דילוג לתוכן הראשי

ליקוטי מוהר״ן· רבי נחמן מברסלב

ליקוטי מוהר״ן · תורה י״א

9 קטעים · פרק 11 מתוך 411

גודל הטקסט
התאמת הקריאה
ריווח שורות
רוחב הטור
גוון דף הקריאה

נשמר רק בדפדפן הזה.

מתי נאמרה

שכבת לימוד

תקציר מן המקור: קיצור ליקוטי מוהר״ן

רבי נתן קיצר כל תורה בספר "קיצור ליקוטי מוהר״ן". זו לשון המקור, לא סיכום של האתר.

עַל יְדֵי שֶׁמְּדַבֵּר בְּהַתּוֹרָה בְּדִבּוּרִים מֵאִיר לוֹ הַדִּבּוּר בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂת תְּשׁוּבָה עַד שֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל מַמָּשׁ. וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם עַל יְדֵי כָּל תְּשׁוּבָה וּתְשׁוּבָה הוּא הוֹלֵךְ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עַד שֶׁיּוֹצֵא מִמַּדְרֵגָה פְּחוּתָה וּבָא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה

עַל יְדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִזְהָר וְנִשְׁמָר שֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת שֶׁיִּהְיֶה נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וּכְבוֹדוֹ לְאַיִן נֶגֶד כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. עַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְדִבּוּרִים הַמְּאִירִים בַּתּוֹרָה שֶׁהֵם מְאִירִים לוֹ לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעֻמְקָהּ

אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְדִבּוּר הַמֵּאִיר כָּזֶה כִּי אִם כְּשֶׁמְּשַׁבְּרִין הַגֵּאוּת וְהַגַּדְלוּת. שֶׁלּא יִהְיֶה לִמּוּדוֹ בִּשְׁבִיל כָּבוֹד לְהִתְיַהֵר וּלְקַנְטֵר חַס וְשָׁלוֹם אוֹ לְקַבֵּל רַבָּנוּת וְהִתְנַשְׂאוּת. וְזֶה תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית קדֶשׁ

גֵּאוּת הִיא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה וְעַל יְדֵי זֶה אֵין לוֹ כְּלֵי הַדִּבּוּר לְדַבֵּר עִמָּהֶם דִּבּוּרִים הַמְּאִירִים וְאֵין יְכוֹלִין לִפְתּחַ פֶּה. וּכְשֶׁהַתּוֹרָה בָּאָה לְתוֹךְ פִּיו לא דַּי שֶׁאֵין דִּבְרֵי הַתּוֹרָה מְאִירִין לוֹ לְהַחֲזִירוֹ לְמוּטָב אֶלָּא שֶׁגַּם הַתּוֹרָה עַצְמָהּ נִתְגַּשֵּׁם וְנִתְחַשֵּׁךְ שָׁם מִפִּיו רַחֲמָנָא לִצְלַן

כאן מופיעה תחילת הקיצור בלבד. הקיצור המלא בעמוד הפרק בקיצור ליקוטי מוהר״ן.

לפרק בקיצור ליקוטי מוהר״ן (קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״א)

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״א · אות א׳

לקריאת הקטע בנפרדלשאול את החברותא שלךללמוד בבית המדרשפתח שיחה על המקור
אֲנִי יְיָ הוּא שְׁמִי, וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים: (ישעיהו מ״ב:ח׳) א כִּי יֵשׁ יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, הַיְנוּ: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", וּ"בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד" (זוהר בראשית דף יח:), וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה זֹאת עַל־יָדוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה יָכוֹל לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ; כִּי מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה, הוּא עֲדַיִן רָחוֹק מִתְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה, רַק עַל־יְדֵי אֶמְצָעוּת הַדִּבּוּר יָכוֹל לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּהַתּוֹרָה בְּדִבּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ד׳:כ״ב): כִּי חַיִּים הֵם לְמוֹצָאֵיהֶם – לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה ( עירובין נד.), מֵאִיר לוֹ הַדִּבּוּר בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כב.): פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְּבָרֶיךָ. וּבְכָל פַּעַם וּפַעַם, עַל־יְדֵי כָּל תְּשׁוּבָה וּתְשׁוּבָה, הוּא הוֹלֵךְ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, עַד שֶׁיּוֹצֵא מִמַּדְרֵגָה פְּחוּתָה וּבָא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ. וְזֶה שֶׁשָּׁאֲלוּ יוֹחָנִי וּמַמְרֵא לְמשֶׁה (מנחות פה.): תֶּבֶן אַתָּה מַכְנִיס לַעֲפָרַיִם, וְהֵשִׁיב לָהֶם: אָמְרֵי אֱנָשֵׁי, לְמָתָא יַרְקָא, יַרְקָא שְׁקֻל. תֶּבֶן זֶה בְּחִינַת תְּבוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב): תְּבוּנָה תִנְצְרֶךָּ, שֶׁהֵם הֵבִינוּ שֶׁמֹּשֶׁה רוֹצֶה לְהַכְנִיס תְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן שָׁאֲלוּ, כִּי בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם הֵם מְשׁוּלִים לְעָפָר, וְאֵיךְ יוּכַל לַהֲבִיאָם לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה, לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה. וְזֶה: תֶּבֶן – לְשׁוֹן תְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה, אַתָּה מַכְנִיס לַעֲפָרַיִם – זֶה בְּחִינַת עָפָר, הַיְנוּ מַדְרֵגָה פְּחוּתָה. הֵשִׁיב לָהֶם: אָמְרֵי אֱנָשֵׁי – הַיְנוּ עַל־יְדֵי הָאֲמִירוֹת, עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, הוּא מֵאִיר לוֹ לְכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וְזֶהוּ: לְמָתָא יַרְקָא – לַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. יַרְקָא – הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ ( פרשה מג): וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָו – אוֹרִיקָן בְּפָרָשַׁת שׁוֹפְטִים, הַיְנוּ שֶׁזֵּרְזָם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כִּי פָּרָשַׁת שׁוֹפְטִים נֶאֱמַר עַל תְּשׁוּבָה: מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב – הַיָּרֵא מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ (כשארז"ל סוטה מג). וְזֶהוּ: אָמְרֵי אֱנָשֵׁי: לְמָתָא יַרְקָא – הַיְנוּ עַל־יְדֵי הָאֲמִירוֹת וְהַדִּבּוּר שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, לְמָתָא יַרְקָא, לַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, יָאִיר לוֹ הַדִּבּוּר, שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וְזֶה: יַרְקָא שְׁקֻל – בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל, שֶׁהַדִּבּוּר יָאִיר לוֹ שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל מַמָּשׁ:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״א · אות ב׳

לקריאת הקטע בנפרדלשאול את החברותא שלךללמוד בבית המדרשפתח שיחה על המקור
ב אַךְ לַדִּבּוּר שֶׁיָּאִיר לוֹ, אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי כָּבוֹד, הַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹדוֹ לְאַיִן נֶגֶד כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ עַל־יְדֵי עֲנָוָה וְקַטְנוּת. כִּי עִקַּר בְּחִינַת הַדִּבּוּר הוּא מִכָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים כ״ד:י׳): מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד – הַיְנוּ מַלְכוּת פֶּה. כִּי כְּשֶׁהַתּוֹרָה בָּאָה לְתוֹךְ דִּבּוּרִים פְּגוּמִים, לְפֶה פָּגוּם, לֹא דַּי שֶׁאֵין דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה מְאִירִים לוֹ כִּי אִם גַּם הַתּוֹרָה עַצְמָהּ נִתְגַּשֵּׁם וְנִתְחַשֵּׁךְ שָׁם מִפִּיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יהושע א׳:ח׳): לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, בְּחִינַת וְיָמֵשׁ חשֶׁךְ (שמות י׳:כ״א), הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִתְגַּשְּׁמוּ וְיִתְחַשְּׁכוּ מִפִּיךָ, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁאֵין מַשְׁגִּיחִין שֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי גַּדְלוּת, עַל־יְדֵי־זֶה אֵין יְכוֹלִין לִפְתֹּחַ פֶּה, בִּבְחִינַת (תהילים י״ז:י׳): סָגְרוּ פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְגֵאוּת; כְּמַעֲשֶׂה דְּלֵוִי בַּר סִיסָא, שֶׁהֶעֱלוּהוּ לַבִּימָה, וְטָפַת רוּחוֹ עָלָיו, וְלֹא אֲנִיבוּן (ירושלמי יבמות פי"ב). כִּי עַל־יְדֵי הַגֵּאוּת, הוּא בְּחִינַת עֲבוֹדַת אֱלִילִים, וּבַעֲבוֹדַת אֱלִילִים כְּתִיב: פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ (דברים ז׳:כ״ה), וְכָל הָעוֹמֵד לִשְׂרֹף כְּשָׂרוּף דָּמֵי, וְכִתוּתֵי מִכְתָּת שִׁעוּרֵהּ, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (ר"ה כח.) לְעִנְיַן שׁוֹפָר שֶׁל עֲבוֹדַת אֱלִילִים; וְכֵיוָן שֶׁמִּכְתָּת כָּתִית שִׁעוּרֵהּ, אֵין לוֹ כְּלֵי הַדִּבּוּר לְדַבֵּר עִמָּהֶם. אַךְ כְּשֶׁהוּא נִזְהָר וְשׁוֹמֵר כְּבוֹד ה' שֶׁיִּהְיֶה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁהוּא נִבְזֶה בְעֵינָיו נִמְאָס, עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְדַבֵּר דִּבּוּרִים הַמְּאִירִים, בִּבְחִינַת (יחזקאל מ״ג:ב׳): וְהָאָרֶץ הֵאִירָה מִכְּבוֹדוֹ, וְהֵם מְאִירִים לוֹ לִתְשׁוּבָה, וְיָכוֹל לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ כַּנַּ"ל:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״א · אות ג׳

לקריאת הקטע בנפרדלשאול את החברותא שלךללמוד בבית המדרשפתח שיחה על המקור
ג וְכָבוֹד בִּשְׁלֵמוּת אֵינוֹ כִּי אִם עַל־יְדֵי וָא"ו שֶׁיַּמְשִׁיךְ לְתוֹכָהּ, כִּי בְּלֹא וָא"ו נִשְׁאָר כְּבַד פֶּה, וְעַל־יְדֵי וָא"ו הוּא בִּבְחִינַת (תהילים ל׳:י״ג): כָּבוֹד וְלֹא יִדֹּם. כִּי כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וָא"ו, הוּא מוֹסִיף (פסחים ה.), הַיְנוּ בְּחִינַת תּוֹסְפוֹת קְדֻשָּׁה, הַיְנוּ שְׁמִירַת הַבְּרִית, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גֶּדֶר עֶרְוָה, אַתָּה מוֹצֵא קְדֻשָּׁה ( קדושים פ' כ"ה, הובא ברש"י), כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, גֵּאוּת וְנִאוּף, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ד:) עַל פָּסוּק (משלי ו׳:כ״ו): וְאֵשֶׁת אִישׁ נֶפֶשׁ יְקָרָה תָּצוּד. וְעַל כֵּן בְּרִית מְכֻנָּה בְּשֵׁם שַׁדַּ"י, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל״ה:י״א): אֲנִי אֵל שַׁדַּי, פְּרֵה וּרְבֵה; כִּי שַׁדַּי הוּא בְּחִינַת שֶׁיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלֹקוּתִי לְכָל בְּרִיָּה (כמובא בפרש"י לך לך יז), וּכְשֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר הַבְּרִית, הַיְנוּ עַל־יְדֵי גֵּאוּת, הוּא עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ עֲבוֹדַת אֱלִילִים, הוּא מַרְאֶה שֶׁאֵין דַּי לוֹ בֶּאֱלֹקוּתוֹ, עַד שֶׁצָּרִיךְ עֲבוֹדַת אֱלִילִים, וְעַל כֵּן פּוֹגֵם בְּשַׁדַּי, שֶׁיֵּשׁ דַּי בֶּאֱלֹקוּתוֹ לְכָל בְּרִיָּה; וּכְשֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית, הוּא זוֹכֶה לָאוֹר הַמֵּאִיר לוֹ לִתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״א · אות ד׳

לקריאת הקטע בנפרדלשאול את החברותא שלךללמוד בבית המדרשפתח שיחה על המקור
ד וְאוֹר הַזֶּה הוּא בְּחִינַת טַל אוֹרוֹת הַכְּלוּלִים בַּוָּא"ו שֶׁל כָּבוֹד, בִּבְחִינַת (איוב ל״ג:כ״ט): הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר. פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ הֵם בְּחִינַת טַל אוֹרוֹת שֶׁל מִלּוּי שָׁלשׁ אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת (פֵּרוּשׁ, כִּי שָׁלשׁ אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת שֶׁל שֵׁם הֲוַיָה בְּמִלּוּי אַלְפִין הֵם בְּגִימַטְרִיָּא טַל, וְהֵם בְּחִינַת טַל אוֹרוֹת, וְהֵם כְּלוּלִים בְּהַוָּא"ו שֶׁל הַשֵּׁם). עִם גָּבֶר – שֶׁהֵם כְּלוּלִים בַּבְּרִית, כִּי כָּאִישׁ גְּבוּרָתוֹ, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא בְּרִית: בּוֹעַז (תיקון לא) – בּוֹ עַז, בּוֹ תֻּקְפָּא. אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר הַבְּרִית, הוּא מְקַלְקֵל הַ"טַּל" אוֹרוֹת וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ עֹל הַפַּרְנָסָה, הַיְנוּ "טַל" מְלָאכוֹת, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (פנחס דף רמד.): מָאן דְּזָרֵק פֵּרוּרִין דְּנַהֲמָא, עֲנִיּוּת רָדֵף אַבַּתְרֵהּ, כָּל־שֶׁכֵּן מָאן דְּזָרֵק פֵּרוּרִין דְּמֹחָא. וְזֶה: בּוֹ עַז, בּוֹ כָּלוּל שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת, הַיְנוּ ל"ט אוֹרוֹת – מִי שֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית, וְל"ט מְלָאכוֹת – מִי שֶׁפּוֹגֵם בּוֹ, כִּי עַז עִם הַכּוֹלֵל שְׁתֵּי פְּעָמִים טַל. וְזֶה: מִשְׁכָּן מִשְׁכָּן שְׁנֵי פְּעָמִים, שְׁנֵי פְּעָמִים ל"ט, כִּי ל"ט מְלָאכוֹת גָּמְרִינַן מִמִּשְׁכָּן (כשארז"ל שבת מט:). וּמִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת בְּרִיתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַל"ט מְלָאכוֹת, הֵם בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, הַיְנוּ מִשְׁכָּן בְּבִנְיָנֵהּ, בְּחִינַת ל"ט אוֹרוֹת; אַךְ מִי שֶׁפּוֹגֵם בַּבְּרִית, הַמְּלָאכוֹת שֶׁלּוֹ הֵם בִּבְחִינַת מִשְׁכָּן בְּחֻרְבָּנֵהּ, בִּבְחִינַת ל"ט מַלְקוֹת (בהקדמת התיקונים ובתיקון מח), בְּחִינַת (דברים כ״ה:ג׳): אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ וְלֹא יוֹסִיף, הַיְנוּ בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹסָפוֹת כַּנַּ"ל:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״א · אות ה׳

לקריאת הקטע בנפרדלשאול את החברותא שלךללמוד בבית המדרשפתח שיחה על המקור
ה וּשְׁמִירַת הַבְּרִית יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי בְּחִינוֹת: יֵשׁ מִי שֶׁזִּוּוּגוֹ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא שׁוֹמֵר אֶת בְּרִיתוֹ עַל־פִּי הַתּוֹרָה, שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִדִּינֵי הַתּוֹרָה; וְיֵשׁ מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית, שֶׁזִּוּוּגוֹ מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, וְהוּא בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה. וְזֶה בְּחִינַת שַׁדַּי שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁאָמַר לְעוֹלָמוֹ דַּי (ב"ר פרשה מו, חגיגה יב), שֶׁצִּמְצֵם אֶת עַצְמוֹ מִכָּל הַמְּלָאכוֹת, וְזֶה בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה. וְיֵשׁ בְּחִינַת שַׁדַּי שֶׁל חֹל, שֶׁגַּם בְּחֹל יֵשׁ צִמְצוּמִים מִמְּלָאכָה לַחֲבֶרְתָּהּ, וְזֶה בְּחִינַת מט"ט, שֶׁשֻּׁלְטְנוּתֵהּ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, בְּחִינַת שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה (כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְכִּתְבֵי הָאַרִיזַ"ל) שֶׁשְּׁמוֹ כְּשֵׁם רַבּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כ״ג:כ״א): כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ (כמובא שם); וְזֶה בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה, הַיְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמט"ט בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וּמַנְהִיג הָעוֹלָם עַל־יָדוֹ:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״א · אות ו׳

לקריאת הקטע בנפרדלשאול את החברותא שלךללמוד בבית המדרשפתח שיחה על המקור
ו וְזֶה בְּחִינַת הֲלָכָה וְקַבָּלָה: קַבָּלָה הִיא בְּחִינַת (תהילים כ״ט:ב׳): הִ'שְׁתַּחֲווּ לַ'ה' בְּ'הַדְרַת קֹ'דֶשׁ – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת קַבָּלָה; וַהֲלָכָה הִיא בְּחִינַת (שם ק): הָ'רִיעוּ לַ'ה' כָּ'ל הָ'אָרֶץ – רָאשֵׁי־ תֵבוֹת הֲלָכָה, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת. הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, זֶה בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה, הַיְנוּ זִוּוּג שֶׁל שַׁבָּת, וְזֶה בְּחִינַת בְּרִית עִלָּאָה, שֶׁשָּׁם עִקַּר הַהִשְׁתַּחֲוָיָה, בִּבְחִינַת (בראשית מ״ב:ו׳): וַיָּבֹאוּ אַחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ, וְהוּא בְּחִינַת הַדְרַת קֹדֶשׁ, בִּבְחִינַת (דברים ל״ג:י״ז): בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ. הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ – זֶה בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה, הַיְנוּ זִוּוּג שֶׁל חֹל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מט"ט, שֶׁשֻּׁלְטְנוּתֵהּ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה. וְזֶה: הָרִיעוּ (לְשׁוֹן תְּרוּעָה וְזִמְרָה), בִּבְחִינַת (ישעיהו כ״ד:ט״ז): מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ, כִּי מט"ט הוּא בִּבְחִינַת כָּנָף, לְשׁוֹן: וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ (שם ל), כִּי בּוֹ מִתְלַבֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, כַּיָּדוּעַ:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״א · אות ז׳

לקריאת הקטע בנפרדלשאול את החברותא שלךללמוד בבית המדרשפתח שיחה על המקור
ז וְזֶה בְּחִינַת רָזִין, וְרָזִין דְּרָזִין: רָזִין הוּא בְּחִינַת הֲלָכָה, רָזִין דְּרָזִין הוּא בְּחִינַת קַבָּלָה. הִתְלַבְּשׁוּת הַקַּבָּלָה בַּהֲלָכָה הוּא בְּחִינַת הַנְהָגַת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה. וְזֶה בְּחִינַת: צְבִי לַצַּדִּיק רָזִי־לִי רָזִי־לִי (סיום הפסוק מכנף הארץ הנ"ל). צְבִי לַצַּדִּיק, הַיְנוּ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַזִּוּוּג, יֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי רָזִין, הַיְנוּ יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֲלָכָה וְקַבָּלָה, בְּחִינַת רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין ס.): 'יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם' שַׂר הָעוֹלָם אֲמָרוֹ. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לָאִילָנוֹת: לְמִינֵהוּ, נָשְׂאוּ דְּשָׁאִים קַל־וָחֹמֶר בְּעַצְמָן: מָה אִילָנוֹת, שֶׁהֵם גְּבוֹהִים וְאֵינָם תְּכוּפִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא "לְמִינֵהוּ", כָּל שֶׁכֵּן אֲנַן, שֶׁאָנוּ קְטַנִּים וּתְכוּפִים, שֶׁצְּרִיכִים לָצֵאת לְמִינֵהוּ. פָּתַח שַׂר הָעוֹלָם וְאָמַר: יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם. כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַגְּדוֹלִים, שֶׁזִּוּוּגָן אֵינָם תְּכוּפִים, רַק מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, גַּם לָהֶם הִזְהִירָה הַתּוֹרָה עַל שְׁמִירַת הַבְּרִית, שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת עַצְמָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ל״א:ט״ז): וְשָׁמְרוּ בְ'נֵי יִ'שְׂרָאֵל אֶ'ת הַ'שַּׁבָּת – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת בִּיאָה, כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת. הַיְנוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁזִּוּוּגוֹ הוּא רַק מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ שְׁמִירָה גְּדוֹלָה, בְּחִינַת: וְשָׁמְרוּ וְכוּ'; כָּל שֶׁכֵּן הַקְּטַנִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת דְּשָׁאִין, שֶׁזִּוּוּגָם תְּכוּפִים, גַּם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁצְּרִיכִים שְׁמִירָה גְּדוֹלָה לִשְׁמֹר אֶת בְּרִיתָם, שֶׁיִּשְׁמְרוּ אֶת עַצְמָם עַל־פִּי הַתּוֹרָה, בִּבְחִינַת: לְמִינֵיהֶם. מִיָּד כְּשֶׁשָּׁמַע שַׂר הָעוֹלָם, שֶׁהוּא מט"ט, שֶׁשֻּׁלְטְנוּתֵהּ שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, בְּחִינַת דְּשָׁאִים, בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה, פָּתַח וְאָמַר: יְהִי כְבוֹד ה' – כְּבוֹד דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, הַיְנוּ מֵאִילָנוֹת וּדְשָׁאִים, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, זִוּוּג שֶׁל שַׁבָּת וְזִוּוּג שֶׁל חֹל, בְּחִינַת הֲלָכָה וְקַבָּלָה, רָזִין וְרָזִין דְּרָזִין, אֲזַי הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי הַכָּבוֹד זוֹכֶה לְדִבּוּר הַמֵּאִיר, וְעַל־יְדֵי הַדִּבּוּר יָכוֹל לָבוֹא לִתְבוּנוֹת הַתּוֹרָה לְעָמְקָהּ כַּנַּ"ל:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״א · אות ח׳

לקריאת הקטע בנפרדלשאול את החברותא שלךללמוד בבית המדרשפתח שיחה על המקור
וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר־חָנָה: זִמְנָא חֲדָא הֲוֵי אָזְלִינַן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזָאִי לְהַאי צִפָּרְתָּא, דַּהֲוֵי קָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ בְּמַיָּא, וְרֵישֵׁהּ בָּרָקִיעַ. וְאָמְרִינַן לֵית מַיָּא, וּבָעֵינַן לְמֵיחַת לַאֲקוּרֵי נַפְשִׁין. נְפַק בְּרַת־קָלָא וְאָמַר לָן: לָא תְּחוּתוּ לְהָכָא, דִּנְפַלָא לֵהּ חֲצִינָא לְבַר־נַגָּרָא הָכָא הָא שְׁבַע שְׁנִין, וְלָא מָטֵי לְאַרְעָא. וְלָא מִשּׁוּם דִּנְפִישָׁא מַיָּא, אֶלָּא מִשּׁוּם דִּרְדִיפָא מַיָּא. אָמַר רַב אָשֵׁי: הַאי זִיז שָׂדַי הוּא, דִּכְתִיב: וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי: צִפָּרְתָּא זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא אֶמְצָעִי בֵּין הָאָדָם, שֶׁהוּא נִתְהַוֶּה מִמַּיִּין דּוּכְרִין וְנוּקְבִין, וּבֵין הַשָּׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּבוּנוֹת הַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא (במ"ר ויקרא טז, ובערכין טז:) עַל מְצֹרָע שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִיא שְׁנֵי צִפֳּרִים, יָבוֹא פַּטָּטַיָּא וִיכַפֵּר עַל פַּטָּטַיָּא. וְזֶהוּ: דְּקָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ בְּמַיָּא – כִּי מֵאַחַר שֶׁהַדִּבּוּר צָרִיךְ לְהָאִיר לוֹ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת שָׁם תְּשׁוּבָה, הוּא לִפְעָמִים בִּבְחִינַת (רות ג׳:ז׳): וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וַתִּשְׁכָּב – שֶׁהַדִּבּוּר צָרִיךְ לְהָאִיר בָּאָדָם, שֶׁהוּא לְמַטָּה בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה, וְעַל כֵּן נִקְרָא הַדִּבּוּר צִפַּרְתָּא דְּקָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ בְּמַיָּא. מַיָּא הוּא בְּחִינַת הָאָדָם, שֶׁנִּתְהַוֶּה מִמַּיִּין דּוּכְרִין וּמַיִּין נוּקְבִין כַּיָּדוּעַ, וְהַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִפַּרְתָּא, קָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ, אֵצֶל הָאָדָם שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה, כְּדֵי לְהָאִיר לוֹ, בִּבְחִינַת וַתְּגַל מַרְגְּלֹתָיו וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: דְּקָאֵי עַד קַרְסֻלֵּהּ בְּמַיָּא כַּנַּ"ל. וְאָמְרִינַן לֵית מַיָּא – הַיְנוּ שֶׁהֵבִינוּ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְדִבּוּר אֶלָּא עַל־יְדֵי כָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בְּעֵינָיו אֶפֶס וָאַיִן. וְזֶהוּ: לֵית מַיָּא – שֶׁהָאָדָם יַחֲזִיק עַצְמוֹ לְאַיִן. וּבָעֵינַן לִנְחוּתֵי – לְשׁוֹן שִׁפְלוּת, הַיְנוּ לִהְיוֹת שָׁפָל וְעָנָו. אַךְ שֶׁהָיָה לְאַקוּרֵי נַפְשִׁין – לְשׁוֹן (ישעיהו י״ג:י״ב): אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז, הַיְנוּ שֶׁהָיָה הָעֲנָוָה בִּשְׁבִיל גַּדְלוּת, כְּדֵי לְהִתְכַּבֵּד וּלְהִתְיַקֵּר, כִּי מֵחֲמַת שֶׁיּוֹדְעִין גֹּדֶל בִּזּוּי הַגַּדְלוּת, עַל כֵּן הֵם עֲנָוִים, בִּשְׁבִיל לְהִתְכַּבֵּד וּלְהִתְיַקֵּר עַל־יְדֵי הָעֲנָוָה, וְזֶהוּ בְּחִינַת עֲנִיווּת שֶׁהוּא תַּכְלִית הַגַּדְלוּת. וְזֶהוּ: וּבָעֵינַן לִנְחוּתֵי – לִהְיוֹת שְׁפָלִים וַעֲנָוִים, לְאוֹקוּרֵי נַפְשִׁין – כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִהְיֶה יְקָרִים וַחֲשׁוּבִים, כִּי הַגַּאֲוָה מְבֻזָּה מְאֹד. נְפַק בְּרַת־קָלָא וְאָמַר, לָא תְּחוּתוּ לְהָכָא – לָא תְּחוּתוּ לִהְיוֹת שְׁפָלִים בִּשְׁבִיל זֶה, בִּשְׁבִיל לְאוֹקוּרֵי נַפְשִׁין – שֶׁהִזְהִירָם הַבַּת־קוֹל שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲנָוִים בִּשְׁבִיל לְהִתְיַקֵּר וּלְהִתְכַּבֵּד, כִּי זֶה עֲנִיווּת הִיא תַּכְלִית הַגַּדְלוּת. דִּנְפַלָּה חֲצִינָא לְבַר־נַגָּרָא הָא שְׁבַע שְׁנִין, וְלָא מָטְיָא לְאַרְעָא – שֶׁהַבַּת־קוֹל הוֹדִיעָה לָהֶם שֹׁרֶשׁ הַגַּדְלוּת, כְּדֵי שֶׁיִּתְרַחֲקוּ עַד קָצֶה אַחֲרוֹן, וְלָא יְחוּתוּ לְהָכָא – שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲנָוִים בִּשְׁבִיל גַּדְלוּת, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ד): מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל־רוּחַ; הַיְנוּ שֶׁהוֹדִיעָה לָהֶם, שֶׁהַגַּדְלוּת הוּא מִנְּפִילוֹת הַהִתְפָּאֲרוּת וְהַגַּאֲוָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא לְבוּשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים צ״ג:א׳): ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ. וְזֶה: דִּנְפַלָא חֲצִינָא – בְּחִינַת לְבוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קכט): וְחִצְנוֹ מְעַמֵּר. בַּר נַגָּרָא – זֶה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קד): הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו, וּכְמַאֲמַר (חולין ס.): אֱלֹקֵיכֶם נַגָּר הוּא. מִנְּפִילַת הַלְּבוּשׁ הַזֶּה נִתְהַוָּה הַגַּדְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עַכּוּ"ם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה גָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין פח.): לֹא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעָבְדוּ בָּהּ שֶׁבַע בָּתֵּי עַכּוּ"ם; וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא עַכּוּ"ם בִּלְשׁוֹן תִּפְאֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ״ד:י״ג): כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת; כִּי הָעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהוּא הַגַּדְלוּת, הוּא מִנְּפִילַת הִתְפָּאֲרוּתוֹ. וְזֶהוּ: הָא שְׁבַע שְׁנִין – זֶה בְּחִינַת הַגַּדְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְלָא מְטֵי לְאַרְעָא – הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה עֲדַיִן לֹא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ, כִּי עַל־יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה, שֶׁהוּא הַגַּדְלוּת, שֶׁהוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, בְּחִינַת שֶׁבַע בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, עַל־יְדֵי־זֶה גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה עֲדַיִן לֹא חָזַרְנוּ לְאַרְצֵנוּ – הַכֹּל עַל־יְדֵי הֶעָווֹן הַזֶּה שֶׁל הַגַּדְלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה זָרָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וְלָא מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי מַיָּא – הַיְנוּ, לֹא תֹּאמַר שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה לָא מְטֵי לְאַרְעָא, דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ וְלָשׁוּב לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי מַיָּא, מֵחֲמַת שֶׁהָעַכּוּ"ם הֵם רַבִּים, בְּחִינַת רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה (דברים ז׳:י״ז), שֶׁהֵם בְּחִינַת מַיִם רַבִּים. אֶלָּא מִשּׁוּם דִּרְדִיפֵי מַיָּא – שֶׁהֵם רוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַיִם, בְּחִינַת אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה' עַל מַיִם רַבִּים (תהילים כ״ט:ג׳); עַל־יְדֵי־זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ וְלַחֲזֹר לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ עַל־יְדֵי רְדִיפַת הַכָּבוֹד וְהַגַּדְלוּת, כִּי עִקַּר אֲרִיכַת הַגָּלוּת שֶׁאֵין יְכוֹלִין לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ, הוּא רַק מֵחֲמַת עֲווֹן הַגַּדְלוּת וּרְדִיפַת הַכָּבוֹד כַּנַּ"ל. כָּל זֶה הוֹדִיעָה לָהֶם הַבַּת־קוֹל, גֹּדֶל בִּזּוּי הַגַּדְלוּת, כְּדֵי שֶׁיִּתְרַחֲקוּ מֵהַגַּדְלוּת עַד קָצֶה אַחֲרוֹן כַּנַּ"ל, וְאָז כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל, וְאָז זוֹכִין לַדִּבּוּר הַמֵּאִיר, שֶׁהוּא בְּחִינַת צִפַּרְתָּא הַנַּ"ל, כַּנַּ"ל. אֲבָל אֵיךְ זוֹכִין לָזֶה, לְשַׁבֵּר הַגַּדְלוּת וְהַכָּבוֹד שֶׁל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, וְשֶׁיִּהְיֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁלֵמוּת – הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַב אָשֵׁי: הַאי זִיז שָׂדַי הוּא – הַיְנוּ בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, שֶׁעַל־יְדֵי יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁמִירַת הַבְּרִית בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה הַכָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת, וְעַל־יְדֵי כָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת זוֹכִין לְצִפַּרְתָּא, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא אֶמְצָעִי בֵּין מַיָּא לָרָקִיעַ כַּנַּ"ל, כִּי זִיז הוּא בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה, בְּחִינַת מט"ט, בְּחִינַת: מִכְּנַף הָאָרֶץ כַּנַּ"ל. כִּי אִיתָא בְּמִדְרָשׁ־רַבָּה (ב"ר פרשה יט, ויק"ר פרשה כב): עוֹף אֶחָד יֵשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁמַּפְרִישׂ אֶת כְּנָפָיו הוּא מַחֲשִׁיךְ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, וְזִיז שְׁמוֹ; וְזֶה בְּחִינַת יִחוּדָא תַּתָּאָה, בְּחִינַת מט"ט, בְּחִינַת מִכְּנַף הָאָרֶץ, שֶׁבּוֹ מִתְלַבֵּשׁ בְּרִית עִלָּאָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֶּׁמֶשׁ, שָׂדַי – זֶה בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה כַּנַּ"ל:

ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״א · אות ט׳

לשאול את החברותא שלךללמוד בבית המדרשפתח שיחה על המקור
וְזֶה: אֲנִי ה' – יִחוּדָא עִלָּאָה, הוּא שְׁמִי – יִחוּדָא תַּתָּאָה; וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן – זֶה בְּחִינַת כָּבוֹד בִּשְׁלֵמוּת, וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים – זֶה בְּחִינַת הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי – הַכֹּל כַּנַּ"ל:
ראשי תיבות. לחיצה מציגה את הפירוש.
מקורות ורישיון

מהדורת Likutei Moharan + Tinyana — rabenubook.com · היקף לא אומת

היצירה: נחלת הכלל · ההקלדה הדיגיטלית: רבינו בוק (rabenubook.com), מזוהה, דרך ספריא · הזכויות בהקלדה: לא נמצאה באתר ההקלדה הצהרת זכויות או רישיון · רשות לאתר הזה: לא הוסדרה; לא נמצאה הצהרת זכויות באתר ההקלדה. פירוט

קרדיטים ומקורות

להמשך לימוד

הקיצור של התורה הזו: קיצור ליקוטי מוהר״ן · חלק א׳ · תורה י״א.

עצות בליקוטי עצות שמקורן בתורה הזו (11): ברית פגמו ותקונו · אות ו׳, ברית פגמו ותקונו · אות ז׳, ברית פגמו ותקונו · אות ח׳, גנות הגאוה ומעלת הענוה · אות ט׳, גנות הגאוה ומעלת הענוה · אות י׳, גנות הגאוה ומעלת הענוה · אות י״א, דבור · גדל כחו לטוב, וכן להפך ח"ו · אות ב׳, כבוד וגדולה ומנהיגות · אות ג׳, ממון ופרנסה · אות ד׳, תלמוד תורה · אות י׳, תלמוד תורה · אות י״א.

אותיות בחיי מוהר״ן שמפנות במפורש לתורה הזו: חיי מוהר״ן · אות נ״ט.