Opening the day with Rabbeinu's teaching
Sunday, 14 Tishrei 5790 · September 23, 2029
0 of 14 completed
What you already learned is saved, even if you stopped midway
NACHMAN’s independent division: a daily study order inspired by Chok Breslov, from the books of Breslov, not the division of a printed edition. Until a match is proven, no claim is made that it is the Chok Breslov division.
Personal track: every book starts from its first unit (Likutei Moharan: Part I, Torah 1) and moves on only when you mark "I finished learning". Progress here is saved separately from the yearly cycle. The units are NACHMAN’s independent division.
Your study for today
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה ו׳ · אות ד׳ – אות ו׳
about 8 min · about 800 words · 4% of the book by the end of today
ד וּכְשֶׁרוֹצֶה אָדָם לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בַּהֲלָכָה, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת, הַיְנוּ בָּקִי בְּרָצוֹא, בָּקִי בְּשׁוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: זַכָּאָה מַאן דְּעַיֵל וְנָפִיק (זוהר ויקהל ריג: האזינו רצב.). וְזֶה בְּחִינַת (תהילים קל״ט:ח׳): אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה – בְּחִינַת עַיֵל, בְּחִינַת בָּקִי בְּרָצוֹא; וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךּ – בְּחִינַת וְנָפִיק, בְּחִינַת בָּקִי בְּשׁוֹב. וְזֶה (שיר השירים ו׳:ג׳): אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי. אֲנִי לְדוֹדִי – זֶה בְּחִינַת עַיֵל, וְדוֹדִי לִי – זֶה בְּחִינַת וְנָפִיק. [וְזֶה סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל], וְזֶה עִקַּר כְּבוֹדוֹ. וְזֶה (ישעיהו נ״ח:י״ג): וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ. דְּרָכֶיךָ – לְשׁוֹן רַבִּים, הַיְנוּ עַיֵל וְנָפִיק, וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵלּוּ הַשְּׁנֵי בְּקִיאוּת הַנַּ"ל, אֲזַי הוּא הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה וְזוֹכֶה לִכְבוֹד ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ; הַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְכֶּתֶר, כִּי לֵית כָּבוֹד בְּלֹא כָּף, וְאָז יְמִין ה' פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ. [וְזֶה סוֹד כַּוָּנַת אֱלוּל]:
ה וְעַל־יְדֵי הַדְּמִימָה וְהַשְּׁתִיקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חִירִיק, כַּמּוּבָא בְּתִּקּוּנִים (בהקדמה דף ז.). וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר (שמות כ״ד:י׳) – דָּא חִירִיק, וְזֶה בְּחִינַת (ישעיהו ס״ו:א׳): וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי – הֲדֹם זֶה בְּחִינַת דְּמִימָה. וְזֶה בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל תְּמוּנַת א. וּנְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל הָאָלֶף זֶה בְּחִינַת כֶּתֶר, בְּחִינַת (יחזקאל א׳:כ״ו): וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא, דְּמִתְכַּסְיָא לְעֵילָא מִוָּא"ו שֶׁבָּאָלֶ"ף, דְמִתְקַרְיָא רָקִיעַ (שם בתיקונים), וְהַנְּקֻדָּה הִיא כִּסֵּא דְּמִתְכַּסְיָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (חגיגה יג.): בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ, וּבַמְכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחְקֹר. וְזֶה בְּחִינַת: כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר, בְּחִינַת כֶּתֶר. וְהַוָא"ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף, הוּא רָקִיעַ, שָׁמַיִם, אֵשׁ וּמַיִם, בְּחִינַת הַבּוּשָׁה, שֶׁנִּשְׁתַּנָּה פָּנָיו לְכַמָּה גְּוָנִין. וְזֶה בְּחִינַת רָקִיעַ, כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, וְנַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי־ זֶה אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ביחזקאל): וּדְמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה; כִּי לֵית אָדָם בְּלֹא אָלֶ"ף (שם). וְזֶה אוֹתִיּוֹת אָדָם, אָלֶ"ף דֹּם, הַיְנוּ עַל־יְדֵי דֹּם לַה', נַעֲשֶׂה אָלֶ"ף, וְנַעֲשֶׂה אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא. כִּי הַוָּא"ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף הוּא רָקִיעַ, כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, הַיְנוּ הַבּוּשָׁה, כַּנַּ"ל. וְהַנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא הַשְּׁתִיקָה וְהַדְּמִימָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי; וְזֶה בְּחִינַת חִירִיק, בְּחִינַת: וְתַחַת רַגְלָיו, וְהַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה הוּא כִּסֵּא דְּמִתְכַּסְיָא, בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, בְּחִינַת: כְּבוֹד אֱלֹקִים הַסְתֵּר דָּבָר, בְּחִינַת: בַּמְּכֻסֶּה מִמְּךָ אַל תַּחְקֹר, בְּחִינַת: וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ דְּמוּת כִּסֵּא וְכוּ'; וְנַעֲשֶׂה אָדָם לָשֶׁבֶת עַל הַכִּסֵּא, בְּחִינַת: כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה. וְאָז נַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מֵאִיר לַלְּבָנָה, וְנַעֲשֶׂה יִחוּד בֵּין משֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ, כִּי (ב"ב עה.) פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, וְדָא נְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, בְּחִינַת כִּסֵּא, בְּחִינַת משֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): וְכִסְאוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי, בְּחִינַת: וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ דְּמוּת כִּסֵּא; וְהַנְּקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא יְהוֹשֻׁעַ, בְּחִינַת לְבָנָה, בְּחִינַת: וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת – דָּא לְבָנָה, וְהַוָּא"ו שֶׁבְּתוֹךְ הָאָלֶף הוּא הָרָקִיעַ, הוּא בְּחִינַת הָאֹהֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ל״ג:י״א): וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל; וְאֹהֶל הוּא רָקִיעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ׳:כ״ב): וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת, וּכְתִיב (תהילים ק״ד:ב׳): נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְּרִיעָה, וְזֶה (שמות כו): יְרִיעוֹת הָאֹהֶל. וְכִסֵּא הָעֶלְיוֹן, הַיְנוּ נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, נֶחְלֶקֶת לְשָׁלֹשׁ טִפִּין. כִּי תְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשָׁלֹשׁ תְּנָאִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ו׳:י׳): פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו, וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע, וּלְבָבוֹ יָבִין וְשָׁב. וְאֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הֵם נְקֻדַּת סֶגּוֹ"ל, וְסֶגּוֹל דָּא חַמָּה (תיקונים בהקדמה דף ז:), הַיְנוּ: פְּנֵי משֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה:
ו וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: זִימְנָא חַדָּא הֲוָה אַזְלִינָן בְּמַדְבְּרָא, וַחֲזִינָן הַנֵי אַוָּזֵי דִּשְׁמִיטָן גַּדְפַיְהוּ מִשָּׁמְנַּיְהוּ, וְקָא נַגְדֵּי נַחֲלֵי דְּמִשְׁחָא מִתּוּתַיְהוּ. וְאַמִּינָא לְהוּ: אִית לִי מִנַּיְכוּ חוּלְקָא לְעַלְמָא דְּאָתִי. חַדָּא דַּלְיָא לִי אַטְמָא, וְחַדָּא דַּלְיָא לִי גַּדְפָא. כִּי אֲתָאִי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר לִי: עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִתֵּן עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין: שֶׁהָלַךְ לַחֲקֹר בַּמִּדָּה הַטּוֹבָה שֶׁל עֲנָוָה, שֶׁאָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר לָדוּשׁ, שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין עָלָיו. וְרָאָה חֲכָמִים, וְזֶה בְּחִינַת אַוָּזֵי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נז:): הָרוֹאֶה אַוָּז בַּחֲלוֹם, יְצַפֶּה לְחָכְמָה. דִּשְׁמִיטָן גַּדְפַיְהוּ – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: נוֹצוֹת. זֶה בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת וּבִזְיוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כ״ה:י״א): כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים; הַיְנוּ שֶׁאֵין מַשְׁגִּיחִין עַל מַחֲלֹקֶת וּבִזְיוֹנוֹת שֶׁמְּבַזִּין אוֹתָן, וְשׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָן וְאֵינָם מְשִׁיבִים. וְעַל שֵׁם הַשְּׁתִיקָה נִקְרָאִים חֲכָמִים, כִּי סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה (אבות פ"ג). [כִּי הַשְּׁתִיקָה הִיא בְּחִינוֹת כֶּתֶר*]. וְזֶה לְשׁוֹן דִּשְׁמִיטָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ט״ו:ב׳): שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְבַּע עֶלְבּוֹנוֹ. וְזֶה פֵּרוּשׁ מִשַּׁמְנַּיְהוּ מִלְּשׁוֹן: שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ, (כְּלוֹמַר מֵחֲמַת שֶׁאוֹחֲזִין עַצְמָן בִּבְחִינַת (דברים ל״ב:ט״ו) שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ), הַיְנוּ בִּשְׁבִיל זֶה שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן וְאֵינָם מְשִׁיבִים, כִּי זֶה עוֹשִׂין בִּשְׁבִיל תְּשׁוּבָה עַל עֲווֹנוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן, (בְּחִינַת הַשְׁמֵן לֵב כוּ', וְאָזְנָיו כוּ', פֶּן יִרְאֶה כוּ', שֶׁהַתְּשׁוּבָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה תְּנָאִים אֵלּוּ). וְנַגְדֵּי נַחֲלֵי דְּמִשְׁחָא מִתְּחוֹתַיְהוּ – הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַשְּׁתִיקָה זוֹכִין לְכָבוֹד אֱלֹקִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמֶן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים מ״ה:ח׳): אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע, עַל־כֵּן מְשָׁחֲךָ; וְזֶה בְּחִינַת (שם כד): מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. וְאַמִּינָא לְהוּ: אִית לִי מִנַּיְכוּ חוּלְקָא לְעַלְמָא דְּאָתִי, חַדָּא דַּלְיָא לִי אַטְמָא – זֶה בְּחִינַת: וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי, בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, כַּנַּ"ל. וְחַדָּא דַּלְיָא לִי כָּנָף – זֶה בְּחִינַת כִּסֵּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ל׳:כ׳): וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ, זֶה בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה. הַיְנוּ שֶׁהֶרְאוּ לְרַבָּה בַּר בַּר חַנָה, שֶׁגַּם הוּא זָכָה לְאֵלּוּ הַבְּחִינוֹת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִתֵּן עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין, כִּי יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים אָדָם, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיִשְׂרָאֵל כֻּלָּא חַד. וְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת אָדָם, יֵשְׁבוּ עַל הַכִּסֵּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְעַל הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם; וְיִשְׂרָאֵל יִתְּנוּ דִּין לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, הַיְנוּ הֵם יִשְׁפְּטוּ בְּעַצְמָן כָּל הַדִּינִין:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שיחות הר״ן · אות ט׳ – אות י׳
about 1 min · about 140 words · 3% of the book by the end of today
בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה: שסכין אין נותנין במתנה, היינו שאחד לא יתן לחברו סכין במתנה:
הרשעים הם מלאים חרטות, והם אינם יודעים כלל מהו חרטה; כי זהו בעצמו שהם מתגברים בענין רשעתם, זהו בעצמו חרטה. כי מחמת שבא בדעתם חרטות, על כן הם מתגברים ביותר ברשעתם, כמו שני אנשים שנלחמים זה כנגד זה, שכשאחד רואה שחברו מתגבר נגדו אזי הוא מתגבר ביותר כנגדו, כמו כן ממש כשהרע רואה שמתחיל איזה טוב להתעורר אצלם אזי הוא מתגבר ביותר, והבן: וזהו כלל גדול בעבודת ה', אפלו לשאר בני אדם, לכל אחד לפי ערכו - שכל מה שרוצה יותר ליכנס בעבודת ה', מתגבר עליו הבעל דבר ביותר. וכבר מבואר מזה במקום אחר (לקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן עב, ובחלק ב', סימן מח). וצריך להיות משכיל על דבר זה, "ובתחבולות תעשה מלחמה" (משלי כ"ד, ו') להתגבר על הרע בהתגברות גדול בכל פעם. אשרי הזוכה לנצח המלחמה:
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 4.0 / 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שבחי הר״ן · חלק ראשון · אות ג׳
about 1 min · about 80 words · 3% of the book by the end of today
אחר־כך נתגדל יותר, וכשנעשה בר מצוה קרא אותו דודו הרב הקדוש מורנו הרב אפרים זכר צדיק לברכה אב בית־דין דקהילת קודש סידילקוב ואמר לו הפסוק (תהלים ב' ז'): "אני היום ילדתיך".
Read the complete passage on Sefaria ↗(כי זה נאמר על היום שהאדם נעשה בר־מצוה כמובא בספרים [עין רש"י שם, זהר חדש י]), ואמר לו קצת מעט דברי מוסר, והיה יקר בעיניו מאד מאד (תהלים קי"ט) "כמוצא שלל רב". אחר־כך נכנס לחופה ותכף, ביציאתו מן החופה היה מתלהב מאד ומתגעגע מאד לעבודת השם יתברך ונכנס בעבודת השם מיום אל יום.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0 / 4.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
חיי מוהר״ן · חלק א׳ · אות ט״ו
about 3 min · about 340 words · 3% of the book by the end of today
(טו) אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין הַנַּ"ל וְשָׁם מְדַבֵּר הַרְבֵּה מִמַּעֲלַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁזֶּה עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כְּשֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוּ', וּבִפְרָט בְּעֵת שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה בֵּאֵר הַדָּבָר יוֹתֵר, כִּי אָז הִתְחִיל בְּהַתְחָלַת הַתּוֹרָה תֵּכֶף לְדַבֵּר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת יְהוּדִי, דְּהַיְנוּ לֵילֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּכְשֶׁמְּנַצְּחִין הַמִּלְחָמָה אָז נִקְרָאִין אִישׁ מִלְחָמָה כִּי קֹדֶם שֶׁמְּנַצְּחִין הַמִּלְחָמָה אָז אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ (מְלָכִים־א כ) רַק כְּשֶׁמְּנַצְּחִין הַמִּלְחָמָה אָז הוּא אִישׁ מִלְחָמָה. וְאַחַר־כָּךְ הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵהַנְּשָׁמָה, וְנִתְלַהֵב מְאֹד וְהֵרִים קוֹלוֹ וְאָמַר יֵשׁ נְשָׁמָה וְכוּ' כַּנִּדְפָּס בַּסֵּפֶר בְּסִימָן הַנַּ"ל רַק שֶׁבִּכְתִיבָתוֹ הִתְחִיל תֵּכֶף מֵהַנְּשָׁמָה אֲבָל בַּאֲמִירָתוֹ הִתְחִיל מֵאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְאַחַר שֶׁגָּמַר הַתּוֹרָה אַחַר־כָּךְ בְּעֵת הַשִּׂיחָה שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַה כַּוָּנַתְכֶם בַּמֶּה שֶׁאֲמַרְתֶּם שֶׁאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ וְשֶׁזֶּה עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה. וְגָעַר בִּי וְעָנָה וְאָמַר כַּוָּנָתִי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַזֹּאת בִּפְשִׁיטוּת עִם אֵלּוּ הַבָּתִּים וְהַדִּירוֹת וְאָמַר בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: "אִיךְ מֵיין טַאקֶע דָאס אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מִיט דִיא שְׁטִיבֶּער מִיט דִיא הַייזֶער". כְּלוֹמַר שֶׁכָּל כַּוָּנָתוֹ בַּמֶּה שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּמַעֲלַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כַּוָּנָתוֹ כִּפְשׁוּטוֹ עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַזֹּאת שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹסְעִים לְשָׁם, שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁכָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת יִסַּע לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְנִיעוֹת רַבּוֹת עַל־זֶה, יְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וְיֵלֵךְ לְשָׁם כִּי זֶה עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כְּשֶׁזּוֹכִין לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְכוּ'. וְזֶה אֲשֶׁר הֵעִיר לְבָבִי בְּיוֹתֵר וְחִזֵּק אוֹתִי בְּיוֹתֵר, לַעֲבֹר עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהָיָה לִי בְּלִי שִׁעוּר לִשְׁבֹּר כֻּלָּם וְלָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר הָיָה בְּעֶזְרִי לְשַׁבֵּר מְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים וְעִכּוּבִים כָּאֵלֶּה, וְלָבוֹא לְשָׁם בְּשָׁלוֹם וְלַחֲזֹר בְּשָׁלוֹם. כְּשֶׁהִתְחִיל הַתּוֹרָה "תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין" הַנַּ"ל בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד, דְּהַיְנוּ סָמוּךְ לִתְחִלַּת הַלַּיְלָה הַשַּׁיָּכָה לְיוֹם שֵׁנִי דְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה, וּכְבָר חָשַׁךְ הַיּוֹם, וַאֲנִי יָשַׁבְתִּי סָמוּךְ מְאֹד אֵלָיו וְהִסְתַּכַּלְתִּי בּוֹ וְרָאִיתִי שֶׁאָמַר הַתֵּבוֹת תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין יַקִּירִין אִתְמַסְרִין לְדִקְנָא בְּכֹחוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד מְאֹד עַד מִצּוּי הַנֶּפֶשׁ, וּבְאֵימָה וְיִרְאָה וּרְתֶת וְזִיעַ אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר, וְתָפַס אֶת זְקָנוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בְּכֹחוֹת גְּדוֹלוֹת. וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר זֹאת בִּכְתָב וּכְבָר מְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (לְקַמָּן שסא) שֶׁאָמַר שֶׁקֹּדֶם שֶׁהוּא מוֹצִיא מִפִּיו הַתֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַתּוֹרָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ, וְכֵן בַּתֵּבָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַקִּדּוּשׁ וְאֵצֶל הַתּוֹרָה הַזֹּאת רָאִיתִי זֹאת בְּעֵינַי עֹצֶם מְסִירַת נַפְשׁוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר:
Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ספר המידות · אמונה · חלק ראשון · אות ט״ז – אות כ״ט
about 1 min · about 120 words · 4% of the book by the end of today
טז. כְּשֶׁמְּחָרְפִין אוֹתְךָ, וְאַתָּה שׁוֹתֵק, תִּזְכֶּה לְהָבִין תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיוֹתֶיךָ וְתִזְכֶּה לְרוּחַ בִּינָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗יז. כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מִתְנַגְּדִים לוֹמְדִים וַעֲשִׁירִים גְּדוֹלִים, דַּע, שֶׁזֶּה נַעֲשָׂה מֵחֲמַת שֶׁנָּפַל כַּמָּה פְּעָמִים מֵאֱמוּנָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗יח. אֱמוּנָה חָשׁוּב כִּצְדָקָה. ִ
Read the complete passage on Sefaria ↗יט. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה נִתְחַכֵּם.
Read the complete passage on Sefaria ↗כ. מִתְּחִלָּה צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, וְאַחַר־כָּךְ יִזְכֶּה לְהָבִין אוֹתוֹ בַּשֵּׂכֶל.
Read the complete passage on Sefaria ↗כא. זִוּוּגָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל־יְדֵי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.
Read the complete passage on Sefaria ↗כב. הַפֶּשַׁע שֶׁל אָדָם מַכְנִיס כְּפִירָה לָאָדָם.
Read the complete passage on Sefaria ↗כג. כְּשֶׁנּוֹפֵל מֵאֱמוּנָתוֹ יִבְכֶּה.
Read the complete passage on Sefaria ↗כד. אֱמוּנָה בָּא עַל־יְדֵי שְׁתִיקָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗כה. עַל־יְדֵי קִנְאָה אָדָם נוֹפֵל מֵאֱמוּנָתוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗כו. מִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, בְּיָדוּעַ שֶׁמְּזַלְזֵל בְּדִבְרֵי־תוֹרָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗כז. מִי שֶׁמְּנַקֶּה בְּכָל עֵת יָדָיו, עַל־יְדֵי זֶה מְזַכֶּה אֶת לִבּוֹ.
Read the complete passage on Sefaria ↗כח. כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מֵאֱמוּנָה, יֵדַע שֶׁדָּנִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗כט. כְּשֶׁנּוֹפֵל מֵאֱמוּנָתוֹ בָּא לִידֵי קֶרִי וְלִידֵי הִרְהוּרֵי אִשָּׁה וְלִידֵי הִרְהוּרֵי עֲבוֹדָה־זָרָה.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
סיפורי מעשיות · מעשה ב׳ · אות ג׳
about 2 min · about 180 words · 3% of the book by the end of today
אַחַר כָּךְ שָׁלַח הַקֵּיסָר אַחַר בִּתּוֹ וֶהֱבִיאָהּ לְבֵיתוֹ גַּם הַמֶּלֶךְ שָׁלַח אַחַר בְּנוֹ וֶהֱבִיאוֹ לְבֵיתוֹ וְהָיוּ מְדַבְּרִים שִׁדּוּכִים לְבַת הַקֵּיסָר וְלא רָצְתָה שׁוּם שִׁדּוּךְ מֵחֲמַת הִתְקַשְּׁרוּת הַנַּ"ל וְהַבֶּן מֶלֶךְ הָיָה מְגַעְגֵּעַ מְאד אַחֲרֶיהָ גַּם הַבַּת קֵיסָר הָיְתָה עֲצֵבָה תָּמִיד וְהָיָה הַקֵּיסָר מוֹלִיכָהּ לַחֲצֵרוֹת שֶׁלּוֹ וּפָלָטִין [ארמון] שֶׁלּוֹ וְהֶרְאָה אוֹתָהּ גְּדֻלָּתָהּ וְהִיא הָיְתָה עֲצֵבָה וְהַבֶּן מֶלֶךְ הָיָה מְגַעְגֵּעַ מְאד אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁנֶּחֱלָה וְכָל מַה שֶּׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ עַל מָה אַתָּה חוֹלֶה, לא רָצָה לְהַגִּיד וְאָמְרוּ לְהַמְשַׁמֵּשׁ אוֹתוֹ: אוּלַי תּוּכַל אַתָּה לַחֲקר אֶצְלוֹ ? וְאָמַר לָהֶם, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כִּי הוּא הָיָה עִמּוֹ אָז בַּמָּקוֹם שֶׁלָּמַד שָׁם, וְהִגִּיד לָהֶם הַדָּבָר וַאֲזַי נִזְכַּר הַמֶּלֶךְ, שֶׁכְּבָר נִתְחַתֵּן הוּא עִם הַקֵּיסָר מִקּדֶם וְהָלַךְ וְכָתַב לְהַקֵּיסָר, שֶׁיָּכִין עַצְמוֹ עַל הַחֲתֻנָּה כִּי כְּבָר נִתְקַשְּׁרוּ מִקּדֶם כַּנַּ"ל וְלא רָצָה הַקֵּיסָר אַךְ לא הָיָה יָכוֹל לְהָעִיז וּלְסָרֵב וְהֵשִׁיב לוֹ, שֶׁיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ בְּנוֹ אֵלָיו, וְיִרְאֶה אִם יוּכַל לִנְהג מְדִינוֹת אֲזַי יַשִּׂיא בִּתּוֹ אֵלָיו וְשָׁלַח בְּנוֹ אֵלָיו [הַיְנוּ שֶׁהַמֶּלֶךְ שָׁלַח בְּנוֹ לְהַקֵּיסָר, כַּאֲשֶׁר צִוָּה הַקֵּיסָר כַּנַּ"ל] וְהוֹשִׁיבוֹ הַקֵּיסָר בְּתוֹךְ חֶדֶר וּמָסַר לוֹ נְיָרוֹת שֶׁל עִסְקֵי הַמְּדִינָה לִרְאוֹת אִם יוּכַל לִנְהג אֶת הַמְּדִינָה וְהַבֶּן מֶלֶךְ הָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ מְאד לִרְאוֹת אוֹתָהּ וְלא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לִרְאוֹתָהּ.
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: Sefaria — ארכיון הייצוא הציבורי · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי עצות · אמת ואמונה · אות מ״ב – אות מ״ד
about 2 min · about 190 words · 4% of the book by the end of today
כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל מֵאֱמוּנָה חַ"ו, וַאֲזַי אֵין מוֹעִיל לוֹ אֲפִלּוּ קוֹל צְעָקָה בְּלֹא דִּבּוּר, אֲזַי צָרִיךְ לִצְעֹק מֵעֹמֶק הַלֵּב בִּבְחִינַת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ, מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא. וְעַל־יְדֵי זֶה נִתְגַּלוּ עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת. וְעַל־יְדֵי זֶה גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה וְנִתְתַּקְּנָה. וְעַל־יְדֵי זֶה חוֹזְרִין וְנִתְתַּקְּנִים כָּל הַנַּ"ל, שֶׁהֵם רְפוּאָה וּתְפִלָּה וּזְכוּת אָבוֹת וְכַנַּ"ל: (שם אות ב')
עַל־יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל־יְדֵי זֶה נַעֲשִׂין וְנִתְחַזְּקִין אֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת. וְכֵן לְהֵפֶךְ, כְּשֶׁמַּעֲלִין וּמְתַקְּנִין הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, עַל־יְדֵי זֶה נֶחֱלָשִׁין וְנוֹפְלִין הָאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת, וְחוֹזְרִין וְשָׁבִים הָעַכּוּ"ם מֵאֱמוּנוֹת כּוֹזְבִיּוֹת שֶׁלָּהֶם לֶאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה וְנַעֲשִׂין גֵּרִים. וְלִפְעָמִים נַעֲשִׂין גֵּרִים בְּכֹחַ, דְּהַיְנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם בָּאִים לְהִתְגַּיֵּר מַמָּשׁ בְּפֹעַל, אַף עַל פִּי כֵן מַכִּירִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּמָּקוֹם שֶׁהֵם, וְיוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁיֵּשׁ יָחִיד קַדְמוֹן יִתְבָּרַךְ. וְלִפְעָמִים נַעֲשִׂין גֵּרִים בְּפֹעַל מַמָּשׁ, שֶׁבָּאִים וּמִתְגַיְּרִין. וְאֵלּוּ הַגֵּרִים מַזִּיקִין לְיִשְׂרָאֵל, וּמַכְנִיסִין גֵּאוּת וְנִאוּף בְּיִשְׂרָאֵל. וּצְרִיכִין עֲדַיִן לָזֶה כַּמָּה תִּקּוּנִים (עַיֵּן בִּפְנִים): [עַיֵּן תְּפִלִּין אוֹת ו', שִׂמְחָה אוֹת כ"ד] (שם אות ד' ה')
עִקַּר הָאֱמוּנָה שְׁלֵמָה זוֹכִין עַל־יְדֵי הִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִתְבָּרֵר הַמְדַמֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה, שֶׁזּוֹכִין לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְחִדּוּשׁ הָעוֹלָם שֶׁהוּא יְסוֹד הַכֹּל וְכָל הָעוֹלָם תָּלוּי בָּזֶה (עַיֵּן צַדִּיק אוֹת צ"ח): (לק"ת סי' ח' אות ז' ח')
Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ח׳ · קטע א׳ – קטע ח׳
about 8 min · about 850 words · 5% of the book by the end of today
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים עָלֵינוּ וּתְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהַאֲמִין וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ, לְהַחֲיוֹת אֶת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל יָדָם, כִּי מֵהֶם תּוֹצְאוֹת חַיִּים לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל
Read the complete passage on Sefaria ↗וּבְכֵן עָזְרֵנִי יְהֹוָה שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ מֵהֶם רוּחַ חַיִּים לְמַלֹּאת כָּל מַחְסוֹרֵנוּ, וְתִשְׁמַע קוֹל אַנְחוֹתֵינוּ תָּמִיד, וְיִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי אַנְחוֹתֵינוּ רוּחַ חַיִּים רוּחַ טוֹבָה מֵהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת לְהַשְׁלִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁחָסֵר לָנוּ, הֵן בְּגוּף הֵן בְּנֶפֶשׁ הֵן בְּמָמוֹן, בְּגַשְׁמִי וּבְרוּחָנִי, כֻּלָּם יִתְמַלְּאוּ וְיֻשְׁלְמוּ לְטוֹבָה, כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים וְאַתָּה מַשְׁפִּיעַ רוּחַ חַיִּים לְכָל חַי וּלְכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים הַדְּבֵקִים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָּמִיד, אֲשֶׁר הִיא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ עַל כֵּן חֲמֹל עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּתְגַלֶּה לָנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וּתְזַכֵּנוּ לְהַמְשִׁיךְ מֵהֶם רוּחַ הַחַיִּים, עַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ עַל יְדֵי אַנְחוֹתֵינוּ לְבַד שֶׁאָנוּ מְאַנְּחִים עַל מַה שֶּׁחָסֵר לָנוּ, שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁלָם הַחִסָּרוֹן תֵּכֶף וּתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה וְכָל הָעֲווֹנוֹת וְהַחֲטָאִים וְהַפְּשָׁעִים שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֲשֶׁר עַל יָדָם סִלַּקְנוּ וְהִרְחַקְנוּ הָרוּחַ חַיִּים וְעַל יָדָם בָּאוּ לָנוּ כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁחָסֵר לָנוּ, עַל כֻּלָּם תִּמְחֹל וְתִסְלַח בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בְּקִרְבָּם, אֲשֶׁר עַל יָדָם אַתָּה מִתְרַצֶּה וּמִתְפַּיֵּס לְיִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, וְעַל יָדָם אַתָּה מְכַפֵּר וּמוֹחֵל לַעֲווֹנוֹתֵינוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה" וּתְבַטֵּל וּתְשַׁבֵּר וְתַכְנִיעַ כָּל אוֹיְבֵינוּ, וְכָל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם:
Read the complete passage on Sefaria ↗יְהֹוָה אֱלֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁפְלוּתֵנוּ וַחֲלִישׁוּתֵינוּ בָּעֵת הַזֹּאת, אֲשֶׁר יָרַדְנוּ מַטָּה מַטָּה "כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב" כִּי סָר כֹּחֵנוּ וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְגַּבְּרִים עָלֵינוּ מְאֹד מְאֹד עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְרַחֲקֵנוּ מֵעֲבוֹדָתֶיךָ בֶּאֱמֶת, חַס וְשָׁלוֹם, וּלְגָרְשֵׁנוּ מִן הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים, חָלִילָה וְלֹא דַּי לָנוּ בְּצָרוֹתֵינוּ וְדָחָקֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מֵעַצְמֵנוּ, מַה שֶּׁתַּאֲווֹת הַגּוּף וּמִדּוֹתָיו הָרָעִים מִתְגַּבְּרִים עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה, עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל", כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ לֹא הִשְׁתַּדַּלְנוּ לְגָרֵשׁ הָאוֹרֵחַ מִקִּרְבֵּנוּ עַד אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ הוּא בַּעַל הַבַּיִת עַד אֲשֶׁר תַּשׁ כֹּחֵנוּ וּמָטָה יָדֵנוּ מְאֹד, וְלֹא דַּי לָנוּ בְּכָל זֶה, כִּי אִם עוֹד רַבִּים קָמִים עָלֵינוּ, רַבִּים מְאֹד יְהֹוָה מָה רַבּוּ צָרֵינוּ, כַּאֲשֶׁר לְפָנֶיךָ נִגְלֶה הַכֹּל, כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי שׂוֹנְאִים וּמְקַטְרְגִים שֶׁעוֹמְדִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת, הֵן לְמַעְלָה הֵן לְמַטָּה, אֲשֶׁר הִגְדִּילוּ עָלֵינוּ בְּפִיהֶם, וַיַּאֲרִיכוּ עָלֵינוּ לְשׁוֹנָם, פָּצוּ עָלֵינוּ פִּיהֶם אָמְרוּ בִּלָּעְנוּ, כִּי חֲפֵצִים לְבַלְּעֵנוּ חִנָּם, חַס וְשָׁלוֹם
Read the complete passage on Sefaria ↗מָרָא דְּעָלְמָא כֹלָּא, רַחֲמָן אֲמִתִּי, מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים וַחֲסָדִים עֲצוּמִים, אַתָּה יָדַעְתָּ מִי וָמִי עוֹמְדִים עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה "לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ" יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וְיִגֹּלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בָּנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד נֶגֶד אֶחָד מִשּׂוֹנְאֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיוּת, אַף כִּי נֶגֶד כֻּלָּם וְלָמָּה לֹא תְּרַחֵם עַל תּוֹלַעַת נִמְאָס, נִרְפָּס וְנִדּוֹשׁ מְאֹד כָּמוֹנוּ הַיּוֹם, וְאֵיךְ יוּכְלוּ חֲלוּשֵׁי כֹּחַ כָּמוֹנוּ לַעֲמֹד בְּפִי אֲרָיוֹת
Read the complete passage on Sefaria ↗בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, יְהֹוָה אֱלֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי כָל כַּוָּנָתִי רְצוּיָה לְשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת וְאִם אָמְנָם מַעֲשַׂי אֵינָם עוֹלִים יָפֶה, וּפְעֻלּוֹתַי סוֹתְרִים אֶת דְּבָרַי, וְאֵינִי זוֹכֶה לְרַחֵם עַל עַצְמִי לְמַלֹּאת מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר בָּזֶה לְבַד חָפַצְתִּי, הֵן עַל כָּל אֵלֶּה גָּבְרוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, וּמַחֲשָׁבָה הַטּוֹבָה אַתָּה מְצָרֵף לְמַעֲשֶׂה, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי, אֲשֶׁר זֶה כַּמָּה אֲנִי כּוֹסֵף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה לִזְכּוֹת לִישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, שֶׁתַּעַזְרֵנִי לִכְנֹס בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וְלָמָּה תַּתְעֵנוּ יְהֹוָה מִדְּרָכֶיךָ, וְלָמָּה תִּתֵּן כֹּחַ לְהָעוֹמְדִים עָלֵינוּ הָרוֹצִים לְהַסְתִּיר הָאֱמֶת, וּלְהַגְבִּיר הַשֶּׁקֶר, חָלִילָה, כִּי אֵין בָּנוּ כֹחַ לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם, כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד אָנוּ נִשְׁעָנִים וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים וּמְקַוִּים:
Read the complete passage on Sefaria ↗וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִנָּצֵל מִכָּל שׂוֹנְאֵינוּ וְרוֹדְפֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וְתִתֵּן לָנוּ כֹּחַ וְרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם לְהַכְנִיעָם וּלְהַשְׁפִּילָם עַד עָפָר וְתָסִיר מֵהֶם הָרוּחַ חַיִּים שֶׁהֵם מְקַבְּלִים מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא מֵהָרַב דִּקְלִפָּה לְבַל יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ וְתַצִּילֵנוּ מִפִּיהֶם, וְתוֹשַׁע מֵחֶרֶב מִפִּיהֶם וּמִיַּד חָזָק אֶבְיוֹן
Read the complete passage on Sefaria ↗אָנָּא יְהֹוָה, עָזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִזְכּוֹת לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בְּכָל לֵב בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁתְּהֵא תְּפִלָּתֵנוּ זַכָּה וּנְכוֹנָה וּמְסֻדֶּרֶת כָּרָאוּי וּבְכַוָּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת שֶׁתִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי קְשׁוּרָה בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁאֶזְכֶּה לְכַוֵּן הֵיטֵב בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה וְאֶזְכֶּה לִשְׁפֹּךְ כַּמַּיִם לִבִּי נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהֹוָה בִּתְפִלָּתִי
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי שֶׁאוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ תָּמִיד, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה לְפָנֶיךָ כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי צְרָכַי הֵמָּה מְרֻבִּים מְאֹד, כִּי צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מְאֹד וְדַעְתִּי קְצָרָה לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ לְפָנֶיךָ אֶת צָרְכֵי בַּקָּשׁוֹתַי הַמְּרֻבִּים עַל כֵּן חוּס וַחֲמֹל נָא עַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה, וְעָזְרֵנִי שֶׁאוּכַל לְדַבֵּר אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבִי לְפָנֶיךָ, וְתִשְׁלַח בְּפִי דִּבּוּרִים כְּשֵׁרִים דִּבּוּרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים, בְּאֹפֶן שֶׁאוּכַל לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ שֶׁתְּקַבֵּל תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ בְּרַחֲמִים, וְתַעֲלֶה תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְיִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ עַל-יְדֵי תְּפִלּוֹתֵינוּ לְעוֹרֵר אֶת הָעֵדֶן הָעֶלְיוֹן לִפְתֹּחַ שָׁם הִתְעוֹרְרוּת שֶׁפַע רַחֲמִים וְדַעַת עֶלְיוֹן, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מִשָּׁם לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן דָּא אוֹרַיְתָא אֲשֶׁר שָׁם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹתֵינוּ וְעַל-יְדֵי-זֶה יִרְבּוּ וְיִגְדְּלוּ וְיִצְמְחוּ נִשְׁמוֹתֵינוּ הַגְּדֵלִים שָׁם בַּגָּן הַזֶּה וְעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה נִפְתָּח לָנוּ שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לְחָכְמָה בִּינָה וָדַעַת, וְיִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לְבָרֵר דִּינֵי הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, לִזְכּוֹת לַהֲלָכָה בְּרוּרָה וְנִזְכֶּה לִלְמֹד סִפְרֵי הַפּוֹסְקִים וְתַשְׁפִּיעַ לָנוּ חָכְמָה בִּינָה וְדַעַת אֲמִתִּי, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְבָרֵר פִּסְקֵי הַהֲלָכָה בֶּאֱמֶת, לְבָרֵר הַמֻּתָּר מִן הָאָסוּר, הַטָּהוֹר מִן הַטָּמֵא, הַכָּשֵׁר מִן הַפָּסוּל, לְמַעַן יִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ עַל יְדֵי זֶה לְתַקֵּן וּלְבָרֵר כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְנוּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי חֲטָאֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הַמְּרֻבִּים מְאֹד, אֲשֶׁר עַל יָדָם נִתְעָרֵב הַטּוֹב וְהָרָע בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּפָגַמְנוּ הַרְבֵּה מְאֹד
Read the complete passage on Sefaria ↗Text source: ויקיטקסט העברי · שכבת ויקיטקסט: CC BY-SA 3.0
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
השתפכות הנפש · הקדמה · פסקה 14 – פסקה 15
about 1 min · about 120 words · 4% of the book by the end of today
וְכֵן בִּימֵי הַשּׁוֹפְטִים כְּשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וּנְתָנָם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם. מֶה עָשׂוּ בְּנֵי־יִשְֹׁרָאֵל, וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' עַד שֶׁרִחֵם עֲלֵיהֶם וְהֶעֱמִיד עֲלֵיהֶם שׁוֹפֵט וְהִצִּילָם, וְכֵן הָיָה בְּכָל שׁוֹפֵט וְשׁוֹפֵט. וְכֵן שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר כְּשֶׁנִּקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו, וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְּחֻשְׁתַּיִם וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל ה' וַיֹּאמַר זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם וְכוּ'.
וְכֵן חַנָּה כַּאֲשֶׁר ה' סָגַר רַחְמָהּ, וַתִּתְפַּלֵּל אֶל ה' וּבָכֹה תִבְכֶּה וְכוּ' וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל, וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בַּ"מִּדְרָשׁ שׁוֹחֵר טוֹב" מִכָּאן שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה בִּתְפִלָּה הוּא נַעֲנֶה.
וְכֵן אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא כ"ט, צַדִּיקִים - כָּל זְמַן שֶׁמַּרְבִּין בִּתְפִלָּה, תְּפִלָּתָם נִשְׁמַעַת. וְכֵן כְּתִיב אֵצֶל חַנָּה: וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה' וְכוּ' אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי וְכוּ' וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר וְכוּ', וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּ"שׁוֹחֵר טוֹב" הִתְחִילָה סוֹדֶרֶת דְּבָרִים עִם וִדּוּיִים.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
משיבת נפש · רצף א · אות ה
about 1 min · about 100 words · 4% of the book by the end of today
וּמִזֶּה יָכוֹל כָּל אָדָם לְהָבִין כַּמָּה הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְלֹא יִפֹּל לְעוֹלָם בְּדַעְתּוֹ מִכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כִּי אִם יִתְאַמֵּץ וְיִתְחַזֵּק לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה בְּשׁוּם אֹפֶן שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, יִזְכֶּה לְבַסּוֹף שֶׁיִּתְהַפְּכוּ כָּל הַיְרִידוֹת לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר כִּי כָּל אֶחָד שֶׁנָּפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל נִדְמֶה לוֹ שֶׁעָלָיו אֵינָם נֶאֱמָרִים דְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי נִדְמֶה לוֹ שֶׁעָלָיו אֵינָם נֶאֱמָרִים רַק לִגְדוֹלִים בְּמַעֲלָה הָעוֹלִים בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא אֲבָל בֶּאֱמֶת תֵּדַע וְתַאֲמִין, כִּי כָּל דְּבָרִים אֵלּוּ נֶאֱמָרִים גַּם עַל הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טוֹב לַכֹּל תָּמִיד (שָׁם כ"ב):
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · אותיות ע״ט–פ״ב: השלמה מתמלול בלתי מנוקד של היצירה ההיסטורית, עם הפניות למקורות · מעמד זכויות שכבת ההקלדה אינו מאומת
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עצות ישרות · אמת ואמונה · אות ג
about 1 min · about 20 words · 6% of the book by the end of today
נִמְצָא מְבֹאָר, שֶׁהָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ צָרִיךְ שְׁמִירָה מְעֻלָּה, שֶׁלֹּא יִטְעֶה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הָאֱמֶת, וְזֶה בְּחִינַת הַשּׁוֹמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם, וְזֶה בְּחִינַת:
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
עלים לתרופה · מכתבים דשנת ה' אלפים תקפ'ד · מכתב ט · פסקה 5 – פסקה 4
about 4 min · about 440 words · 5% of the book by the end of today
עַל כֵּן אֲהוּבִי בְּנִי שְׁמַע לִדְבָרַי שֶׁהֵם דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה. וַחֲזַק וַחֲזַק וְתַתְחִיל בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ. וְאַל תִּסְתַּכֵּל עַל שׁוּם בִּלְבּוּל וּמָרָה שְׁחוֹרָה כְּלָל. וְאַל תָּשִׂים לִבְּךָ לְבִלְבּוּלִים כָּאֵלֶּה כְּלָל. רַק תְּחַזֵּק עַצְמְךָ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, עַל אֲשֶׁר זָכִינוּ לִהְיוֹת מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל גּוֹי קָדוֹשׁ. וְלִבְלִי לִהְיוֹת מִתְנַגֵּד חַס וְשָׁלוֹם עַל אוֹר הָאוֹרוֹת צַח הַצַּחְצָחוֹת סָבָא דְּסָבִין הוּא רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה נַחַל נוֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה, אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וְכוּ' שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הֵסִיר מֵאִתָּנוּ מַסְוֶה הָעִוָּרוֹן הַמְסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם וּמוֹנֵעַ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים מִלְּהִסְתַּכֵּל בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל הַנּוֹרָאִים, וְהֵם חוֹלְקִים וּמִתְנַגְּדִים עָלָיו וְעַל אֲנָשָׁיו וְעַל סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים מְאֹד. בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּילָנוּ מִזֶּה וְהִבְדִּילָנוּ מִן הַתּוֹעִים בְּכַמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת בְּוַדַּאי רָאוּי לָנוּ לִשְׂמֹחַ בָּזֶה כָּל יָמֵינוּ לְעוֹלָם, בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ. וְאֵין שׁוּם מָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת שֶׁתּוּכַל לְבַלְבֵּל חַס וְשָׁלוֹם מִשִּׂמְחָה זֹאת לְעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי וְהֵבַנְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ זַ"ל בְּפֵרוּשׁ. כִּי עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת הוּא שִׂמְחָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נְחֶמְיָה ח) "כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם", וְיָתֵר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ בִּכְתָב, וּתְעַיֵּן בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וְתִמְצָא לִרְווֹת צִמְאוֹנְךָ לְשַׂמֵּחַ נַפְשְׁךָ בְּכָל עֵת תָּמִיד אֲשֶׁר זֶה הָעִקָּר.
וּמַה שֶּׁכָּתַבְתָּ לִי מִמִּנְהָגְךָ בְּלִמּוּד סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וְלוֹמַר אַחַר כָּךְ הַתְּפִלָּה הַשַּׁיָּכָה לְאוֹתָהּ הַתּוֹרָה. טוֹב וְיָפֶה הַנְהָגָה הַזֹּאת, אַךְ נִכְסַפְתִּי שֶׁתַּרְגִּיל עַצְמְךָ גַּם כֵּן לְדַבֵּר דִּבּוּרִים מֵעַצְמְךָ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בֵּינְךָ לְבֵין קוֹנְךָ, וְתַעֲשֶׂה בְּעַצְמְךָ מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת לְפָרֵשׁ שִׂיחָתְךָ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל תּוֹרָה אֵיזֶה זְמַן, וְאַחַר כָּךְ עַל יְדֵי תּוֹרָה אַחֶרֶת, וְכֵן יִנְהֹג תָּמִיד כַּאֲשֶׁר הִזְהִירָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּכַמָּה הַזְהָרוֹת, וּבְוַדַּאי כְּבָר שָׁמַעְתָּ מִפִּי הַרְבֵּה בָּזֶה וְאֵין לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר.
וְשָׁלוֹם וְחַיִּים וְשִׂמְחָה וְכָל טוּב כְּנַפְשְׁךָ וָנֶפֶשׁ אָבִיךָ הַמְצַפֶּה וּמְחַכֶּה וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל לִתְשׁוּעָתְךָ הָאֲמִתִּית שֶׁיְּקֻיַּם בָּנוּ חֲכַם בְּנִי וְשַׂמַּח לִבִּי
הַקָּטָן נָתָן בֶּן מוֹרֵנוּ הָרַב נַפְתָּלִי הִירְץ נֵרוֹ יָאִיר.
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם ב' תְּרוּמָה תקפ"ד בְּרֶסְלֶב.
יִשְּׂאוּ הָרִים שָׁלוֹם לִכְבוֹד אֲהוּבִי בְּנִי יְדִיד נַפְשִׁי הֲלוֹא הוּא הַוָּתִיק הַמֻּפְלָג מוֹרֵנוּ הָרַב יִצְחָק נֵרוֹ יָאִיר.
כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ בְּיוֹם ו' יִתְרוֹ אֲשֶׁר כְּבָר שָׁמַעְתִּי אֶת אֲשֶׁר עָבַר עָלֶיךָ, וְשֶׁתִּרְאֶה תֵּכֶף וּמִיָּד לָבוֹא לְפֹה. וּלְעֵת עַתָּה בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ בְּנִי מַחְמַד עֵינַי יְדִיד נַפְשִׁי שֶׁלֹּא תָּשִׂים לִבְּךָ לָזֶה כְּלָל, וְתַעֲבִיר מִדַּעְתְּךָ כָּל הַדְּאָגוֹת וְהַמָּרָה שְׁחוֹרוֹת. רַק תְּחַזֵּק נַפְשְׁךָ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. קַוֵּה לַה' וְיוֹשִׁיעַ לְךָ, כִּי אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל חֲסָדָיו הַמְרֻבִּים. וּכְבָר יָדַעְתָּ קְצָת שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה מָלֵא יִסּוּרִים וְכָל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת. וְאֵין מָקוֹם לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ כִּי אִם אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֶל הַתּוֹרָה הַמְשַׂמַּחַת לֵב וּמְשִׁיבַת נֶפֶשׁ. וְיֶתֶר מִזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְהַאֲרִיךְ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וְלַה' הַיְשׁוּעָה.
וְדַע בְּנִי שֶׁתּוֹדָה לָאֵל אָנוּ עוֹסְקִים בַּדְּפוּס. וּבָרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר כְּבָר נִגְמְרוּ שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם תְּפִלּוֹת בְּעֶזְרָתוֹ הַגְּדוֹלָה. ה' יִגְמֹר בַּעֲדֵנוּ לְטוֹבָה שֶׁנִּזְכֶּה לִגְמֹר הַכֹּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכִרְצוֹן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. וְיֶתֶר מִזֶּה אֵין פְּנַאי לְהַאֲרִיךְ.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
שמות הצדיקים · הקדמה לספר שמות הצדיקים · פסקה 3
about 1 min · about 80 words · 3% of the book by the end of today
וְיוֹתֵר מִזֶּה יָכוֹל לְהָבִין כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ גֹּדֶל מַעֲלַת הַזְכָּרַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הַנּוֹרָאִים הָאֵלּוּ אֲשֶׁר כָּל קִיּוּם הָעוֹלָם וְכָל סְמִיכוּתֵינוּ וְתִקְוָתֵנוּ הוּא רַק עֲלֵיהֶם לְבַד, וְכָל הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ וְהַתְגַּלוּת תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה נִמְשַׁךְ לְעוֹלָם עַל יָדָם, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וּבְתוֹרָתָם אֲשֶׁר מָסְרוּ לָנוּ נֶהֱגֶה יוֹמָם וָלָיְלָה, מִי יִתֵּן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ אוֹר קְדֻשָּׁתָם שֶׁנִּזְכֶּה לֵילֵךְ בְּעִקְבוֹתָם, וּבִזְכוּת הַזְכָּרַת שְׁמוֹתָם יֻּפְתַּח עָלֵינוּ אוֹר דַּעַת לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתָם, וּבִזְכוּתָם יִּבָּנֶה צִיּוֹן וִיְרוּשָׁלַיִם וְיָשׁוּבוּ כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.
Text source: ובלכתך בדרך (OYW), דרך ספריית אוצריא · היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה: מקור לא זוהה, בלי הצהרת זכויות
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
Your study for today
קיצור שולחן ערוך · סימן ט׳ · סעיף ד׳ – סעיף ו׳
about 4 min · about 390 words · 3% of the book by the end of today
אִם בִּשְׁעַת קְשִׁירַת הַצִּיצִית הָיָה הַנֶּקֶב רָחוֹק כַּשִּׁעוּר וְאַחַר כָּךְ נִקְרַע קְצָת הַנֶּקֶב אוֹ שְׂפַת הַטַּלִּית עַד שֶׁהַצִּיצָה הִיא בְּפָחוֹת מִשִּׁעוּר הָרִחוּק מֵהַקָּצֶה, לֹא נִפְסְלָה בְּכָךְ, כִּי לֹא הִקְפִּידָה הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא תְהֵא הַצִּיצָה תַּחַת הַכָּנָף אֶלָּא בִשְׁעַת עֲשִׂיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם וְגוֹ'. וּמִכָּל מָקוֹם לְכַתְּחִלָּה טוֹב לַעֲשׂוֹת אִמְרָא סְבִיב הַנֶּקֶב (וְעַיֵּן לְקַמָּן סָעִיף י"ז), וְכֵן בִּשְׂפַת הַטַּלִּית שֶׁלֹּא יִפְחַת מִשִּׁעוּר קֶשֶׁר אֲגוּדָל.
נוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת בַּצִּיצִית חֲמִשָּׁה קְשָׁרִים כְּפוּלִים שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם אַרְבַּע חֻלְיוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּכְנִיס אֶת הָאַרְבָּעָה חוּטִים בְּתוֹךְ הַנֶּקֶב וְקוֹשְׁרָם בִּשְׁנֵי קְשָׁרִים וְכוֹרֵךְ בַּחוּטּ הָאָרֹךְ הַנִּקְרָא שַׁמָּשׁ שֶׁבַע כְּרִיכוֹת וְחוֹזֵר וְקוֹשֵׁר שְׁנֵי קְשָׁרִים וְשׁוּב כּוֹרֵךְ שְׁמוֹנֶה כְרִיכוֹת וְקוֹשֵׁר שְׁנֵי קְשָׁרִים וְכוֹרֵךְ אַחַת עֶשְׂרֵה כְרִיכוֹת וְקוֹשֵׁר שְׁנֵי קְשָׁרִים וְכוֹרֵךְ שְׁלֹש עֶשְׂרֵה כְרִיכוֹת וְקוֹשֵׁר שְׁנֵי קְשָׁרִים. וּמִהְיוֹת כִּי נוֹי צִיצִית הוּא שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַחֻלְיוֹת שָׁווֹת בְּאָרְכָּן, לָכֵן בָּחֻלְיָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהַכְּרִיכוֹת מֻעָטוֹת, יַרְחִיקֵן זוֹ מִזּוֹ. וּבְחֻלְיָה שְׁנִיָּה, יַקְרִיבֵן קְצָת יוֹתֵר. וְכֵן בַּשְּׁלִישִׁית וּבָרְבִיעִית. וְשִׁעוּר כָּל אֹרֶךְ הַצִּיצָה, דְּהַיְנוּ מִן הַקֶּשֶׁר הָרִאשׁוֹן עַד קְצֵה הַחוּטִים, צָרִיךְ לִהְיוֹת לְכָל הַפָּחוֹת שְׁנֵים עָשָׂר אֲגוּדָלִים. וְהַנּוֹי הוּא שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַחֻלְיוֹת בְּיַחַד שְׁלִישׁ וְהַחוּטִים הַתְּלוּיִים שְׁנֵי שְׁלִישִׁים, עַל כֵּן יְדַקְדֵק שֶׁתְּהֵא כָּל חֻלְיָה כְּרֹחַב אֲגוּדָל, וְיִהְיוּ כָּל הַחֻלְיוֹת אַרְבָּעָה אֲגוּדָלִים וְהַחוּטִים הַתְּלוּיִם שְׁמוֹנָה אֲגוּדָלִים. וְאִם הֵם אֲרֻכִּים יוֹתֵר, יַעֲשֶׂה הַחֻלְיוֹת גַּם כֵּן קְצָת אֲרֻכּוֹת יוֹתֵר. טוֹב לְדַקְדֵק לַעֲשׂוֹת כָּל הַקְּשָׁרִים בְּאַרְבָּעָה חוּטִים שֶׁמִּצַּד זֶה עִם אַרְבָּעָה חוּטִים שֶׁמִּצַּד זֶה, שֶׁיְּהֵא כָּל חוּט חָלוּק חֶצְיוֹ לְכָאן וְחֶצְיוֹ לְכָאן (עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן יא סָעִיף י"ג).
אִם לֹא פָסַק אֶת הַחוּטִים זֶה מִזֶּה אֶלָּא שֶׁלָּקַח חוּט אֶחָד אָרֹךְ מְאֹד וּכְפָלוֹ לְאַרְבָּעָה וְכָךְ הִכְנִיסָם בְּתוֹךְ הַנֶּקֶב וּקְשָׁרָם וְאַחַר כָּךְ פְּסָקָם, פָּסוּל, מִשּׁוּם דִכְתִיב, גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָךְ, וְדָרְשִׁינָן, תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי. פֵּרוּשׁ, דְּבָעֵינָן שֶׁיִהְיוּ הַצִּיצִית בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָן עַל הַבֶּגֶד כַּהֲלָכָה וְלֹא שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשׂוֹת בִּפְסוּל וְאַחַר כָּךְ יֻכְשְׁרוּ עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה שֶׁנִּמְצְאוּ עֲשׂוּיוֹת כָּרָאוּי, דְּזֶּהוּ פָסוּל. וְכֵן אִם הָיְתָה הַצִּיצָה עֲשׂוּיָה כְתִקּוּנָהּ עַל בֶּגֶד אַחֵר וְנִקְרַע הַבֶּגֶד וְרוֹצֶה לָתֵת אֶת הַצִּיצָה כָּךְ בְּבֶגֶד אַחֵר אוֹ אֲפִלּוּ בְּבֶגֶד זֶה, כְּגוֹן שֶׁנִּפְסַק הַטַּלִית מִן הַנֶּקֶב עַד סוֹפוֹ וְנָפְלָה הַצִּיצָה וְרוֹצֶה לְהַחֲזִירָהּ לִמְקוֹמָהּ וְלִתְפֹר אֶת הַטַּלִּית עַד הַנֶּקֶב, זֶהוּ גַּם כֵּן פָּסוּל מִשּׁוּם תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי. וְכֵן אִם קָשַׁר אֶת הַצִּיצִית בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה טַלִּית זֶה פָּטוּר מִצִּיצִית, כְּגוֹן שֶׁהָיָה רֻבּוֹ תָּפוּר (עַיֵּן לעיל סָעִיף א) וְאַחַר כָּךְ הִתִּיר מִן הַתְּפִירוֹת עַד שֶׁרֻבּוֹ פָתוּחַ וְחַיָּב בְּצִיצִית, אִם יִשָּׁאֲרוּ הַצִּיצִית כְּמוֹ שֶׁהֵן, גַּם כֵּן פְּסוּלוֹת מִשּׁוּם תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַתִּיר אֶת הַצִּיצִית וְלַחֲזֹר וּלְקָשְׁרָן כַּהֲלָכָה. וְכֵן כֹּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה (י' י"א ט"ו).
Text source: ספריא, Torat Emet 357 · תווית ספריא: Public Domain
Open the chapterText sourceHelp me understand what I learned
From learning to prayer. This is not an obligatory prayer and does not replace the siddur.
״גַּם טוֹב לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרוֹת תְּפִלּוֹת (וְעַיֵּן בִּפְנִים וְהָבֵן): (שם)״
Likutei Tefilot in order through the year: each day, the next portion.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ח׳
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת, שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים עָלֵינוּ וּתְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהַאֲמִין וּלְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ אֲשֶׁר בָּהֶם בָּחַרְתָּ, לְהַחֲיוֹת אֶת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל יָדָם, כִּי מֵהֶם תּוֹצְאוֹת חַיִּים לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל
Read the complete passage on Sefaria ↗וּבְכֵן עָזְרֵנִי יְהֹוָה שֶׁנִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ מֵהֶם רוּחַ חַיִּים לְמַלֹּאת כָּל מַחְסוֹרֵנוּ, וְתִשְׁמַע קוֹל אַנְחוֹתֵינוּ תָּמִיד, וְיִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי אַנְחוֹתֵינוּ רוּחַ חַיִּים רוּחַ טוֹבָה מֵהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת לְהַשְׁלִים כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁחָסֵר לָנוּ, הֵן בְּגוּף הֵן בְּנֶפֶשׁ הֵן בְּמָמוֹן, בְּגַשְׁמִי וּבְרוּחָנִי, כֻּלָּם יִתְמַלְּאוּ וְיֻשְׁלְמוּ לְטוֹבָה, כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים וְאַתָּה מַשְׁפִּיעַ רוּחַ חַיִּים לְכָל חַי וּלְכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם עַל יְדֵי צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים הַדְּבֵקִים בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָּמִיד, אֲשֶׁר הִיא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ עַל כֵּן חֲמֹל עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וּתְגַלֶּה לָנוּ צַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים, וּתְזַכֵּנוּ לְהַמְשִׁיךְ מֵהֶם רוּחַ הַחַיִּים, עַד שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ עַל יְדֵי אַנְחוֹתֵינוּ לְבַד שֶׁאָנוּ מְאַנְּחִים עַל מַה שֶּׁחָסֵר לָנוּ, שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁלָם הַחִסָּרוֹן תֵּכֶף וּתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה וְכָל הָעֲווֹנוֹת וְהַחֲטָאִים וְהַפְּשָׁעִים שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ, אֲשֶׁר עַל יָדָם סִלַּקְנוּ וְהִרְחַקְנוּ הָרוּחַ חַיִּים וְעַל יָדָם בָּאוּ לָנוּ כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁחָסֵר לָנוּ, עַל כֻּלָּם תִּמְחֹל וְתִסְלַח בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בְּקִרְבָּם, אֲשֶׁר עַל יָדָם אַתָּה מִתְרַצֶּה וּמִתְפַּיֵּס לְיִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, וְעַל יָדָם אַתָּה מְכַפֵּר וּמוֹחֵל לַעֲווֹנוֹתֵינוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה" וּתְבַטֵּל וּתְשַׁבֵּר וְתַכְנִיעַ כָּל אוֹיְבֵינוּ, וְכָל הַקָּמִים עָלֵינוּ לְרָעָה, מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם:
Read the complete passage on Sefaria ↗יְהֹוָה אֱלֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁפְלוּתֵנוּ וַחֲלִישׁוּתֵינוּ בָּעֵת הַזֹּאת, אֲשֶׁר יָרַדְנוּ מַטָּה מַטָּה "כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב" כִּי סָר כֹּחֵנוּ וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִתְגַּבְּרִים עָלֵינוּ מְאֹד מְאֹד עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְרַחֲקֵנוּ מֵעֲבוֹדָתֶיךָ בֶּאֱמֶת, חַס וְשָׁלוֹם, וּלְגָרְשֵׁנוּ מִן הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים, חָלִילָה וְלֹא דַּי לָנוּ בְּצָרוֹתֵינוּ וְדָחָקֵנוּ וַעֲמָלֵנוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ מֵעַצְמֵנוּ, מַה שֶּׁתַּאֲווֹת הַגּוּף וּמִדּוֹתָיו הָרָעִים מִתְגַּבְּרִים עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה, עַד אֲשֶׁר "כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל", כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ לֹא הִשְׁתַּדַּלְנוּ לְגָרֵשׁ הָאוֹרֵחַ מִקִּרְבֵּנוּ עַד אֲשֶׁר נַעֲשָׂה, חַס וְשָׁלוֹם, כְּאִלּוּ הוּא בַּעַל הַבַּיִת עַד אֲשֶׁר תַּשׁ כֹּחֵנוּ וּמָטָה יָדֵנוּ מְאֹד, וְלֹא דַּי לָנוּ בְּכָל זֶה, כִּי אִם עוֹד רַבִּים קָמִים עָלֵינוּ, רַבִּים מְאֹד יְהֹוָה מָה רַבּוּ צָרֵינוּ, כַּאֲשֶׁר לְפָנֶיךָ נִגְלֶה הַכֹּל, כַּמָּה וְכַמָּה מִינֵי שׂוֹנְאִים וּמְקַטְרְגִים שֶׁעוֹמְדִים עָלֵינוּ בְּכָל עֵת, הֵן לְמַעְלָה הֵן לְמַטָּה, אֲשֶׁר הִגְדִּילוּ עָלֵינוּ בְּפִיהֶם, וַיַּאֲרִיכוּ עָלֵינוּ לְשׁוֹנָם, פָּצוּ עָלֵינוּ פִּיהֶם אָמְרוּ בִּלָּעְנוּ, כִּי חֲפֵצִים לְבַלְּעֵנוּ חִנָּם, חַס וְשָׁלוֹם
Read the complete passage on Sefaria ↗מָרָא דְּעָלְמָא כֹלָּא, רַחֲמָן אֲמִתִּי, מָלֵא רַחֲמִים רַבִּים וַחֲסָדִים עֲצוּמִים, אַתָּה יָדַעְתָּ מִי וָמִי עוֹמְדִים עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה "לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ" יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ, וְיִגֹּלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, כִּי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בָּנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד נֶגֶד אֶחָד מִשּׂוֹנְאֵינוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיוּת, אַף כִּי נֶגֶד כֻּלָּם וְלָמָּה לֹא תְּרַחֵם עַל תּוֹלַעַת נִמְאָס, נִרְפָּס וְנִדּוֹשׁ מְאֹד כָּמוֹנוּ הַיּוֹם, וְאֵיךְ יוּכְלוּ חֲלוּשֵׁי כֹּחַ כָּמוֹנוּ לַעֲמֹד בְּפִי אֲרָיוֹת
Read the complete passage on Sefaria ↗בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, יְהֹוָה אֱלֹהִים, אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי כָל כַּוָּנָתִי רְצוּיָה לְשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת וְאִם אָמְנָם מַעֲשַׂי אֵינָם עוֹלִים יָפֶה, וּפְעֻלּוֹתַי סוֹתְרִים אֶת דְּבָרַי, וְאֵינִי זוֹכֶה לְרַחֵם עַל עַצְמִי לְמַלֹּאת מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר בָּזֶה לְבַד חָפַצְתִּי, הֵן עַל כָּל אֵלֶּה גָּבְרוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ, וּמַחֲשָׁבָה הַטּוֹבָה אַתָּה מְצָרֵף לְמַעֲשֶׂה, כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבִי, אֲשֶׁר זֶה כַּמָּה אֲנִי כּוֹסֵף וּמִשְׁתּוֹקֵק וּמְקַוֶּה וּמְיַחֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה לִזְכּוֹת לִישׁוּעָתְךָ בֶּאֱמֶת, שֶׁתַּעַזְרֵנִי לִכְנֹס בַּעֲבוֹדָתְךָ בֶּאֱמֶת וְלָמָּה תַּתְעֵנוּ יְהֹוָה מִדְּרָכֶיךָ, וְלָמָּה תִּתֵּן כֹּחַ לְהָעוֹמְדִים עָלֵינוּ הָרוֹצִים לְהַסְתִּיר הָאֱמֶת, וּלְהַגְבִּיר הַשֶּׁקֶר, חָלִילָה, כִּי אֵין בָּנוּ כֹחַ לַעֲמֹד כְּנֶגְדָּם, כִּי אִם עָלֶיךָ לְבַד אָנוּ נִשְׁעָנִים וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים וּמְקַוִּים:
Read the complete passage on Sefaria ↗וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִנָּצֵל מִכָּל שׂוֹנְאֵינוּ וְרוֹדְפֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וְתִתֵּן לָנוּ כֹּחַ וְרוּחַ חַיִּים דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם לְהַכְנִיעָם וּלְהַשְׁפִּילָם עַד עָפָר וְתָסִיר מֵהֶם הָרוּחַ חַיִּים שֶׁהֵם מְקַבְּלִים מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא מֵהָרַב דִּקְלִפָּה לְבַל יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם כֹּחַ לְהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ וְתַצִּילֵנוּ מִפִּיהֶם, וְתוֹשַׁע מֵחֶרֶב מִפִּיהֶם וּמִיַּד חָזָק אֶבְיוֹן
Read the complete passage on Sefaria ↗אָנָּא יְהֹוָה, עָזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִזְכּוֹת לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ בְּכָל לֵב בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁתְּהֵא תְּפִלָּתֵנוּ זַכָּה וּנְכוֹנָה וּמְסֻדֶּרֶת כָּרָאוּי וּבְכַוָּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת שֶׁתִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי קְשׁוּרָה בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁאֶזְכֶּה לְכַוֵּן הֵיטֵב בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה וְאֶזְכֶּה לִשְׁפֹּךְ כַּמַּיִם לִבִּי נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהֹוָה בִּתְפִלָּתִי
Read the complete passage on Sefaria ↗וְתִהְיֶה בְּעֶזְרִי שֶׁאוּכַל לְפָרֵשׁ שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ תָּמִיד, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה לְפָנֶיךָ כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי צְרָכַי הֵמָּה מְרֻבִּים מְאֹד, כִּי צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מְאֹד וְדַעְתִּי קְצָרָה לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ לְפָנֶיךָ אֶת צָרְכֵי בַּקָּשׁוֹתַי הַמְּרֻבִּים עַל כֵּן חוּס וַחֲמֹל נָא עַל נַפְשִׁי הָאֻמְלָלָה, וְעָזְרֵנִי שֶׁאוּכַל לְדַבֵּר אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבִי לְפָנֶיךָ, וְתִשְׁלַח בְּפִי דִּבּוּרִים כְּשֵׁרִים דִּבּוּרֵי חֵן וְתַחֲנוּנִים, בְּאֹפֶן שֶׁאוּכַל לְעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ שֶׁתְּקַבֵּל תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ בְּרַחֲמִים, וְתַעֲלֶה תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְיִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ עַל-יְדֵי תְּפִלּוֹתֵינוּ לְעוֹרֵר אֶת הָעֵדֶן הָעֶלְיוֹן לִפְתֹּחַ שָׁם הִתְעוֹרְרוּת שֶׁפַע רַחֲמִים וְדַעַת עֶלְיוֹן, עַד שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ עָלֵינוּ הַנָּהָר הַיּוֹצֵא מִשָּׁם לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן דָּא אוֹרַיְתָא אֲשֶׁר שָׁם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹתֵינוּ וְעַל-יְדֵי-זֶה יִרְבּוּ וְיִגְדְּלוּ וְיִצְמְחוּ נִשְׁמוֹתֵינוּ הַגְּדֵלִים שָׁם בַּגָּן הַזֶּה וְעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה נִפְתָּח לָנוּ שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לְחָכְמָה בִּינָה וָדַעַת, וְיִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ בֶּאֱמֶת וְתַעַזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לְבָרֵר דִּינֵי הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, לִזְכּוֹת לַהֲלָכָה בְּרוּרָה וְנִזְכֶּה לִלְמֹד סִפְרֵי הַפּוֹסְקִים וְתַשְׁפִּיעַ לָנוּ חָכְמָה בִּינָה וְדַעַת אֲמִתִּי, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ כֹּחַ לְבָרֵר פִּסְקֵי הַהֲלָכָה בֶּאֱמֶת, לְבָרֵר הַמֻּתָּר מִן הָאָסוּר, הַטָּהוֹר מִן הַטָּמֵא, הַכָּשֵׁר מִן הַפָּסוּל, לְמַעַן יִהְיֶה לָנוּ כֹּחַ עַל יְדֵי זֶה לְתַקֵּן וּלְבָרֵר כָּל הַפְּגָמִים שֶׁפָּגַמְנוּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי חֲטָאֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הַמְּרֻבִּים מְאֹד, אֲשֶׁר עַל יָדָם נִתְעָרֵב הַטּוֹב וְהָרָע בְּכָל הָעוֹלָמוֹת וּפָגַמְנוּ הַרְבֵּה מְאֹד
Read the complete passage on Sefaria ↗The match between the prayer and the teaching is computed from textual similarity, not taken from the book itself.
ליקוטי תפילות · חלק א׳ · תפילה ו׳ · The teaching and the prayer side by side
Continue from here
For whoever wishes. Not a daily obligation.
The texts are shown in the original Hebrew. No verified English translation is shown on this page.
Daily Breslov Study
NACHMAN’s daily study order, inspired by Chok Breslov
Day 14 of 383 in the cycle of 5790
Estimated study time today: short about 3 min · full about 39 min
Israel calendar, Jerusalem. This Hebrew day lasts until sunset on September 23, 2029, at about 18:35.
An addition for this date, separate from the fixed order.
Likutei Etzot devotes an entry to this time: מועדי ה' · סכות
סֻכָּה הִיא סְגֻלָּה לְבָנִים וּמַצֶּלֶת מֵרִיב וּמַחֲלוֹקוֹת, וְנִדְחֶה הַשֶּׁקֶר וּמִתְגַּבֵּר הָאֱמֶת, וְנִתְגַּלֶּה הָרַבִּי הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר. וְעַל־יְדֵי זֶה הַכֹּל יַחַזְרוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד: (לק"א סי' מ"ח)
Leap year: the study is divided into 383 days.
Each book is completed once a year, Rosh Hashana to Rosh Hashana, with a fixed portion from every book each day.
You have not marked any study yet. You can start on any day.
Saved on this device only, once you allow saving. No sign-up needed.
Ten psalms revealed by Rabbi Nachman (Likutei Moharan I, 205). A fixed section, outside the yearly cycle.
Each book has its own track from 1 Tishrei to the end of the Hebrew year, split by the number of days in the current year (353 to 385). The split follows passage length; a long passage is divided at the end of a sentence, without changing a letter. The same date returns the same passages for every reader. Study time assumes about 100 words a minute. The Hebrew date, festivals and Torah portion use the fixed calendar for the Land of Israel.