ימי מוהרנ״ת · חלק שני · אות קעא

אַחַר כָּךְ יָרְדוּ קְצָת אֲנָשִׁים מֵאִתָּנוּ לְתוֹךְ הָעִיר, וְאָז נוֹדַע שֶׁזֹּאת הָעִיר הוּא סָאקֶיס, רַק קְצָת קוֹרִין אוֹתָהּ סִיאָה. וְשָׁם קָנִינוּ מְעַט עֲנָבִים וּשְׁאָר דְּבָרִים קְטַנִּים לַאֲכִילָה. וּבְיוֹם שִׁשִּׁי הֵבִיאוּ לָנוּ מֵהָעִיר שְׁלשִׁים לֶחֶם, וּשְׁנֵי אָקֶיס עֲנָבִים מַה שֶּׁנָּתְנוּ מְעַט הַיִּשְׂרְאֵלִים שֶׁנִּמְצְאוּ שָׁם, כִּי בֶּאֱמֶת דָּרוּ שָׁם יִשְׂרְאֵלִים רַק בְּעֵת הַמִּלְחָמָה בָּרְחוּ רֻבָּם, וְלֹא נִשְׁאֲרוּ שָׁם כִּי־אִם מְתֵי מִסְפָּר: