ימי מוהרנ״ת · חלק ראשון · אות ד

בִּשְׁנַת תקס"ד לפ"ק נִפְטְרָה אִמִּי זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה בְּיוֹם חֲמִישִׁי ב' כִּסְלֵו. אַחַר כָּךְ אַחַר שַׁבַּת חֲנֻכָּה צִוָּה עָלַי לִלְמֹד הַרְבֵּה פּוֹסֵק וְכוּ'.

אַחַר כָּךְ בַּקַּיִץ צִוָּה עָלַי לְהַתְחִיל לִלְמֹד קַבָּלָה וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, שֶׁאֲנִי בָּאתִי אֵלָיו עִם רַבִּי נַפְתָּלִי, וְאָמַר לִי אֲנִי הֵבֵאתִי אוֹתְךָ עַתָּה כִּי רָצִיתִי לוֹמַר לְךָ הַנְהָגָה חֲדָשָׁה (הַיְנוּ לִלְמֹד קַבָּלָה) וְרָצָה שֶׁאָבוֹא אֵלָיו, וְעַל יְדֵי זֶה סִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁבָּאתִי אֵלָיו וְאָז וְכוּ'.

בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה סָמוּךְ לְשַׁבַּת נַחֲמוּ נִפְטְרָה בִּתּוֹ מָרַת פֵיְגָא זִכְרוֹנָה לִבְרָכָה וְכוּ':

בִּשְׁנַת תקס"ה בְּחֶשְׁוָן הָיוּ הַנִּשּׂוּאִין שֶׁל בִּתּוֹ מָרַת מִרְיָם זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, שֶׁהָיְתָה כַּלָּתוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן מִוָּלְטְשִׁיסְק. וְרָקַד הַרְבֵּה פֹּה בִּבְּרֶסְלֶב בְּשַׁבַּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ חֶשְׁוָן שֶׁאָז הָיָה הַ"פָארְשְׁפִּיל". וַאֲנִי זָכִיתִי לִנְסֹעַ עִמּוֹ עַל הַחֲתֻנָּה לִקְהִלַּת וָלְטְשִׁיסְק כַּאֲשֶׁר פָּקַד עָלַי.

בְּאוֹתוֹ הָעֵת צִוָּה עָלַי לְהַתְחִיל לַחְשֹׁב תּוֹרָה, אֲבָל עֲדַיִן לֹא צִוָּה לְכָתְבָהּ, וְאָמַר שֶׁבְּפַעַם אַחֶרֶת יְצַוֶּה עָלַי גַּם לִכְתֹּב. גַּם צִוָּה עָלַי וְעַל שְׁאָר אַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ לוֹמַר תִּקּוּן חֲצוֹת, גַּם צִוָּה אָז עוֹד לְכַמָּה מֵאַנְשֵׁי־שְׁלוֹמֵנוּ לַחְשֹׁב תּוֹרָה.

וְהִנֵּה בְּכָל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה שֶׁהִזְכַּרְתִּי שֶׁעָבְרוּ עָלַי בְּאֵלּוּ הַשָּׁנִים הַנַּ"ל, יֵשׁ הַרְבֵּה לְסַפֵּר אֲשֶׁר לֹא יַסְפִּיקוּ הֲמוֹן יְרִיעוֹת. כִּי יֵשׁ הַרְבֵּה דְּבָרִים מְאֹד שֶׁלֹּא הִזְכַּרְתִּי כָּאן כְּלָל, וְגַם מַה שֶּׁהִזְכַּרְתִּי לֹא נִכְתַּב כִּי אִם בְּרֶמֶז כְּטִפָּה מִן הַיָּם: