ימי מוהרנ״ת · חלק שני · אות קכו

וְהִנֵּה הִתְחַלְתִּי לְבַקֵּשׁ סְפִינָה. וּמֵחֲמַת שֶׁאֵין לִי מַכִּיר שָׁם, וְגַם אֵינִי יוֹדֵעַ שׁוּם לָשׁוֹן הָיָה קָשֶׁה לִי מְאֹד לִמְצֹא סְפִינָה. גַּם בְּעַצְמִי לֹא יָדַעְתִּי הֵיטֵב לְהֵיכָן דַּרְכִּי נְכוֹנָה, אִם לְעַכּוֹ אוֹ לְצִידוֹן, אִם לְיָפוֹ. וְהִנֵּה כָּל מַה שֶּׁסִּבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמָּנוּ בְּאֵלּוּ הַיָּמִים אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל, אַךְ סוֹף דָּבָר לֹא הָיָה בְּדַעְתִּי לָצֵאת מִשָּׁם בִּזְרִיזוּת כָּל כָּךְ קֹדֶם שַׁבָּת. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלַי וְסִבֵּב כַּמָּה סִבּוֹת לְטוֹבָה, וּבָא לְבֵיתִי בְּיוֹם ה' סָמוּךְ לָעֶרֶב ר' יְהוּדָא הַנִּזְכַּר לְעֵיל שֶׁדִּבַּרְתִּי עִמּוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וְהֵבִיא עִמּוֹ עַרְבִי אֶחָד שֶׁהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁיֵּשׁ סְפִינָה לְצִידוֹן, וְצִוָּה עָלַי לֵילֵךְ תֵּכֶף לַקּוֹנְסְלֶיר, כִּי הַקַּפִּיטַאן אָמַר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲלוֹת עַל הַסְּפִינָה עַד שֶׁאֲקַבֵּל כְּתָב שֶׁקּוֹרִין שָׁם טִיסְקִירֶע מֵהַקּוֹנְסְלֶיר. וְתֵכֶף הָלַכְתִּי לְהָרַב וּלְהַגְּבִיר וּלְהַקּוֹנְסְלֶיר, וְכָתַב תַּחַת הַבִּילֶעטִין תֵּכֶף, וְנָתַתִּי לוֹ בְּעַד זֶה שִׁשָּׁה טָאלֶיר. אֲבָל הַטִּיסְקִירֶע נִתְעַכְּבָה עַד יוֹם מָחָר אַחַר חֲצוֹת: