ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ד · אות ט׳[זֶה הָעִנְיָן עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ, כַּמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל, וְכַאֲשֶׁר רָמַז לִי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ גֹּדֶל עַמְקוּת הַסּוֹד הַנּוֹרָא הַזֶּה שֶׁמַּגִּיעַ לְמַעְלָה לְמַעְלָה וְכוּ', וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת לַמְעַיֵּן, וְהַהֶכְרֵחַ לְבָאֵר הַדָּבָר קְצָת.
וְהוּא: כִּי הַכֶּתֶר הוּא הַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר אֶת הַמֹּחִין, דְּהַיְנוּ הַכֹּחַ שֶׁיֵּשׁ בְּהַשֵּׂכֶל שֶׁל אָדָם לְיַשֵּׁב וּלְסַדֵּר אֶת הַמֹּחַ וְהַדַּעַת לְבַל יַהֲרֹס לָצֵאת חוּץ מִן הַגְּבוּל, זֶה הַכֹּחַ הוּא בְּחִינַת כֶּתֶר כַּנַּ"ל. וְזֶה הַכֹּחַ הוּא כְּמוֹ מְחִצָּה הַמַּפֶסֶקֶת בֵּין הַמֹּחִין וּבֵין הָאוֹר אֵין־סוֹף, כִּי זֶה הַכֹּחַ שֶׁהוּא הַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר, הוּא מְעַכֵּב אֶת הַמֹּחִין בְּעֵת מְרוּצָתָם וּרְדִיפָתָם לְבַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה' לְמַעְלָה מִמְּחִצָּתָם, כִּי הַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג הָאוֹר אֵין־סוֹף, וְזֶה הַכֹּחַ הַנַּ"ל שֶׁל הַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא הַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֶּתֶר – הוּא עוֹמֵד בִּפְנֵיהֶם כְּמוֹ מְחִצָּה, וּמְעַכֵּב אוֹתָם מֵרְדִיפָתָם כַּנַּ"ל.
וְעַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה שֶׁהַמֹּחִין רוֹדְפִין לְהַשִּׂיג אוֹר הָאֵין־סוֹף, וְעַל־יְדֵי כֹּחַ הַמְעַכֵּב, שֶׁהוּא כֹּחַ הַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר, בְּחִינַת כֶּתֶר כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי שְׁנֵי בְּחִינוֹת אֵלּוּ, עַל־יְדֵי־זֶה מְבַטְּשִׁין וּמַכִּין הַמֹּחִין בִּבְחִינַת הַמְּחִצָּה הַנַּ"ל שֶׁהוּא הַמְיַשֵּׁב וְהַמְסַדֵּר, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין הֵיכָלִין לְאוֹר אֵין סוֹף, דְּהַיְנוּ שֶׁנַּעֲשִׂין בְּחִינַת כֵּלִים וְהֵיכָלוֹת בְּרוּחָנִיּוּת עֶלְיוֹן, לְהַשִּׂיג עַל יָדָם בִּבְחִינַת מְטֵי וְלָא מְטֵי, אוֹר הָאֵין־סוֹף בָּרוּךְ הוּא. כִּי אִם לֹא הָיָה הַמְעַכֵּב הַנַּ"ל כְּלָל, וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיְּעַכֵּב אֶת הַמֹּחִין מֵרְדִיפָתָם וּמְרוּצָתָם, הָיוּ מִתְבַּטְּלִין הַמֹּחִין לְגַמְרֵי. כִּי הָיָה הָאָדָם מִתְבַּטֵּל בַּמְּצִיאוּת, כִּי אוֹר הָאֵין־סוֹף אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג. אַךְ עַל־יְדֵי שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת, שֶׁהֵם הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשִׂין בְּחִינַת מְחִצּוֹת וְהֵיכָלִין הַנַּ"ל, שֶׁעַל יָדָם מַשִּׂיגִים אוֹר הָאֵין סוֹף רַק בִּבְחִינַת מְטֵי וְלָא מְטֵי.
וּפֵרוּשׁ "מְטֵי וְלָא מְטֵי" יָדוּעַ לַמְּבִינִים, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּגִּיעַ וְאֵינוֹ מַגִּיעַ, שֶׁרוֹדֵף וּמַגִּיעַ לְהַשִּׂיג וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינוֹ מַגִּיעַ וּמַשִּׂיג, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב כַּנַּ"ל. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנַּעֲשִׂין אֵלּוּ הַהֵיכָלִין הַנַּ"ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן לָא יְדִיעַ וְלָא אִתְיְדָע, וְלֵית מָאן דְּקָיְמָא בְּהוֹ, וְלָא מִתְדַּבְּקִין וְלָא יָדְעִין וְכוּ' כַּנַּ"ל. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר בַּשֵּׂכֶל הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ הַהֵיכָלוֹת הַנַּ"ל, כִּי הֵם לְמַעְלָה מִנַּפְשִׁין רוּחִין וְנִשְׁמָתִין, לְמַעְלָה מִכָּל הַשִּׂכְלִיּוֹת, כִּי הֵם לְמַעְלָה מֵהַסְּפִירוֹת וְכוּ'. כַּמְבֹאָר לְעֵיל בִּלְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל,
עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְתָבִין, שֶׁלֹּא הוֹסַפְתִּי שׁוּם דָּבָר כְּלָל, כִּי בִּכְלַל דְּבָרָיו דְּבָרַי, רַק חָזַרְתִּי וּבֵאַרְתִּי הַדְּבָרִים קְצָת לְגֹדֶל עֹצֶם עַמְקוּתָם עַד אֵין־סוֹף.
וּבִשְׁבִיל זֶה נַעֲשִׂין תִּשְׁעָה הֵיכָלִין דַּיְקָא, כִּי הַמֹּחִין הֵם שָׁלֹשׁ, וּמֵחֲמַת רְדִיפָתָם וְהַכָּאָתָם בְּהַמְעַכֵּב הַנַּ"ל הֵם נִכְלָלִין זֶה בָּזֶה, וְנַעֲשֶׂה כָּל אֶחָד כָּלוּל מִשָּׁלֹשׁ, וְשָׁלֹשׁ פְּעָמִים שָׁלֹשׁ הֵם תִּשְׁעָה, וְזֶהוּ בְּחִינַת תִּשְׁעָה הֵיכָלִין הַנַּ"ל:
אַשְׁרֵי מִי שֶׁיִּזְכֶּה לֵילֵךְ וְלַעֲלוֹת בְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ הַנֶּאֱמַר בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשָּׂגוֹת אֵלּוּ]:
ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה כ״ד · אות י׳וְזֶה שֶׁשָּׁאֲלוּ סָבֵי דְּבֵי אַתּוּנָא:
אֶמְצָעוּתָא דְּעָלְמָא הֵיכָא. זַקְפָא אֶצְבָּעָתָא, אָמַר הָכָא. אָמְרוּ לֵהּ: מִי יֵימַר, אָמַר לְהוֹ: אַיְתוּ אַשְׁלֵי וּמוֹשְׁחוּ.
שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ: אֵיךְ מַשִּׂיגִין אוֹר אֵין סוֹף, שֶׁהוּא אֶמְצָעָא דְּעָלְמָא, שֶׁמִּמֶּנּוּ הַכֹּל שׁוֹאֲבִין חִיּוּת וָשֶׁפַע.
זַקְפָא אֶצְבָּעָתָא, זֶה בְּחִינַת בְּרָכוֹת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָו וַיְבָרֲכֵם כַּנַּ"ל. הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הַבְּרָכוֹת מְבַטְּשִׁין הַמֹּחִין בְּכֶתֶר, וְנַעֲשִׂין הֵיכָלִין כַּנַּ"ל.
וְאָמְרוּ לֵהּ מִי יֵימַר – מִי הוּא זֶה שֶׁיִּכְנֹס בְּהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, לִמְקוֹם הַקְּלִפּוֹת, לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם הַקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת קְטֹרֶת כַּנַּ"ל, וְשֶׁעַל־יְדֵי עֲלִיָּתוֹ יִתְעַלֶּה הַבְּרָכוֹת כַּנַּ"ל.
וְזֶה מִי יֵימַר, לְשׁוֹן תְּמוּרָה, לְשׁוֹן (ויקרא כז): אִם הָמֵר יְמִירֶנּוּ. וְהֵשִׁיב לָהֶם:
אַיְתוּ אַשְׁלֵי וּמוֹשְׁחוּ, הַיְנוּ עִקַּר עֲלִיַּת הַקְּדֻשָּׁה – עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה. וְלֶעָתִיד בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ, וְאָז יִכְלוּ הַקְּלִפּוֹת לְגַמְרֵי.
וְזֶה: אַיְתוּ אַשְׁלֵי, הַיְנוּ עַל יְדֵיכֶם וְעַל כָּרְחֲכֶם יִתְבַּטְּלוּ הַקְּלִפּוֹת, כִּי אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם תָּבִיאוּ אֶת בֵּית־יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת, הַנִּקְרָאִים אַשְׁלֵי, הַיְנוּ חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סו): וְהֵבִיאוּ אֶת אֲחֵיכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל,
שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהָעַכּוּ"ם יָבִיאוּ בְּיָדָם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת, עַל־יְדֵי רִבּוּי הַשִּׂמְחָה שֶׁיִּהְיֶה בָּעֵת הַזֹּאת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קכ״ו:ב׳): אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה וְכוּ', הָיִינוּ שְׂמֵחִים.
וְעַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה יִתְבַּטְּלוּ הַקְּלִפּוֹת, בִּבְחִינַת (שמואל־ב ח): וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה. וְזֶה: מוֹשְׁחוּ, הַיְנוּ הַמְּדִידָה לְכַלּוֹת אוֹתָם: