ימי מוהרנ״ת · חלק ראשון · אות י

בִּשְׁנַת תקס"ו אַחַר יוֹם טוֹב נוֹלַד לִי בֵּן מֵאִיר זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְרָצִיתִי לִנְסֹעַ אֵלָיו וְנִתְעַכַּבְתִּי עַד אַחַר הַמִּילָה.

וְאַחַר כָּךְ בָּאתִי אֵלָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָז הָיָה פַּעַם הָרִאשׁוֹן שֶׁזָּכִיתִי שֶׁהֶרְאָה לִי סִפְרוֹ הַנּוֹרָא שֶׁנִּשְׂרַף אַחַר כָּךְ. וְקָרָא עִמִּי כַּמָּה פְּרָקִים שָׁם וְנִבְהַלְתִּי מְאֹד אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵבַנְתִּי כְּלָל.

סָמוּךְ לַחֲנֻכָּה נִתְעַכַּבְתִּי שָׁם כְּמוֹ שְׁלשָׁה שָׁבוּעוֹת, וְאָז גָּמַרְתִּי לְפָנָיו כָּל סֵפֶר הָאָלֶף־בֵּית הָרִאשׁוֹן. וְהִתְחַלְתִּי בּוֹ בְקַיִץ תקס"ג גַּם בִּשְׁנַת תקס"ד כָּתַבְתִּי קְצָת: