּׁת אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה, וּתְרַחֵם עַל כָּל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִקַּטְנוּתָם, שֶׁיִּזְכּוּ לְקַבֵּל הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא מֵהַמִּשְׁכָּנוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד בּוֹנֶה מִשְׁכַּן קָדוֹשׁ אֲשֶׁר מִשָּׁם מְקַבְּלִים הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הֶבֶל פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · אות מח · פסקה 5
about 1 min · about 70 words · 53% of the book by the end of today
לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי מְקֹרָבָיו צִוָּה לוֹ בִּימֵי נְעוּרָיו שֶׁל הַמְקֹרָב הַנַּ"ל, שֶׁבִּשְׁעַת הִתְבּוֹדְדוּת יְדַבֵּר הַרְבֵּה בִּפְרָטִיּוּת עִם כָּל אֵיבְרֵי גּוּפוֹ וְיַסְבִּיר לָהֶם שֶׁכָּל תַּאֲווֹת הַגּוּף הֶבֶל, כִּי הֲלֹא סוֹף כָּל אָדָם לָמוּת וְהַגּוּף לִקְבָרוֹת יוּבָל.
וְכָל הָאֵיבָרִים יִבְּלוּ וְיִתְרַקְּבוּ וְכוּ' וְעוֹד דִּבּוּרִים כַּיּוֹצֵא בָּאֵלֶּה. וְהִתְנַהֵג כָּךְ אֵיזֶה זְמַן. וְאַחַר־כָּךְ סִפֵּר עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהִתְנַצֵּל לְפָנָיו בַּאֲשֶׁר שֶׁהַגּוּף אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וּמַרְגִּישׁ כְּלָל כָּל טַעֲנוֹתָיו וּדְבָרָיו עִמּוֹ.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף ג · אות נא · פסקה 1 – פסקה 2
about 2 min · about 190 words · 52% of the book by the end of today
לִפְעָמִים נוֹפֵל הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁחֲבֵרָיו בְּנֵי גִילוֹ טוֹבִים מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי הוּא מִדָּה טוֹבָה לִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָּל אָדָם וּלְהַחֲזִיק אֶת כָּל אָדָם טוֹב מִמֶּנּוּ.
אֲבָל אִם יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ עַל־יְדֵי־זֶה חַס וְשָׁלוֹם, אֵין זֶה עֲנָוָה אַדְּרַבָּא, זֶה גַּדְלוּת גָּדוֹל שֶׁאֵין נָאֶה לוֹ שֶׁיַּעֲבֹד אֵיזֶה עֲבוֹדָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַעֲדַיִן הוּא רָחוֹק כָּל כָּךְ וַחֲבֵרָיו כְּבָר זָכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ. כִּי בֶּאֱמֶת אָסוּר לְהַרְהֵר אַחֲרֵי הַמָּקוֹם וּמִי יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מָקוֹם הוּא וּבְאֵיזֶה מְקוֹמוֹת נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי מַעֲשָׂיו. כִּי אֵין אָדָם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ כְּלָל.
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְעִנְיַן סְפִירַת הָעֹמֶר "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם - וּסְפַרְתֶּם לְעַצְמְכֶם". כִּי כָּל הַבָּא לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְלִזְכּוֹת לְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה שֶׁזֶּה בְּחִינַת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁהוּא הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה צָרִיךְ לִסְפֹּר הַיָּמִים לְעַצְמוֹ דַּיְקָא וְאַל יַפִּיל אוֹתוֹ חֲבֵרוֹ כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם" כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.
הַיְנוּ שֶׁחָשַׁב תָּמִיד שֶׁהוּא רַק אֶחָד בָּעוֹלָם וְלֹא הִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וּמְבַלְבֵּל. כִּי בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה מְנִיעוֹת מֵרְשָׁעִים הָרוֹצִים לְמָנְעוֹ בְּכַמָּה הַסָּתוֹת וּפִתּוּיִים וְלֵיצָנוּת וְכוּ' אוֹ בְּהִתְגָּרוּת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁמַּרְבִּין עָלָיו, כְּמוֹ כֵן יֵשׁ גַּם־כֵּן לִפְעָמִים כַּמָּה מְנִיעוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת אֲפִלּוּ מֵחֲבֵרָיו וְאוֹהֲבָיו הַכְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · מועדים · אות ה
about 1 min · about 50 words · 57% of the book by the end of today
עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִין מֵחָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים וְאוֹכְלִין מַצָּה, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה הַדַּעַת שֶׁל אֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה, עַד שֶׁיּוֹדְעִין בֶּאֱמֶת, שֶׁגַּם הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָמֵץ, מִתְנַהֶגֶת רַק בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא הַכֹּל וּמַנְהִיג בִּרְצוֹנוֹ אֶת הַכֹּל, וְעַל כֵּן אַחַר־כָּךְ הֻתַּר לֶאֱכֹל חָמֵץ גַּם כֵּן (הִלְכוֹת נְטִילַת־יָדַיִם שַׁחֲרִית, הֲלָכָה ב', אוֹת י"ב):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקצ'ח · מכתב רסב · פסקה 1 – פסקה 2
about 7 min · about 730 words · 51% of the book by the end of today
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם א' בְּהַעֲלֹתְךָ תקצ"ח אוּמַאן.
בְּנִי יְדִיד נַפְשִׁי וּלְבָבִי.
כָּל מִכְתָּבֶיךָ קִבַּלְתִּי קֹדֶם שָׁבוּעוֹת. וְעֶרֶב שָׁבוּעוֹת סָמוּךְ לָעֶרֶב קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ לְכָלְלְךָ בְּתוֹךְ הַנְּפָשׁוֹת הַבָּאִים בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְגַם הַיּוֹם בַּבֹּקֶר קִבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ. וְלֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִיתְאָבֵד, הַכֹּל נִכְתָּב וְנִרְשָׁם לְמַעְלָה לְטוֹבָה. מִי יִתֵּן וְהָיָה שֶׁהָיִיתָ עִמָּנוּ גַּם בְּגוּפְךָ פֹּה. הִנֵּה מַה טוֹב וּמַה נָּעִים וְכוּ'. אַךְ גַּם רְצוֹנְךָ וְכָסְפְּךָ הֶחָזָק וְהֶעָצוּם, וּתְשׁוּקָתְךָ הַגְּדוֹלָה טוֹב לְפָנֶיךָ מְאֹד. וְעַתָּה אַל תֵּעָצֵב עַל הֶעָבָר, רַק תְּבַקֵּשׁ עַל לְהַבָּא, שֶׁנִּזְכֶּה בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים לָשׁוּב לְבֵיתִי לִבְרֶסְלֶב בְּשָׁלוֹם, בְּאֹפֶן שֶׁנּוּכַל לְהִתְוַעֵד שָׁם יַחַד כַּמָּה פְּעָמִים בְּשָׁנָה, לְדַבֵּר מִנִּפְלְאוֹת אֲמִתַּת קְדֻשַּׁת חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה הַמְּבִיאָה לְמַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁזָּכִינוּ בַּחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ הַנִּפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד, מַה נָּשִׁיב לַה' וְכוּ'. כָּעֵת אֲנִי טָרוּד מְאֹד לִנְסֹעַ מִיָּד לְדַרְכִּי לְשָׁלוֹם, וְאֵין פְּנַאי כְּלָל, רַק אַהֲבָתְךָ אִלְּצוּנִי לִכְתֹּב מְעַט דְּבָרַי אֵלֶּה. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּשׁוּבִי מִדַּרְכִּי אוֹסִיף לִכְתֹּב לְךָ יוֹתֵר בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַתָּה תִּשְׁמַע הַכֹּל מִפִּי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְגַם תְּקַבֵּל הַשִּׁיר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ עַתָּה בְּיוֹם טוֹב קָדוֹשׁ לְנַגֵּן, הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יַחַד. וְהוּא אֶצְלִי נִפְלְאוֹת חֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ. וּתְהִלָּה לָאֵל גַּם זֶה נִכְלָל בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כַּאֲשֶׁר תִּשְׁמַע מִמּוֹסֵר כְּתָב זֶה, וַאֲנִי מְחַיֶּה אֶת עַצְמִי מְאֹד בָּזֶה. הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים וְכוּ'.
דִּבְרֵי אָבִיךָ הַמְצַפֶּה לִשְׂמֹחַ בְּךָ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
וְשָׁלוֹם לִידִידִי רַבִּי יַעֲקֹב נֵרוֹ יָאִיר, הוֹמֶה עָלַי לִבִּי עַל שֶׁלֹּא זְכִיתֶם לְהִמָּנוֹת עִמָּנוּ בֶּחָג הַקָּדוֹשׁ הֶעָבַר זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ. מִי יִתֵּן מֵעַתָּה שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְוַעֵד יַחַד לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַשְׂכִּיל עַל דְּרָכֵינוּ לְהֵיטִיבֵנוּ בְּאַחֲרִיתֵנוּ לָנֶצַח אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ג' קֹרַח תקצ"ח קְרוּמִינְטְשַׁאק.
שָׁלוֹם רַב לִבְנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי וְכוּ' מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר הָיִיתִי פֹּה. וּמָתַי אֶסַּע לְבֵיתִי אֵינִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי. וְעַתָּה אֵין לִי פְּנַאי כְּלָל, רַק מֵאַהֲבָתְךָ וּתְשׁוּקָתְךָ לְמִכְתָּבִי כָּתַבְתִּי לְךָ מִשְּׁלוֹמִי וּמִמְּקוֹמִי עַתָּה. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו יוֹלִיכֵנִי לְשָׁלוֹם בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת בְּגַשְׁמִיּוּת וְרוּחָנִיּוּת, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ. לִכְתֹּב לְךָ דִּבְרֵי אֱמֶת וְהִתְעוֹרְרוּת וְהִתְחַזְּקוּת וְכוּ' אֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק. עַד כֹּה כָּתַבְתִּי בִּקְרוּמִינְטְשַׁאק, וְנִתְעַכֵּב מִכַּמָּה טְעָמִים, וְלֹא נִשְׁלַח מִשָּׁם. וְנִתְעַכַּבְתִּי עַל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הֶעָבַר בִּקְרָאקֶב, וּתְהִלָּה לָאֵל דִּבַּרְנוּ הַרְבֵּה נִפְלְאוֹת ה', וּבִפְרָטִיּוּת סִפַּרְתִּי שָׁם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַחֲמִישִׁי וְכוּ'; גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה', וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כָּל אֲשֶׁר בְּלִבִּי; בִּפְרָט עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וְהַשָּׁעָה נְחוּצָה מְאֹד, כִּי זְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית הִגִּיעַ.
וְנִפְלֵאת בְּעֵינַי עַל שֶׁלֹּא מָצָאתִי מִכְתָּבְךָ פֹּה. כִּי אֶתְמוֹל בָּאתִי לְפֹה טְשֶׁעהרִין, וְהַיּוֹם יוֹם ד' חֻקַּת אֲנִי שׁוֹלֵחַ מִכְתָּבִי זֶה מִפֹּה, וּבְבוֹאִי אֶתְמוֹל לְפֹה וְלֹא מָצָאתִי מִכְתָּבְךָ עָמַדְתִּי מַרְעִיד, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּחֲשֹׁב; הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעְזֹר שֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל לְטוֹבָה, וְנִזְכֶּה לְהָבִין דַּרְכֵי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו וְנוֹרְאוֹתָיו בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, וּלְהָבִין מֵהֶם רְמָזִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל עֵת; וְאֵין לִי פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ כְּלָל, עַד שֶׁבְּדַעְתִּי הָיָה לִבְלִי לִשְׁלֹחַ שׁוּם מִכְתָּב כְּלָל. רַק אַהֲבָתְךָ וּתְשׁוּקָתְךָ הַחֲזָקָה הִכְרִיחוּנִי לִכְתֹּב עַל כָּל פָּנִים מְעַט דִּבּוּרִים אֵלֶּה.
וּשְׂמַח בְּנִי וְכָל אוֹהֲבֵינוּ בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁזָּכִינוּ. וְאֶתְמוֹל חָזַרְתִּי עִם אֶחָד הַתּוֹרָה אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי, וְנַעֲשֵׂית בְּעֵינַי כַּחֲדָשָׁה מַמָּשׁ; וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְזַכֵּנוּ לֵילֵךְ עִמָּהּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת כִּי נִפְלָאת הִיא, מַעֲשֵׂי ה' הֵמָּה, גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי ה' אֲשֶׁר הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ. מָה אֲדַבֵּר, חִזְקוּ וְאִמְצוּ מְאֹד בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ כָּל אֶחָד מִמָּקוֹם שֶׁהוּא. כִּי כָּל חַיּוּתֵינוּ וְקִיּוּמֵנוּ הוּא בְכָל תְנוּעָה וּתְנוּעָה וּבְכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה מַה שֶּׁמּוֹשְׁכִים עַצְמָם בְּכָל פַּעַם מֵרַע לְטוֹב. וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֵיךְ שֶׁהוּא כָּל חַיּוּתוֹ וְקִיּוּמוֹ מִזֶּה; וְסוֹף כָּל סוֹף נָשׁוּב כֻּלָּנוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי זֶה. וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה.
דִּבְרֵי אֲבִיכֶם הַמִּשְׁתּוֹקֵק בְּכָל עֵת לַתַּכְלִית הַנִּצְחִי לָנוּ וּלְזַרְעֵנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל לָנֶצַח.
נָתָן מִבְּרֶסְלֶב
רַב שָׁלוֹם לִבְנִי חֲבִיבִי הָרַבָּנִי, מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
בְּשָׁעָה זֹאת סָמוּךְ לַחֲצוֹת הַיּוֹם בָּאתִי לְפֹה אוּמַאן בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם תְּהִלָּה לָאֵל, וְלֹא מָצָאתִי כְּבוֹד רַבִּי נַפְתָּלִי בְּבֵיתוֹ, כִּי הָלַךְ לְפִי שָׁעָה לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. וּבִכְנִיסָתִי לְבֵיתוֹ מָצָאתִי עַל שֻׁלְחָנוֹ מִכְתָּבוֹ וְהָיָה לִי לְנַחַת גָּדוֹל. וְכָעֵת הַפָּאסְט [הַדֹּאַר] נְחוּצָה מְאֹד וְאִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ כְּלָל וּלְהָשִׁיב לְךָ עַל שְׁאֵלָתְךָ. תְּהִלָּה לָאֵל נִדְמֶה לִי שֶׁבְּמִכְתָּבִי שֶׁכָּתַבְתִּי לְךָ מִטְּשֶׁעהרִין קֹדֶם שֶׁקִּבַּלְתִּי מִכְתָּבְךָ בְּצַעֲקָתְךָ הַמָּרָה יֵשׁ בּוֹ דַּי וְדַי לְהַחֲיוֹת נַפְשְׁךָ מֵחָדָשׁ. אַף עַל פִּי שֶׁהַדְּבָרִים עַתִּיקִים אֲבָל הֵם עַתִּיקִים בֶּאֱמֶת, דִּבְרֵי עַתִּיק יוֹמִין הַמִּתְחַדְּשִׁים בְּכָל עֵת וָרֶגַע בְּהִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא לְכָל הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת לְקַבֵּל. שְׁמַע בְּנִי הֵיטֵב וּבִין תָּבִין אֲשֶׁר אֲנִי כּוֹתֵב לְךָ, כִּי לֹא דָּבָר רֵיק הוּא הַתּוֹרָה אֲזַמְּרָה וְכוּ' עִם הַתְּנוּעוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁסִּפַּרְתִּי לָכֶם כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁאָמַר שֶׁצְּרִיכִין לֵילֵךְ עִמָּהּ, הֲפֹךְ בָּה וַהֲפֹךְ וְכוּ' כִּי הוּא חַיֶּיךָ לָנֶצַח. וּכְפִי הַנִּרְאֶה אֶסַּע אַחַר שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לְבֵיתִי. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · שמות התנאים והאמוראים · אות י' · פסקה 6
about 1 min · about 40 words · 52% of the book by the end of today
ר' יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבְיוֹן. ר' יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְר' טִימִי. ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בַּיתוּס. ר' יְהוֹשֻׁעַ בַּר זִידָל.
רַב יְהוֹשֻׁעַ בַּר אֲבִירִים. ר' יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְר' כַּנַגְדִי. ר' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּדָיָה. ר' יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבָּא אוֹשִׁעְיָא אִישׁ־טַרְיָא.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן צ״א · סעיף ה׳ – סעיף י״ג
about 5 min · about 500 words · 48% of the book by the end of today
הַגּוֹנֵחַ מִכְּאֵב לֵב שֶׁרְפוּאָתוֹ לִינוֹק בְּפִיו מִן הָעֵז, מֻתָּר לוֹ לִינוֹק בְּשַׁבָּת, (מִשּׁוּם דִּינִיקָה, הֲוֵי מְפָרֵק כִּלְאַחַר יָד, וּמִשּׁוּם צַעְרָא דְּחֹלִי, לֹא גָּזְרוּ רַבָּנָן) (שכח).
הַחוֹשֵׁשׁ בְּמֵעָיו, מֻתָּר לִתֵּן עֲלֵיהֶם כּוֹס שֶׁעֵרוּ מִמֶּנּוּ חַמִּין, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ בּוֹ הֶבֶל (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן לג סָעִיף יב). וְכֵן מֻתָּר לְהָחֵם בְּגָדִים וּלְהַנִּיחַ עָלָיו.
מִי שֶׁנִּגְפָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ, צוֹמְתָהּ בְּיַיִן כְּדֵי לְהַעֲמִיד הַדָּם, אֲבָל לֹא בְּחֹמֶץ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא חָזָק וְיֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם רְפוּאָה. וְאִם הוּא מְעֻנָּג, אַף הַיַּיִן לוֹ כְּמוֹ הַחֹמֶץ, וְאָסוּר. וְאִם הוּא עַל גַּב הַיָּד אוֹ גַּב הָרֶגֶל אוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי בַּרְזֶל, מֻתָּר לְרַפֹּאת בְּכָל דָּבָר, כְּדִלְקַמָּן סִימָן צ"ב סָעִיף ה'.
יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה מֵחוּשׁ בְּעֵינָיו, לֹא יִתֵּן עֲלֵיהֶם רֹק תָּפֵל. (פֵּרוּשׁ רֹק שֶׁבְּפִיו בְּעוֹד שֶׁלֹּא טָעַם כְּלוּם) דְּמוּכְחָא מִלְּתָא דְּלִרְפוּאָה, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּח עֵינָיו, מֻתָּר לְלַחְלְחָן בְּרֹק תָּפֵל, כִּי אֵין זֹאת לִרְפוּאָה, אֶלָּא לִפְתֹּחַ הָעֵינַיִם קָמְכַוֵּן.
מִי שֶׁמִּצְטַעֵר מֵרֹב הַמַּאֲכָל שֶׁאָכַל, מֻתָּר לִתְחֹב אֶצְבָּעוֹ לְתוֹךְ גְּרוֹנוֹ כְּדֵי שֶׁיָּקִיא.
מַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ סַכָּנָה, לֹא יַנִּיחַ עָלֶיהָ רְטִיָּה, אֲפִלּוּ עֲשָׂאָהּ מֵאֶתְמוֹל, וְלֹא כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם רְפוּאָה, אֲפִלּוּ עָלֶה אם חֲתִיכָת בֶּגֶד יָבֵשׁ וְיָשָׁן, שֶׁהוּא מְרַפֵּא גַּם כֵּן. אֲבָל נוֹתֵן עָלֶיהָ אֵיזֶה דָּבָר לְשָׁמְרָהּ שֶׁלֹּא תִּסָּרֵט. הָיְתָה עָלֶיהָ רְטִיָּה מֵאֶתְמוֹל, מְגַלֶּה קְצָתָהּ וּמְקַנֵּחַ פִּי הַמַּכָּה וְחוֹזֵר וּמְגַלֶּה קְצָתָהּ הַשְׁנִיָה וּמְקַנְּחָהּ, וּרְטִיָּה עַצְמָהּ לֹא יְקַנֵּחַ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמָרֵחַ. נָפְלָה הָרְטִיָּה מֵעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה עַל גַּבֵּי הַקַּרְקַע לֹא יַחְזִירֶנָה. נָפְלָה עַל גַּבֵּי כְּלִי, יַחְזִירֶנָה. וְאִם מִצְטַעֵר הַרְבֵּה, מֻתָּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי לְהַחְזִירָהּ. אֲבָל אָסוּר לוֹמַר לְאֵינוֹ יְהוּדִי לַעֲשׂוֹת רְטִיָּה בַּשַׁבָּת, כִּי מֵרוּחַ הָרְטִיָּה הוּא אִסּוּר דְּאוֹרַיְתָא וְאָסוּר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, אִם לֹא כְּשֶׁחָלָה כָּל גּוּפוֹ. (כְּדִלְקַמָּן סָעִיף ט"ז)
אָסוּר לְהַנִּיחַ בֶּגֶד עַל מַכָּה שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנָּהּ דָּם, מִפְּנֵי שֶׁהַדָּם יִצְבַּע אוֹתוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בֶּגֶד אָדֹם, שֶׁהוּא מְתַקְּנוֹ. וְגַם אָסוּר לִדְחוֹק בַּמַכָּה לְהוֹצִיא אֶת הַדָּם. אֶלָּא כֵּיצַד עוֹשֶׂה. רוֹחֵץ בְּמַיִם אוֹ בְּיַיִן לְהַעֲבִיר הַדָּם, וְאַחַר כָּךְ יִכְרֹךְ עָלֶיהָ סְמַרְטוּט. וְאִם אֵין הַדָּם פּוֹסֵק עַל יְדֵי רְחִיצָה, יַנִּיחַ שָׁמָּה קוּרֵי עַכָּבִישׁ וְיִכְרֹךְ עָלֶיהָ סְמַרְטוּט. אַךְ יֵשׁ מְפַקְפְקִים בָּזֶה, מִשּׁוּם דְּקוּרֵי עַכָּבִישׁ מְרַפְּאִים, עַל כֵּן אִם אֶפְשָׁר, יֵשׁ לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי (שכ"ח).
הַפּוֹתֵחַ מֻרְסָא כְּדֵי לְהַרְחִיב פִּי הַמַּכָּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָרוֹפְאִים עוֹשִׂים, שֶׁהֵם מִתְכַּוְנִים לִרְפוּאָה לְהַרְחִיב פִּי הַמַּכָּה, הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁזּוֹ הִיא מְלֶאכֶת הָרוֹפֵא. וְאִם פְּתָחָהּ רַק כְּדֵי לְהוֹצִיא מִמֶּנָּהּ אֶת הַלֵּחָה שֶׁמְצַעַרְתּוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ אִם תַּחֲזוֹר וְתִסָּתֵם מִיָּד, הֲרֵי זֶה מֻתָּר מִשּׁוּם צַעְרוֹ. וְדַוְקָא לְנָקְּבָהּ עַל יְדֵי מַחַט וְכַדּוֹמֶה אֲבָל לֹא בְצִפָּרְנָיו, מִשׁוּם דְּתוֹלֵשׁ קְצָת מֵעוֹר הַמֻּרְסָא, וְיֵש בָּזֶה חִיוּב. וְגַם עַל יְדֵי מַחַט וְכַדּוֹמֶה, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ, שֶׁמָּא יִתְכַּוֵּן שֶׁתִּשָׁאֵר פְּתוּחָה, כְּדֵי שֶׁתּוֹצִיא לֵחָה גַּם אַחַר כָּךְ עַל כֵּן אִם אֶפְשָׁר יֵשׁ לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי נָכְרִי.
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ נֶקֶב בַּזְּרוֹעַ שֶׁקּוֹרִין "אַפְטוֹרָא" (פונטינעללע, אימפעראטור), אִם נִסְתַּם הַנֶּקֶב קְצָת, אָסוּר לִתֵּן לְתוֹכוֹ קִטְנִית שֶׁיִּפָּתֵח, דְּהָא כַּוָּנָתוֹ שֶׁיִּשָׁאֵר פָּתוּחַ. וּרְטִיָּה (שֶׁנַּעֲשֵׂית מֵאֶתְמוֹל) מֻתָּר לִתֵּן עַל הָאַפְטוֹרָא שֶׁהִיא רַק לְשָׁמְרוֹ. אַךְ אִם יוֹדֵעַ שֶׁהָרְטִיָּה מוֹצִיאָה לֵחָה אוֹ דָּם, אָסוּר. וְכֵן אִם בָּא לְקַנְּחָהּ, אִם יוֹדֵעַ שֶׁעַל יְדֵי הַקִּנּוּחַ יֵצֵא דָם אוֹ לֵחָה, אָסוּר לְקַנְּחָהּ, (וְלֹא דָּמִי לְפוֹתֵחַ מֻרְסָא, דְּהָתָם בְּמֻרְסָא, הַלֵּחָה וְהַדָּם כָּנוּס וְעוֹמֵד בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה חַבּוּרָה. אֲבָל כָּאן שֶׁהַלֵּחָה וְהַדָּם מֻבְלָעִים בַּבָּשָׂר, אִם מוֹצִיאָם עוֹשֶׂה חַבּוּרָה).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה צ׳
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לִי שׁוּם חַיּוּת וְכחַ וְתִקְוָה וּפִתְחוֹן פֶּה לְדַבֵּר לְפָנֶיךָ כִּי אִם עַל יְדֵי הַדֶּרֶךְ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב וְהַנִּפְלָא הַזֶּה, שֶׁגִּלּוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּפָּסוּק. "אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי" כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת גּדֶל עצֶם וְרִבּוּי קִלְקוּלִי, אֶת מְרִירוּת דִּמְרִירוּת כְּאֵבִים אֲנוּשִׁים שֶׁל עֲווֹנוֹתַי הָעֲצוּמִים וְהַכְּבֵדִים מְאד בְּמַהוּת וְכַמּוּת וְאֵיכוּת, אֲשֶׁר כִּמְעַט כִּמְעַט לֹא הָיָה תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, כִּי מִכַּף רֶגֶל וְעַד ראשׁ אֵין בִּי מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה אֲבָל אַתָּה הִזְהַרְתָּנוּ שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשׁוֹ, וְלִבְלִי לִפּל בְּדַעְתּוֹ, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְיַאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ חַס וְשָׁלוֹם בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם, עַל כֵּן עָזְרֵנִי וְזַכֵּנִי וְהוֹרֵנִי הַדֶּרֶךְ לִזְכּוֹת לָזֶה בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה בְּכָל עֵת אֲשֶׁר יִרְצוּ לְהִתְגַּבֵּר עָלַי חַס וְשָׁלוֹם עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים מְאד, וְיִרְצוּ לְהַחֲלִישׁ אֶת דַּעְתִּי וּלְרַשֵּׁל אֶת יָדִי, כְּאִלּוּ אָפֵס תִּקְוָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁתַּעַזְרֵנִי וְתוֹשִׁיעֵנִי בַּחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים וְהַגְּדוֹלִים לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם בְּכָל עז וְתַעֲצוּמוֹת, וְלִבְלִי לִפּל בְּדַעְתִּי בְּשׁוּם אפֶן בָּעוֹלָם, רַק לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר בְּכָל הַכּחוֹת לְחַפֵּשׂ וּלְעַיֵּן וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא בִּי זְכוּת וּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁזָּכִיתִי לַעֲשׂוֹת מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי בֶּאֱמֶת גַּם בְּעצֶם פְּחִיתוּתֵנוּ וְשִׁפְלוּתֵנוּ וּבְעצֶם רִבּוּי פְּגָמֵנוּ, אַף עַל פִּי כֵן חַסְדְּךָ גָּבַר עָלֵינוּ, וְזִכִּיתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ בְּכָל עֵת לַחֲטף בְּכָל פַּעַם אֵיזֶה מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכַאֲשֶׁר אַתָּה מְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר וּמְחַבֵּב אֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָם וְשִׁפְלוּתָם, "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ", אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן וְאִם גַּם הַמִּצְוֹת בְּעַצְמָן שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין הֵם מְלֵאִים פְּסֹלֶת, פְּנִיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וּבִלְבּוּלִים, וַעֲדַיִן לֹא עָשִׂינוּ מֵעוֹלָם שׁוּם מִצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, אַף עַל פִּי כֵן, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָהֶם אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת כִּי בְכָל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁזָּכִינוּ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לַעֲשׂוֹת לִפְעָמִים הֵן צִיצִית אוֹ תְּפִלִּין, אוֹ קַבָּלַת שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, אוֹ אֵיזֶה צְדָקָה וּגְמִילוּת חֶסֶד, וְהַרְחָקוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, וְכוּ' וְכוּ', בְּוַדַּאי יֵשׁ בְּכָל מִצְוָה וּמַעֲשֶׂה טוֹבָה אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה, עַל כָּל פָּנִים וְעַל יְדֵי אֵלּוּ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת רָאוּי לָנוּ לִשְׂמחַ כָּל יָמֵינוּ לְעוֹלָם, אֲפִלּוּ בְּעצֶם גְּרִיעוּתֵינוּ, מַה שֶּׁזָּכִינוּ לִגְרם נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ בְּאֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁזָּכִינוּ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לִכְנס לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת, וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשֵׁנוּ תָמִיד, בְּאפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה כִּי אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁעַל יְדֵי הַדֶּרֶךְ וְצִנּוֹר הַחֶסֶד הַנִּפְלָא הַזֶּה, יֵשׁ תִּקְוָה גַּם לִי, וַאֲפִלּוּ לְכָל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הַגְּרוּעִים מְאד, לִזְכּוֹת מֵעַתָּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת וְלִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד תתקלז וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לָדוּן אֶת כָּל בְּנֵי אָדָם לְכַף זְכוּת תָּמִיד, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה רָשָׁע גָּמוּר, אַף עַל פִּי כֵן אֲחַפֵּשׂ וַאֲבַקֵּשׁ עַד שֶׁאֶמְצָא בּוֹ גַּם כֵּן נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְדוֹנוֹ לְכַף זְכוּת וּלְהַכְנִיסוֹ בְּכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת וְלַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עַל יְדֵי זֶה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּזְכוּת וְכחַ הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַמְּלִיצִים טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל תָּמִיד, הָעוֹסְקִים וְטוֹרְחִים בְּכָל כּחָם לְחַפֵּשׂ וְלַחְתּר וְלִמְצא זְכוּת וָטוֹב בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, בִּזְכוּתָם וְכחָם, זַכֵּנוּ גַּם כֵּן לָבוֹא לָזֶה בֶּאֱמֶת.
Read the complete passage on Sefaria ↗וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הָאֵלּוּ, הָעוֹסְקִים בָּזֶה תָמִיד, לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, בְּכֻלָּם מְחַפְּשִׂים וּמוֹצְאִים בְּחָכְמָתָם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וּמְלַקְּטִים וּמְקַבְּצִים אוֹתָם "אַחַת לְאַחַת לִמְצא חֶשְׁבּוֹן" וּמַכְנִיסִים גַּם אוֹתָם בְּכַף זְכוּת, וּבוֹנִים מֵהֶם בִּנְיָנִים דִּקְדֻשָּׁה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וּמַעֲלִים לְפָנֶיךָ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים שֶׁלֹּא עָלוּ לְפָנֶיךָ מִימוֹת עוֹלָם וְזוֹכִין לַעֲשׂוֹת זְמִירוֹת וְנִגּוּנִים קְדוֹשִׁים עַל יְדֵי קִבּוּץ הַטּוֹב הַזֶּה מִמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה
Read the complete passage on Sefaria ↗רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנוּ לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ, וְזַכֵּנוּ לְהִכָּלֵל בָּהֶם וְלִשְׁמעַ תְּפִלָּתָם הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל צַדִּיקִים נוֹרָאִים הָאֵלּוּ אֲשֶׁר רַק הֵם יוֹדְעִים לְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁבִיל כְּלָל יִשְׂרָאֵל, וְלֵירֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה לְהוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן, לְקַבֵּץ כָּל הַטּוֹב וְכָל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְלִין, וּלְהִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַטּוֹב הַזֶּה לְפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים, וְלַהֲפךְ מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים זַכֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים וְרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, שֶׁנִּהְיֶה נִכְלָלִים בִּתְפִלּוֹת הַצַּדִּיקִים הָאֵלּוּ וְהֵם יִתְפַּלְּלוּ בַּעֲדֵנוּ תָמִיד, וְאַל יִתְּנוּ דֳּמִי לָךְ עַד אֲשֶׁר תְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְתַאַסְפֵנוּ אֵלֶיךָ הַבַּיְתָה, וְתַכְנִיסֵנוּ לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת וּתְשַׂמֵּחַ אֶת נַפְשֵׁינוּ תָמִיד וְתַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם
Read the complete passage on Sefaria ↗וּבְכֵן תְּרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל זַרְעֵנוּ וְעַל כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְתָגֵן וְתִשְׁמר וְתַצִּיל אֶת כָּל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, מִן כָּל הַכִּתּוֹת הָרָעוֹת שֶׁל הַחֲכָמִים לְהָרַע הַמִּתְפַּשְּׁטִים עַתָּה בָּעוֹלָם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כַּאֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ הֵן מִכִּתּוֹת הָאַפִּיקוֹרְסִים הָעוֹסְקִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּלְשׁוֹן עִלְּגִים שֶׁל הָעֲכּוּ"ם, הַמִּתְגַּבְּרִים בְּכָל עֵת לְחַנֵּךְ נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּדַרְכֵיהֶם הָרָעִים וְהַמָּרִים, לְהַרְחִיקָם מִלִּמּוּד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְלִבְלִי לִלְמד כִּי אִם תְּנַ"ךְ עִם חָכְמַת הַדִּקְדּוּק וְגַם זֶה רַק שָׁעָה מוּעֶטֶת בַּיּוֹם, וּלְבַלּוֹת עִקָּר הַזְּמַן עַל לִמּוּד חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּלְשׁוֹנוֹת, הָעוֹקְרִים אֶת הָאָדָם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת אוֹי לָעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת, אוֹי לָאָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת וְהֵן מִשְּׁאָר כִּתּוֹת שֶׁל חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, הַמִּתְלוֹצְצִים מֵהַתְּמִימִים בְּדַרְכֵיהֶם, הָעוֹסְקִים בַּעֲבוֹדַת יְהוָה וּבְתוֹרָתוֹ בִּפְשִׁיטוּת בִּתְמִימוּת בְּלִי חָכְמוֹת שֶׁל הֶבֶל, כַּאֲשֶׁר הוֹרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר רַבִּים קָמִים נֶגְדָּם, וּפוֹרְשִׁים רֶשֶׁת לְרַגְלָם, לְהַטּוֹת אוֹתָם מִנִּי דֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהַכָּבוּשׁ מִכְּבָר, לִבְדּוֹת מִלִּבָּם חָכְמוֹת שֶׁל שְׁטוּת וְלֵצָנוּת, לְבַלְבֵּל וּלְהַחֲלִישׁ חַס וְשָׁלוֹם דַּעַת הַתְּמִימִים וְהַיְשָׁרִים בְּלִבּוֹתָם תתקמא יְהוָה אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת כָּל זֶה, כַּמָּה וְכַמָּה מַזִּיקִים לַעֲבוֹדָתְךָ חָכְמוֹת כָּאֵלּוּ, רַחֵם עָלֵינוּ וְעַל זַרְעֵנוּ וְעַל כָּל זֶרַע עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּשְׁמר וְהַצֵּל כָּל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַכִּתּוֹת הָרָעוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁלֹּא יִתָּפְסוּ בְּרִשְׁתָּם בִּימֵי נְעוּרֵיהֶם וְתַעֲזר וְתָגֵן וְתוֹשִׁיעַ לָנוּ בְּכָל עֵת, וְתוֹרֵנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ תָמִיד שֶׁנִּזְכֶּה לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג עִם בָּנֵינוּ וְזַרְעֵינוּ מִקַּטְנוּתָם, אֵיךְ לְשָׁמְרָם וּלְמַלֵּט נַפְשָׁם מִן הַכִּתּוֹת הָרָעוֹת הָאֵלֶּה, וּלְחַנְּכָם לְטוֹבָה בִּדְרָכֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהָאֲמִתִּיִּים, שֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים וְנִזְכֶּה לְהוֹדִיעַ לְכָל בָּנֵינוּ וְדוֹרוֹתֵינוּ הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ וּלְכָל דּוֹרוֹת זֶרַע יִשְׂרָאֵל, אֶת כָּל מַעֲשֵׂי יְהוָה הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ מִימֵי אֲבוֹתֵינוּ עַד הֵנָּה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר "לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם", וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם בִּשְׁלֵמוּת מִקְרָא שֶׁכָּתוּב. "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ", לְהוֹדִיעַ לָהֶם קְדֻשַּׁת אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְהַטְּהוֹרָה וְהַתְּמִימָה, וּתְרַחֵם עַל כָּל יַלְדֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִקַּטְנוּתָם, שֶׁיִּזְכּוּ לְקַבֵּל הֶבֶל פִּיהֶם שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא מֵהַמִּשְׁכָּנוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר כָּל אֶחָד וְאֶחָד בּוֹנֶה מִשְׁכַּן קָדוֹשׁ אֲשֶׁר מִשָּׁם מְקַבְּלִים הַתִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הֶבֶל פִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ שֶׁאֵין בּוֹ חֵטְא.
Read the complete passage on Sefaria ↗The match between the prayer and the teaching is computed from textual similarity, not taken from the book itself.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ס״ז · The teaching and the prayer side by side
Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Breslov Daily Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 180 of 354 in the cycle of 5789
Estimated study time today: short about 4 min · full about 42 min
Torah portion of the week (read on Shabbat 8 Nisan): Tzav
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on March 19, 2029, at about 17:49.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · ניסן ופסח
נִיסָן הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית. וְעַל־יְדֵי שִׂמְחָה מַמְשִׁיכִין קְדֻשַּׁת וְשִׂמְחַת נִיסָן בְּכָל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, וְזוֹכִין לְתַקֵּון הַבְּרִית וּלְהִנָּצֵל מִמִּקְרֵה לַיְלָה חַ"ו: (לק"ת סי' ה' אות י')
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only, once you allow saving. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.