קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה נ״ב · אות ב׳

עִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא בַּלַּיְלָה שֶׁאָז כֻּלָּם יְשֵׁנִים וְשֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם מִחוּץ לָעִיר שֶׁיֵּלֵךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי דְּהַיְנוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִים שָׁם אֲפִילּוּ בַּיּוֹם. וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמִּתְבּוֹדֵד בַּלַּיְלָה בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי כַּנַּ"ל מְפַנֶּה לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ מִכָּל עִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וּמְבַטֵּל הַכּל עַד שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי. דְּהַיְנוּ שֶׁבַּתְּחִלָּה מִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה עַד שֶׁמְּבַטֵּל מִדָּה זאת וְאַחַר כָּךְ מְבַטֵּל מִדָּה אַחֶרֶת עַד שֶׁמְּבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי שֶׁלּא יִהְיֶה בּוֹ שׁוּם גֵּאוּת וְשׁוּם מַמָּשׁוּת עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּעֵינָיו כְּאַיִן וָאֶפֶס מַמָּשׁ עַד שֶׁזּוֹכֶה לָבוֹא לִבְחִינַת בִּיטּוּל בֶּאֱמֶת. וְעַל יְדֵי זֶה נִכְלָל כָּל הָעוֹלָם עִמּוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁנִּכְלָל עִמּוֹ הַכּל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ