ימי מוהרנ״ת · חלק שני · אות קמד

בְּיוֹם שְׁלִישִׁי הָיָה עֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ תַּמּוּז וְרָצִיתִי לִהְיוֹת אָז בְּמִירוֹן. וְהָיָה בְּדַעְתִּי לִנְסֹעַ לְשָׁם בְּיוֹם שֵׁנִי, וְלָלוּן שָׁם. וְהָיָה לָנוּ מְנִיעוֹת עַל זֶה, וְגַם בְּיוֹם שְׁלִישִׁי בַּבֹּקֶר הָיָה כַּמָּה מְנִיעוֹת, אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲזָרַנִי שֶׁשִּׁבַּרְתִּי הַמְּנִיעוֹת בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם וְנָסַעְתִּי לְמִירוֹן אֲנִי וַחֲבֵרִי רי"א. וּבְדֶרֶךְ הִלּוּכֵנוּ נִטְפַּל עִמָּנוּ ר' אַהֲרֹן מִגְּרוֹדֶיב, וְעוֹד אִישׁ אֶחָד שֶׁשָּׂכַרְנוּ אוֹתוֹ שֶׁיֵּלֵךְ עִמָּנוּ.

וּבָאנוּ לְמִירוֹן סָמוּךְ לַחֲצוֹת הַיּוֹם, וְנִכְנַסְנוּ לְהַמִּדְרָשׁ הַנּוֹרָא שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וּבְנוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, וְאָמַרְנוּ שָׁם תְּהִלִּים וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת עַל קִבְרֵיהֶם הַנּוֹרָאִים. אֲבָל הָיִיתִי אָז חָלוּשׁ מְאֹד וְלֹא זָכִיתִי לִשְׁפֹּךְ לִבִּי שָׁם כִּרְצוֹנִי.

מִשָּׁם הָלַכְנוּ וְהָיִינוּ עַל קֶבֶר הַתַּנָּא רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר. וּבְסָמוּךְ אֶצְלוֹ שָׁם הַבּוֹר שֶׁלּוֹ שֶׁהָיָה מְעַבֵּד עוֹרוֹת שָׁם. וְעַל קֶבֶר רַבִּי יוֹחָנָן הַנִּזְכַּר לְעֵיל עֲזָרַנִי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּתְעוֹרַרְתִּי יוֹתֵר קְצָת.

מִשָּׁם הָלַכְנוּ וּבָאנוּ לַמְּעָרָה שֶׁל הִלֵּל הַזָּקֵן וְתַלְמִידָיו וְנִכְנַסְנוּ לְשָׁם וְשָׁתִיתִי מֵהַמַּיִם הַנּוֹבְעִים שָׁם בְּתוֹךְ כַּמָּה קִבְרֵי תַּלְמִידָיו וְעַל יְדֵי זֶה נִתְחַזַּקְתִּי קְצָת וְנִכְנַסְתִּי עַד מְקוֹם הִלֵּל הַזָּקֵן אֲשֶׁר מְקוֹמוֹ נִסְגַּר, וְשָׁם שָׁפַכְתִּי שִׂיחָתִי קְצָת בְּהִתְעוֹרְרוּת וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֵינוּ שִׂמְחָה שָׁם וְהִתְפַּלַּלְנוּ שָׁם מִנְחָה בְּשִׂמְחָה.

וְרָצִינוּ לֵילֵךְ מִשָּׁם לִמְעָרַת שַׁמַּאי אֲבָל הָאֲנָשִׁים עִכְּבוּ אוֹתִי. וְגַם הָיִיתִי עַל קֶבֶר הַתַּנָּא רַבִּי יִצְחָק שֶׁמֻּנָּח בֶּחָצֵר שֶׁל רַשְׁבִּ"י: